HOME | CONTACT US | DONATE

Experience MyChabad.org. Sign up for Free!

ASK THE RABBI

Chabad.org » Parshah » Devarim - Deuteronomy » Va'etchanan

View All Sections »

Torah Reading for Va'etchanan

Deuteronomy 3:23-7:11

Hide Rashi's Commentary

1st Portion

Chapter 3

23. I entreated the Lord at that time, saying,		כג. וָאֶתְחַנַּן אֶל יְ־הֹוָ־ה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:
I entreated: Heb. וָאֶתְחַנַּן [The word] חִנּוּן [and its derivatives] in all cases is an expression signifying [requesting] a free gift. Even though the righteous may base a request on the merit of their good deeds, they request only a free gift of the Omnipresent. Because God had said to him [Moses],“and I will favor (וְחַנֹּתִי) when I wish to favor (אָחֹן)” (Exod. 33:19), he [Moses], he spoke to Him [God], using the expression וָאֶתְחַנַּן. Another explanation: This (חִנּוּן) is one of ten terms which denote prayer (Sifrei).		ואתחנן: אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם. אף על פי שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים, אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם. לפי שאמר לו (שמות לג יט) וחנותי את אשר אחון, אמר לו בלשון ואתחנן. דבר אחר זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי:
at that time: After I had conquered the land of Sihon and Og, I thought that perhaps the vow [which God had made, that I should not enter the land] was nullified, [since the land I entered was part of the land of Canaan].		בעת ההיא: לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא הותר הנדר:
saying: This is one of three occasions in which Moses said before the Omnipresent,“I will not let You go until You let me know whether or not You will grant my request” (Sifrei).		לאמר: זה אחד משלש מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו:

24. "O Lord God, You have begun to show Your servant Your greatness and Your strong hand, for who is [like] God in heaven or on earth who can do as Your deeds and Your might?		כד. אֲדֹנָי יֱ־הֹוִ־ה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ:
O Lord God: O You Who are merciful (ה) in judgment (אלהים) .		ה' אלהים: רחום בדין:
You have begun to show Your servant: An opening for standing and offering prayer even though the decree has been fixed. He [Moses] said to Him: “I learned [this] from You. You said to me, 'And now leave Me alone’” (Exod. 32: 10). Was I holding You? However, You said this to open the door [as it were and to teach me] that it depended upon me [i.e., my choice whether] to pray for them [or to leave You alone]. So do I think to act now (Sifrei).		אתה החלות להראות את עבדך: פתח להיות עומד ומתפלל, אף על פי שנגזרה גזירה. אמר לו ממך למדתי, שאמרת לי (שמות לב י) ועתה הניחה לי, וכי תופס הייתי בך, אלא לפתוח פתח, שבי תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשיו:
Your greatness: This is the attribute of Your goodness. Similarly, it states: “And now, pray, let the strength of my Lord be great” (Num. 14:17-18).		את גדלך: זו מדת טובך וכן הוא אומר (במדבר יד יז) ועתה יגדל נא כח ה':
Your… hand: This is Your right hand which is extended to [accept the repentance of] all who come into the world.		ואת ידך: זו ימינך, שהיא פשוטה לכל באי עולם:
strong [hand]: [The hand is called strong] because by Your mercy, You forcibly subdue the attribute of strict judgment. (Sifrei on Number 27:12)		החזקה: שאתה כובש ברחמים את מדת הדין החזקה:
For who is [like] God [… who can do as Your deeds]: You cannot be compared to a king of flesh and blood who has advisors and associates who restrain him when he wishes to act with kindness and to forego his regulations. You, however, have no one to prevent you from forgiving me and annulling Your decree. The simple meaning of the verse is: You have begun to show Your servant the battle of Sihon and Og, as it is written:“Behold, I have begun to deliver [Sihon and his land] before you” (2:31). Show me [also] the war of the thirty-one kings [of Canaan]. [See Josh. 12:7-24.]		אשר מי אל וגו': אינך דומה למלך בשר ודם, שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבור על מדותיו, אתה אין מי ימחה בידך אם תמחול לי נתבטל גזירתך. ולפי פשוטו אתה החלות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג, כדכתיב (דברים ב לא) ראה החלותי תת לפניך, הראני מלחמת שלושים ואחד מלכים:

25. Pray let me cross over and see the good land that is on the other side of the Jordan, this good mountain and the Lebanon."		כה. אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנֹן:
Pray let me cross over: Heb. אֶעְבְּרָה נָא. [The word] נָא is nothing but an expression of request.		אעברה נא: אין נא אלא לשון בקשה:
this good mountain: This is Jerusalem.		ההר הטוב הזה: זו ירושלים:
and the Lebanon: This is the Temple (Sifrei).		והלבנון: זה בית המקדש:

26. But the Lord was angry with me because of you, and He did not listen to me, and the Lord said to me, "It is enough for you; speak to Me no more regarding this matter.		כו. וַיִּתְעַבֵּר יְ־הֹוָ־ה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:
But the Lord was angry: Heb. וַיִּתְעַבֵּר ה [The hithpa’el conjugation denotes that] He became filled with wrath (Sifrei).		ויתעבר ה': נתמלא חמה:
because of you: You caused it for me. Similarly, it states:“They provoked [God] by the waters of Meribah, and Moses suffered because of them” (Ps. 106:32).		למענכם: בשבילכם, אתם גרמתם לי. וכן הוא אומר (תהלים קו לב) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם:
It is enough for you: Heb. רַב -ל‏ָ [interpreted as:“you have a master רַב.” I.e., pray no more], so that people should not say,“How hard is the Master, and how obstinate and pressing is the disciple!” (Sotah 13b) Another explanation of רַב -ל‏ָ [explained as “you have much”]: More than this is reserved for you: Much is the goodness that is kept for you. (Sifrei)		רב לך: שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר. דבר אחר רב לך הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך:

27. Go up to the top of the hill and lift up your eyes westward and northward and southward and eastward and see with your eyes, for you shall not cross this Jordan.		כז. עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה:
and see with your eyes: You requested of Me “Let me… see the good land” (verse 25). I am showing you all of it, as it says: “And the Lord showed him all the Land” (Deut. 34:1).		וראה בעיניך: בקשת ממני (פסוק כה) ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לך את כולה שנאמר (דברים לד, א) ויראהו ה' את כל הארץ:

28. But command Joshua and strengthen him and encourage him, for he will cross over before this people, and he will make them inherit the land which you will see.		כח. וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה:
But command Joshua: regarding the bother, the burdens and the quarrels [inherent in leadership].		וצו את יהושע: על הטרחות ועל המשאות ועל הריבות:
and strengthen him and encourage him: with your words, so that he will not be discouraged, saying, “Just as my teacher was punished, so will I be punished because of them.” I assure him [says God] that he will cross over [before this people] and he will make [them] inherit [the land]. (cf. Sifrei)		וחזקהו ואמצהו: בדבריך, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם כך סופי ליענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבור והוא ינחיל:
for he will cross: If he crosses before them, they will inherit the land, and if not, they will not inherit [it]. So, indeed, we find that when Joshua sent some of the people against Ai and he remained behind,“the men of Ai smote of them” (Josh. 7:5). And when he fell on his face, God said to him, קוּם-ל‏ָ : written קֻם [without a “vav”, so that it may be read קָם], i.e., it is you standing in your place and sending My children out to war [that brought about this defeat]. Why do you fall on your face? Did I not tell this to your master, Moses, “If he [Joshua] crosses, they will cross, but if not, they will not cross”? (Sifrei)		כי הוא יעבור: אם יעבור לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי והוא ישב (יהושע ז ה) ויכו מהם אנשי העי וגו' (שם ז, י), וכיון שנפל על פניו אמר לו קום לך. קם לך כתיב, אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה, למה זה אתה נופל על פניך, לא כך אמרתי למשה רבך אם הוא עובר עוברין, ואם לאו אין עוברין:

29. And we abided in the valley opposite Beth Peor.		כט. וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר:
And we abided in the valley: [opposite Beth Peor]-and you attached yourselves to idol worship. Nevertheless,“And now, O Israel, hearken to the statutes” (4:1), and you will be forgiven for everything. But I was not privileged to be forgiven (Sifrei).		ונשב בגיא וגו': ונצמדתם לעבודה זרה ואף על פי כן (דברים ד, א) ועתה ישראל שמע אל החקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי לימחל לי:

Chapter 4

1. And now, O Israel, hearken to the statutes and to the judgments which I teach you to do, in order that you may live, and go in and possess the land which the Lord, God of your forefathers, is giving you.		א. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם:
2. Do not add to the word which I command you, nor diminish from it, to observe the commandments of the Lord your God which I command you.		ב. לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:
Do not add: for instance, by inserting five sections into the tefillin [instead of four], by using five species for the [commandment of] lulav [on Succoth] instead of four], or by attaching five fringes [instead of four]. And so too, וְלֹא תִגְרְעוּ nor diminish [from it i.e., three instead of four].		לא תספו: כגון חמש פרשיות בתפילין חמשת מינין בלולב וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו:

3. Your eyes have seen what the Lord did at Baal Peor, for every man who went after Baal Peor, the Lord your God has exterminated from your midst.		ג. עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְ־הֹוָ־ה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ:
4. But you who cleave to the Lord your God are alive, all of you, this day.		ד. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּי־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

2nd Portion

Chapter 4

5. Behold, I have taught you statutes and ordinances, as the Lord, my God, commanded me, to do so in the midst of the land to which you are coming to possess.		ה. רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
6. And you shall keep [them] and do [them], for that is your wisdom and your understanding in the eyes of the peoples, who will hear all these statutes and say, "Only this great nation is a wise and understanding people. "		ו. וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
And you shall keep [them]: This refers to study.		ושמרתם: זו משנה:
and do [them]: [To be interpreted] according to its apparent meaning.		ועשיתם: כמשמעו:
for that is your wisdom and your understanding [in the eyes of the peoples]: Through this you will be considered wise and understanding in the eyes of the peoples.		כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו': בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים:

7. For what great nation is there that has God so near to it, as the Lord our God is at all times that we call upon Him?		ז. כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ־לֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּי־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:
8. And which great nation is it that has just statutes and ordinances, as this entire Torah, which I set before you this day?		ח. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:
just statutes and ordinances: צַדִּיקִם means worthy and acceptable ones.		חקים ומשפטים צדיקם: הגונים ומקובלים:

9. But beware and watch yourself very well, lest you forget the things that your eyes saw, and lest these things depart from your heart, all the days of your life, and you shall make them known to your children and to your children's children,		ט. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ:
But beware…lest you forget the things: Only then, when you do not forget them, and will [therefore] do them in their proper manner, will you be considered wise and understanding, but if you distort them because of forgetfulness, you will be considered fools.		רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים: אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים:

10. the day you stood before the Lord your God at Horeb, when the Lord said to me, "Assemble the people for Me, and I will let them hear My words, that they may learn to fear Me all the days that they live on the earth, and that they may teach their children.		י. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְ־הֹוָ־ה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:
the day you stood: This refers back to the preceding verse:“which your eyes saw” [on] the day that you stood at Horeb, where you saw the thunder and the torches.		יום אשר עמדת: מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך, יום אשר עמדת בחורב אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים:
that they may learn: Heb. יִלְמְדוּן The Targum [Onkelos] renders: יֵלְפוּן, they may learn for themselves.		ילמדון: ילפון לעצמם:
that they may teach: Heb. יְלַמֵּדוּן the Targum [Onkelos] renders: יְאַלְפוּן, that they may teach others.		ילמדון: יאלפון לאחרים:

11. And you approached and stood at the foot of the mountain, and the mountain burned with fire up to the midst of the heavens, with darkness, a cloud, and opaque darkness.		יא. וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל:
12. The Lord spoke to you out of the midst of the fire; you heard the sound of the words, but saw no image, just a voice.		יב. וַיְדַבֵּר יְ־הֹוָ־ה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל:
13. And He told you His covenant, which He commanded you to do, the Ten Commandments, and He inscribed them on two stone tablets.		יג. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:
14. And the Lord commanded me at that time to teach you statutes and ordinances, so that you should do them in the land to which you are crossing, to possess.		יד. וְאֹתִי צִוָּה יְ־הֹוָ־ה בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
And the Lord commanded me at that time to teach you: the Oral Law.		ואתי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם: תורה שבעל פה:

15. And you shall watch yourselves very well, for you did not see any image on the day that the Lord spoke to you at Horeb from the midst of the fire.		טו. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
16. Lest you become corrupt and make for yourselves a graven image, the representation of any form, the likeness of male or female,		טז. פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה:
form: Heb. סָמֶל. סָמֶל means “form”.		סמל: צורה:

17. the likeness of any beast that is on the earth, the likeness of any winged bird that flies in the heaven,		יז. תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם:
18. the likeness of anything that crawls on the ground, the likeness of any fish that is in the waters, beneath the earth.		יח. תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בָּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:
19. And lest you lift up your eyes to heaven, and see the sun, and the moon, and the stars, all the host of heaven, which the Lord your God assigned to all peoples under the entire heaven, and be drawn away to prostrate yourselves before them and worship them.		יט. וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם:
And lest you lift up your eyes: to gaze at this thing and to set your heart to stray after them.		ופן תשא עיניך: להסתכל בדבר ולתת לב לשוב לטעות אחריהם:
which the Lord… assigned: to illuminate for them [all peoples]. (Meg. 9b) Another explanation: Which God assigned to them as deities; He did not prevent them from erring after them; rather, He caused them to slip, [i.e., to err], with their futile speculations, in order to drive them out of the world. Similarly, it says:“He [God] smoothed the way for him in his eyes to find his iniquity to hate [him]” (Ps. 36:3) (Avodah Zarah 55a).		אשר חלק וגו' לכל העמים: להאיר להם. דבר אחר לאלוהות. לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם. וכן הוא אומר (תהלים לו ג) כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא:

20. But the Lord took you and brought you out of the iron crucible, out of Egypt, to be a people of His possession, as of this day.		כ. וְאֶתְכֶם לָקַח יְ־הֹוָ־ה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
out of the iron crucible: Heb. מִכּוּר. כּוּר is a vessel in which gold is refined.		מכור: הוא כלי שמזקקים בו את הזהב:

21. And the Lord was angry with me because of you, and He swore that I would not cross the Jordan and that I would not come into the good land the Lord, your God, is giving you as an inheritance.		כא. וַי־הֹוָ־ה הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:
was angry: Heb. הִתְאַנַּף, [The hithpa’el conjugation denotes that] He became filled with wrath.		התאנף: נתמלא רוגז:
because of you: Heb. עַל-דִּבְרֵיכֶם, because of you, on your account.		על דבריכם: על אודותיכם על עסקיכם:

22. For I will die in this land; I will not cross the Jordan. You, however, will cross, and you will possess this good land.		כב. כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת:
For I will die… I will not cross: Since he was to die, how could he cross? But rather he meant: even my bones will not cross (Sifrei on Numbers 27:12).		כי אנכי מת וגו' אינני עובר: מאחר שמת מהיכן יעבור, אלא אף עצמותי אינם עוברין:

23. Beware, lest you forget the covenant of the Lord your God, which He made with you, and make for yourselves a graven image, the likeness of anything, which the Lord your God has forbidden you.		כג. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ:
the likeness of anything: Heb. תְּמוּנַת כֹּל, the likeness of anything.		תמונת כל: תמונת כל דבר:
which the Lord… commanded you: Which He commanded you not to make.		אשר צוך ה': אשר צוך עליו שלא לעשות:

24. For the Lord your God is a consuming fire, a zealous God.		כד. כִּי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא:
a zealous God: Zealous to wreak vengeance, in Old French, anprenemant, zealous anger. He burns in His anger to exact retribution from idol worshippers.		אל קנא: מקנא לנקום אנפרנמנ"ט בלע"ז [חמה] מתחרה על רוגזו להפרע מעובדי עבודה זרה:

25. When you beget children and children's children, and you will be long established in the land, and you become corrupt and make a graven image, the likeness of anything, and do evil in the eyes of the Lord your God, to provoke Him to anger,		כה. כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ:
and you will be long established: Heb. וְנוֹשַׁנְתֶּם. He hinted to them that they would be exiled from it at the end of 852 years, the gematria, numerical value, of the word וְנוֹשַׁנְתֶּם, but He exiled them earlier, at the end of 850 years. He did this two years earlier than the numerical value of וְנוֹשַׁנְתֶּם in order that the prophecy about them should not be fulfilled “that you shall utterly perish.”(verse 26) This is the meaning of what is said:“And the Lord ‘hastened’ with the evil and brought it upon us, for the Lord our God is charitable (צַדִּיק)” (Dan. 9:14). He was charitable with us for He hastened to bring it [the exile] two years before its time (San. 38a; Gittin 88a).		ונושנתם: רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמונה מאות וחמשים ושתים שנה, כמנין ונושנתם. והוא הקדים והגלם לסוף שמונה מאות וחמשים והקדים שתי שנים לונושנתם, כדי שלא יתקיים בהם (פסוק כו) כי אבד תאבדון וזהו שנאמר (דניאל ט יד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, צדקה עשה עמנו שמהר להביאה שתי שנים לפני זמנה:

26. I call as witness against you this very day the heaven and the earth, that you will speedily and utterly perish from the land to which you cross the Jordan, to possess; you will not prolong your days upon it, but will be utterly destroyed.		כו. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן:
I call as witness against you [… heaven and earth]: I hereby summon them to be witnesses that I have warned you.		העידותי בכם: הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם:

27. And the Lord will scatter you among the peoples, and you will remain few in number among the nations to where the Lord will lead you.		כז. וְהֵפִיץ יְ־הֹוָ־ה אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְ־הֹוָ־ה אֶתְכֶם שָׁמָּה:
28. And there you will worship gods, man's handiwork, wood and stone, which neither see, hear, eat, nor smell.		כח. וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱ־לֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן:
And there you will worship gods: As the Targum [Onkelos] explains: Since you serve those who worship them [idols], it is as though you [yourselves] serve them [i.e., the idols].		ועבדתם שם אלהים: כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם:

29. And from there you will seek the Lord your God, and you will find Him, if you seek Him with all your heart and with all your soul.		כט. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
30. When you are distressed, and all these things happen upon you in the end of days, then you will return to the Lord your God and obey Him.		ל. בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ:
31. For the Lord your God is a merciful God; He will not let you loose or destroy you; neither will He forget the covenant of your fathers, which He swore to them.		לא. כִּי אֵל רַחוּם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם:
He will not let you loose: He will not let go of you with His hands. The expression לֹא יַרְפּ‏ְ means that He will not cause something, i.e., He will not cause you looseness. He will not separate you from [being] near Him. Similarly,“I held him fast, and I would not let him loose (אַרְפֶּנּוּ)” (Song of Songs 3:4), which is not vocalized אֲרַפֶּנּוּ [which would mean to heal]. The term רִפְיוֹן“letting slack” always adopts the hif’il [causative conjugation, that is, causing someone else רִפְיוֹן] or the hithpa’el [reflexive conjugation, that is, causing oneself רִפְיוֹן]. For example: (II Kings 4:2), הַרְפֵּה לָהּ, let her be , means literally “give her looseness [i.e., an example of causing to others]”; (Deut. 9:14) הֶרֶף מִמֶּנִּי, let Me be , means literally“Make yourself loose from me [i.e., an example of causing looseness to oneself].”		לא ירפך: מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן אחזתיו ולא ארפנו (שה"ש ג ד), שלא ננקד ארפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כמו (מלכים ב' ד כז) הרפה לה, תן לה רפיון (דברים ט, יד) הרף ממני, התרפה ממני:

32. For ask now regarding the early days that were before you, since the day that God created man upon the earth, and from one end of the heavens to the other end of the heavens, whether there was anything like this great thing, or was the likes of it heard?		לב. כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱ־לֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ:
regarding the early days: Heb. לְיָמִים רִאשׁוֹנִים [the“lammed” of לְיָמִים here means] regarding the early days.		לימים ראשונים: על ימים ראשונים:
and from the one end of the heavens: And also ask of all the creatures from one end [of the heavens] to the other end. This is its simple meaning, but its midrashic explanation is: [This] teaches [us] about Adam’s height, that it was from the earth to the heavens, and that this is the very same measurement as from one end of the heavens to the other end (San. 38b).		ולמקצה השמים: וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו. ומדרשו מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה:
whether there was anything like this great thing: And what is this great thing?		הנהיה כדבר הגדול הזה: ומהו הדבר הגדול, השמע עם וגו':
Did ever a people hear, etc.:		:

33. Did ever a people hear God's voice speaking out of the midst of the fire as you have heard, and live?		לג. הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱ־לֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:
34. Or has any god performed miracles to come and take him a nation from the midst of a[nother] nation, with trials, with signs, and with wonders, and with war and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great awesome deeds, as all that the Lord your God did for you in Egypt before your eyes?		לד. אוֹ הֲנִסָּה אֱ־לֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
Or has any god performed miracles: Heb. הֲנִסָּה אלֹהִים. Has any god performed miracles (נִסִּים) ?		הנסה אלהים: הכי עשה נסים שום אלוה:
to come and take him a nation…: All the letters“hey” are in the interrogative form. Therefore, they are vocalized with a chataf patach הִנִהְיָה has there been? הִנִשְׁמַע has it been heard? הִשָמַע did there hear? הֲנִסָּה did… perform miracles?		לבא לקחת לו גוי וגו': כל ההי"ן הללו תמיהות הן לכך נקודות הן בחט"ף פת"ח הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע:
with trials: Through tests, He let them know His might, for example:“[and Moses said to Pharaoh] 'Boast of your superiority over me [to fix a time]” (Exodus 8:5), whether I am able to do so. This is a test. \b with signs \b0בְּאֹתֹת With signs, so that they should believe that he [Moses] was the messenger of the Omnipresent, as, e. g.,“What is that in your hand?” (Exod. 4:2)		במסות: על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון (שמות ח, ה) התפאר עלי, אם אוכל לעשות כן, הרי זה נסיון:
and with wonders: Heb. וּבְמוֹפְתִים These are wonders, [meaning] that God brought upon them [the Egyptians] wondrous plagues.		באותות: בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום, כגון (שמות ד ב) מה זה בידך:
and with war: At the Red Sea, as it is said:“because the Lord is fighting for them” (Exod. 14:25).		ובמופתים: הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות:

35. You have been shown, in order to know that the Lord He is God; there is none else besides Him.		לה. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְ־הֹוָ־ה הוּא הָאֱ־לֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ:
You have been shown: Heb. הָרְאֵתָ As the Targum [Onkelos] renders it: אִתְחִזֵיתָא, you have been shown. When the Holy One, blessed is He, gave the Torah, He opened for Israel the seven heavens, and just as He tore open the upper regions, so did He tear open the lower regions, and they saw that He is One. Accordingly, it is stated, “You have been shown, in order to know [that the Lord He is God-there is none else besides Him].”		הראת: כתרגומו אתחזיתא. כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת:

36. From the heavens, He let you hear His voice to instruct you, and upon the earth He showed you His great fire, and you heard His words out of the midst of the fire,		לו. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
37. and because He loved your forefathers and chose their seed after them, and He brought you out of Egypt before Him with His great strength,		לז. וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם:
And because He loved: And all this was because He loved [your forefathers].		ותחת כי אהב: וכל זה תחת אשר אהב:
and He brought you out… before Him: like a man who leads his son before him, as it is stated (Exod. 14:19), “Then the angel of the Lord who had been going, who had been going [in front of the Israelite camp,] moved and went behind them.” Another explanation: And He brought you out before him-before his forefathers, as it is said:“Before their forefathers, He wrought wonders” (Ps. 78:12). And do not be astonished by the fact that [Scripture] refers to them in the singular [using בְּפָנָיו instead of בִּפְנֵיהֶם], for it has already written about them in the singular,“And he chose and chose their seed (בְּזַרְעוֹ) after them (אַחֲרָיו),” [lit. his. seed after him].		ויוצאך בפניו: כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שמות יד יט) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם. דבר אחר ויוציאך בפניו בפני אבותיו, כמו שנאמר (תהלים עח יב) נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:

38. to drive out from before you nations greater and stronger than you, to bring you and give you their land for an inheritance, as this day.		לח. לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
from before you [nations greater and stronger] than you: Heb. מִמּ‏ ְמִפָּנֶי‏, lit. than you from before you. The verse can be explained by transposing it: to drive out from before you מִפָּנֶי‏, nations greater and stronger than you מִמּ‏ְ.		ממך מפניך: סרסהו ודרשהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך:
as this day: As you see today.		כיום הזה: כאשר אתה רואה היום:

39. And you shall know this day and consider it in your heart, that the Lord He is God in heaven above, and upon the earth below; there is none else.		לט. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְ־הֹוָ־ה הוּא הָאֱ־לֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
40. And you shall observe His statutes and His commandments, which I command you this day, that it may be well with you and your children after you, and that you may prolong your days upon the earth which the Lord your God gives you forever.		מ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים:

3rd Portion

Chapter 4

41. Then Moses decided to separate three cities on the side of the Jordan towards the sunrise,		מא. אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ:
Then [Moses] decided to separate: Heb. אָז יַבְדִּיל [The future form יַבְדִּיל instead of the past form הִבְדִּיל is to be explained]: Moses set his heart to hasten to [implement] the matter to separate them. And even though they were not to serve as cities of refuge until those of the land of Canaan would be separated, Moses said,“Any commandment that is possible to fulfill, I will fulfill” (Makkoth 10a).		אז יבדיל: נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה:
on the side of the Jordan towards the sunrise: On that side which is on the east of the Jordan.		בעבר הירדן מזרחה שמש: באותו עבר שבמזרחו של ירדן:
towards the sunrise: Heb. מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ Because the word מִזְרְחָה is in the construct state, the “reish” is punctuated with a “chataf” (vocal “sh’va”), the meaning being,“the rising of the sun,” i.e., the place of the sunrise.		מזרחה שמש: לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף, מזרח של שמש, מקום זריחת השמש:

42. so that a murderer might flee there, he who murders his fellow man unintentionally, but did not hate him in time past, that he may flee to one of these cities, so that he might live:		מב. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשׁוֹם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי:
43. Bezer in the desert, in the plain country of the Reubenites, Ramoth in Gilead of the Gadites, and Golan in the Bashan of the Menassites.		מג. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי:
44. And this is the teaching which Moses set before the children of Israel:		מד. וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
And this is the teaching: This one which he is about to set down after this chapter.		וזאת התורה: זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו:

45. These are the testimonies, statutes and ordinances, which Moses spoke to the children of Israel when they went out of Egypt,		מה. אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:
These are the testimonies… which [Moses] spoke: They are the very same ones that he spoke when they went out of Egypt, and he taught it to them again in the plains of Moab.		אלה העדות וגו' אשר דבר: הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:

46. on the side of the Jordan in the valley, opposite Beth Peor, in the land of Sihon, king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, whom Moses and the children of Israel smote, after they went out of Egypt.		מו. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:
47. And they possessed his land and the land of Og, king of the Bashan, the two kings of the Amorites, who were on the side of the Jordan, towards the sunrise,		מז. וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ:
who were on the side of the Jordan: which is in the east, because the other side was in the west. [That means on the side opposite the western side.]		אשר בעבר הירדן: שהוא במזרח שהעבר השני היה במערב:

48. from Aroer, which is by the bank of the river Arnon, to Mount Sion, which is Hermon,		מח. מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן:
49. and all the plain across the Jordan eastward as far as the sea of the plain, under the waterfalls of the hill.		מט. וְכָל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה:

4th Portion

Chapter 5

1. And Moses called all Israel and said to them, "Hear, O Israel, the statutes and ordinances which I speak in your ears this day, and learn them, and observe [them] to do them.		א. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם:
2. The Lord our God made a covenant with us in Horeb.		ב. יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב:
3. Not with our forefathers did the Lord make this covenant, but with us, we, all of whom are here alive today.		ג. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְ־הֹוָ־ה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים:
Not with our forefathers: Alone did the Lord make [this covenant], but with us.		לא את אבתינו: בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו:

4. Face to face, the Lord spoke with you at the mountain out of the midst of the fire:		ד. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
Face to face: Rabbi Berechiah said, “So said Moses: 'Do not say that I am misleading you about something that does not exist, as an agent does, acting between the seller and the buyer, [because] behold, the seller Himself is speaking with you.’” (Pesikta Rabbathi).		פנים בפנים: אמר ר' ברכיה כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם:

5. (and I stood between the Lord and you at that time, to tell you the word of the Lord, for you were afraid of the fire, and you did not go up on the mountain) saying,		ה. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְ־הֹוָ־ה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְ־הֹוָ־ה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר:
saying: This refers back to (verse 4), “the Lord spoke with you at the mountain out of the midst of the fire… saying, ‘I am the Lord…,’ and I stood between the Lord and you”.		לאמר: מוסב על (פסוק ד) דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם:

6. "I am the Lord your God, Who took you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.		ו. אָנֹכִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
7. You shall not have the gods of others in My presence.		ז. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱ־לֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי:
in My presence: Heb. עַל-פָּנָי, lit. before Me, i.e., wherever I am, and that is the entire world. Another explanation: As long as I exist [i.e., forever] (Mechilta). I have already explained the Ten Commandments (see Exodus 20:1-14).		על פני: בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם. דבר אחר כל זמן שאני קיים. עשרת הדברות כבר פירשתים:

8. You shall not make for yourself a graven image, or any likeness which is in the heavens above, which is on the earth below, or which is in the water beneath the earth.		ח. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:
9. You shall not prostrate yourself before them, nor worship them, for I, the Lord your God, am a zealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and the fourth generations of those who hate Me.		ט. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי:
10. And [I] perform loving kindness to thousands [of generations] of those who love Me and to those who keep My commandments.		י. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי [מצותו] מִצְוֹתָי:
11. You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold blameless anyone who takes His name in vain.		יא. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְ־הֹוָ־ה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא:
12. Keep the Sabbath day to sanctify it, as the Lord your God commanded you.		יב. שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ:
Keep [the Sabbath day]: But in the first set [of Ten Commandments] (in Exod. 20) it says: “Remember [the Sabbath day]!” The explanation is: Both of them (“Remember” and “Keep”) were spoken simultaneously as one word and were heard simultaneously. (Mechilta 20:8)		שמור: ובראשונות הוא אומר (שמות כ, ז) זכור שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו:
just as [the Lord your God] commanded you: Before the giving of the Torah, at Marah (Shab. 87b). \b 15\b0		כאשר צוך: קודם מתן תורה במרה:

13. Six days may you work, and perform all your labor,		יג. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ:
14. but the seventh day is a Sabbath to the Lord your God; you shall perform no labor, neither you, your son, your daughter, your manservant, your maidservant, your ox, your donkey, any of your livestock, nor the stranger who is within your cities, in order that your manservant and your maidservant may rest like you.		יד. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
15. And you shall remember that you were a slave in the land of Egypt, and that the Lord your God took you out from there with a strong hand and with an outstretched arm; therefore, the Lord, your God, commanded you to observe the Sabbath day.		טו. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת:
And you shall remember that you were a slave…: God redeemed you on the condition that you will be His slave and keep His commandments.		וזכרת כי עבד היית וגו': על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו:

16. Honor your father and your mother as the Lord your God commanded you, in order that your days be lengthened, and that it may go well with you on the land that the Lord, your God, is giving you.		טז. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ:
as the Lord your God commanded you: Also regarding the honoring of father and mother they were commanded at Marah, as it is said: (Exod. 15:25),“There He gave them a statute and an ordinance.” (San. 56b)		כאשר צוך: אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו כה) שם שם לו חוק ומשפט:

17. You shall not murder. And you shall not commit adultery. And you shall not steal. And you shall not bear false witness against your neighbor.		יז. לֹא תִּרְצָח ס וְלֹא תִּנְאָף ס וְלֹא תִּגְנֹב ס וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא:
And you shall not commit adultery: Adultery applies only [to relations] with a married woman.		ולא תנאף: אין לשון ניאוף אלא באשת איש:

18. And you shall not covet your neighbor's wife, nor shall you desire your neighbor's house, his field, his manservant, his maidservant, his ox, his donkey, or anything that belongs to your neighbor.		יח. וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ:
nor shall you desire: Heb. וְלֹא תִתְאַוֶּה. [As the Targum [Onkelos] renders:] וְלֹא תֵרוֹג,“you shall not desire.” This too is an expression of coveting (חֶמְדָּה) , just as“pleasant (נֶחְמָד) to see” (Gen. 2:9), which the Targum [Onkelos] interprets as“desirable (דִּמִרַגֵּג) to see.”		ולא יסף: מתרגמינן ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם. דבר אחר ולא יסף לא הוסיף להראות באותו פומבי:

5th Portion

Chapter 5

19. The Lord spoke these words to your entire assembly at the mountain out of the midst of the fire, the cloud, and the opaque darkness, with a great voice, which did not cease. And He inscribed them on two stone tablets and gave them to me.		יט. אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה אֶל כָּל קְהַלְכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הֶעָנָן וְהָעֲרָפֶל קוֹל גָּדוֹל וְלֹא יָסָף וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי:
which did not cease: Heb. וְלֹא יָסָף, interpreted by the Targum [Onkelos]: וְלָא פְּסָק“and it did not cease.” [Because it is human nature that one is unable to utter all his words in one breath, but he must pause, whereas the characteristic of the Holy One, blessed is He, is not so. God did not pause, and since He did not pause, He did not have to resume,] for His voice is strong and exists continuously (San. 17a). Another explanation of וְלֹא יָסָף : He never again revealed Himself so publicly [as He did on Mount Sinai. Accordingly, we render: and He did not continue].		:

20. And it was, when you heard the voice from the midst of the darkness, and the mountain was burning with fire, that you approached me, all the heads of your tribes and your elders.		כ. וַיְהִי כְּשָׁמְעֲכֶם אֶת הַקּוֹל מִתּוֹךְ הַחֹשֶׁךְ וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כָּל רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם וְזִקְנֵיכֶם:
21. And you said, "Behold, the Lord, our God, has shown us His glory and His greatness, and we heard His voice from the midst of the fire; we saw this day that God speaks with man, yet [man] remains alive.		כא. וַתֹּאמְרוּ הֵן הֶרְאָנוּ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱ־לֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי:
22. So now, why should we die? For this great fire will consume us; if we continue to hear the voice of the Lord, our God, anymore, we will die.		כב. וְעַתָּה לָמָּה נָמוּת כִּי תֹאכְלֵנוּ הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת אִם יֹסְפִים אֲנַחְנוּ לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ עוֹד וָמָתְנוּ:
23. For who is there of all flesh, who heard the voice of the living God speaking from the midst of the fire, as we have, and lived?		כג. כִּי מִי כָל בָּשָׂר אֲשֶׁר שָׁמַע קוֹל אֱ־לֹהִים חַיִּים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כָּמֹנוּ וַיֶּחִי:
24. You approach, and hear all that the Lord, our God, will say, and you speak to us all that the Lord, our God, will speak to you, and we will hear and do.		כד. קְרַב אַתָּה וּשֲׁמָע אֵת כָּל אֲשֶׁר יֹאמַר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ:
And you speak to us: Heb. וְאַתּ, a feminine form]-You weakened my strength as that of a female, for I was distressed regarding you, and you weakened me, since I saw that you were not anxious to approach God out of love. Would it not have been preferable for you to learn [directly] from the mouth of the Almighty God, rather than to learn from me?		ואת תדבר אלינו: התשתם את כחי כנקבה שנצטערתי עליכם ורפיתם את ידי כי ראיתי שאינכם חרדים להתקרב אליו מאהבה. וכי לא היה יפה לכם ללמוד מפי הגבורה ולא ללמוד ממני:

25. And the Lord heard the sound of your words when you spoke to me, and the Lord said to me, "I have heard the sound of the words of this people that they have spoken to you; they have done well in all that they have spoken.		כה. וַיִּשְׁמַע יְ־הֹוָ־ה אֶת קוֹל דִּבְרֵיכֶם בְּדַבֶּרְכֶם אֵלָי וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֵלַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל דִּבְרֵי הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר דִּבְּרוּ אֵלֶיךָ הֵיטִיבוּ כָּל אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ:
26. Would that their hearts be like this, to fear Me and to keep all My commandments all the days, that it might be well with them and with their children forever!		כו. מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי כָּל הַיָּמִים לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעֹלָם:
27. Go say to them, 'Return to your tents.'		כז. לֵךְ אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם:
28. But as for you, stand here with Me, and I will speak to you all the commandments, the statutes, and the ordinances which you will teach them, that they may do them in the land which I give them to possess.		כח. וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם וְעָשׂוּ בָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לְרִשְׁתָּהּ:
29. Keep them to perform [them] as the Lord your God has commanded you; do not turn aside either to the right or to the left.		כט. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לֹא תָסֻרוּ יָמִין וּשְׂמֹאל:
30. In all the way which the Lord, your God, has commanded you, you shall go, in order that you may live and that it may be well with you, and so that you may prolong your days in the land you will possess.		ל. בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם וְהַאֲרַכְתֶּם יָמִים בָּאָרֶץ אֲשֶׁר תִּירָשׁוּן:

Chapter 6

1. This is the commandment, the statutes, and the ordinances that the Lord, your God, commanded to teach you, to perform in the land into which you are about to pass, to possess it.		א. וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
2. In order that you fear the Lord, your God, to keep all His statutes and His commandments that I command you, you, your son, and your son's son, all the days of your life, and in order that your days may be lengthened.		ב. לְמַעַן תִּירָא אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ:
3. And you shall, [therefore,] hearken, O Israel, and be sure to perform, so that it will be good for you, and so that you may increase exceedingly, just as the Lord, the God of your fathers, spoke to you, a land flowing with milk and honey.		ג. וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

6th Portion

Chapter 6

4. Hear, O Israel: The Lord is our God; the Lord is one.		ד. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ יְ־הֹוָ־ה אֶחָד:
The Lord is our God; the Lord is one: The Lord, who is now our God and not the God of the other nations-He will be [declared] in the future “the one God,” as it is said: “For then I will convert the peoples to a pure language that all of them call in the name of the Lord” (Zeph. 3:9), and it is [also] said: “On that day will the Lord be one and His name one” (Zech. 14:9). (see Sifrei)		ה' אלהינו ה' אחד: ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:

5. And you shall love the Lord, your God, with all your heart and with all your soul, and with all your means.		ה. וְאָהַבְתָּ אֵת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
And you shall love [the Lord]: Perform His commandments out of love. The one who acts out of love cannot be compared to the one who acts out of fear. If one serves his master out of fear, when the master sets a great burden upon him, this servant will leave him and go away [whereas if out of love he will serve him even under great burden] (Sifrei 6:5).		ואהבת: עשה דבריו מאהבה אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:
with all your heart: Heb. בְּכָל-לְבָב‏ְ [The double“veth” in לְבָב‏ְ, instead of the usual form לִבּ‏ְ suggests:] Love Him with your two inclinations [the good and the evil]. (Sifrei ; Ber. 54a) Another explanation; “with all your heart,” is that your heart should not be divided [i.e., at variance] with the Omnipresent (Sifrei).		בכל לבבך: בשני יצריך. דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:
and with all your soul: Even if He takes your soul (Sifrei; Ber. 54a, 61a).		ובכל נפשך: אפילו הוא נוטל את נפשך:
and with all your means: Heb. וּבְכָל- מְאֹד‏ֶ, with all your possessions. There are people whose possessions are more precious to them than their own bodies. Therefore, it says,“and with all your means.” (Sifrei) Another explanation of וּבְכָל- מְאֹד‏ֶ is: You shall love God with whatever measure (מִדָּה) He metes out to you, whether it be the measure of good or the measure of retribution. Thus also did David say: “I will lift up the cup of salvations [and I will call upon the name of the Lord]” (Ps. 116:12-13); “I found trouble and grief [and I called out in the name of the Lord]” (Ps. 116:3-4).		ובכל מאדך: בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך. דבר אחר ובכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך בין במדה טובה בין במדת פורענות וכן דוד הוא אומר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא וגו' (שם קטז, יג) צרה ויגון אמצא וגו':

6. And these words, which I command you this day, shall be upon your heart.		ו. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
And these words… shall be: What is this“love” [referred to in the previous verse]? It is that these words [the mitzvoth] shall be upon your heart, and through this, you will come to recognize the Holy One, blessed be He, and will [consequently] cling to His ways. (Sifrei 6:6)		והיו הדברים האלה: ומהו האהבה והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו:
which I command you this day: they should not appear to you as an antiquated edict (דְּיוּטַגְמָא) which no one cares about, but as a new one, which everyone hastens to read. The word דְּיוּטַגְמָא means: a royal edict which comes in writing.(Sifrei)		אשר אנכי מצוך היום: לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב:

7. And you shall teach them to your sons and speak of them when you sit in your house, and when you walk on the way, and when you lie down and when you rise up.		ז. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
And you will teach them: Heb. וְשִׁנַּנְתָּם. This is an expression of sharpness, meaning that these words should be sharply impressed in your mouth, so that if a person asks you something, you will not have to hesitate about it, but you will tell him immediately. (Sifrei ; Kidd. 30a)		ושננתם: לשון חדוד הוא, שיהיו מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו, אלא אמור לו מיד:
to your sons: These are your disciples. We find everywhere that disciples are termed “sons,” as it is said: “You are children to the Lord your God” (Deut. 14:1), and it says: “The disciples [lit. sons] of the prophets who were in Bethel” (II Kings 2:3). So too, we find that Hezekiah taught Torah to all Israel and called them children, as it is said: “My sons, now do not forget” (II Chron. 29:11). And just as disciples are called “children,” as it is said “You are children to the Lord your God” so too, the teacher is called “father,” as it is said [that Elisha referred to his teacher Elijah by the words] “My father, my father, the chariot of Israel…” (II Kings 2:12) (Sifrei 6:7).		לבניך: אלו התלמידים. מצינו בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים, שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם, ואומר (מלכים ב' ב, ג) בני הנביאים אשר בבית אל, וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנאמר (ד"ה ב' כט, יא) בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרוים בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר (מלכים ב' ב) אבי אבי רכב ישראל וגו':
and speak of them: That your principal topic of conversation should be only about them; make them the main topic, not the secondary one. (Sifrei)		ודברת בם: שלא יהא עיקר דבורך אלא בם. עשם עיקר ואל תעשם טפל:
and when you lie down: Now this [latter verse] might lead one to think [that the obligation to recite the “shema” is] even if one lies down in the middle of the day. Therefore it states; “and when you rise up” ; now this [latter verse] might lead one to think [that the obligation to recite the “shema” is] even if you arise in the middle of the night! It says therefore,“When you sit in your house, and when you walk on the way.” The Torah is thus speaking of the usual manner of conduct: The [usual] time of lying down and the [usual] time of rising up. (Sifrei)		ובשכבך: יכול אפילו שכב בחצי היום תלמוד לומר ובקומך. יכול אפילו עמד בחצי הלילה, תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה:

8. And you shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for ornaments between your eyes.		ח. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
And you shall bind them for a sign upon your hand: These are the tefillin of the arm. \b and they shall be for ornaments between your eyes \b0לְטֹטָפֹת. These are the tefillin of the head, and because of the number of the Scriptural sections contained in them [namely four], they are טֹטָפֹת - totafoth, forטַט - tat in Coptic means“two,” פַּת - path in Afriki (Phrygian) [also] means“two.” (San. 4b)		וקשרתם לאות על ידך: אלו תפילין שבזרוע:

9. And you shall inscribe them upon the doorposts of your house and upon your gates.		ט. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
the doorposts of your house: The word is מְזֻזוֹת [and not, מְזוּזוֹת, i.e., without the letter“vav”] to indicate that there is need for only one מְזוּזָה - mezuzah per door.		מזזות ביתך: מזזות כתיב, שאין צריך אלא אחת:
and upon your gates: This [“gates”] is to include the gates of courtyards, the gates of provinces, and the gates of cities [in that they also require a mezuzah]. (Yoma 11a)		ובשעריך: לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות:

10. And it will be, when the Lord, your God, brings you to the land He swore to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give you, great and good cities that you did not build,		י. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ:
11. and houses full of all good things that you did not fill, and hewn cisterns that you did not hew, vineyards and olive trees that you did not plant, and you will eat and be satisfied.		יא. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
hewn: Since it [the Land of Israel] was a stony and rocky place, the term“hewn” is appropriate [regarding the cisterns there].		חצובים: לפי שהיו מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:

12. Beware, lest you forget the Lord, Who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.		יב. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְ־הֹוָ־ה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
out of the house of bondage: Heb. מִבֵּית עֲבָדִים, lit. out of the house of slaves. As the Targum [Onkelos] renders: out of the house of slavery, i.e., out of the place where you were slaves [and “not the house that belonged to slaves.”]		מבית עבדים: כתרגומו מבית עבדותא, ממקום שהייתם שם עבדים:

13. You shall fear the Lord, your God, worship Him, and swear by His name.		יג. אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:
and swear by His name: If you possess all the attributes mentioned here, that you fear His name and serve Him, then you may swear by His Name, for if you fear His name, you will be cautious with your oath, but if [you do] not, you must not swear [by His name].		ובשמו תשבע: אם יש בך כל המדות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו לא תשבע:

14. Do not go after other gods, of the gods of the peoples who are around you.		יד. לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱ־לֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:
of the gods of the peoples who are around you: The same applies to the gods of those peoples who are distant [from you], but, because you see those who are around you erring after them, it was necessary to warn you especially about them [i.e., the gods of the people close to you].		מאלהי העמים אשר סביבותיכם: הוא הדין לרחוקים אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם הוצרך להזהיר עליהם ביותר:

15. For the Lord, your God, is a zealous God among you, lest the wrath of the Lord, your God, be kindled against you, and destroy you off the face of the earth.		טו. כִּי אֵל קַנָּא יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
16. You shall not try the Lord, your God, as you tried Him in Massah.		טז. לֹא תְנַסּוּ אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה:
In Massah: When they went out of Egypt, when they tested Him concerning water, as it is said [that they asked], “Is the Lord among us or not?” (Exodus 17:7) [Hence “Massah” means test.]		במסה: כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו:

17. Diligently keep the commandments of the Lord, your God, and His testimonies. and His statutes, which He has commanded you.		יז. שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ:
18. And you shall do what is proper and good in the eyes of the Lord, in order that it may be well with you, and that you may come and possess the good land which the Lord swore to your forefathers,		יח. וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְ־הֹוָ־ה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ־הֹוָ־ה לַאֲבֹתֶיךָ:
what is proper and good: This refers to compromising, acting beyond the strict demands of the law.		הישר והטוב: זו פשרה, לפנים משורת הדין:

19. to drive out all your enemies from before you, as the Lord has spoken.		יט. לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה:
[To drive out all your enemies…] as [the Lord] has spoken: And where did He speak? When He said,“and I will confuse all the people….” (Exod. 23: 27)		כאשר דבר: והיכן דבר (שמות כג כז) והמותי את כל העם וגו':

20. If your son asks you in time to come, saying, "What are the testimonies, the statutes, and the ordinances, which the Lord our God has commanded you?"		כ. כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:
If your son asks you in time to come: Heb. מָחָר. [The word] מָחָר [which usually means “tomorrow”] may [also] mean“at a later time.”		כי ישאלך בנך מחר: יש מחר שהוא אחר זמן:

21. You shall say to your son, "We were slaves to Pharaoh in Egypt, and the Lord took us out of Egypt with a strong hand.		כא. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ יְ־הֹוָ־ה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
22. And the Lord gave signs and wonders, great and terrible, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his household, before our eyes.		כב. וַיִּתֵּן יְ־הֹוָ־ה אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ:
23. And he brought us out of there, in order that He might bring us and give us the land which He swore to our fathers.		כג. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ:
24. And the Lord commanded us to perform all these statutes, to fear the Lord, our God, for our good all the days, to keep us alive, as of this day.		כד. וַיְצַוֵּנוּ יְ־הֹוָ־ה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
25. And it will be for our merit that we keep to observe all these commandments before the Lord, our God, as He has commanded us."		כה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:

7th Portion

Chapter 7

1. When the Lord, your God, brings you into the land to to which you are coming to possess it, He will cast away many nations from before you: the Hittites, the Girgashites, the Amorites, the Canaanites, the Perizzites, the Hivvites, and the Jebusites, seven nations more numerous and powerful that you.		א. כִּי יְבִיאֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם רַבִּים מִפָּנֶיךָ הַחִתִּי וְהַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי שִׁבְעָה גוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ:
He will cast away: Heb. וְנָשַׁל. This is an expression meaning casting away, and causing to fly. Similarly is (Deut. 19:5),“and the iron [axe blade] will cause to fly [from the tree].”		ונשל: לשון השלכה והתזה, וכן (דברים יט, ה) ונשל הברזל:

2. And the Lord, your God, will deliver them to you, and you shall smite them. You shall utterly destroy them; neither shall you make a covenant with them, nor be gracious to them.		ב. וּנְתָנָם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהִכִּיתָם הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם:
nor be gracious to them: Heb. וְלֹא תְחָנֵּם This means, you must not show them any grace (חֵן) . It is forbidden for a person to say,“How handsome is this heathen!” Another explanation: Do not grant them a settlement (חֲניָּה) in the land. (Avodah Zarah 20a)		לא תחנם: לא תתן להם חן. אסור לו לאדם לומר כמה נאה גוי זה. דבר אחר אל תתן להם חנייה בארץ:

3. You shall not intermarry with them; you shall not give your daughter to his son, and you shall not take his daughter for your son.		ג. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם בִּתְּךָ לֹא תִתֵּן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ לֹא תִקַּח לִבְנֶךָ:
4. For he will turn away your son from following Me, and they will worship the gods of others, and the wrath of the Lord will be kindled against you, and He will quickly destroy you.		ד. כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱ־לֹהִים אֲחֵרִים וְחָרָה אַף יְ־הֹוָ־ה בָּכֶם וְהִשְׁמִידְךָ מַהֵר:
For he will turn away your son from following Me: i.e., the heathen’s son, if he marries your daughter, will turn away your [grand]son whom your daughter will bear to him, from following Me. This teaches us that your daughter’s son, born of a heathen man, is called “your son,” but your son’s son, born of a heathen woman, is not called “your son,” but “her son.” For Scripture [first says, “Do not give your daughter to his son, and do not take his daughter for your son.” Then it follows with “For he will turn away your son….” However], referring to “do not take his daughter,” it does not say“For she will turn away your son…” [because he is considered her son, not yours (Kid. 68b).		כי יסיר את בנך מאחרי: בנו של גוי כשישא את בתך יסיר את בנך אשר תלד לו בתך מאחרי. למדנו שבן בתך הבא מן הגוי קרוי בנך, אבל בן בנך הבא מן הגויה אינו קרוי בנך אלא בנה, שהרי לא נאמר על בתו לא תקח כי תסיר את בנך מאחרי, אלא כי יסיר את בנך וגו':

5. But so shall you do to them: You shall demolish their altars and smash their monuments, and cut down their asherim trees, and burn their graven images with fire.		ה. כִּי אִם כֹּה תַעֲשׂוּ לָהֶם מִזְבְּחֹתֵיהֶם תִּתֹּצוּ וּמַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּ וַאֲשֵׁירֵהֶם תְּגַדֵּעוּן וּפְסִילֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ:
their altars: Heb. מִזְבְּחֹתֵיהֶם [A מִזְבֵּח is a structure] built up [of several stones].		מזבחתיהם: של בנין:
and… their monuments: Heb. וּמַצֵּבֹתָם [A מַצֵּבָה is a structure made] of one stone. \b their asherim trees Trees that are worshipped (\b0Avodah Zarah 48a).		מצבותם: אבן אחת:
and… their graven images: [These are] images (i.e., idols).		ואשירהם: אילנות שעובדין אותן:

6. For you are a holy people to the Lord, your God: the Lord your God has chosen you to be His treasured people, out of all the peoples upon the face of the earth.		ו. כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
7. Not because you are more numerous than any people did the Lord delight in you and choose you, for you are the least of all the peoples.		ז. לֹא מֵרֻבְּכֶם מִכָּל הָעַמִּים חָשַׁק יְ־הֹוָ־ה בָּכֶם וַיִּבְחַר בָּכֶם כִּי אַתֶּם הַמְעַט מִכָּל הָעַמִּים:
Not because you were [more] numerous: [This is to be understood] according to its simple meaning. But its midrashic explanation [understanding וְלֹא מֵרֻבְּכֶם as “not because you are great”] is: Because you do not boast about yourselves when I shower good upon you. This is why I delighted in you [says God].		לא מרבכם: כפשוטו. ומדרשו לפי שאין אתם מגדילים עצמכם כשאני משפיע לכם טובה לפיכך חשקתי בכם:
For you are the least [of all the peoples]: You humble yourselves as, e.g., Abraham, who said, “For I am dust and ashes” (Gen. 18:27), and Moses and Aaron, who said, “but of what [significance] are we?” (Exod. 16:7) Unlike Nebuchadnezzar, who said, “I will liken myself to the Most High,” (Isa. 14:14), and Sennacherib, who said, (Isa. 36:20), “Who are they among all the gods of thelands [who saved their land from my hand]?” and Hiram, who said,“I am a god, I have sat in a seat of God” (Ezek. 28:2). (Chul. 89a)		כי אתם המעט: הממעטין עצמכם, כגון אברהם, שאמר (בראשית יח, כז) ואנכי עפר ואפר, וכגון משה ואהרן שאמרו (שמות טז, ח) ונחנו מה, לא כנבוכדנצר שאמר (ישעיה יד, יד) אדמה לעליון, וסנחריב שאמר (שם לו, כ) מי בכל אלהי הארצות, וחירם שאמר (יחזקאל כח, ב) אל אני מושב אלהים ישבתי:
for you are the least: Heb. כִּי-אַתֶּם הַמְעַט Here כִּי is an expression of“because.”		כי אתם המעט: הרי כי משמש בלשון דהא:

8. But because of the Lord's love for you, and because He keeps the oath He swore to your forefathers, the Lord took you out with a strong hand and redeemed you from the house of bondage, from the hand of Pharaoh, the king of Egypt.		ח. כִּי מֵאַהֲבַת יְ־הֹוָ־ה אֶתְכֶם וּמִשָּׁמְרוֹ אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵיכֶם הוֹצִיא יְ־הֹוָ־ה אֶתְכֶם בְּיָד חֲזָקָה וַיִּפְדְּךָ מִבֵּית עֲבָדִים מִיַּד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם:
But because of the Lord’s love: Heb. כִּי מֵאַהֲבַת ה Here, [however,] כִּי is an expression of“but.” [Thus, the verses read] Not because you were more numerous… did the Lord delight in you, but because of the Lord’s love for you.		כי מאהבת ה': הרי כי משמש בלשון אלא. לא מרובכם חשק ה' בכם, אלא מאהבת ה' אתכם:
and because He keeps the oath: Heb. וּמִשָּׁמְרוֹ means, “and because of His keeping the oath” [not “and from His keeping the oath”].		ומשמרו את השבועה: מחמת שמרו את השבועה:

9. Know, therefore, that the Lord, your God He is God, the faithful God, Who keeps the covenant and loving kindness with those who love Him and keep His commandments to a thousand generations.		ט. וְיָדַעְתָּ כִּי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱ־לֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שֹׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשֹׁמְרֵי [מצותו] מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר:
to a thousand generations: But earlier, (verse 5:10) it says: “To thousands [of generations].” [Why the difference?] Here, where it is adjacent to “those who keep His commandments,” it says: “to a thousand generations” [because it is referring to those who obey God out of fear] but previously, where it is adjacent to those who love Him, it says:“for thousands [of generations].” (Sotah 31a)		לאלף דור: ולהלן הוא אומר (דברים ה, ט) לאלפים, כאן שהוא סמוך אצל לשומרי מצותיו, העושין מיראה, הוא אומר לאלף, ולהלן שהוא סמוך אצל לאוהביו, העושין מאהבה, ששכרם יותר גדול, הוא אומר לאלפים:
with those who love Him: Those who perform [the commandments] out of love.		לאוהביו: אלו העושין מאהבה:
and keep His commandments: Those who perform [the commandments] out of fear.		ולשומרי מצותיו: אלו העושין מיראה:

10. And He repays those who hate Him, to their face, to cause them to perish; He will not delay the one who hates Him, but he will repay him to his face.		י. וּמְשַׁלֵּם לְשֹׂנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ לֹא יְאַחֵר לְשֹׂנְאוֹ אֶל פָּנָיו יְשַׁלֶּם לוֹ:
And He repays those who hate Him to their face: During his lifetime, He pays him his good reward, in order to cause him to be lost from the World to Come.		ומשלם לשנאיו אל פניו: בחייו משלם לו גמולו הטוב כדי להאבידו מן העולם הבא:

11. You shall therefore, observe the commandments, the statutes, and the ordinances, which I command you this day to do.		יא. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם:
this day to do them: But in the future, in the World to Come, you will receive their reward (Eruvin 22a).		היום לעשותם: ולמחר לעולם הבא ליטול שכרם:

The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.

The Judaica Press Complete Tanach
This valuable resource is truly a complete and powerful learning tool for studying and understanding the Bible. The translation is the authoritative Judaica Press version, edited by the esteemed translator and scholar, Rabbi A.J. Rosenberg.

Order Online »

JudaicaPress.com »