Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone

Torah Reading for Yitro

Torah Reading for Yitro

Exodus 18:1-20:23

E-mail
Select a portion:

Chapter 19

7. Moses came and summoned the elders of Israel and placed before them all these words that the Lord had commanded him.   ז. וַיָּבֹא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה:
8. And all the people replied in unison and said, "All that the Lord has spoken we shall do!" and Moses took the words of the people back to the Lord.   ח. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
and Moses took the words of the people back…: on the next day, which was the third day, for he ascended early in the morning (Shab. 86a). Did Moses [really] have to [bring back to God an] answer? Rather, the text comes to teach you etiquette from Moses-he did not say, “Since He Who sent me knows, I do not have to reply.” -[from Mechilta]   וישב משה את דברי העם וגו': ביום המחרת, שהוא יום שלישי, שהרי בהשכמה עלה. וכי צריך היה משה להשיב, אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שלא אמר, הואיל ויודע מי ששלחני, איני צריך להשיב:
9. And the Lord said to Moses, "Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud, in order that the people hear when I speak to you, and they will also believe in you forever." And Moses relayed the words of the people to the Lord.   ט. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
in the thickness of the cloud: Heb. בְּעַב הֶעָנָן, in the thickness of the cloud, and that is the opaque darkness (עִרָפֶל) [mentioned in Exod. 20:18]. — [from Mechilta]   בעב הענן: במעבה הענן וזהו ערפל:
and…in you forever: Also in the prophets who will follow you. — [from Mechilta]   וגם בך: גם בנביאים הבאים אחריך:
And Moses relayed, etc: on the following day, which was the fourth day of the month. — [from Jonathan]   ויגד משה וגו': ביום המחרת שהוא רביעי לחודש:
the words of the people, etc.: [Namely] a response to this statement I have heard from them [the Israelites], that they want to hear [directly] from You. [They maintain that] there is no comparison between one who hears [a message] from the mouth of the messenger and one who hears [it] from the mouth of the king [himself]. [They say,] “We want to see our King!” -[from Mechilta]   את דברי העם וגו': תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:
10. And the Lord said to Moses, "Go to the people and prepare them today and tomorrow, and they shall wash their garments.   י. וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:
And the Lord said to Moses: If [it is] true that they compel [Me] to speak with them, go to the people.   ויאמר ה' אל משה: אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם:
and prepare them: Heb. וְקִדַָּשְׁךְתָּם, and you shall prepare them (Mechilta), that they should prepare themselves today and tomorrow.   וקדשתם: וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר:
11. And they shall be prepared for the third day, for on the third day, the Lord will descend before the eyes of all the people upon Mount Sinai.   יא. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי | בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָֹה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:
And they shall be prepared: Separated from women. — [from Mechilta]   והיו נכנים: מובדלים מאשה:
for on the third day: which is the sixth of the month, and on the fifth [of the month], Moses built the altar at the foot of the mountain, and the twelve monuments, the entire episode stated in the section of וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים (Exod. 24), but there is no sequence of earlier and later incidents in the Torah. — from Mechilta]   ליום השלישי: שהוא ששה בחדש. ובחמישי בנה משה את המזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה, כל הענין האמור בפרשת ואלה המשפטים, (שמות כד ד) ואין מוקדם ומאוחר בתורה:
before the eyes of all the people: [This] teaches [us] that there were no blind [persons] among them, for they were all cured. — [from Mechilta]   לעיני כל העם: מלמד שלא היה בהם סומא, שנתרפאו כולם:
12. And you shall set boundaries for the people around, saying, Beware of ascending the mountain or touching its edge; whoever touches the mountain shall surely be put to death.'   יב. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת:
And you shall set boundaries: Set boundaries for them as a sign that they should not come nearer [to the mountain] than the boundary.   והגבלת: קבע להם תחומין לסימן, שלא יקרבו מן הגבול והלאה:
saying: The boundary says to them, “Beware of going up from here on,” and you shall warn them about it.   לאמר: הגבול אומר להם, השמרו מעלות מכאן והלאה, ואתה תזהירם על כך:
or touching its edge: Even the edge of it.   ונגע בקצהו: אפילו בקצהו:
13. No hand shall touch it, for he shall be stoned or cast down; whether man or beast, he shall not live. When the ram's horn sounds a long, drawn out blast, they may ascend the mountain."   יג. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:
or cast down: From here [it is derived] that those liable to death by stoning are [first] cast down from the stoning place, which was as high as two heights [of a man]. — [from Sanh. 45a] cast down-Heb. יִיָרֶה, shall be   ירה יירה: מכאן לנסקלין שהם נדחין למטה מבית הסקילה, שהיה גבוה שתי קומות:
cast down: to the earth, like “He cast (יָרָה) into the sea” (Exod. 15:4).   יירה: יושלך למטה לארץ, כמו (שמות טו ד) ירה בים:
When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast: When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast,this is the sign of the Shechinah’s withdrawal and the cessation of the voice [of God]. As soon as the Shechinah withdraws, they are permitted to ascend [the mountain]. — [from Mechilta]   במשך היבל: כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול, וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות:
the ram’s horn: Heb. הַיוֹבֵל. That is a shofar of a ram, for in Arabia, they call a ram “yuvla.” And this shofar was from Isaac’s ram [the ram that Abraham sacrificed instead of Isaac]. (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 31).   היבל: הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה:
14. So Moses descended from the mountain to the people, and he prepared the people, and they washed their garments.   יד. וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:
from the mountain to the people: [This] teaches [us] that Moses did not turn to his [own] affairs, but [went directly] from the mountain to the people. — [from Mechilta]   מן ההר אל העם: מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם:
15. He said to the people, "Be ready for three days; do not go near a woman."   טו. וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:
Be ready for three days: For the end of three days. That is the fourth day, for Moses added one day of his own volition. This is the view of Rabbi Jose [who says that the Torah was given on the seventh of Sivan]. According to the one who says that the Ten Commandments were given on the sixth of the month, however, Moses did not add anything, and “for three days” has the same meaning as “for the third day.” [from Shab. 87a]   היו נכנים לשלשת ימים: לסוף שלושה ימים, הוא יום רביעי שהוסיף משה יום אחד מדעתו, כדברי רבי יוסי, ולדברי האומר בששה בחדש ניתנו עשרת הדברות לא הוסיף משה כלום. לשלשת ימים, כמו (פסוק יא) ליום השלישי:
do not go near a woman: [to have intimacy with her] for all these three days [of preparation], in order that the women may immerse themselves on the third day and be pure to receive the Torah. If they have intercourse within the three days, the woman could [involuntarily] emit semen after her immersion and become unclean again. After three days have elapsed [since intercourse], however, the semen has already become putrid and is no longer capable of fertilization, so it is pure from contaminating the [woman] who emits it. — [from Shab. 86a]   אל תגשו אל אשה: כל שלושת ימים הללו כדי שיהו הנשים טובלות ליום השלישי ותהיינה טהורות לקבל תורה שאם ישמשו תוך שלשת ימים, שמא תפלוט האשה שכבת זרע לאחר טבילתה ותחזור ותטמא, אבל מששהתה שלושה ימים כבר הזרע מסריח ואינו ראוי להזריע וטהור מלטמא את הפולטת:
16. It came to pass on the third day when it was morning, that there were thunder claps and lightning flashes, and a thick cloud was upon the mountain, and a very powerful blast of a shofar, and the entire nation that was in the camp shuddered.   טז. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:
when it was morning: [This] teaches [us] that He preceded them [on Mount Sinai], which is unconventional for a flesh and blood person to do, [i.e.,] having the teacher wait for the pupil. And so we find in Ezekiel (3:22, 23), “‘Arise, go out to the plain, etc.’ So I arose and went out to the plain, and behold, there the glory of the Lord was standing.” -[from unknown Midrashic source]   בהית הבקר: מלמד שהקדים על ידם מה שאין דרך בשר ודם לעשות כן, שיהא הרב ממתין לתלמיד, וכן מצינו ביחזקאל (יחזקאל ג כב) קום צא אל הבקעה וגו', (שם כג) ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד:
17. Moses brought the people out toward God from the camp, and they stood at the bottom of the mountain.   יז. וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:
toward God: [This expression] tells [us] that the Shechinah came out toward them like a bridegroom going out toward a bride. This is [the meaning of] what is stated: “The Lord came from Sinai” (Deut. 33:2), and it does not say, “came to Sinai.” -[from Mechilta]   לקראת הא-להים: מגיד שהשכינה יצאה לקראתם, כחתן היוצא לקראת כלה, וזהו שנאמר (דברים לג ב) ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא:
at the bottom of the mountain: According to its simple meaning, at the foot of the mountain. Its midrashic interpretation is, however, that the mountain was uprooted from its place and turned over them like a vat. — [from Shab. 88a]   בתחתית ההר: לפי פשוטו ברגלי ההר. ומדרשו שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית:
18. And the entire Mount Sinai smoked because the Lord had descended upon it in fire, and its smoke ascended like the smoke of the kiln, and the entire mountain quaked violently.   יח. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָֹה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:
the entire Mount Sinai smoked: Heb. עָשַׁן. This word עָשַׁן is not a noun, because the “shin” is vowelized with a “pattach.” But [it is] the past tense of a [singular] verb in the form פָּעַל, like אָמַר, said, שָׁמַר, watched, שָׁמַע, heard. Therefore, its targum is ךְתָּנַן כּוֹלֵית, and [Onkelos] did not translate ךְתְּנָנָא [which would mean: was all smoke]. All [instances of] עָשָׁן in Scriptures are vowelized with a “kamatz” because they are nouns.   עשן כלו: אין עשן זה שם דבר, שהרי נקוד השי"ן פת"ח, אלא לשון פעל, כמו אמר, שמר, שמע, לכך תרגומו תנן כוליה, ולא תרגם תננא, וכל עשן שבמקרא נקודים קמ"ץ מפני שהם שם דבר:
the kiln: [used for the baking] of lime. I could think that it means [Mount Sinai smoked] like the kiln and no more. Therefore, [to clarify this,] Scripture states: “[the mountain was] blazing with fire up to the heart of the heaven” (Deut. 4:11) [meaning that the fire was far greater than in a lime kiln]. Why then does the Torah say "kiln"? In order to explain to the [human] ear what it is able to hear, [i.e., to give the reader a picture that can be imagined]. He gives the creatures [humans] a sign familiar to them. Similar to this [is the description in reference to God:] “He shall roar like a lion” (Hos. 11:10). Who but Him gave strength to the lion? Yet the Scriptures compare Him to a lion? But we describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. Similar to this [is], “And its sound [the voice of God] was like the sound of abundant waters” (Ezek. 43:2). Now who gave the water a sound but He? Yet you describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. — [from Mechilta]   הכבשן: של סיד, יכול ככבשן זה ולא יותר, תלמוד לומר (דברים ד יא) בוער באש עד לב השמים. ומה תלמוד לומר כבשן, לשבר את האוזן, מה שהיא יכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הניכר להם. כיוצא בו (הושע יא י) כאריה ישאג, וכי מי נתן כח בארי, אלא הוא, והכתוב מושלו כאריה, אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו, כדי לשבר את האוזן מה שיכולה לשמוע. וכיוצא בו (יחזקאל מג ב) וקולו כקול מים רבים, וכי מי נתן קול למים, אלא הוא, ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו, כדי לשבר את האוזן:
19. The sound of the shofar grew increasingly stronger; Moses would speak and God would answer him with a voice.   יט. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:
grew increasingly stronger: It is customary for mortals that the longer one blows long notes [on a horn], the weaker and fainter its sound becomes. Here, however, it constantly grew stronger. Now why at the beginning was this so [i.e., a weak sound]? In order to let their ears hear what they were able to hear [and not shock them suddenly]. — [from Mechilta]   הולך וחזק מאד: מנהג הדיוט כל זמן שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה, אבל כאן הולך וחזק מאוד. ולמה כך מתחלה, לשבר אזניהם מה שיכולין לשמוע:
Moses would speak: When Moses would speak and make the Decalogue heard to Israel-for they heard from the mouth of God only “I am…” and “You shall not have” (Mak. 24a)-the Holy One, blessed be He, would assist him [Moses] by giving him strength so that his voice would be strong and audible. — [from Mechilta]   משה ידבר: כשהיה משה מדבר ומשמיע הדברות לישראל שהרי לא שמעו מפי הגבורה אלא (שמות כ ב) אנכי ולא יהיה לך והקב"ה מסייעו לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע:
would answer him with a voice: [This means] He would answer him concerning the voice, [and not with a voice. The ב in בְקוֹל is used], similar to [the ב in בָאֵשׁ in the phrase:] “that will answer with fire” (I Kings 18:24). [בָאֵשׁ means] concerning the fire, [i.e., signifying] to bring it [the fire] down [from Heaven]. — [from Mechilta]   יעננו בקול: יעננו על דבר הקול, כמו (מלכים א' יח כד) אשר יענה באש, על דבר האש להורידו:
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
E-mail
FEATURED ON CHABAD.ORG