Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook

Torah Reading for Shelach

Torah Reading for Shelach

Numbers 13:1-15:41

E-mail
Select a portion:

1st Portion

Chapter 13

1. The Lord spoke to Moses saying,   א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. "Send out for yourself men who will scout the Land of Canaan, which I am giving to the children of Israel. You shall send one man each for his father's tribe; each one shall be a chieftain in their midst."   ב. שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם:
Send for yourself men: Why is the section dealing with the spies juxtaposed with the section dealing with Miriam? Because she was punished over matters of slander, for speaking against her brother, and these wicked people witnessed [it], but did not learn their lesson. — [Midrash Tanchuma Shelach 5]   שלח לך אנשים: למה נסמכה פרשת מרגלים לפרשת מרים, לפי שלקתה על עסקי דבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר:
Send for yourself: According to your own understanding. I am not commanding you, but if you wish, you may send. Since the Israelites had come [to Moses] and said, “Let us send men ahead of us,” as it says, “All of you approached me…” (Deut. 1:22), Moses took counsel with the Shechinah . He [God] said, “I told them that it is good, as it says, ‘I will bring you up from the affliction of Egypt…’ (Exod. 3:17). By their lives! Now I will give them the opportunity to err through the words of the spies, so that they will not inherit it.” - [Midrash Tanchuma 5]   שלח לך: לדעתך, אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח, לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א, כב) נשלחה אנשים לפנינו, כמה שנאמר (שם) ותקרבון אלי כלכם וגו', ומשה נמלך בשכינה. אמר אני אמרתי להם שהיא טובה, שנאמר (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו', חייהם שאני נותן להם מקום לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה:
3. So Moses sent them from the desert of Paran by the word of the Lord. All of them were men of distinction; they were the heads of the children of Israel.   ג. וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְהֹוָה כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה:
by the word of the Lord: With his consent; He did not stop him.   על פי ה': ברשותו, שלא עכב על ידו:
All of them were men of distinction: Whenever [the word] אִנָשִׁים [is used] in Scripture, it denotes importance. At that time, they were virtuous. — [Mid. Tanchuma 4]   כלם אנשים: כל אנשים שבמקרא לשון חשיבות, ואותה שעה כשרים היו:
4. These are their names: For the tribe of Reuben, Shammua the son of Zakkur.   ד. וְאֵלֶּה שְׁמוֹתָם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שַׁמּוּעַ בֶּן זַכּוּר:
5. For the tribe of Simeon, Shaphat the son of Hori.   ה. לְמַטֵּה שִׁמְעוֹן שָׁפָט בֶּן חוֹרִי:
6. For the tribe of Judah, Caleb the son of Jepphunneh.   ו. לְמַטֵּה יְהוּדָה כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה:
7. For the tribe of Issachar, Yigal the son of Joseph.   ז. לְמַטֵּה יִשָּׂשכָר יִגְאָל בֶּן יוֹסֵף:
8. For the tribe of Ephraim, Hoshea the son of Nun.   ח. לְמַטֵּה אֶפְרָיִם הוֹשֵׁעַ בִּן נוּן:
9. For the tribe of Benjamin, Palti the son of Raphu.   ט. לְמַטֵּה בִנְיָמִן פַּלְטִי בֶּן רָפוּא:
10. For the tribe of Zebulun, Gaddiel the son of Sodi.   י. לְמַטֵּה זְבוּלֻן גַּדִּיאֵל בֶּן סוֹדִי:
11. For the tribe of Joseph, the tribe of Manasseh, Gaddi the son of Susi.   יא. לְמַטֵּה יוֹסֵף לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה גַּדִּי בֶּן סוּסִי:
12. For the tribe of Dan, Ammiel the son of Gemalli.   יב. לְמַטֵּה דָן עַמִּיאֵל בֶּן גְּמַלִּי:
13. For the tribe of Asher, Sethur the son of Michael.   יג. לְמַטֵּה אָשֵׁר סְתוּר בֶּן מִיכָאֵל:
14. For the tribe of Naphtali, Nahbi the son of Vophsi.   יד. לְמַטֵּה נַפְתָּלִי נַחְבִּי בֶּן וָפְסִי:
15. For the tribe of Gad, Geuel the son of Machi.   טו. לְמַטֵּה גָד גְּאוּאֵל בֶּן מָכִי:
16. These are the names of the men Moses sent to scout the Land, and Moses called Hoshea the son of Nun, Joshua.   טז. אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ:
And Moses called Hoshea…: He prayed on his behalf, “May God save you from the counsel of the spies.” [The name יְהוֹשֻׁעַ is a compounded form of יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ, May God save you.]- [Sotah 34b]   ויקרא משה להושע וגו': התפלל עליו יה יושיעך מעצת מרגלים:
17. Moses sent them to scout the Land of Canaan, and he said to them, "Go up this way in the south and climb up the mountain.   יז. וַיִּשְׁלַח אֹתָם משֶׁה לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר:
Go up this way in the south: This was the inferior part of the Land of Israel. This is the custom of merchants; they show their inferior goods first and afterward display their best. — [Midrash Tanchuma 6]   עלו זה בנגב: הוא היה הפסולת של ארץ ישראל, שכן דרך התגרים מראין את הפסולת תחלה ואחר כך מראין את השבח:
18. You shall see what [kind of] land it is, and the people who inhabit it; are they strong or weak? Are there few or many?   יח. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב:
what [kind of] land it is: Some countries rear strong people, and some countries rear weak [people]; some produce large populations and some small populations. — [Mid. Tanchuma 6]   את הארץ מה היא: יש ארץ מגדלת גבורים ויש ארץ מגדלת חלשים יש מגדלת אוכלוסין ויש ממעטת אוכלוסין:
are they strong or weak: He gave them a sign. If they live in open cities [it is a sign that] they are strong, since they rely on their might. And if they live in fortified cities [it is a sign that] they are weak. — [Mid. Tanchuma 6]   החזק הוא הרפה: סימן מסר להם, אם בפרזים יושבין, חזקים הם שסומכין על גבורתם, ואם בערים בצורות הם יושבין, חלשים הם:
19. And what of the land they inhabit? Is it good or bad? And what of the cities in which they reside are they in camps or in fortresses?   יט. וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים:
are they in camps: Heb. הַבְּמַחֲנִים, as the Targum [Onkelos] renders, הַבְּפַצְחִין, cities which are exposed and open, unwalled.   הבמחנים: תרגומו הבפצחין כרכין פצוחין ופתוחין מאין חומה:
is it good: possessing springs and other good and healthy water sources.   הטובה היא: במעינות ותהומות טובים ובריאים:
20. What is the soil like is it fat or lean? Are there any trees in it or not? You shall be courageous and take from the fruit of the land." It was the season when the first grapes begin to ripen.   כ. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים:
does it have trees: Heb. הִיֵשׁ בָּהּ עֵץ, lit,. does it have a tree. Does it have a worthy man who will protect them with his merit. - [B.B. 15a]   היש בה עץ: אם יש בהם אדם כשר שיגין עליהם בזכותו:
when the first grapes begin to ripen: The season in which the grapes begin to ripen, in their first stage of growth.   בכורי ענבים: ימים שהענבים מתבשלין בבכור:

2nd Portion

Chapter 13

21. So they went up and explored the land, from the desert of Zin until Rehov, at the entrance to Hamath.   כא. וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת:
from the desert of Zin until Rehov at the entrance to Hamath: They walked along the length and width of its borders, [so that their path looked] like a [Greek] gamma. They walked along the side which was the southern border, from the eastern corner to the western corner, as Moses had directed them: “Go up this way in the south”-by way of the southeastern border until the sea, for the sea was its western border. From there they turned and walked along the entire western border, which is the coast, until the entrance to Hamath, which is near Mount Hor, in the northwestern corner, as is described in the borders of the Land in the portion [beginning with the words,] “These are the travels” (34:6).   ממדבר צן עד רחב לבא חמת: הלכו בגבוליה באורך וברוחב כמין גאם, הלכו רוח גבול דרומית ממקצוע מזרח עד מקצוע מערב, כמו שצוה משה עלו זה בנגב, דרך גבול דרומית מזרחית עד הים, שהים הוא גבול מערבי. ומשם חזרו והלכו כל גבול מערבי על שפת הים עד לבא חמת, שהוא אצל הר ההר במקצוע מערבית צפונית, כמו שמפורש בגבולות הארץ בפרשת אלה מסעי:
22. They went up in, the south, and he came to Hebron, and there were Ahiman, Sheshai, and Talmai, the descendants of the giant. Now Hebron had been built seven years before Zoan of Egypt.   כב. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי יְלִידֵי הָעֲנָק וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם:
and he came to Hebron: Caleb went there alone [hence the singular “he came”] to prostrate himself on the graves of the patriarchs [in prayer] that he not be enticed by his colleagues to be part of their counsel. Thus, it says, “I will give him [Caleb] the land on which he has walked” (Deut. 1:36), and it is written, “They gave Hebron to Caleb” (Jud. 1:20). - [Sotah 34b]   ויבא עד חברון: כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות, שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם, וכן הוא אומר (דברים א, לו) ולו אתן את הארץ אשר דרך בה, וכתיב (שופטים א, כ) ויתנו לכלב את חברון:
had been built seven years: Is it possible that Ham built Hebron for Canaan, his youngest son, before he built Zoan for Mizraim, his eldest son? Rather, it was stocked with everything good, seven times more than Zoan. The intention is to inform you of the excellence of the Land of Israel, for there is no place in the Land of Israel rockier than Hebron, which was why it was designated for a burial ground. And there is no country in the world as excellent as Egypt, as it says, “it was like the garden of the Lord, like the land of Egypt” (Gen. 13: 10). Zoan is the best part of Egypt, for the residence of the kings is situated there, as it says, “for his princes were in Zoan” (Isa. 30:4). Yet Hebron was superior to it seven times over. — [Sotah 34b]   שבע שנים נבנתה: אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול, אלא שהיתה מבונה בכל טוב על אחד משבעה בצוען. ובא להודיעך שבחה של ארץ ישראל, שאין לך טרשין בארץ ישראל יותר מחברון, לפיכך הקצוה לקברות מתים, ואין לך מעולה בכל ארצות כמצרים, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען היא המעולה שבארץ מצרים ששם מושב המלכים, שנאמר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו, והיתה חברון טובה ממנה שבעה חלקים:
23. They came to the Valley of Eshkol and they cut a branch with a cluster of grapes. They carried it on a pole between two [people] and [they also took] some pomegranates and figs.   כג. וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים:
a branch: A vine branch with a cluster of grapes hanging on it.   זמורה: שוכת גפן ואשכול של ענבים תלוי בה:
They carried it on a pole between two [people]: From the implication of what it says “they carried [in the plural] it on a pole” do I not know that it was [carried] by two? So what does “[between] two” tell us? [The answer is:] With two poles. How was it done? Eight of them took a cluster [of grapes], one took a fig and one took a pomegranate. Joshua and Caleb did not take anything, for the intention of the others was to present a slanderous report, [namely,] just as its fruit is extraordinary, so its people are extraordinary. If you wish to know how much one of them carried, go forth and learn from the stones they set up at Gilgal: Each man carried on his shoulder one stone [from the Jordan] and set it up at Gilgal. The Sages weighed them [and determined that] each stone weighed forty seah, and it is a fact that the load a person can carry on his shoulders is only a third of the weight of the load he can carry when others help him lift it. — [Sotah 34b]   וישאהו במוט בשנים: ממשמע שנאמר וישאוהו במוט איני יודע שהוא בשנים, מה תלמוד לומר בשנים, בשני מוטות. הא כיצד, שמונה נטלו אשכול, אחד נטל תאנה ואחד רמון, יהושע וכלב לא נטלו כלום, לפי שכל עצמם להוציא דבה נתכוונו, כשם שפריה משונה כך עמה משונה. ואם חפץ אתה לידע כמה משאוי אחד מהם צא ולמד מאבנים שהקימו בגלגל, (יהושע ד ה) הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו, והקימוה בגלגל. ושקלום רבותינו משקל כל אחת ארבעים סאה. וגמירי, טונא דמדלי אינש על כתפיה, אינו אלא שליש משאוי ממשאוי שמסייעין אותו להרים:
24. They called that place the Valley of Eshkol because of the cluster [eshkol] the children of Israel cut from there.   כד. לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
25. They returned from scouting the Land at the end of forty days.   כה. וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם:
They returned from scouting the Land at the end of forty days: But does not the Land measure four hundred parasangs by four hundred parasangs [a parasang is equivalent to about three-and-a-half miles in length], and an average person’s daily traveling distance is ten parasangs? Thus, it takes forty days to walk from east to west, and they traversed its length and its breadth? However, since it was revealed before the Holy One, blessed is He, that He would sentence them with a year for every day, he shortened the way [so they covered ground more rapidly]. — [Mid. Tanchuma 8]   וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום: והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקב"ה שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך:
26. They went, and they came to Moses and Aaron and all the congregation of the children of Israel in the desert of Paran, to Kadesh. They brought them back a report, as well as to the entire congregation, and they showed them the fruit of the land.   כו. וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ:
They went, and they came: What is meant by“They went”? [It says already that they returned.] To compare their going with their coming. Just as their return was with evil intent, so was their departure [on the journey] with evil intent. — [Sotah 35a]   וילכו ויבואו: מהו וילכו, להקיש הליכתן לביאתן, מה ביאתן בעצה רעה, אף הליכתן בעצה רעה:
They brought them back a report: To Moses and Aaron.   וישיבו אתם דבר: את משה ואת אהרן:
27. They told him and said, "We came to the land to which you sent us, and it is flowing with milk and honey, and this is its fruit.   כז. וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ:
flowing with milk and honey: Any lie in which a little truth is not stated in the beginning cannot be maintained in the end. — [Sotah 35a]   זבת חלב ודבש הוא: כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו, אין מתקיים בסופו:
28. However, the people who inhabit the land are mighty, and the cities are extremely huge and fortified, and there we saw even the offspring of the giant.   כח. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם:
fortified: Heb. בְּצֻרוֹת, an expression denoting strength.The Targum [Onkelos], however, renders, כְּרִיכָן, a term meaning circular fortresses; in Aramaic כְּרִיךְ means “circular.” - [See Aruch, first definition of כרך‏]   בצרות: לשון חוזק, ותרגומו כריכן, לשון בירניות עגולות, ובלשון ארמי כריך עגול:
29. The Amalekites dwell in the south land, while the Hittites, the Jebusites, and the Amorites dwell in the mountainous region. The Canaanites dwell on the coast and alongside the Jordan."   כט. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן:
The Amalekites dwell: Since they had already been“burnt” by Amalek [as it were,] the spies mentioned it in order to frighten them. — [Mid. Tanchuma 9]   עמלק יושב וגו': לפי שנכוו בעמלק כבר, הזכירוהו מרגלים כדי לייראם:
and alongside the Jordan: Heb. וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. [The word] יַד is [used] in its literal sense, next to the Jordan, so that you will be unable to cross.   על יד הירדן: יד כמשמעו, אצל הירדן, ולא תוכלו לעבור:
30. Caleb silenced the people to [hear about] Moses, and he said, "We can surely go up and take possession of it, for we can indeed overcome it."   ל. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ:
Caleb silenced: Heb. וַיַּהַס, he silenced them all [the spies so that the people could what he was going to say].   ויהס כלב: השתיק את כולם:
to Moses: to hear what he would say about Moses. He cried out, “Is this the only thing the son of Amram has done to us?” Anyone listening might have thought that he intended to disparage him, and since there was [resentment] in their hearts against Moses because of the spies’ report, they all became silent so they could hear his defamation. But he said, “Didn’t he split the sea for us, bring down the manna for us and cause the quails to fly down to us?” - [Sotah 35a]   אל משה: לשמוע מה שידבר במשה. צווח ואמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם. השומע היה סבור שבא לספר בגנותו, מתוך שהיה בלבם על משה בשביל דברי המרגלים. שתקו כולם לשמוע גנותו, אמר והלא קרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו:
We can surely go up: even to heaven; if he tells us,“Make ladders and go up there,” we will succeed in whatever he says. — [Sotah 35a]   עלה נעלה: אפילו בשמים והוא אומר עשו סולמות ועלו שם נצליח בכל דבריו:
silenced: Heb. וַיַּהַס, a term denoting silence; similarly,“Silence (הַס) all flesh” (Zech. 2:17);“’Still (הַס) ! This is for not mentioning [the Lord’s Name]’” (Amos. 6:10). Similarly, it is the custom for someone who wants to silence a group to say,“Shhh!”   ויהס: לשון שתיקה, וכן (זכריה ב, יז) הס כל בשר, (עמוס ו, י) הס כי לא להזכיר. כן דרך בני אדם הרוצה לשתק אגודת אנשים אומר הס:
31. But the men who went up with him said, "We are unable to go up against the people, for they are stronger than we.   לא. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ:
for they are stronger than we: Heb. מִמֶּנּוּ, [which may also be interpreted as, they are stronger than he.] They said this in reference to the most High, as it were, [as if to say that the people are stronger than He. — [Sotah 35a]   חזק הוא ממנו: כביכול כלפי מעלה אמרו:
32. They spread an [evil] report about the land which they had scouted, telling the children of Israel, "The land we passed through to explore is a land that consumes its inhabitants, and all the people we saw in it are men of stature.   לב. וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת:
consumes its inhabitants: Wherever we passed, we found them burying dead. The Holy One, blessed is He, intended this for good, to keep them occupied with their mourning so they should not notice them [the spies]. — [Sotah 35a]   אוכלת יושביה: בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים, והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו:
men of stature: Big and tall, those to whom measurements are attributed [because of their unusual size], such as Goliath [about whom it says] “his height was six cubits and a span” (I Sam. 17:4); similarly,“a man of great stature (מָדוֹן) ” (II Sam. 21:20);“a man of stature (מִדָּה)” (I Chron. 11:23).   אנשי מדות: גדולים וגבוהים וצריך לתת להם מדה, כגון גלית (שמואל א' יז, ד) גבהו שש אמות וזרת, וכן (שמואל ב' כא, כ) איש מדון, (ד"ה א' יא, כג) איש מדה:
33. There we saw the giants, the sons of Anak, descended from the giants. In our eyes, we seemed like grasshoppers, and so we were in their eyes.   לג. וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם:
the giants: Heb. נְפִילִים, giants, descended from Shamhazai (Nidah 61a) and Azael (Yoma 67b), who fell (שֶׁנָּפְלוּ)) from heaven in the generation of Enosh.   הנפילים: ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:
and so we were in their eyes: We heard them telling each other,“There are ants in the vineyard who look like people.” - [Sotah 35a]   וכן היינו בעיניהם: שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים:
Anak: [The name עִנָק is given] because the sun was draped around the neck מַעֲנִיקִים because of their height. — [Sotah 34b]   ענק: שמעניקים חמה בקומתן:

Chapter 14

1. The entire community raised their voices and shouted, and the people wept on that night.   א. וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא:
The entire community: The members of the Sanhedrin. - [Mid. Tanchuma Shelach 13]   כל העדה: סנהדראות:
2. All the children of Israel complained against Moses and Aaron, and the entire congregation said, "If only we had died in the land of Egypt, or if only we had died in this desert.   ב. וַיִּלֹּנוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה לוּ מָתְנוּ:
If only we had died: Heb. לוּ מַתְנוּ. We wish that we would have died. - [Targum Onkelos]   לו מתנו: הלואי ומתנו:
3. Why does the Lord bring us to this land to fall by the sword; our wives and children will be as spoils. Is it not better for us to return to Egypt?"   ג. וְלָמָה יְהֹוָה מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה:
4. They said to each other, "Let us appoint a leader and return to Egypt!"   ד. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה:
Let us appoint a leader: Heb. נִתְּנָה רֹאשׁ. As the Targum renders, “Let us appoint a head.” Let us appoint a king over us. Our Sages, however, explained this as a term referring to idolatry. - [Mechilta Beshallach (Vayassa 1:22), Othioth d’Rabbi Akiva p. 398, Midrash Tannaim p. 2, Midrash Lekach Tov]   נתנה ראש: כתרגומו נמני רישא, נשים עלינו מלך, ורבותינו פירשו לשון עבודה זרה:
5. Moses and Aaron fell on their faces before the entire congregation of the children of Israel.   ה. וַיִּפֹּל משֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם לִפְנֵי כָּל קְהַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
6. Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were among those who had scouted the land, tore their clothes.   ו. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם:
7. They spoke to the entire congregation of the children of Israel, saying, "The land we passed through to scout is an exceedingly good land.   ז. וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ טוֹבָה הָאָרֶץ מְאֹד מְאֹד:

3rd Portion

Chapter 14

8. If the Lord desires us, He will bring us to this land and give it to us, a land flowing with milk and honey.   ח. אִם חָפֵץ בָּנוּ יְהֹוָה וְהֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת וּנְתָנָהּ לָנוּ אֶרֶץ אֲשֶׁר הִוא זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
9. But you shall not rebel against the Lord, and you will not fear the people of that land for they are [as] our bread. Their protection is removed from them, and the Lord is with us; do not fear them."   ט. אַךְ בַּיהֹוָה אַל תִּמְרֹדוּ וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם וַיהֹוָה אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם:
you shall not rebel: And consequently,“You will not fear….”   אל תמרדו: ושוב ואתם אל תיראו:
for they are [as] our bread: We will consume them like bread.   כי לחמנו הם: נאכלם כלחם:
Their protection is removed from them: Their shield and strength, their virtuous ones have died- [namely,] Job, who protected them [See Rashi on Sotah 35a, B.B. 15a]. (Another interpretation: The shade [protection] of the Omnipresent has departed from them.)   סר צלם: מגינם וחזקם. כשרים שבהם מתו, איוב שהיה מגין עליהם. דבר אחר צלו של המקום סר מעליהם:
10. The entire congregation threatened to pelt them with stones, but the glory of the Lord appeared in the Tent of Meeting to all the children of Israel.   י. וַיֹּאמְרוּ כָּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים וּכְבוֹד יְהֹוָה נִרְאָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
to pelt them: [I.e.,] Joshua and Caleb.   לרגום אותם: את יהושע וכלב:
the glory of the Lord: The cloud descended there. — [Mid. Tanchuma Shelach 12]   וכבוד ה': הענן ירד שם:
11. The Lord said to Moses, "How long will this people provoke Me? How much longer will they not believe in Me after all the signs I have performed in their midst?   יא. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עַד אָנָה יְנַאֲצֻנִי הָעָם הַזֶּה וְעַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ:
How long: Until when. — [Onkelos]   עד אנה: עד היכן:
provoke Me: Heb. יְנַאֲצֻנִי, anger me. - [Onkelos]   ינאצני: ירגיזוני:
after all the signs: After all the miracles I performed for them, they should have believed that I am capable of fulfilling My promises.   בכל האתות: בשביל כל הנסים שעשיתי להם היה להם להאמין שהיכולת בידי לקיים הבטחתי:
12. I will strike them with a plague and annihilate them; then I will make you into a nation, greater and stronger than they."   יב. אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנּוּ וְאֶעֱשֶׂה אֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם מִמֶּנּוּ:
and annihilate them: Heb. וְאוֹרִשֶׁנּוּ. As the Targum [Onkelos] renders, a term denoting destruction [rather than inheritance]. You might ask, What will become of the oath I made to the patriarchs?“I will make you into a great nation,” for you are descended from them. - [Mid. Tanchuma Shelach 13]   ואורשנו: לשון תרוכין. ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות:
13. Moses said to the Lord, "But the Egyptians will hear that You have brought this nation out from its midst with great power.   יג. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה וְשָׁמְעוּ מִצְרַיִם כִּי הֶעֱלִיתָ בְכֹחֲךָ אֶת הָעָם הַזֶּה מִקִּרְבּוֹ:
But the Egyptians will hear: They will hear that You killed them.   ושמעו מצרים: ושמעו את אשר תהרגם:
that You have brought up: Heb. כִּי. This כִּי is used in the sense of אִשֵׁר,“that.” And they saw that You brought them up from among them with Your great might, and when they hear that You killed them, they will not assume that they sinned against You, but they will say that against them You were able to fight, but against the inhabitants of the Land You were unable to fight; this is [the meaning of the following verse]:   כי העלית: כי משמש בלשון אשר, והם ראו אשר העלית בכחך הגדול אותם מקרבם וכשישמעו שאתה הורגם לא יאמרו שחטאו לך, אלא יאמרו שכנגדם יכולת להלחם אבל כנגד יושבי הארץ לא יכולת להלחם. וזה הוא:
14. They will say about the inhabitants of this land, who have heard that You, O Lord, are in the midst of this people; that You, the Lord, appear to them eye to eye and that Your cloud rests over them. And You go before them with a pillar of cloud by day and with a pillar of fire by night,   יד. וְאָמְרוּ אֶל יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַזֹּאת שָׁמְעוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה בְּקֶרֶב הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן נִרְאָה | אַתָּה יְהֹוָה וַעֲנָנְךָ עֹמֵד עֲלֵהֶם וּבְעַמֻּד עָנָן אַתָּה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וּבְעַמּוּד אֵשׁ לָיְלָה:
They will say about the inhabitants of this Land: Heb. אֶל, like עַל, concerning the inhabitants of this Land. What will they say about them? What is stated at the end of the passage (verse 16), “Since the Lord lacked the ability….” Because they heard that You, O Lord, dwell among them, and You reveal Yourself to them eye to eye in an affectionate manner, and until now they had not realized that Your love for them had been withdrawn,   ואמרו אל יושב הארץ הזאת: כמו על יושב הארץ הזאת. ומה יאמרו עליהם, מה שאמור בסוף הענין, מבלתי יכולת ה', בשביל ששמעו כי אתה ה' שוכן בקרבם, ועין בעין אתה ה' נראה להם, והכל בדרך חבה, ולא הכירו בך שנתקה אהבתך מהם עד הנה :
15. and if You kill this nation like one man, the nations who have heard of Your reputation will say as follows:   טו. וְהֵמַתָּה אֶת הָעָם הַזֶּה כְּאִישׁ אֶחָד וְאָמְרוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעֲךָ לֵאמֹר:
and if You kill this nation like one man: suddenly, consequently, the nations who have heard….   והמתה את העם הזה כאיש אחד: פתאום, ומתוך כך יאמרו הגוים אשר שמעו את שמעך וגו':
16. 'Since the Lord lacked the ability to bring this nation to the Land which He swore to them, He slaughtered them in the desert.'   טז. מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת יְהֹוָה לְהָבִיא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם וַיִּשְׁחָטֵם בַּמִּדְבָּר:
Since the Lord lacked the ability: Because the inhabitants of the Land are strong and powerful. Pharaoh cannot be compared to thirty-one kings. They will say this about the inhabitants of this land,“Since [the Lord] is incapable”-Because He did not have the ability to bring them, He slaughtered them.   מבלתי יכלת וגו': לפי שיושבי הארץ חזקים וגבורים, ואינו דומה פרעה לשלשים ואחד מלכים, זאת יאמרו על יושב הארץ הזאת:
ability: Heb. יְכֹלֶת. This is a noun form.   מבלתי יכלת: מתוך שלא היה יכולת בידו להביאם שחטם:
17. Now, please, let the strength of the Lord be increased, as You spoke, saying.   יז. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר:
Now, please, let the strength of the Lord be increased: By implementing Your word.   יגדל נא כח ה': לעשות דבורך:
as You spoke, saying: What was the statement?   כאשר דברת לאמר: ומהו הדבור:
18. 'The Lord is slow to anger and abundantly kind, forgiving iniquity and transgression, Who cleanses [some] and does not cleanse [others], Who visits the iniquities of parents on children, even to the third and fourth generations.'   יח. יְהֹוָה אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עָוֹן וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
The Lord is slow to anger: [both] towards the righteous and towards the wicked. When Moses ascended on high, he found the Holy One, blessed is He, sitting and writing, “The Lord is slow to anger.” He said to Him, “Towards the righteous?” The Holy One, blessed is He, answered him, “Even toward the wicked” He [Moses] said to Him, “Let the wicked perish!” He said to him, “By your life, you will have need for this [patience for the wicked]. When Israel sinned at [the incident of] the [golden] calf and at the [time of the] spies, Moses prayed before Him [making mention of] ”slow to anger.“ The Holy One, blessed is He, replied to Him, Did you not tell me ”Toward the righteous“? He [Moses] responded, But did You not reply to me, ”Even toward the wicked"? - [Sanh. 111a]   ה' ארך אפים: לצדיקים ולרשעים. כשעלה משה למרום מצאו משה להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים. אמר לו לצדיקים. אמר לו הקב"ה אף לרשעים. אמר לו רשעים יאבדו. אמר לו הקב"ה חייך שתצטרך לדבר. כשחטאו ישראל בעגל ובמרגלים התפלל משה לפניו בארך אפים, אמר לו הקב"ה והלא אמרת לי לצדיקים. אמר לו והלא אמרת לי אף לרשעים:
cleanses: those who repent. - [Yoma 86a]   ונקה: לשבים:
does not cleanse: those who do not repent. - [Yoma 86a]   לא ינקה: לשאינן שבים:
19. Please forgive the iniquity of this nation in accordance with your abounding kindness, as You have borne this people from Egypt until now."   יט. סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה:
20. And the Lord said, "I have forgiven them in accordance with your word.   כ. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ:
in accordance with your word: Because of what you said, namely,“They might say that God lacks the ability…”   כדברך: בשביל מה שאמרת פן יאמרו מבלתי יכולת ה':
21. However, as surely as I live, and as the glory of the Lord fills the earth...   כא. וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְהֹוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ:
However: Heb. אוּלָם like אִבָל, but this will I to do them.   ואולם: כמו אבל זאת אעשה להם:
as surely as I live: A term expressing an oath. Just as I live and My glory fills the entire earth, so will I fulfill regarding them, “that all the people who perceived…If they will see the Land.” This verse is transposed. [It should be understood as follows:] As surely as I live, that all these men, if they see the Land…[i.e., they will not see the land] yet My glory shall fill the entire earth, so that My Name shall not be desecrated through this plague by [people] saying “Since God lacked the ability to bring them.” For I shall not kill them suddenly, as one man, but gradually, over a period of forty years.   חי אני: לשון שבועה. כשם שאני חי וכבודי ימלא את כל הארץ, כך אקיים להם, כי כל האנשים הרואים וגו' אם יראו את הארץ. הרי זה מקרא מסורס, חי אני כי כל האנשים אם יראו את הארץ וכבודי ימלא את כל הארץ, שלא יתחלל שמי במגפה הזאת לאמר מבלתי יכולת ה' להביאם, שלא אמיתם פתאום כאיש אחד אלא באיחור ארבעים שנה מעט מעט:
22. that all the people who perceived My glory, and the signs that I performed in Egypt and in the desert, yet they have tested me these ten times and not listened to My voice,   כב. כִּי כָל הָאֲנָשִׁים הָרֹאִים אֶת כְּבֹדִי וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְמִצְרַיִם וּבַמִּדְבָּר וַיְנַסּוּ אֹתִי זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלִי:
have tested Me: This is to be understood literally.   וינסו: כמשמעו:
these ten times: Twice at the [Red] sea, twice with the manna, twice with the quails…, as is stated in Tractate Arachin (15a).   זה עשר פעמים: שנים בים שנים במן ושנים בשליו וכו', כדאיתא במס' ערכין (טו א):
23. if they will see the Land that I swore to their fathers, and all who provoked Me will not see it.   כג. אִם יִרְאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתָם וְכָל מְנַאֲצַי לֹא יִרְאוּהָ:
if they will see: They will not see it.   אם יראו: לא יראו:
will not see it: They will not see the Land.   לא יראוה: לא יראו את הארץ:
24. But as for My servant Caleb, since he was possessed by another spirit, and he followed Me, I will bring him to the land to which he came, and his descendants will drive it[s inhabitants] out.   כד. וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה:
another spirit: Two spirits, one [which he spoke] with the mouth, and one [he concealed] in his heart. He told the spies, “I am with you in your plot,” but in his heart he intended to say the truth. Because of this, he was able to silence them, as it says, “Caleb silenced…” (13:30), for they thought that he would concur with them. This is what is stated in the Book of Joshua (14:7),“I [Caleb] brought back word to him [Moses] as it was in my heart”-but not according to what I had said. - [Mid. Tanchuma Shelach 10]   רוח אחרת: שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי:
and followed Me: Heb. וַיְמַּלֵא אַחֲרָי, lit., he filled after Me. He followed Me wholeheartedly [lit., he filled his heart after Me]; this is an elliptical verse [since the word לִבּוֹ,“his heart,” is missing but implied].   וימלא אחרי: וימלא את לבו אחרי וזה מקרא קצר:
to which he came: Hebron shall be given to him.   אשר בא שמה: חברון תנתן לו:
will drive it[s inhabitants] out: Heb. יוֹרִשֶׁנָּה, as the Targum [Onkelos] renders,“They will drive out.” They will expel the giants and the people who dwell in it. But it [the word יוֹרִשֶׁנָּה] is not be rendered as“will inherit it” unless the text has יִירָשֶׁנָּה.   יורשנה: כתרגומו יתרכינה, יורישו את הענקים ואת העם אשר בה, ואין לתרגמו יירתינה, אלא במקום יירשנה:
25. The Amalekites and the Canaanites dwell in the valley. Tomorrow, turn back and journey into the desert toward the Red Sea."   כה. וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב בָּעֵמֶק מָחָר פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם הַמִּדְבָּר דֶּרֶךְ יַם סוּף:
The Amalekites: If you go there [to the valley] they will kill you, since I am not with you.   והעמלקי וגו': אם תלכו שם יהרגו אתכם, מאחר שאיני עמכם:
Tomorrow, turn back: Turn around and travel [back to the desert].   מחר פנו: לאחוריכם וסעו לכם וגו':

4th Portion

Chapter 14

26. The Lord spoke to Moses and Aaron, saying,   כו. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
27. "How much longer will this evil congregation who are causing to complain against Me [exist]? The complaints of the children of Israel which they caused them to complain against Me, I have heard.   כז. עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי:
this evil congregation: This refers to the spies; [we derive] from here that a congregation numbers [a minimum of] ten. — [Meg. 23b]   לעדה הרעה וגו': אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה:
who are causing: the Israelites…   אשר המה מלינים: את ישראל עלי:
to complain against Me. The complaints of the children of Israel which they: the spies, caused them to complain against Me, I have heard.   את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים: המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי:
28. Say to them, 'As I live,' says the Lord, 'if not as you have spoken in My ears, so will I do to you.   כח. אֱמֹר אֲלֵהֶם חַי אָנִי נְאֻם יְהֹוָה אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנָי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם:
As I live: A term denoting an oath. “If not…so will I do” [i.e., if I do not do as you have spoken into My ears] it is as if I do not live, as it were.   חי אני: לשון שבועה:
as you have spoken: that you requested from Me,“or if only we had died in this desert” (verse 2).   אם לא וגו' כן אעשה: כביכול איני חי:
29. In this desert, your corpses shall fall; your entire number, all those from the age of twenty and up, who were counted, because you complained against Me.   כט. בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִפְּלוּ פִגְרֵיכֶם וְכָל פְּקֻדֵיכֶם לְכָל מִסְפַּרְכֶם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה אֲשֶׁר הֲלִינֹתֶם עָלָי:
your entire number, all those…who were counted: All those counted in any census which was numbered, for example going to or returning from war, contributing shekels; all those listed in those tallies will die. They are: All those from the age of twenty and up, excluding the tribe of Levi, who were not counted from the age of twenty [but from the age of one month].   וכל פקדיכם לכל מספרכם: כל הנמנה לכל מספר, שאתם נמנין בו, כגון לצאת ולבא לצבא ולתת שקלים, כל המנויים לכל אותן מספרות ימותו, ואלו הן מבן כ' שנה וגו', להוציא שבטו של לוי שאין פקודיהם מבן עשרים:
30. You shall [not] come into the Land concerning which I raised My hand that you would settle in it, except Caleb the son of Jephunneh and Joshua the son of Nun.   ל. אִם אַתֶּם תָּבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְשַׁכֵּן אֶתְכֶם בָּהּ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן:
31. As for your infants, of whom you said that they will be as spoils, I will bring them [there], and they will come to know the Land which You despised.   לא. וְטַפְּכֶם אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לָבַז יִהְיֶה וְהֵבֵיאתִי אֹתָם וְיָדְעוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מְאַסְתֶּם בָּהּ:
32. But as for you, your corpses shall fall in this desert.   לב. וּפִגְרֵיכֶם אַתֶּם יִפְּלוּ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה:
But as for you, your corpses: As the Targum renders: וּפִגְרֵיכוֹן דִילְכוֹן, and your corpses of yours. Since [in the previous verse] He spoke about bringing the children into the Land, and now He wants to say, But as for you, you shall die, it is appropriate to use the term אַתֶּם [literally “you”].   ופגריכם אתם: כתרגומו לפי שדבר על הבנים להכניסם לארץ ובקש לומר ואתם תמותו, נופל לשון זה כאן לומר אתם:
33. Your children shall wander in the desert for forty years and bear your defection until the last of your corpses has fallen in the desert.   לג. וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר:
forty years: Not one of them died before the age of sixty. This is why forty [years] was decreed, so that those who were twenty years old would reach the age of sixty. The first year was included although it preceded the dispatching of the spies. For from the time they made the [golden] calf, this decree had been in [God’s] mind, but He waited until their measure [of wickedness] was filled. This is what is stated, “But on the day I make an accounting”-at the time of the spies-“I shall reckon their sin” (Exod. 32:34). Here too, it says, “you will bear your iniquities” [in the plural, indicating] two iniquities: the [one of the] calf and the [one of] the complaint. In calculating their ages, Scripture considers part of a year like a whole year, and when they their sixtieth year, those who had been twenty years old [now] died. - [Midrash Tanchuma Shelach 13]   ארבעים שנה: לא מת אחד מהם פחות מבן שישים, לכך נגזר ארבעים, כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים. ושנה ראשונה היתה בכלל, ואף על פי שקדמה לשלוח המרגלים, לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם, וזהו שנאמר (שמות לב, לד) וביום פקדי, במרגלים, ופקדתי עליהם חטאתם, ואף כאן נא' תשאו את עונותיכם, ולא עונתכם, שתי עונות של עגל ושל תלונה. וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה, וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים:
and bear your defection: As the Targum renders,“They will endure your guilt.”   ונשאו את זנותיכם: כתרגומו ויקבלון ית חוביכון:
34. According to the number of days which you toured the Land forty days, a day for each year, you will [thus] bear your iniquities for forty years; thus you will come to know My alienation.   לד. בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת עֲו‍ֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה וִידַעְתֶּם אֶת תְּנוּאָתִי:
My alienation: Heb. תְּנוּאָתִי, that you alienated your hearts from following Me. [The word] תְּנוּאָה denotes ‘removal,’ as in,“for her father obstructed [in the sense of removed] (הֵנִיא) her” [from her vow] (30:6).   את תנואתי: שהניאותם את לבבכם מאחרי. תנואה לשון הסרה, כמו (במדבר ל, ו) כי הניא אביה אותה:
35. I, the Lord, have spoken if I will not do this to the entire evil congregation who have assembled against me; in this desert they will end, and there they will die.   לה. אֲנִי יְהֹוָה דִּבַּרְתִּי אִם לֹא | זֹאת אֶעֱשֶׂה לְכָל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת הַנּוֹעָדִים עָלָי בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ:
36. As for the men whom Moses had sent to scout the Land, who returned and caused the entire congregation to complain against him by spreading [a slanderous] report about the Land"   לו. וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח משֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיָּשֻׁבוּ וַיַּלִּינוּ עָלָיו אֶת כָּל הָעֵדָה לְהוֹצִיא דִבָּה עַל הָאָרֶץ:
who returned and caused… to complain against him: When they returned from scouting the Land, they caused the entire congregation to complain against him by spreading slander-those men died. The expression הוֹצָאַת דִבָּה implies instructing to speak, for they ply the tongue of a man to speak about something, as in,“making the lips of the sleeping speak (דּוֹבֵב) ” (Song 7:10). It may be for either good or bad, and that is why it says here (verse 37),“who spread an evil report about the Land” because a ‘report’ (דִבָּה) can [also] be good.   וישבו וילינו עליו: וכששבו מתור הארץ הרעימו עליו את כל העדה בהוצאת דבה אותם אנשים וימותו. כל הוצאת דבה לשון חינוך דברים, שמלקיחים לשונם לאדם לדבר בו, כמו (שה"ש ז, י) דובב שפתי ישנים. וישנה לטובה וישנה לרעה, לכך נאמר כאן מוציאי דבת הארץ רעה, שיש דבה שהיא טובה:
report: Heb. דִבָּה, parleriz or parlediz in Old French, talk, gossip.   דבה: פרלדי"ץ בלע"ז [לשון הרע]:
37. the men who spread an evil report about the Land died in the plague, before the Lord.   לז. וַיָּמֻתוּ הָאֲנָשִׁים מוֹצִאֵי דִבַּת הָאָרֶץ רָעָה בַּמַּגֵּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה:
in the plague before the Lord: Through that death which was fitting for them-measure for measure; they had sinned with the tongue and now [in retribution] their tongues extended to their navels. Worms came out from their tongues and entered their navels. This is why Scripture says, “in the plague,” rather than “in a plague,” and this is also the meaning of “before the Lord”-in that plague which was fitting for them according to the methods of the Holy One, blessed is He, [namely] that He metes out measure for measure. - [Sotah 35a]   במגפה לפני ה': באותה מיתה ההגונה להם מדה כנגד מדה. הם חטאו בלשון, ונשתרבב לשונם עד טבורם ותולעים יוצאים מלשונם ובאין לתוך טבורם, לכך נאמר במגפה ולא במגפה, וזהו לפני ה', באותה הראויה להם על פי מדותיו של הקב"ה, שהוא מודד מדה כנגד מדה:
38. But Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh remained alive of the men who went to tour the Land.   לח. וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה חָיוּ מִן הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת הָאָרֶץ:
But Joshua…and Caleb…remained alive…: What does Scripture mean by saying, “remained alive of the men”? It teaches that they took the spies’ portion in the Land, and replaced them in life, as it were. [B.B. 118b]   ויהושע וכלב חיו וגו': מה תלמוד לומר חיו מן האנשים ההם, אלא מלמד שנטלו חלקם של מרגלים בארץ וקמו תחתיהם לחיים:
39. Moses related all these words to the children of Israel, and the people mourned greatly.   לט. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם מְאֹד:
40. They arose early in the morning and ascended to the mountain top, saying, "We are ready to go up to the place of which the Lord spoke, for we have sinned. "   מ. וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר וַיַּעֲלוּ אֶל רֹאשׁ הָהָר לֵאמֹר הִנֶּנּוּ וְעָלִינוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהֹוָה כִּי חָטָאנוּ:
to the mountain top: That is the route leading up to the Land of Israel.   אל ראש ההר: והוא הדרך העולה לארץ ישראל:
We are ready to go up to the place: To the Land of Israel.   הננו ועלינו אל המקום: לארץ ישראל:
of which the Lord spoke: to give to us; let us go up there.   אשר אמר ה': לתתה לנו שם נעלה:
for we have sinned: By saying,“Is it not better for us to return to Egypt?” (verse 3).   כי חטאנו: על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימה:
41. Moses said, "Why do you transgress the word of the Lord? It will not succeed.   מא. וַיֹּאמֶר משֶׁה לָמָּה זֶּה אַתֶּם עֹבְרִים אֶת פִּי יְהֹוָה וְהִוא לֹא תִצְלָח:
It will not succeed: What you are doing will not succeed.   והוא לא תצלח: זו שאתם עושין לא תצלח:
42. Do not go up, for the Lord is not among you, [so that] you will not be beaten by your enemies.   מב. אַל תַּעֲלוּ כִּי אֵין יְהֹוָה בְּקִרְבְּכֶם וְלֹא תִּנָּגְפוּ לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם:
43. For the Amalekites and the Canaanites are there before you, and you will fall by the sword. For you have turned away from the Lord, and the Lord will not be with you.   מג. כִּי הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי שָׁם לִפְנֵיכֶם וּנְפַלְתֶּם בֶּחָרֶב כִּי עַל כֵּן שַׁבְתֶּם מֵאַחֲרֵי יְהֹוָה וְלֹא יִהְיֶה יְהֹוָה עִמָּכֶם:
For you have turned away: That is to say: This will happen to you because you have turned away etc…   כי על כן שבתם: כלומר כי זאת תבא לכם על אשר שבתם וגו':
44. They defiantly ascended to the mountain top, but the Ark of the Covenant of the Lord and Moses did not move from the camp.   מד. וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר וַאֲרוֹן בְּרִית יְהֹוָה וּמשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה:
They defiantly ascended: Heb. וַיַעְפִּלוּ, a term connoting insolence; similarly (Hab. 2:4),“behold, it is insolent (עֻפְּלָה) ,” in old French, engres, a term denoting arrogant boldness. Similarly,“the tower (עֹפֶל) of the daughter of Zion” (Mic. 4:8);“rampart (עֹפֶל) and tower” (Isa. 32:14). The Midrash Tanchuma (Buber Shelach addendum 19) interprets it as a term denoting darkness (אֹפֶל); they [the Israelites] went in darkness, without permission.   ויעפלו: לשון חוזק וכן (חבקוק ב, ד) הנה עפלה. אינגרי"ש בלע"ז [עזי רוח] לשון עזות, וכן (מיכה ד, ח) עופל בת ציון, (ישעיה לב, יד) עופל ובחן. ומדרש תנחומא מפרשו לשון אופל, הלכו חשכים שלא ברשות:
45. The Amalekites and the Canaanites who lived on the mountain came down and smote them and crushed them [pursuing them] until Hormah.   מה. וַיֵּרֶד הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּהָר הַהוּא וַיַּכּוּם וַיַּכְּתוּם עַד הַחָרְמָה:
and crushed them: Heb. וַיַּכְּתוּם, as in,“and I crushed (וָאֶכּוֹת) it, grinding it” (Deut. 9:21), [implying] blow after blow.   ויכתום: כמו (דברים ט, כא) ואכות אותו טחון, מכה אחר מכה:
until Hormah: The name of the place [which means destruction] commemorates the event which took place there.   עד החרמה: שם המקום נקרא על שם המאורע:

Chapter 15

1. The Lord spoke to Moses saying:   א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Speak to the children of Israel and say to them: When you arrive in the Land of your dwelling place, which I am giving you,   ב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם:
When you arrive: He informed them that they would enter the Land.)   כי תבאו: בשר להם שיכנסו לארץ:
3. and you make a fire offering to the Lord, a burnt offering or a sacrifice [namely a peace offering], for an expressed vow or for a voluntary offering or on your festivals, to provide a pleasing fragrance for the Lord, from the cattle or from the sheep.   ג. וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַיהֹוָה עֹלָה אוֹ זֶבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן:
and you make a fire-offering: This is not a command, but [it means that], when you arrive there and you decide to make a fire-offering for the Lord…   ועשיתם אשה: אין זה צווי אלא כשתבאו שם ותעלה על לבבכם לעשות אשה לה':
a pleasing fragrance: That it should afford Me contentment.   ריח ניחח: שיהיה נחת רוח לפני:
for an expressed vow or for a voluntary offering…: Or, you make a fire-offering for the obligatory festival sacrifice, which I required you to make on festivals.   לפלא נדר או בנדבה וגו': או שתעשו האשה בשביל חובת מועדיכם שחייבתי אתכם לעשות במועד:
4. The one who brings his offering to the Lord shall present a meal offering containing one tenth fine flour mixed with a quarter of a hin of oil.   ד. וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַיהֹוָה מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל בִּרְבִעִית הַהִין שָׁמֶן:
The one who brings his offering…shall present: You shall offer up libations and a meal-offering for each animal. The meal-offering is completely consumed, and the oil is blended into it. The wine is put into basins [from which it runs onto the altar and down to the foundations], as we learned in Tractate Sukkah (48a, b)   והקריב המקריב: תקריבו נסכים ומנחה לכל בהמה המנחה כליל, והשמן נבלל בתוכה, והיין לספלים, כמו ששנינו במסכת סוכה (סוכה מח א):
5. And a quarter of a hin of wine for a libation, you shall prepare with the burnt offering or for the sacrifice, for each lamb.   ה. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד:
for each lamb: This relates to everything mentioned above-the meal-offering, the oil and the wine.   לכבש האחד: על כל האמור למעלה הוא מוסב על המנחה ועל השמן ועל היין:
6. Or for a ram, you shall present a meal offering containing two tenths fine flour mixed with a third of a hin of oil.   ו. אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן שְׁלִשִׁית הַהִין:
Or for a ram: [I.e.,] if [the animal you bring is] a ram. Our Sages expounded [the word] אוֹ,“or” to include the palgas [a sheep in its thirteenth month, which is neither a lamb nor a ram] for the libations of a ram. - [Chullin 23a, see Parah 1:3]   או לאיל: ואם איל הוא. ורבותינו דרשו או לרבות את הפלגס לנסכי איל:
7. And a third of a hin of wine for a libation; you shall offer up, a pleasing fragrance to the Lord.   ז. וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:

5th Portion

Chapter 15

8. If you prepare a young bull as a burnt offering or sacrifice by expressing a vow, or for a peace offering for the Lord,   ח. וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ שְׁלָמִים לַיהֹוָה:
9. with the young bull he shall offer up a meal offering consisting of three tenths fine flour mixed with half a hin of oil.   ט. וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה סֹלֶת שְׁלשָׁה עֶשְׂרֹנִים בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן חֲצִי הַהִין:
10. And you shall offer half a hin of wine for a libation, a fire offering of pleasing fragrance to the Lord.   י. וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:
a fire-offering of pleasing fragrance: This refers only to the meal-offering and oil, but the wine is not a fire-offering, since it is not placed on the fire.   אשה ריח: אינו מוסב אלא על המנחה והשמן, אבל היין אינו אשה, שאינו ניתן על האש:
11. So shall it be done for each ox or ram, or for a young sheep or young goat.   יא. כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים:
Or for a young sheep…: Whether it is a sheep [lamb] or a goat. כֶּבֶשׂ and שֶׂה are the names given to sheep or goats within their first year. - [Parah 1:3]   או לשה: בין שהוא בכבשים בין שהוא בעזים כבש ושה קרוים בתוך שנתם:
ram: Heb. אַיִל, [the name given] from the age of thirteen months and one day. - [Parah 1:3]   איל: בן י"ג חדש ויום אחד:
12. In accordance with the number you offer up, so shall you present for each one, according to their numbers.   יב. כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם:
In accordance with the number you offer up: In accordance with the number of animals you offer up as a sacrifice, so shall you present libations for each of them, according to the number of animals shall be the number of libations.   כמספר אשר תעשו: כמספר הבהמות אשר תקריבו לקרבן, ככה תעשו נסכים לכל אחד מהם:
13. Every native born shall do it in this manner, to offer up a fire offering of pleasing fragrance to the Lord.   יג. כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה לְהַקְרִיב אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה:
14. If a proselyte resides with you, or those among you in future generations, and he offers up a fire offering of pleasing fragrance to the Lord, as you make it, so shall he make it.   יד. וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה:
15. One rule applies to the assembly, for yourselves and for the proselyte who resides [with you]; one rule applies throughout your generations just as [it is] for you, so [it is] for the proselyte, before the Lord.   טו. הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי יְהֹוָה:
just as [it is] for you, so [it is] for the proselyte: Heb. כָּכֶם כַּגֵּר, lit., like you like the proselyte, just as it for you, so it is for the proselyte. This is the style of the Hebrew language; “like the garden of the Lord, like the Land of Egypt” (Gen. 13:10) [meaning] so was the Land of Egypt [like the garden of the Lord] (Compare Rashi on Gen. 13:10);“like me, like you, like my people, like your people” (I Kings. 22:4) [meaning, I am like you, and your people like my people].   ככם כגר: כמותכם כן גר וכן דרך לשון עברית, (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, כן ארץ מצרים, (מ"א כב, ד) כמוני כמוך כעמי כעמך:
16. There shall be one law and one ordinance for you and the proselyte who resides [with you].   טז. תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם:

6th Portion

Chapter 15

17. The Lord spoke to Moses saying:   יז. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
18. Speak to the children of Israel and you shall say to them, When you arrive in the Land to which I am bringing you,   יח. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה:
When you arrive in the Land: Heb. בְּבֹאֲכֶם [lit., when you come to the Land] This ‘coming’ differs from all the other ‘comings’ in the Torah. For with the others, Scripture say,“when you will come” [in the singular] (כִּי תָבֹא) or [plural] (כִּי תָבֹאוּ); therefore, all of them learn [a particular law] from each other. Since in one of their cases, Scripture specifies that it applies only after inheritance and settling [in the Land], it therefore applies in all cases. But here it uses the term בְּבֹאֲכֶם as soon as they arrived there and ate from its bread, they were obligated to separate a portion of the dough. - [Sifrei Shelach 21]   בבאכם אל הארץ: משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה, שבכולן נאמר כי תבא, כי תבאו, לפיכך כולן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה, אף כולן כן, אבל זו נאמר בה בבואכם, משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה:
19. and you eat from the bread of the Land, you shall set aside a gift for the Lord.   יט. וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהֹוָה:
20. The first portion of your dough, you shall separate a loaf for a gift; as in the case of the gift of the threshing floor, so shall you separate it.   כ. רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ:
the first portion of your dough: When you knead an amount of dough you are accustomed to kneading in the desert. And how much is that? “They measured with an omer ” (Exod. 16:18), “an omer per head” (verse 16). You shall separate from its first portion, that is to say, before you eat the first portion from it, you shall separate one loaf as a gift for the sake of the Lord.   ראשית ערסתכם: כשתלושו כדי עיסתכם שאתם רגילין ללוש במדבר. וכמה היא, (שמות טז, טז) וימודו בעומר עומר לגלגלת, תרימו מראשיתה, כלומר קודם שתאכלו ממנה, ראשית תלקח חלה אחת תרומה לשם ה':
a loaf: In old French, tortel , a sort of cake, a round loaf of bread, [in modern French, torteau.]   חלה: טורטי"ל בלע"ז [עוגה]:
as in the case of the gift of the threshing floor: in which no amount is specified, but unlike the gift taken from the tithe [given by Levites to kohanim] for which an amount is specified. However, the Sages did specify an amount-for a householder, one twenty-fourth [of the dough] and for a baker one forty-eighth. - [Challah 2:7]   כתרומת גורן: שלא נאמר בה שיעור ולא כתרומת מעשר שנאמר בה שיעור, אבל חכמים נתנו שיעור, לבעל הבית אחד מעשרים וארבעה, ולנחתום אחד מארבעים ושמונה:
21. From the first portion of your dough you shall give a gift to the Lord in [all] your generations.   כא. מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לַיהֹוָה תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
From the first portion of your dough: Why is this [verse] stated? [Is not verse 20 sufficient?] Because it says, “the first portion of your dough” (verse 20). From this I understand the first one of the doughs. Hence, Scripture teaches us, “From the first”-a part of the dough but not the entire dough. - [Sifrei Shelach 27]   מראשית ערסתיכם: למה נאמר, לפי שנאמר ראשית עריסותיכם, שומע אני ראשונה שבעיסות, תלמוד לומר מראשית, מקצתה ולא כולה:
you shall give a gift to the Lord: Since no amount is specified for the dough portion, [challah], it says, “you shall give ”-the gift should be an amount which can be considered a ‘gift.’ - [Sifrei Shelach 30]   תתנו לה' תרומה: לפי שלא שמענו שיעור לחלה, נאמר תתנו, שיהא בה כדי נתינה:
22. And if you should err and not fulfill all these commandments, which the Lord spoke to Moses.   כב. וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה:
And if you should err and not fulfill: Idolatry was included in “all the commandments” (Lev. 4:13) for which the community brings a bull [as a sin-offering], but here Scripture removes it from that category to apply to it the law of a bull for a burnt offering and a he-goat for a sin-offering. - [Sifrei Shelach 22]   וכי תשגו ולא תעשו: עבודה זרה היתה בכלל כל המצות שהצבור מביאין עליהן פר, והרי הכתוב מוציאה כאן מכללן לידון בפר לעולה ושעיר לחטאת:
If you err: Scripture speaks of idolatry, or perhaps only to one of the other commandments? Scripture therefore states, “all of these commandments.” One commandment which is equivalent to all the commandments. Just as someone who transgresses all the commandments, casts off the yoke [of the Torah], violates the covenant, and acts brazenly [toward the Torah], so one who transgresses this commandment, casts off the yoke, violates the covenant, and acts brazenly. Which [one] is this? This is idolatry. - [Sifrei Shelach 33]   וכי תשגו וגו': בעבודה זרה הכתוב מדבר, או אינו אלא באחת מכל המצות, תלמוד לומר את כל המצות האלה, מצוה אחת שהיא ככל המצות, מה העובר על כל המצות פורק עול ומפר ברית ומגלה פנים, אף מצוה זו פורק בה עול ומפר ברית ומגלה פנים ואיזו, זו עבודה זרה:
which the Lord spoke to Moses: [The first two commandments,] “I am [the Lord, your God]” and “You must not have [any other gods]” (Exod. 20:2-3) were heard by the word of the Divine, as it says, “Once did God speak, but we heard them twice” (Ps. 62:12). - [Sifrei Shelach 33]   אשר דבר ה' אל משה: אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, (תהלים סב יב) אחת דבר א-להים שתים זו שמעתי:
23. All that the Lord commanded you through Moses, from the day on which the Lord commanded and from then on, for all generations.   כג. אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּיַד משֶׁה מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם:
All that the Lord commanded: This teaches us that anyone who acknowledges [the truth of] idolatry is considered as if he had denied the entire Torah and all the prophecies of the prophets, as it says,“from the day on which the Lord commanded and from then on.” - [Sifrei Shelach 33]   את כל אשר צוה וגו': מגיד שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה ובכל מה שנתנבאו הנביאים, שנאמר למן היום אשר צוה ה' והלאה:
24. If because of the eyes of the congregation it was committed inadvertently, the entire congregation shall prepare a young bull as a burnt offering for a pleasing fragrance for the Lord, with its prescribed meal offering and libation, and one young he goat for a sin offering.   כד. וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהֹוָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּת:
If because of the eyes of the congregation it was committed inadvertently: If, because of the leaders [literally, eyes] of the congregation this transgression was committed inadvertently-for they [the leaders] erred and ruled concerning one form of service, that it was permitted to worship an idol in this manner. — [See Horioth 2b]   אם מעיני העדה נעשתה לשגגה: אם מעיני העדה נעשתה עבירה זו ע"י שוגג, כגון ששגגו והורו על אחת מן העבודות שהיא מותרת לעבוד עבודה זרה בכך:
for a sin-offering: Heb. לְחַטָּת [This word] is missing an ‘aleph,’ because this [sin-offering] is different from all other sin-offerings. In the case of all the other sin-offerings [mentioned] in the Torah which are brought together with a burnt offering, the sin-offering precedes the burnt offering, as it says, “he shall make the second one a burnt offering” (Lev. 5:10), but this one-the burnt offering-precedes the sin-offering. - [Hor. 13a]   לחטת: חסר אלף שאינו כשאר חטאות, שכל חטאות שבתורה הבאות עם עולה החטאת קודמת לעולה, שנאמר (ויקרא ה, י) ואת השני יעשה עולה, וזו עולה קודמת לחטאת:
25. The kohen shall atone on behalf of the entire congregation of the children of Israel, and it shall be forgiven them, for it was an error, and they have brought their offering as a fire offering to the Lord and their sin offering before the Lord because of their error.   כה. וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִוא וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַיהֹוָה וְחַטָּאתָם לִפְנֵי יְהֹוָה עַל שִׁגְגָתָם:
and they have brought their offering as a fire-offering to the Lord: This refers to [the offering] stated in the passage [in verse 24], namely the bull [which is brought as a] burnt offering, as it says [here], “a fire-offering to the Lord.” - [Sifrei Shelach 37]   הביאו את קרבנם אשה לה': זה האמור בפרשה הוא פר העולה שנאמר אשה לה':
and their sin-offering: This [refers to] the he-goat [in verse 24]. - [Sifrei Shelach 37]   וחטאתם: זה השעיר:
26. The entire congregation of the children of Israel and the proselyte who resides with them shall be forgiven, for all the people were in error.   כו. וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה:

7th Portion

Chapter 15

27. But if an individual sins inadvertently, he shall offer up a she goat in its first year as a sin offering.   כז. וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת:
sins inadvertently: By worshipping idols. - [Sifrei Shelach 41]   תחטא בשגגה: בעבודה זרה:
she-goat in its first year: For any other transgression an individual could bring [either] a ewe-lamb or a young she-goat, but in this case Scripture designates a she-goat for it. - [Sifrei Shelach 40]   עז בת שנתה: שאר עבירות יחיד מביא כשבה או שעירה ובזו קבע לה שעירה:
28. And the kohen shall atone for the erring soul which sinned inadvertently before the Lord, so as to atone on his behalf, and it shall be forgiven him.   כח. וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי יְהֹוָה לְכַפֵּר עָלָיו וְנִסְלַח לוֹ:
29. One law shall apply to anyone who sins inadvertently from the native born of the children of Israel and the proselyte who resides among them.   כט. הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם לָעֹשֶׂה בִּשְׁגָגָה:
30. But if a person should act highhandedly, whether he is a native born or a proselyte, he is blaspheming the Lord, and that soul shall be cut off from among its people.   ל. וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה | בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְהֹוָה הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ:
highhandedly: Intentionally. — [Jonathan ben Uzziel, Onkelos (See Mechokekei Yehudah)]   ביד רמה: במזיד:
is blaspheming: Heb. מְגַדֵּף, reviles (מְחָרֵף), as in“it shall be a reproach (חֶרְפָּה) and a taunt (וּגְדוּפָה) ” (Ezek. 5: 15);“which the servants of the King of Assyria have blasphemed (גִּדְפוּ)” (Is. 37:6). Furthermore, our Sages (Ker. 7b) derived from here that someone who blasphemes [lit., blesses] the Name [of God] is subject to spiritual excision.   מגדף: מחרף, כמו (יחזקאל ה, טו) והיתה חרפה וגדופה, (ישעיה לז, ו) אשר גדפו נערי מלך אשור. עוד דרשו רבותינו מכאן למברך את השם שהוא בכרת:
31. For he has scorned the word of the Lord and violated His commandment; that soul shall be utterly cut off for its iniquity is upon it.   לא. כִּי דְבַר יְהֹוָה בָּזָה וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר הִכָּרֵת | תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲו‍ֹנָה בָהּ:
the word of the Lord: The warning against idolatry was [heard directly] by the word of the Divine; the rest was by the word of Moses. - [Hor. 8a]   דבר ה': אזהרת עבודה זרה מפי הגבורה, והשאר מפי משה:
its iniquity is upon it: During the time the iniquity is with him, namely, if he has not repented. — [Sanh. 90b, Sifrei Shelach 51]   עונה בה: בזמן שעונה בה שלא עשה תשובה:
32. When the children of Israel were in the desert, they found a man gathering wood on the Sabbath day.   לב. וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
[When the children of Israel] were in the desert, they found: Scripture speaks disparagingly of Israel, for they had kept only one Sabbath, yet on the second one, this man came and desecrated it. — [Sifrei Shelach 52]   ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו: בגנותן של ישראל דבר הכתוב, שלא שמרו אלא שבת ראשונה, ובשניה בא זה וחללה:
33. Those who found him gathering wood presented him before Moses and Aaron and before the entire congregation.   לג. וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקשֵׁשׁ עֵצִים אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה:
Those who found him gathering: [This redundant clause means to say that] they warned him, but he did not stop gathering even after they found him and warned him. — [Sanh. 90a, Sifrei Shelach 55]   המצאים אתו מקושש: שהתרו בו ולא הניח מלקושש אף משמצאוהו והתרו בו:
34. They put him under guard, since it was not specified what was to be done to him.   לד. וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ:
since it was not specified what was to be done to him: With which method he should be executed. But they did know that one who desecrates the Sabbath is put to death. — [Sifrei Shelach 57]   כי לא פרש מה יעשה לו: לא היו יודעים באיזו מיתה ימות, אבל יודעים היו שהמחלל שבת במיתה:
35. The Lord said to Moses, The man shall be put to death; the entire congregation shall pelt him with stones outside the camp.   לה. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה:
pelt: Heb. רָגוֹם, ‘doing,’ [which] in French [is], faisant. Similarly, ‘going,’ in old French, allant. Likewise, זָכוֹר, remember, (Exod. 20:8), and שָׁמוֹר, keep (Deut. 5:12)   רגום: כמו עשה פיישנ"ט בלע"ז [בעשות] וכן הלוך אלנ"ט [בהלוך] וכן זכור ושמור:
36. So the entire congregation took him outside the camp, and they pelted him to death with stones, as the Lord had commanded Moses.   לו. וַיֹּצִיאוּ אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים וַיָּמֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
took him outside: From here we derive that the place of stoning was outside, and distant from the courthouse. — [Sifrei Shelach 59]   ויציאו אותו: מכאן שבית הסקילה חוץ ורחוק מבית דין:
37. The Lord spoke to Moses, saying:   לז. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
38. Speak to the children of Israel and you shall say to them that they shall make for themselves fringes on the corners of their garments, throughout their generations, and they shall affix a thread of sky blue [wool] on the fringe of each corner.   לח. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת:
that they shall make for themselves fringes: Heb. צִיצִת, [so named] because of the threads suspended from it, as in,“he took me by a lock of (בְּצִיצִת) my hair (lit., by the fringes of my head)” (Ezek. 8:3) (Men. 42a). Another interpretation: [It is called] צִיצִת because of the [command], “you shall see it” (verse 39), as in,“peering (מֵצִיץ) from the lattices” (Song 2:9).   ועשו להם ציצת: על שם הפתילים התלוים בה, כמו (יחזקאל ח, ג) ויקחני בציצית ראשי. דבר אחר ציצית על שם וראיתם אותו, כמו (שה"ש ב, ט) מציץ מן החרכים:
blue: The green-blue dye obtained from the chillazon [See Aruch Hashalem under חִלָּזוֹן, Yehudah Feliks, Nature & Man in the Bible (New York: Soncino Press, 1981, pp. 18-20].   תכלת: צבע ירוק של חלזון:
39. This shall be fringes for you, and when you see it, you will remember all the commandments of the Lord to perform them, and you shall not wander after your hearts and after your eyes after which you are going astray.   לט. וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם:
you will remember all the commandments of the Lord: because the numerical value of the word צִיצִית is six hundred (צ = 90, י = 10, צ = 90, י = 10, ת = 400). [Add to this the] eight threads and five knots, and we have [a total of] six hundred and thirteen [the number of commandments in the Torah]. - [Num. Rabbah 18:21]   וזכרתם את כל מצות ה': שמנין גימטריא של ציצית שש מאות, ושמונה חוטים וחמשה קשרים הרי תרי"ג:
and you shall not wander after your hearts: Heb. וְלֹא תָתוּרוּ, like“from scouting (מִּתּוּר) the Land” (13:25). The heart and eyes are the spies for the body. They are its agents for sinning: the eye sees, the heart covets and the body commits the transgression. - [Mid. Tanchuma 15]   ולא תתורו אחרי לבבכם: כמו (לעיל יג כה) מתור הארץ. הלב והעינים הם מרגלים לגוף ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות:
40. So that you shall remember and perform all My commandments and you shall be holy to your God.   מ. לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְו‍ֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם:
41. I am the Lord, your God, Who took you out of the land of Egypt to be your God; I am the Lord, your God.   מא. אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם:
I am the Lord: Faithful to pay reward. — [Sifrei Shelach 75]   אני ה': נאמן לשלם שכר:
your God: Faithful to exact punishment. — [Sifrei Shelach 75]   אלהיכם: נאמן ליפרע:
Who took you out: I redeemed you on condition you accept My decrees upon yourselves. - [Sifrei Shelach 73]   אשר הוצאתי אתכם: על מנת כן פדיתי אתכם שתקבלו עליכם גזרותי:
I am the Lord, your God: Why is this repeated? So that the Israelites should not say, “Why did the Omnipresent say this? Was it not so that we should perform [the commandments] and receive reward? We will not perform [them] and not receive reward!” [Therefore, God says,] “I am your King, even against your will.” Similarly, it says, “[As I live, says the Lord God,] surely with a strong hand…will I reign over you” (Ezek. 20:33). Another interpretation: Why is the exodus from Egypt mentioned? It was I who distinguished between the drop [of sperm] of a firstborn and of that which was not of a firstborn. So in future will I distinguish and punish those who attach indigo-dyed [fringes, which is extracted from a vegetable] to their garments, claiming that it is sky-blue [dye extracted from the chillazon]. - [B.M. 61b] From the commentary of R. Moshe Hadarshan [the preacher] I transcribed [the following:] Why is the passage of the wood gatherer juxtaposed with the passage addressing idolatry? To inform [you] that one who desecrates the Sabbath is regarded as one who worships idols, for it [namely the Sabbath] too [just like the prohibition against idolatry] is as important as [the sum of] all the commandments. So Scripture says in Ezra (Neh. 9:13-14, which is strictly part of Ezra. See Rashi on Neh. 1:1), “You descended upon Mount Sinai… and you gave Your people the Law and the commandments (sic). And Your holy Sabbath You made known to them.” Likewise, the passage of fringes; why is it juxtaposed with these two [passages]? Since it too is equally important as [the sum of] all the commandments, as it states, “and perform all My commandments.”   אני ה' אלהיכם: עוד למה נאמר, כדי שלא יאמרו ישראל מפני מה אמר המקום, לא שנעשה ונטול שכר, אנו לא עושים ולא נוטלים שכר, על כרחכם אני מלככם. וכן הוא אומר (יחזקאל כ, לג) אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם. דבר אחר למה נאמר יציאת מצרים, אני הוא שהבחנתי במצרים בין טפה של בכור לשאינה של בכור, אני הוא עתיד להבחין ולהפרע מן התולה קלא אילן בבגדו ואומר תכלת הוא. ומיסודו של רבי משה הדרשן העתקתי למה נסמכה פרשת מקושש לפרשת עבודה זרה, לומר שהמחלל את השבת כעובד עבודה זרה, שאף היא שקולה ככל המצות, וכן הוא אומר בעזרא (נחמי' ט, יג - טו) ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות ואת שבת קדשך הודעת להם, ואף פרשת ציצית לכך נסמכה לאלו לפי שאף היא שקולה כנגד כל המצות, שנאמר ועשיתם את כל מצותי:
on the corners of their garments: Corresponding to [the verse said in connection with the exodus from Egypt]“I carried you on the wings (כַּנְפֵי) of eagles” (Exod. 19:4). On the four corners, but not on a garment of three or five [corners]. [This] corresponds to the four expressions of redemption that were said in Egypt:“I will take you out…I will save you…I will redeem you…I will take you” (Exod. 6:6-7). - [Mid. Aggadah]   על כנפי בגדיהם: כנגד (שמות יט, ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים. על ארבע כנפות ולא בעלת שלש ולא בעלת חמש, כנגד ארבע לשונות של גאולה שנאמר במצרים (שמות ו, ו - ז) והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי:
a thread of sky-blue [wool]: Heb. פְּתִיל תְּכֵלֶת, so called because of the bereavement [suffered by the Egyptians] over the loss of their firstborn. The Aramaic translation of שִׁכּוּל, bereavement, is תִּכְלָא [a word similar to תְּכֵלֶת]. Moreover, the plague struck them at night, and the color of תְּכֵלֶת is similar to the color of the sky, which blackens at dusk; its eight threads symbolize the eight days that Israel waited from when they left Egypt until they sang the song at the [Red] Sea. - [Mid. Aggadah]   פתיל תכלת: על שם שכול בכורות. תרגומו של שכול תכלא. ומכתם היתה בלילה וכן צבע התכלת דומה לצבע רקיע המשחיר לעת ערב. ושמונה חוטים שבה, כנגד שמונה ימים ששהו ישראל משיצאו ממצרים עד שאמרו שירה על הים:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG