| 1. And Moses called all Israel and said to them, "Hear, O Israel, the statutes and ordinances which I speak in your ears this day, and learn them, and observe [them] to do them. |
|
א. וַיִּקְרָא מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֵיכֶם הַיּוֹם וּלְמַדְתֶּם אֹתָם וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשֹׂתָם: |
| 2. The Lord our God made a covenant with us in Horeb. |
|
ב. יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ כָּרַת עִמָּנוּ בְּרִית בְּחֹרֵב: |
| 3. Not with our forefathers did the Lord make this covenant, but with us, we, all of whom are here alive today. |
|
ג. לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת יְ־הֹוָ־ה אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת כִּי אִתָּנוּ אֲנַחְנוּ אֵלֶּה פֹה הַיּוֹם כֻּלָּנוּ חַיִּים: |
| Not with our forefathers: Alone did the Lord make [this covenant], but with us. |
|
לא את אבתינו: בלבד כרת ה' וגו' כי אתנו: |
|
|
| 4. Face to face, the Lord spoke with you at the mountain out of the midst of the fire: |
|
ד. פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ: |
| Face to face: Rabbi Berechiah said, “So said Moses: 'Do not say that I am misleading you about something that does not exist, as an agent does, acting between the seller and the buyer, [because] behold, the seller Himself is speaking with you.’” (Pesikta Rabbathi). |
|
פנים בפנים: אמר ר' ברכיה כך אמר משה אל תאמרו אני מטעה אתכם על לא דבר, כדרך שהסרסור עושה בין המוכר ללוקח, הרי המוכר עצמו מדבר עמכם: |
|
|
| 5. (and I stood between the Lord and you at that time, to tell you the word of the Lord, for you were afraid of the fire, and you did not go up on the mountain) saying, |
|
ה. אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין יְ־הֹוָ־ה וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִוא לְהַגִּיד לָכֶם אֶת דְּבַר יְ־הֹוָ־ה כִּי יְרֵאתֶם מִפְּנֵי הָאֵשׁ וְלֹא עֲלִיתֶם בָּהָר לֵאמֹר: |
| saying: This refers back to (verse 4), “the Lord spoke with you at the mountain out of the midst of the fire… saying, ‘I am the Lord…,’ and I stood between the Lord and you”. |
|
לאמר: מוסב על (פסוק ד) דבר ה' עמכם בהר מתוך האש לאמר אנכי ה' וגו' ואנכי עומד בין ה' וביניכם: |
|
|
| 6. "I am the Lord your God, Who took you out of the land of Egypt, out of the house of bondage. |
|
ו. אָנֹכִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים: |
| 7. You shall not have the gods of others in My presence. |
|
ז. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱ־לֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי: |
| in My presence: Heb. עַל-פָּנָי, lit. before Me, i.e., wherever I am, and that is the entire world. Another explanation: As long as I exist [i.e., forever] (Mechilta). I have already explained the Ten Commandments (see Exodus 20:1-14). |
|
על פני: בכל מקום אשר אני שם וזהו כל העולם. דבר אחר כל זמן שאני קיים. עשרת הדברות כבר פירשתים: |
|
|
| 8. You shall not make for yourself a graven image, or any likeness which is in the heavens above, which is on the earth below, or which is in the water beneath the earth. |
|
ח. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל כָּל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: |
| 9. You shall not prostrate yourself before them, nor worship them, for I, the Lord your God, am a zealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the sons, upon the third and the fourth generations of those who hate Me. |
|
ט. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי: |
| 10. And [I] perform loving kindness to thousands [of generations] of those who love Me and to those who keep My commandments. |
|
י. וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי [מצותו] מִצְוֹתָי: |
| 11. You shall not take the name of the Lord, your God, in vain, for the Lord will not hold blameless anyone who takes His name in vain. |
|
יא. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה יְ־הֹוָ־ה אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא: |
| 12. Keep the Sabbath day to sanctify it, as the Lord your God commanded you. |
|
יב. שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ: |
| Keep [the Sabbath day]: But in the first set [of Ten Commandments] (in Exod. 20) it says: “Remember [the Sabbath day]!” The explanation is: Both of them (“Remember” and “Keep”) were spoken simultaneously as one word and were heard simultaneously. (Mechilta 20:8) |
|
שמור: ובראשונות הוא אומר (שמות כ, ז) זכור שניהם בדבור אחד ובתיבה אחת נאמרו ובשמיעה אחת נשמעו: |
| just as [the Lord your God] commanded you: Before the giving of the Torah, at Marah (Shab. 87b). \b 15\b0 |
|
כאשר צוך: קודם מתן תורה במרה: |
|
|
| 13. Six days may you work, and perform all your labor, |
|
יג. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ: |
| 14. but the seventh day is a Sabbath to the Lord your God; you shall perform no labor, neither you, your son, your daughter, your manservant, your maidservant, your ox, your donkey, any of your livestock, nor the stranger who is within your cities, in order that your manservant and your maidservant may rest like you. |
|
יד. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ: |
| 15. And you shall remember that you were a slave in the land of Egypt, and that the Lord your God took you out from there with a strong hand and with an outstretched arm; therefore, the Lord, your God, commanded you to observe the Sabbath day. |
|
טו. וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֹּצִאֲךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה עַל כֵּן צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לַעֲשׂוֹת אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת: |
| And you shall remember that you were a slave…: God redeemed you on the condition that you will be His slave and keep His commandments. |
|
וזכרת כי עבד היית וגו': על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו: |
|
|
| 16. Honor your father and your mother as the Lord your God commanded you, in order that your days be lengthened, and that it may go well with you on the land that the Lord, your God, is giving you. |
|
טז. כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ לְמַעַן יַאֲרִיכֻן יָמֶיךָ וּלְמַעַן יִיטַב לָךְ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ: |
| as the Lord your God commanded you: Also regarding the honoring of father and mother they were commanded at Marah, as it is said: (Exod. 15:25),“There He gave them a statute and an ordinance.” (San. 56b) |
|
כאשר צוך: אף על כבוד אב ואם נצטוו במרה שנאמר (שמות טו כה) שם שם לו חוק ומשפט: |
|
|
| 17. You shall not murder. And you shall not commit adultery. And you shall not steal. And you shall not bear false witness against your neighbor. |
|
יז. לֹא תִּרְצָח ס וְלֹא תִּנְאָף ס וְלֹא תִּגְנֹב ס וְלֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁוְא: |
| And you shall not commit adultery: Adultery applies only [to relations] with a married woman. |
|
ולא תנאף: אין לשון ניאוף אלא באשת איש: |
|
|
| 18. And you shall not covet your neighbor's wife, nor shall you desire your neighbor's house, his field, his manservant, his maidservant, his ox, his donkey, or anything that belongs to your neighbor. |
|
יח. וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ ס וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ: |
| nor shall you desire: Heb. וְלֹא תִתְאַוֶּה. [As the Targum [Onkelos] renders:] וְלֹא תֵרוֹג,“you shall not desire.” This too is an expression of coveting (חֶמְדָּה) , just as“pleasant (נֶחְמָד) to see” (Gen. 2:9), which the Targum [Onkelos] interprets as“desirable (דִּמִרַגֵּג) to see.” |
|
ולא יסף: מתרגמינן ולא פסק כי קולו חזק וקיים לעולם. דבר אחר ולא יסף לא הוסיף להראות באותו פומבי: |
|
|
LOGIN
ASK THE RABBI
