|
 |
Torah Reading for Toldot
Genesis 25:19-28:9
| 1st Portion | 2nd Portion | 3rd Portion | 4th Portion | 5th Portion | 6th Portion | 7th Portion | Complete Reading
|
1st Portion
Chapter 25
| 19. And these are the generations of Isaac the son of Abraham; Abraham begot Isaac. |
|
יט. וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק: |
| And these are the generations of Isaac the son of Abraham: [תּוֹלְדוֹת refers to] Jacob and Esau mentioned in this section. |
|
ואלה תולדות יצחק: יעקב ועשיו האמורים בפרשה: |
| Abraham begot Isaac: (Only after the Holy One, blessed be He, named him Abraham, did he beget Isaac. Another explanation:) Since Scripture wrote: “Isaac the son of Abraham,” it had to say: “Abraham begot Isaac,” because the scorners of the generation were saying that Sarah had conceived from Abimelech, for she had lived with Abraham for many years and had not conceived from him. What did the Holy One, blessed be He, do? He shaped the features of Isaac’s face to resemble Abraham’s, and everyone attested that Abraham had begotten Isaac. This is the meaning of what is written here: “Isaac, the son of Abraham,” because here is proof that “Abraham begot Isaac.” - [From Midrash Tanchuma, Toledoth 1] |
|
אברהם הוליד את יצחק: על ידי שכתב הכתוב יצחק בן אברהם הוזקק לומר אברהם הוליד את יצחק, לפי שהיו ליצני הדור אומרים מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו, מה עשה הקב"ה, צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל אברהם הוליד את יצחק, וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק: |
|
|
| 20. And Isaac was forty years old when he took Rebecca the daughter of Bethuel the Aramean of Padan Aram, the sister of Laban the Aramean, to himself for a wife. |
|
כ. וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה: |
| forty years old: For when Abraham came from Mount Moriah, he was informed that Rebecca had been born. Isaac was then thirty-seven years old, for at that time Sarah died, and from the time that Isaac was born until the “Binding” [of Isaac], when Sarah died, were thirty-seven years, for she was ninety years old when Isaac was born, and one hundred and twenty-seven when she died, as it is stated (above 23:1): “The life of Sarah was [a hundred and twenty seven years.”] This makes Isaac thirty-seven years old, and at that time, Rebecca was born. He waited for her until she would be fit for marital relations-three years-and then married her. — [From Gen. Rabbah 57:1; |
|
בן ארבעים שנה: שהרי כשבא אברהם מהר המוריה נתבשר שנולדה רבקה, ויצחק היה בן שלשים ושבע שנה, שהרי בו בפרק מתה שרה, ומשנולד יצחק עד העקידה שמתה שרה שלושים ושבע שנה, ובת תשעים היתה כשנולד יצחק, ובת מאה עשרים ושבע כשמתה, שנאמר (כג א) ויהיו חיי שרה וגו', הרי ליצחק שלושים ושבע שנים ובו בפרק נולדה רבקה, המתין לה עד שתהא ראויה לביאה שלש שנים ונשאה: |
| the daughter of Bethuel the Aramean of Padan-Aram, the sister of Laban: Was it not already written that she was the daughter of Bethuel and the sister of Laban and from Padan-Aram? But this is to tell her praise, that she was the daughter of a wicked man and the sister of a wicked man and her place was [inhabited by] wicked people, but she did not learn from their deeds. [From Gen. Rabbah 63:4] |
|
בת בתואל מפדן ארם אחות לבן: וכי עדיין לא נכתב שהיא בת בתואל ואחות לבן ומפדן ארם, אלא להגיד שבחה שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם: |
| of Padan-Aram: Because there were two Arams, Aram-naharaim and Aram-zobah, it is called Padan [meaning“pair”], an expression of a pair of oxen, which in Aramaic is פַּדַּן תּוֹרִין. Others interpret “Padan-aram” as “the field of Aram,” because in Arabic, a field is called“fadan.” |
|
מפדן ארם: על שם ששני ארם היו ארם נהרים וארם צובה, קורא אותו פדן, לשון (שמואל א' יא ז) צמד בקר, תרגום פדן תורין. ויש פותרין פדן ארם כמו (הושע יב יג) שדה ארם, שבלשון ישמעאל קורין לשדה פדן: |
|
|
| 21. And Isaac prayed to the Lord opposite his wife because she was barren, and the Lord accepted his prayer, and Rebecca his wife conceived. |
|
כא. וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַי־הֹוָ־ה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ יְ־הֹוָ־ה וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: |
| prayed: Heb. וַיֶעְתַּר. He prayed much and entreated [God] with prayer. |
|
ויעתר: הרבה והפציר בתפלה: |
| accepted his prayer: Heb. וַיֵעָתֶר. He (God) allowed Himself to be entreated and placated and swayed by him. I say that every expression of עתר is an expression of entreaty and increase, and similarly (Ezek. 8:11):“and a thick (וַעִתַר) cloud of incense,” [meaning] the immensity of the ascent of smoke, and so (ibid. 35:13):“And you have multiplied (וְהַעְתַּרְתֶּם) your words against Me,” and so, (Prov. 27:6):“whereas the kisses of an enemy are burdensome (וְכַעְתָּרוֹת) .” They seem to be many and are burdensome, accroissement in Old French, excessive. |
|
ויעתר לו: נתפצר ונתפייס ונתפתה לו, ואומר אני כל לשון עתר לשון הפצרה ורבוי הוא וכן (יחזקאל ח יא) ועתר ענן הקטרת, מרבית עלית העשן, וכן (שם לה יג) והעתרתם עלי דבריכם, וכן (משלי כז ו) נעתרות נשיקות שונא, דומות למרובות והנם למשא. אינקריישימינ"ט [רבוי] בלע"ז: |
| opposite his wife: This one (Isaac) was standing in this corner and praying, and that one (Rebecca) was standing in that corner and praying. |
|
לנכח אשתו: זה עומד בזוית זו ומתפלל, וזו עומדת בזוית זו ומתפללת: |
| accepted his prayer: But not hers, for the prayer of a righteous man, the son of a righteous man, does not compare to the prayer of a righteous man, the son of a wicked man. Therefore, [He accepted] his prayer and not hers. — [Yev. 64a] |
|
ויעתר לו: לו ולא לה, שאין דומה תפלת צדיק בן צדיק לתפלת צדיק בן רשע לפיכך לו ולא לה: |
|
|
| 22. And the children struggled within her, and she said, "If [it be] so, why am I [like] this?" And she went to inquire of the Lord. |
|
כב. וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת יְ־הֹוָ־ה: |
| struggled: Perforce, this verse calls for a Midrashic interpretation, for it does not explain what this struggling was all about, and [Scripture] wrote,“If it be so, why am I [like] this?” Our Rabbis (Gen. Rabbah 63:6) interpreted it [the word וַיִתְרוֹצִצוּ] as an expression of running (רוֹצָה) . When she passed by the entrances of [the] Torah [academies] of Shem and Eber, Jacob would run and struggle to come out; when she passed the entrance of [a temple of] idolatry, Esau would run and struggle to come out. Another explanation: They were struggling with each other and quarreling about the inheritance of the two worlds (Mid. Avkir). |
|
ויתרוצצו: על כרחך המקרא הזה אומר דורשני, שסתם מה היא רציצה זו וכתב אם כן למה זה אנכי. רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת. דבר אחר מתרוצצים זה עם זה ומריבים בנחלת שני עולמות: |
| If [it be] so: that the pain of pregnancy is so great. |
|
ותאמר אם כן: גדול צער העבור: |
| why am I [like] this?: [Why did I] desire and pray to conceive?- [From Gen. Rabbah 63:6] |
|
למה זה אנכי: מתאוה ומתפללת על הריון: |
| And she went to inquire: to the academy of Shem. — [Aggadath Bereishith, ch. 73, Targum Jonathan and Yerushalmi] |
|
ותלך לדרוש: לבית מדרשו של שם: |
| to inquire of the Lord: that He should tell her what would happen to her in the end. |
|
לדרוש את ה': שיגיד לה מה תהא בסופה: |
|
|
| 23. And the Lord said to her, "Two nations are in your womb, and two kingdoms will separate from your innards, and one kingdom will become mightier than the other kingdom, and the elder will serve the younger. |
|
כג. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה לָהּ שְׁנֵי [גיים] גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר: |
| And the Lord said to her: through a messenger. Shem was told through Divine inspiration, and he told it to her. — [From Gen. Rabbah 63:7] |
|
ויאמר ה' לה: על ידי שליח, לשם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה: |
| Two nations are in your womb: [The word גוֹיִם] is written גֵייִם [which is pronounced] like גֵאִים (exalted persons). These were Antoninus and Rabbi [Judah the Prince], from whose tables neither radishes nor lettuce were lacking either in the summer or in the winter. — [From Avodah Zarah 11a] |
|
שני גוים בבטנך: גיים כתיב, אלו אנטונינוס ורבי, שלא פסקו מעל שולחנם לא צנון ולא חזרת לא בימות החמה ולא בימות הגשמים: |
| and two kingdoms: לְאֹם always means a kingdom. — [From Avodah Zarah 2b] |
|
ושני לאמים: אין לאום אלא מלכות: |
| will separate from your innards: From the womb they are separated, this one to his wickedness, and this one to his innocence. |
|
ממעיך יפרדו: מן המעים הם נפרדים, זה לרשעו וזה לתומו: |
| will become mightier than the other kingdom: They will not be equal in greatness; when one rises, the other will fall, and so [Scripture] states (Ezek. 26:2): “I shall become full from the destroyed city.” Tyre became full [gained power] only from the destruction of Jerusalem. — [From Meg. 6a, Pes. 42b] |
|
מלאם יאמץ: לא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל, וכן הוא אומר (יחזקאל כו ב) אמלאה החרבה, לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים: |
|
|
| 24. And her days to give birth were completed, and behold, there were twins in her womb. |
|
כד. וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִם בְּבִטְנָהּ: |
| And her days…were completed: But regarding Tamar it is written (below 38:27):“And it came about at the time of her travail,” because her term [of pregnancy] was not filled, for she gave birth to them after seven months. — [From Gen. Rabbah 63:8, 85:13] |
|
וימלאו ימיה: אבל בתמר כתיב (להלן לח כז) ויהי בעת לדתה. שלא מלאו ימיה כי לשבעה חדשים ילדתם: |
| there were twins in her womb: [תוֹמִם is spelled] defectively [missing an “aleph” and“yud”], but concerning Tamar, it is written תְּאוֹמִים, with the plene spelling, [with an “aleph” and“yud”] because they (Perez and Zerah) were both righteous, but here, one was righteous and one was wicked. — [From Gen. Rabbah 63:8] |
|
והנה תומם: חסר, ובתמר תאומים מלא לפי ששניהם צדיקים, אבל כאן אחד צדיק ואחד רשע: |
|
|
| 25. And the first one emerged ruddy; he was completely like a coat of hair, and they named him Esau. |
|
כה. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו: |
| ruddy: That is a sign that he will be a person who sheds blood (Gen. Rabbah 63:8). |
|
אדמוני: סימן הוא שיהא שופך דמים: |
| he was completely like a coat of hair: full of hair like a woolen cloak, which is full of hair, flochede in Old French. |
|
כלו כאדרת שער: מלא שער כטלית של צמר המלאה שער פלוקייד"א בלע"ז [אריג צמר]: |
| and they named him Esau: They all called him this because he was complete (עָשׂוּי) [lit., made,] and fully developed with hair, like one many years old. |
|
ויקראו שמו עשו: הכל קראו לו כן, לפי שהיה נעשה ונגמר בשערו כבן שנים הרבה: |
|
|
| 26. And afterwards, his brother emerged, and his hand was grasping Esau's heel, and he named him Jacob. Now Isaac was sixty years old when she gave birth to them. |
|
כו. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם: |
| And afterwards, his brother emerged, etc.: I heard a Midrash Aggadah that interprets it (the verse) according to its simple meaning: He (Jacob) held onto him lawfully, to restrain him. Jacob was formed from the first drop and Esau from the second. Go forth and learn from a tube that has a narrow opening. Insert two stones into it, one after the other. The one that entered first will emerge last, and the one that entered last will emerge first. The result is that Esau, who was formed last, emerged first, and Jacob, who was formed first emerged last, and Jacob came to restrain him so that he (Jacob) should be the first to be born as he was the first to be formed, and he would open her womb and take the birthright by law. — [From Gen. Rabbah 63:8] |
|
ואחרי כן יצא אחיו וגו': שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו, בדין היה אוחז בו לעכבו, יעקב נוצר מטיפה ראשונה ועשו מן השניה, צא ולמד משפופרת שפיה קצרה, תן לה שתי אבנים זו תחת זו, הנכנסת ראשונה תצא אחרונה, והנכנסת אחרונה תצא ראשונה, נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון, ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון, ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה, ויפטור את רחמה, ויטול את הבכורה מן הדין: |
| Esau’s heel: [This is] a sign that this one (Esau) will not manage to complete his reign until this one rises up and takes it from him. — [From Gen. Rabbah 63:9] |
|
בעקב עשו: סימן שאין זה מספיק לגמור מלכותו עד שזה עומד ונוטלה הימנו: |
| and he named him Jacob: The Holy One, blessed be He [gave him this name]. (He said, “You named your firstborn [i.e. this refers to those who named Esau (verse 25)]. I too will name My firstborn.” This is what is written: “and He named him Jacob”) (Mid. Tanchuma Shemoth 4). Another explanation: His father called him Jacob (יַעִקֹב) because of the holding of the heel (הֶעָקֵב). (Yerushalmi Ber. 1:6) |
|
ויקרא שמו יעקב: הקב"ה. דבר אחר אביו קרא לו יעקב על שם אחיזת העקב: |
| sixty years old: Ten years since he had married her until she became thirteen years old and able to conceive, and the [following] ten years he looked forward and waited for her, as his father had done for Sarah. Since she did not conceive, he knew that she was barren, and he prayed for her, but he did not wish to take a maidservant [as Abraham had done] because he had been hallowed on Mount Moriah to be a perfect burnt offering. — [From Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 32] |
|
בן ששים שנה: עשר שנים משנשאה עד שנעשית בת שלש עשרה שנה וראויה להריון ועשר שנים הללו צפה והמתין לה כמו שעשה אביו לשרה, כיון שלא נתעברה ידע שהיא עקרה והתפלל עליה. ושפחה לא רצה לישא, לפי שנתקדש בהר המוריה להיות עולה תמימה: |
|
|
| 27. And the youths grew up, and Esau was a man who understood hunting, a man of the field, whereas Jacob was an innocent man, dwelling in tents. |
|
כז. וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים: |
| And the youths grew up, and Esau was: As long as they were small, they were not recognizable through their deeds, and no one scrutinized them to determine their characters. As soon as they became thirteen years old, this one parted to the houses of study, and that one parted to idol worship. — [From Gen. Rabbah 63:10; Tanchuma, Ki Theze 4] |
|
ויגדלו הנערים ויהי עשו: כל זמן שהיו קטנים לא היו נכרים במעשיהם ואין אדם מדקדק בהם מה טיבם, כיון שנעשו בני שלש עשרה שנה זה פירש לבתי מדרשות וזה פירש לעבודה זרה: |
| who understood hunting: [He knew how] to trap and to deceive his father with his mouth and ask him,“Father, how do we tithe salt and straw?” His father thereby thought that he was scrupulous in his observance of the commandments (Tanchuma, Toeldoth 8). |
|
יודע ציד: לצוד ולרמות את אביו בפיו, ושואלו אבא היאך מעשרין את המלח ואת התבן, כסבור אביו שהוא מדקדק במצות: |
| a man of the field: As its apparent meaning: an idler who hunts beasts and birds with his bow. — [From Targum Jonathan] |
|
איש שדה: כמשמעו אדם בטל וצודה בקשתו חיות ועופות: |
| an innocent man: He was not an expert in all these [matters]. Like his heart, so was his mouth. A person who is not astute at deceiving is called תָּם, innocent. |
|
תם: אינו בקי בכל אלה, אלא כלבו כן פיו. מי שאינו חריף לרמות קרוי תם: |
| dwelling in tents: the tent of Shem and the tent of Eber. — [From Gen. Rabbah 63:10] |
|
ישב אהלים: אהלו של שם ואהלו של עבר: |
|
|
| 28. And Isaac loved Esau because [his] game was in his mouth, but Rebecca loved Jacob. |
|
כח. וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב: |
| in his mouth: As the Targum renders: into Isaac’s mouth. The Midrashic interpretation is: with Esau’s mouth, for he would entrap him and deceive him with his words. — [From Tanchuma, Toledoth 8] |
|
בפיו: כתרגומו בפיו של יצחק. ומדרשו בפיו של עשו שהיה צד אותו ומרמהו בדבריו: |
|
|
| 29. Now Jacob cooked a pottage, and Esau came from the field, and he was faint. |
|
כט. וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף: |
| cooked: Heb. וַיָּזֶד, an expression of cooking, as the Targum renders. |
|
ויזד: לשון בישול, כתרגומו: |
| and he was faint: Heb. עָיֵף (Gen. Rabbah 63: 12) from committing murder, as it is said (Jer. 4:31):“for my soul is faint (עָיְפָה) before the murderers.” |
|
והוא עיף: ברציחה, כמה דתימא (ירמיה ד לא) כי עיפה נפשי להורגים: |
|
|
| 30. And Esau said to Jacob, "Pour into [me] some of this red, red [pottage], for I am faint"; he was therefore named Edom. |
|
ל. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל יַעֲקֹב הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם: |
| Pour into [me]: I will open my mouth, and [you] pour very much into it, as we learned (Shab. 155b):“We may not stuff a camel, etc. [on the Sabbath] but we may put food into its mouth (מַלְעִטִין) .” - [From Gen. Rabbah 63:12] |
|
הלעיטני: אפתח פי ושפוך הרבה לתוכה, כמו ששנינו אין אובסין את הגמל אבל מלעיטין אותו: |
| some of this red, red [pottage]: red lentils. And on that day, Abraham died, lest he see Esau, his grandson, falling into bad ways, for that would not be the “good old age” that the Holy One, blessed be He, had promised him. Therefore, the Holy One, blessed be He, shortened his life by five years, for Isaac lived one hundred and eighty years, and this one (Abraham) [lived] one hundred and seventy-five years, and Jacob cooked lentils to feed the mourner (Isaac). But why lentils? Because they are [round as] a wheel, for mourning is like a wheel revolving in the world. (Also, just as lentils have no mouth [no crack], as other beans have, so does the mourner have no mouth, for he is prohibited from speaking. It is therefore the custom to feed the mourner eggs at the beginning of his meal, since they are round, and have no mouth. So too does a mourner have no mouth, as is discussed in Mo’ed Katan (21b): “A mourner, for the entire first three days, may not respond to anyone’s greeting, and may surely not initiate a greeting. From the third day to the seventh, he may respond, but may not greet, etc.” [This is found] in an old [edition of] Rashi.)- [From Gen. Rabbah 63:12, B.B. 16b] |
|
מן האדם האדם: עדשים אדומות, ואותו היום מת אברהם שלא יראה את עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, ואין זו שיבה טובה שהבטיחו הקב"ה, לפיכך קצר הקב"ה חמש שנים משנותיו, שיצחק חי מאה ושמונים שנה וזה מאה שבעים וחמש שנה, ובישל יעקב עדשים להברות את האבל. ולמה עדשים, שדומות לגלגל שהאבלות גלגל החוזר בעולם (ועוד מה עדשים אין להם פה כך האבל אין לו פה שאסור לדבר. ולפיכך המנהג להברות את האבל בתחלת מאכלו ביצים שהם עגולים ואין להם פה, כך אבל אין לו פה כדאמרינן במועד קטן (כא ב) אבל כל שלשה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכל שכן שאינו שואל בתחלה, משלשה ועד שבעה משיב ואינו שואל וכו'): |
|
|
| 31. And Jacob said, "Sell me as of this day your birthright." |
|
לא. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי: |
| Sell me as of this day: As the Targum renders: כְּיוֹם דִילְהֵן, “like this day” ; just as this day is clear, so sell it to me with a clear sale. |
|
מכרה כיום: כתרגומו כיום דילהן, כיום שהוא ברור, כך מכור לי מכירה ברורה: |
| your birthright: Since the [sacrificial] service was performed by the firstborn, Jacob said, “This wicked man does not deserve to sacrifice to the Holy One, blessed be He.” - [From Gen. Rabbah 63:13] |
|
בכרתך: לפי שהעבודה בבכורות, אמר יעקב אין רשע זה כדאי שיקריב להקב"ה: |
|
|
| 32. Esau replied, "Behold, I am going to die; so why do I need this birthright?" |
|
לב. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ לָמוּת וְלָמָּה זֶּה לִי בְּכֹרָה: |
| Esau replied, “Behold, I am going to die”: (The birthright is something unstable, for the [sacrificial] service will not always be the function of the firstborn, for the tribe of Levi will take it. Furthermore,) said Esau [to Jacob], “What is the nature of this service?” He replied, “There are many prohibitions and punishments and death penalties involved with it, as we learned (Sanh. 83a): ‘These are the ones who are liable to death: Those [performing the Temple service] who have imbibed wine and those who have not cut their hair.’” He (Esau) said,“Behold, I am going to die because of it (i.e., the birthright); if so, why should I want it?” |
|
הנה אנכי הולך למות: (מתנודדת והולכת היא הבכורה שלא תהא כל עת העבודה בבכורות כי שבט לוי יטול אותה ועוד) אמר עשו מה טיבה של עבודה זו, אמר לו כמה אזהרות ועונשין ומיתות תלוין בה, כאותה ששנינו אלו הן שבמיתה שתויי יין, ופרועי ראש. אמר אני הולך למות על ידה, אם כן מה חפץ לי בה: |
|
|
| 33. And Jacob said, "Swear to me as of this day"; so he swore to him, and he sold his birthright to Jacob. |
|
לג. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב הִשָּׁבְעָה לִּי כַּיּוֹם וַיִּשָּׁבַע לוֹ וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב: |
| 34. And Jacob gave Esau bread and a pottage of lentils, and he ate and drank and arose and left, and Esau despised the birthright. |
|
לד. וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה: |
| and Esau despised: Scripture attests to his wickedness, that he despised the service of the Omnipresent. |
|
ויבז עשו: העיד הכתוב על רשעו שביזה עבודתו של מקום: |
|
|
Chapter 26
| 1. And there was a famine in the land, aside from the first famine that had been in the days of Abraham, and Isaac went to Abimelech the king of the Philistines, to Gerar. |
|
א. וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ מִלְּבַד הָרָעָב הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיָה בִּימֵי אַבְרָהָם וַיֵּלֶךְ יִצְחָק אֶל אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים גְּרָרָה: |
| 2. And the Lord appeared to him, and said, "Do not go down to Egypt; dwell in the land that I will tell you. |
|
ב. וַיֵּרָא אֵלָיו יְ־הֹוָ־ה וַיֹּאמֶר אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה שְׁכֹן בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: |
| Do not go down to Egypt: For he had in mind to go down to Egypt as his father had gone down in the days of the famine. He [God] said to him, “Do not go down to Egypt.” You are [as] a perfect burnt offering, and being outside the Holy Land is not fitting for you. [Tanchuma Buber, Toledoth 6; Gen. Rabbah 64:3] |
|
אל תרד מצרימה: שהיה דעתו לרדת מצרימה כמו שירד אביו בימי הרעב, אמר לו אל תרד מצרימה שאתה עולה תמימה, ואין חוצה לארץ כדאי לך: |
|
|
| 3. Sojourn in this land, and I will be with you, and I will bless you, for to you and to your seed will I give all these lands, and I will establish the oath that I swore to Abraham, your father. |
|
ג. גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ: |
| these: הָאֵל is equivalen to הָאֵלה |
|
האל: כמו האלה: |
|
|
| 4. And I will multiply your seed like the stars of the heavens, and I will give your seed all these lands, and all the nations of the earth will bless themselves by your seed, |
|
ד. וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְנָתַתִּי לְזַרְעֲךָ אֵת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל וְהִתְבָּרֲכוּ בְזַרְעֲךָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ: |
| והתברכו בזרעך: אדם אומר לבנו יהא זרעך כזרעו של יצחק, וכן בכל המקרא. וזה אב לכולן (להלן מח כ) בך יברך ישראל לאמר ישימך כאפרים וכמנשה, ואף לענין הקללה מצינו כן (במדבר ה כז) והיתה האשה לאלה, שהמקלל שונאו אומר תהא כפלונית, וכן (ישעיה סה טו) והנחתם שמכם לשבועה לבחירי, שהנשבע אומר אהא כפלוני אם עשיתי כך וכך: |
| 5. Because Abraham hearkened to My voice, and kept My charge, My commandments, My statutes, and My instructions." |
|
ה. עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי: |
| Because Abraham hearkened to My voice: when I tested him. |
|
שמע אברהם בקולי: כשנסיתי אותו: |
| and kept My charge: [Referring to] decrees to distance [himself] from transgressing the warnings in the Torah, e.g. secondary prohibitions to prevent incest from occurring, and the Rabbinic decrees to safeguard the prohibitions of the Sabbath. |
|
וישמר משמרתי: גזרות להרחקה על אזהרות שבתורה, כגון שניות לעריות ושבות לשבת: |
| My commandments: [Referring to] things, which, had they not been written, would have been fit to be commanded, e.g. [prohibitions against] robbery and bloodshed. |
|
מצותי: דברים שאילו לא נכתבו ראויין הם להצטוות כגון גזל ושפיכות דמים: |
| My statutes: [Referring to] things that the evil inclination and the nations of the world argue against, e.g. [the prohibitions against] eating pork and wearing garments of wool and linen for which no reason [is given], but [which are] the decree of the King and His statutes over His subjects. |
|
חקותי: דברים שיצר הרע ואומות העולם משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת שעטנז שאין טעם בדבר אלא גזירת המלך וחקותיו על עבדיו: |
| and My instructions: To include the Oral Law, the laws given to Moses from Sinai. [Yoma 28b] |
|
ותורתי: להביא תורה שבעל פה, הלכה למשה מסיני: |
|
|
2nd Portion
Chapter 26
| 6. And Isaac dwelt in Gerar. |
|
ו. וַיֵּשֶׁב יִצְחָק בִּגְרָר: |
| 7. And the men of the place asked about his wife, and he said, "She is my sister," because he was afraid to say, "[She is] my wife," [because he said,] "Lest the men of the place kill me because of Rebecca, for she is of comely appearance." |
|
ז. וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא: |
| about his wife: Heb. לְאִשְׁתּוֹ, lit., to his wife, about his wife, like (above 20:13):“Say about me (לִי) , ‘He is my brother.’” |
|
לאשתו: על אשתו, כמו (לעיל כ יג) אמרי לי אחי הוא: |
|
|
| 8. And it came to pass, when he had been there for many days, that Abimelech, the king of the Philistines, looked out of the window, and he saw, and behold, Isaac was jesting with Rebecca his wife. |
|
ח. וַיְהִי כִּי אָרְכוּ לוֹ שָׁם הַיָּמִים וַיַּשְׁקֵף אֲבִימֶלֶךְ מֶלֶךְ פְּלִשְׁתִּים בְּעַד הַחַלּוֹן וַיַּרְא וְהִנֵּה יִצְחָק מְצַחֵק אֵת רִבְקָה אִשְׁתּוֹ: |
| when he had been there for many days: He said [to himself],“From now on, I need not worry since they have not violated her until now,” and he did not take precautions to beware. |
|
כי ארכו: אמר מעתה אין לי לדאוג מאחר שלא אנסוה עד עכשיו, ולא נזהר להיות נשמר: |
| that Abimelech…looked, etc: He saw him engaging in marital relations. [Gen. Rabbah 64:5] |
|
וישקף אבימלך וגו': שראהו משמש מטתו: |
|
|
| 9. So Abimelech called Isaac, and he said, "Behold, she is your wife; so how could you have said, 'She is my sister'?" And Isaac said to him, "Because I said, 'Lest I die because of her. '" |
|
ט. וַיִּקְרָא אֲבִימֶלֶךְ לְיִצְחָק וַיֹּאמֶר אַךְ הִנֵּה אִשְׁתְּךָ הִוא וְאֵיךְ אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק כִּי אָמַרְתִּי פֶּן אָמוּת עָלֶיהָ: |
| 10. And Abimelech said, "What have you done to us? The most prominent of the people might easily have lain with your wife, and you would have brought guilt upon us." |
|
י. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם: |
| The most prominent of the people: Heb. אַחַד הָעָם, the most prominent one of the people, meaning the king. [Gen. Targum Onkelos and Jonathan] |
|
אחד העם: המיוחד בעם זה המלך: |
| and you would have brought guilt upon us: Had he had relations, you would have brought guilt upon us. |
|
והבאת עלינו אשם: אם שכב, כבר הבאת עלינו אשם: |
|
|
| 11. And Abimelech commanded all the people, saying, "Whoever touches this man or his wife shall be put to death." |
|
יא. וַיְצַו אֲבִימֶלֶךְ אֶת כָּל הָעָם לֵאמֹר הַנֹּגֵעַ בָּאִישׁ הַזֶּה וּבְאִשְׁתּוֹ מוֹת יוּמָת: |
| 12. And Isaac sowed in that land, and he found in that year a hundred fold, and the Lord blessed him. |
|
יב. וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים וַיְבָרֲכֵהוּ יְ־הֹוָ־ה: |
| in that land: [The land yielded an abundant harvest] even though it was not considered as esteemed as the Land of Israel itself, i.e., as the land of the seven nations (Gen. Rabbah 64:6). |
|
בארץ ההיא: אף על פי שאינה חשובה כארץ ישראל עצמה, כארץ שבעה גויים: |
| in that year: Even though it was not as it should have been, for it was a year of famine (Gen. Rabbah ad loc.). |
|
בשנה ההיא: אף על פי שאינה כתקנה, שהיתה שנת רעבון: |
| in that land…in that year: Why both of them? To tell us that the land was hard and that the year was a hard one. |
|
בארץ ההיא בשנה ההיא: שניהם למה, לומר שארץ קשה והשנה קשה: |
| a hundred fold: For they had estimated how much it [the land] was fit to produce, and it produced for each measure that they had estimated, one hundred [measures], and our Rabbis said that the purpose of this estimate was for tithing. [Gen. Rabbah 64:6] |
|
מאה שערים: שאמדוה כמה ראויה לעשות ועשתה על אחת מאה שאמדוה. ורבותינו אמרו אומד זה למעשרות היה: |
|
|
3rd Portion
Chapter 26
| 13. And the man became great, and he grew constantly greater until he had grown very great. |
|
יג. וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד: |
| he had grown very great: For they would say,“Rather the manure of Isaac’s mules than Abimelech’s silver and gold” (Gen. Rabbah 64:7). |
|
כי גדל מאד: שהיו אומרים זבל פרדותיו של יצחק ולא כספו וזהבו של אבימלך: |
|
|
| 14. And he had possessions of sheep and possessions of cattle and much production, and the Philistines envied him. |
|
יד. וַיְהִי לוֹ מִקְנֵה צֹאן וּמִקְנֵה בָקָר וַעֲבֻדָּה רַבָּה וַיְקַנְאוּ אֹתוֹ פְּלִשְׁתִּים: |
| and much production: Heb. וַעִבֻדָּה רַבָּה, much activity, in Old French ouvrene (enterprises). עִבוֹדָה means one job, whereas עִבֻדָּה means much production. |
|
ועבדה רבה: פעולה רבה, בלשון לע"ז אובריינ"א [מכלול העבודות] עבודה משמע עבודה אחת, עבודה משמע פעולה רבה: |
|
|
| 15. And all the wells that his father's servants had dug in the days of Abraham his father the Philistines stopped them up and filled them with earth. |
|
טו. וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַיְמַלְאוּם עָפָר: |
| the Philistines stopped them up: Because they said,“They are a danger to us due to the armies that will come upon us.” [Onkelos renders:] טְמוּנוּן פְּלִשְׁתָּאֵי an expression of stopping up, and in the language of the Talmud,“stops up (מְטַמְטֵם) the heart.” |
|
סתמום פלשתים: מפני שאמרו תקלה הם לנו מפני הגייסות הבאות עלינו. טמונין פלשתאי לשון סתימה, ובלשון משנה (פסחים מב א) מטמטם את הלב: |
|
|
| 16. And Abimelech said to Isaac, "Go away from us, for you have become much stronger than we." |
|
טז. וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל יִצְחָק לֵךְ מֵעִמָּנוּ כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד: |
| 17. And Isaac went away from there, and he encamped in the valley of Gerar and dwelt there. |
|
יז. וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם יִצְחָק וַיִּחַן בְּנַחַל גְּרָר וַיֵּשֶׁב שָׁם: |
| in the valley of Gerar: far from the city. |
|
בנחל גרר: רחוק מן העיר: |
|
|
| 18. And Isaac again dug the wells of water which they had dug in the days of his father, Abraham, and the Philistines had stopped them up after Abraham's death; and he gave them names like the names that his father had given them. |
|
יח. וַיָּשָׁב יִצְחָק וַיַּחְפֹּר אֶת בְּאֵרֹת הַמַּיִם אֲשֶׁר חָפְרוּ בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו וַיְסַתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים אַחֲרֵי מוֹת אַבְרָהָם וַיִּקְרָא לָהֶן שֵׁמוֹת כַּשֵּׁמֹת אֲשֶׁר קָרָא לָהֶן אָבִיו: |
| And Isaac again dug: [Meaning] the wells that they had dug in the days of his father Abraham and that the Philistines had stopped up-before Isaac traveled from Gerar, he went back and dug them. |
|
וישב ויחפר: הבארות אשר חפרו בימי אברהם אביו. ופלשתים סתמום, מקודם שנסע יצחק מגרר חזר וחפרן: |
|
|
| 19. And Isaac's servants dug in the valley, and they found there a well of living waters. |
|
יט. וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים: |
| 20. And the shepherds of Gerar quarreled with Isaac's shepherds, saying, "The water is ours"; so he named the well Esek, because they had contended with him. |
|
כ. וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וַיִּקְרָא שֵׁם הַבְּאֵר עֵשֶׂק כִּי הִתְעַשְּׂקוּ עִמּוֹ: |
| Esek: Contention. |
|
עשק: ערער: |
| because they had contended with him: They engaged with him about it with strife and contention. |
|
כי התעשקו עמו: נתעשקו עמו עליה במריבה וערעור: |
|
|
| 21. And they dug another well, and they quarreled about it also; so he named it Sitnah. |
|
כא. וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה: |
| Sitnah: nuysemant in Old French (harm, wrong, injury). |
|
שטנה: נוישימונ"ט [נזק]: |
|
|
| 22. And he moved away from there, and he dug another well, and they did not quarrel over it; so he named it Rehoboth, and he said, "For now the Lord has made room for us, and we will be fruitful in the land." |
|
כב. וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב יְ־הֹוָ־ה לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ: |
| and we will be fruitful in the land: Heb. וּפָרִינוּ בָאָרֶץ, as the Targum translates it: וְנִיפוּשׁ בְּאַרְעָא,“and we will be fruitful in the land.” |
|
ופרינו בארץ: כתרגומו ונפוש בארעא: |
|
|
4th Portion
Chapter 26
| 23. And he went up from there to Beer sheba. |
|
כג. וַיַּעַל מִשָּׁם בְּאֵר שָׁבַע: |
| 24. And the Lord appeared to him on that night and said, "I am the God of Abraham, your father. Fear not, for I am with you, and I will bless you and multiply your seed for the sake of Abraham, My servant." |
|
כד. וַיֵּרָא אֵלָיו יְ־הֹוָ־ה בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ אַל תִּירָא כִּי אִתְּךָ אָנֹכִי וּבֵרַכְתִּיךָ וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ בַּעֲבוּר אַבְרָהָם עַבְדִּי: |
| 25. And he built an altar there, and he called in the name of the Lord, and he pitched his tent there, and Isaac's servants dug a well there. |
|
כה. וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא בְּשֵׁם יְ־הֹוָ־ה וַיֶּט שָׁם אָהֳלוֹ וַיִּכְרוּ שָׁם עַבְדֵי יִצְחָק בְּאֵר: |
| 26. And Abimelech went to him from Gerar, and a group of his companions and Pichol, his general. |
|
כו. וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ: |
| and a group of his companions: Heb. וַאִחֻזַת מֵרֵעֵהוּ, as the Targum renders: וְסִיעַת מֵרַחִמוֹהִי, a group of his friends [the “mem” meaning“of”](Gen. Rabbah 64:9). Some interpret that in the word מֵרֵעֵהוּ, the “mem” is [part of] the root of the word, like (Jud. 14:11):“the thirty companions” (מֵרֵעִים) of Samson, in order that the word וַאִחֻזַת should be in the construct state [i.e., the group of his friends]. However, it is not polite to speak of royalty in this manner, i.e.,“his group of companions,” because this would imply that he brought his entire group of companions, and that he had only one group of companions. Therefore, it should be interpreted in the previous manner, [i.e., that אִחֻזַת is not construct]. And do not be puzzled about the letter“thav” of אִחֻזַת. Although the word is not in the construct state, there are similar cases in Scripture (Ps. 60:13):“help against the adversary” עֶזְרָת מִצָּר (Isa. 51: 21):“drunk, but not from wine” (וּשְׁכֻרַת וְלֹא מִיָּיִן). |
|
ואחזת מרעהו: כתרגומו וסיעת מרחמוהי, סיעת מאוהביו. ויש פותרין מרעהו מ' מיסוד התיבה, כמו (שופטים יד יא) שלשים מרעים דשמשון, כדי שתהיה תיבת ואחוזת דבוקה, אבל אין דרך ארץ לדבר על המלכות כן סיעת אוהביו, שאם כן כל סיעת אוהביו הוליך עמו ולא היה לו אלא סיעה אחת של אוהבים, לכן יש לפותרו כלשון הראשון. ואל תתמה על תי"ו של ואחוזת ואף על פי שאין התיבה סמוכה, יש דוגמתה במקרא (תהלים ס יג) עזרת מצר, (ישעיה נא כא) ושכורת ולא מיין: |
| a group: Heb. אִחֻזַת, an expression of a gathering or a band [of people] who are held (שֶׁנֶאֱחָזִין) together. |
|
אחזת: לשון קבוצה ואגודה שנאחזין יחד: |
|
|
| 27. And Isaac said to them, "Why have you come to me, since you hate me, and you sent me away from you?" |
|
כז. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִצְחָק מַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלָי וְאַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹתִי וַתְּשַׁלְּחוּנִי מֵאִתְּכֶם: |
| 28. And they said, "We have seen that the Lord was with you; so we said: Let there now be an oath between us, between ourselves and you, and let us form a covenant with you. |
|
כח. וַיֹּאמְרוּ רָאוֹ רָאִינוּ כִּי הָיָה יְ־הֹוָ־ה עִמָּךְ וַנֹּאמֶר תְּהִי נָא אָלָה בֵּינוֹתֵינוּ בֵּינֵינוּ וּבֵינֶךָ וְנִכְרְתָה בְרִית עִמָּךְ: |
| And they said,"We have seen: Heb. רָאו ֹרָאִינוּ, [a double expression meaning:] We saw it regarding your father; we saw it regarding you. [From Gen. Rabbah 64:10] |
|
ראו ראינו: ראינו באביך ראינו בך: |
| Let there now be an oath between us, etc.: Let the oath that has existed between us from the days of your father be now also between us and you. [From Targum Onkelos] |
|
תהי נא אלה בינותינו וגו': האלה אשר בינותינו מימי אביך, תהי גם עתה בינינו וביניך: |
|
|
| 29. If you do [not] harm us, as we have not touched you, and as we have done with you only good, and we sent you away in peace, [so do] you now, blessed of the Lord." |
|
כט. אִם תַּעֲשֵׂה עִמָּנוּ רָעָה כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם אַתָּה עַתָּה בְּרוּךְ יְ־הֹוָ־ה: |
| we have not touched you: when we said to you, “Go away from us.” |
|
לא נגענוך: כשאמרנו (לעיל פסוק טז) לך מעמנו: |
| you: You too, (other editions: now too) do to us likewise. |
|
אתה: גם אתה עשה עמנו כמו כן: |
|
|
5th Portion
Chapter 26
| 30. So he made a feast for them, and they ate and drank. |
|
ל. וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ: |
| 31. And they arose early in the morning, and they swore one to the other, and Isaac escorted them, and they went away from him in peace. |
|
לא. וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיִּשָּׁבְעוּ אִישׁ לְאָחִיו וַיְשַׁלְּחֵם יִצְחָק וַיֵּלְכוּ מֵאִתּוֹ בְּשָׁלוֹם: |
| 32. And it came to pass on that day, that Isaac's servants came and told him about the well that they had dug, and they said to him, "We have found water." |
|
לב. וַיְהִי בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי יִצְחָק וַיַּגִּדוּ לוֹ עַל אֹדוֹת הַבְּאֵר אֲשֶׁר חָפָרוּ וַיֹּאמְרוּ לוֹ מָצָאנוּ מָיִם: |
| 33. And he named it Shibah; therefore, the city is named Beer sheba until this very day. |
|
לג. וַיִּקְרָא אֹתָהּ שִׁבְעָה עַל כֵּן שֵׁם הָעִיר בְּאֵר שֶׁבַע עַד הַיּוֹם הַזֶּה: |
| Shibah: Because of the covenant [shevuah in Hebrew means oath]. |
|
שבעה: על שם הברית: |
|
|
| 34. And Esau was forty years old, and he married Judith, the daughter of Beeri the Hittite, and Basemath, the daughter of Elon the Hittite. |
|
לד. וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי: |
| forty years old: Esau was compared to a swine, as it is said (Ps. 80:14): “The boar from the forest gnaws at it.” This swine, when it lies down, stretches out its hooves, as if to say, “See, I am a clean (kosher) animal.” So do these [the chiefs of Esau] rob and plunder and then pretend to be honorable. During the entire forty years, Esau kidnapped wives from their husbands and violated them. When he was forty years old, he said:“My father married at forty; I, too, will do the same.” [From Gen. Rabbah 65:1] |
|
בן ארבעים שנה: עשו היה נמשל לחזיר, שנאמר (תהלים פ יד) יכרסמנה חזיר מיער, החזיר הזה כשהוא שוכב פושט טלפיו לומר ראו שאני טהור, כך אלו [אלופי עשו] גוזלים וחומסים ומראים עצמם כשרים. כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים מתחת בעליהן ומענה אותם, כשהיה בן ארבעים אמר אבא בן ארבעים שנה נשא אשה, אף אני כן: |
|
|
| 35. And they were a vexation of the spirit to Isaac and to Rebecca. |
|
לה. וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה: |
| a vexation of the spirit: Heb. מֹרַת רוּחַ, an expression of defiance of spirit הַמְרָאַתרוּחַ like (Deut. 9:24):“You have been rebellious מַמְרִים.” All their deeds were to provoke and to grieve. [From Targum Onkelos] |
|
מורת רוח: לשון המראת רוח, כמו (דברים ט כד) ממרים הייתם כל מעשיהן היו לעצבון: |
| to Isaac and to Rebecca: for they worshipped idols. [From Midrash Tanchuma, Toledoth 8] |
|
ליצחק ולרבקה: שהיו עובדות עבודה זרה: |
|
|
Chapter 27
| 1. It came to pass when Isaac was old, and his eyes were too dim to see, that he called Esau his elder son, and he said to him, "My son," and he said to him, "Here I am." |
|
א. וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּנִי: |
| were too dim: Because of the smoke of these [wives of Esau] (who would burn [incense] to the idols) (Tanchuma, Toledoth 8; Pesiktha Rabbathi 12). Another explanation: When Isaac was bound on the altar, and his father was about to slaughter him, the heavens opened, and the ministering angels saw and wept, and their tears fell upon Isaac’s eyes. As a result, his eyes became dim (Gen. Rabbah 65:6). A third explanation: to enable Jacob to take the blessings (Gen. Rabbah 65:8). |
|
ותכהין: בעשנן של אלו. דבר אחר כשנעקד על גבי המזבח והיה אביו רוצה לשחטו, באותה שעה נפתחו השמים וראו מלאכי השרת והיו בוכים וירדו דמעותיהם ונפלו על עיניו, לפיכך כהו עיניו. דבר אחר כדי שיטול יעקב את הברכות: |
|
|
| 2. And he said, "Behold now, I have grown old; I do not know the day of my death. |
|
ב. וַיֹּאמֶר הִנֵּה נָא זָקַנְתִּי לֹא יָדַעְתִּי יוֹם מוֹתִי: |
| I do not know the day of my death: Rabbi Joshua ben Korchah said: If a person reaches the age of [the death of] his parents, he should worry five years beforehand and five years afterwards, and Isaac was one hundred and twenty-three years old. He said, “Perhaps I will reach the age of [the death of] my mother, and she died at one hundred and twenty-seven, and I am thus within five years of her age; therefore, ”I do not know the day of my death," -perhaps [I will die] at my mother’s age and perhaps at my father’s age. [From Gen. Rabbah 65:121] |
|
לא ידעתי יום מותי: אמר רבי יהושע בן קרחה אם מגיע אדם לפרק אבותיו ידאג חמש שנים לפניהם וחמש לאחר כן, ויצחק היה בן מאה עשרים ושלש, אמר שמא לפרק אמי אני מגיע, והיא מתה בת מאה עשרים ושבע והריני בן חמש שנים סמוך לפרקה, לפיכך לא ידעתי יום מותי, שמא לפרק אמי, שמא לפרק אבא: |
|
|
| 3. So, now, sharpen your implements, your sword [and take] your bow, and go forth to the field, and hunt game for me. |
|
ג. וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי [צידה] צָיִד: |
| your sword: Heb. תֶּלְיְ, your sword, which is usually hung לִתְלוֹתָה. |
|
תליך: חרבך שדרך לתלותה: |
| So, now, sharpen: שָׂא נָא an expression of sharpening, as we learned in the Mishnah (Beizah 28a):“We may not sharpen a knife [on a whet-stone] but we may sharpen it (מַשִּׂיאָה) against another one [on Yom-Tov].” [Isaac said]: “Sharpen your knife and slaughter properly, lest you feed me neveila ” [an animal not slaughtered according to ritual law] (Gen. Rabbah 65: 13). |
|
שא נא: לשון השחזה כאותה ששנינו (ביצה כח א) אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גבי חברתה, חדד סכינך ושחוט יפה, שלא תאכילני נבלה: |
| and hunt for me: from ownerless [game], and not from stolen [animals]. [Gen. Rabbah 65:13] |
|
וצודה לי: מן ההפקר ולא מן הגזל: |
|
|
| 4. And make for me tasty foods as I like, and bring them to me, and I will eat, in order that my soul will bless you before I die." |
|
ד. וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת: |
| 5. But Rebecca overheard when Isaac spoke to Esau his son, and Esau went to the field to hunt game, to bring [it]. |
|
ה. וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו הַשָּׂדֶה לָצוּד צַיִד לְהָבִיא: |
| to hunt game, to bring: What is the meaning of“to bring” ? If he would not find game, he intended to bring [meat] from stolen [animals]. - [from Gen. Rabbah 65:13] |
|
לצוד ציד להביא: מהו להביא, אם לא ימצא ציד יביא מן הגזל: |
|
|
| 6. And Rebecca said to Jacob her son, saying, "Behold I have heard your father speaking to Esau your brother, saying, |
|
ו. וְרִבְקָה אָמְרָה אֶל יַעֲקֹב בְּנָהּ לֵאמֹר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי אֶת אָבִיךָ מְדַבֵּר אֶל עֵשָׂו אָחִיךָ לֵאמֹר: |
| 7. 'Bring me game and make me tasty foods, and I will eat, and I will bless you before the Lord before my death.' |
|
ז. הָבִיאָה לִּי צַיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי יְ־הֹוָ־ה לִפְנֵי מוֹתִי: |
| before the Lord: with His consent, that He will approve of what I do. |
|
לפני ה': ברשותו שיסכים על ידי: |
|
|
| 8. And now my son, hearken to my voice, to what I am commanding you. |
|
ח. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי לַאֲשֶׁר אֲנִי מְצַוָּה אֹתָךְ: |
| 9. Go now to the flock, and take for me from there two choice kids, and I will make them tasty foods for your father, as he likes. |
|
ט. לֶךְ נָא אֶל הַצֹּאן וְקַח לִי מִשָּׁם שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים טֹבִים וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב: |
| and take for me: [“לִי” indicates that] they are mine, and they are not stolen, because so had Isaac written for her in her marriage contract, that she might take two kids every day (Gen. Rabbah 65:14). |
|
וקח לי: משלי הם ואינם גזל, שכך כתב לה יצחק בכתובתה ליטול שני גדיי עזים בכל יום: |
| two choice kids: Now did Isaac’s menu consist of two kids? But [the explanation is that] he sacrificed one as a Paschal offering, and one he made into tasty foods. [This is found] in Pirkei d’Rabbi Eliezer (ch. 32). |
|
שני גדיי עזים: וכי שני גדיי עזים היה מאכלו של יצחק, אלא האחד הקריב לפסחו והאחד עשה מטעמים. בפרקי דרבי אליעזר (פרק לב): |
| as he likes: for the taste of a kid is like the taste of a deer. |
|
כאשר אהב: כי טעם הגדי כטעם הצבי: |
|
|
| 10. And you shall bring [them] to your father that he may eat, in order that he bless you before his death." |
|
י. וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻר אֲשֶׁר יְבָרֶכְךָ לִפְנֵי מוֹתוֹ: |
| 11. And Jacob said to Rebecca his mother, "Behold, my brother Esau is a hairy man, whereas I am a smooth man. |
|
יא. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק: |
| a hairy man: Heb. אִישׁ שָׂעִר, one possessing hair. |
|
איש שער: בעל שער: |
|
|
| 12. Perhaps my father will touch me, and I will appear to him as a deceiver, and I will bring upon myself a curse and not a blessing." |
|
יב. אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי עָלַי קְלָלָה וְלֹא בְרָכָה: |
| will touch me: Heb. יְמֻשֵּׁנִי, similar to (Deut. 28:29):“feeling (מְמַשֵּׁשׁ) at noon.” |
|
ימשני: כמו (דברים כח כט) ממשש בצהרים: |
|
|
| 13. And his mother said to him, "On me is your curse, my son. Only hearken to my voice and go, take [them] for me." |
|
יג. וַתֹּאמֶר לוֹ אִמּוֹ עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי אַךְ שְׁמַע בְּקֹלִי וְלֵךְ קַח לִי: |
| 14. So he went, and he took, and he brought [them] to his mother, and his mother made tasty foods, as his father liked. |
|
יד. וַיֵּלֶךְ וַיִּקַּח וַיָּבֵא לְאִמּוֹ וַתַּעַשׂ אִמּוֹ מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהֵב אָבִיו: |
| 15. And Rebecca took the costly garments of Esau, her elder son, which were with her in the house, and she dressed Jacob, her younger son. |
|
טו. וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן: |
| the costly: הַחַמוּדֹת [means] the clean ones, as the Targum renders: דַּכְיָתָא [clean ones]. Another explanation: The ones [garments] that he had coveted [שֶׁחָמַד] from Nimrod. [From Gen. Rabbah 65:16] |
|
החמודות: הנקיות, כתרגומו דכייתא. דבר אחר שחמד אותן מן נמרוד: |
| which were with her in the house: But He [Esau] had many wives, [with whom to entrust his garments] and yet he entrusted them [his garments] with his mother?! He was well aware of their deeds, and he was suspicious of them. [From Gen. Rabbah 65:16] |
|
אשר אתה בבית: והלא כמה נשים היו לו והוא מפקיד אצל אמו, אלא שהיה בקי במעשיהן וחושדן: |
|
|
| 16. And the hides of the kids she put on his hands and on the smoothness of his neck. |
|
טז. וְאֵת עֹרֹת גְּדָיֵי הָעִזִּים הִלְבִּישָׁה עַל יָדָיו וְעַל חֶלְקַת צַוָּארָיו: |
| 17. And she gave the tasty foods and the bread that she had made, into the hand of Jacob her son. |
|
יז. וַתִּתֵּן אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ: |
| 18. And he came to his father and said, "My father!" And he said, "Here I am. Who are you, my son?" |
|
יח. וַיָּבֹא אֶל אָבִיו וַיֹּאמֶר אָבִי וַיֹּאמֶר הִנֶּנִּי מִי אַתָּה בְּנִי: |
| 19. And Jacob said to his father, "I am Esau your firstborn. I have done as you have spoken to me. Please rise, sit down and eat of my game, so that your soul will bless me." |
|
יט. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל אָבִיו אָנֹכִי עֵשָׂו בְּכֹרֶךָ עָשִׂיתִי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ אֵלָי קוּם נָא שְׁבָה וְאָכְלָה מִצֵּידִי בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: |
| I am…Esau…your firstborn: [He meant]: I am the one who is bringing you [food] and Esau is your firstborn. [From Tanchuma Buber] |
|
אנכי עשו בכורך: אנכי המביא לך, ועשו הוא בכורך: |
| I have done: many things, as you have spoken to me. |
|
עשיתי: כמה דברים כאשר דברת אלי: |
| sit down: Heb. שְׁבָה, an expression of sitting around the table [at a meal]. Therefore, it is rendered [by Onkelos] אִסְתְּחַר. |
|
שבה: לשון מיסב על השלחן, לכך מתורגם אסתחר: |
|
|
| 20. And Isaac said to his son, "How is it that you have found [it] so quickly, my son?" And he said, "Because the Lord your God prepared it before me." |
|
כ. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל בְּנוֹ מַה זֶּה מִהַרְתָּ לִמְצֹא בְּנִי וַיֹּאמֶר כִּי הִקְרָה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְפָנָי: |
| 21. And Isaac said to Jacob, "Please come closer, so that I may feel you, my son, whether you are really my son Esau or not." |
|
כא. וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב גְּשָׁה נָּא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי הַאַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו אִם לֹא: |
| Please come closer, so that I may feel you: Isaac said to himself, “Esau does not usually mention the name of Heaven with frequency, but this one said: ‘Because the Lord your God prepared it….’” [from Gen. Rabbah 65:19] |
|
גשה נא ואמשך: אמר יצחק בלבו אין דרך עשו להיות שם שמים שגור בפיו, וזה אמר (פסוק כ) כי הקרה ה' אלהיך: |
|
|
| 22. So Jacob drew near to Isaac his father, and he felt him, and he said, "The voice is the voice of Jacob, but the hands are the hands of Esau." |
|
כב. וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו וַיְמֻשֵּׁהוּ וַיֹּאמֶר הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו: |
| the voice of Jacob: who speaks entreatingly: “Please rise,” but Esau spoke harshly, “Let my father arise!” [From Tanchuma Buber, Toledoth 15] |
|
קול יעקב: שמדבר בלשון תחנונים (פסוק יט) קום נא, אבל עשו בלשון קנטוריא דבר (פסוק לא) יקום אבי: |
|
|
| 23. And he did not recognize him because his hands were hairy like the hands of his brother Esau, and he blessed him. |
|
כג. וְלֹא הִכִּירוֹ כִּי הָיוּ יָדָיו כִּידֵי עֵשָׂו אָחִיו שְׂעִרֹת וַיְבָרְכֵהוּ: |
| 24. And he said, "Are you [indeed] my son Esau?" And he said, "I am." |
|
כד. וַיֹּאמֶר אַתָּה זֶה בְּנִי עֵשָׂו וַיֹּאמֶר אָנִי: |
| And he said, “I am.”: He did not say, “I am Esau,” but “I am.” [From Num. Rabbah 10:6] |
|
ויאמר אני: לא אמר אני עשו אלא אני: |
|
|
| 25. And he said, "Serve [it] to me that I may eat of the game of my son, so that my soul will bless you." And he served him, and he ate, and he brought him wine, and he drank. |
|
כה. וַיֹּאמֶר הַגִּשָׁה לִּי וְאֹכְלָה מִצֵּיד בְּנִי לְמַעַן תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי וַיַּגֶּשׁ לוֹ וַיֹּאכַל וַיָּבֵא לוֹ יַיִן וַיֵּשְׁתְּ: |
| 26. And his father Isaac said to him, "Please come closer and kiss me, my son." |
|
כו. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יִצְחָק אָבִיו גְּשָׁה נָּא וּשְׁקָה לִּי בְּנִי: |
| 27. And he came closer, and he kissed him, and he smelled the fragrance of his garments, and he blessed him, and he said, "Behold, the fragrance of my son is like the fragrance of a field, which the Lord has blessed! |
|
כז. וַיִּגַּשׁ וַיִּשַּׁק לוֹ וַיָּרַח אֶת רֵיחַ בְּגָדָיו וַיְבָרֲכֵהוּ וַיֹּאמֶר רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ יְ־הֹוָ־ה: |
| and he smelled, etc.: Is it not so that there is no odor more offensive than that of washed goat skins? But this teaches us that the fragrance of the Garden of Eden entered with him. [From Tanchuma Buber 16] |
|
וירח וגו': והלא אין ריח רע יותר משטף העזים, אלא מלמד שנכנסה עמו ריח גן עדן: |
| is like the fragrance of a field, which the Lord has blessed: for He gave it a pleasant fragrance, and this is a field of apples. So did our Sages explain it. [From Ta’anith 29b] |
|
כריח שדה אשר ברכו ה': שנתן בו ריח טוב, וזה שדה תפוחים, כן דרשו רבותינו ז"ל: |
|
|
6th Portion
Chapter 27
| 28. And may the Lord give you of the dew of the heavens and [of] the fatness of the earth and an abundance of corn and wine. |
|
כח. וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ־לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ: |
| And may the Lord give you: May He give and repeatedly give (444 Gen. Rabbah 66:3). According to its simple meaning, it refers back to the previous topic: “Look, the fragrance of my son” which God has given him, “is like the fragrance of a field, etc.,” and furthermore,“May He give you of the dew of the heavens, etc.” |
|
ויתן לך: יתן ויחזור ויתן. ולפי פשוטו מוסב לענין הראשון ראה ריח בני, שנתן לו הקב"ה, כריח שדה וגו' ועוד יתן לך מטל השמים וגו': |
| of the dew of the heavens: [It is to be interpreted] according to its simple meaning, and there are Midrashic interpretations of many kinds. (Another explanation: What is the meaning of הָאֱלֹהִים [I.e., why is the Divine Name which signifies God’s attribute of Justice used here? To teach that He will treat you] with justice. If you deserve it, He will give to you, and if not, He will not give to you. But to Esau he said, “The fat places of the earth shall be your dwelling place.” Whether righteous or wicked, He will give to you. And from him [Isaac], Solomon learned; when he built the Temple, he arranged his prayer, [saying that] an Israelite, who has faith and justifies the Divine decree upon himself, will not complain about You; therefore (I Kings 8:39): “and give to every man [Israelite] according to his ways,” for You know what is in his heart. But a gentile lacks faith; therefore [Solomon] said (ibid. verse 43): “You shall hear in heaven, etc., and do according to all that the stranger calls upon You for,” i.e., whether he is deserving or undeserving, give to him, so that he should not complain about You. [This is found] in an old and correct edition of Rashi .) [From Tanchuma Buber, Toledoth 14] |
|
מטל השמים: כמשמעו, ומדרש אגדה יש להרבה פנים: |
|
|
| 29. Nations shall serve you and kingdoms shall bow down to you; you shall be a master over your brothers, and your mother's sons shall bow down to you. Those who curse you shall be cursed, and those who bless you shall be blessed." |
|
כט. יַעַבְדוּךָ עַמִּים [וישתחו] וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ לְאֻמִּים הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ וְיִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אִמֶּךָ אֹרְרֶיךָ אָרוּר וּמְבָרֲכֶיךָ בָּרוּךְ: |
| your mother’s sons: But Jacob said to Judah, “your father’s sons” because he [Jacob] had sons from many mothers, but here, since he [Isaac] had married only one wife, he said, “your mother’s sons” (Gen. Rabbah 66:4). |
|
בני אמך: ויעקב אמר ליהודה (להלן מט ח) בני אביך, לפי שהיו לו בנים מכמה אמהות, וכאן שלא נשא אלא אשה אחת אמר בני אמך: |
| Those who curse you shall be cursed, and those who bless you shall be blessed: But concerning Balaam, Scripture says (Num. 24:9):“Those who bless you shall be blessed, and those who curse you shall be cursed” (Gen. Rabbah ibid.). [The reason for this is that, for] the righteous-their beginning is suffering and their end is tranquillity; and thus, those who curse them and cause them pain precede those who bless them. Isaac therefore mentioned the curse of those who curse before the blessing of those who bless. As for the wicked, however, their beginning is tranquillity, and their end is suffering; Balaam, therefore, mentioned the blessing before the curse. [From Gen. Rabbah 66:4] |
|
ארריך ארור ומברכיך ברוך: ובבלעם הוא אומר (במדבר כד ט) מברכיך ברוך ואורריך ארור. הצדיקים תחלתם יסורים וסופן שלוה, ואורריהם ומצעריהם קודמים למברכיהם, לפיכך יצחק הקדים קללת אוררים לברכת מברכים. והרשעים תחלתן שלוה וסופן יסורין, לפיכך בלעם הקדים ברכה לקללה: |
|
|
| 30. And it came to pass, when Isaac had finished blessing Jacob, and it came to pass Jacob had just left his father Isaac's presence, that his brother Esau came from his hunt. |
|
ל. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ: |
| had just left: Heb. יָצֹא יָצָא, [lit., going out, had gone out.] This one was leaving, and that one was coming in. [From Gen. Rabbah 66:5] |
|
יצא יצא: זה יוצא וזה בא: |
|
|
| 31. And he too had made tasty foods, and he brought [them] to his father, and he said to his father, "Let my father arise and eat of the game of his son, so that your soul will bless me. " |
|
לא. וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבוּר תְּבָרֲכַנִּי נַפְשֶׁךָ: |
| 32. And his father Isaac said to him, "Who are you?" And he said, "I am your son, your firstborn, Esau." |
|
לב. וַיֹּאמֶר לוֹ יִצְחָק אָבִיו מִי אָתָּה וַיֹּאמֶר אֲנִי בִּנְךָ בְכֹרְךָ עֵשָׂו: |
| 33. And Isaac shuddered a great shudder, and he said, "Who then is the one who hunted game and brought it to me, and I ate of everything while you had not yet come, and I blessed him? He, too, shall be blessed." |
|
לג. וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה: |
| And Isaac shuddered: [וַיֶּחרָד is to be explained] as the Targum, וּתְוָה, an expression of bewilderment. According to the Midrash, however, he [actually shuddered because] he saw Gehinnom open beneath him. [From Tanchuma, Vezoth Haberachah 1] |
|
ויחרד: כתרגומו ותוה לשון תימה. ומדרשו ראה גיהנם פתוחה מתחתיו: |
| Who then: [the word] אֵפוֹא is an expression by itself, which has many usages. Another explanation: אֵפוֹא is a combination of אַיּה [where] and פֹּה [here], [so that מִי אֵפוֹא means]: Who is he and where is he, who hunted game? |
|
מי אפוא: לשון לעצמו, משמש עם כמה דברים. איפוא, איה פה, מי הוא ואיפוא הוא הצד ציד: |
| and I ate of everything: Any flavors I wished to taste, I tasted in it (Gen. Rabbah 67:2). |
|
ואכל מכל: מכל טעמים שבקשתי לטעום טעמתי בו: |
| He, too, shall be blessed: That you should not say that had Jacob not deceived his father, he would not have received the blessings. Therefore, he concurred and blessed him intentionally (Gen. Rabbah 67:2). |
|
גם ברוך יהיה: שלא תאמר אילולי שרימה יעקב לאביו לא נטל את הברכות, לכך הסכים וברכו מדעתו: |
|
|
| 34. When Esau heard his father's words, he cried out a great and bitter cry, and he said to his father, "Bless me too, O my father!" |
|
לד. כִּשְׁמֹעַ עֵשָׂו אֶת דִּבְרֵי אָבִיו וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר לְאָבִיו בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי: |
| 35. And he said, "Your brother came with cunning and took your blessing." |
|
לה. וַיֹּאמֶר בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ: |
| with cunning: with cleverness. [From Targumim] |
|
במרמה: בחכמה: |
|
|
| 36. And he said, "Is it for this reason that he was named Jacob? For he has deceived me twice; he took my birthright, and behold, now he has taken my blessing." And he said, "Have you not reserved a blessing for me?" |
|
לו. וַיֹּאמֶר הֲכִי קָרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וַיַּעְקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם אֶת בְּכֹרָתִי לָקָח וְהִנֵּה עַתָּה לָקַח בִּרְכָתִי וַיֹּאמַר הֲלֹא אָצַלְתָּ לִּי בְּרָכָה: |
| And he said,“Is it for this reason that he was named Jacob: הִכִי is an expression denoting the interrogative, as in (below 29:15):”Is it because (הִכִי) you are my kinsman…?“ Was he named Jacob (יַעִקֹב) because of the future, because he was destined to deceive me (לְעָקְבֵנִי) ? Midrash Tanchuma (Buber, Toledoth 23) [asks]: Why did Isaac shudder? He said, ”Perhaps I am guilty of an iniquity, for I have blessed the younger son before the older one, and thus altered the order of the relationship.“ [Thereupon], Esau started crying, ”He has already deceived me twice!“ His father said to him, ”What did he do to you?“ He replied, ”He took my birthright.“ He [Isaac] said,”That is why I was troubled and shuddered, for [I was afraid that] perhaps I [had] transgressed the line of strict justice, [but] now [that I know that] I actually blessed the firstborn, ‘he too shall be blessed’." |
|
הכי קרא שמו: לשון תימה הוא, כמו (לקמן כט טו) הכי אחי אתה, שמא לכך נקרא שמו יעקב על שם סופו שהוא עתיד לעקבני. תנחומא (תנחומא ישן כג) למה חרד יצחק, אמר שמא עון יש בי שברכתי הקטן לפני הגדול, ושניתי סדר היחס. התחיל עשו מצעק ויעקבני זה פעמים, אמר לו אביו מה עשה לך, אמר לו את בכורתי לקח, אמר בכך הייתי מצר וחרד שמא עברתי על שורת הדין, עכשיו לבכור ברכתי, גם ברוך יהיה: |
| for he has deceived me: Heb. וַיַעְקְבֵנִי. [To be explained] according to the Targum וּכַמַנִי [meaning]: and he lay in wait for me. [The word] וְאָרַב [(Deut. 19:11):“and he lies in wait,”] is translated by the Targum as וּכְמַן Others read in the Targum [not וּכַמַנִי, but] וְחַכְּמַנִי [meaning]: he outwitted me. |
|
ויעקבני: כתרגומו וכמני, ארבני. וארב, וכמן. ויש מתרגמין וחכמני נתחכם לי: |
| reserved: [אָצַלְתּ] an expression of separation, as in וַיָּאצֶל (“and he separated”) (Num. 11:25). (Other editions read: וַיַּצֵּל (below 31:9). [From Targum Onkelos] |
|
אצלת: לשון הפרשה, כמו (במדבר יא כה) ויאצל: |
|
|
| 37. And Isaac answered and said to Esau, "Behold, I made him a master over you, and I gave him all his brothers as servants, and I have sustained him with corn and wine; so for you then, what shall I do, my son?" |
|
לז. וַיַּעַן יִצְחָק וַיֹּאמֶר לְעֵשָׂו הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ וְאֶת כָּל אֶחָיו נָתַתִּי לוֹ לַעֲבָדִים וְדָגָן וְתִירֹשׁ סְמַכְתִּיו וּלְכָה אֵפוֹא מָה אֶעֱשֶׂה בְּנִי: |
| Behold…a master: This is the seventh blessing [given to Jacob] and yet he puts it first? Rather, he said to him, “What use will a blessing be to you? If you acquire property, it will be his, for I have made him a master over you, and whatever a slave acquires, belongs to his master.” [From Gen. 67:5] |
|
הן גביר: ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה, אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים שלו הם, שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו: |
| so for you then, what shall I do: Where will I seek for something to do for you? |
|
ולכה אפוא מה אעשה: איה פה אבקש מה לעשות לך: |
|
|
| 38. And Esau said to his father, "Have you [but] one blessing, my father? Bless me too, my father." And Esau raised his voice and wept. |
|
לח. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל אָבִיו הַבְרָכָה אַחַת הִוא לְךָ אָבִי בָּרֲכֵנִי גַם אָנִי אָבִי וַיִּשָּׂא עֵשָׂו קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ: |
| Have you [but] one blessing: The“hey” [in הַבִרָכָה] indicates an interrogative expression, as in (Num. 13:19):“are they in open cities (הַבְּמַחֲנַיִם) ?” ;“is it fat (הַשְּׁמֵנָה) ?” ; (II Sam. 3:33):“[Should Abner die] like the death of (הַכְּמוֹת) a wicked man?” |
|
הברכה אחת: ה"א זו משמשת לשון תמיה, כמו (במדבר יג יט) הבמחנים, (במדבר יג כ) השמנה היא, (ש"ב ג לג) הכמות נבל: |
|
|
| 39. And his father Isaac answered and said to him, "Behold, your dwelling place shall be the fat places of the earth and of the dew of the heaven from above. |
|
לט. וַיַּעַן יִצְחָק אָבִיו וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ יִהְיֶה מוֹשָׁבֶךָ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם מֵעָל: |
| Behold…the fat places of the earth: This is the part of Italy belonging to Greece (from Gen. Rabbah 67:6). |
|
משמני הארץ וגו': זו איטליאה של יון: |
|
|
| 40. And you shall live by your sword, and you shall serve your brother, and it will be, when you grieve, that you will break his yoke off your neck." |
|
מ. וְעַל חַרְבְּךָ תִחְיֶה וְאֶת אָחִיךָ תַּעֲבֹד וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ: |
| And…by your sword: וְעַל חַרְבְּ is the same as בְּחַרְבְּ [by your sword]. Sometimes עַל takes the place of the letter “beth,” as in (Ezek. 33:26);“You stood by your sword (עַל חַרְבְּכֶם),” [which is the same as] בְּחַרְבְּכֶם (Exod. 6:26);“by their hosts (עַל צִבְאוֹתָם)” [is the same as] בְּצִבְאוֹתָם. |
|
ועל חרבך: כמו בחרבך, יש על שהוא במקום אות ב', כמו (יחזקאל לג כו) עמדתם על חרבכם בחרבכם, (שמות ו כו) על צבאותם בצבאותם: |
| and it will be, when you grieve: [תָּרִיד] is an expression of pain, as in (Ps. 55:3):“I will lament (אָרִיד) in my speech” ; i.e., when the Israelites will transgress the Torah, and you will have cause to grieve about the blessings that he took, “you will break his yoke,” etc. [From Targum Onkelos] |
|
והיה כאשר תריד: לשון צער, כמו (תהלים נה ג) אריד בשיחי, כלומר כשיעברו ישראל את התורה, ויהיה לך פתחון פה להצטער על הברכות שנטל, ופרקת עלו וגו': |
|
|
| 41. And Esau hated Jacob because of the blessing that his father had blessed him, and Esau said to himself, "Let the days of mourning for my father draw near, I will then kill my brother Jacob. " |
|
מא. וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי: |
| Let the days of mourning for my father draw near: As its apparent meaning,“that I should not grieve my father,” and there are various Midrashic explanations. |
|
יקרבו ימי אבל אבי: כמשמעו, שלא אצער את אבא. ומדרש אגדה לכמה פנים יש: |
|
|
| 42. And Rebecca was told of the words of Esau, her elder son, and she sent and called Jacob, her younger son, and she said to him, "Behold, your brother Esau regrets [his relationship] to you [and wishes] to kill you. |
|
מב. וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ: |
| And Rebecca was told of: She was told by Divine Inspiration what Esau was thinking in his heart. [From Gen. Rabbah 67:9] |
|
ויגד לרבקה: ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו: |
| regrets [his relationship] to you: Heb. מִתְנַחֵם. He regrets the brotherly relationship, to consider other [than brotherly] thoughts, to behave towards you as a stranger and to kill you. The Midrash Aggadah (Gen. Rabbah 67:9), however, explains [it as an expression of consolation]: In his eyes, you are already dead, and he has drunk a cup of consolation [a cup of wine customarily drunk in the house of mourning] over you. But according to its simple meaning, it is an expression of consolation. By killing you he consoles himself about [losing] the blessings (Tanchuam Buber, Vayetzei 1). |
|
מתנחם לך: נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך. ומדרש אגדה כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים. ולפי פשוטו לשון תנחומים, מתנחם הוא על הברכות בהריגתך: |
|
|
| 43. And now, my son, hearken to my voice, and arise, flee to my brother Laban, to Haran. |
|
מג. וְעַתָּה בְנִי שְׁמַע בְּקֹלִי וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה: |
| 44. And you shall dwell with him for a few days until your brother's wrath has subsided. |
|
מד. וְיָשַׁבְתָּ עִמּוֹ יָמִים אֲחָדִים עַד אֲשֶׁר תָּשׁוּב חֲמַת אָחִיךָ: |
| a few days: Heb. אִחָדִים, few. |
|
אחדים: מועטים: |
|
|
| 45. Until your brother's rage subsides from you, and he forgets what you did to him, and I will send and bring you from there. Why should I be bereft of both of you on one day?" |
|
מה. עַד שׁוּב אַף אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד: |
| Why should I be bereft: Heb. אֶשְׁכַּל. I will be bereft of both of you. [This teaches that] one who buries his children is called שָׁכוּל, bereft. And so, concerning Jacob, it is said (below 43:14):“As I am bereft (שָׁכֹלְתִּי), I shall be bereft (שָׁכָלְתּי).” |
|
למה אשכל: אהיה שכולה משניכם. הקובר את בניו קרוי שכול. וכן ביעקב אמר (להלן מג יד) כאשר שכלתי שכלתי: |
| of both of you: If he rises up against you and you kill him, his sons will rise up and kill you. And the Divine Spirit poured itself upon her and she prophesied that they would die on the same day, as is delineated in the chapter entitled הַמְּקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ (Sotah 13a). |
|
גם שניכם: אם יקום עליך ואתה תהרגנו יעמדו בניו ויהרגוך, ורוח הקדש נזרקה בה ונתנבאה שביום אחד ימותו, כמו שמפורש בפרק המקנא לאשתו (סוטה יג א): |
|
|
| 46. And Rebecca said to Isaac, "I am disgusted with my life because of the daughters of Heth. If Jacob takes a wife of the daughters of Heth like these, from the daughters of the land, of what use is life to me?" |
|
מו. וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים: |
| I am disgusted with my life: Heb. קַצְתִּי, I am disgusted with my life. |
|
קצתי בחיי: מאסתי בחיי: |
|
|
Chapter 28
| 1. And Isaac called Jacob and blessed him, and he commanded him and said to him, "You shall not take a wife of the daughters of Canaan. |
|
א. וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: |
| 2. Arise, go to Padan aram, to the house of Bethuel, your mother's father, and take yourself from there a wife of the daughters of Laban, your mother's brother. |
|
ב. קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ: |
| to Padan: Heb. פַּדֶּנָה like לְפַדָּן. [From Targum Onkelos] |
|
פדנה: כמו לפדן: |
| to the house of Bethuel: Heb. בֵּיתָה to the house of (לְבֵית) Bethuel [Targum Onkelos]. Any word that requires a “lamed” at the beginning may take a“hey” at the end instead. [From Yev. 13b] 3. |
|
ביתה בתואל: לבית בתואל. כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה ה"א בסופה: |
|
|
| 3. And may the Almighty God bless you and make you fruitful and multiply you, and you shall become an assembly of peoples. |
|
ג. וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים: |
| And…the Almighty God: Heb. שַׁדַּי. May He Who has enough (שֶׁדָּי) blessings for those who are blessed from His mouth, bless you. |
|
ואל שדי: מי שדי בברכותיו למתברכין מפיו יברך אותך: |
|
|
| 4. And may He give you the blessing of Abraham, to you and to your seed with you, that you may inherit the land of your sojournings, which God gave to Abraham." |
|
ד. וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱ־לֹהִים לְאַבְרָהָם: |
| the blessing of Abraham: that He said to him (above 12:2): “And I will make you into a great nation” ; (above 22:18): “[And all the nations of the world] will bless themselves with your seed.” May those aforementioned blessings be for you. May that nation and that blessed seed emanate from you. [From Tanchuma, Vezoth Haberachah 1] |
|
את ברכת אברהם: שאמר לו (לעיל יב ב) ואעשך לגוי גדול, (שם כב יח) והתברכו בזרעך. יהיו אותן ברכות האמורות בשבילך, ממך יצא אותו הגוי ואותו הזרע המבורך: |
|
|
7th Portion
Chapter 28
| 5. And Isaac sent Jacob, and he went to Padan aram, to Laban the son of Bethuel the Aramean, the brother of Rebecca, the mother of Jacob and Esau. |
|
ה. וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו: |
| the mother of Jacob and Esau: I do not know what this teaches us. [I.e., We already know from the narrative that Rebecca was their mother.] |
|
אם יעקב ועשו: איני יודע מה מלמדנו: |
|
|
| 6. And Esau saw that Isaac had blessed Jacob and sent him away to Padan aram, to take himself a wife from there, and that when he blessed him, he commanded him, saying, "You shall not take a wife of the daughters of Canaan." |
|
ו. וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרֲכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן: |
| 7. And Jacob listened to his father and his mother, and he went to Padan aram. |
|
ז. וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם: |
| And Jacob listened: This is connected to the aforementioned topic: When Esau saw that Isaac had blessed [Jacob] and that he had sent him off to Padan-aram, and that Jacob listened to his father and went to Padan-aram, and that the daughters of Canaan were displeasing [to his father], then he, too, went to Ishmael. |
|
וישמע יעקב: מחובר לענין של מעלה וירא עשו כי ברך יצחק וגו' וכי שלח אותו פדנה ארם, וכי שמע יעקב אל אביו והלך פדנה ארם וכי רעות בנות כנען, והלך גם הוא אל ישמעאל: |
|
|
| 8. And Esau saw that the daughters of Canaan were displeasing to his father Isaac. |
|
ח. וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו: |
| 9. So Esau went to Ishmael, and he took Mahalath, the daughter of Ishmael, the son of Abraham, the sister of Nebaioth, in addition to his other wives as a wife. |
|
ט. וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה: |
| the sister of Nebaioth: Since it says, “the daughter of Ishmael,” do I not know that she was the sister of Nebaioth? But this teaches us that Ishmael died after he had betrothed her to Esau, before her marriage, and her brother Nebaioth gave her hand in marriage. This also teaches us that Jacob was sixty-three years old at that time, for Ishmael was seventy-four years old when Jacob was born. Ishmael was fourteen years older than Isaac, and Isaac was sixty years old when they were born, hence [Ishmael was] seventy-four. He lived one hundred and thirty seven years, as it is stated (above 25:17): “and these are the years of the life of Ishmael,” etc. Consequently, Jacob was sixty-three at Ishmael’s death. We learn from here that he hid for fourteen years in the house of Eber and afterwards went to Haran. [This can be deduced from the fact that] he stayed in Laban’s house before Joseph’s birth only fourteen years, as it is said (below 31:41): “I worked for you fourteen years for your two daughters and six years for your sheep,” and the payment for the sheep took place after Joseph was born, as it is said (below 30:25): “And it came to pass when Rachel had given birth to Joseph, etc.,” and Joseph was thirty years old when he became ruler, and from then until Jacob descended to Egypt were nine years: seven of plenty and two of famine. And Jacob said to Pharaoh (below 47:9): “The days of the years of my sojournings are one hundred and thirty years.” Go forth and figure 14 years before Joseph was born, plus the 30 years of Joseph’s age, plus the 9 years from the time he became ruler until Jacob came. The total is 53. And when he [Jacob] left his father, he was 63, totaling 116. Yet he said [to Pharaoh, “I am] one hundred and thirty years old.” Hence, there are fourteen years missing. Thus, you learn that after he had received the blessings, he hid in the house of Eber for fourteen years. [From Meg. 17:1] (However, he was not punished [for these fourteen years] because of the merit [of having studied] Torah, for Joseph was separated from his father only twenty-two years, i.e., from age seventeen until age thirty-nine, corresponding to the twenty-two years that Jacob was separated from his father [when] he did not honor him. These are the twenty years in Laban’s house, plus the two years that he spent traveling [home], as it is written (below 33:17): “And he built himself a house, and for his cattle he made booths.” Our Rabbis of Blessed Memory inferred from this verse that he spent eighteen months on the road, for the house was for the rainy season, and the booths were for the summer. And, according to the calculation of the verses, which we calculated above, from the time he left his father until he went down to Egypt, at the age of one hundred and thirty, we find an additional fourteen years, therefore, it is certain that he hid in the house of Eber to learn Torah while on his way to the house of Laban. And because of the merit of the Torah, he was not punished for them [those fourteen years], and Joseph was separated from him for only twenty-two years-measure for measure. The above is from an old Rashi text). |
|
אחות נביות: ממשמע שנאמר (לעיל כה יג) בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נשואיה והשיאה נביות אחיה. ולמדנו שהיה יעקב באותו הפרק בן ששים ושלש שנים, שהרי ישמעאל בן שבעים וארבע שנים היה כשנולד יעקב, ארבע עשרה שנה היה גדול ישמעאל מיצחק, ויצחק בן ששים שנה בלדת אותם הרי שבעים וארבע, ושנותיו היו מאה שלושים ושבע, שנאמר (שם יז) ואלה שני חיי ישמעאל וגו', נמצא יעקב כשמת ישמעאל בן ששים ושלש שנים היה, ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר ארבע עשרה שנה ואחר כך הלך לחרן, שהרי לא שהה בבית לבן שלפני לידתו של יוסף אלא ארבע עשרה שנה, שנאמר (שם לא מא) עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך ושש שנים בצאנך ושכר הצאן משנולד יוסף היה, שנאמר (שם ל כה) ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו', ויוסף בן שלשים שנה היה כשמלך, ומשם עד שירד יעקב למצרים תשע שנים, שבע של שובע ושתיים של רעב, ויעקב אמר לפרעה (שם מז ט) ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה. צא וחשוב ארבע עשרה שלפני לידת יוסף, ושלשים של יוסף, ותשע משמלך עד שבא יעקב הרי חמשים ושלש, וכשפירש מאביו היה בן ששים ושלש הרי מאה ושש עשרה, והוא אומר שלשים ומאת שנה, הרי חסרים ארבע עשרה שנים הא למדת שאחר שקבל הברכות נטמן בבית עבר ארבע עשרה שנים. (אבל לא נענש עליהם בזכות התורה, שהרי לא פירש יוסף מאביו אלא עשרים ושתים שנה דהיינו משבע עשרה עד שלשים ותשע כנגד עשרים ושתים שפירש יעקב מאביו ולא כבדו, והם עשרים שנים בבית לבן, ושתי שנים ששהה בדרך, כדכתיב (להלן לג יז) ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכות, ופירשו רבותינו ז"ל מזה הפסוק ששהה שמונה עשר חדשים בדרך, דבית הוה בימות הגשמים וסכות הוה בימות החמה, ולחשבון הפסוקים שחשבנו לעיל משפירש מאביו עד שירד למצרים שהיה בן מאה שלשים שנים, שם אנו מוצאים עוד ארבע עשרה שנים, אלא ודאי נטמן בבית עבר בהליכתו לבית לבן ללמוד תורה ממנו, ובשביל זכות התורה לא נענש עליהם ולא פירש יוסף ממנו אלא עשרים ושתים שנה, מדה כנגד מדה): |
| to his other wives: He added wickedness upon his wickedness, for he did not divorce the first ones. [From Gen. Rabbah 67:13] |
|
על נשיו: הוסיף רשעה על רשעתו, שלא גירש את הראשונות: |
|
|
|
|
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
|
LOGIN
ASK THE RABBI
