Contact Us

Torah Reading for Vayeishev

Torah Reading for Vayeishev

 Email
Parshat Vayeishev
Shabbat, 21 Kislev, 5778
9 December, 2017
Select a portion:
Maftir: (Genesis 40:20-23)
Show content in:

Genesis Chapter 40

20Now it came about on the third day, Pharaoh's birthday, that Pharaoh made a feast for all his servants, and he counted the chief cupbearer and chief baker among his servants.   כוַיְהִ֣י | בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֗י י֚וֹם הֻלֶּ֣דֶת אֶת־פַּרְעֹ֔ה וַיַּ֥עַשׂ מִשְׁתֶּ֖ה לְכָל־עֲבָדָ֑יו וַיִּשָּׂ֞א אֶת־רֹ֣אשׁ | שַׂ֣ר הַמַּשְׁקִ֗ים וְאֶת־רֹ֛אשׁ שַׂ֥ר הָֽאֹפִ֖ים בְּת֥וֹךְ עֲבָדָֽיו:
Pharaoh’s birthday: Heb. יוֹם הֻלֶדֶת, the day of his birth, and it is called“ginusia” day [in Greek]. The expression הֻלֶדֶת [the “hoph’al” which is the passive of the“hiph’il” the causative] is used because the fetus is born only through [the assistance of] others, for the midwife assists the woman in giving birth. It is for this reason that the midwife is called מְיַלֶדֶת, [one who causes to deliver], and likewise,“And as for your birth (מוֹלְדוֹתַי‏ִ), on the day you were born (הוּלֶדֶת אוֹת‏ָ)” (Ezek. 16:4), and similarly,“after the mark was washed (הֻכַּבֵּס)” (Lev. 13:55), for the washing is done by others. [From Gen. Rabbah 88:6]   יום הלדת את פרעה: יום לידתו, וקורין לו יום גינוסיא. ולשון הולדת, לפי שאין הולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת, וכן (יחזקאל טז ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך, וכן (ויקרא יג נה) אחרי הוכבס את הנגע, שכיבוסו על ידי אחרים:
he counted, etc.: Heb. וַיִשָׂא אֶת רֹאשׁ. He counted them with the rest of his servants, for he was counting the servants who would serve him in his feast, and he remembered these among them. [וַיִשָׂא אֶת-רֹאשׁ is] similar to“Take the count (שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ)” (Num. 1:2), an expression of counting.   וישא את ראש וגו': מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אלו בתוכם, כמו (במדבר א ב) שאו את ראש, לשון מנין:  
21And he restored the chief cupbearer to his [position as] cupbearer, and he placed the cup on Pharaoh's palm.   כאוַיָּ֛שֶׁב אֶת־שַׂ֥ר הַמַּשְׁקִ֖ים עַל־מַשְׁקֵ֑הוּ וַיִּתֵּ֥ן הַכּ֖וֹס עַל־כַּ֥ף פַּרְעֹֽה:
22And the chief baker he hanged, as Joseph had interpreted to them.   כבוְאֵ֛ת שַׂ֥ר הָֽאֹפִ֖ים תָּלָ֑ה כַּֽאֲשֶׁ֥ר פָּתַ֛ר לָהֶ֖ם יוֹסֵֽף:
23But the chief cupbearer did not remember Joseph, and he forgot him.   כגוְלֹֽא־זָכַ֧ר שַׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ:
But the chief cupbearer did not remember: on that day.   ולא זכר שר המשקים: בו ביום:
and he forgot him: afterwards. Because Joseph relied on him to remember him, he was compelled to be confined for two years, as it is said:“Praiseworthy is the man who made the Lord his trust and did not turn to the haughty (רְהָבִים)” (Ps. 40:5). He did not turn to the Egyptians, who are called רַהַב, haughty. [From Gen. Rabbah 89:3]   וישכחהו: לאחר מכן. מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר (תהלים מ ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרוים (ישעיה ל ז) רהב:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email