Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Matot-Massei

Torah Reading for Matot-Massei

Numbers 30:2-36:13

 E-mail
Select a portion:

1st Portion

Chapter 30

2Moses spoke to the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing the Lord has commanded.   בוַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה:
3If a man makes a vow to the Lord or makes an oath to prohibit himself, he shall not violate his word; according to whatever came out of his mouth, he shall do.   גאִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה:
4If a woman makes a vow to the Lord, or imposes a prohibition [upon herself] while in her father's house, in her youth,   דוְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַיהֹוָה וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ:
5if her father heard her vow or her prohibition which she has prohibited upon herself, yet her father remains silent, all her vows shall stand, and any prohibition that she has imposed upon herself shall stand.   הוְשָׁמַע אָבִיהָ אֶת נִדְרָהּ וֶאֱסָרָהּ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ אָבִיהָ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם:
6But if her father hinders her on the day he hears it, all her vows and her prohibitions that she has imposed upon herself shall not stand. The Lord will forgive her because her father hindered her.   ווְאִם הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ:
7But if she is [betrothed] to a man, with her vows upon her or by an utterance of her lips which she has imposed upon herself,   זוְאִם הָיוֹ תִהְיֶה לְאִישׁ וּנְדָרֶיהָ עָלֶיהָ אוֹ מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ:
8and her husband hears it but remains silent on the day he hears it, her vows shall stand, and her prohibition which she has imposed upon herself shall stand.   חוְשָׁמַע אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ וְהֶחֱרִישׁ לָהּ וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ:
9But if her husband hinders her on the day he heard it, he has revoked the vow she had taken upon herself and the utterance which she had imposed upon herself, and the Lord will forgive her.   טוְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ יָנִיא אוֹתָהּ וְהֵפֵר אֶת נִדְרָהּ אֲשֶׁר עָלֶיהָ וְאֵת מִבְטָא שְׂפָתֶיהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ:
10As for the vow of a widow or a divorced woman, whatever she prohibited upon herself will remain upon her.   יוְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה כֹּל אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם עָלֶיהָ:
11But if she vowed in her husband's house, or imposed a prohibition upon herself with an oath.   יאוְאִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה אוֹ אָסְרָה אִסָּר עַל נַפְשָׁהּ בִּשְׁבֻעָה:
12and her husband heard and remained silent, and did not hinder her, all her vows shall stand, and every prohibition she imposed upon herself shall stand.   יבוְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ לֹא הֵנִיא אֹתָהּ וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם:
13If her husband revokes them on the day he hears them, anything issuing from her lips regarding her vows or self imposed prohibitions shall not stand; her husband has revoked them and the Lord shall forgive her.   יגוְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם | אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָ לִנְדָרֶיהָ וּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם וַיהֹוָה יִסְלַח לָהּ:
14Any vow or any binding oath of self affliction, her husband can either uphold it or revoke it.   ידכָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ:
15However, if her husband remained silent from day to day, he has upheld all the vows and prohibitions she has assumed; he has upheld them since he remained silent on the day he heard it.   טווְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ לָהּ אִישָׁהּ מִיּוֹם אֶל יוֹם וְהֵקִים אֶת כָּל נְדָרֶיהָ אוֹ אֶת כָּל אֱסָרֶיהָ אֲשֶׁר עָלֶיהָ הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ:
16If he revokes them after having heard [them], he shall bear her iniquity.   טזוְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ:
17These are the statutes which the Lord commanded Moses concerning a man and his wife, a father and his daughter, in her youth, while in her father's house.   יזאֵלֶּה הַחֻקִּים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ בֵּין אָב לְבִתּוֹ בִּנְעֻרֶיהָ בֵּית אָבִיהָ:

Chapter 31

1The Lord spoke to Moses saying,   אוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2"Take revenge for the children of Israel against the Midianites; afterwards you will be gathered to your people."   בנְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:
3So Moses spoke to the people, saying, "Arm from among you men for the army, that they can be against Midian, and carry out the revenge of the Lord against Midian.   גוַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת יְהֹוָה בְּמִדְיָן:
4A thousand for each tribe, a thousand for each tribe, from all the tribes of Israel you shall send into the army."   דאֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא:
5From the thousands of Israel one thousand was given over for each tribe, twelve thousand armed for battle.   הוַיִּמָּסְרוּ מֵאַלְפֵי יִשְׂרָאֵל אֶלֶף לַמַּטֶּה שְׁנֵים עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא:
6Moses sent them the thousand from each tribe to the army, them along with Phinehas the son of Eleazar the kohen to the army, with the sacred utensils and the trumpets for sounding in his possession.   ווַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אֹתָם וְאֶת פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן לַצָּבָא וּכְלֵי הַקֹּדֶשׁ וַחֲצֹצְרוֹת הַתְּרוּעָה בְּיָדוֹ:
7They mounted an attack against Midian, as the Lord had commanded Moses, and they killed every male.   זוַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר:
8And they killed the Midianite kings upon their slain: Evi, Rekem, Zur, Hur, and Reba, the five kings of Midian, and Balaam the son of Beor they slew with the sword.   חוְאֶת מַלְכֵי מִדְיָן הָרְגוּ עַל חַלְלֵיהֶם אֶת אֱוִי וְאֶת רֶקֶם וְאֶת צוּר וְאֶת חוּר וְאֶת רֶבַע חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי מִדְיָן וְאֵת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הָרְגוּ בֶּחָרֶב:
9The children of Israel took the Midianite women and their small children captive, and they plundered all their beasts, livestock, and all their possessions.   טוַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת נְשֵׁי מִדְיָן וְאֶת טַפָּם וְאֵת כָּל בְּהֶמְתָּם וְאֶת כָּל מִקְנֵהֶם וְאֶת כָּל חֵילָם בָּזָזוּ:
10They set fire to all their residential cities and their castles.   יוְאֵת כָּל עָרֵיהֶם בְּמוֹשְׁבֹתָם וְאֵת כָּל טִירֹתָם שָׂרְפוּ בָּאֵשׁ:
11They took all the booty and all the plunder of man and beast.   יאוַיִּקְחוּ אֶת כָּל הַשָּׁלָל וְאֵת כָּל הַמַּלְקוֹחַ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה:
12They brought the captives, the plunder, and the booty to Moses and to Eleazar the kohen and to the entire community of Israel in the camp, in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.   יבוַיָּבִאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשְּׁבִי וְאֶת הַמַּלְקוֹחַ וְאֶת הַשָּׁלָל אֶל הַמַּחֲנֶה אֶל עַרְבֹת מוֹאָב אֲשֶׁר עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:

2nd Portion

Chapter 31

13Moses, Eleazar the kohen, and all princes of the community went out to meet them, outside the camp.   יגוַיֵּצְאוּ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְכָל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לִקְרָאתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
14Moses became angry with the officers of the army, the commanders of thousands and the commanders of hundreds, who had returned from the campaign of war.   ידוַיִּקְצֹף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת הַבָּאִים מִצְּבָא הַמִּלְחָמָה:
15Moses said to them, "Did you allow all the females to live?   טווַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה:
16They were the same ones who were involved with the children of Israel on Balaam's advice to betray the Lord over the incident of Peor, resulting in a plague among the congregation of the Lord.   טזהֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם לִמְסָר מַעַל בַּיהֹוָה עַל דְּבַר פְּעוֹר וַתְּהִי הַמַּגֵּפָה בַּעֲדַת יְהֹוָה:
17So now kill every male child, and every woman who can lie intimately with a man you shall kill.   יזוְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ:
18And all the young girls who have no experience of intimate relations with a man, you may keep alive for yourselves.   יחוְכֹל הַטַּף בַּנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר הַחֲיוּ לָכֶם:
19And you, encamp outside the camp for seven days; whoever killed a person or who touched a corpse shall cleanse himself on the third and seventh day, both you and your captives.   יטוְאַתֶּם חֲנוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ וְכֹל | נֹגֵעַ בֶּחָלָל תִּתְחַטְּאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם:
20All garments, leather articles, any goat product, and every wooden article shall undergo purification."   כוְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים וְכָל כְּלִי עֵץ תִּתְחַטָּאוּ:
21Eleazar the kohen said to the soldiers returning from battle, "This is the statute that the Lord commanded Moses.   כאוַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַבָּאִים לַמִּלְחָמָה זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
22Only the gold, the silver, the copper, the iron, the tin, and the lead   כבאַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת:
23whatever is used in fire you shall pass through fire and then it will be clean; it must, however, [also] be cleansed with sprinkling water, and whatever is not used in fire you shall pass through water.   כגכָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:
24You shall wash your garments on the seventh day and become [ritually] clean; afterwards, you may enter the camp."   כדוְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם וְאַחַר תָּבֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה:
25The Lord spoke to Moses, saying,   כהוַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
26"Take a count of the plunder of the captive people and animals, you, together with Eleazar the kohen and the paternal leaders of the community.   כושָׂא אֵת רֹאשׁ מַלְקוֹחַ הַשְּׁבִי בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה אַתָּה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְרָאשֵׁי אֲבוֹת הָעֵדָה:
27And you shall divide the plunder equally between the warriors who went out to battle and the entire congregation.   כזוְחָצִיתָ אֶת הַמַּלְקוֹחַ בֵּין תֹּפְשֵׂי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא וּבֵין כָּל הָעֵדָה:
28And you shall levy a tax for the Lord from the soldiers who went out to battle: one soul out of every five hundred, from the people, from the cattle, from the donkeys, and from the sheep.   כחוַהֲרֵמֹתָ מֶכֶס לַיהֹוָה מֵאֵת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים לַצָּבָא אֶחָד נֶפֶשׁ מֵחֲמֵשׁ הַמֵּאוֹת מִן הָאָדָם וּמִן הַבָּקָר וּמִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן:
29You shall take from their half and give it to Eleazar the kohen as a gift to the Lord.   כטמִמַּחֲצִיתָם תִּקָּחוּ וְנָתַתָּה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת יְהֹוָה:
30From the half belonging to the children of Israel you shall take one part out of fifty of the people, of the cattle, of the donkeys, of the sheep, and of all animals, and you shall give them to the Levites, the guardians of the Mishkan of the Lord."   לוּמִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תִּקַּח | אֶחָד | אָחֻז מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם מִן הַבָּקָר מִן הַחֲמֹרִים וּמִן הַצֹּאן מִכָּל הַבְּהֵמָה וְנָתַתָּה אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה:
31Moses and Eleazar the kohen did as the Lord had commanded Moses.   לאוַיַּעַשׂ משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
32The plunder, which was in addition to the spoils that the army had spoiled, consisted of six hundred and seventy five thousand sheep.   לבוַיְהִי הַמַּלְקוֹחַ יֶתֶר הַבָּז אֲשֶׁר בָּזְזוּ עַם הַצָּבָא צֹאן שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְשִׁבְעִים אֶלֶף וַחֲמֵשֶׁת אֲלָפִים:
33Seventy two thousand cattle.   לגוּבָקָר שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים אָלֶף:
34Sixty one thousand donkeys.   לדוַחֲמֹרִים אֶחָד וְשִׁשִּׁים אָלֶף:
35As for the people, of the women who had no experience of intimate relations with a man, all souls were thirty two thousand.   להוְנֶפֶשׁ אָדָם מִן הַנָּשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מִשְׁכַּב זָכָר כָּל נֶפֶשׁ שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים אָלֶף:
36The half that was the portion of those who went out to battle: the number of sheep was three hundred and thirty seven thousand, five hundred.   לווַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיֹּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
37The tax to the Lord from the sheep was six hundred and seventy five.   לזוַיְהִי הַמֶּכֶס לַיהֹוָה מִן הַצֹּאן שֵׁשׁ מֵאוֹת חָמֵשׁ וְשִׁבְעִים:
38Thirty six thousand cattle, of which the tax to the Lord was seventy two.   לחוְהַבָּקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים אָלֶף וּמִכְסָם לַיהֹוָה שְׁנַיִם וְשִׁבְעִים:
39Thirty thousand and five hundred donkeys, of which the tax to the Lord was sixty one.   לטוַחֲמֹרִים שְׁלשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וּמִכְסָם לַיהֹוָה אֶחָד וְשִׁשִּׁים:
40Sixteen thousand people, of which the tax to the Lord was thirty two people.   מוְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף וּמִכְסָם לַיהֹוָה שְׁנַיִם וּשְׁלשִׁים נָפֶשׁ:
41Moses gave the tax which was a gift to the Lord, to Eleazar the kohen, as the Lord had commanded Moses.   מאוַיִּתֵּן משֶׁה אֶת מֶכֶס תְּרוּמַת יְהֹוָה לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
42And from the half allotted to the children of Israel, which Moses had divided from the men who had gone into the army.   מבוּמִמַּחֲצִית בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר חָצָה משֶׁה מִן הָאֲנָשִׁים הַצֹּבְאִים:
43The community's half [consisted of] three hundred and thirty seven thousand, five hundred sheep.   מגוַתְּהִי מֶחֱצַת הָעֵדָה מִן הַצֹּאן שְׁלשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלשִׁים אֶלֶף שִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
44Thirty six thousand cattle.   מדוּבָקָר שִׁשָּׁה וּשְׁלשִׁים אָלֶף:
45Thirty thousand five hundred donkeys.   מהוַחֲמֹרִים שְׁלשִׁים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת:
46And sixteen thousand people.   מווְנֶפֶשׁ אָדָם שִׁשָּׁה עָשָׂר אָלֶף:
47Moses took one part out of fifty from the half of the children of Israel, the people and the animals, and gave them to the Levites, the guardians of the Lord's sanctuary.   מזוַיִּקַּח משֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הָאָחֻז אֶחָד מִן הַחֲמִשִּׁים מִן הָאָדָם וּמִן הַבְּהֵמָה וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת מֹשֶׁה:
48The officers appointed over the army's thousands, the commanders of thousands and the commanders of hundreds, approached Moses.   מחוַיִּקְרְבוּ אֶל משֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי הַמֵּאוֹת:
49They said to Moses, "Your servants counted the soldiers who were in our charge, and not one man was missing from us.   מטוַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה עֲבָדֶיךָ נָּשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ:
50We therefore wish to bring an offering for the Lord. Any man who found a gold article, be it an anklet, a bracelet, a ring, an earring, or a body ornament, to atone for our souls before the Lord.   נוַנַּקְרֵב אֶת קָרְבַּן יְהֹוָה אִישׁ אֲשֶׁר מָצָא כְלִי זָהָב אֶצְעָדָה וְצָמִיד טַבַּעַת עָגִיל וְכוּמָז לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
51Moses and Eleazar the kohen took all the gold articles from them.   נאוַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאִתָּם כֹּל כְּלִי מַעֲשֶׂה:
52The total of the gift of gold which they dedicated to the Lord [amounted to] sixteen thousand, seven hundred and fifty shekels; this was from the commanders of the thousands and the commanders of the hundreds.   נבוַיְהִי | כָּל זְהַב הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הֵרִימוּ לַיהֹוָה שִׁשָּׁה עָשָׂר אֶלֶף שְׁבַע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים שָׁקֶל מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וּמֵאֵת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת:
53The soldiers had seized spoils for themselves.   נגאַנְשֵׁי הַצָּבָא בָּזְזוּ אִישׁ לוֹ:
54Moses and Eleazar the kohen took the gold from the commanders of the thousands and hundreds and brought it to the Tent of Meeting, as a remembrance for the children of Israel before the Lord.   נדוַיִּקַּח משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶת הַזָּהָב מֵאֵת שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל אֹהֶל מוֹעֵד זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי יְהֹוָה:

3rd Portion

Chapter 32

1The descendants of Reuben and Gad had an abundance of livestock very numerous and they saw the land of Jazer and the land of Gilead, and behold, the place was a place for livestock.   אוּמִקְנֶה | רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה:
2The descendants of Gad and the descendants of Reuben came, and they spoke to Moses and to Eleazar the kohen and to the princes of the community, saying,   בוַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֶל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה לֵאמֹר:
3"Ataroth, Dibon, Jazer, and Nimrah, Heshbon, Elealeh, Sebam, Nebo, and Beon,   געֲטָרוֹת וְדִיבֹן וְיַעְזֵר וְנִמְרָה וְחֶשְׁבּוֹן וְאֶלְעָלֵה וּשְׂבָם וּנְבוֹ וּבְעֹן:
4the land that the Lord struck down before the congregation of Israel is a land for livestock, and your servants have livestock."   דהָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה:
5They said, "If it pleases you, let this land be given to your servants as a heritage; do not take us across the Jordan."   הוַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן:
6[Thereupon,] Moses said to the descendants of Gad and the descendants of Reuben, "Shall your brethren go to war while you stay here?   ווַיֹּאמֶר משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה:
7Why do you discourage the children of Israel from crossing over to the land which the Lord has given them?   זוְלָמָּה תְנִיאוּן (כתיב תנואון) אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
8This is what your fathers did when I sent them from Kadesh barnea to explore the Land.   חכֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת הָאָרֶץ:
9They went up to the Valley of Eshkol and saw the land, and they discouraged the children of Israel from crossing into the land which the Lord has given them.   טוַיַּעֲלוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרֶץ וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם יְהֹוָה:
10The anger of the Lord flared on that day, and He swore, saying,   יוַיִּחַר אַף יְהֹוָה בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר:
11'None of the men from the age of twenty years and over who came out of Egypt will see the land that I swore to Abraham, to Isaac, and to Jacob, for they did not follow Me wholeheartedly,   יאאִם יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא מִלְאוּ אַחֲרָי:
12except for Caleb the son of Jephunneh the Kenizite and Joshua the son of Nun, for they followed the Lord wholeheartedly.'   יבבִּלְתִּי כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה הַקְּנִזִּי וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן כִּי מִלְאוּ אַחֲרֵי יְהֹוָה:
13The anger of the Lord flared against Israel, and He made them wander in the desert for forty years until the entire generation who had done evil in the eyes of the Lord had died out.   יגוַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרָע בְּעֵינֵי יְהֹוָה:
14And behold, you have now risen in place of your fathers as a society of sinful people, to add to the wrathful anger of the Lord against Israel.   ידוְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף יְהֹוָה אֶל יִשְׂרָאֵל:
15If you turn away from following Him, He will leave you in the desert again, and you will destroy this entire people."   טוכִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל הָעָם הַזֶּה:
16They approached him and said, "We will build sheepfolds for our livestock here and cities for our children.   טזוַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ:
17We will then arm ourselves quickly [and go] before the children of Israel until we have brought them to their place. Our children will reside in the fortified cities on account of the inhabitants of the land.   יזוַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי ישְׁבֵי הָאָרֶץ:
18We shall not return to our homes until each of the children of Israel has taken possession of his inheritance.   יחלֹא נָשׁוּב אֶל בָּתֵּינוּ עַד הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלָתוֹ:
19For we will not inherit with them on the other side of the Jordan and beyond, because our inheritance has come to us on the east bank of the Jordan."   יטכִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה כִּי בָאָה נַּחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה:

4th Portion

Chapter 32

20Moses said to them, "If you do this thing, if you arm yourselves for battle before the Lord,   כוַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם משֶׁה אִם תַּעֲשׂוּן אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה:
21and your armed force crosses the Jordan before the Lord until He has driven out His enemies before Him,   כאוְעָבַר לָכֶם כָּל חָלוּץ אֶת הַיַּרְדֵּן לִפְנֵי יְהֹוָה עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת אֹיְבָיו מִפָּנָיו:
22and the Land will be conquered before the Lord, afterwards you may return, and you shall be freed [of your obligation] from the Lord and from Israel, and this land will become your heritage before the Lord.   כבוְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהֹוָה וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיהֹוָה וּמִיִּשְׂרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי יְהֹוָה:
23But, if you do not do so, behold, you will have sinned against the Lord, and be aware of your sin which will find you.   כגוְאִם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהֹוָה וּדְעוּ חַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם:
24So build yourselves cities for your children and enclosures for your sheep, and what has proceeded from your mouth you shall do."   כדבְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ:
25The descendants of Gad and the descendants of Reuben spoke to Moses, saying, "Your servants will do as my master commands.   כהוַיֹּאמֶר בְּנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן אֶל משֶׁה לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ יַּעֲשׂוּ כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה:
26Our children and our wives, our livestock and our cattle will remain there, in the cities of Gilead.   כוטַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ מִקְנֵנוּ וְכָל בְּהֶמְתֵּנוּ יִהְיוּ שָׁם בְּעָרֵי הַגִּלְעָד:
27But your servants will cross over all who are armed for combat before the Lord, for the battle, as my master has spoken."   כזוַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי יְהֹוָה לַמִּלְחָמָה כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי דֹּבֵר:
28Moses commanded Eleazar the kohen and Joshua the son of Nun and all the paternal heads of the tribes of the children of Israel concerning them.   כחוַיְצַו לָהֶם משֶׁה אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶת רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
29Moses said to them, "If the descendants of Gad and Reuben cross the Jordan with you before the Lord, and the Land is conquered before you, you shall give them the land of Gilead as a heritage.   כטוַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִם יַעַבְרוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן | אִתְּכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן כָּל חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵיכֶם וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת אֶרֶץ הַגִּלְעָד לַאֲחֻזָּה:
30But if they do not cross over with you armed [for battle], they shall receive a possession among you in the land of Canaan."   לוְאִם לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים אִתְּכֶם וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
31The descendants of Gad and the descendants of Reuben answered, saying, "We shall do as the Lord has spoken to your servants.   לאוַיַּעֲנוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן לֵאמֹר אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל עֲבָדֶיךָ כֵּן נַעֲשֶׂה:
32We shall cross over in an armed force before the Lord to the land of Canaan, and then we shall have the possession of our inheritance on this side of the Jordan."   לבנַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהֹוָה אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:
33Moses gave the descendants of Gad and the descendants of Reuben and half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon, king of the Amorites, and the kingdom of Og, king of Bashan the land together with its cities within borders, the cities of the surrounding territory.   לגוַיִּתֵּן לָהֶם | משֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן וְלַחֲצִי | שֵׁבֶט | מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף אֶת מַמְלֶכֶת סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וְאֶת מַמְלֶכֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָאָרֶץ לְעָרֶיהָ בִּגְבֻלֹת עָרֵי הָאָרֶץ סָבִיב:
34The descendants of Gad built Dibon, Ataroth, and Aroer.   לדוַיִּבְנוּ בְנֵי גָד אֶת דִּיבֹן וְאֶת עֲטָרֹת וְאֵת עֲרֹעֵר:
35And Atroth Shophan, Jazer, and Jogbehah.   להוְאֶת עַטְרֹת שׁוֹפָן וְאֶת יַעְזֵר וְיָגְבְּהָה:
36And Beth Nimrah and Beth Haran, fortified cities and sheepfolds.   לווְאֶת בֵּית נִמְרָה וְאֶת בֵּית הָרָן עָרֵי מִבְצָר וְגִדְרֹת צֹאן:
37The descendants of Reuben built Heshbon, Elealeh, and Kirjathaim.   לזוּבְנֵי רְאוּבֵן בָּנוּ אֶת חֶשְׁבּוֹן וְאֶת אֶלְעָלֵא וְאֵת קִרְיָתָיִם:
38And Nebo and Baal Meon, their names having been changed, and Sibmah. And they were called with names of the names of the cities they built.   לחוְאֶת נְבוֹ וְאֶת בַּעַל מְעוֹן מוּסַבֹּת שֵׁם וְאֶת שִׂבְמָה וַיִּקְרְאוּ בְשֵׁמֹת אֶת שְׁמוֹת הֶעָרִים אֲשֶׁר בָּנוּ:
39The children of Machir the son of Manasseh went to Gilead and conquered it, driving out the Amorites who were there.   לטוַיֵּלְכוּ בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה גִּלְעָדָה וַיִּלְכְּדֻהָ וַיּוֹרֶשׁ אֶת הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בָּהּ:
40Moses gave Gilead to Machir the son of Manasseh, and he settled in it.   מוַיִּתֵּן משֶׁה אֶת הַגִּלְעָד לְמָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה וַיֵּשֶׁב בָּהּ:
41Jair the son of Manasseh went and conquered their hamlets, and called them the hamlets of Jair.   מאוְיָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת חַוֹּתֵיהֶם וַיִּקְרָא אֶתְהֶן חַוֹּת יָאִיר:
42Nobah went and conquered Kenath and its surrounding villages, and called it Nobah, after his name.   מבוְנֹבַח הָלַךְ וַיִּלְכֹּד אֶת קְנָת וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיִּקְרָא לָה נֹבַח בִּשְׁמוֹ:

Chapter 33

1These are the journeys of the children of Israel who left the land of Egypt in their legions, under the charge of Moses and Aaron.   אאֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרֹן:
2Moses recorded their starting points for their journeys according to the word of the Lord, and these were their journeys with their starting points.   בוַיִּכְתֹּב משֶׁה אֶת מוֹצָאֵיהֶם לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וְאֵלֶּה מַסְעֵיהֶם לְמוֹצָאֵיהֶם:
3They journeyed from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month; on the day following the Passover sacrifice, the children of Israel left triumphantly before the eyes of all the Egyptians.   גוַיִּסְעוּ מֵרַעְמְסֵס בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח יָצְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּיָד רָמָה לְעֵינֵי כָּל מִצְרָיִם:
4And the Egyptians were busy burying because the Lord had struck down their firstborn and had wrought vengeance against their deities.   דוּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה יְהֹוָה בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה יְהֹוָה שְׁפָטִים:
5The children of Israel journeyed from Rameses and camped in Succoth.   הוַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת:
6They journeyed from Succoth and camped in Etham, at the edge of the desert.   ווַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר:
7They journeyed from Etham and camped in Pi hahiroth, which faces Baal zephon; and they camped in front of Migdol.   זוַיִּסְעוּ מֵאֵתָם וַיָּשָׁב עַל פִּי הַחִירֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵי בַּעַל צְפוֹן וַיַּחֲנוּ לִפְנֵי מִגְדֹּל:
8They journeyed from Penei hahiroth and crossed in the midst of the sea to the desert. They walked for three days in the desert of Etham and camped in Marah.   חוַיִּסְעוּ מִפְּנֵי הַחִירֹת וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם הַמִּדְבָּרָה וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בְּמִדְבַּר אֵתָם וַיַּחֲנוּ בְּמָרָה:
9They journeyed from Marah and arrived in Elim, and in Elim there were twelve springs of water and seventy palm trees, and they camped there.   טוַיִּסְעוּ מִמָּרָה וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וּבְאֵילִם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם:
10They journeyed from Elim and camped by the Red Sea.   יוַיִּסְעוּ מֵאֵילִם וַיַּחֲנוּ עַל יַם סוּף:
11They journeyed from the Red Sea and camped in the desert of Sin.   יאוַיִּסְעוּ מִיַּם סוּף וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִין:
12They journeyed from the desert of Sin and camped in Dophkah.   יבוַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִין וַיַּחֲנוּ בְּדָפְקָה:
13They journeyed from Dophkah and camped in Alush.   יגוַיִּסְעוּ מִדָּפְקָה וַיַּחֲנוּ בְּאָלוּשׁ:
14They journeyed from Alush and camped in Rephidim, but there there was no water for the people to drink.   ידוַיִּסְעוּ מֵאָלוּשׁ וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִם וְלֹא הָיָה שָׁם מַיִם לָעָם לִשְׁתּוֹת:
15They journeyed from Rephidim and camped in the Sinai desert.   טווַיִּסְעוּ מֵרְפִידִם וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר סִינָי:
16They journeyed from the Sinai desert and camped in Kivroth hataavah.   טזוַיִּסְעוּ מִמִּדְבַּר סִינָי וַיַּחֲנוּ בְּקִבְרֹת הַתַּאֲוָה:
17They journeyed from Kivroth hataavah and camped in Hazeroth   יזוַיִּסְעוּ מִקִּבְרֹת הַתַּאֲוָה וַיַּחֲנוּ בַּחֲצֵרֹת:
18They journeyed from Hazeroth and camped in Rithmah.   יחוַיִּסְעוּ מֵחֲצֵרֹת וַיַּחֲנוּ בְּרִתְמָה:
19They journeyed from Rithmah and camped in Rimmon perez.   יטוַיִּסְעוּ מֵרִתְמָה וַיַּחֲנוּ בְּרִמֹּן פָּרֶץ:
20They journeyed from Rimmon perez and camped in Libnah.   כוַיִּסְעוּ מֵרִמֹּן פָּרֶץ וַיַּחֲנוּ בְּלִבְנָה:
21They journeyed from Libnah and camped in Rissah.   כאוַיִּסְעוּ מִלִּבְנָה וַיַּחֲנוּ בְּרִסָּה:
22They journeyed from Rissah and camped in Kehelathah.   כבוַיִּסְעוּ מֵרִסָּה וַיַּחֲנוּ בִּקְהֵלָתָה:
23They journeyed from Kehelathah and camped in Mount Shepher.   כגוַיִּסְעוּ מִקְּהֵלָתָה וַיַּחֲנוּ בְּהַר שָׁפֶר:
24They journeyed from Mount Shepher and camped in Haradah.   כדוַיִּסְעוּ מֵהַר שָׁפֶר וַיַּחֲנוּ בַּחֲרָדָה:
25They journeyed from Haradah and camped in Makheloth.   כהוַיִּסְעוּ מֵחֲרָדָה וַיַּחֲנוּ בְּמַקְהֵלֹת:
26They journeyed from Makheloth and camped in Tahath.   כווַיִּסְעוּ מִמַּקְהֵלֹת וַיַּחֲנוּ בְּתָחַת:
27They journeyed from Tahath and camped in Tarah.   כזוַיִּסְעוּ מִתָּחַת וַיַּחֲנוּ בְּתָרַח:
28They journeyed from Tarah and camped in Mithkah.   כחוַיִּסְעוּ מִתָּרַח וַיַּחֲנוּ בְּמִתְקָה:
29They journeyed from Mithkah and camped in Hashmonah.   כטוַיִּסְעוּ מִמִּתְקָה וַיַּחֲנוּ בְּחַשְׁמֹנָה:
30They journeyed from Hashmonah and camped in Moseroth.   לוַיִּסְעוּ מֵחַשְׁמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּמֹסֵרוֹת:
31They journeyed from Moseroth and camped in Benei jaakan.   לאוַיִּסְעוּ מִמֹּסֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בִּבְנֵי יַעֲקָן:
32They journeyed from Benei jaakan and camped in Hor hagidgad.   לבוַיִּסְעוּ מִבְּנֵי יַעֲקָן וַיַּחֲנוּ בְּחֹר הַגִּדְגָּד:
33They journeyed from Hor hagidgad and camped in Jotbathah.   לגוַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה:
34They journeyed from Jotbathah and camped in Abronah.   לדוַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה:
35They journeyed from Abronah and camped in Etzion geber.   להוַיִּסְעוּ מֵעַבְרֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּעֶצְיֹן גָּבֶר:
36They journeyed from Ezion geber and camped in the desert of Zin, which is Kadesh.   לווַיִּסְעוּ מֵעֶצְיֹן גָּבֶר וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר צִן הִוא קָדֵשׁ:
37They journeyed from Kadesh and camped at Mount Hor, at the edge of the land of Edom.   לזוַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיַּחֲנוּ בְּהֹר הָהָר בִּקְצֵה אֶרֶץ אֱדוֹם:
38Aaron the kohen ascended Mount Hor at the Lord's bidding and died there, on the first day of the fifth month in the fortieth year of the children of Israel's exodus from Egypt.   לחוַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר עַל פִּי יְהֹוָה וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ:
39Aaron was one hundred and twenty three years old when he died at Mount Hor.   לטוְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלשׁ וְעֶשְׂרִים וּמְאַת שָׁנָה בְּמֹתוֹ בְּהֹר הָהָר:
40The Canaanite king of Arad, who dwelt in the south, in the land of Canaan, heard that the children of Israel had arrived.   מוַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד וְהוּא ישֵׁב בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן בְּבֹא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
41They journeyed from Mount Hor and camped in Zalmonah.   מאוַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה:
42They journeyed from Zalmonah and camped in Punon.   מבוַיִּסְעוּ מִצַּלְמֹנָה וַיַּחֲנוּ בְּפוּנֹן:
43They journeyed from Punon and camped in Oboth.   מגוַיִּסְעוּ מִפּוּנֹן וַיַּחֲנוּ בְּאֹבֹת:
44They journeyed from Oboth and camped at the ruins of Abarim, on the Moabite boundary.   מדוַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בִּגְבוּל מוֹאָב:
45They journeyed from the ruins and camped in Dibon gad.   מהוַיִּסְעוּ מֵעִיִּים וַיַּחֲנוּ בְּדִיבֹן גָּד:
46They journeyed from Dibon gad and camped in Almon diblathaimah.   מווַיִּסְעוּ מִדִּיבֹן גָּד וַיַּחֲנוּ בְּעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה:
47They journeyed from Almon diblathaimah and camped in the mountains of Abarim, in front of Nebo.   מזוַיִּסְעוּ מֵעַלְמֹן דִּבְלָתָיְמָה וַיַּחֲנוּ בְּהָרֵי הָעֲבָרִים לִפְנֵי נְבוֹ:
48They journeyed from the mountains of Abarim and camped in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.   מחוַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:
49They camped along the Jordan from Beth jeshimoth to Abel shittim, in the plains of Moab.   מטוַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב:

5th Portion

Chapter 33

50The Lord spoke to Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:   נוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר:
51Speak to the children of Israel and say to them: When you cross the Jordan into the land of Canaan,   נאדַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל אֶרֶץ כְּנָעַן:
52you shall drive out all the inhabitants of the land from before you, destroy all their temples, destroy their molten idols, and demolish their high places.   נבוְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת כָּל ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְאִבַּדְתֶּם אֵת כָּל מַשְׂכִּיֹּתָם וְאֵת כָּל צַלְמֵי מַסֵּכֹתָם תְּאַבֵּדוּ וְאֵת כָּל בָּמוֹתָם תַּשְׁמִידוּ:
53You shall clear out the Land and settle in it, for I have given you the Land to occupy it.   נגוְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ:
54You shall give the Land as an inheritance to your families by lot; to the large, you shall give a larger inheritance and to the small you shall give a smaller inheritance; wherever the lot falls shall be his; according to the tribes of your fathers, you shall inherit.   נד וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם לָרַב תַּרְבּוּ אֶת נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל לוֹ יִהְיֶה לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם תִּתְנֶחָלוּ:
55But if you do not drive out the inhabitants of the Land from before you, then those whom you leave over will be as spikes in your eyes and thorns in your sides, and they will harass you in the land in which you settle.   נהוְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת ישְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרְרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ:
56And it will be that what I had intended to do to them, I will do to you.   נווְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם:

Chapter 34

1The Lord spoke to Moses, saying:   אוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2Command the children of Israel and say to them, When you arrive in the land of Canaan, this is the land which shall fall to you as an inheritance, the land of Canaan according to its borders.   בצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:
3Your southernmost corner shall be from the desert of Zin along Edom, and the southern border shall be from the edge of the Sea of Salt [the Dead Sea] to the east.   גוְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה:
4The border then turns south of Maaleh Akrabim [elevation of Akrabim], passing toward Zin, and its ends shall be to the south of Kadesh barnea. Then it shall extend to Hazar addar and continue toward Azmon.   דוְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ (כתיב והיה) תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה:
5The border then turns from Azmon to the stream of Egypt, and its ends shall be to the sea.   הוְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה:
6The western border: it shall be for you the Great [Mediterranean] Sea and the border this shall be your western border.   ווּגְבוּל יָם וְהָיָה לָכֶם הַיָּם הַגָּדוֹל וּגְבוּל זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל יָם:
7This shall be your northern border: From the Great [Mediterranean] Sea turn yourselves toward Mount Hor.   זוְזֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן מִן הַיָּם הַגָּדֹל תְּתָאוּ לָכֶם הֹר הָהָר:
8From Mount Hor turn to the entrance of Hamath, and the ends of the border shall be toward Zedad.   חמֵהֹר הָהָר תְּתָאוּ לְבֹא חֲמָת וְהָיוּ תּוֹצְאֹת הַגְּבֻל צְדָדָה:
9The border shall then extend to Ziphron, and its ends shall be Hazar enan; this shall be your northern border.   טוְיָצָא הַגְּבֻל זִפְרֹנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו חֲצַר עֵינָן זֶה יִּהְיֶה לָכֶם גְּבוּל צָפוֹן:
10You shall then turn yourselves toward the eastern border, from Hazar enan to Shepham.   יוְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם לִגְבוּל קֵדְמָה מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה:
11The border descends from Shepham toward Riblah, to the east of Ain. Then the border descends and hits the eastern shore of Lake Kinnereth.   יאוְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבֻל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה:
12The border then continues down along the Jordan, and its ends is the Sea of Salt [the Dead Sea]; this shall be your Land according to its borders around.   יבוְיָרַד הַגְּבוּל הַיַּרְדֵּנָה וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו יָם הַמֶּלַח זֹאת תִּהְיֶה לָכֶם הָאָרֶץ לִגְבֻלֹתֶיהָ סָבִיב:
13Moses commanded the children of Israel saying, "This is the Land which you are to apportion for inheritance through lot, that the Lord has commanded to give to the nine and a half tribes.   יגוַיְצַו משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֹתָהּ בְּגוֹרָל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לָתֵת לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה:
14For the tribe of Reuben's descendants according to their fathers' house, and the tribe of Gad's descendants according to their fathers' house, and half the tribe of Manasseh have already received their inheritance.   ידכִּי לָקְחוּ מַטֵּה בְנֵי הָראוּבֵנִי לְבֵית אֲבֹתָם וּמַטֵּה בְנֵי הַגָּדִי לְבֵית אֲבֹתָם וַחֲצִי מַטֵּה מְנַשֶּׁה לָקְחוּ נַחֲלָתָם:
15The two and a half tribes have received their inheritance on this side of the Jordan, near Jericho in the east, toward the sunrise."   טושְׁנֵי הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה לָקְחוּ נַחֲלָתָם מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ קֵדְמָה מִזְרָחָה:

6th Portion

Chapter 34

16The Lord spoke to Moses saying:   טזוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
17These are the names of the men who shall inherit the land on your behalf: Eleazar the kohen and Joshua the son of Nun.   יזאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ לָכֶם אֶת הָאָרֶץ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁע בִּן נוּן:
18You shall take one chieftain from each tribe to [help you to] acquire the land.   יחוְנָשִׂיא אֶחָד נָשִׂיא אֶחָד מִמַּטֶּה תִּקְחוּ לִנְחֹל אֶת הָאָרֶץ:
19These are the names of the men: for the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh.   יטוְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה:
20For the tribe of the descendants of Simeon, Samuel the son of Ammihud.   כוּלְמַטֵּה בְּנֵי שִׁמְעוֹן שְׁמוּאֵל בֶּן עַמִּיהוּד:
21For the tribe of Benjamin, Elidad the son of Chislon.   כאלְמַטֵּה בִנְיָמִן אֱלִידָד בֶּן כִּסְלוֹן:
22The chieftain for the tribe of the descendants of Dan, Bukki the son of Jogli.   כבוּלְמַטֵּה בְנֵי דָן נָשִׂיא בֻּקִּי בֶּן יָגְלִי:
23For the descendants of Joseph; the chieftain for the tribe of the descendants of Manasseh, Hanniel the son of Ephod.   כגלִבְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן אֵפֹד:
24The chieftain for the tribe of the descendants of Ephraim, Kemuel the son of Shiphtan.   כדוּלְמַטֵּה בְנֵי אֶפְרַיִם נָשִׂיא קְמוּאֵל בֶּן שִׁפְטָן:
25The chieftain for the tribe of the descendants of Zebulun, Elizaphan the son of Parnach.   כהוּלְמַטֵּה בְנֵי זְבוּלֻן נָשִׂיא אֱלִיצָפָן בֶּן פַּרְנָךְ:
26The chieftain for the tribe of the descendants of Issachar, Paltiel the son of Azzan.   כווּלְמַטֵּה בְנֵי יִשָּׂשכָר נָשִׂיא פַּלְטִיאֵל בֶּן עַזָּן:
27The chieftain for the tribe of the descendants of Asher, Ahihud the son of Shelomi.   כזוּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי:
28The chieftain of the tribe of the descendants of Naphtali, Pedahel the son of Ammihud.   כחוּלְמַטֵּה בְנֵי נַפְתָּלִי נָשִׂיא פְּדַהְאֵל בֶּן עַמִּיהוּד:
29These are the ones whom the Lord commanded to apportion the inheritance to the children of Israel in the land of Canaan.   כטאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לְנַחֵל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:

Chapter 35

1The Lord spoke to Moses in the plains of Moab, by the Jordan at Jericho saying:   אוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ לֵאמֹר:
2Command the children of Israel that they shall give to the Levites from their hereditary possession cities in which to dwell, and you shall give the Levites open spaces around the cities.   בצַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם:
3These cities shall be theirs for dwelling, and their open spaces shall be for their cattle, their property, and for all their needs.   גוְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם:
4The areas of open space for the cities which you shall give to the Levites shall extend from the wall of the city outward, one thousand cubits all around.   דוּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב:
5You shall measure from outside the city, two thousand cubits on the eastern side, two thousand cubits on the southern side, two thousand cubits on the western side, and two thousand cubits on the northern side, with the city in the middle; this shall be your cities' open spaces.   הוּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם | אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים:
6Among the cities you shall give to the Levites, shall be six cities of refuge, which you shall provide [as places] to which a murderer can flee. In addition to them, you shall provide forty two cities.   ווְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אֵת שֵׁשׁ עָרֵי הַמִּקְלָט אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לָנֻס שָׁמָּה הָרֹצֵחַ וַעֲלֵיהֶם תִּתְּנוּ אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם עִיר:
7All the cities you shall give to the Levites shall number forty eight cities, them with their open spaces.   זכָּל הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה עִיר אֶתְהֶן וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן:
8And as for the cities that you shall give from the possession of the children of Israel, you shall take more from a larger [holding] and you shall take less from a smaller one. Each one, according to the inheritance allotted to him, shall give of his cities to the Levites.   חוְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ מֵאֲחֻזַּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הָרַב תַּרְבּוּ וּמֵאֵת הַמְעַט תַּמְעִיטוּ אִישׁ כְּפִי נַחֲלָתוֹ אֲשֶׁר יִנְחָלוּ יִתֵּן מֵעָרָיו לַלְוִיִּם:

7th Portion

Chapter 35

9The Lord spoke to Moses saying:   טוַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
10Speak to the children of Israel and say to them, When you cross the Jordan to the land of Canaan,   ידַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן אַרְצָה כְּנָעַן:
11you shall designate cities for yourselves; they shall be cities of refuge for you, and a murderer who killed a person unintentionally shall flee there.   יאוְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה:
12These cities shall serve you as a refuge from an avenger, so that the murderer shall not die until he stands in judgment before the congregation.   יבוְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט:
13The cities that you provide shall serve as six cities of refuge for you.   יגוְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לָכֶם:
14You shall provide the three cities in trans Jordan and the three cities in the land of Canaan; they shall be cities of refuge.   ידאֵת | שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וְאֵת שְׁלשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה:
15These six cities shall be a refuge for the children of Israel and for the proselyte and resident among them, so that anyone who unintentionally kills a person can flee there.   טולִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם תִּהְיֶינָה שֵׁשׁ הֶעָרִים הָאֵלֶּה לְמִקְלָט לָנוּס שָׁמָּה כָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה:
16If he struck him with an iron instrument and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   טזוְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל | הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:
17If he struck him with a fist sized stone which is deadly, and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   יזוְאִם בְּאֶבֶן יָד אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:
18Or with a fist sized wooden instrument which is deadly,and he dies, he is a murderer, and the murderer shall be put to death.   יחאוֹ בִּכְלִי עֵץ יָד אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ הִכָּהוּ וַיָּמֹת רֹצֵחַ הוּא מוֹת יוּמַת הָרֹצֵחַ:
19The blood avenger shall kill the murderer; he may kill him when he meets him.   יטגֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִתֶנּוּ:
20If, out of hatred, he pushed him, or threw something at him with premeditation, and he died,   כוְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדֳּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת:
21or if he maliciously struck him with his hand and he died, the assailant shall be put to death; he is a murderer; the blood avenger may kill the murderer when he meets him.   כאאוֹ בְאֵיבָה הִכָּהוּ בְיָדוֹ וַיָּמֹת מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה רֹצֵחַ הוּא גֹּאֵל הַדָּם יָמִית אֶת הָרֹצֵחַ בְּפִגְעוֹ בוֹ:
22But if he pushed him accidentally, without malice, or threw an object at him without premeditation,   כבוְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה:
23or, with any stone which is deadly, and without seeing [his victim] he threw it down at him and it killed him, but he was not his enemy and bore him no malice   כגאוֹ בְכָל אֶבֶן אֲשֶׁר יָמוּת בָּהּ בְּלֹא רְאוֹת וַיַּפֵּל עָלָיו וַיָּמֹת וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ:
24Then the congregation shall judge between the assailant and the blood avenger, on the basis of these judgments.   כדוְשָׁפְטוּ הָעֵדָה בֵּין הַמַּכֶּה וּבֵין גֹּאֵל הַדָּם עַל הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה:
25The congregation shall protect the murderer from the hand of the blood avenger, and the congregation shall return him to the city of refuge to which he had fled, and he shall remain there until the Kohen Gadol, who anointed him with the sacred oil, dies.   כהוְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ:
26But if the murderer goes beyond the border of the city of refuge to which he had fled,   כווְאִם יָצֹא יֵצֵא הָרֹצֵחַ אֶת גְּבוּל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה:
27and the blood avenger finds him outside the limits of his city of refuge, and the blood avenger slays the murderer, he has no blood.   כזוּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם:
28For he shall remain in his city of refuge until the Kohen Gadol dies, and only after the Kohen Gadol has died, may the murderer return to the land which is his possession.   כחכִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל וְאַחֲרֵי מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל יָשׁוּב הָרֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ:
29These shall be for you a statute of justice for all your generations, in all your dwelling places.   כטוְהָיוּ אֵלֶּה לָכֶם לְחֻקַּת מִשְׁפָּט לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם:
30Whoever [namely the blood avenger] kills a person, based on the testimony of witnesses, he shall slay the murderer. A single witness may not testify against a person so that he should die.   לכָּל מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים יִרְצַח אֶת הָרֹצֵחַ וְעֵד אֶחָד לֹא יַעֲנֶה בְנֶפֶשׁ לָמוּת:
31You shall not accept ransom for the life of a murderer, who is guilty of death, for he shall be put to death.   לאוְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת:
32You shall not accept ransom for one who has fled to his city of refuge, to allow him to return to live in the Land, before the kohen has died.   לבוְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס אֶל עִיר מִקְלָטוֹ לָשׁוּב לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ עַד מוֹת הַכֹּהֵן:
33And you shall not corrupt the land in which you live, for the blood corrupts the land, and the blood which is shed in the land cannot be atoned for except through the blood of the one who shed it.   לגוְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ:
34And you shall not defile the land where you reside, in which I dwell, for I am the Lord Who dwells among the children of Israel.   לדוְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם ישְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה שֹׁכֵן בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:

Chapter 36

1The paternal heads of the family of the sons of Gilead the son of Machir the son of Manasseh of the families of the sons of Joseph approached and spoke before Moses and before the chieftains, the paternal heads of the children of Israel.   אוַיִּקְרְבוּ רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמִשְׁפַּחַת בְּנֵי גִלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה מִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂאִים רָאשֵׁי אָבוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
2They said, "The Lord commanded my master to give the Land as an inheritance through lot to the children of Israel, and our master was commanded by the Lord to give the inheritance of Zelophehad our brother to his daughters.   בוַיֹּאמְרוּ אֶת אֲדֹנִי צִוָּה יְהֹוָה לָתֵת אֶת הָאָרֶץ בְּנַחֲלָה בְּגוֹרָל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַאדֹנִי צֻוָּה בַיהֹוָה לָתֵת אֶת נַחֲלַת צְלָפְחָד אָחִינוּ לִבְנֹתָיו:
3Now, if they marry a member of another tribe of the children of Israel, their inheritance will be diminished from the inheritance of our father, and it will be added to the inheritance of the tribe into which they marry, and thus, it will be diminished from the lot of our inheritance.   גוְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ:
4Even if the children of Israel will have a Jubilee, their inheritance will be added to the inheritance of the tribe into which they marry, and their inheritance will be diminished from the inheritance of our father's tribe."   דוְאִם יִהְיֶה הַיֹּבֵל לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנוֹסְפָה נַחֲלָתָן עַל נַחֲלַת הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִנַּחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתֵינוּ יִגָּרַע נַחֲלָתָן:
5Moses commanded the children of Israel according to the word of the Lord, saying, "The tribe of Joseph's descendants speak justly.   הוַיְצַו משֶׁה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי יְהֹוָה לֵאמֹר כֵּן מַטֵּה בְנֵי יוֹסֵף דֹּבְרִים:
6This is the word that the Lord has commanded regarding Zelophehad's daughters. Let them marry whomever they please, but they shall marry only to the family of their father's tribe.   וזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לִבְנוֹת צְלָפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים:
7Thus, the inheritance of the children of Israel will not be transferred from tribe to tribe, for each person from the children of Israel will remain attached to the inheritance of his father's tribe.   זוְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
8Every daughter from the tribes of the children of Israel who inherits property, shall marry a member of her father's tribe, so each one of the children of Israel shall inherit the property of his forefathers.   חוְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְאֶחָד מִמִּשְׁפַּחַת מַטֵּה אָבִיהָ תִּהְיֶה לְאִשָּׁה לְמַעַן יִירְשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ נַחֲלַת אֲבֹתָיו:
9And no inheritance will be transferred from one tribe to another tribe, for each person of the tribes of the children of Israel shall remain attached to his own inheritance."   טוְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה מִמַּטֶּה לְמַטֵּה אַחֵר כִּי אִישׁ בְּנַחֲלָתוֹ יִדְבְּקוּ מַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
10As the Lord had commanded Moses, so did Zelophehad's daughters do.   יכַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד:
11Mahlah, Tirzah, Hoglah, Milcah, and Noah married their cousins.   יאוַתִּהְיֶינָה מַחְלָה תִרְצָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד לִבְנֵי דֹדֵיהֶן לְנָשִׁים:
12They married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph, and their inheritance remained with the tribe of their father's family.   יבמִמִּשְׁפְּחֹת בְּנֵי מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף הָיוּ לְנָשִׁים וַתְּהִי נַחֲלָתָן עַל מַטֵּה מִשְׁפַּחַת אֲבִיהֶן:
13These are the commandments and the ordinances that the Lord commanded the children of Israel through Moses in the plains of Moab, by the Jordan at Jericho.   יגאֵלֶּה הַמִּצְו‍ֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG