Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
Contact Us

Torah Reading for Lech-Lecha

Torah Reading for Lech-Lecha

 Email
Parshat Lech-Lecha
Shabbat, 11 Cheshvan, 5777
12 November, 2016
Select a portion:
7th Portion: (Genesis 17:7-27)
Show content in:

Genesis Chapter 17

7And I will establish My covenant between Me and between you and between your seed after you throughout their generations as an everlasting covenant, to be to you for a God and to your seed after you.   זוַֽהֲקִֽמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֜י בֵּינִ֣י וּבֵינֶ֗ךָ וּבֵ֨ין זַרְעֲךָ֧ אַֽחֲרֶ֛יךָ לְדֹֽרֹתָ֖ם לִבְרִ֣ית עוֹלָ֑ם לִֽהְי֤וֹת לְךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וּלְזַרְעֲךָ֖ אַֽחֲרֶֽיךָ:
And I will establish My covenant: And what is that covenant? To be to you for a God.   והקמותי את בריתי: ומה הוא הברית, להיות לך לא-להים:
8And I will give you and your seed after you the land of your sojournings, the entire land of Canaan for an everlasting possession, and I will be to them for a God."   חוְנָֽתַתִּ֣י לְ֠ךָ֠ וּלְזַרְעֲךָ֨ אַֽחֲרֶ֜יךָ אֵ֣ת | אֶ֣רֶץ מְגֻרֶ֗יךָ אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן לַֽאֲחֻזַּ֖ת עוֹלָ֑ם וְהָיִ֥יתִי לָהֶ֖ם לֵֽאלֹהִֽים:
for an everlasting possession: And there I will be to you for a God (Gen. Rabbah 46:9), but if one dwells outside the Holy Land, it is as though he has no God (Keth. 110b).   לאחוזת עולם: ושם אהיה להם לא-להים, אבל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה:
9And God said to Abraham, "And you shall keep My covenant, you and your seed after you throughout their generations.   טוַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם וְאַתָּ֖ה אֶת־בְּרִיתִ֣י תִשְׁמֹ֑ר אַתָּ֛ה וְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ לְדֹֽרֹתָֽם:
And you: Heb. וְאַתָּה. This “vav” connects [this verse] to the preceding matter. “As for Me, behold My covenant is with you,” and you must be careful to observe it. Now what does its observance entail?“This is My covenant, which you shall observe…that every male among you be circumcised.”   ואתה: וא"ו זו מוסיף על ענין ראשון אני הנה בריתי אתך, ואתה הוי זהיר לשמרו, ומה היא שמירתו, (פסוק י) זאת בריתי אשר תשמרו המול לכם וגו':
10This is My covenant, which you shall observe between Me and between you and between your seed after you, that every male among you be circumcised.   יזֹ֣את בְּרִיתִ֞י אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֗וּ בֵּינִי֙ וּבֵ֣ינֵיכֶ֔ם וּבֵ֥ין זַרְעֲךָ֖ אַֽחֲרֶ֑יךָ הִמּ֥וֹל לָכֶ֖ם כָּל־זָכָֽר:
between Me and you: those living now.   ביני וביניכם וגו': אותם של עכשיו:
and between your seed: who are destined to be born.   ובין זרעך אחריך: העתידין להוולד:
be circumcised: Heb. הִמּוֹל, is like לְהִמּוֹל, to circumcise [the infinitive], as you might say עֲשוֹת in place of לַעֲשוֹת, to do.   המול: כמו להמול כמו שאתה אומר עשות, כמו לעשות:
11And you shall circumcise the flesh of your foreskin, and it shall be as the sign of a covenant between Me and between you.   יאוּנְמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת בְּשַׂ֣ר עָרְלַתְכֶ֑ם וְהָיָה֙ לְא֣וֹת בְּרִ֔ית בֵּינִ֖י וּבֵֽינֵיכֶֽם:
And you shall circumcise: וּנְמַלְתֶּם is like וּמַלְתֶּם, and the “nun” is superfluous, a radical that sometimes appears in it, like the“nun” of נוֹשֵׁךְ and the “nun” of נוֹשֵׂא. וּנְמַלְתֶּם has the same form as וּנְשָׂאתֶם, (i.e., the Kal form). But יִמּוֹל is in the passive form (the Nifal), like יֵעָשֶׂה (it will be done), יֵאָכֵל (it will be eaten).   ונמלתם: כמו ומלתם והנו"ן בו יתירה ליסוד הנופל בו לפרקים, כגון נ' של נושך ונ' של נושא. ונמלתם, כמו ונשאתם, אבל ימול לשון יפעל כמו יעשה, יאכל:
12And at the age of eight days, every male shall be circumcised to you throughout your generations, one that is born in the house, or one that is purchased with money, from any foreigner, who is not of your seed.   יבוּבֶן־שְׁמֹנַ֣ת יָמִ֗ים יִמּ֥וֹל לָכֶ֛ם כָּל־זָכָ֖ר לְדֹרֹֽתֵיכֶ֑ם יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֨סֶף֙ מִכֹּ֣ל בֶּן־נֵכָ֔ר אֲשֶׁ֛ר לֹ֥א מִזַּרְעֲךָ֖ הֽוּא:
one that is born in the house: whom the maidservant bore in the house.   יליד בית: שילדתו השפחה בבית:
one that is purchased with money: whom he bought after he was born.   ומקנת כסף: שקנאו משנולד:
13Those born in the house and those purchased for money shall be circumcised, and My covenant shall be in your flesh as an everlasting covenant.   יגהִמּ֧וֹל | יִמּ֛וֹל יְלִ֥יד בֵּֽיתְךָ֖ וּמִקְנַ֣ת כַּסְפֶּ֑ךָ וְהָֽיְתָ֧ה בְרִיתִ֛י בִּבְשַׂרְכֶ֖ם לִבְרִ֥ית עוֹלָֽם:
Those born in the house… shall be circumcised: Here Scripture repeated it [the commandment to circumcise a slave born in the house;] but did not state [that it is to be] on the eighth day, to teach you that there is a slave born in the house who is circumcised after eight days [other editions: at the age of one day], as is delineated in Tractate Shabbath (135b).   המול ימול יליד ביתך: כאן כפל עליו ולא אמר לשמונה ימים, ללמדך שיש יליד בית נמול לאחר שמנה ימים, כמו שמפורש במסכת שבת (דף קלה ב):
14And an uncircumcised male, who will not circumcise the flesh of his foreskin-that soul will be cut off from its people; he has broken My covenant."   ידוְעָרֵ֣ל | זָכָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִמּוֹל֙ אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָת֔וֹ וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ אֶת־בְּרִיתִ֖י הֵפַֽר:
And an uncircumcised male: Here Scripture teaches that circumcision is in that place that distinguishes between male and female.   וערל זכר: כאן למד שהמילה באותו מקום שהוא ניכר בין זכר לנקבה:
who will not circumcise: When he reaches the age when he becomes liable for punishment, then [his soul] will be cut off (Shab. 133b), but his father [who does not circumcise him] is not punishable by “kareth” (spiritual excision), but is guilty of transgressing a positive commandment (Yeb. 70b).   אשר לא ימול: משיגיע לכלל עונשין ונכרתה, אבל אביו אין ענוש עליו כרת אבל עובר בעשה:
that soul will be cut off: He goes childless (Yeb. 55a) and dies prematurely (Moed Katan 28a).   ונכרתה הנפש: הולך ערירי ומת קודם זמנו:
15And God said to Abraham, "Your wife Sarai-you shall not call her name Sarai, for Sarah is her name.   טווַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־אַבְרָהָ֔ם שָׂרַ֣י אִשְׁתְּךָ֔ לֹֽא־תִקְרָ֥א אֶת־שְׁמָ֖הּ שָׂרָ֑י כִּ֥י שָׂרָ֖ה שְׁמָֽהּ:
you shall not call her name Sarai: which means “my princess,” for me, but not for others. But Sarah, in an unqualified sense, shall be her name, that she will be a princess over all. — [from Ber. 13a]   לא תקרא את שמה שרי: דמשמע שרי לי ולא לאחרים כי שרה סתם שמה, שתהא שרה על כל:
16And I will bless her, and I will give you a son from her, and I will bless her, and she will become [a mother of] nations; kings of nations will be from her. "   טזוּבֵֽרַכְתִּ֣י אֹתָ֔הּ וְגַ֨ם נָתַ֧תִּי מִמֶּ֛נָּה לְךָ֖ בֵּ֑ן וּבֵֽרַכְתִּ֨יהָ֙ וְהָֽיְתָ֣ה לְגוֹיִ֔ם מַלְכֵ֥י עַמִּ֖ים מִמֶּ֥נָּה יִֽהְיֽוּ:
And I will bless her: And what is the blessing? That she returned to her youth, as it is said (below 18:12): “My skin has become smooth.” - [from B.M. 87a]   וברכתי אותה: ומה הוא הברכה, שחזרה לנערותה, שנאמר (לקמן יח יב) אחרי בלותי היתה לי עדנה:
and I will bless her: with breast feeding, when she required it, on the day of Isaac’s feast, for people were murmuring against them, that they had brought a foundling from the street and were saying, “He is our son.” So each one brought her child with her, but not her wet nurse, and she (Sarah) nursed them all. That is what is said (below 21:7): “Sarah has nursed children.” Gen. Rabbah (53:9) alludes slightly to this. — [from B.M. 87a]   וברכתיה: בהנקת שדים, כשנצרכה לכך ביום משתה של יצחק, שהיו מרננים עליהם שהביאו אסופי מן השוק ואומרים בננו הוא, והביאה כל אחת בנה עמה ומניקתה לא הביאה, והיא היניקה את כולם, הוא שנאמר (כא ז) היניקה בנים שרה. בראשית רבה (נג ט) רמזו במקצת:
17And Abraham fell on his face and rejoiced, and he said to himself, "Will [a child] be born to one who is a hundred years old, and will Sarah, who is ninety years old, give birth?"   יזוַיִּפֹּ֧ל אַבְרָהָ֛ם עַל־פָּנָ֖יו וַיִּצְחָ֑ק וַיֹּ֣אמֶר בְּלִבּ֗וֹ הַלְּבֶ֤ן מֵאָֽה־שָׁנָה֙ יִוָּלֵ֔ד וְאִ֨ם־שָׂרָ֔ה הֲבַת־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה תֵּלֵֽד:
And Abraham fell on his face and rejoiced: Heb. וַיִּצְחָק. Onkelos renders this as an expression of joy, וַחֲדִי “and he rejoiced,” but the one [וַתִּצְחָק] in the case of Sarah (below 18:12) [he renders] as an expression of laughter. You learn that Abraham believed and rejoiced, but Sarah did not believe and ridiculed, and for this reason, the Holy One, blessed be He, was angry with Sarah, but was not angry with Abraham.   ויפל אברהם על פניו ויצחק: זה תירגם אנקלוס וחדי, לשון שמחה, ושל שרה לשון מחוך. למדת שאברהם האמין ושמח, ושרה לא האמינה ולגלגה. וזהו שהקפיד הקב"ה על שרה ולא הקפיד על אברהם:
Will [a child] be born to on, etc.: There are questions which are positive assertions, like (I Sam. 2:27): הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי, “Did I appear?” [meaning: “of course I appeared!”]; (II Sam. 15:27): הֲרֹאֶה אַתָּה, “Do you see?” [meaning: “of course you see!”] This too is a positive assertion, and so did he say to himself, “Was such kindness done to anyone else, that the Holy One, blessed be He, is doing for me?”   הלבן: יש תמיהות שהן קיימות כמו (ש"א ב כז) הנגלה נגליתי, (ש"ב טו כז) הרואה אתה, אף זו היא קיימת, וכך אמר בלבו הנעשה חסד זה לאחר מה שהקב"ה עושה לי:
and will Sarah, who is ninety years old: Shall she be worthy of giving birth? Now although the first generations begot children at the age of five hundred, in Abraham’s time, the years were already lessened, and weakness had come to the world. Go out and learn this from the ten generations from Noah to Abraham, who hastened to beget children at the age of sixty and seventy.   ואם שרה הבת תשעים שנה: היתה כדאי לילד. ואף על פי שדורות הראשונים היו מולידין בני חמש מאות שנה, בימי אברהם נתמעטו השנים כבר ובא תשות כח לעולם, וצא ולמד מעשרה דורות שמנח ועד אברהם שמיהרו תולדותיהן בני ששים ובני שבעים:
18And Abraham said to God, "If only Ishmael will live before You!"   יחוַיֹּ֥אמֶר אַבְרָהָ֖ם אֶל־הָֽאֱלֹהִ֑ים ל֥וּ יִשְׁמָעֵ֖אל יִֽחְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ:
If only Ishmael will live: If only Ishmael will live! I do not deserve to receive such a reward as this.   לו ישמעאל יחיה: הלואי שיחיה ישמעאל, איני כדאי לקבל מתן שכר כזה:
will live before You: [This means]: [“Let him] live in fear of You,” as in (verse 1): “Walk before Me,” [which Onkelos renders:]“Serve Me.” [following Targum Jonathan]   יחיה לפניך: יחיה ביראתך, כמו (פסוק א) התהלך לפני, פלח קדמי:
19And God said, "Indeed, your wife Sarah will bear you a son, and you shall name him Isaac, and I will establish My covenant with him as an everlasting covenant for his seed after him.   יטוַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֗ים אֲבָל֙ שָׂרָ֣ה אִשְׁתְּךָ֗ יֹלֶ֤דֶת לְךָ֙ בֵּ֔ן וְקָרָ֥אתָ אֶת־שְׁמ֖וֹ יִצְחָ֑ק וַֽהֲקִֽמֹתִ֨י אֶת־בְּרִיתִ֥י אִתּ֛וֹ לִבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם לְזַרְע֥וֹ אַֽחֲרָֽיו:
Indeed: אֲבָל is an expression of a confirmation of a statement, and likewise (below 42:21): “Indeed (אֲבָל), we are guilty”; (II Kings 4:14): “Indeed (אֲבָל), she has no son.” - [from Targumim]   אבל: לשון אמתת דברים, וכן (לקמן מב כא) אבל אשמים אנחנו, (מ"ב ד יד) אבל בן אין לה:
and you shall name him Isaac: Heb. יִצְחָק, because of the rejoicing (צְחוֹק) (Mid. Chaseroth v’Yetheroth). And some say: because of the ten (י) trials, and Sarah’s ninety (צ) years, and the eighth (ח) day on which he was circumcised, and Abraham’s hundred (ק) years. (Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 32). (Other editions: “And My covenant.” Why is this written? Is it not already written (verse 9): “And you shall keep My covenant, you and your seed, etc.?” But because He said (verse 7): “And I will establish, etc.,” one might think that the sons of Ishmael and the sons of Keturah are included in the establishment [of the covenant]. Therefore, Scripture states: “And I will establish My covenant with him,” and not with others. Now, why does it say [again in verse 21]: “But My covenant I will establish with Isaac?” This teaches us that he was holy from the womb. Another explanation [for the repetition of verse 19]: Said Rabbi Abba: Scripture here derives an a fortiori conclusion regarding the son of the mistress from [what is written regarding] the son of the handmaid. It is written here: “Behold I have blessed him, and I will make him fruitful, and I will multiply him.” This refers to Ishmael. How much more so, “But My covenant I will establish with Isaac!” (Gen. Rabbah 47:5).   וקראת את שמו יצחק: על שם הצחוק. ויש אומרים על שם י' נסיונות, וצ' שנה של שרה, וח' ימים שנימול, וק' שנה של אברהם. והקימותי את בריתי למה נאמר, והרי כבר כתיב (פסוק ט) ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך וגו' אלא לפי שאומר (פסוק ז) והקמותי וגו', יכול בני ישמעאל ובני קטורה בכלל הקיום, תלמוד לומר והקמותי את בריתי אתו, ולא עם אחרים. ואת בריתי אקים את יצחק, למה נאמר, [אלא למד שהיה קדוש מבטן]. דבר אחר אמר ר' אבא מכאן למד קל וחומר בן הגבירה מבן האמה, כתיב (פסוק כ) כי הנה ברכתי אותו והפריתי אותו והרביתי אותו, זה ישמעאל וקל וחומר ואת בריתי אקים את יצחק:
My covenant: The covenant of circumcision shall be given over [only] to the seed of Isaac. See Sanh. 59.   את בריתי: ברית המילה תהא מסורה לזרעו של יצחק:
20And regarding Ishmael, I have heard you; behold I have blessed him, and I will make him fruitful, and I will multiply him exceedingly; he will beget twelve princes, and I will make him into a great nation.   כוּלְיִשְׁמָעֵאל֘ שְׁמַעְתִּ֒יךָ֒ הִנֵּ֣ה | בֵּרַ֣כְתִּי אֹת֗וֹ וְהִפְרֵיתִ֥י אֹת֛וֹ וְהִרְבֵּיתִ֥י אֹת֖וֹ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֑ד שְׁנֵֽים־עָשָׂ֤ר נְשִׂיאִם֙ יוֹלִ֔יד וּנְתַתִּ֖יו לְג֥וֹי גָּדֽוֹל:
twelve princes: Heb. נְשִׂיאִים. They will disappear like clouds, as (Prov. 25:14): Clouds (נְשִׂיאִים) and wind. — [from Gen. Rabbah 47:5]   שנים עשר נשיאם: כעננים יכלו, כמו (משלי כה יד) נשיאים ורוח:
21But My covenant I will establish with Isaac, whom Sarah will bear to you at this time next year."   כאוְאֶת־בְּרִיתִ֖י אָקִ֣ים אֶת־יִצְחָ֑ק אֲשֶׁר֩ תֵּלֵ֨ד לְךָ֤ שָׂרָה֙ לַמּוֹעֵ֣ד הַזֶּ֔ה בַּשָּׁנָ֖ה הָֽאַחֶֽרֶת:
22And He finished speaking with him, and God went up from above Abraham.   כבוַיְכַ֖ל לְדַבֵּ֣ר אִתּ֑וֹ וַיַּ֣עַל אֱלֹהִ֔ים מֵעַ֖ל אַבְרָהָֽם:
from above Abraham: This is a euphemism used in reference to the Shechinah, and we learn that the righteous are the chariot of the Omnipresent. — [from Gen. Rabbah 47:6, 82:6]   מעל אברהם: לשון נקיה הוא כלפי שכינה, ולמדנו שהצדיקים מרכבתו של מקום:
23And Abraham took Ishmael his son and all those born in his house and all those purchased with his money, every male of the people of Abraham's household, and he circumcised the flesh of their foreskin on that very day, as God had spoken with him.   כגוַיִּקַּ֨ח אַבְרָהָ֜ם אֶת־יִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֗וֹ וְאֵ֨ת כָּל־יְלִידֵ֤י בֵיתוֹ֙ וְאֵת֙ כָּל־מִקְנַ֣ת כַּסְפּ֔וֹ כָּל־זָכָ֕ר בְּאַנְשֵׁ֖י בֵּ֣ית אַבְרָהָ֑ם וַיָּ֜מָל אֶת־בְּשַׂ֣ר עָרְלָתָ֗ם בְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה כַּֽאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ אֱלֹהִֽים:
on that very day: On the very day that he was commanded (Mid. Ps. 112:2), during the day and not at night. He was afraid neither of the heathens nor of the scorners. [He circumcised in the light of day] so that his enemies and his contemporaries would not say,“Had we seen him, we would not have allowed him to circumcise and to fulfill the commandment of the Omnipresent” (Gen. Rabbah 47:9).   בעצם היום: בו ביום שנצטוה, ביום ולא בלילה, לא נתיירא לא מן הגוים ולא מן הלצנים, ושלא יהיו אויביו ובני דורו אומרים אילו ראינוהו לא הנחנוהו למול ולקיים מצותו של מקום:
and he circumcised: Heb. וַיָמָל, an expression in the וַיִפְעַל form, (the active [kal] form.)   וימל: לשון ויפעל:
24And Abraham was ninety-nine years old, when he was circumcised of the flesh of his foreskin.   כדוְאַ֨בְרָהָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים וָתֵ֖שַׁע שָׁנָ֑ה בְּהִמֹּל֖וֹ בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:
when he was circumcised: Heb. בְּהִמֹּלוֹ, when it was done to him, like (above 2:4): “when they were created (בְּהִבָּרְאָם).”   בהמולו: בהפעלו, כמו (ב ד) בהבראם:
25And Ishmael his son was thirteen years old, when he was circumcised of the flesh of his foreskin.   כהוְיִשְׁמָעֵ֣אל בְּנ֔וֹ בֶּן־שְׁל֥שׁ עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָ֑ה בְּהִ֨מֹּל֔וֹ אֵ֖ת בְּשַׂ֥ר עָרְלָתֽוֹ:
when he was circumcised of the flesh of his foreskin: Concerning Abraham, it does not say אֵת, because he was lacking only the severing of the flesh, because it had already been flattened out by intercourse, but Ishmael, who was a youth, required that the foreskin be severed and the corona be uncovered. Therefore, in his case, it is אֵת. Gen. Rabbah (47:8).   בהמולו את בשר ערלתו: באברהם לא נאמר את, לפי שלא היה חסר אלא חתוך בשר, שכבר נתמעך על ידי תשמיש, אבל ישמעאל שהיה ילד הוזקק לחתוך ערלה ולפרוע המילה, לכך נאמר בו את:
26On that very day, Abraham was circumcised, and [so was] Ishmael his son.   כובְּעֶ֨צֶם֙ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה נִמּ֖וֹל אַבְרָהָ֑ם וְיִשְׁמָעֵ֖אל בְּנֽוֹ:
On that very day: when Abraham reached the age of ninety-nine and Ishmael [reached the age of] thirteen,“Abraham was circumcised, and [so was] Ishmael his son.”   בעצם היום הזה: שמלאו לאברהם תשעים ותשע שנה ולישמעאל שלש עשרה שנים נמול אברהם וישמעאל בנו:
27And all the people of his household, those born in his house and those bought with money from foreigners, were circumcised with him.   כזוְכָל־אַנְשֵׁ֤י בֵיתוֹ֙ יְלִ֣יד בָּ֔יִת וּמִקְנַת־כֶּ֖סֶף מֵאֵ֣ת בֶּן־נֵכָ֑ר נִמֹּ֖לוּ אִתּֽוֹ:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email