Contact Us

Torah Reading for Bereishit

Torah Reading for Bereishit

 Email
Parshat Bereishit
Shabbat, 24 Tishrei, 5778
14 October, 2017
Select a portion:
2nd Portion: (Genesis 2:4-19)
Show content in:

Genesis Chapter 2

4These are the generations of the heavens and the earth when they were created, on the day that the Lord God made earth and heaven.   דאֵ֣לֶּה תֽוֹלְד֧וֹת הַשָּׁמַ֛יִם וְהָאָ֖רֶץ בְּהִ֣בָּֽרְאָ֑ם בְּי֗וֹם עֲשׂ֛וֹת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶ֥רֶץ וְשָׁמָֽיִם:
These: mentioned above.   אלה: האמורים למעלה:
when they were created, on the day that the Lord…made: This teaches you that they were all created on the first day (Gen. Rabbah 12:4). Another explanation of the word בְּהִבָּרְאָם He created them with the letter “hey,” as it is written (Isa. 26:4): “for in Yah (יָהּ), the Lord, is the Rock of eternity.” With these two letters [“yud” and “hey”] of the Name, He fashioned two worlds, and it teaches you here that this world was created with a “hey” (Men. 29b). (Other editions: It intimates that just as the “hey” is open at the bottom, so is the world open for the repentant. The World to Come was created with a “yud,” to tell you that the righteous at that [future] time, will be few as a “yud,” which is the smallest of the letters.) This intimates that the wicked will descend below to see the netherworld, like the [letter] “hey,” which is closed on all sides and open at the bottom, for them [the wicked] to descend through there. — [from Gen. Rabbah 12:10]   תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות ה': למדך שכלם נבראו ביום ראשון. דבר אחר בהבראם, בה' בראם שנאמר (ישעיה כו ד) ביה ה' צור עולמים בשני אותיות הללו של השם יצר שני עולמים, ולמדך כאן שהעולם הזה נברא בה"א (רמז כמו שה"א פתוחה למטה, כך העולם פתוח לשבים בתשובה. ועולם הבא נברא ביו"ד לומר שצדיקים שבאותו זמן מועטים כמו י' שהיא קטנה באותיות). רמז שירדו הרשעים למטה לראות שחת כה"א זאת שסתומה מכל צדדים ופתוחה למטה לרדת דרך שם:
5Now no tree of the field was yet on the earth, neither did any herb of the field yet grow, because the Lord God had not brought rain upon the earth, and there was no man to work the soil.   הוְכֹ֣ל | שִׂ֣יחַ הַשָּׂדֶ֗ה טֶ֚רֶם יִֽהְיֶ֣ה בָאָ֔רֶץ וְכָל־עֵ֥שֶׂב הַשָּׂדֶ֖ה טֶ֣רֶם יִצְמָ֑ח כִּי֩ לֹ֨א הִמְטִ֜יר יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וְאָדָ֣ם אַ֔יִן לַֽעֲבֹ֖ד אֶת־הָֽאֲדָמָֽה:
was yet on the earth: Every טֶרֶם in Scripture has the meaning of “not yet,” and it does not mean“before,” and it cannot be made into a verb form, to say הִטְרִים, as one says הִקְדִּים This verse proves this, as well as another verse (Exod. 9:30): “כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן, You will not yet fear.” This verse too should be explained to mean that [no tree] was yet on the earth (Targum Onkelos) when the creation of the world was completed on the sixth day, before man was created.   טרם יהיה בארץ: כל טרם שבמקרא לשון עד לא הוא, ואינו לשון קודם, ואינו נפעל לומר הטרים כאשר יאמר הקדים, וזה מוכיח, ועוד אחר (שמות ט ל) כי טרם תיראון, עדיין לא תיראון. ואף זה תפרש עדיין לא היה בארץ כשנגמרה בריאת העולם בששי קודם שנברא אדם:
neither did any herb of the field yet grow: [I.e.,] had not yet grown. And on the third [day], where it is written: “Let the earth bring forth,” they [the plants] had not yet emerged, but they stood at the entrance of the ground until the sixth day. And why?   וכל עשב השדה טרם יצמח: עדיין לא צמח, ובשלישי שכתוב ותוצא הארץ, על פתח הקרקע עמדו עד יום ששי:
Because… not caused it to rain: Because there was no man to work the soil, and no one recognized the benefit of rain, but when man came and understood that they were essential to the world, he prayed for them, and they fell, and the trees and the herbs sprouted. — [from Chul. 60b]   כי לא המטיר: ומה טעם לא המטיר, לפי שאדם אין לעבוד את האדמה ואין מכיר בטובתם של גשמים, וכשבא אדם וידע שהם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו, וצמחו האילנות והדשאים:
the Lord God: יהוה is His name. אֱלֹהִים [means] that He is the Ruler and Judge over the entire world, and so is this defined everywhere according to its simple meaning: the Lord (יהוה ), Who is Ruler and Judge (אֱלֹהִים).   ה' א-להים: ה' הוא שמו, א-להים שהוא שופט ושליט על כל, וכן פירוש זה בכל מקום לפי פשוטו, ה' שהוא א-להים:
6And a mist ascended from the earth and watered the entire surface of the ground.   ווְאֵ֖ד יַֽעֲלֶ֣ה מִן־הָאָ֑רֶץ וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־כָּל־פְּנֵ֥י הָֽאֲדָמָֽה:
And a mist ascended: Concerning the creation of man, He brought up the [waters of the] deep and watered the clouds to soak the earth, and man was created; like the baker, who puts water [into the flour] and afterwards kneads the dough. Here too, “He watered,” and afterwards, “He formed” [man]. — [from Exod. Rabbah 30:113; Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 5]   ואד יעלה: לענין בריאתו של אדם, העלה את התהום והשקה העננים לשרות העפר ונברא אדם, כגבל זה שנותן מים ואחר כך לש את העיסה, אף כאן והשקה ואחר כך וייצר:
7And the Lord God formed man of dust from the ground, and He breathed into his nostrils the soul of life, and man became a living soul.   זוַיִּ֩יצֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה:
formed: [וַיִּיצֶר, with two “yuds,” hints at] two creations, a creation for this world and a creation for the [time of the] resurrection of the dead, but in connection with the animals, which do not stand in judgment, two“yuds” are not written in [the word וַיִּצֶר describing their creation. — [from Tan. Tazria 1]   וייצר: שתי יצירות, יצירה לעולם הזה ויצירה לתחיית המתים, אבל בבהמה שאינה עומדת לדין לא נכתב ביצירה שני יודי"ן:
dust from the ground: He gathered dust from the entire earth, from the four directions, so that wherever he [man] would die, it [the earth] would accept him for burial (Tan. Pekudei 3). Another explanation: He took his dust from the place of which it is said (Exod. 20:21): “You shall make Me an altar of earth.” If only it would be an atonement for him, so that he might endure! (Gen. Rabbah 14:8)   עפר מן האדמה: צבר עפרו מכל האדמה מארבע רוחות, שכל מקום שימות שם תהא קולטתו לקבורה. דבר אחר נטל עפרו ממקום שנאמר בו (שמות כ כא) מזבח אדמה תעשה לי, אמר הלואי תהיה לו כפרה ויוכל לעמוד:
and He breathed into his nostrils: He made him of earthly matter and of heavenly matter: the body of earthly matter the soul of heavenly matter. Because on the first day, heaven and earth were created. On the second day, He created the firmament for the heavenly beings; on the third day [He commanded], “and let the dry land appear,” for the earthly beings; on the fourth day, He created luminaries for the heavenly beings; on the fifth day, [He commanded],“Let the waters swarm,” for the earthly beings; on the sixth day, it became necessary to create for both the heavenly and the earthly beings, for if not, there would be jealousy in the Creation, for these would exceed those by the creation of one day. — [from Gen. Rabbah 12:8]   ויפח באפיו: עשאו מן התחתונים ומן העליונים, גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים, לפי שביום ראשון נבראו שמים וארץ. בשני ברא רקיע לעליונים. בשלישי תראה היבשה לתחתונים. ברביעי ברא מאורות לעליונים. בחמישי ישרצו המים לתחתונים, הוזקק הששי לבראות בו בעליונים ובתחתונים, ואם לאו יש קנאה במעשה בראשית, שיהיו אלו רבים על אלו בבריאת יום אחד:
a living soul: Cattle and beasts were also called living souls, but this one of man is the most alive of them all, because he was additionally given intelligence and speech.   לנפש חיה: אף בהמה וחיה נקראו נפש חיה, אך זו של אדם חיה שבכולן, שנתוסף בו דעה ודבור:
8And the Lord God planted a garden in Eden from the east, and He placed there the man whom He had formed.   חוַיִּטַּ֞ע יְהֹוָ֧ה אֱלֹהִ֛ים גַּן־בְּעֵ֖דֶן מִקֶּ֑דֶם וַיָּ֣שֶׂם שָׁ֔ם אֶת־הָֽאָדָ֖ם אֲשֶׁ֥ר יָצָֽר:
from the east: Heb. מִקֶּדֶם. In the east of Eden, He planted the garden (Midrash Konen). Now if you ask: It has already been stated (above 1:27): “And He created man, etc.!” I saw in the Baraitha of Rabbi Eliezer the son of Rabbi Jose the Galilean concerning the thirty-two principles by which the Torah is expounded, and this is one of them [method 13]: A general statement followed by a specific act, the latter constitutes a specific [clarification] of the first [general statement]. “And He created man.” This is a general statement. It left obscure whence he was created, and it left His deeds obscure [i.e., how God created man]. The text repeats and explains: “And the Lord God formed, etc.,” and He made the Garden of Eden grow for him, and He placed him in the Garden of Eden, and He caused a deep sleep to fall upon him. The listener may think that this is another story, but it is only the detailed account of the former. Likewise, in the case of the animal, Scripture repeats and writes (below verse 19): “And the Lord God formed from the ground all the beasts of the field,” in order to explain, “and He brought [them] to man” to name them, and to teach about the fowl, that they were created from the mud.   מקדם: במזרחו של עדן נטע את הגן. ואם תאמר הרי כבר כתב (לעיל א כז) ויברא א-להים את האדם וגו'. ראיתי בברייתא של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי משלושים ושתים מדות שהתורה נדרשת, וזו אחת מהן כלל שלאחריו מעשה הוא פרטו של ראשון. ויברא את האדם זהו כלל, סתם בריאתו מהיכן וסתם מעשיו, חזר ופירש וייצר ה' א-להים וגו', ויצמח לו גן עדן, ויניחהו בגן עדן, ויפל עליו תרדמה, השומע סבור שהוא מעשה אחר, ואינו אלא פרטו של ראשון. וכן אצל הבהמה חזר וכתב ויצר ה' א-להים מן האדמה כל חית השדה (ב יט), כדי לפרש ויבא אל האדם לקרות שם, וללמד על העופות שנבראו מן הרקק:
9And the Lord God caused to sprout from the ground every tree pleasant to see and good to eat, and the Tree of Life in the midst of the garden, and the Tree of Knowledge of good and evil.   טוַיַּצְמַ֞ח יְהֹוָ֤ה אֱלֹהִים֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה כָּל־עֵ֛ץ נֶחְמָ֥ד לְמַרְאֶ֖ה וְט֣וֹב לְמַֽאֲכָ֑ל וְעֵ֤ץ הַֽחַיִּים֙ בְּת֣וֹךְ הַגָּ֔ן וְעֵ֕ץ הַדַּ֖עַת ט֥וֹב וָרָֽע:
And…caused to sprout: Scripture speaks about the Garden. — [from Gen. Rabbah 13:1]   ויצמח: לענין הגן הכתוב מדבר:
in the midst of the garden: i.e., in the middle of the Garden. — [from Targumim]   בתוך הגן: באמצע:
10And a river flowed out of Eden to water the garden, and from there it separated and became four heads.   יוְנָהָר֙ יֹצֵ֣א מֵעֵ֔דֶן לְהַשְׁק֖וֹת אֶת־הַגָּ֑ן וּמִשָּׁם֙ יִפָּרֵ֔ד וְהָיָ֖ה לְאַרְבָּעָ֥ה רָאשִֽׁים:
11The name of one is Pishon; that is the one that encompasses all the land of Havilah, where there is gold.   יאשֵׁ֥ם הָֽאֶחָ֖ד פִּישׁ֑וֹן ה֣וּא הַסֹּבֵ֗ב אֵ֚ת כָּל־אֶ֣רֶץ הַֽחֲוִילָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁ֖ם הַזָּהָֽב:
Pishon: This is the Nile, the river of Egypt, and because its waters are blessed, and they rise and water the land, it is called Pishon, like (Hab. 1:8):“and their riders shall increase (וּפָשׁוּ) .” (Unknown midrash, quoted by Zeror Hamor, below 41:1, Letters of Rabbi Akiva). Another explanation: [It is called] Pishon because it causes flax (פִשְׁתָן) to grow, as is stated in reference to Egypt (Isa. 19:9):“And those who work at flax (פִּשְׁתִּים)…shall be ashamed” (Gen. Rabbah 16:2).   פישון: הוא נילוס נהר מצרים ועל שם שמימיו מתברכין ועולין ומשקין את הארץ נקרא פישון, כמו ופשו פרשיו. דבר אחר פישון שהוא מגדל פשתן שנאמר על מצרים (ישעיה יט ט) ובושו עובדי פשתים:
12And the gold of that land is good; there is the crystal and the onyx stone.   יבוּֽזֲהַ֛ב הָאָ֥רֶץ הַהִ֖וא ט֑וֹב שָׁ֥ם הַבְּדֹ֖לַח וְאֶ֥בֶן הַשֹּֽׁהַם:
13And the name of the second river is Gihon; that is the one that encompasses all the land of Cush.   יגוְשֵֽׁם־הַנָּהָ֥ר הַשֵּׁנִ֖י גִּיח֑וֹן ה֣וּא הַסּוֹבֵ֔ב אֵ֖ת כָּל־אֶ֥רֶץ כּֽוּשׁ:
Gihon: [It is named thus because] it flowed and roared, and its roaring was very great, like (Exod. 21: 28):“If an [ox] gore (יִגַח),” for he gores and goes along and roars.   גיחון: שהיה הולך והומה והמייתו גדולה מאד, כמו (שמות כא כח) כי יגח, שמנגח והולך והומה:
14And the name of the third river is Tigris; that is the one that flows to the east of Assyria, and the fourth river that is the Euphrates.   ידוְשֵֽׁם־הַנָּהָ֤ר הַשְּׁלִישִׁי֙ חִדֶּ֔קֶל ה֥וּא הַֽהֹלֵ֖ךְ קִדְמַ֣ת אַשּׁ֑וּר וְהַנָּהָ֥ר הָֽרְבִיעִ֖י ה֥וּא פְרָֽת:
Tigris: Heb. חִדֶּקֶל, [thus called] because its waters are sharp (חַד) and light (קַל). - [from Ber. 59b.]   חדקל: שמימיו חדין וקלין:
Euphrates: Heb. פְרָת [thus called] because its waters are fruitful (פָרִין) and increase abundantly, and make people healthy (Bech. 55b, Keth. 77b).   פרת: שמימיו פרין ורבין ומברין את האדם:
Cush and Assyria: These did not exist as yet, and Scripture wrote [their names] based on [the fact that they will exist in] the future. — [from Keth. 10b]   כוש ואשור: עדיין לא היו, וכתב המקרא על שם העתיד:
to the east of Assyria: Heb. קִדְמַת To the east of Assyria. — [from Targum Onkelos]   קדמת אשור: למזרחה של אשור:
that is the Euphrates: The most important of all [the rivers] (Gen. Rabbah 16:3), [because it is] mentioned in conjunction with the Land of Israel (Shev. 47b).   הוא פרת: החשוב על כולם, הנזכר על שם ארץ ישראל:
15Now the Lord God took the man, and He placed him in the Garden of Eden to work it and to guard it.   טווַיִּקַּ֛ח יְהֹוָ֥ה אֱלֹהִ֖ים אֶת־הָֽאָדָ֑ם וַיַּנִּחֵ֣הוּ בְגַן־עֵ֔דֶן לְעָבְדָ֖הּ וּלְשָׁמְרָֽהּ:
took: He took him with pleasant words and enticed him to enter. — [Gen. Rabbah 16:5]   ויקח: לקחו בדברים נאים ופתהו ליכנס:  
16And the Lord God commanded man, saying, "Of every tree of the garden you may freely eat.   טזוַיְצַו֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים עַל־הָֽאָדָ֖ם לֵאמֹ֑ר מִכֹּ֥ל עֵֽץ־הַגָּ֖ן אָכֹ֥ל תֹּאכֵֽל:
17But of the Tree of Knowledge of good and evil you shall not eat of it, for on the day that you eat thereof, you shall surely die."   יזוּמֵעֵ֗ץ הַדַּ֨עַת֙ ט֣וֹב וָרָ֔ע לֹ֥א תֹאכַ֖ל מִמֶּ֑נּוּ כִּ֗י בְּי֛וֹם אֲכָלְךָ֥ מִמֶּ֖נּוּ מ֥וֹת תָּמֽוּת:
18And the Lord God said, "It is not good that man is alone; I shall make him a helpmate opposite him."   יחוַיֹּ֨אמֶר֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהִ֔ים לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ:
It is not good, etc.: [Gen. Rabbah] Lest they [people] say, “There are two dominions: the Holy One, blessed be He, is alone among the heavenly beings, and He has no mate, and this one [man] among the earthly creatures, has no mate.”   לא טוב היות וגו': שלא יאמרו שתי רשויות הן הקב"ה יחיד בעליונים ואין לו זוג, וזה יחיד בתחתונים ואין לו זוג:
a helpmate opposite him: If he is worthy, she will be a helpmate. If he is not worthy, she will be against him, to fight him. — [from Gen. Rabbah 17:3, Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 12. See also Yev. 63a]   עזר כנגדו: זכה עזר, לא זכה כנגדו להלחם:
19And the Lord God formed from the earth every beast of the field and every fowl of the heavens, and He brought [it] to man to see what he would call it, and whatever the man called each living thing, that was its name.   יטוַיִּ֩צֶר֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהִ֜ים מִן־הָֽאֲדָמָ֗ה כָּל־חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ וְאֵת֙ כָּל־ע֣וֹף הַשָּׁמַ֔יִם וַיָּבֵא֙ אֶל־הָ֣אָדָ֔ם לִרְא֖וֹת מַה־יִּקְרָא־ל֑וֹ וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִקְרָא־ל֧וֹ הָֽאָדָ֛ם נֶ֥פֶשׁ חַיָּ֖ה ה֥וּא שְׁמֽוֹ:
And God formed from the earth: This “forming” is identical with the “making” mentioned above (1:25): “And God made the beasts of the earth, etc.” But it comes here to explain that the fowl were created from the mud, because it stated above that they were created from the water, and here it states that they were created from the earth (Chul. 27b). It also teaches you here that at the time of their forming, immediately on that day, He brought them to man to name them (Avoth d’Rabbi Nathan, ch. 1). And in the words of the Aggadah [Gen. Rabbah 17:4], this יְצִירה has the meaning of domination and conquest, like (Deut. 20:19):“When you besiege (תָצוּר) a city,” meaning that He subjugated them under man’s dominion.   ויצר וגו' מן האדמה: היא יצירה היא עשייה האמורה למעלה (לעיל א כה) ויעש א-להים את חית הארץ וגו', אלא בא ופירש שהעופות מן הרקק נבראו, לפי שאמר למעלה מן המים נבראו וכאן אמר מן הארץ נבראו. ועוד למדך כאן שבשעת יצירתן מיד בו ביום הביאם אל האדם לקרות להם שם. ובדברי אגדה יצירה זו לשון רידוי וכבוש, כמו (דברים כ יט) כי תצור אל עיר, שכבשן תחת ידו של אדם:
and whatever the man called each living thing.: Transpose it and explain it: Every living creature to which man would give a name-that was to be its name forever.   וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה וגו': סרסהו ופרשהו כל נפש חיה אשר יקרא לו האדם שם הוא שמו לעולם:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email