Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Lech Lecha

Torah Reading for Lech Lecha

Genesis 12:1-17:27

E-mail
Select a portion:

Chapter 12

1. And the Lord said to Abram, "Go forth from your land and from your birthplace and from your father's house, to the land that I will show you.   א. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:
Go forth: Heb. לֶךְ לְךָ, lit. go to you, for your benefit and for your good, and there I will make you into a great nation, but here, you will not merit to have children. Moreover, I will make your character known in the world. — [from Rosh Hashanah 16b, Tan.]   לך לך: להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול, וכאן אי אתה זוכה לבנים. ועוד שאודיע טבעך בעולם:
from your land: Now had he not already gone out of there with his father and come as far as Haran? Rather, thus did He say to him, “Distance yourself more from there and leave your father’s house.”   מארצך: והלא כבר יצא משם עם אביו ובא עד לחרן, אלא כך אמר לו התרחק עוד משם וצא מבית אביך:
that I will show you: He did not reveal the land to him immediately, in order to make it dear in his eyes and to give him reward for every command. Similarly (below 22:2): “your son, your only one, whom you love, Isaac.” Similarly (ibid.):  “on one of the mountains that I will say to you.” Similarly (Jonah 3:2): “and proclaim upon it the proclamation that I will speak to you.” [from Gen. Rabbah 39:9]   אל הארץ אשר אראך: לא גלה לו הארץ מיד, כדי לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר על כל דבור ודבור. כיוצא בו (בראשית כב ב) את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק, כיוצא בו (כב ב) על אחד ההרים אשר אומר אליך, כיוצא בו (יונה ג ב) וקרא עליה את הקריאה אשר אנכי דובר אליך:
2. And I will make you into a great nation, and I will bless you, and I will aggrandize your name, and [you shall] be a blessing.   ב. וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה:
And I will make you into a great nation: Since traveling causes three things: 1) it diminishes procreation, 2) it diminishes money, and 3) it diminishes fame (lit. name), therefore, he required these three blessings, namely that He blessed him concerning children, concerning money, and concerning fame. (Other editions: And this is the meaning of and I will aggrandize your name. I will add a letter to your name, for until now, your name was אַבְרָם. From now on [your name will be] אַבְרָהָם, and אַבְרָהָם equals 248, corresponding to a person’s limbs. (Found in an old Rashi . — [from Gen. Rabbah 39:11; Tan. Buber, Chaye Sarah 6)   ואעשך לגוי גדול: לפי שהדרך גורמת לשלשה דברים ממעטת פריה ורביה, וממעטת את הממון, וממעטת את השם, לכך הוזקק לשלש ברכות הללו שהבטיחו על הבנים, ועל הממון, ועל השם. (וזהו ואגדלה שמך, הריני מוסיף אות על שמך, שעד עכשיו שמך אברם מכאן ואילך אברהם, ואברהם עולה רמ"ח כנגד איבריו של אדם):
and I will bless you: with money (Genesis Rabbah 39:11).   ואברכך: בממון:
and [you shall] be a blessing: The blessings are entrusted into your hand. Until now, they were in My hand; I blessed Adam and Noah. From now on, you may bless whomever you wish. (Gen. Rabbah) (ad loc.). Another explanation: “And I will make you into a great nation”: This is [the basis] of saying “the God of Abraham.” “And I will bless you”: This is [the basis] of saying “the God of Isaac.” “And I will aggrandize your name”: This is [the basis] of saying “the God of Jacob” [in the initial benediction of the Silent Prayer]. You might think that [the first benediction of the Silent Prayer] should be concluded [by mentioning] them all. Therefore, Scripture states: “and [you shall] be a blessing”: with you they will conclude, and not with them. [i.e., the closing of the blessing is “the shield of Abraham,” and not “the shield of Abraham, Isaac, and Jacob.”] [from Pes. 117b]   והיה ברכה: הברכות נתונות בידך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי את אדם ואת נח ואותך, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ. דבר אחר ואעשך לגוי גדול זהו שאומרים אלהי אברהם, ואברכך זהו שאומרים אלהי יצחק, ואגדלה שמך זהו שאומרים אלהי יעקב. יכול יהיו חותמין בכולן, תלמוד לומר והיה ברכה, בך חותמין ולא בהם:
3. And I will bless those who bless you, and the one who curses you I will curse, and all the families of the earth shall be blessed in you."   ג. וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה:
shall be blessed in you: There are many aggadoth, but this is its simple meaning: A man says to his son, May you be like Abraham. And so is every instance of [the words] “shall be blessed with you” in Scripture. And the following [text] proves this (below 48:20):“With you, Israel shall bless, saying: May God make you like Ephraim and like Manasseh.” - [from Sifrei, Naso 18]   ונברכו בך כל משפחות האדמה: יש אגדות רבות, וזהו פשוטו אדם אומר לבנו תהא כאברהם, וכן כל ונברכו בך שבמקרא, וזה מוכיח (בראשית מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך א-להים כאפרים וכמנשה:
4. And Abram went, as the Lord had spoken to him, and Lot went with him, and Abram was seventy five years old when he left Haran.   ד. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהֹוָה וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן:
5. And Abram took Sarai his wife and Lot his brother's son, and all their possessions that they had acquired, and the souls they had acquired in Haran, and they went to go to the land of Canaan, and they came to the land of Canaan.   ה. וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:
and the souls they had acquired in Haran: whom he had brought under the wings of the Shechinah. Abraham would convert the men, and Sarah would convert the women, and Scripture ascribes to them [a merit] as if they had made them (Gen. Rabbah 39:14). (Hence, the expression אֲשֶׁר עָשׂוּ, lit. that they made.) The simple meaning of the verse is: the slaves and maidservants that they had acquired for themselves, as in [the verse] (below 31:1): “He acquired (עָשָׂה) all this wealth” [an expression of acquisition]; (Num. 24:18): “and Israel acquires,” an expression of acquiring and gathering.   אשר עשו בחרן: שהכניסן תחת כנפי השכינה, אברהם מגייר את האנשים, ושרה מגיירת הנשים, ומעלה עליהם הכתוב כאלו עשאום. ופשוטו של מקרא עבדים ושפחות שקנו להם, כמו (שם לא א) עשה את כל הכבוד הזה, (במדבר כד יח) וישראל עושה חיל, לשון קונה וכונס:
6. And Abram passed through the land, until the place of Shechem, until the plain of Moreh, and the Canaanites were then in the land.   ו. וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ:
And Abram passed through the land: He entered therein.   ויעבר אברם בארץ: נכנס לתוכה:
until the place of Shechem: to pray for Jacob’s sons when they would come to wage war in Shechem. [from unknown midrashic source, also quoted by Redak]   עד מקום שכם: להתפלל על בני יעקב כשיבאו להלחם בשכם:
until the plain of Moreh: That is Shechem. He showed him Mount Gerizim and Mount Ebal, where Israel accepted the oath of the Torah. [from aforementioned midrashic source]   אלון מורה: הוא שכם, הראהו הר גריזים והר עיבל ששם קבלו ישראל שבועת התורה:
and the Canaanites were then in the land: He [the Canaanite] was gradually conquering the Land of Israel from the descendants of Shem, for it fell in Shem’s share when Noah apportioned the land to his sons, as it is said (below 14: 18):“And Malchizedek the king of Salem.” Therefore, (below verse 7): And the Lord said to Abram: To your seed will I give this land. I am destined to restore it to your children, who are of the descendants of Shem. [from Sifra, end of Kedoshim]   והכנעני אז בארץ: היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם:
7. And the Lord appeared to Abram, and He said, "To your seed I will give this land," and there he built an altar to the Lord, Who had appeared to him.   ז. וַיֵּרָא יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה הַנִּרְאֶה אֵלָיו:
and there he built an altar: [in thanksgiving] for the good tidings concerning his descendants and the good tidings concerning the Land of Israel. [from Gen. Rabbah 39:15-16]   ויבן שם מזבח: על בשורת הזרע ועל בשורת ארץ ישראל:
8. And he moved from there to the mountain, east of Beth el, and he pitched his tent; Beth el was to the west and Ai was to the east, and there he built an altar to the Lord, and he called in the name of the Lord.   ח. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה מִקֶּדֶם לְבֵית אֵל וַיֵּט אָהֳלֹה בֵּית אֵל מִיָּם וְהָעַי מִקֶּדֶם וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַיהֹוָה וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְהֹוָה:
And he moved from there: his tent.   ויעתק משם: אהלו:
east of Beth-el: Heb. מִקֶּדֶם, from the east of Beth-el. Hence, Beth-el was to his west. That is what the Torah means by “Beth-el was in the west.”   מקדם לבית אל: במזרחה של בית אל. נמצאת בית אל במערבו, והוא שנאמר בית אל מים:
his tent: According to the masoretic text, it is written אהלה, which can be read אָהֳלָה, her tent. First he pitched his wife’s tent and afterwards his own (Gen. Rabbah 39:15).   אהלו: אהלה כתיב, בתחלה נטה את אהל אשתו ואחר כך את שלו:
and there he built an altar: He prophesied that his sons were destined to stumble there because of the iniquity of Achan, and he prayed there for them. [from Gen. Rabbah 39:16, Yelammedenu]   ויבן שם מזבח: נתנבא שעתידין בניו להכשל שם על עון עכן והתפלל שם עליהם:
9. And Abram traveled, continually traveling southward.   ט. וַיִּסַּע אַבְרָם הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה:
continually traveling: lit. going and traveling. [He traveled] in intervals, staying here for a month or more, traveling from there, and pitching his tent elsewhere. And all his travels were southward, to go to the south of the Land of Israel, and that is to the direction of Jerusalem, (The meaning is that Jerusalem was in the middle of the world and the end of the Land of Israel. So it is explained in Isaiah.) which is in the territory of Judah, who took [his portion] in the south of the Land of Israel, to Mount Moriah, which was his [Judah’s] heritage. (Gen. Rabbah 39:16). [Note that the parenthetic addendum appears in several editions of Rashi , but its connection to this verse is obscure, because the location of Jerusalem in the middle of the world is irrelevant.]   הלוך ונסוע: לפרקים, יושב כאן חדש או יותר ונוסע משם ונוטה אהלו במקום אחר, וכל מסעיו הנגבה ללכת לדרומה של ארץ ישראל והוא לצד ירושלים שהיא בחלקו של יהודה, שנטלו בדרומה של ארץ ישראל הר המוריה שהיא נחלתו:
10. And there was a famine in the land, and Abram descended to Egypt to sojourn there because the famine was severe in the land.   י. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם כִּי כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ:
a famine in the land: in that land alone, to test him, whether he would think ill of the words of the Holy One, blessed be He, Who ordered him to go to the Land of Canaan, and now He was forcing him to leave it. [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 26]   רעב בארץ: באותה ארץ לבדה, לנסותו אם יהרהר אחר דבריו של הקב"ה שאמר לו ללכת אל ארץ כנען, ועכשיו משיאו לצאת ממנה:
11. Now it came to pass when he drew near to come to Egypt, that he said to Sarai his wife, "Behold now I know that you are a woman of fair appearance.   יא. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִקְרִיב לָבוֹא מִצְרָיְמָה וַיֹּאמֶר אֶל שָׂרַי אִשְׁתּוֹ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִשָּׁה יְפַת מַרְאֶה אָתְּ:
Behold now I know: The Midrash Aggadah (Tan. Lech Lecha 5) [states that] until now, he did not recognize her [beauty] because of the modesty of both of them, but now he recognized her [beauty] through an incident. Another explanation: It is customary that through the hardship of travel, a person becomes unattractive, but she remained with her beauty. The simple meaning of the verse is: Behold, now the time has arrived when we must be concerned about your beauty. I have known already for a long time that you are of fair appearance, but now we are coming among black and ugly people, the brothers of the Cushites, and they are not accustomed to a beautiful woman. Similar to this (below 19:2): “Behold now, my lords, please turn.” - [from Gen. Rabbah 40:4]   הנה נא ידעתי: מדרש אגדה עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם, ועכשיו על ידי מעשה הכיר בה. דבר אחר מנהג העולם שעל ידי טורח הדרך אדם מתבזה, וזאת עמדה ביופיה. ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך, ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים, אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו (בראשית יט ב) הנה נא אדוני סורו נא:
12. And it will come to pass when the Egyptians see you, that they will say, 'This is his wife,' and they will slay me and let you live.   יב. וְהָיָה כִּי יִרְאוּ אֹתָךְ הַמִּצְרִים וְאָמְרוּ אִשְׁתּוֹ זֹאת וְהָרְגוּ אֹתִי וְאֹתָךְ יְחַיּוּ:
13. Please say [that] you are my sister, in order that it go well with me because of you, and that my soul may live because of you."   יג. אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ:
in order that it go well with me because of you: They will give me gifts.   למען ייטב לי בעבורך: יתנו לי מתנות:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG