Contact Us

Torah Reading for Bereishit

Torah Reading for Bereishit

 Email
Parshat Bereishit
Shabbat, 24 Tishrei, 5778
14 October, 2017
Select a portion:
4th Portion: (Genesis 3:22 - 4:18)
Show content in:

Genesis Chapter 3

22Now the Lord God said, "Behold man has become like one of us, having the ability of knowing good and evil, and now, lest he stretch forth his hand and take also from the Tree of Life and eat and live forever."   כבוַיֹּ֣אמֶר | יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֗ים הֵ֤ן הָֽאָדָם֙ הָיָה֙ כְּאַחַ֣ד מִמֶּ֔נּוּ לָדַ֖עַת ט֣וֹב וָרָ֑ע וְעַתָּ֣ה | פֶּן־יִשְׁלַ֣ח יָד֗וֹ וְלָקַח֙ גַּ֚ם מֵעֵ֣ץ הַֽחַיִּ֔ים וְאָכַ֖ל וָחַ֥י לְעֹלָֽם:
has become like one of us, having the ability: He is unique among the earthly beings, just as I am unique among the heavenly beings, and what is his uniqueness? To know good and evil, unlike the cattle and the beasts. — [from Targum Jonathan, Gen. Rabbah 21:5]   היה כאחד ממנו: הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים, ומה היא יחידתו, לדעת טוב ורע ומה שאין כן בבהמה ובחיה:
and now, lest he stretch forth his hand, etc.: And if he were to live forever, he would be likely to mislead people to follow him and to say that he too is a deity (Gen. Rabbah 9:5). There are also Aggadic midrashim, but they cannot be reconciled with the simple meaning.   ועתה פן ישלח ידו: ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה. ויש מדרשי אגדה, אבל אין מיושבין על פשוטו:
23And the Lord God sent him out of the Garden of Eden, to till the soil, whence he had been taken.   כגוַיְשַׁלְּחֵ֛הוּ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים מִגַּן־עֵ֑דֶן לַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֻקַּ֖ח מִשָּֽׁם:
24And He drove the man out, and He stationed from the east of the Garden of Eden the cherubim and the blade of the revolving sword, to guard the way to the Tree of Life.   כדוַיְגָ֖רֶשׁ אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּשְׁכֵּן֩ מִקֶּ֨דֶם לְגַן־עֵ֜דֶן אֶת־הַכְּרֻבִ֗ים וְאֵ֨ת לַ֤הַט הַחֶ֨רֶב֙ הַמִּתְהַפֶּ֔כֶת לִשְׁמֹ֕ר אֶת־דֶּ֖רֶךְ עֵ֥ץ הַֽחַיִּֽים:
east of the Garden of Eden: in the east of the Garden of Eden, outside the garden. — [from Gen. Rabbah 21:9]   מקדם לגן עדן: במזרחו של גן עדן, חוץ לגן:
the cherubim: Angels of destruction. — [from Exod. Rabbah 9:11]   את הכרובים: מלאכי חבלה:
the revolving sword: It had a blade to frighten him from re-entering the garden. The Targum of לַהַט is שְׁנַן, like,“He drew the blade (שְׁנָנָא)” in Sanhedrin (82a), and in Old French it is lame. There are Aggadic midrashim, but I have come only to interpret its simple meaning.   החרב המתהפכת: ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן. תרגום של להט שנן, והוא כמו שלף שננא, ובלשון לע"ז למ"א [להב]. ומדרש אגדה יש, ואני איני בא אלא לפשוטו:

Genesis Chapter 4

1Now the man knew his wife Eve, and she conceived and bore Cain, and she said, "I have acquired a man with the Lord."   אוְהָ֣אָדָ֔ם יָדַ֖ע אֶת־חַוָּ֣ה אִשְׁתּ֑וֹ וַתַּ֨הַר֙ וַתֵּ֣לֶד אֶת־קַ֔יִן וַתֹּ֕אמֶר קָנִ֥יתִי אִ֖ישׁ אֶת־יְהֹוָֽה:
Now the man knew: [This took place], prior to the above episode, before he sinned and was banished from the Garden of Eden. Also the conception and the birth [took place before], for if it were written: וַיֵּדַע אָדָם it would mean that after he had been banished, he had sons. — [from Sanh. 38b]   והאדם ידע: כבר קודם הענין של מעלה, קודם שחטא ונטרד מגן עדן, וכן ההריון והלידה, שאם כתב וידע אדם נשמע שלאחר שנטרד היו לו בנים:
Cain: Heb. קַיִן, based on קָנִיתִי, I acquired.   קין: על שם קניתי איש:
with the Lord: Heb. אֶת יהוה, like עִם יהוה, with the Lord. When He created me and my husband, He alone created us, but with this one, we are partners with Him. — [from Gen. Rabbah 22:2, Mid. Tadshei, Niddah 31a]   את ה': כמו עם ה', כשברא אותי ואת אישי הוא לבדו בראנו, אבל בזה שותפים אנו עמו:
Cain… his brother Abel: Heb. אֶת קַיִן אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל. The word אֶת is repeated three times to suggest additional things. This teaches that a twin sister was born with Cain, and with Abel were born two. Therefore, it is said: וַתֹּסֶף, and she continued, or added. — [from Gen. Rabbah 22:2, 3]   את קין, את אחיו את הבל: שלש אתים ריבוים הם, מלמד שתאומה נולדה עם קין, ועם הבל נולדו שתים, לכך נאמר ותוסף:
2And she continued to bear his brother Abel, and Abel was a shepherd of flocks, and Cain was a tiller of the soil.   בוַתֹּ֣סֶף לָלֶ֔דֶת אֶת־אָחִ֖יו אֶת־הָ֑בֶל וַֽיְהִי־הֶ֨בֶל֙ רֹ֣עֵה צֹ֔אן וְקַ֕יִן הָיָ֖ה עֹבֵ֥ד אֲדָמָֽה:
a shepherd of flocks: Since the ground was cursed, he refrained from working it.   רועה צאן: לפי שנתקללה האדמה, פירש לו מעבודתה:
3Now it came to pass at the end of days, that Cain brought of the fruit of the soil an offering to the Lord.   גוַיְהִ֖י מִקֵּ֣ץ יָמִ֑ים וַיָּבֵ֨א קַ֜יִן מִפְּרִ֧י הָֽאֲדָמָ֛ה מִנְחָ֖ה לַֽיהֹוָֽה:
of the fruit of the soil: of the most inferior (Gen. Rabbah 22:5), and there is an Aggadah that states that it was flaxseed (Mid. Tan. Bereishith 9, Targum Jonathan). (Another explanation: of the fruit From whatever came to his hand, not the best and not the choicest.)   מפרי האדמה: מן הגרוע, ויש אגדה שאומרת זרע פשתן היה. (דבר אחר, מפרי, מאיזה שבא לידו, לא טוב ולא מובחר):
4And Abel he too brought of the firstborn of his flocks and of their fattest, and the Lord turned to Abel and to his offering.   דוְהֶ֨בֶל הֵבִ֥יא גַם־ה֛וּא מִבְּכֹר֥וֹת צֹאנ֖וֹ וּמֵֽחֶלְבֵהֶ֑ן וַיִּ֣שַׁע יְהֹוָ֔ה אֶל־הֶ֖בֶל וְאֶל־מִנְחָתֽוֹ:
turned: Heb. וַיִּשַׁע, and he turned. Likewise, (verse 5): “וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה” means: [And to his offering] He did not turn. Similarly, (Exod. 5:9): וְאַל יִשְׁעוּ means: and let them not turn. Similarly, (Job 14:6): שְׁעֵה מֵעָלָיו means: turn away from him.   וישע: ויפן, וכן (פסוק ה) לא שעה אל מנחתו, לא פנה, וכן (שמות ה ט) ואל ישעו, אל יפנו. וכן (איוב יד ו) שעה מעליו, פנה מעליו:
and…turned: Fire descended and consumed his offering. — [from Song Zuta 6:2, Sefer Hayashar]   וישע: ירדה אש וליחכה מנחתו:  
5But to Cain and to his offering He did not turn, and it annoyed Cain exceedingly, and his countenance fell.   הוְאֶל־קַ֥יִן וְאֶל־מִנְחָת֖וֹ לֹ֣א שָׁעָ֑ה וַיִּ֤חַר לְקַ֨יִן֙ מְאֹ֔ד וַיִּפְּל֖וּ פָּנָֽיו:
6And the Lord said to Cain, "Why are you annoyed, and why has your countenance fallen?   ווַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־קָ֑יִן לָ֚מָּה חָ֣רָה לָ֔ךְ וְלָ֖מָּה נָֽפְל֥וּ פָנֶֽיךָ:
7Is it not so that if you improve, it will be forgiven you? If you do not improve, however, at the entrance, sin is lying, and to you is its longing, but you can rule over it."   זהֲל֤וֹא אִם־תֵּיטִיב֙ שְׂאֵ֔ת וְאִם֙ לֹ֣א תֵיטִ֔יב לַפֶּ֖תַח חַטָּ֣את רֹבֵ֑ץ וְאֵלֶ֨יךָ֙ תְּשׁ֣וּקָת֔וֹ וְאַתָּ֖ה תִּמְשָׁל־בּֽוֹ:
Is it not so that if you improve: Its explanation is as the Targum renders it [i.e., if you improve your deeds.]   הלא אם תיטיב: כתרגומו פירושו:
at the entrance sin is lying: At the entrance of your grave, your sin is preserved.   לפתח חטאת רובץ: לפתח קברך חטאך שמור:
and to you is it’s longing: [The longing] of sin- i.e., the evil inclination-which constantly longs and lusts to cause you to stumble.   ואליך תשוקתו: של חטאת, הוא יצר הרע, תמיד שוקק ומתאוה להכשילך:
but you can rule over it: If you wish, you will overpower it. — [from Sifrei Ekev 45, Kidd. 30b]   ואתה תמשול בו: אם תרצה תתגבר עליו:
8And Cain spoke to Abel his brother, and it came to pass when they were in the field, that Cain rose up against Abel his brother and slew him.   חוַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־הֶ֣בֶל אָחִ֑יו וַֽיְהִי֙ בִּֽהְיוֹתָ֣ם בַּשָּׂדֶ֔ה וַיָּ֥קָם קַ֛יִן אֶל־הֶ֥בֶל אָחִ֖יו וַיַּֽהַרְגֵֽהוּ:
And Cain spoke: He entered with him into words of quarrel and contention, to find a pretext to kill him. There are Aggadic interpretations on this matter, but this is the plain meaning of the verse.   ויאמר קין אל הבל: נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתגולל עליו להרגו, ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא:
9And the Lord said to Cain, "Where is Abel your brother?" And he said, "I do not know. Am I my brother's keeper?"   טוַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־קַ֔יִן אֵ֖י הֶ֣בֶל אָחִ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי הֲשֹׁמֵ֥ר אָחִ֖י אָנֹֽכִי:
Where is Abel your brother: To enter with him into mild words, perhaps he would repent and say, “I killed him, and I sinned against You.” See above 3:9.   אי הבל אחיך: להכנס עמו בדברי נחת, אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך:
I do not know: He acted as if he could deceive the Most High. — [from Tanchuma Buber, Bereishith 25, Gen. Rabbah 22:9]   לא ידעתי: נעשה כגונב דעת העליונה:
Am I my brother’s keeper: Heb. הֲשֹׁמֵר. This is a question asked in astonishment, as is every “hey” prefix vowelized with a “chataf pattach.”   השמר אחי: לשון תימה הוא, וכן כל ה"א הנקודה בחטף פתח:
10And He said, "What have you done? Hark! Your brother's blood cries out to Me from the earth.   יוַיֹּ֖אמֶר מֶ֣ה עָשִׂ֑יתָ ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹֽעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן־הָֽאֲדָמָֽה:
Your brother’s blood: Heb. דְּמֵי, the plural form. His blood and the blood of his descendants. Another explanation: He inflicted many wounds upon him because he did not know from where his soul would depart. — [from Sanh. 37]   דמי אחיך: דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר שעשה בו פצעים הרבה שלא היה יודע מהיכן נפשו יוצאה:
11And now, you are cursed even more than the ground, which opened its mouth to take your brother's blood from your hand.   יאוְעַתָּ֖ה אָר֣וּר אָ֑תָּה מִן־הָֽאֲדָמָה֙ אֲשֶׁ֣ר פָּֽצְתָ֣ה אֶת־פִּ֔יהָ לָקַ֛חַת אֶת־דְּמֵ֥י אָחִ֖יךָ מִיָּדֶֽךָ:
even more than the ground: Even more than it [the earth] was already cursed for its iniquity, and also with this it continued to sin. — [from Gen. Rabbah 5:9; Mechilta Beshallach, Massechta d’Shirah , ch. 9] As stated above (1:11), the iniquity was its failure to produce trees with the taste of the fruit.   ארור אתה מן האדמה: יותר ממה שנתקללה היא כבר בעונה, וגם בזו הוסיפה לחטוא:
which opened its mouth to take your brother’s blood, etc: And behold, I am adding to it a curse concerning you, that “it will not continue to give [you] its strength.” [In some editions, this is all one paragraph from “more than the ground.”]   אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך וגו': והנני מוסיף לה קללה לא תוסף תת כחה:
12When you till the soil, it will not continue to give its strength to you; you shall be a wanderer and an exile in the land."   יבכִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת־הָ֣אֲדָמָ֔ה לֹֽא־תֹסֵ֥ף תֵּֽת־כֹּחָ֖הּ לָ֑ךְ נָ֥ע וָנָ֖ד תִּֽהְיֶ֥ה בָאָֽרֶץ:
a wanderer and an exile: You have no permission to dwell in one place. —   נע ונד: אין לך רשות לדור במקום אחד:
13And Cain said to the Lord, "Is my iniquity too great to bear?   יגוַיֹּ֥אמֶר קַ֖יִן אֶל־יְהֹוָ֑ה גָּד֥וֹל עֲוֹנִ֖י מִנְּשֽׂוֹא:
Is my iniquity too great to bear: This is a question. You bear the upper worlds and the lower worlds, and my iniquity is impossible for You to bear?- [from Tanchuma Buber, Bereishith 25; Gen. Rabbah 22:11; Targum Jonathan and Yerusahlmi]   גדול עוני מנשוא: בתמיה, אתה טוען עליונים ותחתונים, ועוני אי אפשר לטעון:
14Behold You have driven me today off the face of the earth, and I shall be hidden from before You, and I will be a wanderer and an exile in the land, and it will be that whoever finds me will kill me."   ידהֵן֩ גֵּרַ֨שְׁתָּ אֹתִ֜י הַיּ֗וֹם מֵעַל֙ פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֔ה וּמִפָּנֶ֖יךָ אֶסָּתֵ֑ר וְהָיִ֜יתִי נָ֤ע וָנָד֙ בָּאָ֔רֶץ וְהָיָ֥ה כָל־מֹֽצְאִ֖י יַֽהַרְגֵֽנִי:
15And the Lord said to him, "Therefore, whoever kills Cain, vengeance will be wrought upon him sevenfold," and the Lord placed a mark on Cain that no one who find him slay him.   טווַיֹּ֧אמֶר ל֣וֹ יְהֹוָ֗ה לָכֵן֙ כָּל־הֹרֵ֣ג קַ֔יִן שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקָּ֑ם וַיָּ֨שֶׂם יְהֹוָ֤ה לְקַ֨יִן֙ א֔וֹת לְבִלְתִּ֥י הַכּֽוֹת־אֹת֖וֹ כָּל־מֹֽצְאֽוֹ:
Therefore, whoever kills Cain…!: This is one of the verses that speak briefly and hint but do not [fully] explain.“Therefore, whoever kills Cain” is a threat. So shall be done to him, or such-and-such shall be his punishment, but it does not delineate his punishment. — [from Gen. Rabbah 22:12]   לכן כל הורג קין: זה אחד מן המקראות שקצרו דבריהם ורמזו ולא פירשו. לכן כל הורג קין, לשון גערה, כה יעשה לו, כך וכך עונשו, ולא פירש עונשו:
vengeance will be wrought upon him sevenfold: I do not wish to wreak vengeance upon Cain now. At the end of seven generations, I will wreak My vengeance upon him, for Lemech, one of his grandchildren, will rise up and slay him. And the words שִׁבְעָתַיִם יֻקָם at the end of the verse, (after seven generations, vengeance will be wrought upon him)-refers to the avenging of Abel from Cain (Tan. Bereishith 11). This teaches that the beginning of the verse is an expression of a threat, that no creature should harm him. Similarly, (II Sam. 5:8): “And David said: Whoever smites the Jebusites and reaches the tower,” but it does not explain what would be done for him, but the verse spoke by hinting: [meaning] “Whoever smites the Jebusites and reaches the tower,” and reaches the gate and conquers it, “and the blind, etc.,” [meaning] and he will smite them too [i.e., the blind and the lame], because the blind and the lame said, “David shall not come into the midst of the house.” He who smites these, I will make into a chief and an officer. Here (II Sam.) he spoke briefly, but in I Chronicles (11:6), he explained [at length]: “He will become a chief and an officer.”   שבעתים יקם: איני רוצה להנקם מקין עכשיו, לסוף שבעה דורות אני נוקם נקמתי ממנו שיעמוד למך מבני בניו ויהרגהו. וסוף המקרא שאמר שבעתים יוקם, והיא נקמת הבל מקין, הא למדנו שתחלת מקרא לשון גערה היא, שלא תהא בריה מזיקתו. וכיוצא בו (שמואל ב' ה ח) ויאמר דוד כל מכה יבוסי ויגע בצנור ולא פירש מה יעשה לו, אבל דבר הכתוב ברמז כל מכה יבוסי ויגע בצנור, ויקרב אל השער ויכבשנו, ואת העורים וגו', וגם אותם יכה על אשר אמרו העור והפסח לא יבא דוד אל תוך הבית, המכה את אלו אני אעשנו ראש ושר, כאן קצר דבריו ובדברי הימים (א יא ו) פירש יהיה לראש ולשר:
and the Lord placed a mark on Cain: He engraved a letter of His Name on his forehead. [Other editions (of Rashi)]: Another explanation:   וישם ה' לקין אות: חקק לו אות משמו במצחו:
whoever finds me will kill me: This refers to the cattle and the beasts, but there were yet no humans in existence whom he should fear, only his father and mother, and he did not fear that they would kill him. But he said, “Until now, my fear was upon all the beasts, as it is written (Gen. 9:2): ‘And your fear, etc.,’ but now, because of this iniquity, the beasts will not fear me, and they will kill me.” Immediately,“and the Lord gave Cain a sign.” He restored his fear upon everyone- [as in ed. Guadalajara, 1476].   כל מוצאי יהרגני: הבהמות והחיות, אבל בני אדם עדיין לא היו שיירא מהם רק אביו ואמו, ומהם לא היה ירא שיהרגוהו. אלא אמר עד עכשיו היה פחדתי על כל החיות כמו שנאמר ומוראכם וגו', ועכשיו בשביל עון זה לא ייראו ממני החיות ויהרגוני, מיד וישם ה' לקין אות, החזיר מוראו על הכל:
16And Cain went forth from before the Lord, and he dwelt in the land of the wanderers, to the east of Eden.   טזוַיֵּ֥צֵא קַ֖יִן מִלִּפְנֵ֣י יְהֹוָ֑ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־נ֖וֹד קִדְמַת־עֵֽדֶן:
And Cain went forth: He went out with humility, as if to deceive the Most High. — [from Gen. Rabbah 22:13]   ויצא קין: יצא בהכנעה כגונב דעת העליונה:
in the land of the wanderers: Heb. בְּאֶרֶץ נוֹד, in the land where all the exiles wander.   בארץ נוד: בארץ שכל הגולים נדים שם:
to the east of Eden: There his father was exiled when he was driven out of the Garden of Eden, as it is said (3:24) “and He stationed at the east of the Garden of Eden, etc., to guard” the way of approach to the Garden, from which we can learn that Adam was there. And we find that the easterly direction always offers asylum for murderers, as it is said (Deut. 4:41): “Then Moses separated, etc. [three cities of refuge] in the direction of the sunrise” - [Mid. Devarim Rabbah, Lieberman, p.60; Tan. Buber ad loc.]. Another explanation: בְּאֶרֶץ נוֹד means that wherever he went, the earth would quake beneath him, and the people would say, “Go away from him; this is the one who killed his brother” [Mid. Tan., Bereishith 9].   קדמת עדן: שם גלה אביו כשגורש מגן עדן, שנאמר (לעיל ג כד) וישכן מקדם לגן עדן, את שמירת דרך מבוא הגן, שיש ללמוד שהיה אדם שם. ומצינו רוח מזרחית קולטת בכל מקום את הרוצחים, שנאמר (דברים ד מא) אז יבדיל משה וגו' מזרחה שמש. דבר אחר בארץ נוד, כל מקום [שהיה הולך] היתה הארץ מזדעזעה תחתיו והבריות אומרות סורו מעליו, זהו שהרג את אחיו:
17And Cain knew his wife, and she conceived and bore Enoch, and he was building a city, and he called the city after the name of his son, Enoch.   יזוַיֵּ֤דַע קַ֨יִן֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתַּ֖הַר וַתֵּ֣לֶד אֶת־חֲנ֑וֹךְ וַֽיְהִי֙ בֹּ֣נֶה עִ֔יר וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הָעִ֔יר כְּשֵׁ֖ם בְּנ֥וֹ חֲנֽוֹךְ:
and he was: [i.e.,] Cain built a city, and he named the city in memory of his son Enoch.   ויהי: קין בונה עיר ויקרא שם העיר לזכר בנו חנוך:
18And Irad was born to Enoch, and Irad begot Mehujael, and Mehijael begot Methushael, and Methushael begot Lemech.   יחוַיִּוָּלֵ֤ד לַֽחֲנוֹךְ֙ אֶת־עִירָ֔ד וְעִירָ֕ד יָלַ֖ד אֶת־מְחֽוּיָאֵ֑ל וּמְחִיָּיאֵ֗ל יָלַד֙ אֶת־מְת֣וּשָׁאֵ֔ל וּמְתֽוּשָׁאֵ֖ל יָלַ֥ד אֶת־לָֽמֶךְ:
and Irad begot: Heb. יָלַד In some places, it says regarding the male הוֹלִיד, and in some places it says יָלַד, because the verb ילד can be used to express two meanings: the giving birth by the woman, nestre in Old French (naître in modern French), and the man’s begetting, anjandrer in Old French (engendrer in modern French). When it says הוֹלִיד in the הִפְעִיל conjugation (causative), it speaks of the woman’s giving birth, i.e., so-and-so caused his wife to bear a son or a daughter. When it says יָלַד, it speaks of the man’s begetting, and that is anjandrer in Old French.   ועירד ילד: יש מקום שהוא אומר בזכר הוליד ויש מקום שהוא אומר ילד, שהלידה משמשת שתי לשונות, לידת האשה ניישטר"א בלע"ז [ללדת], וזריעת תולדות האיש איניינדרי"ר בלע"ז [להוליד] כשהוא אומר הוליד בלשון הפעיל מדבר בלידת האשה, פלוני הוליד את אשתו בן או בת, וכשהוא אומר ילד מדבר בזריעת האיש, והוא בלע"ז איניינדרי"ר:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email