Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Yitro

Torah Reading for Yitro

Exodus 18:1-20:23

E-mail
Select a portion:

Chapter 20

15. And all the people saw the voices and the torches, the sound of the shofar, and the smoking mountain, and the people saw and trembled; so they stood from afar.   טו. וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק:
And all the people saw: [This] teaches [us] that there was not one blind person among them. From where do we know that [there was] no mute person among them? The Torah states: “And all the people replied” (Exod. 19:8). From where do we know that there was no deaf person among them? The Torah states: “We will do and hear” (Exod. 24:7). [from Mechilta]   וכל העם ראים: מלמד שלא היה בהם אחד סומא. ומנין שלא היה בהם אלם, תלמוד לומר (שמות יט ח) ויענו כל העם. ומנין שלא היה בהם חרש, תלמוד לומר נעשה ונשמע (שמות כד ז):
the voices: They saw what was audible, which is impossible to see elsewhere. — [from Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai]   ראים את הקולות: רואין את הנשמע, שאי אפשר לראות במקום אחר:
the voices: Emanating from the mouth of the Almighty. Many voices, voices coming from every direction, and from the heavens, and from the earth. — [Rashi above, verse 2]   את הקולת: היוצאין מפי הגבורה:
and trembled: Heb. וַיָנֻעוּ נוֹעַ means only trembling. — [from Mechilta]   וינעו: (שם) אין נוע אלא זיע:
so they stood from afar: They were drawing backwards twelve mil, as far as the length of their camp. The ministering angels came and assisted them [in order] to bring them back, as it is said: “Kings of hosts wander; yea they wander” (Ps. 68:13). [from Shab. 88b]   ויעמדו מרחק: היו נרתעין לאחוריהם שנים עשר מיל כאורך מחניהם ומלאכי השרת באין ומסייעין אותן להחזירם, שנאמר (תהלים סח יג) מלכי צבאות ידודון ידודון:
16. They said to Moses, "You speak with us, and we will hear, but let God not speak with us lest we die."   טז. וַיֹּאמְרוּ אֶל משֶׁה דַּבֶּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת:
17. But Moses said to the people, "Fear not, for God has come in order to exalt you, and in order that His awe shall be upon your faces, so that you shall not sin."   יז. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ כִּי לְבַעֲבוּר נַסּוֹת אֶתְכֶם בָּא הָאֱלֹהִים וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ:
in order to exalt you: To magnify you in the world, so that your name should circulate among the nations, that He in His glory revealed Himself to you. — [from Mechilta]   לבעבור נסות אתכם: לגדל אתכם בעולם שיצא לכם שם באומות שהוא בכבודו נגלה עליכם:
to exalt: נַסוֹת, an expression of exaltation and greatness, similar to “lift up a banner (נֵס)” (Isa. 62:10); “will I raise My standard (נִסִי)” (Isa. 49:22); “and like a flagpole (וְכַנֵּס) on a hill” (Isa. 30:17), which is upright. [Thus all these words signify “raising up.”]   נסות: לשון הרמה וגדולה, כמו (ישעיה סב י) הרימו נס, ארים נסי (ישעיהו מט כב), וכנס על הגבעה (ישעיהו ל, יז), שהוא זקוף:
and in order that His awe: By way of the fact that you saw that He is feared and dreaded, you will know that there is none beside Him and you will fear him.   ובעבור תהיה יראתו: על ידי שראיתם אותו יראוי ומאוים, תדעו כי אין זולתו ותיראו מפניו:
18. The people remained far off, but Moses drew near to the opaque darkness, where God was.   יח. וַיַּעֲמֹד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאֱלֹהִים:
drew near to the opaque darkness: Within three partitions: darkness, cloud, and opaque darkness, as it is said: “And the mountain was burning with fire unto the heart of the heavens, darkness, cloud, and opaque darkness” (Deut. 4:11). Opaque darkness is [synonymous with] “the thickness of the cloud,” [concerning] which He [God] had said to him [Moses], “Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud” (Exod. 19:9). [from Mechilta]   נגש אל הערפל: לפנים משלש מחיצות, חשך ענן וערפל שנאמר (דברים ד יא) וההר בוער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל, ערפל הוא עב הענן, שנאמר לו (שמות יט ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן:
19. The Lord said to Moses, "So shall you say to the children of Israel, You have seen that from the heavens I have spoken with you.   יט. וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם:
So shall you say: with this language. — [from Mechilta] I.e., with this exact wording and in Hebrew. — [Mechilta]   כה תאמר: בלשון הזה:
You have seen: There is a difference between what a person sees and what others tell him. [Concerning] what others tell him, sometimes his heart is divided whether to believe [it or not]. — [from Mechilta]   אתם ראיתם: יש הפרש בין מה שאדם רואה למה שאחרים משיחין לו, שמה שאחרים משיחין לו פעמים שלבו חלוק מלהאמין:
from the heavens I have spoken: But another verse states: “The Lord descended upon Mount Sinai” (Exod. 19:20). The third verse comes and harmonizes them: “From the heavens He let you hear His voice in order to discipline you, and on earth He showed you His great fire” (Deut. 4:36). His glory was in heaven, His fire and His power were on the earth. Alternatively, He bent down the [lower] heavens and the highest heavens and spread them out upon the mountain. So [Scripture] says: “And He bent the heavens, and He came down” (Ps. 18:10). [from Mechilta]   כי מן השמים דברתי: וכתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני, בא הכתוב השלישי והכריע ביניהם (דברים ד לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה, כבודו בשמים ואשו וגבורתו על הארץ. דבר אחר הרכין שמים ושמי השמים והציען על ההר, וכן הוא אומר (תהלים יח י) ויט שמים וירד:
20. You shall not make [images of anything that is] with Me. Gods of silver or gods of gold you shall not make for yourselves.   כ. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם:
You shall not make [images of anything that is] with Me: You shall not make a likeness of my servants who serve Me on high. — [from Mechilta, R.H. 24]   לא תעשון אתי: לא תעשון דמות שמשי המשמשים לפני במרום:
Gods of silver: This [statement] comes to warn about the cherubim, which you make to stand with Me [in the Temple], that they may not be [made] of silver, for if you deviate to make them of silver, they are to Me as gods. — [from Mechilta]   אלהי כסף: בא להזהיר על הכרובים, שאתה עושה לעמוד אתי, שלא יהיו של כסף, שאם שניתם לעשותם של כסף הרי הן לפני כאלהות:
or gods of gold: This [statement] comes to warn [us] that one shall not add [more cherubim] to [the two, which is the number God required]. For if you make four [cherubim], they are to Me as gods of gold. — [from Mechilta]   ואלהי זהב: בא להזהיר שלא יוסיף על שנים, שאם עשית ארבעה, הרי הן לפני כאלהי זהב:
you shall not make for yourselves: You shall not say, “I will make cherubim in the synagogues and in the study halls, in the manner that I make [them] in the Temple.” Therefore, it says: “you shall not make for yourselves.” -[from Mechilta]   לא תעשו לכם: לא תאמר הריני עושה כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות כדרך שאני עושה בבית עולמים, לכך נאמר לא תעשו לכם:
21. An altar of earth you shall make for Me, and you shall slaughter beside it your burnt offerings and your peace offerings, your sheep and your cattle. Wherever I allow My name to be mentioned, I will come to you and bless you.   כא. מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ:
An altar of earth: Attached to the ground, [meaning] that it should not be built on pillars or on a block of wood (another version: [on] a base). [According to the Mechilta and Rashi on Zev. 58a, the reading is “archways.”] Alternatively, [מִזְבַָּח אִדָמָה means] that he [Moses] would fill the hollow of the altar with earth when they [the Israelites] encamped. [from Mechilta]   מזבח אדמה: מחובר באדמה, שלא יבננו על גבי עמודים או על גבי כיפים. דבר אחר שהיה ממלא את חלל מזבח הנחשת אדמה בשעת חנייתן:
you shall make for Me: That from the beginning, it shall be made in My name. [I.e., it should not be made for another purpose and then later used as an altar.]-[from Mechilta]   תעשה לי: שתהא תחילת עשייתו לשמי:
and you shall slaughter beside it: Heb. עָלָיו, like “And beside it (וְעָלָיו) was the tribe of Manasseh” (Num. 2:20). Or perhaps עָלָיו means literally “upon it.” Therefore, Scripture says: “the flesh and the blood on the altar of the Lord, your God” (Deut. 12:27), [meaning that only the flesh and blood are to be put on the altar] but the slaughtering is not [to be performed] on top of the altar. — [from Mechilta]   וזבחת עליו: אצלו, כמו (במדבר ב כ) ועליו מטה מנשה. או אינו אלא עליו ממש, תלמוד לומר (דברים יב כז) הבשר והדם על מזבח ה' אלהיך, ואין שחיטה בראש המזבח:
your burnt offerings and your peace offerings: which are from your sheep and your cattle. “Your sheep and your cattle” is the explanation of “your burnt offerings and your peace offerings.”   את עלתיך ואת שלמיך: אשר מצאנך ומבקרך. את צאנך ואת בקרך, פירוש לאת עולתיך ואת שלמיך:
Wherever I allow My name to be mentioned, I will come to you and bless you: Heb. אַזְכִּיר, lit., I will mention. [This should apparently read ךְתַּזְכִּיר, you will mention. Therefore, Rashi explains that it means: whenever] I will permit you to mention My Explicit Name, there I will come to you and bless you. I will cause My Shechinah to rest upon you. From here you learn that permission was given to mention the Explicit Name only in the place to which the Shechinah comes, and that is in the Temple in Jerusalem. There permission was given to the priests to mention the Explicit Name when they raise their hands to bless the people. — [from Mechilta, Sifrei, Num. 6:23, Sotah 38a]   בכל המקום אשר אזכיר את שמי: אשר אתן לך רשות להזכיר שם המפורש שלי, שם אבוא אליך וברכתיך אשרה שכינתי עליך מכאן אתה למד שלא ניתן רשות להזכיר שם המפורש אלא במקום שהשכינה באה שם, וזהו בית הבחירה. שם נתן רשות לכהנים להזכיר שם המפורש בנשיאת כפים לברך את העם:
22. And when you make for Me an altar of stones, you shall not build them of hewn stones, lest you wield your sword upon it and desecrate it.   כב. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלֲלֶהָ:
And when you make for Me an altar of stones: Heb. אִם. Rabbi Ishmael says: Every [mention of] אִם in the Torah is optional except [for] three. [One of them is in this verse:] “And when (אִם) you make Me an altar of stones.” Behold, this אִם serves as an expression of כַּאִשֶׁר, when, [meaning] and “when you make Me an altar of stones, you shall not build them of hewn stones.” [This אִם cannot mean “if,”] for it is incumbent upon you to build an altar of stones, for it is said: “[Of] whole stones shall you build” (Deut. 27:6). Similarly, “When (אִם) you lend money” (Exod. 22:24) is obligatory, for it is said: “and you shall lend him” (Deut. 15:8). This one, too, serves as an expression of כַּאִשֶׁר, when. Similarly, “And when (אִם) you offer up a first fruits offering” (Lev. 2:14). This is the omer offering, which is [also] obligatory. Thus [all] these instances of אִם are not conditional but are definite and serve as an expression of כַּאִשֶׁר, when. — [from Mechilta]   ואם מזבח אבנים: רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות, חוץ משלשה ואם מזבח אבנים תעשה לי, הרי אם זה משמש בלשון כאשר, כאשר תעשה לי מזבח אבנים לא תבנה אתהן גזית שהרי חובה עליך לבנות מזבח אבנים, שנאמר (דברים כז ו) אבנים שלמות תבנה, וכן (שמות כב כד) אם כסף תלוה, חובה הוא, שנאמר (דברים טו ח) והעבט תעביטנו. ואף זה משמש בלשון כאשר וכן (ויקרא ב יד) ואם תקריב מנחת בכורים זו מנחת העומר, שהיא חובה, ועל כרחך אין אם הללו תלוין, אלא ודאין, ובלשון כאשר הם משמשים:
hewn stones: Heb. גָזִית, an expression of shearing (גְּזִיזָה), [meaning] that [the stone-cutter] hews them and cuts them (וַּמְסַךְתְּתָן) with iron [tools].   גזית: לשון גזיזה שפוסלן ומסתתן בברזל:
lest you wield your sword upon it: Heb. כִּי. This [instance of] כִּי serves as an expression of פֶּן, lest, which is the same as “perhaps.” Perhaps you will wield your sword upon it.   כי חרבך הנפת עליה: הרי כי זה משמש בלשון פן, שהוא דילמא, פן תניף חרבך עליה:
and desecrate it: Thus you have learned that if you wield iron upon it, you have desecrated it, for the altar was created to lengthen man’s days, and iron was created to shorten man’s days [because it is used to make swords]. It is improper that the “shortener” be wielded over the “lengthener” (Middoth 3:4). Moreover, the altar makes peace between Israel and their Father in heaven. Therefore, the cutter and destroyer shall not come upon it. The matter is a kal vachomer [a fortiori] conclusion-if [concerning the] stones, which neither see, hear, nor speak, because [of the fact that] they make peace, the Torah said, “You shall not wield iron upon them” (Deut. 27:5), how much more [are we certain that] one who makes peace between husband and wife, between family and family, between man and his fellow, will have no troubles befall him!-[from Mechilta]   ותחללה: הא למדת, שאם הנפת עליה ברזל חללת, שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין, שיונף המקצר על המאריך. ועוד, שהמזבח מטיל שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, לפיכך לא יבא עליו כורת ומחבל. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים שאינם רואות ולא שומעות ולא מדברות על ידי שמטילות שלום אמרה תורה לא תניף עליהם ברזל, המטיל שלום בין איש לאשתו, בין משפחה למשפחה, בין אדם לחבירו, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות:
23. And you shall not ascend with steps upon My altar, so that your nakedness shall not be exposed upon it.' "   כג. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו:
And you shall not ascend with steps: When you build a ramp for the altar, do not make it with steps, eschalons in Old French, but it must be smooth and slanting. — [from Mechilta].   ולא תעלה במעלות: כשאתה בונה כבש למזבח, לא תעשהו מעלות מעלות אישיקלונ"ש בלעז [מדרגות] אלא חלק יהא ומשופע:
so that your nakedness shall not be exposed: Because due to the steps, you must widen your stride, although it would not be an actual exposure of nakedness, for it is written: “And make them linen pants” (Exod. 28:42). Nevertheless, widening the strides is close to exposing the nakedness [of the one ascending the steps], and you behave toward them [the stones] in a humiliating manner. Now these matters are a kal vachomer [a fortiori] conclusion, that if [concerning] these stones-which have no intelligence to object to their humiliation-the Torah said that because they are necessary, you shall not behave toward them in a humiliating manner. [In contrast,] your friend, who is [created] in the likeness of your Creator and who does object to being humiliated, how much more [must you be careful not to embarrass him]!-[from Mechilta]   אשר לא תגלה ערותך: שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך, ואף על פי שאינו גלוי ערוה ממש, שהרי כתיב (שמות כח מב) ועשה להם מכנסי בד, מכל מקום הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא, ואתה נוהג בהם מנהג בזיון. והרי דברים קל וחומר ומה אבנים הללו שאין בהם דעת להקפיד על בזיונן אמרה תורה הואיל ויש בהם צורך, לא תנהג בהם מנהג בזיון, חבירך שהוא בדמות יוצרך, ומקפיד על בזיונו, על אחת כמה וכמה:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG