Numbers Chapter 26

52The Lord spoke to Moses, saying:   נבוַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־משֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר:
53You shall apportion the Land among these as an inheritance, in accordance with the number of names.   נגלָאֵ֗לֶּה תֵּֽחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַֽחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֽוֹת:
You shall apportion the Land among these: And not to those below age twenty, although they reached the age of twenty before the allocation of the Land-for the conquest took seven years, and the allocation took seven [years]-no one other than these six hundred and one thousand took a portion in the Land, and if one of them had six sons, they received only their father’s portion. - [Sifrei Pinchas 2, B.B. 117a]   לאלה תחלק הארץ: ולא לפחותים מבן עשרים, אף על פי שבאו לכלל עשרים בטרם חלוק הארץ, שהרי שבע שנים כבשו ושבע חלקו, לא נטלו חלק בארץ אלא אלו שש מאות אלף ואלף, ואם היה לאחד מהם ששה בנים, לא נטלו אלא חלק אביהם לבדו:
54To the large [tribe] you shall give a larger inheritance and to a smaller tribe you shall give a smaller inheritance, each person shall be given an inheritance according to his number.   נדלָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַֽחֲלָת֔וֹ וְלַֽמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַֽחֲלָת֑וֹ אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַֽחֲלָתֽוֹ:
To the large you shall give a large inheritance: To the tribe with a large population you shall allocate a larger portion. Although the portions were unequal-since the portions were divided according to the size of the tribes-they were decided by lot, and the lot was determined by the Divine Spirit, as it is stated explicitly in [Tractate Bava Bathra [122a]: Eleazar the kohen was clad with the Urim and Thummim, and he said while inspired with the Divine Spirit, “If such-and-such a tribe is drawn, then such-and-such a territory will be allocated to it.” The tribes were inscribed on twelve slips, and the twelve territories on [another] twelve slips. They mixed them in a box and the chieftain [of a tribe] placed his hand inside and drew out two slips. In his hand came a slip bearing the name of his tribe and a slip [inscribed] with the territory designated for it. The lot itself cried out, saying, “I am the lot drawn for such-and-such a territory for such-and-such a tribe” as it says, “according to lot” (verse 56) [lit. by the mouth of the lot] (Mid. Tanchuma Pinchas 6). Since some areas were superior to others, the Land was not divided [solely] according to measurements, but it was assessed; an inferior piece of land sufficient to sow a kor was equivalent to a superior piece sufficient to sow a seah [a thirtieth of a kor]; it all depended on the value [of the soil]. — [Sifrei Pinchas 7]   לרב תרבה נחלתו: לשבט שהיה מרובה באוכלוסין נתנו חלק רב, ואף על פי שלא היו החלקים שוים, שהרי הכל לפי רבוי השבט חלקו החלקים, לא עשו אלא ע"י גורל, והגורל היה על פי רוח הקודש, כמו שמפורש בבבא בתרא (קכב א) אלעזר הכהן היה מלובש באורים ותומים, ואומר ברוח הקדש אם שבט פלוני עולה, תחום פלוני עולה עמו. והשבטים היו כתובים בי"ב פתקין, וי"ב גבולים בי"ב פתקין, ובללום בקלפי והנשיא מכניס ידו לתוכה ונוטל שני פתקין, עולה בידו פתק של שם שבטו, ופתק של גבול המפורש לו, והגורל עצמו היה צווח ואומר אני הגורל עליתי לגבול פלוני, לשבט פלוני, שנאמר על פי הגורל, ולא נתחלקה הארץ במדה, לפי שיש גבול משובח מחברו, אלא בשומא, בית כור רע כנגד בית סאה טוב, הכל לפי הדמים:
55Only through lot shall the Land be apportioned; they shall inherit it according to the names of their fathers' tribes.   נהאַךְ־בְּגוֹרָ֕ל יֵֽחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמ֥וֹת מַטֽוֹת־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ:
according to the names of their fathers’ tribes: This refers to those who came out of Egypt. Scripture treats this inheritance differently from all other inheritances [mentioned] in the Torah. For in the case of all other inheritances, the living inherit the dead, whereas here, the dead inherit the living. How is this? Two brothers who came out of Egypt who had sons that entered the Land-one had one [son] and the other had three. The one received one portion, and the three received three, as it says, “You shall apportion the Land among these” (verse 53). The inheritance [of these four] reverts to their grandfather [who left Egypt] and they divided everything equally. This is the meaning of what is stated,“they shall inherit it according to the names of their fathers’ tribes.” For after the sons received it, it was divided up according to the fathers who had left Egypt, whereas had they apportioned it originally according to the number who came out of Egypt, these four would not have received four but only two portions. Now, however, they received four portions. — [B.B. 117a]   לשמות מטות אבותם: אלו יוצאי מצרים. שינה הכתוב נחלה זו מכל הנחלות שבתורה, שכל הנחלות החיים יורשים את המתים וכאן מתים יורשים את החיים. כיצד, שני אחים מיוצאי מצרים, שהיו להם בנים בבאי הארץ, לזה אחד ולזה שלשה, האחד נטל חלק אחד, והשלשה נטלו שלשה, שנאמר לאלה תחלק הארץ, חזרה נחלתן אצל אבי אביהן וחלקו הכל בשוה. וזהו שנאמר לשמות מטות אבותם ינחלו. שאחר שנטלו הבנים חלקוה לפי האבות שיצאו ממצרים, ואלו מתחלה חלקוה למנין יוצאי מצרים לא היו נוטלין אלו הארבעה, אלא שני חלקים, עכשיו נטלו ארבעה חלקים:
Only through lot: Heb. אַךְ בְּגוֹרָל - [The word אַךְ] excludes Joshua and Caleb [from this method of allocation]. And so it says, “They gave Hebron to Caleb as Moses had spoken” (Jud. 1:20), and it further says,“According to the word of the Lord, they gave him the city he had requested” (Josh. 19:50). - [Sifrei Pinchas 6]   אך בגורל: יצאו יהושע וכלב, וכן הוא אומר (שופטים א) ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה, ואומר (יהושע יט) על פי ה' נתנו לו את העיר אשר שאל:
of their fathers’ tribes: Excluding proselytes and [gentile] slaves. — [Sifrei Pinchas 7]   מטות אבתם: יצאו גרים ועבדים:
56The inheritance shall be apportioned between the numerous and the few, according to lot.   נועַל־פִּי֙ הַגּוֹרָ֔ל תֵּֽחָלֵ֖ק נַֽחֲלָת֑וֹ בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט:
According to lot: Heb. עַל-פִּי הַגּוֹרָל, lit. by the mouth of the lot. The lot spoke out, as I explained above (verse 54). This tells us that it was divided by the Divine Spirit. (This is why it says, “in accordance with the Lord’s word” [Josh. 19:50].)   על פי הגורל: הגורל היה מדבר, כמו שפירשתי, מגיד שנתחלקה ברוח הקודש, לכך נאמר על פי ה':
57These were the numbers of the Levites according to their families: the family of the Gershonites from Gershon, the family of the Kohathites from Kohath, the family of the Merarites from Merari.   נזוְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֘ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵֽרְשׁ֗וֹן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי:
58These were the families of Levi: the family of the Libnites, the family of the Hebronites, the family of the Mahlites, the family of the Mushites, the family of the Korahites and Kehat begot Amram.   נחאֵ֣לֶּה | מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הוֹלִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם:
These were the families of Levi: Missing here are the family of the Shimeites, the family of the Uzzielites, and part of the family of the Izharites (Exod. 6:17, 18).   אלה משפחת לוי: חסר כאן משפחת השמעי והעזיאלי וקצת מן היצהרי:
59The name of Amram's wife was Jochebed the daughter of Levi, whom [her mother] had borne to Levi in Egypt. She bore to Amram, Aaron, Moses, and their sister Miriam.   נטוְשֵׁ֣ם | אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יוֹכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָֽלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶת־אַֽהֲרֹן֙ וְאֶת־משֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם:
Whom [her mother] had borne to Levi in Egypt: Her birth took place in Egypt, but not her conception (Sotah 12a, B.B. 120a, 123b). She gave birth to her as they entered the walls, and she completed the number of seventy, for if you count them individually you will find only sixty-nine (see Gen. 46:8-27). - [Gen. Rabbah 94:9 , Num. Rabbah 13:20]   אשר ילדה אתה ללוי במצרים: לידתה במצרים ואין הורתה במצרים. כשנכנסו לתוך החומה ילדתה, והיא השלימה מנין שבעים, שהרי בפרטן אי אתה מוצא אלא ששים ותשע:
60Born to Aaron were Nadab, Abihu, Eleazar and Ithamar.   סוַיִּוָּלֵ֣ד לְאַֽהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִֽיתָמָֽר:
61Nadab and Abihu died when they offered up an unauthorized fire before the Lord.   סאוַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַֽאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
62And those counted of them were twenty three thousand, every male aged one month and upward, for they were not counted among the children of Israel, since no inheritance was given them among the children of Israel.   סבוַיִּֽהְי֣וּ פְקֻֽדֵיהֶ֗ם שְׁלשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י | לֹ֣א הָתְפָּֽקְד֗וּ בְּתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹֽא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַֽחֲלָ֔ה בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
they were not counted among the children of Israel: who were counted from the age of twenty and upward. For what reason?…   כי לא התפקדו בתוך בני ישראל: להיות נמנין בני עשרים שנה, ומה טעם:
since no inheritance was given them: And those who were counted from the age of twenty were recipients of an inheritance, as it says, “each person shall be given an inheritance” (verse 54).   כי לא נתן להם נחלה: והנמנין מבן עשרים שנה היו בני נחלה, שנאמר איש לפי פקודיו יותן נחלתו:
63This was the census of Moses and Eleazar the kohen, who counted the children of Israel in the plains of Moab, by the Jordan at Jericho.   סגאֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י משֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַרְבֹ֣ת מוֹאָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֽוֹ:
64Among these there was no man who had been [included] in the census of Moses and Aaron when they counted the children of Israel in the Sinai desert.   סדוּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י משֶׁ֔ה וְאַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּֽקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי:
Among these there was no man…: But the women were not included in the decree [enacted in the aftermath] of the spies, for they cherished the Land. The men said, “Let us appoint a leader and return to Egypt!” (14:4), whereas the women said,“Give us a portion” (27:4). This is why the passage of Zelophehad’s daughters follows here. — [Mid. Tanchuma Pinchas 7]   ובאלה לא היה איש וגו': אבל על הנשים לא נגזרה גזרת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ. האנשים אומרים (במדבר יד ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה, והנשים אומרות (במדבר כז, ד) תנה לנו אחוזה. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן:
65For the Lord had said to them, "They shall surely die in the desert," and no one was left of them but Caleb the son of Jephunneh and Joshua the son of Nun.   סהכִּֽי־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ לָהֶ֔ם מ֥וֹת יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹֽא־נוֹתַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִֽיהוֹשֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן:

Numbers Chapter 27

1The daughters of Zelophehad the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph, came forward, and his daughters' names were Mahlah, Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.   אוַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנ֣וֹת צְלָפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יוֹסֵ֑ף וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה:
of the families of Manasseh the son of Joseph: Why is this said? Has it not already said, “the son of Manasseh”? But to inform you that Joseph cherished the Land, as it says, “and you shall bring up my bones… ” (Exod. 13:19), and his daughters cherished the Land, as it says, “Give us a portion” (verse 4) (Sifrei Pinchas 10), [hence they were of Joseph’s family in spirit], and to teach you that they [who are mentioned in the verse] were all righteous, for anyone whose deeds and whose father’s deeds are not clearly described, but Scripture specifies one of them to trace his genealogy for praise, he is a righteous man the son of a righteous man, but if it traces his genealogy for shame, as for example, “Ishmael the son of Nethaniah the son of Elishama came” (II Kings 25:25), it is known that all those mentioned with him were wicked people. — [Sifrei Pinchas 9]   למשפחת מנשה בן יוסף: למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה, אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר (בראשית נ כה) והעליתם עת עצמותי וגו', ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר (במדבר כז, ד) תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מלכים ב' כה כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו:
Mahlah, Noah…: Later (36:11) it says, “Mahlah, Tirzah… were” [in a different order]. This teaches us that they were all equal-one to the other; therefore, Scripture changes the order. — [Sifrei Pinchas 11]   מחלה נעה וגו': ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:
2They stood before Moses and before Eleazar the kohen and before the chieftains and the entire congregation at the entrance to the Tent of Meeting, saying,   בוַתַּֽעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י משֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָֽעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר:
before Moses and before Eleazar: This [statement that they stood before Eleazar] informs us that they stood before them only in the fortieth year, after Aaron’s death. — [Sifrei Pinchas 12]   לפני משה ולפני אלעזר: מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים, אחר שמת אהרן:
before Moses: And afterwards, “before Eleazar”? Is it possible that if Moses did not know [the law] and Eleazar did know? But transpose the verse and expound it [as if it were written, “before Eleazar and before Moses”]. These are the words of R. Yoshiyah. Abba Chanan said in the name of R. Eleazar: They were sitting in the study hall and they stood before all of them. — [Sifrei Pinchas 12, B.B. 119b]   לפני משה: ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים, ועמדו לפני כולם:
3"Our father died in the desert, but he was not in the assembly that banded together against the Lord in Korah's assembly, but he died for his own sin, and he had no sons.   גאָבִ֘ינוּ֘ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹֽא־הָיָ֜ה בְּת֣וֹךְ הָֽעֵדָ֗ה הַנּֽוֹעָדִ֛ים עַל־יְהֹוָ֖ה בַּֽעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְא֣וֹ מֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֽוֹ:
but he was not…: Since they were going to say that “he died for his own sin,” they had to say that it was not for the sin of those who grumbled, and [that he was] not in Korah’s company who incited [the people] against the Holy One, blessed is He, but he died for his own sin alone, ad he did not cause others to sin with him (B.B. 18b, Sifrei Pinchas 13). R. Akiva says, He was the wood gatherer [see 15:32], and R. Shimon says: He was among those who ascended [the mountain] defiantly [see 14:44]. — [Shab . 96b]   והוא לא היה וגו': לפי שהיו באות לומר בחטאו מת, נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על הקב"ה, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא את אחרים עמו. ר' עקיבא אומר מקושש עצים היה. ור' שמעון אומר מן המעפילים היה:
4Why should our father's name be eliminated from his family because he had no son? Give us a portion along with our father's brothers. "   דלָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵֽׁם־אָבִ֨ינוּ֙ מִתּ֣וֹךְ מִשְׁפַּחְתּ֔וֹ כִּ֛י אֵ֥ין ל֖וֹ בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּת֖וֹךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ:
Why should our father’s name be eliminated: We are instead of a son, and if females are not considered offspring, let our mother be taken in levirate marriage by her brother-in-law. — [Sifrei Pinchas 13]   למה יגרע שם אבינו: אנו במקום בן עומדות, ואם אין הנקבות חשובות זרע, תתיבם אמנו ליבם:
because he had no son: But if he had a son, they would have made no claim at all. This teaches us that they were intelligent women. — [Sifrei Pinchas 15, Sifrei Pinchas 13]   כי אין לו בן: הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו:
5So Moses brought their case before the Lord.   הוַיַּקְרֵ֥ב משֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה:
So Moses brought their case: The law eluded him, and here he was punished for crowning himself [with authority] by saying, “and the case that is too difficult for you, bring to me” (Deut. 1:17) (Mid. Tanchuma Pinchas 8). Another interpretation: This passage ought to have been written through Moses, but Zelophehad’s daughters were meritorious, so it was written through them. — [Sanh. 8a]   ויקרב משה את משפטן: נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן: