Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Sunday, 18 Kislev 5773 / December 2, 2012

Chumash with Rashi

Chumash with Rashi

Parshat Vayeishev, 1st Portion (Genesis 37:1-37:11)

E-mail
Video & Audio Classes
Select a portion:

Chapter 37

1. Jacob dwelt in the land of his father's sojournings, in the land of Canaan.   א. וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
Jacob dwelt: Scripture described Esau’s settlements and his generations, [but only] briefly, because they were not distinguished nor important enough to elaborate on [in detail] how they settled and the order of their wars, [or] how they drove out the Horites. [In contrast] it (Scripture) elaborates at length on the settlements of Jacob and his generations, and all the events that brought these about, since they were [considered] important [enough] to the Omnipresent to dwell upon at length. Similarly, you find regarding the ten generations from Adam to Noah: So-and-so begot so-and-so, but when it (Scripture) reached Noah, it dwelt upon him at length. Likewise, with the ten generations from Noah to Abraham, it dealt [only] briefly with them, but when it reached Abraham, it dwelt upon him at length. This can be compared to a pearl that falls into the sand: A person searches in the sand and sifts it with a sieve until he finds the pearl, and when he finds it, he casts the pebbles from his hand and keeps the pearl. (Another interpretation of “Jacob dwelt” -The camels of a flax dealer [once] entered [a town], laden with flax. The blacksmith wondered, “Where will all this flax go?” One clever fellow answered him, “One spark will come out of your bellows, which will burn it all.” So did Jacob see all the chieftains [of Esau] mentioned above (36:15-19, 40-43). He wondered and said, “Who can conquer them all?” What is written below? “These are the generations of Jacob: Joseph” (verse 2), only, and it is written: “And the house of Jacob shall be fire, and the house of Joseph a flame, and the house of Esau shall become stubble” (Obadiah 1:18). One spark will emerge from Joseph, which will destroy and consume them all. From an old Rashi.) [From Tanchuma Vayeshev 1]   וישב יעקב וגו': אחר שכתב לך ישובי עשו ותולדותיו בדרך קצרה, שלא היו ספונים [הגונים] וחשובים לפרש היאך נתיישבו וסדר מלחמותיהם איך הורישו את החורים, פירש לך ישובי יעקב ותולדותיו בדרך ארוכה כל גלגולי סבתם, לפי שהם חשובים לפני המקום להאריך בהם. וכן אתה מוצא בעשרה דורות שמאדם ועד נח, פלוני הוליד פלוני, וכשבא לנח האריך בו. וכן בעשרה דורות שמנח ועד אברהם קצר בהם, ומשהגיע אצל אברהם האריך בו. משל למרגלית שנפלה בין החול, אדם ממשמש בחול וכוברו בכברה עד שמוצא את המרגלית, ומשמצאה הוא משליך את הצרורות מידו ונוטל המרגלית. (דבר אחר וישב יעקב הפשתני הזה נכנסו גמליו טעונים פשתן, הפחמי תמה אנה יכנס כל הפשתן הזה, היה פיקח אחד משיב לו ניצוץ אחד יוצא ממפוח שלך ששורף את כולו, כך יעקב ראה כל האלופים הכתובים למעלה, תמה ואמר מי יכול לכבוש את כולן, מה כתיב למטה (פסוק ב) אלה תולדות יעקב יוסף, דכתיב (עובדיה א יח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש, ניצוץ יוצא מיוסף שמכלה ושורף את כולם):
2. These are the generations of Jacob: when Joseph was seventeen years old, being a shepherd, he was with his brothers with the flocks, and he was a lad, [and was] with the sons of Bilhah and with the sons of Zilpah, his father's wives; and Joseph brought evil tales about them to their father.   ב. אֵלֶּה | תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:
These are the generations of Jacob: And these are those of the generations of Jacob. These are their settlements and their wanderings until they came to settle. The first cause [of their wanderings]: when Joseph was seventeen years old, etc. Through this [the events that unfolded], they wandered and descended to Egypt. This is according to the plain explanation of the verse, putting everything in its proper perspective. The Midrash Aggadah, however, interprets [the passage as follows]: Scripture bases the generations of Jacob on Joseph because of many things: one is that, with his entire being, Jacob served Laban only for Rachel [and Rachel bore Joseph]. In addition, Joseph’s features resembled his (Jacob’s), and whatever happened to Jacob happened to Joseph. This one (Jacob) was hated, and that one (Joseph) was hated. This one-his brother (Esau) sought to kill him, and that one his brothers sought to kill him, and likewise many [other similarities related] in Genesis Rabbah (84:6). It is further expounded upon [as follows]: “dwelt” (verse 1) When Jacob sought to dwell in tranquility, the troubles of Joseph sprang upon him. The righteous seek to dwell in tranquility. Said the Holy One, blessed be He, “What is prepared for the righteous in the world to come is not sufficient for them, but they seek [also] to dwell in tranquility in this world!”   אלה תולדות יעקב: אלה של תולדות יעקב, אלה ישוביהם וגלגוליהם עד שבאו לכלל יישוב. סבה ראשונה יוסף בן שבע עשרה וגו' על ידי זה נתגלגלו וירדו למצרים. זהו אחר פשוטו של מקרא להיות [דבר] דבור על אופניו. ומדרש אגדה דורש, תלה הכתוב תולדות יעקב ביוסף מפני כמה דברים, אחת שכל עצמו של יעקב לא עבד אצל לבן אלא ברחל, ושהיה זיו איקונין של יוסף דומה לו, וכל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף, זה נשטם וזה נשטם, זה אחיו מבקש להרגו וזה אחיו מבקשים להרגו, וכן הרבה בבראשית רבה (סד ו). ועוד נדרש בו וישב ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים מבקשים לישב בשלוה אומר הקב"ה לא דיין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, אלא שמבקשים לישב בשלוה בעולם הזה:
and he was a lad: He behaved childishly, fixing his hair and touching up his eyes so that he would appear handsome. [From Gen. Rabbah 84:7]   והוא נער: שהיה עושה מעשה נערות, מתקן בשערו ממשמש בעיניו, כדי שיהיה נראה יפה:
with the sons of Bilhah: That is to say, he was frequently with the sons of Bilhah, because his [other] brothers would demean them, while he acted friendly toward them. [From Tanchuma Vayeshev 7]   את בני בלהה: כלומר ורגיל אצל בני בלהה, לפי שהיו אחיו מבזין אותן והוא מקרבן:
evil tales about them: Any evil he saw in his brothers, the sons of Leah, he would tell his father: 1) that they ate limbs from living animals, 2) that they demeaned the sons of the handmaids by calling them slaves, and 3) that they were suspected of illicit sexual relationships. For these three [tales] he was punished: For [the report that his brothers ate] limbs from living animals, “they slaughtered a kid” (Gen. 37:31) when they sold him, and did not eat it alive. For the report that he told about them that they called their brothers slaves, “Joseph was sold as a slave” (Ps. 105:17), and concerning the illicit sexual relationships that he told about them, “his master’s wife lifted her eyes, etc.” (Gen. 39:7).   את דבתם רעה: כל רעה שהיה רואה באחיו בני לאה היה מגיד לאביו, שהיו אוכלין אבר מן החי, ומזלזלין בבני השפחות לקרותן עבדים, וחשודים על העריות. ובשלשתן לקה. על אבר מן החי (לעיל פסוק לא) וישחטו שעיר עזים במכירתו, ולא אכלוהו חי. ועל דבה שספר עליהם שקורין לאחיהם עבדים, (תהלים קה יז) לעבד נמכר יוסף. ועל העריות שספר עליהם, (להלן לט ז) ותשא אשת אדוניו וגו':
tales about them: Heb. דִּבָּתָם Every expression of דִּבָּה denotes parlediz in Old French, gossip, slander. Whatever evil he could tell about them he told. דִּבָּה is an expression of making the lips of the sleeping speak (דוֹבֵב).   דבתם: כל לשון דבה פרלידי"ץ בלע"ז [רכילות] כל מה שהיה יכול לדבר בהם רעה היה מספר:
3. And Israel loved Joseph more than all his sons, because he was a son of his old age; and he made him a fine woolen coat.   ג. וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:
a son of his old age: Heb. - בֶן זְקֻנִים, for he was born to him in his old age (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 38). Onkelos rendered: for he was a wise son to him. Whatever he had learned from Shem and Eber he gave over to him. Another explanation: for his (Joseph’s) features (זִיו אִיקוֹנִין) resembled his own (those of Jacob). [From Gen. Rabbah 84:8]   בן זקונים: שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו. דבר אחר שהיה זיו איקונין שלו דומה לו:
fine woolen: Heb. פַּסִים, a term meaning fine woolen garments, like“green wool (כַּרְפַּס) and blue wool” (Esther 1:6), and like the fine woolen coat (כְתֹנֶת פַּסִים) of Tamar and Amnon (II Sam. 13:18). The Midrash Aggadah, however, explains that it was called פַּסִים because of his (Joseph’s) troubles, namely, that he was sold to Potiphar (פּוֹטִפַר), to the merchants (סוֹחֲרִים), to the Ishmaelites (יִשְׁמְעִאלִים), and to the Midianites (מִדְיָנִים). [From Gen. Rabbah 84:8]   פסים: לשון כלי מלת, כמו (אסתר א ו) כרפס ותכלת, וכמו (שמואל ב' יג יח) כתונת הפסים, דתמר ואמנון. ומדרש אגדה על שם צרותיו שנמכר לפוטיפר ולסוחרים ולישמעאלים ולמדינים:
4. And his brothers saw that their father loved him more than all his brothers, so they hated him, and they could not speak with him peacefully.   ד. וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם מִכָּל אֶחָיו וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם:
and they could not speak with him peacefully: From what is stated to their discredit, we may learn something to their credit, that they did not say one thing with their mouth and think differently in their heart. [From Gen. Rabbah 84:9]   ולא יכלו דברו לשלום: מתוך גנותם למדנו שבחם, שלא דברו אחת בפה ואחת בלב:
speak with him: Heb. דַבְּרוֹ, [the equivalent of] לְדַבֵּר עִמוֹ, to speak with him. [From Targum Onkelos]   דברו: לדבר עמו:  
5. And Joseph dreamed a dream and told his brothers, and they continued to hate him.   ה. וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ:
6. And he said to them, "Listen now to this dream, which I have dreamed:   ו. וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי:
7. Behold, we were binding sheaves in the midst of the field, and behold, my sheaf arose and also stood upright, and behold, your sheaves encircled [it] and prostrated themselves to my sheaf."   ז. וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְגַם נִצָּבָה וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי:
binding sheaves: Heb. מְאַלְּמִים אִלֻמִים, as the Targum renders: מְאַסְרִין אֱסָרִין, sheaves, and likewise, carrying his sheaves (אִלֻמוֹתָיו) (Ps. 126:6). The same is found in the Mishnah: But [if one finds] large sheaves (וְהָאִלֻמוֹת) , one must take [them] and announce [them] (Baba Mezia 22b).   מאלמים אלומים: כתרגומו מאסרין אסרין, עמרין, וכן (תהלים קכו ו) נושא אלומותיו, וכמוהו בלשון משנה (בבא מציעא כב ב) והאלומות נוטל ומכריז:
my sheaf arose: It stood erect.   קמה אלומתי: נזקפה:
and also stood upright: It remained standing erect in its place.   וגם נצבה: לעמוד על עמדה בזקיפה:
8. So his brothers said to him, "Will you reign over us, or will you govern us?" And they continued further to hate him on account of his dreams and on account of his words.   ח. וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו:
and on account of his words: Because of the evil tales that he would bring to their father.   ועל דבריו: על דבתם רעה שהיה מביא לאביהם:
9. And he again dreamed another dream, and he related it to his brothers, and he said, "Behold, I have dreamed another dream, and behold, the sun, the moon, and eleven stars were prostrating themselves to me."   ט. וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי:
10. And he told [it] to his father and to his brothers, and his father rebuked him and said to him, "What is this dream that you have dreamed? Will we come I, your mother, and your brothers to prostrate ourselves to you to the ground?"   י. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר לוֹ מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה:
And he told [it] to his father and to his brothers: After he told it to his brothers, he told it again to his father in their presence.   ויספר אל אביו ואל אחיו: לאחר שספר אותו לאחיו חזר וספרו לאביו בפניהם:
his father rebuked him: because he was bringing hatred upon himself.   ויגער בו: לפי שהיה מטיל שנאה עליו:
Will we come: Isn’t your mother (Rachel) already dead? But he (Jacob) did not know that the matters referred to Bilhah, who had raised him (Joseph) as [if she were] his mother (Gen. Rabbah 84:11). Our Rabbis, however, derived from here that there is no dream without meaningless components (Ber. 55a/b). Jacob, however, intended to make his sons forget the whole matter, so that they would not envy him (Joseph). Therefore, he said,“Will we come, etc.” Just as it is impossible for your mother, so is the rest meaningless.   הבוא נבוא: והלא אמך כבר מתה. והוא לא היה יודע שהדברים מגיעין לבלהה, שגדלתו כאמו. ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים. ויעקב נתכוון להוציא הדבר מלב בניו שלא יקנאוהו, לכך אמר לו הבוא נבוא וגו', כשם שאי אפשר באמך כך השאר הוא בטל:
11. So his brothers envied him, but his father awaited the matter.   יא. וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר:
awaited the matter: Heb. שָׁמַר. He was waiting and looking forward in expectation of when it (the fulfillment) would come. Similarly,“awaiting (שׁוֹמֵר) the realization [of God’s promise]” (Isa. 26:2), [and]“You do not wait (תִשְׁמוֹר) for my sin” (Job 14:16). You do not wait. [From Gen. Rabbah 84:12]   שמר את הדבר: היה ממתין ומצפה מתי יבא, וכן (ישעיה כו ב) שומר אמונים וכן (איוב יד טז) לא תשמור על חטאתי, לא תמתין:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG