Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Beshalach

Torah Reading for Beshalach

Exodus 13:17-17:16

E-mail
Select a portion:

Chapter 13

17. It came to pass when Pharaoh let the people go, that God did not lead them [by] way of the land of the Philistines for it was near, because God said, Lest the people reconsider when they see war and return to Egypt   יז. וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא כִּי | אָמַר אֱלֹהִים פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה:
It came to pass when Pharaoh let…that God did not lead them: Heb. וְלֹא-נָחָם, and did not lead them, similar to “Go, lead (נְחֵה) the people” (Exod. 32:34) [and] “When you walk, it shall lead (תִּנְחֶה) you” (Prov. 6:22).   ויהי בשלח פרעה וגו' ולא נחם: ולא נהגם, כמו (שמות לב לד) לך נחה את העם, (משלי ו כב) בהתהלכך תנחה אותך:
for it was near: and it was easy to return by that road to Egypt. There are also many aggadic midrashim [regarding this].   כי קרוב הוא: ונוח לשוב באותו הדרך למצרים. ומדרשי אגדה יש הרבה:
when they see war: For instance, the war of “And the Amalekites and the Canaanites descended, etc.” (Num. 14:45). If they had gone on a direct route, they would have returned. Now, if when He led them around in a circuitous route, they said, “Let us appoint a leader and return to Egypt” (Num. 14:4), how much more [would they have planned to do this] if He had led them on a direct route? [According to the sequence of the verse, the headings appear to be transposed. See Mizrachi, Gur Aryeh, and Minchath Yehudah for a correct solution of this problem.]   בראתם מלחמה: כגון מלחמת (במדבר יד מה) וירד העמלקי והכנעני וגו'. אם הלכו דרך ישר היו חוזרים, ומה אם כשהקיפם דרך מעוקם אמרו (במדבר יד ד) נתנה ראש ונשובה מצרימה, אם הוליכם בפשוטה על אחת כמה וכמה:
Lest…reconsider: They will have [second] thoughts about [the fact] that they left Egypt and they will think about returning.   פן ינחם: יחשבו מחשבה על שיצאו ויתנו לב לשוב:
18. So God led the people around [by] way of the desert [to] the Red Sea, and the children of Israel were armed when they went up out of Egypt.   יח. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים | אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר יַם סוּף וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:
led…around: He led them around from a direct route to a circuitous route.   ויסב: הסיבם מן הדרך הפשוטה לדרך העקומה:
the Red Sea: Heb. יַם-סוּף, like לְיַם-סוּף, to the Red Sea. סוּף means a marsh where reeds grow, similar to “and put [it] into the marsh (בַּסוּף)” (Exod. 2:3); “reeds and rushes (וַסוּף) shall be cut off” (Isa. 19:6).   ים סוף: כמו לים סוף. וסוף הוא לשון אגם שגדלים בו קנים, כמו (שמות ב ג) ותשם בסוף, (ישעיהו יט ו) קנה וסוף קמלו:
armed: Heb. חִמֻשִׁים וַחִמֻשִׁים [in this context] can only mean “armed.” (Since He led them around in the desert [circuitously], He caused them to go up armed, for if He had led them around through civilization, they would not have [had to] provide for themselves with everything that they needed, but only [part,] like a person who travels from place to place and intends to purchase there whatever he will need. But if he travels a long distance into a desert, he must prepare all his necessities for himself. This verse was written only to clarify the matter, so you should not wonder where they got weapons in the war with Amalek and in the wars with Sihon and Og and Midian, for the Israelites smote them with the point of the sword.) [In an old Rashi]) And similarly [Scripture] says: “and you shall cross over armed (חִמֻשִׁים)” (Josh. 1:14). And so too Onkelos rendered מְזָרְזִין just as he rendered: “and he armed (וְזָרֵיז) his trained men” (Gen. 14:14). Another interpretation: חִמֻשִׁים means “divided by five,” [meaning] that one out of five (חִמִֹשָה) [Israelites] went out, and four fifths [lit., parts of the people] died during the three days of darkness [see Rashi on Exod. 10:22]. — [from Mechilta, Tanchuma, Beshallach 1]   וחמשים: אין חמושים אלא מזויינים. לפי שהסיבן במדבר גרם להם שעלו חמושים, שאלו הסיבן דרך יישוב לא היו מחומשים להם כל מה שצריכין, אלא כאדם שעובר ממקום למקום ובדעתו לקנות שם מה שיצטרך, אבל כשהוא פורש למדבר צריך לזמן לו כל הצורך, ומקרא זה לא נכתב כי אם לשבר את האוזן, שלא תתמה במלחמת עמלק ובמלחמות סיחון ועוג ומדין, מהיכן היו להם כלי זיין שהכום ישראל בחרב. וכן הוא אומר (יהושע א יד) ואתם תעברו חמושים. וכן תרגם אונקלוס מזרזין, כמו (בראשית יד יד) וירק את חניכיו וזריז. דבר אחר חמושים אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה:
19. Moses took Joseph's bones with him, for he [Joseph] had adjured the sons of Israel, saying, God will surely remember you, and you shall bring up my bones from here with you   יט. וַיִּקַּח משֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם:
for he had adjured: Heb. הִֹשְבִּיעַ הַֹשְבֵּעַ. [The double expression indicates that] he [Joseph] had made them [his brothers] swear that they would make their children swear (Mechilta). Now why did he not make his sons swear to carry him to the land of Canaan immediately [when he died], as Jacob had made [him] swear? Joseph said, “I was a ruler in Egypt, and I had the ability to do [this]. As for my sons-the Egyptians will not let them do [it].” Therefore, he made them swear that when they would be redeemed and would leave there [Egypt], they would carry him [out]. — [from Mechilta]   השבע השביע: השביעם שישביעו לבניהם. ולמה לא השביע את בניו שישאוהו לארץ כנען מיד, כמו שהשביעו יעקב, אמר יוסף אני שליט הייתי במצרים והיה סיפק בידי לעשות, אבל בני לא יניחום מצריים לעשות, לכך השביעם לכשיגאלו ויצאו משם שישאוהו:
and you shall bring up my bones from here with you: He made his brothers swear in this manner. We learn [from this] that the bones of all [the progenitors of] the tribes they brought up [out of Egypt] with them as it is said “with you” -[from Mechilta]   והעליתם את עצמתי מזה אתכם: לאחיו השביע כן, למדנו שאף עצמות כל השבטים העלו עמהם, שנאמר אתכם:
20. They traveled from Succoth, and they encamped in Etham, at the edge of the desert.   כ. וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:
They traveled from Succoth: on the second day, for on the first day they came from Rameses to Succoth.   ויסעו מסכת: ביום השני, שהרי בראשון באו מרעמסס לסכות:
21. And the Lord went before them by day in a pillar of cloud to cause it to lead them on the way and at night in a pillar of fire to give them light, [they thus could] travel day and night.   כא. וַיהֹוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה:
to cause it to lead them on the way: Heb. לַנְחֹתָם. [The “lammed” is] vowelized with a “pattach,” which is equivalent to לְהַנְחֹתָם, like “to show you (לַראֹתְכֶם) on the way on which you shall go” (Deut. 1:33), which is like לְהַרְאֹתְכֶם. Here also, [it means] to cause to lead you (לְהַנְחֹתָם) through a messenger. Now who was that messenger? [It was] the pillar of cloud, and the Holy One, blessed be He, in His glory, led it before them. In any case, it was the pillar of cloud that He prepared so that they could be led by it, for they would travel by the pillar of cloud, and the pillar of cloud was not [meant] to provide light but to direct them [on] the way.   לנחתם הדרך: נקוד פת"ח, שהוא כמו להנחותם, כמו (דברים א לג) לראותכם בדרך אשר תלכו בה, שהוא כמו להראותכם, אף כאן להנחותם על ידי שליח. ומי הוא השליח עמוד הענן, והקב"ה בכבודו מוליכו לפניהם. ומכל מקום את עמוד הענן הכין להנחותם על ידו, שהרי על ידי עמוד הענן הם הולכים, ועמוד הענן אינו לאורה אלא להורותם הדרך:
22. He did not move away the pillar of cloud by day or the pillar of fire at night [from] before the people.   כב. לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם:
He did not move away: [I.e.,] the Holy One, blessed be He, [did not move away] the pillar of cloud by day or the pillar of fire at night. [This verse] tells that the pillar of cloud transmitted [its light to] the pillar of fire, and the pillar of fire transmitted [its light to] the pillar of cloud, for while one had not yet set, the other one would rise. — [from Shab. 23b]   לא ימיש: הקב"ה את עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה. מגיד שעמוד הענן משלים לעמוד האש ועמוד האש משלים לעמוד הענן, שעד שלא ישקע זה עולה זה:

Chapter 14

1. The Lord spoke to Moses, saying,   א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Speak to the children of Israel, and let them turn back and encamp in front of Pi hahiroth, between Migdol and the sea; in front of Baal Zephon, you shall encamp opposite it, by the sea.   ב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם:
and let them turn back: to their rear. They approached nearer to Egypt during the entire third day in order to mislead Pharaoh, so that he would say, “They are astray on the road,” as it is said: “And Pharaoh will say about the children of Israel…” (Exod. 14:3).   וישבו: לאחוריהם לצד מצרים היו מקרבין כל יום השלישי כדי להטעות את פרעה שיאמר תועים הם בדרך, כמו שנאמר (פסוק ג) ואמר פרעה לבני ישראל וגו':
and encamp in front of Pi-hahiroth: That is Pithom [one of the cities built by the Israelites, Exod 1:11], but now it was called Pi-hahiroth, since there they [the Israelites] became free men (בְּנֵי חוֹרִין). They [the Hiroth] are two high upright rocks, and [because there is] the valley between them [this] is called the mouth (פִּי) of the rocks. — [from Mechilta]   ויחנו לפני פי החירת: הוא פיתום, ועכשיו נקרא פי החירות על שם שנעשו בני חורין, והם שני סלעים גבוהים וזקופים, והגיא שביניהם קרוי פי הסלעים:
in front of Ba’al Zephon: [Only] this was left from all the Egyptian deities in order to mislead them [the Egyptians], so they would say that their deity is powerful. Concerning this [tactic] Job explained: “He misleads nations and destroys them” (Job 12:23). — [from Mechilta]   לפני בעל צפן: הוא נשאר מכל אלהי מצרים, כדי להטעותן, שיאמרו קשה יראתן. ועליו פירש איוב (איוב יב כג) משגיא לגוים ויאבדם:
3. And Pharaoh will say about the children of Israel, They are trapped in the land. The desert has closed in upon them.   ג. וְאָמַר פַּרְעֹה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל נְבֻכִים הֵם בָּאָרֶץ סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר:
And Pharaoh will say: when he hears that they [the Israelites] are turning back.   ואמר פרעה: כשישמע שהם שבים לאחוריהם:
about the children of Israel: Heb. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, concerning the children of Israel. And so [the “lammed” is understood similarly in the phrase] "The Lord will fight for you (לָכֶם) (verse 14), on your behalf; [and similarly,] “say about me (לִי)” (Gen. 20:13), [which signifies] concerning me.   לבני ישראל: על בני ישראל. וכן (פסוק יד) ה' ילחם לכם - עליכם, (בראשית כ יג) אמרי לי אחי הוא - אמרי עלי:
They are trapped: Heb. נְבֻכִים, locked in and sunk, and in French serrer, [meaning] press, tighten, or squeeze, like “in the deep (הַבָּכָא) valley” (Ps. 84:7); [and like] “the depths of (מִבְּכִי) the rivers” (Job 28:11); [and likewise] “the locks of (נִבְכֵי) the sea” (Job 38:16). [In his commentary on this verse, Rashi follows Menachem (Machbereth Menachem, p. 45). Rashi on Psalms and Job 28:11, however, interprets those verses as expressions of weeping, from the root בכה. See Judaica Press commentary digest on Job 28:11.]   נבכים הם: כלואים ומשוקעים ובלעז שירי"ץ [לחוצים], כמו (תהלים פד ז) בעמק הבכא, (איוב כח יא) מבכי נהרות, (שם לח טז) נבכי ים. נבוכים הם כלואים הם במדבר, שאינן יודעין לצאת ממנו ולהיכן ילכו:
They are trapped: They are locked in the desert, for they do not know how to get out of it and where to go.   :
4. And I will harden Pharaoh's heart, and he will pursue them, and I will be glorified through Pharaoh and through his entire force, and the Egyptians will know that I am the Lord And they did so.   ד. וְחִזַּקְתִּי אֶת לֵב פַּרְעֹה וְרָדַף אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהֹוָה וַיַּעֲשׂוּ כֵן:
and I will be glorified through Pharaoh: When the Holy One blessed be He wreaks vengeance upon the wicked, His name becomes magnified and glorified. So it [Scripture] says: “And I will judge against him, etc.” and afterwards [the prophet says], “And I will magnify and sanctify Myself and I will be known, etc.” (Ezek 38:22, 23) And [Scripture similarly] says: “There he broke the arrows of the bow,” [which refers to Sennacherib’s defeat,] and afterwards [i.e., the result of that], “God is known in Judah” (Ps. 76:2,4) And [Scripture similarly] says: “The Lord is known for the judgement that He performed” (Ps. 9:17). — [from Mechilta]   ואכבדה בפרעה: כשהקב"ה מתנקם ברשעים שמו מתגדל ומתכבד. וכן הוא אומר (יחזקאל לח כב) ונשפטתי אתו וגו', ואחר כך (שם כג) והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי וגו', ואומר (תהלים עו ד) שמה שבר רשפי קשת, ואחר כך (שם פסוק ב) נודע ביהודה א-להים, ואומר (שם ט יז) נודע ה' משפט עשה:
through Pharaoh and through his entire force: He [Pharaoh] initiated the sinful behavior, and [thus] the retribution started with him. — [from Mechilta]   בפרעה ובכל חילו: הוא התחיל בעבירה וממנו התחילה הפורענות:
And they did so: [This is stated] to tell their praise, that they obeyed Moses and did not say, “How will we draw near to our enemies [by returning in the direction of Egypt]? We have to escape.” Instead they said, “All we have are the words of [Moses] the son of Amram.” [I.e., we have no other plan to follow, only the words of the son of Amram.]-[from Mechilta]   ויעשו כן: להגיד שבחן ששמעו לקול משה, ולא אמרו היאך נתקרב אל רודפינו, אנו צריכים לברוח, אלא אמרו אין לנו אלא דברי בן עמרם:
5. It was reported to Pharaoh that the people had fled; and Pharaoh and his servants had a change of heart toward the people, and they said, What is this that we have done, that we have released Israel from serving us?   ה. וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם וַיֵּהָפֵךְ לְבַב פַּרְעֹה וַעֲבָדָיו אֶל הָעָם וַיֹּאמְרוּ מַה זֹּאת עָשִׂינוּ כִּי שִׁלַּחְנוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעָבְדֵנוּ:
It was reported to Pharaoh: He [Pharaoh] sent officers with them, and as soon as the three days they [the Israelites] had set to go [into the desert] and return had elapsed, and they [the officers] saw that they were not returning to Egypt, they came and informed Pharaoh on the fourth day. On the fifth and the sixth [days after the Israelites’ departure], they pursued them. On the night preceding the seventh, they went down into the sea. In the morning [of the seventh day], they [the Israelites] recited the Song [of the Sea (Exod. 15:1-18)]. Therefore, we read [in the Torah] the Song on the seventh day, that is the seventh day of Passover.   ויגד למלך מצרים: איקטורין שלח עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה ביום הרביעי. בחמישי ובששי רדפו אחריהם, וליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירה, והוא יום שביעי של פסח, לכן אנו קורין השירה ביום השביעי:
had a change: He [Pharaoh] had a change of heart from how he had felt [previously], for he had said to them [the Israelites], “Get up and get out from among my people” (Exod. 12:31). His servants [also] had a change of heart, for previously they had said to him, “How long will this one be a stumbling block to us?” (Exod. 10:7). Now they had a change of heart to pursue them [the Israelites] on account of the money that they had lent them. — [based on Mechilta]   ויהפך: נהפך ממה שהיה, שהרי אמר להם (שמות יב לא) קומו צאו מתוך עמי, ונהפך לבב עבדיו, שהרי לשעבר היו אומרים לו (שם י ז) עד מתי יהיה זה לנו למוקש, ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום:
from serving us: Heb. מֵעָבְדֵנוּ, from serving us.   מעבדנו: מעבוד אותנו:
6. So he [Pharaoh] harnessed his chariot, and took his people with him.   ו. וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ:
So he [Pharaoh] harnessed his chariot: He [did so] personally. — [from Mechilta]   ויאסר את רכבו: הוא בעצמו:
and took his people with him: He attracted them with [his] words, "We suffered, they took our money, and [then] we let them go! Come with me, and I will not behave with you as do other kings. With other kings, it is customary that their servants precede them in battle, but I will precede you," as [indeed] it is said: “Pharaoh drew near” (Exod. 14:10). [This means that Pharaoh] himself drew near and hastened before his armies. "It is customary for other kings to take plunder at the beginning, as much as he [the king] chooses. [But] I will share equally with you," as it is said: “I will share the booty” (Exod. 15:9).   ואת עמו לקח עמו: משכם בדברים לקינו ונטלו ממוננו ושלחנום, בואו עמי ואני לא אתנהג עמכם כשאר מלכים, דרך שאר מלכים עבדיו קודמין לו במלחמה, ואני אקדים לפניכם, שנאמר (פסוק י) ופרעה הקריב, הקריב עצמו ומיהר לפני חיילותיו. דרך שאר מלכים ליטול ביזה בראש כמו שיבחר, אני אשוה עמכם בחלק, שנאמר (שמות טו ט) אחלק שלל:
7. He took six hundred select chariots and all the chariots of Egypt, with officers over them all.   ז. וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם וְשָׁלִשִׁם עַל כֻּלּוֹ:
select: Heb. בָּחוּר, chosen. [This is] a singular expression, [meaning that] every single chariot in this number was [a] chosen [chariot].   בחור: נבחרים, בחור לשון יחיד כל רכב ורכב שבמנין זה היה בחור:
and all the chariots of Egypt: And with them, all the rest of the chariots. Now where did all these animals come from? If you say [that they belonged] to the Egyptians, it says already: “and all the livestock of the Egyptians died” (Exod. 9:6). And if [you say that they belonged] to the Israelites, does it not say: “also our cattle will go with us” (Exod. 10:26). Whose were they [from if that was the case]? They [belonged] to those who feared the word of the Lord [i.e., to those who drove their servants and their livestock into the houses as in Exod. 9:20]. From here Rabbi Simeon would say, "[Even] the best of the Egyptians --[you must] kill; [even] the best of the serpents-[you must] crush its head."-[from Mechilta]   וכל רכב מצרים: ועמהם כל שאר הרכב ומהיכן היו הבהמות הללו, אם תאמר משל מצרים, הרי נאמר (שמות ט ו) וימת כל מקנה מצרים, ואם תאמר משל ישראל, והלא נאמר (שם י כו) וגם מקננו ילך עמנו. משל מי היו, מן הירא את דבר ה' (שם ט כ). מכאן היה רבי שמעון אומר כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו:
with officers over them all: Heb. וְשָׁלִשִׁם, officers over the legions, as the Targum [Onkelos] renders.   ושלשם על כלו: שרי צבאות כתרגומו:
8. And the Lord hardened the heart of Pharaoh, the king of Egypt, and he chased after the children of Israel, and the children of Israel were marching out triumphantly.   ח. וַיְחַזֵּק יְהֹוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹצְאִים בְּיָד רָמָה:
And the Lord hardened the heart of Pharaoh: Because he vacillated about whether to pursue [the Israelites] or not. [So] He hardened his heart to pursue [them]. — [from Mechilta]   ויחזק ה' את לב פרעה: שהיה תולה אם לרדוף אם לאו. וחזק את לבו לרדוף:
and the children of Israel were marching out triumphantly: Heb. בְּיָד רָמָה, lit., with a high hand. With lofty and openly displayed might.   ביד רמה: גבורה גבוהה ומפורסמת:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG