Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Vayishlach

Torah Reading for Vayishlach

Genesis 32:4-36:43

E-mail
Select a portion:

Chapter 32

4. Jacob sent angels ahead of him to his brother Esau, to the land of Seir, the field of Edom.   ד. וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם:
Jacob sent angels: Heb. מַלְאָכִים, literally angels (Gen. Rabbah 75:4).   וישלח יעקב מלאכים: מלאכים ממש:
to the land of Seir: Heb. אַרְצָה שֵׂעִיר [like] לְאֶרֶץ שֵׂעִיר, to the land of Seir. [In] every word that requires the prefix “lammed” [to] at the beginning, Scripture placed a“heh” at the end. — [from Yev. 13b]   ארצה שעיר: לארץ שעיר, כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה:
5. And he commanded them, saying, "So shall you say to my master to Esau, 'Thus said your servant Jacob, "I have sojourned with Laban, and I have tarried until now.   ה. וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה:
I have sojourned: Heb. גַּרְתִּי. I did not become an officer or a dignitary, but a stranger (גֵּר) . It is not worthwhile for you to hate me on account of your father’s blessing, [with] which he blessed me (27:29):“You shall be a master over your brothers,” for it was not fulfilled in me (Tanchuma Buber Vayishlach 5). Another explanation: גַּרְתִּי has the numerical value of 613. That is to say: I lived with the wicked Laban, but I kept the 613 commandments, and I did not learn from his evil deeds.   גרתי: לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני (לעיל כז כט) הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקיימה בי. דבר אחר גרתי בגימטריא תרי"ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים:
6. And I have acquired oxen and donkeys, flocks, manservants, and maidservants, and I have sent to tell [this] to my master, to find favor in your eyes.' "   ו. וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ:
And I have acquired oxen and donkeys: My father said to me, (27:28):“of the dew of the heavens and [of] the fatness of the earth,” but this is neither from the heavens nor from the earth. — [from Tanchuma Buber Vayishlach 5]   ויהי לי שור וחמור: אבא אמר לי (כז כח) מטל השמים ומשמני הארץ, זו אינה לא מן השמים ולא מן הארץ:
oxen and donkeys: Heb. שׁוֹר וַחִמוֹר, lit., an ox and a donkey. It is customary to call many oxen “ox.” A person says to his companion at night, “The rooster has crowed,” but does not say, “The roosters have crowed.” - [from Tanchuma Buber Vayishlach 5]   שור וחמור: דרך ארץ לומר על שורים הרבה שור. אדם אומר לחבירו בלילה קרא התרנגול, ואינו אומר קראו התרנגולים:
and I have sent to tell [this] to my master: to let [you] know that I am coming to you. —   ואשלחה להגיד לאדוני: להודיע שאני בא אליך:
to find favor in your eyes: That I am at peace with you and seek your love. —   למצא חן בעיניך: שאני שלם עמך ומבקש אהבתך:
7. The angels returned to Jacob, saying, "We came to your brother, to Esau, and he is also coming toward you, and four hundred men are with him."   ז. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ:
We came to your brother, to Esau: Concerning whom you said,“He is my brother,” but he still behaves toward you like the wicked Esau. He still has hatred (Genesis Rabbah 75:7).   באנו אל אחיך אל עשו: שהיית אומר אחי הוא, אבל הוא נוהג עמך כעשו הרשע, עודנו בשנאתו:
8. Jacob became very frightened and was distressed; so he divided the people who were with him and the flocks and the cattle and the camels into two camps.   ח. וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
Jacob became…frightened, and…distressed: He was frightened lest he be killed (Gen. Rabbah 75:2, Tanchuma, Vayishlach 4), and he was distressed that he might kill others.   ויירא ויצר: ויירא שמא יהרג, ויצר לו אם יהרוג הוא את אחרים:
9. And he said, "If Esau comes to one camp and strikes it down, the remaining camp will escape."   ט. וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
one camp and strikes it down: Heb. וְהִכָּהוּ הַמַחִנֶה הָאַחַת. [The word] מַחִנֶה is used both in the masculine and feminine genders. [Other examples are:] (Ps. 27:3):“If a camp encamps (תַּחִנֶה) against me.” This is feminine. (Below, 33: 8)“this (הַזֶה) camp.” That is masculine. Likewise, there are other things (nouns) that are used both in the masculine and feminine genders, e.g. (above 19:23):“The sun (הַשֶׁמֶשׁ) came out (יָצָא) upon the earth” ; (Ps. 19:7):“From the end of the heavens is its source (מוֹצָאוֹ) .” These are masculine. (II Kings 3:22):“the sun shone (זָרְחָה) on the water.” This is feminine. And likewise, רוּחַ, wind (Job 1:19):“when, behold, a great (גְדוֹלָה) wind came (בָּאָה) .” This is feminine;“and struck (וַיִגַע) the four corners of the house.” This is masculine. [Another instance is] (I Kings 19:11):“and a great (גְדוֹלָה) and strong (וְחָזָק) wind, splitting (מְפָרֵק) mountains.” This is both masculine and feminine. Likewise, אֵשׁ, fire, as (Num. 16:35):“And fire went forth (יָצְאָה) from before the Lord,” feminine gender; (Ps. 104:4):"burning (לֹהֵט) fire, masculine gender.   המחנה האחת והכהו: מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה. (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה, הרי לשון נקבה, (לג ח) המחנה הזה, לשון זכר. וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, (לעיל יט כג) השמש יצא על הארץ, (תהלים יט ז) מקצה השמים מוצאו, הרי לשון זכר. (מ"ב ג כב) השמש זרחה על המים, הרי לשון נקבה. וכן רוח (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה, הרי לשון נקבה, (שם) ויגע בארבע פנות הבית, הרי לשון זכר, (מ"א יט יא) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים, הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש (במדבר טז לה) ואש יצאה מאת ה', לשון נקבה. (תהלים קד ד) אש לוהט, לשון זכר:
the remaining camp will escape: Against his will, for I will wage war with him. He (Jacob) prepared himself for three things: for a gift, for war, and for prayer. For a gift, [as Scripture says] (verse 22): “So the gift passed on before him.” For prayer, [as Scripture says] (verse 10): “God of my father Abraham…” For war, [as Scripture says]: “the remaining camp will escape.” - [from Tanchuma Buber, Vayishlach 6]   והיה המחנה הנשאר לפליטה: על כרחו כי אלחם עמו. התקין עצמו לשלשה דברים לדורון, לתפלה ולמלחמה. לדורון להלן (פסוק כב) ותעבור המנחה על פניו. לתפלה (פסוק י) אלהי אבי אברהם. למלחמה והיה המחנה הנשאר לפליטה:
10. And Jacob said, "O God of my father Abraham and God of my father Isaac, the Lord, Who said to me, 'Return to your land and to your birthplace, and I will do good to you.'   י. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהֹוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ:
and God of my father Isaac: But elsewhere (31:42), it says: and the Fear of Isaac. Moreover, why did he repeat the Tetragrammaton? Scripture should have written: “Who said to me, ‘Return to your land, etc.’ ” Rather, so did Jacob say before the Holy One, blessed be He: You gave me two promises: one when I left my father’s house from Beer-sheba, when You said to me (28: 13): “I am the Lord, the God of Abraham your father, and the God of Isaac,” and there You said to me, (ibid., verse 15): “and I will guard you wherever you go.” And in Laban’s house You said to me (31:3), “Return to the land of your forefathers and to your birthplace, and I will be with you.” There You revealed Yourself to me with the Tetragrammaton alone, for it is said:“And the Lord (יהוה) said to Jacob, ‘Return to the land of your forefathers, etc.’” With these two promises I am coming before You.   ואלהי אבי יצחק: ולהלן הוא אומר (לא מב) ופחד יצחק, ועוד מהו שחזר והזכיר שם המיוחד, היה לו לכתוב האומר אלי שוב לארצך וגו'. אלא כך אמר יעקב לפני הקב"ה שתי הבטחות הבטחתני אחת בצאתי מבית אבי מבאר שבע, שאמרת לי (כח יג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, ושם אמרת לי (שם טו) ושמרתיך בכל אשר תלך. ובבית לבן אמרת לי (לא ג) שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך, ושם נגלית אלי בשם המיוחד לבדו, שנאמר (לא ג) ויאמר ה' אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך וגו', בשתי הבטחות האלו אני בא לפניך:
11. I have become small from all the kindnesses and from all the truth that You have rendered Your servant, for with my staff I crossed this Jordan, and now I have become two camps.   יא. קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת:
I have become small: My merits have diminished because of the kindnesses and the truth that You have rendered me. Therefore, I fear lest I have became sullied with sin since [the time that] You promised me, and it will cause me to be delivered into Esau’s hand[s]. — [from Shab. 32a, Ta’anith 20b, Ber. 41]   קטנתי מכל החסדים: נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא, שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו:
and from all the truth: The realization of Your words, that You kept for me all the promises that You made to me.   ומכל האמת: אמיתת דבריך, ששמרת לי כל ההבטחות שהבטחתני:
for with my staff: I had with me neither silver nor gold nor livestock, but only my staff. The Midrash Aggadah states: He placed his staff into the Jordan, and the Jordan split. — [from Tanchuma Buber, Vayetze 3; Aggadath Bereishith 45:2]]   כי במקלי: לא היה עמי לא כסף ולא זהב ולא מקנה אלא מקלי לבדו. ומדרש אגדה נתן מקלו בירדן ונבקע הירדן:
12. Now deliver me from the hand of my brother, from the hand of Esau, for I am afraid of him, lest he come and strike me, [and strike] a mother with children.   יב. הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים:
from the hand of my brother, from the hand of Esau: From the hand of my brother, who does not behave toward me like a brother, but like the wicked Esau. — [apparently from Gen. Rabbah 75:7]   מיד אחי מיד עשו: מיד אחי שאין נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע:
13. And You said, 'I will surely do good with you, and I will make your seed [as numerous] as the sand of the sea, which cannot be counted because of multitude.'"   יג. וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:
I will surely do good: Heb. הֵיטֵב אֵיטִיב. [The double expression denotes:] הֵיטֵב, [I will do good] in your merit; אֵיטִיב, [I will do good] in the merit of your forefathers (Gen. Rabbah 76:7).   היטב איטיב: היטב בזכותך, איטיב בזכות אבותיך:
and I will make your seed [as numerous] as the sand of the sea: Now where did He tell him this? Is it not so that He said to him only (28:14): “And your seed shall be like the dust of the earth” ? But He said to him (ibid. 15): “for I will not forsake you until I have done for you what I have spoken concerning you,” and to Abraham He said (22:17): “I will surely bless you, and I will surely multiply your seed as the stars of the heavens and as the sand that is on the seashore.”   ושמתי את זרעך כחול הים: והיכן אמר לו כן, והלא לא אמר לו אלא (שם כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ. אלא שאמר לו (כח טו) כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך, ולאברהם אמר (כב יז) הרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG