Contact Us

Torah Reading for Balak

Torah Reading for Balak

 Email
Parshat Balak
Shabbat, 14 Tammuz, 5777
8 July, 2017
Select a portion:
4th Portion: (Numbers 22:39 - 23:12)
Show content in:

Numbers Chapter 22

39Balaam went with Balak, and they arrived at Kiryath Huzoth [a city of streets].   לט וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֽוֹת:
Kiryath Huzoth: A city full of markets, with men, women and children in its streets, as if to say, See, and have pity, so that all these people are not annihilated. — [Mid. Tanchuma Balak 11, Num. Rabbah 20:17]   קרית חצות: עיר מלאה שווקים אנשים ונשים וטף בחוצותיה, לומר ראה ורחם שלא יעקרו אלו:
40Balak slaughtered cattle and sheep and sent [some] to Balaam and to the dignitaries with him.   מוַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתּֽוֹ:
cattle and sheep: A small number, only one bull and one sheep. — [Mid. Tanchuma Balak 11, Num. Rabbah 20:17]   בקר וצאן: דבר מועט, בקר אחד וצאן אחד בלבד:
41And in the morning Balak took Balaam and led him up to Bamoth Baal, and from there he saw part of the people.   מאוַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַיַּֽעֲלֵ֖הוּ בָּמ֣וֹת בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם:
Bamoth Baal: As the Targum [Onkelos] understands it:“to the heights of his deity,” [Baal being] the name of a deity.   במות בעל: כתרגומו לרמת דחלתיה, שם עבודה זרה:

Numbers Chapter 23

1Balaam said to Balak, "Build me seven altars here, and prepare for me seven bulls and seven rams."   אוַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥ה אֵילִֽים:
2Balak did as Balaam had requested, and Balak and Balaam offered up a bull and a ram on [each] altar.   בוַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּֽאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ:
3Balaam said to Balak, "Stand beside your burnt offering, and I will go. Perhaps the Lord will happen to appear to me, and He will show me something that I can tell you," and he went alone.   גוַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֘ עַל־עֹֽלָתֶ֒ךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֶ֤ה יְהֹוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִי וְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי:
Perhaps the Lord will happen to appear to me: He is not accustomed to speak to me by day.   אולי יקרה ה' לקראתי: אינו רגיל לדבר עמי ביום:
and he went alone: Heb. שֶׁפִי, as the Targum [Onkelos] renders:“alone.” The term denotes ease and quietness, that he was accompanied by nothing but silence.   וילך שפי: כתרגומו יחידי, לשון שופי ושקט, שאין עמו אלא שתיקה:
4God chanced upon Balaam, and he said to Him, "I have set up the seven altars, and I have offered up a bull and a ram on [each] altar."   דוַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ:
[God] chanced upon: Heb. וַיִּקָּר, an expression denoting [a] casual [meeting or occurrence], and it denotes something shameful, an expression [used for] the uncleanness caused by seminal emission קֶרִי, as if to say, [God appeared to him] with reluctance and with contempt. He would never have appeared to him by day, but He wanted to show His love for Israel. — [Gen. Rabbah 52:5]   ויקר: לשון עראי, לשון גנאי, לשון טומאת קרי, כלומר בקושי ובבזיון, ולא היה נגלה עליו ביום אלא בשביל להראות חבתן של ישראל:
the seven altars: “I prepared seven altars” is not written here, but “ the seven altars.” He said to Him, “Their patriarchs built seven altars before You, and I have prepared [seven] corresponding to them all.” Abraham built four-“There he built an altar to the Lord Who appeared to him” (Gen. 12:7); “Abraham moved from there to the mountain… [and built an altar there]” (ibid. 8); “Abraham pitched his tent [and built an altar there]” (ibid. 13:18), and one on Mount Moriah (ibid. 22:9). Isaac built one-“He built an altar there” (ibid. 26:25), and Jacob built two-one in Shechem (ibid. 33:20) and one in Beth El (ibid. 35:7). - [See Mid. Tanchuma Balak 11, Tzav 1, Num. Rabbah 20:18]   את שבעת המזבחת: שבעה מזבחות ערכתי אין כתיב כאן, אלא את שבעת המזבחות, אמר לפניו אבותיהם של אלו בנו לפניך שבעה מזבחות, ואני ערכתי כנגד כולן. אברהם בנה ארבעה (בראשית יב, ז) ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו, (שם יב, ח) ויעתק משם ההרה וגו', (שם יג, יח) ויאהל אברהם וגו' ואחד בהר המוריה. ויצחק בנה אחד (שם כו, כה) ויבן שם מזבח וגו'. ויעקב בנה שתים; אחד בשכם ואחד בבית אל:
and I offered up a bull and a ram on [each] altar: whereas Abraham offered up only a ram. - [See Mid. Tanchuma Balak 11, Tzav 1, Num. Rabbah 20:18]   ואעל פר ואיל במזבח: ואברהם לא העלה אלא איל אחד:
5The Lord placed something into Balaam's mouth, and He said, "Return to Balak and say as follows."   הוַיָּ֧שֶׂם יְהֹוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר:
6When he returned, Balak was standing next to his burnt offering, he and all the Moabite dignitaries.   ווַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹֽלָת֑וֹ ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מוֹאָֽב:
7He took up his parable and said, "Balak the king of Moab has brought me from Aram, from the mountains of the east [saying], 'Come, curse Jacob for me and come invoke wrath against Israel.'   זוַיִּשָּׂ֥א מְשָׁל֖וֹ וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָ֠ם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ מֵֽהַֽרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַֽעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖ה זֹֽעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל:
Come, curse Jacob for me and come invoke wrath against Israel: He told him to curse them with [their] two names, for perhaps one of them was not [their] distinctive [one].   ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל: בשני שמותיהם אמר לו לקללם, שמא אחד מהם אינו מובהק:
8How can I curse whom God has not cursed, and how can I invoke wrath if the Lord has not been angered?   חמָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהֹוָֽה:
How can I curse whom God has not cursed: Even when they deserved to be cursed, they were not cursed, [namely,] when their father [Jacob] recalled their iniquity, [by saying,] “for in their wrath they killed a man” (Gen. 49:6), he cursed only their wrath, as it says, “Cursed be their wrath” (ibid. 7). When their father [Jacob] came in deceit to his father [Isaac], he deserved to be cursed. But what does it say there? “He, too, shall be blessed” (ibid. 27:33). Regarding those who blessed, it says, “These shall stand to bless the people” (Deut. 27:12). However, regarding those who cursed, it does not say, “These shall stand to curse the people” but, “These shall stand for the curse” (ibid. 13), for He [God] did not want to mention the word ‘curse’ in reference to them [the people]. — [Mid. Tanchuma Balak 12, Num. Rabbah 20:19]   מה אקב לא קבה אל: כשהיו ראוים להתקלל לא נתקללו, כשהזכיר אביהם את עונם, כי באפם הרגו איש. לא קלל אלא אפם, שנאמר (בראשית מט, ז) ארור אפם. כשנכנס אביהם במרמה אצל אביו היה ראוי להתקלל, מה נאמר שם (שם כז, לג) גם ברוך יהיה. במברכים נאמר (דברים כז, יב) אלה יעמדו לברך את העם. במקללים לא נאמר ואלה יעמדו לקלל את העם, אלא על הקללה, לא רצה להזכיר עליהם שם קללה:
If the Lord has not been angered: I myself am powerless, except that I can determine the precise moment when God becomes angry, and He has not become angry all these days since I have come to you. This is the meaning of the statement, “O my people, remember now what he [Balak king of Moab] planned… and what Balaam… answered him… may you recognize the righteous deeds of the Lord” (Mic. 6:5). - [Ber. 7a, Sanh.. 105b, A.Z. 4b]   לא זעם ה': אני אין כחי אלא שאני יודע לכוין השעה שהקב"ה כועס בה, והוא לא כעס כל הימים הללו שבאתי אליך, וזהו שנאמר (מיכה ו, ה) עמי זכר נא מה יעץ וגו' ומה ענה אותו בלעם וגו' למען דעת צדקות ה':
9For from their beginning, I see them as mountain peaks, and I behold them as hills; it is a nation that will dwell alone, and will not be reckoned among the nations.   טכִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָע֖וֹת אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגּוֹיִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב:
For from its beginning, I see them as mountain peaks: I look at their origins and the beginning of their roots, and I see them established and powerful, like these mountains and hills, because of their patriarchs and matriarchs. — [Mid. Tanchuma Balak 12, Num. Rabbah 20:19]   כי מראש צרים אראנו: אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם, ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וגבעות הללו ע"י אבות ואמהות:
It is a nation that will dwell alone: This is [the legacy] their forefathers gained for them-to dwell alone, as the Targum [Onkelos] renders it [it is a nation that is alone destined to inherit the world].   הן עם לבדד ישכון: הוא אשר זכו לו אבותיו לשכון בדד, כתרגומו:
and will not be reckoned among the nations: As Targum [Onkelos] paraphrases, they will not perish along with the other nations, for it says, “for I shall make an end of all the nations…” (Jer. 30:11); they will not be reckoned with the rest. Another interpretation: When they rejoice, no other nation rejoices with them, as it says, “God alone will guide them [to future happiness]” (Deut. 32:12). And when the nations prosper, they will receive a share with each one of them, but it will not be deducted from their account, and this is the meaning of, “and will not reckoned among the nations.” - [Mid. Tanchuma Balak 12, Num. Rabbah 20:19]   ובגוים לא יתחשב: כתרגומו, לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות, שנאמר (ירמיה ל, יא) כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' אינן נמנין עם השאר. דבר אחר כשהן שמחין אין אומה שמחה עמהם, שנאמר (דברים לב, יב) ה' בדד ינחנו. וכשהאומות בטובה, הם אוכלין עם כל אחד ואחד ואין עולה להם מן החשבון, וזהו, ובגוים לא יתחשב:
10Who counted the dust of Jacob or the number of a fourth of [or, of the seed of] Israel? May my soul die the death of the upright and let my end be like his."   ימִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַֽעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מ֣וֹת יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַֽחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ:
Who can count the dust of Jacob: As the Targum [Onkelos] renders, “the children of the house of Jacob, [concerning whom it was stated, 'they shall be as many as the dust of the earth, or one] of the four camps” - [referring to] the four divisions. Another interpretation: The dust of Jacob-The number of mitzvoth they fulfill with dust are innumerable: “You shall not plow with an ox and a donkey [together]” (Deut. 22:10);“You shall not sow your field with a mixture of seeds” (Lev. 19:19), the ashes of the red cow (19:19), the dust used for a woman suspected of infidelity, and others similar to these. — [Mid. Tanchuma Balak 12, Num. Rabbah 20:19]   מי מנה עפר יעקב וגו': כתרגומו, דעדקיא דבית יעקב וכו' מארבע משרייתא, מארבע דגלים. דבר אחר עפר יעקב אין חשבון במצות שהם מקיימין בעפר (דברים כב, י) לא תחרוש בשור ובחמור, (ויקרא יט, יט) לא תזרע כלאים, אפר פרה, ועפר סוטה וכיוצא בהם:
or the number of the seed of: [The word רֹבַע denotes] their copulations; the seed which issues from sexual intercourse. — [Mid. Tanchuma Balak 12, Num. Rabbah 20:19]   ומספר את רבע ישראל: רביעותיהן, זרע היוצא מן התשמיש שלהם:
May my soul die the death of the upright: Among them.   תמת נפשי מות ישרים: שבהם:
11Balak said to Balaam, "What have you done to me? I took you to curse my enemies, but you have blessed them!"   יאוַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ:
12He answered, saying, "What the Lord puts into my mouth that I must take care to say."   יבוַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהֹוָה֙ בְּפִ֔י אֹת֥וֹ אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
Select a portion:
 Email