Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook

Torah Reading for Chukat-Balak

Torah Reading for Chukat-Balak

Numbers 19:1-25:9

E-mail
Select a portion:

Chapter 19

1. The Lord spoke to Moses and Aaron, saying:   א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
2. This is the statute of the Torah which the Lord commanded, saying, Speak to the children of Israel and have them take for you a perfectly red unblemished cow, upon which no yoke was laid.   ב. זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר דַּבֵּר | אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל:
This is the statute of the Torah: Because Satan and the nations of the world taunt Israel, saying, “ What is this commandment, and what purpose does it have?” Therefore, the Torah uses the term “statute.” I have decreed it; You have no right to challenge it. — [Yoma 67b]   זאת חקת התורה: לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה:
and have them take for you: It will always be called on your name; 'the cow which Moses prepared in the desert.’- [Mid. Tanchuma Chukath 8, see Etz Yosef]   ויקחו אליך: לעולם היא נקראת על שמך, פרה שעשה משה במדבר:
perfectly red: Heb. אֲדֻמָּה תְּמִימָה, lit., red, perfect. It shall be perfect in redness, so that two black hairs disqualify it. — [Sifrei Chukath 5]   אדמה תמימה: שתהא תמימה באדמימות, שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה:
3. And you shall give it to Eleazar the kohen, and he shall take it outside the camp and slaughter it in his presence.   ג. וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְהוֹצִיא אֹתָהּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו:
Eleazar: The mitzvah was performed by the deputy [to the kohen gadol]. — [Sifrei Chukath 8]   אלעזר: מצותה בסגן:
outside the camp: Outside all three camps. — [Yoma 68a]   אל מחוץ למחנה: חוץ לשלש מחנות:
and slaughter it in his presence: A non- kohen slaughters it while Eleazar watches. — [Yoma 42a]   ושחט אותה לפניו: זר שוחט ואלעזר רואה:
4. Eleazar the kohen shall take from its blood with his finger and sprinkle it toward the front of the Tent of Meeting seven times.   ד. וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְהִזָּה אֶל נֹכַח פְּנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִדָּמָהּ שֶׁבַע פְּעָמִים:
toward the front of the Tent of Meeting: [In later generations, when this rite will be performed outside the Temple in Jerusalem,] he is to stand to the east of Jerusalem and to direct his gaze toward the entrance to the Temple while sprinkling the blood. — [Sifrei Chukath 14]   אל נוכח פני אהל מועד: עומד במזרחו של ירושלים ומתכוין ורואה פתחו של היכל בשעת הזאה הדם:
5. The cow shall then be burned in his presence; its hide, its flesh, its blood, with its dung he shall burn it.   ה. וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו אֶת עֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ וְאֶת דָּמָהּ עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף:
6. The kohen shall take a piece of cedar wood, hyssop, and crimson wool, and cast them into the burning of the cow.   ו. וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלָעַת וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה:
7. The kohen shall wash his garments and bathe his flesh in water, and then he may enter the camp, and the kohen shall be unclean until evening.   ז. וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב:
enter the camp: The camp of the Divine Presence, because no ritually unclean person is banished from two camps, except one who experienced a flow, one who experienced a seminal emission, or one afflicted with tzara’ath. [Hence, he is admitted to the one camp from which he was banished.] - [Pes. 67a]   אל המחנה: למחנה שכינה, שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע:
and the kohen shall be unclean until evening: Transpose it [the verse] and explain it [thus]: He shall be unclean until evening, and then he may enter the camp.   וטמא הכהן עד הערב: סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה:
8. The one who burns it shall wash his clothes in water and cleanse his body in water, and he shall be unclean until evening.   ח. וְהַשֹּׂרֵף אֹתָהּ יְכַבֵּס בְּגָדָיו בַּמַּיִם וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב:
9. A ritually clean person shall gather the cow's ashes and place them outside the camp in a clean place, and It shall be as a keepsake for the congregation of the children of Israel for sprinkling water, [used] for cleansing.   ט. וְאָסַף | אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא:
and place them outside the camp: He divided it into three parts; one was put on the Mount of Olives, one was divided among all the watches, and one who put on the rampart surrounding the Temple area. The one given to the watches was outside the courtyard, allowing access to it for the inhabitants of outlying cities, whoever needed to purify himself. The one on the Mount of Olives was for the kohanim gedolim to sanctify themselves from it for use with other [red] cows. The one put on the rampart was kept as a keepsake by Scriptural ruling, as it says,"It shall be as a keepsake for the congregation of Israel. — [Sifrei Chukath 30, Parah 3:11 Tosefta Parah 3:8]   והניח מחוץ למחנה: לשלשה חלקים מחלקה, אחד נתן בהר המשחה, ואחד מתחלק לכל המשמרות, ואחד נתן בחיל. זה של משמרות היה חוץ לעזרה ליטול ממנו בני העיירות וכל הצריכין להטהר, וזה שבהר המשחה כהנים גדולים לפרות אחרות מקדשין הימנו, וזה שבחיל נתון למשמרת מגזרת הכתוב, שנאמר והיתה לעדת בני ישראל למשמרת:
for sprinkling water: Heb. לְמֵי נִדָּה, water used for sprinkling, as in,“they cast (וַיַּדּוּ) a stone at me” (Lam. 3: 53);“to cast down (לְיַדּוֹת) the horns of the nations” (Zech. 2:4); an expression denoting throwing.   למי נדה: למי הזייה, כמו (איכה ג, נג) וידו אבן בי, (זכריה ב, ד) לידות את קרנות הגוים, לשון זריקה:
for purification: חַטָּאת, an expression of cleansing (חִטּוּי), according to its simple meaning, but according to its halachoth, Scripture calls it חַטָּאת, “sin-offering,” to tell us that it is like holy objects, and using it for personal benefit is forbidden. — [Sifrei Chukath 34]   חטאת הוא: לשון חטוי כפשוטו, ולפי הלכותיו קראה הכתוב חטאת, לומר, שהיא כקדשים להאסר בהנאה:
10. The one who gathers the cow's ashes shall wash his clothes, and he shall be unclean until evening. It shall be an everlasting statute for the children of Israel and for the proselyte who resides in their midst.   י. וְכִבֶּס הָאֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו וְטָמֵא עַד הָעָרֶב וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם לְחֻקַּת עוֹלָם:
11. Anyone touching the corpse of a human soul shall become unclean for seven days.   יא. הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים:
12. On the third and seventh days, he shall cleanse himself with it, so that he can become clean. But if he does not sprinkle himself with it on the third and seventh days, he shall not become clean.   יב. הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִטְהָר וְאִם לֹא יִתְחַטָּא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא יִטְהָר:
He shall cleanse himself with it: With these ashes. - [Sifrei Chukath 39]   הוא יתחטא בו: באפר הזה:
13. Whoever touches the corpse of a human soul which dies, and he does not cleanse himself, he has defiled the Mishkan of the Lord, and that soul shall be cut off from Israel. For the sprinkling water was not sprinkled on him, so he remains unclean, and his uncleanness remains upon him.   יג. כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ:
corpse of a human soul: Which type of corpse? That of a human soul, to exclude an animal, that its uncleanness does not require sprinkling. Another explanation:“Of a human soul” refers to a quarter [of a log] of blood [necessary for maintaining life] - [Chul. 72a]   במת בנפש: ואי זה מת, של נפש האדם, להוציא נפש בהמה, שאין טומאתה צריכה הזאה. דבר אחר בנפש זו רביעית דם:
he has defiled the Mishkan of the Lord: If he enters the courtyard even after [ritual] immersion, without having been sprinkled on both the third and seventh days. — [Sifrei Chukath 45]   את משכן ה' טמא: אם נכנס לעזרה אפילו בטבילה בלא הזאת שלישי ושביעי:
his uncleanness remains: Although he [ritually] immersed himself. - [Sifrei Chukath 45]   עוד טמאתו בו: אף על פי שטבל:
14. This is the law: if a man dies in a tent, anyone entering the tent and anything in the tent shall be unclean for seven days.   יד. זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים:
anyone entering the tent: while the corpse is inside.   כל הבא אל האהל: בעוד שהמת בתוכו:
15. Any open vessel which has no seal fastened around it becomes unclean.   טו. וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא:
any open vessel: Scripture refers to an earthenware vessel, whose exterior does not accept contamination, only its interior. Thus, if the seal around its top is not securely fastened, it becomes contaminated. But if there is a securely fastened seal, it remains clean. - [Sifrei Chukath 50, Chul. 25a]   וכל כלי פתוח: בכלי חרס הכתוב מדבר, שאין מקבל טומאה מגבו אלא מתוכו, לפיכך אם אין מגופת צמידתו פתולה עליו יפה בחבור, טמא הוא, הא אם יש צמיד פתיל עליו טהור:
fastened: Heb. פָּתִיל, an expression meaning “fastened” in Hebrew. Similarly,“[With] divine bonds נִפְתַּלְתּי, I have been joined, with my sister” (Gen. 30:8).   פתיל: לשון מחובר בלשון עברי, וכן (בראשית ל, ח) נפתולי א-להים נפתלתי, נתחברתי עם אחותי:
16. Anyone who touches one slain by the sword, or a corpse, or a human bone or a grave, in an open field, he shall be unclean for seven days.   טז. וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים:
in an open field: The Sages expounded [on this phrase] to include the top and side of a coffin (Sifrei Chukath 56, Chul. 72a). But the simple meaning is that in an open field, where there is no tent, a corpse contaminates through contact.   על פני השדה: רבותינו דרשו לרבות גולל ודופק. ופשוטו על פני השדה, שאין שם אהל, מטמא המת שם בנגיעה:
17. They shall take for that unclean person from the ashes of the burnt purification offering, and it shall be placed in a vessel [filled] with spring water.   יז. וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים אֶל כֶּלִי:
18. A ritually clean person shall take the hyssop and dip it into the water and sprinkle it on the tent, on all the vessels, and on the people who were in it, and on anyone who touched the bone, the slain person, the corpse, or the grave.   יח. וְלָקַח אֵזוֹב וְטָבַל בַּמַּיִם אִישׁ טָהוֹר וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל וְעַל כָּל הַכֵּלִים וְעַל הַנְּפָשׁוֹת אֲשֶׁר הָיוּ שָׁם וְעַל הַנֹּגֵעַ בַּעֶצֶם אוֹ בֶחָלָל אוֹ בַמֵּת אוֹ בַקָּבֶר:
19. The ritually clean person shall sprinkle on the unclean person on the third day and on the seventh day, and he shall cleanse him on the seventh day, and he shall wash his clothes and bathe in water, and he shall become ritually clean in the evening.   יט. וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְכִבֶּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָהֵר בָּעָרֶב:
and he shall cleanse him: This consummates his cleansing.   וחטאו ביום השביעי: הוא גמר טהרתו:
20. If a person becomes unclean and does not cleanse himself, that soul shall be cut off from the congregation, for he has defiled the Sanctuary of the Lord; the sprinkling waters were not sprinkled upon him. He is unclean.   כ. וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא הוּא:
If a person becomes unclean…: If “Sanctuary” is stated [here], why need it say “ Mishkan …” [in verse 13]? The answer is that if it would say “ Mishkan,” I would say that the person is punished with excision only if he enters the Mishkan in a state of uncleanness because the Mishkan was anointed with the anointing oil, but if he enters the Temple in a state of uncleanness, he would not be punished since the Temple was not anointed with the anointing oil. If it would say,“Sanctuary,” denoting the Temple, I would say that only for entering the Temple in a state of uncleanness, would he be punished by excision because its sanctity is permanent, but for entering the Mishkan in a state of uncleanness, he would not be punished because its sanctity was temporary. Therefore, it was necessary to mention both,]… as it is stated in [Tractate] Shevuoth [16b].   ואיש אשר יטמא וגו': אם נאמר מקדש למה נאמר משכן וכו' כדאיתא בשבועות (דף טז ב):
21. This shall be for them as a perpetual statute, and the one who sprinkles the sprinkling waters shall wash his clothes, and one who touches the sprinkling waters shall be unclean until evening.   כא. וְהָיְתָה לָהֶם לְחֻקַּת עוֹלָם וּמַזֵּה מֵי הַנִּדָּה יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה יִטְמָא עַד הָעָרֶב:
and the one who sprinkles the sprinkling waters: Our Rabbis said that the one who sprinkles is actually ritually clean, but this teaches us that the one who carries the purifying waters becomes defiled with a stringent uncleanness, for even the clothes he is wearing are contaminated, unlike the one who merely touches [the sprinkling waters]. Scripture uses the expression מַזֵּה, “the one who sprinkles” to teach that the waters do not contaminate until there is an amount of water adequate for sprinkling. — [Yoma 14a]   ומזה מי הנדה: רבותינו אמרו שהמזה טהור, וזה בא ללמד שהנושא מי חטאת טמא טומאה חמורה לטמא בגדים שעליו, משא"כ בנוגע. וזה שהוציאו בלשון מזה, לומר לך, שאינן מטמאין עד שיהא בהן שיעור הזאה:
and the one who touches… shall be unclean: but he is not required to wash his clothes.   והנגע וגו' יטמא: ואין טעון כבוס בגדים:
22. Whatever the unclean one touches shall become unclean, and anyone touching him shall be unclean until evening.   כב. וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב:
Whatever the unclean one touches: I.e., this unclean one who was defiled by a corpse [touches], “becomes unclean.”   וכל אשר יגע בו: הטמא הזה שנטמא במת יטמא:
and anyone touching: him, that is, the one defiled by a corpse-   והנפש הנגעת: בו בטמא מת:
shall be unclean until evening: From here we derive that a corpse is the supreme source of contamination, whereas one touching it is a primary source of contamination, who can in turn defile another person [through contact]. This is the explanation [of this passage] according to its literal meaning and the laws associated with it. I have transcribed a homiletic interpretation from the commentary of R. Moshe Hadarshan [the preacher], which is as follows: [2]   תטמא עד הערב: מכאן למדנו שהמת אבי אבות הטומאה והנוגע בו אב הטומאה ומטמא אדם, זהו פירושה לפי משמעה והלכותיה. ומדרש אגדה העתקתי מיסודו של ר' משה הדרשן וזהו:
and have them take for you: From their own [possessions]; just as they removed their own golden earrings for the [golden] calf, so shall they bring this [cow] from their own [possessions] in atonement. — [Midrash Aggadah]   ויקחו אליך: משלהם כשם שהם פרקו נזמי הזהב לעגל משלהם כך יביאו זו לכפרה משלהם:
a red cow: This can be compared to the son of a maidservant who soiled the king’s palace. They said, “Let his mother come and clean up the mess.” Similarly, let the cow come and atone for the calf. — [Midrash Aggadah and Tanchuma Chukath 8]   פרה אדמה: משל לבן שפחה שטינף פלטין של מלך. אמרו תבא אמו ותקנח הצואה, כך תבא פרה ותכפר על העגל:
red: Alluding to [the verse], “if they [your sins] prove to be as red as crimson dye” (Isa. 1:18), for sin is described as [being] ‘red.’ - [Midrash Aggadah]   אדמה: על שם (ישעיה א, יח) אם יאדימו כתולע, שהחטא קרוי אדום:
perfectly: An allusion to the Israelites, who were perfect, but became blemished. Let this come and atone for them so that they regain their perfection. — [See Midrash Aggadah.]   תמימה: על שם ישראל שהיו תמימים ונעשו בו בעלי מומין, תבא זו ותכפר עליהם ויחזרו לתמותם:
and upon which no yoke was laid: Just as they cast off from themselves the yoke of Heaven. — [Midrash Aggadah] [3]   לא עלה עליה עול: כשם שפרקו מעליהם עול שמים:
to Eleazar the kohen: just as they assembled against Aaron, who was a kohen, to make the calf, but because Aaron made the calf, this service was not performed through him, for the prosecution cannot serve as the defense. — [Midrash Aggadah] [5]   אל אלעזר הכהן: כשם שנקהלו על אהרן, שהוא כהן, לעשות העגל. ולפי שאהרן עשה את העגל לא נעשית עבודה זו על ידו, שאין קטיגור נעשה סניגור:
The cow shall then be burned: just as the calf was burned. - [Midrash Aggadah   ושרף את הפרה: כשם שנשרף העגל:
a piece of cedar wood, hyssop, and of crimson wool: These three types [of objects] correspond to the three thousand men who fell because of the [sin of the golden] calf. The cedar is the highest of all trees, and the hyssop is the lowest of them all. This symbolizes that the one of high standing who acts haughtily and sins should lower himself like a hyssop and a worm [for the תּוֹלַעַת means ‘worm’ as well as ‘crimson.’ See Rashi on Isa. 1:18], and he will then gain atonement. - [Midrash Aggadah] [9]   עץ ארז ואזוב ושני תולעת: שלשה מינין הללו כנגד שלשת אלפי איש שנפלו בעגל. וארז הוא הגבוה מכל האילנות ואזוב נמוך מכולם, סימן שהגבוה שנתגאה וחטא, ישפיל את עצמו כאזוב ותולעת ויתכפר לו:
a keepsake: Just as the transgression of the calf is preserved throughout the generations for retribution, for there is no reckoning [punishment] which does include a reckoning for the calf, as it says, “But on the day I make an accounting [of sins upon them], I will bring their sin to account…” (Exod. 32:34). Just as the calf defiled all those who were involved in it, so does the cow render unclean all those involved with it. And just as they were cleansed through its ashes, as it says, “[he] scattered [the ashes of the burned calf] upon the surface of the water” (ibid. 20), so [with the cow],“They shall take for that unclean person from the ashes of the burnt purification offering…” (verse 17). - [Midrash Aggadah]   למשמרת: כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות, שאין לך פקודה שאין בה מפקודת העגל, שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי ופקדתי וגו'. וכשם שהעגל טימא כל העוסקין בו, כך פרה מטמאה כל העוסקין בה, וכשם שנטהרו באפרו, שנאמר (שמות לב, כ) ויזר על פני המים וגו', כך ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת וגו':

Chapter 20

1. The entire congregation of the children of Israel arrived at the desert of Zin in the first month, and the people settled in Kadesh. Miriam died there and was buried there.   א. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:
The entire congregation: The complete congregation, for the ones destined to die in the desert had already died and these were assigned for life. — [Midrash Tanchuma Chukath 14]   כל העדה: עדה השלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים:
Miriam died there: Why is the passage relating Miriam’s death juxtaposed with the passage of the Red Cow? To teach you that just as sacrifices bring atonement, so the death of the righteous secure atonement. — [M.K. 28a].   ותמת שם מרים: למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת:
Miriam died there: She too died through a kiss [from God’s mouth rather than by the angel of death]. Why does it not say “by God’s mouth” [as it does with Moses]? Because it is not respectful to speak of the Most High in this way (M.K. 28a). Concerning Aaron it does say “by God’s mouth” in [the portion beginning] “These are the Journeys” (33:38).   ותמת שם מרים: אף היא בנשיקה מתה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', שאינו דרך כבוד של מעלה. ובאהרן נאמר על פי ה', באלה מסעי (במדבר לג, לח):
2. The congregation had no water; so they assembled against Moses and Aaron.   ב. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:
had no water: From here [we learn that] all forty years they had the well in Miriam’s merit. — [Ta’anith 9a]   ולא היה מים לעדה: מכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים:
3. The people quarreled with Moses, and they said, "If only we had died with the death of our brothers before the Lord.   ג. וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
If only we had died: We wish that we had died. — [Onkelos]   ולו גוענו: הלואי שגוענו:
with the death of our brothers: With the death of our brothers from plague. This teaches us that death from thirst is more dreadful than it [death by plague].   בגוע אחינו: במיתת אחינו בדבר, למד שמיתת צמא מגונה ממנה:
with the death: Heb. בִּגְוַע אַחֵינוּ. This is a noun, like בְּמִיתַת אַחֵינוּ, with our brothers’ death [that is, in the way they died]. But it is incorrect to explain it as meaning, ‘ when our brothers died’ for in that case, Scripture would have punctuated it בִּגְוֹעַ.   בגוע: שם דבר הוא, כמו במיתת אחינו, ולא יתכן לפרשו כשמתו אחינו, שאם כן היה לו להנקד בגוע:
4. Why have you brought the congregation of the Lord to this desert so that we and our livestock should die there?   ד. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהֹוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ:
5. Why have you taken us out of Egypt to bring us to this evil place; it is not a place for seeds, or for fig trees, grapevines, or pomegranate trees, and there is no water to drink.   ה. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא | מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת:
6. Moses and Aaron moved away from the assembly to the entrance of the Tent of Meeting, and they fell on their faces. [Then] the glory of the Lord appeared to them.   ו. וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֲלֵיהֶם:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG