Contact Us

Torah Reading for Balak

Torah Reading for Balak

 Email
Parshat Balak
Shabbat, 14 Tammuz, 5777
8 July, 2017
Select a portion:
7th Portion: (Numbers 24:14 - 25:9)
Show content in:

Numbers Chapter 24

14And now, I am going to my people. Come, I will advise you...what this people will do to your people at the end of days."   ידוְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הוֹלֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַֽעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַֽחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים:
I am going to my people: “From now I am like the rest of my people,” for the Holy One, blessed is He, had departed from him.   הולך לעמי: מעתה הריני כשאר עמי, שנסתלק הקב"ה מעליו:
Come, I will advise you: what action you should take. What is that counsel? “The God of these [people] hates immorality [thus, entice them to sin with your women…] as it is related in [the chapter of] Cheilek (Sanh. 106a). The proof that Balaam offered this counsel to cause them to stumble through immorality is that it says, ”They were the ones who were involved with the children of Israel on Balaam’s advice" (31:16).   לכה איעצך: מה לך לעשות. ומה היא העצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו', כדאיתא בחלק (סנהדרין קו א) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה, שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז):
what this people will do to your people: This is an elliptical verse, [and it means,] I will advise you how to make them stumble, and tell you how they will punish Moab at the end of days. “And crush the princes of Moab” (verse 17); the Targum [Onkelos] elaborates on the abbreviated Hebrew.   אשר יעשה העם הזה לעמך: מקרא קצר הוא זה, איעצך להכשילם, ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים:
15He took up his parable and said, "The word of Balaam, son of Beor, the word of a man with an open eye.   טווַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנ֣וֹ בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן:
16The word of the one who hears God's sayings and perceives the thoughts of the Most High; who sees the vision of the Almighty, fallen yet with open eyes.   טזנְאֻ֗ם שֹׁמֵ֨עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְי֑וֹן מַֽחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם:
and perceives the thoughts of the Most High: to determine the precise moment that He becomes angry. - [Ber. 7a]   ויודע דעת עליון: לכוין השעה שכועס בה:
17I see it, but not now; I behold it, but not soon. A star has gone forth from Jacob, and a staff will arise from Israel which will crush the princes of Moab and uproot all the sons of Seth.   יזאֶרְאֶ֨נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָר֑וֹב דָּרַ֨ךְ כּוֹכָ֜ב מִיַּֽעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֨בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּֽאֲתֵ֣י מוֹאָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת:
I see it: I see that prominence and greatness of Jacob, but it is not at present, only at a later time.   אראנו: רואה אני שבחו של יעקב וגדולתן, אך לא עתה היא, אלא לאחר זמן:
A star has gone forth: As the Targum [Onkelos] renders, an expression similar to“He has bent (דָּר‏ַ) his bow” (Lam. 2:4), for a star shoots out like an arrow; in old French, destent, as if to say, his good fortune shall rise [prosper].   דרך כוכב: כתרגומו, לשון דרך קשתו (איכה ב ד), שהכוכב עובר כחץ, ובלע"ז דישטנ"ט (מזנק) כלומר יקום משל:
and a staff will arise: A king who rules dominantly.   וקם שבט: מלך רודה ומושל:
which will crush the princes of Moab: This refers to David, of whom it says,“he laid them on the ground and measured two cord-lengths to put to death…” (II Sam. 8:2). - [Mid. Aggadah]   ומחץ פאתי מואב: התרגום מפרש קוצר העברי ויקטול וכו':
and uproot: Heb. וְקַרְקַר is a term denoting ‘digging’ as in,“I dug (קַרְתִּי) ” (II Kings 19:24);“to the hole of the pit from which you were dug out (נֻקַּרְתֶּם) ” (Is. 51:1);“may the ravens of the valley pick it out (יִקְּרוּהָ) ” (Prov. 30:17); in French, forer.   ומחץ פאתי מואב: זה דוד, שנאמר בו השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו' (שמואל ב' ח ב):
all the sons of Seth: All the nations, for they are all descended from Seth, the son of Adam [lit., the first man].   וקרקר: לשון קורה כמו אני קרתי (מלכים ב' יט כד) מקבת בור נקרתם (ישעיה נא א) יקרוה עורבי נחל (משלי ל יז) פורי"יר בלע"ז (לנקב):
18Edom shall be possessed, and Seir shall become the possession of his enemies, and Israel shall triumph.   יחוְהָיָ֨ה אֱד֜וֹם יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹֽיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל:
and Seir shall become the possession of his enemies: For his enemy, Israel.   והיה ירשה שעיר אויביו: ישראל:
19A ruler shall come out of Jacob, and destroy the remnant of the city."   יטוְיֵ֖רְדְּ מִיַּֽעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר:
A ruler shall come out of Jacob: There will be another ruler from Jacob.   וירד מיעקב: ועוד יהיה מושל אחר מיעקב:
and destroy the remnant of the city: Of the most prominent [city] of Edom, that is, Rome. He says this regarding the King Messiah, of whom it says, “and may he reign from sea to sea,” (Ps. 72:8),“ and the house of Esau shall have no survivors” (Obad. 1:18). - [Mid. Aggadah]   והאביד שריד מעיר: מעיר החשובה של אדום והיא רומי, ועל מלך המשיח אומר כן, שנאמר בו וירד מים עד ים (תהלים עב ח) ולא יהיה שריד לבית עשו (עובדיה א, יח):
20When he saw Amalek, he took up his parable and said, "Amalek was the first of the nations, and his fate shall be everlasting destruction."   כוַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גּוֹיִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַֽחֲרִית֖וֹ עֲדֵ֥י אֹבֵֽד:
He saw Amalek: He perceived the retribution destined to befall Amalek.   וירא את עמלק: נסתכל בפורענותו של עמלק:
Amalek was the first of the nations: He came before all of them to make war with Israel, and so Targum renders. And his fate shall be to perish by their hand, as it says, “You shall obliterate the remembrance of Amalek” (Deut. 25:19).   ראשית גוים עמלק: הוא קדם את כלם להלחם בישראל, וכך תרגם אונקלוס ואחריתו ליאבד בידם, שנאמר תמחה את זכר עמלק (דברים כה יט):
21When he saw the Kenite, he took up his parable and said, "How firm is your dwelling place, and your nest is set in a cliff.   כאוַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֽוֹשָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ:
He saw the Kenite and said: Since the Kenites were encamped near Amalek, as it is said, “Saul said to the Kenite…” (I Sam. 15:6), he mentions him after Amalek. He perceived the greatness of the sons of Jethro [known also as Keni], of whom it is said,“Tirathites (תִּרְעָתִים), Shimathites (שִׁמְעָתִים), Sochathites (סוֹכָתִים)” (I Chron. 2:55), [expounded on in Sifrei (Beha’alothecha 42) as follows: תִּרְעָתִים, so called because they heard the shofar blast (תְּרוּעָה) on Mount Sinai, because they would cry out (מַתְרִיעִים) and be answered, because they dwelled at the entrance to the gates (תַּרְעֵי) of Jerusalem; שִׁמְעָתִים, so called because they obeyed (שָׁמְעוּ) their father’s command (to abstain from drinking wine and to live in tents, as in Jer. 35:8, 9); סוֹכָתִים, so called because they did not anoint themselves (לֹא סָכוּ) with oil and because they dwelt in booths (סֻכּוֹת)].   וירא את הקיני: לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק, כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' (שמואל א' טו, ו) הזכירו אחר עמלק, נסתכל בגדולתן של בני יתרו שנאמר בהם תרעתים שמעתים שוכתים (דברי הימים א' ב נה):
How firm is your dwelling place: [Balaam asks Jethro, who is Keni,] “I wonder how you merited this? Were you not with me in the counsel [we gave Pharaoh] ”Come, let us deal wisely with them"? (Exod. 1:10) Yet now you have settled yourself in the firmness and strength of Israel. — [Sanh. 106a]   איתן מושבך: תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו (שמות א י), ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל:
22For if Kain is laid waste, how far will Assyria take you captive?"   כבכִּ֥י אִם־יִֽהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ:
For if Kain is laid waste: Fortunate are you that you are settled in this stronghold, for you will never be banished from the world. Even if you are destined to be exiled with the ten tribes, and be eliminated from the place where you had settled, what of it?   כי אם יהיה לבער קין וגו': אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם, כי אף אם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם, מה בכך:
how far will Assyria take you captive?: How far will he exile you? Perhaps as far as Halah or Habor? That is not considered being banished from the world, but being moved from one place to another, and you shall return with the other exiles.   עד מה אשור תשבך: עד היכן הוא מגלה אותך, שמא לחלח וחבור, אין זה טרוד מן העולם, אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות:
23He took up his parable and said, Alas! Who can survive these things from God?   כגוַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר א֕וֹי מִ֥י יִֽחְיֶ֖ה מִשֻּׂמ֥וֹ אֵֽל:
He took up his parable…: Since he mentioned the captivity by Assyria, he says-   וישא משלו וגו': כיון שהזכיר את שביית אשור אמר
Alas! Who can survive these things from God?: Who can save himself from the One who designates these things, so that the One who decrees [namely, God] should not put these things [into effect] against him? [And what are these terrible things?] That Sennacherib will arise and confuse all the nations, and furthermore, “ships will come from the Kittites”-the Kittites, who are the Romans, shall go forth in huge warships against Assyria.   אוי מי יחיה משומו אל : מי יכול להחיות את עצמו משומו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה, שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האומות, ועוד יבואו צים מיד כתים ויעברו כתיים שהן רומיים בבירניות גדולות על אשור:
24Ships will come from the Kittites and afflict Assyria and afflict those on the other side, but he too will perish forever."   כדוְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד:
and afflict those on the other side: And they shall afflict those on the other side of the river [Euphrates].   וענו אשור וענו עבר: וענו אותם שבעבר הנהר:
but he too will perish forever: Similarly does Daniel explain [concerning the Roman empire],“until the beast was slain and its body destroyed” (Dan. 7:11).   וגם הוא עדי אובד: וכן פירש דניאל עד די קטילת חיותא והובד גשמה (דניאל ז יא):
ships: Heb. וְצִים, huge ships, as it is written,“ וְצִי אַדִּיר ” (Is. 33:21) which the Targum [Jonathan] renders as“a great ship.” - [Yoma 77b]   וצים: ספינות גדולות, כדכתיב וצי אדיר (ישעיה לג כא) תרגומו ובורני רבתא:
25Balaam arose, went, and returned home, and Balak went on his way.   כהוַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמ֑וֹ וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכּֽוֹ:

Numbers Chapter 25

1Israel settled in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of the Moabites.   אוַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנ֖וֹת אֶל־בְּנ֥וֹת מוֹאָֽב:
in Shittim: That is its name. — [Sanh. 106a]   בשטים: כך שמה:
to commit harlotry with the daughters of Moab: As a result of Balaam’s advice, as is stated in [the chapter entitled] "Cheilek’ (Sanh. 106a).   לזנות אל בנות מואב: על ידי עצת בלעם כדאיתא בחלק:
2They invited the people to the sacrifices of their gods, and the people ate and prostrated themselves to their gods.   בוַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹֽהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּשְׁתַּֽחֲו֖וּ לֵאלֹֽהֵיהֶֽן:
and prostrated themselves to their gods: When his urge overcame him, and he said to her, “Submit to me,” she took out an image of Peor from her bosom and said to him, “Bow down before this.” - [Sifrei Balak 1]   וישתחוו לאלהיהן: כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי, והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה:
3Israel became attached to Baal Peor, and the anger of the Lord flared against Israel.   גוַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּע֑וֹר וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהֹוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל:
Peor: [פְּעוֹר was so named] because before it they bared פּוֹעֲרִין their anus before it and relieved themselves. This was the manner of its worship. - [Sifrei Balak 1]   פעור: על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו:
and the anger of the Lord flared against Israel: He sent a plague upon them.   ויחר אף ה' בישראל: שלח בהם מגפה:
4The Lord said to Moses, "Take all the leaders of the people and hang them before the Lord, facing the sun, and then the flaring anger of the Lord will be removed from Israel.   דוַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־משֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהוֹקַ֥ע אוֹתָ֛ם לַֽיהֹוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲר֥וֹן אַף־יְהֹוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל:
Take all the leaders of the people: to judge those who worshipped Peor. — [Sanh. 35a]   קח את כל ראשי העם: לשפוט את העובדים לפעור:
and hang them: The [idol] worshippers.   והוקע אותם: את העובדים:
and hang them: Heb. הוֹקַע. This refers to [death by] hanging, as we find with the sons of Saul [where a similar expression is used,]“and we shall hang them (הוֹקַעֲנוּם) for the Lord” (II Sam. 21:6), and there hanging is specifically mentioned. Idolatry is [punishable] by stoning, and all those stoned are also hanged [as is stated in Sanh. 45b according to Rabbi Eliezer].   והוקע: היא תליה, כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' (שמואל ב' כא ו) ושם תליה מפורשת בעבודה זרה בסקילה, וכל הנסקלין נתלין:
facing the sun: for all to see. The Midrash Aggadah (Mid. Tanchuma Balak 19) says: The sun identified the sinners, for the cloud folded back from the area above him and the sun shone on him. —   נגד השמש: לעין כל. ומדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו:
5Moses said to the judges of Israel, "Each of you shall kill the men who became attached to Baal Peor.   הוַיֹּ֣אמֶר משֶׁ֔ה אֶל־שֹֽׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֽוֹר:
Each of you shall kill the men: Each one of the Israelite judges executed two, and there were eighty-eight thousand Israelite judges, as is stated in Sanhedrin [18a].   הרגו איש אנשיו: כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל שמונה רבוא ושמונת אלפים, כדאיתא בסנהדרין (יח א):
6Then an Israelite man came and brought the Midianite woman to his brethren, before the eyes of Moses and before the eyes of the entire congregation of the children of Israel, while they were weeping at the entrance of the Tent of Meeting.   ווְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י משֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד:
Then an Israelite man came: The tribe of Simeon gathered around Zimri, who was their prince, and they said to him, “We have been sentenced to death, yet you sit there [and remain silent] etc.,” as it is related in [the chapter of] Elu hen hanisrafin’ (Sanh. 82a).   והנה איש מבני ישראל בא: נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם, אמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו', כדאיתא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב א):
the Midianite woman: Cozbi the daughter of Zur (see verse 15).   את המדינית: כזבי בת צור:
before the eyes of Moses: They said to him, “Moses, is this one forbidden or is she permitted? If you say it is forbidden, who permitted for you the daughter of Jethro…?” as is stated there (Sanh. 82a).   לעיני משה: אמרו לו משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך וכו', כדאיתא התם:
while they were weeping: The law [that anyone cohabiting with a non-Jewish woman is to be executed by zealots] eluded him. [Therefore,] they all burst out weeping. At the incident of the golden calf Moses [successfully] confronted six hundred thousand as it says, “He ground it until it was powder…” (Exod. 32:20), yet here he appeared so helpless? However, [this happened] so that Phinehas should come and take what was due to him. — [Mid. Tanchuma Balak 20]   והמה בוכים: נתעלמה ממנו הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו געו כלם בבכיה. בעגל עמד משה כנגש ששים רבוא, שנאמר (שמות לב כ) ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפו ידיו, אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו:
7Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen saw this, arose from the congregation, and took a spear in his hand.   זוַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּן־אַֽהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֨קָם֙ מִתּ֣וֹךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֽוֹ:
Phinehas…saw: He saw the deed and reminded himself of the law. He said to Moses, “I learned from you, ‘If someone cohabits with an Aramean [heathen] woman, zealots have a right to strike him [dead].’ ” He replied to him, “Let the one who reads the letter be the agent to carry it out.” Immediately,“he took a spear in his hand….” - [Sanh. 82a]   וירא פינחס: ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רומח בידו וגו':
8He went after the Israelite man into the chamber and drove [it through] both of them; the Israelite man, and the woman through her stomach, and the plague ceased from the children of Israel.   חוַיָּבֹ֠א אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָֽאִשָּׁ֖ה אֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
into the chamber: Into the tent.   אל הקבה: אל האהל:
through her stomach: Heb. קֳבָתָהּ, as in,“the jaw and the maw (וְהַקֵּבָה)” (Deut. 18:3). He aimed for the male organ of Zimri and her female organs and everyone saw that he had not killed them for nothing. Many miracles happened to him…, as it is related there (Sanh. 82b).   אל קבתה: [אל הקיבה] כמו הלחיים והקיבה כיון בתוך זכרות של זמרי ונקבות שלה, וראו כלם שלא לחנם הרגם, והרבה נסים נעשו לו כו', כדאיתא התם (סנהדרין פב ב):
9Those that died in the plague numbered twenty four thousand.   טוַיִּֽהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email