Torah Reading for Eikev

Deuteronomy 7:12-11:25

Hide Rashi's Commentary

Chapter 7

12. And it will be, because you will heed these ordinances and keep them and perform, that the Lord, your God, will keep for you the covenant and the kindness that He swore to your forefathers.		יב. וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ:
And it will be, because you will heed: Heb. עֵקֶב, lit. heel. If you will heed the minor commandments which one [usually] tramples with his heels [i.e., which a person treats as being of minor importance].		והיה עקב תשמעון: אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון:
That the Lord, your God, will keep: He will keep His promise to you.		ושמר ה' וגו': ישמור לך הבטחתו:

13. And He will love you and bless you and multiply you; He will bless the fruit of your womb and the fruit of your soil, your grain, your wine, and your oil, the offspring of your cattle and the choice of your flocks, in the land which He swore to your forefathers to give you.		יג. וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ:
The offspring of your cattle: Heb. שְׁגַר אִלָפֶי‏, [meaning] the offspring born of your herd, which the female casts out מְשַׁגֶּרֶת from her womb.		שגר אלפיך: ולדי בקרך, שהנקבה משגרת ממעיה:
and the choice of your flocks: Heb. u\'b1g\'a9J\'a7T\'a7r\'ab, m\'abtb\'86W Menachem [ben Saruk] explains this expression as: אַבִּירֵי בָּשָׁן, “the strong rams of Bashan” (Ps. 22:13), [meaning] the choicest of the flock, similar to“Ashteroth-Karnaim” (Gen. 14:5), [עַשְׁתְּרֹת being] an expression for “strength.” Onkelos translates it:“and the flocks of your sheep.” Our Rabbis said: Why are they עַשְׁתְּרֹת ? Because they enrich (מַעֲשִׁירוֹת) their owners (Chul. 84b).		ועשתרות צאנך: מנחם פירש אבירי בשן (תהלים כב, יג), מבחר הצאן. כמו (בראשית יד, ה) עשתרות קרנים, לשון חוזק. ואונקלוס תרגם ועדרי ענך. ורבותינו אמרו למה נקרא שמם עשתרות שמעשירות את בעליהן:

14. You shall be blessed above all peoples: There will be no sterile male or barren female among you or among your livestock.		יד. בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים לֹא יִהְיֶה בְךָ עָקָר וַעֲקָרָה וּבִבְהֶמְתֶּךָ:
sterile male: Heb. עָקָר, [meaning] that does not beget children.		עקר: שאינו מוליד:

15. And the Lord will remove from you all illness, and all of the evil diseases of Egypt which you knew, He will not set upon you, but He will lay them upon all your enemies.		טו. וְהֵסִיר יְ־הֹוָ־ה מִמְּךָ כָּל חֹלִי וְכָל מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא יְשִׂימָם בָּךְ וּנְתָנָם בְּכָל שֹׂנְאֶיךָ:
16. And you shall consume all the peoples which the Lord your God gives you; you shall not spare them, nor shall you worship their gods, for that will be a snare for you.		טז. וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תָחֹס עֵינְךָ עֲלֵיהֶם וְלֹא תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ:
17. Will you say to yourself, "These nations are more numerous than I; how will I be able to drive them out"?		יז. כִּי תֹאמַר בִּלְבָבְךָ רַבִּים הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִמֶּנִּי אֵיכָה אוּכַל לְהוֹרִישָׁם:
Will you say to yourself: Heb. כִּי תֹאמַר בִּלְבָב‏ְ. [כִּי here] must mean “perhaps.” [I.e.,] will you perhaps say to yourself,“Because they are many, I will be unable to drive them out”? Do not say this [but rather,] do not fear them. It is, however, impossible to explain this with one of the other [three] meanings of כִּי so that the statement“You shall not fear them,” (verse 18) will appropriately follow it. [See Rashi on Gen. 18:15.]		כי תאמר בלבבך: על כרחך לשון דילמא הוא, שמא תאמר בלבבך מפני שהם רבים לא אוכל להורישם, אל תאמר כן, לא תירא מהם. ולא יתכן לפרשו באחת משאר לשונות של כי, שיפול עליו שוב לא תירא מהם:

18. You shall not fear them. You shall surely remember what the Lord, your God, did to Pharaoh and to all of Egypt:		יח. לֹא תִירָא מֵהֶם זָכֹר תִּזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְפַרְעֹה וּלְכָל מִצְרָיִם:
19. The great trials that your eyes saw, the signs, the wonders, the mighty hand, and the outstretched arm with which the Lord, your God, brought you out. So will the Lord, Your God, do to all the peoples you fear.		יט. הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ כֵּן יַעֲשֶׂה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְכָל הָעַמִּים אֲשֶׁר אַתָּה יָרֵא מִפְּנֵיהֶם:
the trials: הַמַּסֹּת, [meaning] the trials.		המסות: נסיונות:
the signs: For example, “and it became a serpent” (Exod. 4:3), [and]“will become blood on the dry land” (Exod. 4:9).		והאותות: כגון (שמות ד ג) ויהי לנחש, (שמות ד ט) והיו לדם ביבשת:
the wonders: The wondrous plagues.		והמופתים: המכות המופלאות:
the mighty hand: This is the pestilence.		והיד החזקה: זה הדבר:
and the outstretched arm: This refers to the sword in the plague of the firstborn.		והזרוע הנטויה: זה החרב של מכת בכורות:

20. And also the tzir'ah, the Lord, your God, will incite against them, until the survivors and those who hide from you perish.		כ. וְגַם אֶת הַצִּרְעָה יְשַׁלַּח יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בָּם עַד אֲבֹד הַנִּשְׁאָרִים וְהַנִּסְתָּרִים מִפָּנֶיךָ:
The tzir’ah: Heb. הַצִּרְעָה, a species of flying insect which injected poison into them [the Canaanites], making them impotent and blinding their eyes wherever they hid. — [Sotah 36a]		הצרעה: מין שרץ העוף, שהיתה זורקת בהם מרה ומסרסתן ומסמאה את עיניהם בכל מקום שהיו נסתרים שם:

21. You shall not be terrified of them, for the Lord, your God, Who is in your midst, is a great and awesome God.		כא. לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא:
22. And the Lord, your God, will drive out those nations from before you, little by little. You will not be able to destroy them quickly, lest the beasts of the field outnumber you.		כב. וְנָשַׁל יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֶת הַגּוֹיִם הָאֵל מִפָּנֶיךָ מְעַט מְעָט לֹא תוּכַל כַּלֹּתָם מַהֵר פֶּן תִּרְבֶּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה:
lest the beasts of the field outnumber you: But is it not so that if [the Israelites] obey the will of the Omnipresent, they need not fear the beasts? As it is said, “And the beasts of the field made peace with you” (Job 5:23). It was, however, revealed before him [Moses] that they would sin in the future.		פן תרבה עליך חית השדה: והלא אם עושין רצונו של מקום אין מתיראין מן החיה, שנאמר (איוב ה, כג) וחית השדה השלמה לך, אלא גלוי היה לפניו שעתידין לחטוא:

23. But the Lord, your God, will deliver them to you, and He will confound them with great confusion, until they are destroyed.		כג. וּנְתָנָם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם:
And He will confound them: All of this [word] is vocalized with a “kamatz” because the last“mem” is not part of the root, [but it is a suffix,] and it is equivalent to וְהָם אוֹתָם, “And He will confound them.” But in“and the wheel of his wagon shall break וְהָמַם ” (Isa. 28:28), the [word] is all root [letters], therefore, half of it [one syllable] has a “kamatz” and half of it has a“pattach,” just like any other verb of three letters.		והמם: נקוד קמ"ץ כולו, לפי שאין מ"ם אחרונה מן היסוד, והרי הוא כמו והם אותם. אבל (ישעי' כח, כח) והמם גלגל עגלתו, כולו יסוד. לפיכך חציו קמ"ץ וחציו פת"ח, כשאר פעל של שלש אותיות:

24. And He will deliver their kings into your hand, and you will destroy their name from beneath the heavens; no man will be able to stand up before you, until you have destroyed them.		כד. וְנָתַן מַלְכֵיהֶם בְּיָדֶךָ וְהַאֲבַדְתָּ אֶת שְׁמָם מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בְּפָנֶיךָ עַד הִשְׁמִדְךָ אֹתָם:
25. The graven images of their gods you will burn with fire; you shall not covet the silver or gold that is upon them and take it for yourself, lest you be ensnared by it, for it is an abomination to the Lord, your God.		כה. פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ פֶּן תִּוָּקֵשׁ בּוֹ כִּי תוֹעֲבַת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ הוּא:
26. Nor should you bring an abomination into your house, lest you be are to be destroyed like it, but you shall utterly detest it, and you shall utterly abhor it; for it is to be destroyed.		כו. וְלֹא תָבִיא תוֹעֵבָה אֶל בֵּיתֶךָ וְהָיִיתָ חֵרֶם כָּמֹהוּ שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ כִּי חֵרֶם הוּא:

Chapter 8

1. Every commandment that I command you this day you shall keep to do, that you may live and multiply, and come and possess the land that the Lord swore to your forefathers.		א. כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּן וּרְבִיתֶם וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ־הֹוָ־ה לַאֲבֹתֵיכֶם:
Every commandment: [This is to be understood] according to its simple meaning. A midrashic explanation is [“the whole of the commandment… you shall keep”]: If you have started a mitzvah, finish it, because it is attributed only to the one who completes it, as it is said, “And the bones of Joseph, which the children of Israel had brought up from Egypt, they buried in Shechem” (Josh. 24:32). But did not Moses alone occupy himself with them to bring them up? [See Exod. 13:19.] However, since he did not complete the mitzvah [of burying the bones], and [the children of] Israel did, [this mitzvah] is accredited to their name. — [Tanchuma 6]		כל המצוה: כפשוטו. ומדרש אגדה אם התחלת במצוה גמור אותה, שאינה נקראת אלא על שם הגומרה, שנאמר (יהושע כד, לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם, והלא משה לבדו נתעסק בהם להעלותם, אלא לפי שלא הספיק לגומרה וגמרוה ישראל, נקראת על שמם:

2. And you shall remember the entire way on which the Lord, your God, led you these forty years in the desert, in order to afflict you to test you, to know what is in your heart, whether you would keep His commandments or not.		ב. וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר [מצותו] מִצְוֹתָיו אִם לֹא:
whether you would keep His commandments: that you would not test Him or suspect Him [i.e., doubt His ways].		התשמור מצותיו: שלא תנסהו ולא תהרהר אחריו:

3. And He afflicted you and let you go hungry, and then fed you with manna, which you did not know, nor did your forefathers know, so that He would make you know that man does not live by bread alone, but rather by, whatever comes forth from the mouth of the Lord does man live.		ג. וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְ־הֹוָ־ה יִחְיֶה הָאָדָם:
4. Your clothing did not wear out upon you, nor did your foot swell these forty years.		ד. שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה:
Your clothing did not wear out: The clouds of glory would rub their [the Israelites’] clothes and clean them so that they looked like freshly laundered clothes. And also their children, as they grew, their clothes grew along with them, like a snail’s shell, which grows along with it- [Pesikta d’Rav Kahana p. 92a]		שמלתך לא בלתה: ענני כבוד היו שפים בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים, ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם, כלבוש הזה של חומט שגדל עמו:
nor did [your foot] swell: Heb. לֹא בָצֵקָה [This means:] Neither [did your foot] swell like dough בָּצֵק, as [usually happens] with those who walk barefoot, that their feet swell.		לא בצקה: לא נפחה כבצק, כדרך הולכי יחף שרגליהם נפוחות:

5. You shall know in your heart, that just as a man chastises his son, so does the Lord, your God, chastise you.		ה. וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:
6. And you shall keep the commandments of the Lord your God, to go in His ways, and to fear Him.		ו. וְשָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוֹת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וּלְיִרְאָה אֹתוֹ:
7. For the Lord your God is bringing you to a good land, a land with brooks of water, fountains and depths, that emerge in valleys and mountains,		ז. כִּי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר:
8. a land of wheat and barley, vines and figs and pomegranates, a land of oil producing olives and honey,		ח. אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ:
oil-producing olives: Heb. זֵית שֶׁמֶן, lit. olives of oil, [i.e.] olives that produce oil.		זית שמן: זיתים העושים שמן:

9. a land in which you will eat bread without scarcity, you will lack nothing in it, a land whose stones are iron, and out of whose mountains you will hew copper.		ט. אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת:
10. And you will eat and be sated, and you shall bless the Lord, your God, for the good land He has given you.		י. וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.

Continue to the 2nd portion of Parshat Eikev »

The Judaica Press Complete Tanach
This valuable resource is truly a complete and powerful learning tool for studying and understanding the Bible. The translation is the authoritative Judaica Press version, edited by the esteemed translator and scholar, Rabbi A.J. Rosenberg.

Order Online »

JudaicaPress.com »