Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Tetzaveh

Torah Reading for Tetzaveh

Exodus 27:20-30:10

E-mail
Select a portion:

Chapter 27

20. And you shall command the children of Israel, and they shall take to you pure olive oil, crushed for lighting, to kindle the lamps continually.   כ. וְאַתָּה תְּצַוֶּה | אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד:
pure: Without sediment, as we learned in Men. (86a): “He allows it to ripen at the top of the olive tree, etc.”   ואתה תצוה, זך: בלי שמרים, כמו ששנינו במנחות (פו א) מגרגרו בראש הזית וכו':
crushed: He must crush the olives in a mortar, but he may not grind them in a mill, so that they will not contain sediment. After he has extracted the first drop [of oil], he places them [the olives] into a mill and grinds them. The [resulting] second oil is unfit for the menorah but is fit for meal offerings, as it is said: “crushed for lighting,” but not crushed for meal offerings. -[from Men. 86a]   כתית: הזיתים היה כותש במכתשת, ואינו טוחנן בריחים, כדי שלא יהו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר כתית למאור, ולא כתית למנחות:
to kindle the lamps continually: Heb. לְהַעִלֹת, lit., to cause to rise. [The kohen] shall light it until the flame rises by itself. -[from Shab. 21a]   להעלות נר תמיד: מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה:
continually: Heb. תָּמִיד. [Since it burns] every night, it is called תָּמִיד, as you say: “a continual burnt offering” (עֹלַת תָּמִיד)” (Exod. 29:42, Num. 28:6), [which is called “continual”] although it is [offered up] only from day to day. Similarly, concerning the flat pan meal offering [of the Kohen Gadol, the word] תָּמִיד is mentioned although it is [offered up] only half in the morning and [the other] half in the evening. [The word] תָּמִיד mentioned concerning the showbread (Exod. 25:30), however, [literally] means from Sabbath to Sabbath [i.e., continually].   תמיד: כל לילה ולילה קרוי תמיד, כמו שאתה אומר (במדבר כח ו) עולת תמיד, ואינה אלא מיום ליום. וכן במנחת חביתין נאמר (ויקרא ו יג) תמיד, ואינה אלא מחציתה בבקר ומחציתה בערב. אבל תמיד האמור בלחם הפנים משבת לשבת הוא:
21. In the Tent of Meeting, outside the dividing curtain that is in front of the testimony, Aaron and his sons shall set it up before the Lord from evening to morning; [it shall be] an everlasting statute for their generations, from the children of Israel.   כא. בְּאֹהֶל מוֹעֵד מִחוּץ לַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר לִפְנֵי יְהֹוָה חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
from evening to morning: Give it its measure so that it will burn from evening to morning. And the Sages estimated [that this is] a half of a log [between 6 and 10.6 fl. oz.] for the long nights of Teveth, and similarly for all the nights. If any of it remains, it does not matter. [from Men. 89a]   מערב עד בקר: תן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר, ושיערו חכמים חצי לוג ללילי טבת הארוכין, וכן לכל הלילות, ואם יותר אין בכך כלום:

Chapter 28

1. And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him, from among the children of Israel to serve Me [as kohanim]: Aaron, Nadab, and Abihu, Eleazar, and Ithamar, Aaron's sons.   א. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן:
And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him: After you complete the work of the Mishkan.   ואתה הקרב אליך: לאחר שתגמר מלאכת המשכן:
2. You shall make holy garments for your brother Aaron, for honor and glory.   ב. וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:
3. And you shall speak to all the wise hearted, whom I have filled with the spirit of wisdom, and they shall make Aaron's garments to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen].   ג. וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי:
to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen]: Heb. לְקַדְּשׁוֹ לְכַהִנוֹ-לִי, to sanctify him, to initiate him into the kehunah through these garment [so] that he would be a kohen to Me. The expression of kehunah means service, serjanterie [or serventrie] in Old French.   לקדשו לכהנו לי: לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי, ולשון כהונה שירות הוא, שוריינטריא"ה בלעז [שירות]:
4. And these are the garments that they shall make: a choshen, an ephod, a robe, a tunic of checker work, a cap, and a sash. They shall make holy garments for your brother Aaron and for his sons to serve Me [as kohanim].   ד. וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי:
a choshen: An ornament opposite the heart.   חשן: תכשיט כנגד הלב:
an ephod: I did not hear (that it was a garment) [i.e., I have no tradition concerning the ephod], and I did not find the explanation of its pattern in the Baraitha [Melecheth HaMishkan]. My heart tells me that he [the Kohen Gadol] was girded with it [the ephod] from behind, its width being like the width of an [average] man’s back, similar to a kind of apron called porzent [or pourceint], [a kind of] belt, [like an] apron [back to front] that princesses wear when they ride horseback. So it was made from below [i.e., for the lower part of the body], as it is said: “and David was girded with a linen ephod” (II Sam. 6:14). [Thus] we learn that the ephod was a belt. It is impossible, however, to say that it was only a belt, because it is said: “and he put the ephod on him,” and afterwards, “and he girded him with the band of the ephod (בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד) ” (Lev. 8:7), which Onkelos renders: בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא. [Thus] we learn that the חֵשֶׁב was the band and the ephod was a separate decoration. It is also impossible to say that because of the two shoulder straps in it, it is called ephod, for it is said: “the two shoulder straps of the ephod” (verse 27). [Thus] we learn that the ephod was a separate entity, the shoulder straps were a separate entity, and the band was a separate entity. Therefore, I say that because of the apron below it is called ephod because he decorates and adorns himself with it, as it is said: “and he decorated him with it” (Lev. 8:7); the חֵשֶׁב is the band above it, to which the shoulder straps were attached. Moreover, my heart tells me that there is evidence that it is a kind of garment, for Jonathan rendered “and David was girded with a linen ephod” (II Sam. 6: 14) as כַּרְדּוּט דְּבוּץ and he renders likewise מְעִילִים as כַּרְדּוּטִין, in the narrative of Tamar, Absalom’s sister, “for in this manner the king’s virgin daughters dressed, in robes (מְעִילִים) ” (II Sam. 13:18).   ואפוד: לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, כך מעשהו מלמטה, שנאמר (שמואל ב ו יד) ודוד חגור אפוד בד, למדנו שהאפוד חגורה היא. ואי אפשר לומר שאין בו אלא חגורה לבדה, שהרי נאמר (ויקרא ח ז) ויתן עליו את האפוד, ואחר כך ויחגור אותו בחשב האפוד, ותרגם אונקלוס בהמיין אפודא, למדנו שהחשב הוא החגור, והאפוד שם תכשיט לבדו. ואי אפשר לומר שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי אפוד, שהרי נאמר (פסוק כז) שתי כתפות האפוד, למדנו שהאפוד שם לבד, והכתפות שם לבד, והחשב שם לבד. לכך אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי אפוד, על שם שאופדו ומקשטו בו, כמו שנאמר (ויקרא ח ז) ויאפוד לו בו, והחשב הוא החגור שלמעלה הימנו, והכתפות קבועות בו. ועוד אומר לי לבי, שיש ראיה שהוא מין לבוש, שתרגם יונתן (שמואל ב' ו יד) ודוד חגור אפוד בד, כרדוט דבוץ. ותרגם כמו כן מעילים, כרדוטין, במעשה תמר אחות אבשלום (שמואל ב יג יח) כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים:
a robe: Heb. מְעִיל. It is a kind of tunic, as is the כְּתֹנֶת, only that the כְּתֹנֶת is [worn] next to his flesh and the מְעִיל is [what is] called the outside robe.   ומעיל: הוא כמין חלוק, וכן הכתונת, אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק עליון:
of checker work: Heb. ךְתַּשְׁבֵּץ. Made of boxes (מִשְׁבְּצוֹת) for beauty. The boxes are similar to holes made in gold jewelry as a setting for precious stones and pearls, as it is said regarding the ephod stones: “enclosed in gold settings (מִשְׁבְּצוֹת) ” (verse 11), and in Old French it is called cha(s)tons, settings. [I.e., the boxes of the checker work on the tunic are like settings for precious gems.]   תשבץ: עשויין משבצות לנוי, והמשבצות הן כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות ומרגליות, כמו שנאמר באבני האפוד (פסוק יא) מוסבות משבצות זהב, ובלעז קוראין אותו קשטונ"ש [משבצות]:
a cap: Heb. מִצְנֶפֶת, a type of dome-shaped hat, called cofia in Old French, because elsewhere (verse 40) [the Torah] calls them מִגְבָּעוֹת, and the Targum [Onkelos] renders: כּוֹבָעִין.   מצנפת: כמין כיפת כובע שקורין קויפ"א בלעז [שביס עשוי רשת], שהרי במקום אחר קורא להם (לט כח) מגבעות, ומתרגמינן כובעין:
and a sash: This is the belt on the tunic, and the ephod is the belt on the robe, as we find in the order they were put on: “and put upon him the tunic, girded him with the sash, clothed him with the robe, put upon him the ephod” (Lev. 8:7).   ואבנט: היא חגורה על הכתונת, והאפוד חגורה על המעיל, כמו שמצינו בסדר לבישתן (ויקרא ח ז) ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד:
holy garments: From the offering sanctified for My name they shall make it.   בגדי קדש: מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם:
5. They shall take the gold, the blue, purple, and crimson wool, and the linen,   ה. וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:
They shall take: Those wise-hearted people, who are to make the garments, shall receive from the donors the gold and the blue wool from which to make the garments.   והם יקחו: אותם חכמי לב שיעשו הבגדים, יקבלו מן המתנדבים את הזהב ואת התכלת לעשות מהן את הבגדים:
6. and they shall make the ephod of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, the work of a master weaver.   ו. וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חשֵׁב:
and they shall make the ephod: If I would try to explain the making of the ephod and the choshen according to the order of the verses, their explanation would be fragmentary and the reader would err in combining them. Therefore, I am writing [first] how they were made, as it was [i.e., in its entirety], so that the reader will be able to run through it [quickly]. Afterwards, I will explain it [how they were made] according to the sequence of the verses. The ephod was designed like a sort of apron worn by women who ride horseback [see Rashi on verse 4], and he [the Kohen Gadol] would gird [himself with] it from behind, opposite his heart, below his elbows, its width equaling the width of a man’s back and more, and it [the ephod] would reach his ankles. The belt was attached to the top of it across its width, [it was] the work of a weaver, and it extended on both sides in order to wrap [the Kohen Gadol] and gird [him] with it. The shoulder straps were attached to the belt-one to the right and one to the left from behind the Kohen [Gadol], at the two ends of the width of the apron. When he held them [i.e., the shoulder straps] upright, they stood [i.e., lay flat] on his two shoulders. They were like two straps made from the same material as the ephod [and they were] long enough to place them upright alongside his neck on either side. They were folded in front of him slightly below his shoulders. The shoham stones were set in them-one on the right shoulder strap and one on the left shoulder strap. The settings were placed at their ends in front of his shoulders, and the two golden chains were inserted into the two rings of the choshen at the two ends of its upper width-one on the right and one on the left. The two ends of the [right] chains were inserted into the settings on the right, and similarly the two ends of the left chains were inserted into the settings on the left shoulder strap. Thus, the choshen was suspended on the settings of the ephod in front of him [the Kohen Gadol] over his heart. There were two more rings on the two ends of the choshen, on the bottom of it. Opposite them [there were] two rings on the two shoulder straps from below, at its bottom end, which was attached to the belt. The rings of the choshen [were] opposite the rings of the ephod, lying on each other. He would fasten them [the rings] with a blue cord, inserted through the rings of the ephod and the choshen, attached to the band of the ephod, so that the bottom of the choshen would be attached to the band of the ephod, and it would not swing back and forth.   ועשו את האפוד: אם באתי לפרש מעשה האפוד והחשן על סדר המקראות, הרי פירושן פרקים פרקים, וישגה הקורא בצרופן, לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא, למען ירוץ הקורא בו, ואחר כך אפרש על סדר המקראות. האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים, וחוגר אותו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו, רחבו כמדת רוחב גבו של אדם ויותר ומגיע עד עקביו, והחשב מחובר בראשו על פני רחבו מעשה אורג, ומאריך לכאן ולכאן כדי להקיף ולחגור בו, והכתפות מחוברות בחשב אחד לימין ואחד לשמאל, מרוחקות זו מזו שיעור הבדלת כתפים, מאחורי הכהן לשני קצות רחבו של סינר, וכשזוקפן עומדות לו על שני כתפיו, והן כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד, ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מכאן ומכאן, ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט, ואבני השהם קבועות בהם, אחת על כתף ימין ואחת על כתף שמאל, והמשבצות נתונות בראשיהם לפני כתפיו, ושתי עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות שבחשן בשני קצות רחבו העליון, אחת לימין ואחת לשמאל, ושני ראשי השרשרת [הימנית] תקועין במשבצות לימין, וכן שני ראשי השרשרת השמאלית תקועין במשבצות שבכתף שמאל, נמצא החושן תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו. ועוד שתי טבעות בשני קצות החשן בתחתיתו וכנגדם שתי טבעות בשתי כתפות האפוד מלמטה בראשו התחתון המחובר בחשב, טבעות החשן אל מול טבעות האפוד שוכבים זה על זה ומרכסן בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד והחשן, שיהא תחתית החשן דבוק לחשב האפוד ולא יהא נד ונבדל, הולך וחוזר:
of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen: These five kinds [of substances] were twisted into each thread. They [the workers] flattened the gold into a sort of thin plate and cut cords out of them [the plates] and spun them, one thread of gold with six threads of blue wool, and one thread of gold with six threads of purple wool, and similarly with the crimson wool, and similarly with the linen, for the threads of all the kinds were doubled sixfold, and one thread of gold was [twisted] with each one [kind of thread]. Afterwards, he would twist them all together. Thus, their threads were doubled into twenty-eight strands. This is explained in tractate Yoma (72a), and it is derived from the following verse (Exod. 39:3): “They flattened out the sheets of gold and he cut cords [out of them], to work (the gold cords) into the blue wool, into the purple wool, etc.” We learn that a thread of gold was twisted with every kind [of thread].   זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר: חמשת מינים הללו שזורין בכל חוט וחוט היו מרדדין את הזהב כמין טסין דקין וקוצצין פתילים מהם, וטווין אותן חוט של זהב עם ששה חוטים של תכלת, וחוט של זהב עם ששה חוטין של ארגמן, וכן בתולעת שני, וכן בשש, שכל המינין חוטן כפול ששה, וחוט של זהב עם כל אחד ואחד, ואחר כך שוזר את כולם כאחד, נמצא חוטן כפול עשרים ושמונה. וכן מפורש במסכת יומא (עב א), ולמד מן המקרא הזה (שמות לט ג) וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות, את פתילי הזהב, בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו', למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין ומין:
the work of a master weaver: Heb. מַעִשֵׂה חוֹשֵׁב. I have already explained (Exod. 26:1) that this is the weaving of two “walls,” [and] that the figures of its two sides are unlike one another.   מעשה חושב: כבר פירשתי (שמות כו א) שהוא אריגת שתי קירות שאין צורות שני עבריה דומות זו לזו:
7. It shall have two connected shoulder straps at both its ends, and it shall be entirely connected.   ז. שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר:
at both its ends: [I.e.,] to the width of the ephod. For its width was only against the Kohen’s back, and its height extended opposite his elbows, which are called coudes in French, as it is said: “they shall not gird themselves in a place that sweats” (Ezek. 44:18). [I.e.,] they should not gird themselves in a place of perspiration, [namely] neither above their elbows nor below their waists, but opposite their elbows. -[from Zev. 18b]   שתי כתפות וגו': הסינר מלמטה, וחשב האפוד היא החגורה וצמודה לו מלמעלה דוגמת סינר הנשים, ומגבו של כהן היו מחוברות בחשב. שתי חתיכות כמין שתי רצועות רחבות, אחת כנגד כל כתף וכתף, וזוקפן על שתי כתפותיו עד שנקפלות לפניו כנגד החזה, ועל ידי חבורן לטבעות החשן נאחזין מלפניו כנגד לבו שאין נופלות, כמו שמפורש בענין, והיו זקופות והולכות כנגד כתפיו, ושתי אבני השהם קבועות בהן, אחת בכל אחת:
and it shall be entirely connected: the ephod with those two shoulder straps of the ephod. He shall connect them [by sewing them] with a needle below [the shoulder straps] to the band, and he shall not weave them [together] with it, but weave them separately and then connect them.   אל שני קצותיו: אל רחבו של אפוד, שלא היה רחבו אלא כנגד גבו של כהן, וגבהו עד כנגד האצילים שקורין קודי"ש בלעז [מרפקים] שנאמר (יחזקאל מד יח) לא יחגרו ביזע, אין חוגרין במקום זיעה, לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם, אלא כנגד אציליהם:
8. And its decorative band, which is above it, shall be of the same work, [emanating] from it: gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen.   ח. וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:
And its decorative band: The belt, by which it [the ephod] decorates and enhances the kohen[’s appearance] and adorns him.   וחשב אפודתו: וחגור שעל ידו הוא מאפדו ומתקנהו לכהן ומקשטו:
which is above it: Above, [i.e.,] at the edge of the apron was the belt.   אשר עליו: למעלה בשפת הסינר, היא החגורה:
of the same work: Just as the weaving of the apron was the work of a master weaver and of five kinds, so was the weaving of the band the work of a master weaver and of five kinds [of material].   כמעשהו: כאריגת הסינר מעשה חושב ומחמשת מינים, כך אריגת החשב מעשה חושב ומחמשת מינין:
[emanating] from it: It shall be woven with it, and he shall not weave it separately and attach it. [Whereas the shoulder straps and the ephod were to be woven separately and then attached, the belt and the ephod were to be woven together from the start.]   ממנו יהיה: עמו יהיה ארוג, ולא יארגנו לבד ויחברנו:
9. And you shall take two shoham stones and engrave upon them the names of the sons of Israel.   ט. וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
10. Six of their names on one stone and the names of the remaining six on the second stone, according to their births.   י. שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם:
according to their births: According to the order in which they were born [i.e.,]: Reuben, Simeon, Levi, Judah, Dan, Naphtali, on the one; and on the second one, Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin spelled full, [בִּנְיָמִין], for so it is written in the place of his birth (Gen. 35: 18) [totaling] twenty-five letters on each one [stone].   כתולדותם: כסדר שנולדו ראובן שמעון לוי יהודה דן נפתלי, על האחת, ועל השניה גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין מלא, שכן הוא כתוב במקום תולדתו, עשרים וחמש אותיות בכל אחת ואחת:
11. [Similar to] the work of an engraver of gems, [similar to] the engravings of a seal, you shall engrave the two stones with the names of the sons of Israel; you shall make them enclosed in gold settings.   יא. מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם:
[Similar to] the work of an engraver of gems: Heb. אֶבֶן מַעִשֵׂה חָרַשׁ. The work of a craftsman of precious stones. This [word] חָרַשׁ is connected to the following word. Therefore, it is vowelized with a “pattach” at the end, and likewise, “The carpenter (חָרַשׁ עֵצִים) stretched out a line” (Isa. 44:13). [This is like] חָרָשׁ שֶׁל עֵצִים. Likewise, “The iron smith (חָרַשׁ בַּרְזֶל)” (Isa. 44:12). All these are connected and are [therefore] vowelized with “pattach” s.   מעשה חרש אבן: מעשה אומן של אבנים. חרש זה דבוק הוא לתיבה שלאחריו, ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו, וכן (ישעיה מד יג) חרש עצים נטה קו, חרש של עצים. וכן (ישעיה מד יב) חרש ברזל מעצד, כל אלה דבוקים ופתוחים:
[similar to] the engravings of a seal: Heb. פִּךְתּוּחֵי חֹתָם, as the Targum [Onkelos] renders: כְּתַב מְפָרָשׁ כִּגְלָף דְּעִיזְקָא [a clear script like the engraving of a signet]. The letters are engraved inwardly, as they engrave the seals of signets, which are [used] to seal letters, [in] a clear and explanatory script.   פתוחי חותם: כתרגומו כתב מפרש כגלף דעזקא, חרוצות האותיות בתוכן, כמו שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום אגרות, כתב ניכר ומפורש:
with the names: Heb. עַל-שְׁמֹת, בִּשְׁמוֹת.   על שמות: כמו בשמות:
enclosed in…settings: The stones shall be enclosed in gold settings, that he would make the “seat” of the stone in gold, like a sort of hole according to the measurement of the stone, and sink it [the stone] into the setting. Thus, the setting would encircle the stone, and the settings would be attached to the shoulder straps of the ephod.   מסבת משבצות: מוקפות האבנים במשבצות זהב, שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקיעה במשבצות, נמצאת המשבצת סובבת את האבן סביב, ומחבר המשבצות בכתפות האפוד:
12. And you shall put the two stones upon the shoulder straps of the ephod as stones of remembrance for the sons of Israel, and Aaron shall carry their names before the Lord upon his two shoulders as a remembrance.   יב. וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן:
as a remembrance: So that the Holy One, blessed is He, will see the [progenitors of the] tribes written before Him, and He will remember their righteousness.   לזכרון: שיראה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG