Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from
All Departments
Jewish Holidays
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
Kabbalah Online
Kids Zone

Torah Reading for Naso

Torah Reading for Naso

Numbers 4:21-7:89

Select a portion:

Chapter 5

1. The Lord spoke to Moses saying:   א. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Command the children of Israel to banish from the camp all those afflicted with tzara'ath or with a male discharge, and all those unclean through [contact with] the dead.   ב. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ:
Command the children of Israel: This section was said on the day the Mishkan was erected, and eight sections were said on that day, as it is stated in Tractate Gittin , in the chapter entitled: HaNizakin (60a, b).   צו את בני ישראל וגו': פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן, ושמנה פרשיות נאמרו בו ביום, כדאיתא במסכת גיטין בפרק הניזקין (ס א):
to banish from the camp: At the time of their encampment, there were three camps: within the hangings [of the courtyard of the Mishkan] was the camp of the Shechinah . The encampment of the Levites surrounding it-as described in the portion of Bamidbar Sinai (1:50)-was the Levite Camp; from there until the edge of the camp of the divisions, on all four sides, was the Israelite camp. Anyone afflicted with tzara’ath was expelled from all [three] of them. One with a discharge was allowed into the Israelite camp, but banned from the [other] two. And one defiled by a dead body was permitted even into the Levite [camp], and is banished only from the [camp] of the Shechinah . Our Sages derived all this from the verses [as appears] in Tractate Pesachim (67a, b).   וישלחו מן המחנה: שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן, תוך הקלעים היא מחנה שכינה, חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפרשת במדבר סיני היא מחנה לויה, ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל. הצרוע נשתלח חוץ לכולן, הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים, וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה, וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים (סז):
who are unclean through [contact with] the dead: Targum [Onkelos renders:] דִמְסָאָב לִטְמֵי נַפְשָׁא דֶאנָשָׁא I believe that it [the word טְמֵי] is Aramaic for human bones. There are many such examples in Gen. Rabbah (78:1; see 10:3, 28:3), such as:“Hadrian, שְׁחִיק טַמְיָא,” [meaning] may his bones be ground [to dust]. [Since only one reference reads שְׁחִיק טַמְיָא, while the others שְׁחִיק עֲצָמוֹת, I believe that Rashi means that there are many places in Gen. Rabbah where these two expressions, both referring to Hadrian, are interchangeable.]   טמא לנפש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא. אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי, והרבה יש בב"ר אדריינוס שחיק טמיא, שחיק עצמות:
3. Both male and female you shall banish; you shall send them outside the camp, and they not defile their camps, in which I dwell among them.   ג. מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם:
4. The children of Israel did so: they sent them outside the camp; as the Lord had spoken to Moses, so did the children of Israel do.   ד. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
5. The Lord then spoke to Moses saying:   ה. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
6. Tell the children of Israel: When a man or woman commits any of the sins against man to act treacherously against God, and that person is [found] guilty,   ו. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָֹה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא:
to act treacherously against God: [Scripture] repeats the section [dealing with] a thief who swears falsely, which is stated in parshath Vayikra : “… and acts treacherously against God by falsely denying to his fellow…” (Lev. 5:21). It is repeated here because two new matters are introduced. The first is that it is written: “they shall confess,” which teaches us that he [the thief] is not required to pay a fifth and [bring] a guilt [offering] when incriminated by two witnesses, until he admits to the deed himself, and the second [matter] is that what is stolen from a proselyte must be given to the kohanim. - [Sifrei Naso 1:13]   למעל מעל בה': הרי חזר וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר, היא האמורה בפרשת ויקרא (ה, כא) ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו', ונשנית כאן בשביל שני דברים שנתחדשו בה האחד, שכתב והתודו, לימד שאינו חייב חומש ואשם על פי עדים עד שיודה בדבר. והשני על גזל הגר שהוא נתון לכהנים:
7. they shall confess the sin they committed, and make restitution for the principal amount of his guilt, add its fifth to it, and give it to the one against whom he was guilty.   ז. וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ:
for the principal amount of his guilt: This is the principal amount on which he has sworn [falsely]. — [B.K. 110a]   את אשמו בראשו: הוא הקרן שנשבע עליו:
to the one against whom he was guilty: The one to whom he is liable. — [Keth. 19a] [I.e., if the payee owes this amount to a third party, the thief must pay the third party.]   לאשר אשם לו: למי שנתחייב לו:
8. But if the man has no kinsman to whom to make restitution, the debt which is restored to the Lord, [is to be given] to the kohen. [This is] besides the atonement ram through which expiation is made for him.   ח. וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיהוָֹה לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו:
But if the man has no kinsman: For the claimant who made him swear has died, and has left no heirs.   ואם אין לאיש גואל: שמת התובע שהשביעו, ואין לו יורשים:
to whom to make restitution: when this one decided to confess his sin. Our Sages say: Is there any man in Israel who has no kinsman-either a son, a daughter, a brother, or some other relative from his father’s family-all the way back to our father Jacob? Rather, this is [referring to] a proselyte who died, leaving no heirs. — [Sifrei Naso 1:23, B.K. 109a, Sanh. 68b] [since a proselyte is judged as a newborn, without relationship to those born prior to his conversion.]   להשיב האשם אליו: כשנמלך זה להתודות על עונו. ואמרו רבותינו וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב, אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים:
the debt which is restored: Heb. הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב. The [“debt” (הָאָשָׁם) refers to the] principal and [“which is restored” (הַמּוּשָׁב) refers to] the fifth. — [B.K. 110a]   האשם המושב: זה הקרן והחומש:
to the Lord,[is to be given] to the kohen: God assumes ownership and gives it over to the kohen [on duty] in that watch. — [B.K. 109b]   לה' לכהן: קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר:
besides the atonement ram: mentioned in [parshath] Vayikra (Lev. 5:25), which he is required to bring.   מלבד איל הכפורים: האמור בויקרא (ויקרא ה כה) שהוא צריך להביא:
9. Every offering of all the children of Israel's holy things which is brought to the kohen, shall be his.   ט. וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:
Every offering: Heb. תְּרוּמָה. Rabbi Ishmael said: Is the terumah brought to the kohen ? Does he not go around the granaries seeking it? So what does the clause “brought to the kohen” mean? These are the first fruits, of which it is stated, “you shall bring to the House of the Lord, your God” (Exod. 23:19), but I do not know what to do with them. Therefore, Scripture states: “to the kohen , [it] shall be his.” Scripture teaches us regarding the first fruits, that they are to be given to the kohen . — [Sifrei Naso 1:30].   וכל תרומה וגו': אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן, והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות. ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן, אלו הבכורים, שנאמר בהם תביא בית ה' אלהיך, (שמות כג, יט). ואיני יודע מה יעשה בהם, תלמוד לומר לכהן לו יהיה, בא הכתוב ולמד על הבכורים שיהיו ניתנין לכהן:
10. Everyone's holy things shall belong to him; whatever a man gives to the kohen shall be his.   י. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:
A man’s holy things belong to him: Since the kohen’s and the Levite’s gifts are [explicitly] stated, one might think that they can come and appropriate them forcefully. Therefore, Scripture states: “Everyone’s holy things belong to him,” which informs us that their benefit [to give them to whichever kohen it pleases him] belongs to the owner. They [the Sages] deduced many other expository explanations from it [this clause] in the Sifrei (Naso 1:31-34). An Aggadic interpretation: “Everyone’s holy things belong to him” [means,] if one withholds his tithes and does not give them [to the kohen or Levite], those tithes shall be his, for eventually his field will produce only a tenth of its usual yield. — [See Midrash Tanchuma , R’eh 10, Pesikta d’Rav Kahana p. 96a, Tos. Ta’anith 9a. See also Tanchuma Buber, vol. 1, p. 126, \'a75, fn. 6. Apparently, Rashi and the Tosafists had a variant reading of one of these midrashim, which attributes this idea to our verse.]   ואיש את קדשיו לו יהיו: לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע, תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו, מגיד שטובת הנאתן לבעלים, ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי. ומדרש אגדה ואיש את קדשיו לו יהיו, מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות, סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות:
whatever a man gives to the kohen: The gifts to which he is entitled.   איש אשר יתן לכהן: מתנות הראויות לו:
shall be his: [He shall have] much wealth. — [Ber. 63a] \b 12\b0   לו יהיה: ממון הרבה:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.