Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Re'eh

Torah Reading for Re'eh

Deuteronomy 11:26-16:17

E-mail
Select a portion:

Chapter 11

26. Behold, I set before you today a blessing and a curse.   כו. רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:
A blessing and a curse: [i.e.,] those that were stated, [respectively,] on Mount Gerizim and on Mount Ebal.   ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: האמורות בהר גריזים ובהר עיבל:
27. The blessing, that you will heed the commandments of the Lord your God, which I command you today;   כז. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:
The blessing: on the condition that you listen [and obey].   את הברכה: על מנת אשר תשמעו:
28. and the curse, if you will not heed the commandments of the Lord your God, but turn away from the way I command you this day, to follow other gods, which you did not know.   כח. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:
[If you… depart] from the way that I command you this day, to follow [other gods]: This teaches that whoever worships idols departs from the entire path that Israel has been commanded. From here [our Rabbis] said: One who acknowledges [the divinity of] pagan deities is as though he denies the entire Torah. — [Sifrei]   מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו': הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל. מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה:
29. And it will be, when the Lord, your God, will bring you to the land to which you come, to possess it, that you shall place those blessing upon Mount Gerizim, and those cursing upon Mount Ebal.   כט. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל:
you shall place those blessing: As the Targum [Onkelos] renders it: יָת מְבָרְכַיָא,“those who bless.”   ונתתה את הברכה: כתרגומו ית מברכיא, את המברכים:
upon Mount Gerizim: [עַל, usually “upon,” here means] “facing Mount Gerizim.” [The Levites] turned their faces [toward the mountain] and began with the blessing:“Blessed is the man who does not make any graven or molten image….” Each of the curses in that section [beginning Deut. 27:15] were first stated in the expression of a blessing. Afterwards, they turned their faces towards Mount Ebal and began [to recite the corresponding] curse. — [Sotah 32a]   על הר גרזים: כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'. כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה:
30. Are they not on the other side of the Jordan, way beyond, in the direction of the sunset, in the land of the Canaanites, who dwell in the plain, opposite Gilgal, near the plains of Moreh?   ל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:
Are they not [on the other side of the Jordan]?- [: Moses] gave [geographical] landmarks [describing the mountains].   הלא המה: נתן בהם סימן:
beyond: Heb. אַחֲרֵי, [I.e.,] after crossing the Jordan, much further on in distance, for that is the meaning of the expression אַחֲרֵי, “beyond”; wherever [the term] אַחֲרֵי is used, [it signifies]“a great separation [in time or place].”   אחרי: אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק. וזהו לשון אחרי. כל מקום שנאמר אחרי, מופלג הוא:
[on the other side of the Jordan, way beyond,] in the direction of the sunset: [i.e.,] beyond the Jordan, toward the west. And the cantillation marks of the verse prove that [אַחֲרֵי and דֶּרֶךְ] refer to two separate things, for they are marked with two [conjunctive] accents [thus demonstrating that these words are not connected]: אַחֲרֵי is punctuated with a pashta [which separates the word from the succeeding one], and דֶּרֶךְ is punctuated with a mashpel [which we call a yetib]. In addition, [the ד of the word דֶּרֶךְ has a dagesh inside it [which indicates that the word דֶּרֶךְ begins a new phrase or topic]. If, however, אַחֲרֵי דֶרֶךְ were one phrase [meaning “beyond the direction”], then אַחֲרֵי would have been punctuated by a conjunctive accent, namely a shofar hafuch [which we call a mahpach] and דֶּרֶךְ by a pashta [the combination of which indicates the connection between those words. Additionally, the ד of the word דֶּרֶךְ] would not have a dagesh inside it. [But this is not so, and thus אַחֲרֵי and דֶּרֶךְ are separate words in this verse.]   דרך מבוא השמש: להלן מן הירדן לצד מערב. וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים, שננקדו בשני טעמים, אחרי נקוד בפשטא, ודרך נקוד במשפל והוא דגוש, ואם היה אחרי דרך דבור אחד, היה נקוד אחרי במשרת בשופר הפוך, ודרך בפשטא ורפה:
opposite: Far off from Gilgal.   מול הגלגל: רחוק מן הגלגל:
[near] the plains of Moreh: This is Shechem, as is stated:“to the place of Shechem, to the plain of Moreh” (Gen. 12:6).   אלוני מורה: שכם הוא, שנאמר (בראשית יב, ו) עד מקום שכם עד אלון מורה:
31. For you are crossing the Jordan, to come to possess the land which the Lord, your God, is giving you, and you shall possess it and dwell in it.   לא. כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ:
For you are crossing the Jordan: The miracles [that will occur for you during your crossing] of the Jordan will be a sign in your hands that you will come and inherit the land [as promised]. — [Sifrei]   כי אתם עוברים את הירדן וגו': נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ:
32. And you shall keep to perform all the statutes and ordinances that I am setting before you today.   לב. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:

Chapter 12

1. These are the statutes and ordinances that you shall keep to perform in the land which the Lord God of your fathers gives you to possess all the days that you live on the earth.   א. אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר אַתֶּם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה:
2. You shall utterly destroy from all the places where the nations, that you shall possess, worshipped their gods, upon the lofty mountains and upon the hills, and under every lush tree.   ב. אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ שָׁם הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם אֶת אֱלֹהֵיהֶם עַל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן:
You shall utterly destroy: Destroy and then destroy them again. From here [we derive that] one who eradicates idolatry must thoroughly uproot it [i.e., remove every trace of it]. — [A.Z. 45b]   אבד תאבדון: אבד ואחר כך תאבדון מכאן לעוקר עבודה זרה שצריך לשרש אחריה:
from all the places where the nations,… worshipped: And what shall you destroy from them? Their gods that are on the mountains, etc.   את כל המקומות אשר עבדו שם וגו': ומה תאבדון מהם, את אלהיהם אשר על ההרים:
3. And you shall tear down their altars, smash their monuments, burn their asherim with fire, cut down the graven images of their gods, and destroy their name from that place.   ג. וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא:
altar: [constructed] of many stones.   מזבח: של אבנים הרבה:
monument: [constructed] of one stone. This is the בִּימוּס [the pedestal for an idol] concerning which we learn in the Mishnah (A.Z. 3:7): A stone that was originally carved for an idol’s pedestal.   מצבה: של אבן אחת, והוא בימוס ששנינו במשנה (ע"ז מז ב) אבן שחצבה מתחלתה לבימוס:
asherah: a tree that is worshipped.   אשרה: אילן הנעבד:
and destroy their name: By giving them disgraceful nicknames. What they call בֵּית גליא,“exalted temple,” [you] should call בֵּית כְּלִיָא,“dug out house,” what they call עַיִן כָּל,“the all-seeing eye,” [you] should call עַיִן קוֹץ “the thorn eye.” - [A.Z. 46a]   ואבדתם את שמם: לכנות להם שם לגנאי, בית גליא קורין לה בית כריא, עין כל עין קוץ:
4. You shall not do so to the Lord, your God.   ד. לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
You shall not do so [to the Lord your God]: to burn sacrifices to God in any place you choose, but rather at the place that He will choose. Another explanation is: “And you shall tear down their altars… and destroy their name… [but] do not do so [to the Lord your God]”; this is an admonition [addressed] to one who would erase the Name [of God from any writing] or remove a stone from the altar or from the courtyard (Mak. 22a). Rabbi Ishmael said: Would it enter your mind that the Israelites would tear down the altars [of God]? Rather, [the meaning of“You shall not do so” is that] you should not do like the deeds of the nations so that your sins would cause the sanctuary of [i.e., built by] your fathers to be destroyed. — [Sifrei]   לא תעשון כן: להקטיר לשמים בכל מקום (פסוק ה), כי אם במקום אשר יבחר. דבר אחר ונתצתם את מזבחותם ואבדתם את שמם לא תעשון כן, אזהרה למוחק את השם ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה. אמר רבי ישמעאל וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין את המזבחות, אלא שלא תעשו כמעשיהם, ויגרמו עונותיכם למקדש אבותיכם שיחרב:
5. But only to the place which the Lord your God shall choose from all your tribes, to set His Name there; you shall inquire after His dwelling and come there.   ה. כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה:
you shall inquire after His dwelling: Heb. לְשִׁכְנוֹ. This is the Mishkan in Shiloh.   לשכנו תדרשו: זה משכן שילה:
6. And there you shall bring your burnt offerings, and your sacrifices, and your tithes, and the separation by your hand, and your vows and your donations, and the firstborn of your cattle and of your sheep.   ו. וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה עֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם וְאֵת מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם וְנִדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם וּבְכֹרֹת בְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם:
and your sacrifices: Obligatory peace offerings.   וזבחיכם: שלמים של חובה:
your tithes: [I.e.,] the tithe of the cattle and the second tithe, to eat them within the walls [of Jerusalem].   מעשרתיכם: מעשר בהמה ומעשר שני לאכול לפנים מן החומה:
the separation by your hand: These are the first fruits, of which it is stated: “And the kohen shall take the basket from your hand” (Deut. 26:4).   תרומת ידכם: אלו הבכורים, שנאמר בהם (דברים כו, ד) ולקח הכהן הטנא מידך:
and the firstborn of your cattle: to give them to the kohen , and he shall offer them up there.   ובכורות בקרכם: לתתם לכהן ויקריבם שם:
7. And there you shall eat before the Lord, your God, and you shall rejoice in all your endeavors you and your households, as the Lord, your God, has blessed you.   ז. וַאֲכַלְתֶּם שָׁם לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם אַתֶּם וּבָתֵּיכֶם אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
as the Lord, [your God,] has blessed you: Commensurate to to the blessing, bring [the offerings]. — [Sifrei]   אשר ברכך ה': לפי הברכה הבא:
8. You shall not do as all the things that we do here this day, every man [doing] what he deems fit.   ח. לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו:
You shall not do as all [the things] that we do [here this day]: This refers back to [what is stated above], “For you are crossing the Jordan…” (Deut. 11:31), meaning: When you will cross the Jordan, you immediately are permitted to offer up [sacrifices] on a bamah [a temporary altar] during the entire fourteen years of conquering [the nations] and dividing [the land among the tribes], but on a bamah you may not sacrifice all that you sacrifice “here this day,” in the Mishkan , which is with you and has been anointed and is [thus] fit to sacrifice therein sin-offerings and guilt-offerings, vows and donations, whereas on a bamah , you may sacrifice only what is vowed or a donated. And that is the meaning of “every man [doing] what he deems fit” vows and donations that you donate because you deem fit to bring them, not because of any obligation [imposed upon you]; only these may you offer up on a bamah . — [Sifrei; Zev. 117b]   לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים וגו': מוסב למעלה (דברים יא, לא) על כי אתם עוברים את הירדן וגו' כשתעברו את הירדן מיד מותרים אתם להקריב בבמה, כל ארבע עשרה שנה של כבוש וחלוק, ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות, אבל בבמה אין קרב אלא הנידר והנידב. וזהו איש כל הישר בעיניו, נדרים ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שישר בעיניכם להביאם ולא על ידי חובה, אותם תקריבו בבמה:
9. For you have not yet come to the resting place or to the inheritance, which the Lord, your God, is giving you.   ט. כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
For you have not yet come [to the resting place]: All those fourteen years [of conquering and dividing the land].   כי לא באתם: כל אותן ארבע עשרה שנה:
not yet: Heb., עַד עַתָּה, the same as עִדַיִין, “not yet.”   עד עתה: כמו עדיין:
to the resting place: This is Shiloh.   אל המנוחה: זו שילה:
[or to] the inheritance: This is Jerusalem. — [Sifrei ; Zev. 119a]   הנחלה: זו ירושלים:
10. And you shall cross the Jordan and settle in the land the Lord, your God, is giving you as an inheritance, and He will give you rest from all your enemies surrounding you, and you will dwell securely.   י. וַעֲבַרְתֶּם אֶת הַיַּרְדֵּן וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם מַנְחִיל אֶתְכֶם וְהֵנִיחַ לָכֶם מִכָּל אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וִישַׁבְתֶּם בֶּטַח:
And you shall cross the Jordan and settle in the land: You will have apportioned it [among yourselves] and every man will recognize his portion and [the territory of] his tribe.   ועברתם את הירדן וישבתם בארץ: שתחלקוה ויהא כל אחד מכיר את חלקו ואת שבטו:
and He will give you rest: [I.e.,] after conquering and dividing [the land] and having obtained rest from the “nations which the Lord left over, through whom to test Israel” (Judg. 3:1). And that was only in the days of David. Then:   והניח לכם: לאחר כבוש וחלוק ומנוחה (שופטים ג, א) מן הכנענים אשר הניח ה' לנסות בם את ישראל. ואין זאת אלא בימי דוד, אז:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG