Contact Us

Torah Reading for Tetzaveh

Torah Reading for Tetzaveh

 Email
Parshat Tetzaveh
Shabbat, 9 Adar, 5778
24 February, 2018
Select a portion:
2nd Portion: (Exodus 28:13-30)
Show content in:

Exodus Chapter 28

13You shall make settings of gold,   יגוְעָשִׂ֥יתָ מִשְׁבְּצֹ֖ת זָהָֽב:
You shall make settings: The minimum of settings is two. In this chapter, [the Torah] explains only part of what they [the settings] were needed for. In the chapter of the choshen, their explanation is completed for you.   ועשית משבצות: מיעוט משבצות שתים, ולא פירש לך עתה בפרשה זו אלא מקצת צרכן, ובפרשת החושן גומר לך פירושן:
14and two chains of pure gold you will make them attached to the edges, after the manner of cables, and you will place the cable chains upon the settings.   ידוּשְׁתֵּ֤י שַׁרְשְׁרֹת֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִגְבָּלֹ֛ת תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתָ֖ם מַֽעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת וְנָֽתַתָּ֛ה אֶת־שַׁרְשְׁרֹ֥ת הָֽעֲבֹתֹ֖ת עַל־הַמִּשְׁבְּצֹֽת:
chains: Heb. שַׁרְשְׁרֹת, [chains, equivalent to the Mishnaic], שַׁלְשְׁלָאוֹת.   שרשרת זהב: שלשלאות:
attached to the edges: Heb. מִגְבָּלֹת. At the end of the edge (גְּבוּל) of the choshen, you shall make them.   מגבלות: לסוף גבול החשן תעשה אותם:
after the manner of cables: In the style of braiding strands, not made with holes and links like those produced for cisterns, but like those made for censers, which are called enzenseyrs [in Old French].   מעשה עבות: מעשה קליעת חוטין, ולא מעשה נקבים וכפלים, כאותן שעושין לבורות, אלא כאותן שעושין לערדסקאות, שקורין אינצינשייר"ש בלעז [כלי קטורת]:
and you will place the… chains: of cables, made in the style of cables, on these two settings. This is not the place [i.e., the section] of the command for the making of the chains, nor the command for fastening them. The word ךְתַּעִשֶׂה stated here is not an imperative expression, and [the word] וְנָתַךְתָּה stated here is [also] not an imperative expression, rather [they are only] in the future tense. [This is so] because in the chapter of the choshen He commands them again concerning making them [the chains] and fastening them. It was written here only to let you know part of the need for the settings, which He commanded [you] to make with the ephod. He wrote this [here] for you, to inform you that you will need these settings so that when you make chains at the edge of the choshen, you will place them on these settings.   ונתתה את שרשרות: של עבותות העשויות מעשה עבות על המשבצות הללו. ולא זה הוא מקום צוואת עשייתן של שרשרות, ולא צוואת קביעתן, ואין תעשה האמור כאן לשון צווי, ואין ונתתה האמור כאן לשון צווי, אלא לשון עתיד, כי בפרשת החשן חוזר ומצוה על עשייתן ועל קביעתן, ולא נכתב כאן אלא להודיע מקצת צורך המשבצות שצוה לעשות עם האפוד, וכתב לך זאת לומר לך המשבצות הללו יוזקקו לך לכשתעשה שרשרות מגבלות על החשן, תתנם על המשבצות הללו:
15You shall make a choshen of judgment, the work of a master weaver. You shall make it like the work of the ephod; of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen shall you make it.   טווְעָשִׂ֜יתָ ח֤שֶׁן מִשְׁפָּט֙ מַֽעֲשֵׂ֣ה חשֵׁ֔ב כְּמַֽעֲשֵׂ֥ה אֵפֹ֖ד תַּֽעֲשֶׂ֑נּוּ זָ֠הָ֠ב תְּכֵ֨לֶת וְאַרְגָּמָ֜ן וְתוֹלַ֧עַת שָׁנִ֛י וְשֵׁ֥שׁ מָשְׁזָ֖ר תַּֽעֲשֶׂ֥ה אֹתֽוֹ:
a choshen of judgment: which atones for the perversion of justice (Zev. 88b). Another interpretation: [The choshen is referred to as] judgment because it clarifies its words [see Rashi on verse 30], and its promise comes true, dere(s)nement in Old French, [meaning] a clear statement. For [the word] מִשְׁפָּט has three usages: 1) the words of the pleas of the litigants, 2) the verdict, and 3) the punishment of the judgment, whether the punishment of death, the punishment of lashes, or the punishment of monetary payment. But this one [use of the word מִֹשְפָט] serves as an expression of the clarification of words, [meaning] that it explains and clarifies its words.   חשן משפט: שמכפר על קלקול הדין. דבר אחר משפט, שמברר דבריו והבטחתו אמת, דיריישנימינ"ט בלעז [הוכחה] שהמשפט משמש שלש לשונות דברי טענות הבעלי דינים, וגמר הדין, ועונש הדין, אם עונש מיתה, אם עונש מכות, אם עונש ממון, וזה משמש לשון בירור דברים, שמפרש ומברר דבריו:
like the work of the ephod: The work of a master weaver and of five kinds [of material].   כמעשה אפוד: מעשה חושב ומחמשת מינין:
16It shall be square [and] doubled; its length one span and its width one span.   טזרָב֥וּעַ יִֽהְיֶ֖ה כָּפ֑וּל זֶ֥רֶת אָרְכּ֖וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּֽוֹ:
its length one span and its width one span: [It was] doubled, and [it was] suspended before him [the Kohen Gadol] against his heart, as it is said: “so that they will be over Aaron’s heart” (verse 30), suspended on the shoulder straps of the ephod, which come from behind him [the Kohen Gadol] over his shoulders and are folded over, descending somewhat in front of him. The choshen was suspended on them [the shoulder straps] by the chains and the rings, as is explained in the [section discussing the] matter [below, verses 22-29].   זרת ארכו וזרת רחבו: כפול ומוטל לו לפניו כנגד לבו, שנאמר (פסוק ל) והיו על לב אהרן, תלוי בכתפות האפוד, הבאות מאחוריו על כתפיו ונקפלות ויורדות לפניו מעט, והחשן תלוי בהן בשרשרות וטבעות, כמו שמפורש בענין:
17And you shall fill into it stone fillings, four rows of stones. One row: odem, pitdah, and bareketh; thus shall the one row be.   יזוּמִלֵּאתָ֥ בוֹ֙ מִלֻּ֣אַת אֶ֔בֶן אַרְבָּעָ֖ה טוּרִ֣ים אָ֑בֶן ט֗וּר אֹ֤דֶם פִּטְדָה֙ וּבָרֶ֔קֶת הַטּ֖וּר הָֽאֶחָֽד:
And you shall fill into it: Since the stones fill the holes of the settings, which are prepared for them, [the Torah] calls them by an expression of filling.   ומלאת בו: על שם שהאבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות להן, קורא אותן בלשון מלואים:
18The second row: nofech, sappir, and yahalom.   יחוְהַטּ֖וּר הַשֵּׁנִ֑י נֹ֥פֶךְ סַפִּ֖יר וְיָֽהֲלֹֽם:
19The third row: leshem, shevo, and achlamah.   יטוְהַטּ֖וּר הַשְּׁלִישִׁ֑י לֶ֥שֶׁם שְׁב֖וֹ וְאַחְלָֽמָה:
20And the fourth row: tarshish, shoham, and yashpheh; they shall be set in gold in their fillings.   כוְהַטּוּר֙ הָֽרְבִיעִ֔י תַּרְשִׁ֥ישׁ וְשֹׁ֖הַם וְיָֽשְׁפֵ֑ה מְשֻׁבָּצִ֥ים זָהָ֛ב יִֽהְי֖וּ בְּמִלּֽוּאֹתָֽם:
set in gold: The rows shall be [set in gold] in their fillings, encircled by settings of gold in the depth. According to the measure of the fullness of the thickness of the stone shall be the depth of the settings, no less and no more.   משבצים זהב: יהיו הטורים במלואותם, מוקפים משבצות זהב בעומק שיעור שיתמלא בעובי האבן, זהו לשון במלואותם, כשיעור מלוי עביין של אבנים יהיה עומק המשבצות לא פחות ולא יותר:
21And the stones shall be for the names of the sons of Israel twelve, corresponding to their names; [similar to] the engravings of a seal, every one according to his name shall they be, for the twelve tribes.   כאוְ֠הָֽאֲבָנִ֠ים תִּֽהְיֶ֜יןָ עַל־שְׁמֹ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֖ה עַל־שְׁמֹתָ֑ם פִּתּוּחֵ֤י חוֹתָם֙ אִ֣ישׁ עַל־שְׁמ֔וֹ תִּֽהְיֶ֕יןָ לִשְׁנֵ֥י עָשָׂ֖ר שָֽׁבֶט:
every one according to his name: According to the order of their [the progenitors of the tribes] births shall be the order of the stones, odem for Reuben, pitdah for Simeon, and similarly for all of them.   איש על שמו: כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כלם:
22You shall make for the choshen chains at the edges, of cable work, of pure gold.   כבוְעָשִׂ֧יתָ עַל־הַח֛שֶׁן שַׁרְשֹׁ֥ת גַּבְלֻ֖ת מַֽעֲשֵׂ֣ה עֲבֹ֑ת זָהָ֖ב טָהֽוֹר:
for the choshen: Heb. עַל-הַחשֶׁן, for the choshen, to fasten them with its rings, as is explained below in the [section devoted to this] topic [below, verses 23-28].   על החשן: בשביל החשן, לקבעם בטבעותיו, כמו שמפורש למטה בענין:
chains: Heb. שַׁרְשֹׁת, a word related to [the word for] the roots (שָׁרְשֵׁי) of a tree, which are held to the tree, so it is held and inserted into the earth. These [chains] would also hold the choshen, for with them it [the choshen] would be suspended on the ephod. They are the two chains mentioned above (verse 14) in the [section devoted to the] topic of the settings. Menachem ben Saruk interpreted שַׁרְשְׁרֹת (verse 14) as well as an expression of roots (שָׁרָשִׁים). He said that the [second] “reish” (ר) is superfluous like the “mem” (מ) in שִׁלְשׁוֹם, [meaning] the day before yesterday (Exod. 5:8, 21:32, 36) [the word being derived from שָׁלשׁ, three], and the “mem” in רֵיקָם, empty (Gen. 31:42) [usually רֵיק, without the mem, is used] (Machbereth Menachem, p. 182). I do not agree with his statement, however, but [I hold that], שַׁרְשֶׁרֶת in Hebrew [of the Torah] is like שַׁלְשֶׁלֶת in the language of the Mishnah (Kelim 14:3).   שרשת: לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד, והן שתי שרשרות האמורות למעלה (פסוק יד) בענין המשבצות. ואף שרשרות פתר מנחם בן סרוק לשון שרשים, ואמר שהרי"ש יתירה, כמו מ"ם שבשלשום, ומ"ם שבריקם. ואיני רואה את דבריו, אלא שרשרת בלשון עברית, כשלשלת בלשון משנה:
at the edges: Heb. גַּבְלֻת This is מִגְבָּלֹת mentioned above (verse 14), [signifying] that you shall insert them into the rings that will be on the edge (גְּבוּל) of the choshen. Every [instance of] גְּבוּל is an expression denoting an end, as(s) omayl in Old French, end, limit.   גבלת: הוא מגבלות האמור למעלה (פסוק יד) שתתקעם בטבעות, שיהיו בגבול החשן, וכל גבול לשון קצה, אשומיי"ל בלעז [גבול]:
of cable work: Plaited.   מעשה עבות: מעשה קליעה:
23You shall make for the choshen two golden rings, and you shall place the two rings on the two ends of the choshen,   כגוְעָשִׂ֨יתָ֙ עַל־הַח֔שֶׁן שְׁתֵּ֖י טַבְּע֣וֹת זָהָ֑ב וְנָֽתַתָּ֗ אֶת־שְׁתֵּי֙ הַטַּבָּע֔וֹת עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֥וֹת הַחֽשֶׁן:
for the choshen: Heb. עַל-הַחשֶׁן. For the choshen, in order to affix them onto it. It is, however, impossible to say that they [the two golden rings] shall be made on it [the choshen] from the outset, for if so, what is [the meaning of] what [the text] repeats and says, “and you shall place the two rings” ? Are they not already placed on it? At the beginning of the verse, Scripture should have written, “And you shall make on the ends of the choshen two golden rings.” Also, regarding the chains, you must interpret [the text] in this manner.   על החשן: לצורך החושן, כדי לקבעם בו. ולא יתכן לומר שתהא תחלת עשייתן עליו, שאם כן מה הוא שחוזר ואומר ונתת את שתי הטבעות, והלא כבר נתונים בו, היה לו לכתוב בתחלת המקרא ועשית על קצות החשן שתי הטבעות זהב, ואף בשרשרות צריך אתה לפתור כן:
on the two ends of the choshen: On the two corners opposite the neck, on the right and on the left, which are opposite the shoulder straps of the ephod.   על שני קצות החשן: לשתי פאות שכנגד הצואר, לימנית ולשמאלית הבאים מול כתפות האפוד:
24and you shall place the two golden cables on the two rings, at the ends of the choshen.   כדוְנָֽתַתָּ֗ה אֶת־שְׁתֵּי֙ עֲבֹתֹ֣ת הַזָּהָ֔ב עַל־שְׁתֵּ֖י הַטַּבָּעֹ֑ת אֶל־קְצ֖וֹת הַחֽשֶׁן:
and you shall place the two golden cables: They are the chains for the edges, mentioned above (verse 22). [The Torah] did not delineate [there] where they were to be affixed on the choshen. Now it explains to you that they should be inserted into the rings. You should know that they are indeed [referring to] the first ones, for in the parsha of אֵלֶה פְּקוּדֵי [i.e., in Exod. 39:15-19, where the Torah relates how the choshen was made], they were not doubled.   ונתתה את שתי עבתת הזהב: הן הן שרשרות גבלות הכתובות למעלה (פסוק כב) ולא פירש מקום קבוען בחשן, עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות, ותדע לך שהן הן הראשונות, שהרי בפרשת אלה פקודי לא הוכפלו:
25And the two ends of the two cables you shall place upon the two settings, and [these] you shall place upon the shoulder straps of the ephod, on its front part.   כהוְאֵ֨ת שְׁתֵּ֤י קְצוֹת֙ שְׁתֵּ֣י הָֽעֲבֹתֹ֔ת תִּתֵּ֖ן עַל־שְׁתֵּ֣י הַמִּשְׁבְּצ֑וֹת וְנָֽתַתָּ֛ה עַל־כִּתְפ֥וֹת הָֽאֵפֹ֖ד אֶל־מ֥וּל פָּנָֽיו:
And the two ends: of the two cables, i.e., the two ends of each one.   ואת שתי קצות: של שתי העבותות שני ראשיהם של כל אחת:
you shall place upon the two settings: They are the ones mentioned above, between the section dealing with the choshen and the section dealing with the ephod (verses 13 and 14), but [the Torah] did not explain their necessity or their place. Now it [the Torah] explains that he should insert into them the ends of the chains which are inserted into the rings of the choshen on the right and on the left beside the neck. The two ends of the right chain he inserts into the right setting, and similarly with the left one, the two ends of the left chain.   תתן על שתי המשבצות: הן הכתובות למעלה (פסוק יד) בין פרשת החשן ופרשת האפוד, ולא פירש את צרכן ואת מקומן, עכשיו מפרש שיתקע בהן ראשי העבותות התחובות בטבעות [בראשי] החשן לימין ולשמאל אצל הצואר, שני ראשי השרשרת הימנית תוקע במשבצות של ימין, וכן בשל שמאל שני ראשי שרשרות השמאלית:
and [these] you shall place: the settings.   ונתתה: המשבצות:
upon the shoulder straps of the ephod: One [setting] on this one [shoulder strap] and one on that one. Thus the shoulder straps of the ephod hold up the choshen so that it does not fall, and it is suspended on them. Yet the bottom edge of the choshen moves in and out and knocks on his [the Kohen Gadol’s] stomach and is not fastened to him well. Therefore, two more rings were needed for its lower part, as [the Torah] proceeds to explain.   על כתפות האפוד: אחת בזו ואחת בזו, נמצאו כתפות האפוד מחזיקין את החשן שלא יפול, ובהן הוא תלוי, ועדיין שפת החשן התחתונה הולכת ובאה ונוקשת על כריסו, ואינה דבוקה לו יפה, לכך הוצרך עוד שתי טבעות לתחתיתו, כמו שמפרש והולך:
on its front part: [The front part] of the ephod, [meaning] that he should not place the settings on the side of the shoulder straps that is toward the robe, but instead [he should place the settings] on the upper side, which is toward the outside. That is called “on the front part” of the ephod, because the side that is not seen is not called the front [lit., the face].   אל מול פניו: של אפוד, שלא יתן המשבצות בעבר הכתפות שכלפי המעיל, אלא בעבר העליון שכלפי החוץ, והוא קרוי מול פניו של אפוד, כי אותו עבר שאינו נראה אינו קרוי פנים:
26You shall make two golden rings, and you shall place them on the two ends of the choshen, on its edge that is toward the inner side of the ephod.   כווְעָשִׂ֗יתָ שְׁתֵּי֙ טַבְּע֣וֹת זָהָ֔ב וְשַׂמְתָּ֣ אֹתָ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י קְצ֣וֹת הַח֑שֶׁן עַל־שְׂפָת֕וֹ אֲשֶׁ֛ר אֶל־עֵ֥בֶר הָֽאֵפ֖וֹד בָּֽיְתָה:
on the two ends of the choshen: [I.e.,] they are its two bottom corners, to its right and to its left.   על שני קצות החשן: הן שתי פאותיו התחתונות לימין ולשמאל:
on its edge that is toward the inner side of the ephod: Here you have two signs [for the placement of the rings]: One, that he should put them on the two ends of its [the choshen’s] bottom, which is opposite the ephod, since its top is not opposite the ephod, for it is near the neck; whereas the ephod he placed on his waist. [The Torah] gives another sign, namely that he should not attach them on the choshen’s outer side, but on the inner side, as it is said: “inner.” This side is towards the side of the ephod, since the band of the ephod girds the Kohen [Gadol], and the apron is folded in front of the Kohen [Gadol] on his waist and on part of his stomach from either side until it is against the ends of the choshen, and its ends lie on it [the ephod].   על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה: הרי לך שני סימנין האחד שיתנם בשני קצות של תחתיתו שהוא כנגד האפוד, שעליונו אינו כנגד האפוד, שהרי סמוך לצואר הוא, והאפוד נתון על מתניו, ועוד נתן סימן שלא יקבעם בעבר החשן שכלפי החוץ, אלא בעבר שכלפי פנים שנאמר ביתה, ואותו העבר הוא לצד האפוד, שחשב האפוד חוגרו הכהן ונקפל הסינר לפני הכהן על מתניו, וקצת כריסו מכאן ומכאן עד כנגד קצות החשן, וקצותיו שוכבין עליו:
27And you shall make two golden rings and place them on the two shoulder straps of the ephod, from below, toward its front, adjacent to its seam, above the band of the ephod.   כזוְעָשִׂ֘יתָ֘ שְׁתֵּ֣י טַבְּע֣וֹת זָהָב֒ וְנָֽתַתָּ֣ה אֹתָ֡ם עַל־שְׁתֵּי֩ כִתְפ֨וֹת הָֽאֵפ֤וֹד מִלְּמַ֨טָּה֙ מִמּ֣וּל פָּנָ֔יו לְעֻמַּ֖ת מַחְבַּרְתּ֑וֹ מִמַּ֕עַל לְחֵ֖שֶׁב הָֽאֵפֽוֹד:
on the two shoulder straps of the ephod, from below: For the settings were placed on the upper ends of shoulder straps of the ephod, which were on his shoulders opposite his throat and were folded and descended in front of him. [Concerning] the rings, however, He commanded that they be placed on the second end [of the shoulder straps], which is attached to the ephod, and that is what [is meant when] it is said: “adjacent to its seam,” [i.e.,] near the place where they are attached to the ephod, slightly above the belt. The seam was adjacent to the belt, and these [rings] were placed slightly above where the shoulder straps begin to rise. That is [what is meant] when it is said: “above the band of the ephod.” They [these rings] were [placed] opposite the end of the choshen, and he inserted a blue cord in these rings and in the rings of the choshen. He fastened them with this cord to the right and to the left, so that the bottom of the choshen would not swing out in front and then come back and knock on his stomach, and thus it was well placed on the robe.   על שתי כתפות האפוד מלמטה: שהמשבצות נתונות בראשי כתפות האפוד העליונים הבאים על כתפיו כנגד גרונו, ונקפלות ויורדות לפניו, והטבעות צוה ליתן בראשן השני, שהוא מחובר לאפוד, והוא שנאמר לעומת מחברתו, סמוך למקום חבורן באפוד למעלה מן החגורה מעט, שהמחברת לעומת החגורה, ואלו נתונים מעט בגובה זקיפת הכתפות, הוא שנאמר ממעל לחשב האפוד, והן כנגד סוף החשן, ונותן פתיל תכלת באותן הטבעות ובטבעות החשן, ורוכסן באותן פתילין לימין ולשמאל, שלא יהא תחתית החושן הולך לפנים וחוזר לאחור ונוקש על כריסו, ונמצא מיושב על המעיל יפה:
toward its front: On the outer side.   ממול פניו: בעבר החיצון:
28And they shall fasten the choshen by its rings to the rings of the ephod with a blue cord, so that it may be upon the band of the ephod, and the choshen will not move off the ephod.   כחוְיִרְכְּס֣וּ אֶת־הַ֠ח֠שֶׁן מִטַּבְּעֹתָ֞יו (כתיב מטבעתו) אֶל־טַבְּעֹ֤ת הָֽאֵפוֹד֙ בִּפְתִ֣יל תְּכֵ֔לֶת לִֽהְי֖וֹת עַל־חֵ֣שֶׁב הָֽאֵפ֑וֹד וְלֹֽא־יִזַּ֣ח הַח֔שֶׁן מֵעַ֖ל הָֽאֵפֽוֹד:
And they shall fasten: Heb. וְיִרְכְּסוּ, a word of joining. Similarly, “from bands of (מֵרֻכְסֵי) men” (Ps. 31:21), [meaning] bands of wicked men joined together. Similarly, “and the close mountains (וְהָרְכָסִים), a valley” (Isa. 40:4). [הַרְכָסִים refers to] mountains that are close to one another, so that it is impossible to descend into the valley except with great difficulty. Because of their proximity, the valley is steep and deep. These [mountains] will become a straight valley, where it will be easy to walk.   וירכסו: לשון חבור, וכן (תהלים לא כא) מרכסי איש, חבורי חבלי רשעים, וכן (ישעיה מ ד) והרכסים לבקעה, הרים הסמוכים זה לזה שאי אפשר לירד לגיא שביניהם אלא בקושי גדול, שמתוך סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה, יהיו לבקעת מישור ונוחה לילך:
so that it may be upon the band of the ephod: So that the choshen would be fastened to the band of the ephod.   להיות על חשב האפוד: להיות החשן דבוק אל חשב האפוד:
will not move: Heb. וְלֹא-יִזַּח. יִזַּח is a word [meaning] severance. It is an Arabic expression, as is asserted by Dunash ben Labrat (Teshuvoth Dunash, p. 60, 61).   ולא יזח: לשון ניתוק, ולשון ערבי הוא, כדברי דונש בן לברט:
29Thus shall Aaron carry the names of the sons of Israel in the choshen of judgment over his heart when he enters the Holy, as a remembrance before the Lord at all times.   כטוְנָשָׂ֣א אַֽ֠הֲרֹ֠ן אֶת־שְׁמ֨וֹת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל בְּח֧שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֛ט עַל־לִבּ֖וֹ בְּבֹא֣וֹ אֶל־הַקֹּ֑דֶשׁ לְזִכָּרֹ֥ן לִפְנֵֽי־יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד:
30You shall place the Urim and the Tummim into the choshen of judgment so that they will be over Aaron's heart when he comes before the Lord, and Aaron will carry the judgment of the children of Israel over his heart before the Lord at all times.   לוְנָֽתַתָּ֞ אֶל־ח֣שֶׁן הַמִּשְׁפָּ֗ט אֶת־הָֽאוּרִים֙ וְאֶת־הַתֻּמִּ֔ים וְהָיוּ֙ עַל־לֵ֣ב אַֽהֲרֹ֔ן בְּבֹא֖וֹ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וְנָשָׂ֣א אַֽ֠הֲרֹ֠ן אֶת־מִשְׁפַּ֨ט בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל עַל־לִבּ֛וֹ לִפְנֵ֥י יְהֹוָ֖ה תָּמִֽיד:
the Urim and the Tummim: This [refers to the] inscription of the explicit Name, which he [Moshe] would place within the folds of the choshen, through which it would light up its words (מֵאִיר) and perfect (מְךְתַּמֵם) its words. [I.e., the Urim and Tummim explain their words, and their predictions never fail (on Yoma 73b).] In the Second Temple there was the choshen, because it was impossible for the Kohen Gadol to be missing [any of the original] garments, but that Name was not inside it. Because of that Name, it was called “judgment,” as it is said: “and he shall inquire for him through the judgment of the Urim” (Num. 27:21).   את האורים ואת התומים: הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ובמקדש שני היה החשן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר (במדבר כז כא) ושאל לו במשפט האורים:
the judgment of the children of Israel: [I.e., the solution of] the matter about which they [the Israelites] are judging and debating, whether or not to do something. According to the aggadic midrash (Lev. Rabbah 10:6) that the choshen atoned for the perverters of justice-it was called “judgment” because of [its] forgiveness for the [sins of] judgment.   את משפט בני ישראל: דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר או לא לעשות. ולפי מדרש אגדה שהחשן מכפר על מעוותי הדין, נקרא משפט על שם סליחת המשפט:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email