Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from
All Departments
Jewish Holidays
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
Kabbalah Online
Kids Zone

Torah Reading for Vayechi

Torah Reading for Vayechi

Genesis 47:28-50:26

Select a portion:

Chapter 49

1Jacob called for his sons and said, "Gather and I will tell you what will happen to you at the end of days.   אוַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו וַיֹּאמֶר הֵאָסְפוּ וְאַגִּידָה לָכֶם אֵת אֲשֶׁר יִקְרָא אֶתְכֶם בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
and I will tell you, etc.: He attempted to reveal the End, but the Shechinah withdrew from him. So he began to say other things. — [from Pesachim 56a, Gen. Rabbah 89:5]   ואגידה לכם: בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים:
2Gather and listen, sons of Jacob, and listen to Israel, your father.   בהִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם:
3Reuben, you are my firstborn, my strength and the first of my might. [You should have been] superior in rank and superior in power.   גרְאוּבֵן בְּכֹרִי אַתָּה כֹּחִי וְרֵאשִׁית אוֹנִי יֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עָז:
and the first of my might: That is, his first drop [of semen], for he had never experienced a nocturnal emission. — [from Yeb. 76a]   וראשית אוני: היא טפה ראשונה שלו, שלא ראה קרי מימיו:
my might: Heb. אוֹנִי, my strength, similar to:“I have found power (אוֹן) for myself” (Hos. 12:9);“because of His great might (אוֹנִים)” (Isa. 40:26);“and to him who has no strength (אוֹנִים)” (ibid. 29). - [from Targum Onkelos]   אוני: כוחי, כמו (הושע יב ט) מצאתי און לי, (ישעיה מ כו) מרוב אונים, (שם כט) ולאין אונים:
superior in rank: Heb. שְׂאֵת יֶתֶר. You were fit to be superior over your brothers with the priesthood, an expression of raising up the hands (נְשִׂיאוּת כַּפַיִם) [to recite the priestly blessing]. — [from Gen. Rabbah 99:6]   יתר שאת: ראוי היית להיות יתר על אחיך בכהונה, לשון נשיאות כפים:
and superior in power: Heb. וְיֶתֶר עָז, [i.e. superior] with kingship, like“And He will grant strength (עֹז) to His king” (I Sam. 2:10). - [from Gen. Rabbah 99:6]   ויתר עז: במלכות, כמו (ש"א ב י) ויתן עז למלכו. ומי גרם לך להפסיד כל אלה:
4[You have] the restlessness of water; [therefore,] you shall not have superiority, for you ascended upon your father's couch; then you profaned [Him Who] ascended upon my bed.   דפַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה:
[You have] the restlessness of water: The restlessness and the haste with which you hastened to display your anger, similar to water which hastens on its course. Therefore-   פחז כמים: הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך
you shall not have superiority: You shall no longer receive all these superior positions that were fit for you. Now what was the restlessness that you exhibited?   אל תותר: .אל תתרבה ליטול כל היתרות הללו שהיו ראויות לך. ומהו הפחז אשר פחזת
the restlessness: that Name that ascended my couch. That is the Shechinah, which was accustomed to going up on my bed. — [from Shab. 55b]   כי עלית משכבי אביך אז חללת: - אותו שעלה על יצועי, שם שכינה שדרכו להיות עולה על יצועי:
for you ascended upon your father’s couch; then you profaned: Heb. פַּחַז. This is a noun; therefore, it is accented on the first syllable, and the entire word is vowelized with the “pattach.” [I.e., each syllable is vowelized with a“pattach.”] If it were a [verb in] past tense, [meaning: he was restless,] it would be vowelized פָּחַז, half with a “kamatz” and half with a“pattach,” and it would be accented on the latter syllable (פָּחַז).   פחז: שם דבר הוא לפיכך טעמו למעלה וכולו נקוד פת"ח, ואלו היה לשון עבר היה נקוד חציו קמ"ץ וחציו פת"ח וטעמו למטה:
my bed: Heb. יְצוּעִי, a term denoting a bed, because it is spread (מַצִּיעִים) with mattresses and sheets. There are many similar occurrences:“I shall not go up on the bed that was spread for me (יְצוּעָי)” (Ps. 132:3);“when I remember You on my couch (יְצוּעָי)” (ibid. 63:7). - [from Targum Onkelos]   יצועי: לשון משכב על שם שמציעים אותו על ידי לבדין וסדינין, והרבה דומים לו (תהלים קלב ג) אם אעלה על ערש יצועי, (תהלים סג ז) אם זכרתיך על יצועי:
5Simeon and Levi are brothers; stolen instruments are their weapons.   השִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם:
Simeon and Levi are brothers: [They were] of one [accord in their] plot against Shechem and against Joseph: “So they said one to the other, ‘…So now, let us kill him…’ ” (Gen. 37:19f). Who were “they” ? If you say [that it was] Reuben or Judah, [that cannot be because] they did not agree to kill him. If you say [that it was] the sons of the maidservants, [that cannot be because] their hatred [toward him] was not [so] unmitigated [that they would want to kill him], for it is stated: “and he was a lad [and was] with the sons of Bilhah” (Gen. 37:2). [It could not have been] Issachar and Zebulun [because they] would not have spoken before their older brothers. [Thus,] by necessity [we must say that] they were Simeon and Levi, whom their father called “brothers.” - [from Gen. Rabbah, Shitah Chadashah]   שמעון ולוי אחים: בעצה אחת על שכם ועל יוסף. (לעיל לז יט - כ) ויאמרו איש אל אחיו ועתה לכו ונהרגהו, מי הם, אם תאמר ראובן או יהודה, הרי לא הסכימו בהריגתו, אם תאמר בני השפחות, הרי לא היתה שנאתן שלימה, שנאמר (שם ב) והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה וגו', יששכר וזבולן לא היו מדברים בפני אחיהם הגדולים מהם, על כרחך שמעון ולוי הם, שקראם אביהם אחים:
stolen instruments: This craft of murder is in their hands wrongfully, [for] it is [part] of Esau’s blessing. It is his craft, and you (Simeon and Levi) have stolen it from him. — [from Tanchuma Vayechi 9]   כלי חמס: אומנות זו של רציחה, חמס הוא בידיהם, מברכת עשו היא, זו אומנות שלו היא, ואתם חמסתם אותה הימנו:
their weapons: Heb. מְכֵרֹתֵיהֶם, a term denoting weapons. In Greek, the word for sword is“machir” (Tanchuma Vayechi 9). Another explanation: מְכֵרֹתֵיהֶם means: In the land of their dwelling (מְגוּרָתָם) they conducted themselves with implements of violence, like“Your dwelling place (מְכֹרֹתַי‏ִ) and your birthplace (וּמוֹלְדֹתַי‏ִ)” (Ezek. 16:3). This is Onkelos’s translation. — [from Tanchuma Vayechi 9]   מכרתיהם: לשון כלי זיין, הסייף בלשון יוני מכי"ר. דבר אחר מכרתיהם. בארץ מגורתם נהגו עצמן בכלי חמס, כמו (יחזקאל טז ג) מכורותיך ומולדתיך, וזה תרגום של אונקלוס בארע תותבותהון:
6Let my soul not enter their counsel; my honor, you shall not join their assembly, for in their wrath they killed a man, and with their will they hamstrung a bull.   ובְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר:
Let my soul not enter their counsel: This is the [future] incident of Zimri [that Jacob is referring to], when the tribe of Simeon gathered to bring the Midianitess before Moses, and they said to him, “Is this one forbidden or permitted? If you say she is forbidden, who permitted you to marry Jethro’s daughter?” Let my name not be mentioned in connection with that affair. [Therefore, the Torah depicts Zimri as] “Zimri the son of Salu, the prince of a father’s house of the Simeonites” (Num. 25:14), but [Scripture] did not write, “the son of Jacob.” - [from Sanh. 82a, Gen. Rabbah 99:6]   בסודם אל תבא נפשי: זה מעשה זמרי, כשנתקבצו שבטו של שמעון להביא את המדינית לפני משה, ואמרו לו זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך, אל יזכר שמי בדבר, שנאמר (במדבר כה יד) זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני, ולא כתב בן יעקב:
their assembly: When Korah, who is of the tribe of Levi, assembles the whole congregation against Moses and against Aaron. — [From Tanchuma Vayechi 10]   בקהלם: כשיקהיל קרח שהוא משבטו של לוי את כל העדה על משה ועל אהרן:
my honor, you shall not join: My name shall not join them there, as it is said: “Korah the son of Izhar the son of Kehath the son of Levi” (Num. 16:1), but it does not say, “the son of Jacob.” In (I) Chronicles (7:22f.), however, it says,“the son of Korah the son of Izhar the son of Kehath the son of Levi the son of Israel.” - [from Tanchuma Vayechi   אל תחד כבודי: שם, אל יתיחד עמהם שמי, שנאמר (במדבר טז א) קרח בן יצהר בן קהת בן לוי, ולא נאמר בן יעקב אבל בדברי הימים כשנתייחסו בני קרח על הדוכן, נאמר (דה"א ו כב) בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל:
my honor, you shall not join: כָּבוֹד, honor, is a masculine noun. [Therefore,] you must explain [this passage] as if he (Jacob) is speaking to the honor and saying, “You, my honor, shall not join them,” like“You shall not join (תֵחַד) them in burial” (Isa. 14:20). [Since the word (תֵּחַד) includes a prefixed“tav,” it can be either the second person masculine or the third person feminine. Since כָּבוֹד is a masculine noun, the verb must be second person.]   אל תחד כבודי: כבוד לשון זכר הוא, ועל כרחך אתה צריך לפרש כמדבר אל הכבוד ואומר אתה כבודי אל תתיחד עמם, כמו (ישעיה יד כ) לא תחד אתם בקבורה:
for in their wrath they killed a man: These are Hamor and the men of Shechem, and all of them are considered as no more than one man. And so [Scripture] says regarding Gideon, “And you shall smite Midian as one man” (Jud. 6:16), and similarly regarding the Egyptians, “a horse and its rider He cast into the sea” (Exod. 15:1). This is its midrashic interpretation (Gen. Rabbah 99:6), but its simple meaning is that many men are called “a man,” each one individually. In their wrath they (Simeon and Levi) killed every man with whom they were angry. Similarly,“and he learned to attack prey; he devoured men (אָדָם)” (Ezek. 19:3).   כי באפם הרגו איש: אלו חמור ואנשי שכם, ואינם חשובין כולם אלא כאיש אחד וכן הוא אומר בגדעון (שופטים ו טז) והכית את מדין כאיש אחד, וכן במצרים (שמות טו א) סוס ורוכבו רמה בים, זהו מדרשו. ופשוטו אנשים הרבה קורא איש, כל אחד לעצמו, באפם הרגו כל איש שכעסו עליו, וכן (יחזקאל יט ג) וילמד לטרוף טרף אדם אכל:
and with their will they hamstrung a bull: They wanted to “uproot” Joseph, who was called “bull,” as it is said:“The firstborn of his bull-he has majesty” (Deut. 33:17). עִקְרוּ means esjareter in Old French, to hamstring, an expression similar to “You shall hamstring their horses” (Josh. 11:6). - [From Targum Yerushalmi]   וברצונם עקרו שור: רצו לעקור את יוסף שנקרא שור, שנאמר (דברים לג יז) בכור שורו הדר לו. עקרו אישירוטו"ר בלע"ז [לכרות גידי השוק], לשון (יהושע יא ו) את סוסיהם תעקר:
7Cursed be their wrath for it is mighty, and their anger because it is harsh. I will separate them throughout Jacob, and I will scatter them throughout Israel.   זאָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל:
Cursed be their wrath for it is mighty: Even at the time of castigation, he cursed only their wrath. This is [in agreement with the idea behind] what Balaam said, “What shall I curse, which God did not curse?” (Num. 23:8). - [From Gen. Rabbah 99:6]   ארור אפם כי עז: אפילו בשעת תוכחה לא קלל אלא אפם, וזהו שאמר בלעם (במדבר כג ח) מה אקוב לא קבה אל:
I will separate them throughout Jacob: I will separate them from one another so that Levi will not be numbered among the tribes; hence they are separated. Another explanation: There are no [itinerant] paupers, scribes, or teachers of children except from [the tribe of] Simeon, so that they should be scattered. The tribe of Levi was made to go around to the threshing floors for heave offerings and tithes; thus he caused him to be dispersed in a respectable way. — [From Gen. Rabbah 98:5, 99:6, Shitah Chadashah]   אחלקם ביעקב: אפרידם זה מזה שלא יהא לוי במנין השבטים, והרי הם חלוקים. דבר אחר אין לך עניים וסופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון, כדי שיהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות לתרומות ולמעשרות, נתן לו תפוצתו דרך כבוד:
8Judah, [as for] you, your brothers will acknowledge you. Your hand will be at the nape of your enemies, [and] your father's sons will prostrate themselves to you.   חיְהוּדָה אַתָּה יוֹדוּךָ אַחֶיךָ יָדְךָ בְּעֹרֶף אֹיְבֶיךָ יִשְׁתַּחֲווּ לְךָ בְּנֵי אָבִיךָ:
Judah, [as for] you, your brothers will acknowledge you: Since he reproved the first ones (Reuben, Simeon, and Levi) with reproach, Judah began retreating backwards [so that he (Jacob) would not reprove him for the deed involving Tamar (Gen. 38:16 ff). So Jacob called him with words of appeasement, “Judah, you are not like them.” - [From Shitah Chadashah]   יהודה אתה יודוך אחיך: לפי שהוכיח את הראשונים בקנטורים התחיל יהודה לסוג לאחוריו (שלא יוכיחנו על מעשה תמר) וקראו יעקב בדברי רצוי יהודה לא אתה כמותם:
Your hand will be at the nape of your enemies: In the time of David: “And of my enemies-you have given me the back of their necks” (II Sam. 22:41). - [From Gen. Rabbah 98:9] [   ידך בערף אויביך: בימי דוד, שנאמר (ש"ב כב מא) ואויבי תתה לי עורף:
your father’s sons: Since they were [born] from many wives, he did not say, “your mother’s sons,” after the manner that Isaac said (Gen. 27:29). - [From Gen. Rabbah 98:6]   בני אביך: על שם שהיו מנשים הרבה לא אמר בני אמך, כדרך שאמר יצחק (לעיל כז כט):
9A cub [and] a grown lion is Judah. From the prey, my son, you withdrew. He crouched, rested like a lion, and like a lion, who will rouse him?   טגּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ:
A cub [and] a grown lion is Judah: He prophesied about David, who was at first like a cub:“When Saul was king over us, it was you who led Israel out and brought them in” (II Sam. 5:2), and at the end a lion, when they made him king over them. This is what Onkelos means in his translation by יְהֵא בְּשֵׁירוּיָא שִׁלְטוֹן, [he shall be a ruler] in his beginning.   גור אריה: על דוד נתנבא, בתחלה גור (שמואל ב' ה ב) בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה המוציא והמביא את ישראל, ולבסוף אריה כשהמליכוהו עליהם, וזהו שתרגם אונקלוס שלטון יהא בשרויא, בתחלתו:
from the prey: From what I suspected of you, (namely) that“Jospeh has surely been torn up; a wild beast has devoured him” (Gen. 37: 33). This referred to Judah, who was likened to a lion. - [from Tanchuma Vayigash 9]   מטרף: ממה שחשדתיך (לעיל לז לג) בטרף טרף יוסף חיה רעה אכלתהו, וזהו יהודה שנמשל לאריה:
my son, you withdrew: Heb. עָלִיתָ, you withdrew yourself and said, “What is the gain [if we slay our brother and cover up his blood]?” (Gen. 37:26) (Gen. Rabbah 99:8). Similarly, [Judah withdrew] from killing Tamar, when he confessed, “She is right, [it is] from me…” (Gen. 38: 26) (Aggadath Bereshith 83). Therefore, “he crouched, lay down, etc.” [This was fulfilled] in the time of Solomon,“every man under his vine, etc.” (I Kings 5:5) (Gen. Rabbah 98:7).   בני עלית: סלקת את עצמך, ואמרת (שם כו) מה בצע וגו'. וכן מהריגת תמר שהודה (לעיל לח כו) צדקה ממני, לפיכך כרע רבץ וגו' בימי שלמה (מ"א ה ה) איש תחת גפנו וגו':
10The scepter shall not depart from Judah, nor the student of the law from between his feet, until Shiloh comes, and to him will be a gathering of peoples.   ילֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וּמְחֹקֵק מִבֵּין רַגְלָיו עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה וְלוֹ יִקְּהַת עַמִּים:
The scepter shall not depart from Judah: from David and thereafter. These (who bear the scepter after the termination of the kingdom) are the exilarchs (princes) in Babylon, who ruled over the people with a scepter, [and] who were appointed by royal mandate. — [From Sanh. 5a]   לא יסור שבט מיהודה: מדוד ואילך, אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם בשבט שממונים על פי המלכות:
nor the student of the law from between his feet: Students. These are the princes of the land of Israel. — [From Sanh. 5a]   ומחקק מבין רגליו: תלמידים, אלו נשיאי ארץ ישראל:
until Shiloh comes: [This refers to] the King Messiah, to whom the kingdom belongs (שֶׁלוֹ) , and so did Onkelos render it: [until the Messiah comes, to whom the kingdom belongs]. According to the Midrash Aggadah, [“Shiloh” is a combination of] שַׁי לוֹ, a gift to him, as it is said:“they will bring a gift to him who is to be feared” (Ps. 76:12). - [From Gen. Rabbah ed. Theodore-Albeck p. 1210 ]   עד כי יבא שילה: מלך המשיח שהמלוכה שלו, וכן תרגם אנקלוס. ומדרש אגדה שילו, שי לו, שנאמר (תהלים עו יב) יובילו שי למורא:
and to him will be a gathering of peoples: Heb. יִקְּהַת עַמִּים denoting a gathering of peoples, for the“yud” of (יִקְּהַת) is part of the root [and not a prefix], like“with your brightness (יִפְעָת‏ֶ)” (Ezek. 28: 17), and sometimes [the “yud” is] omitted. Many letters are subject to this rule, and they are called defective roots, like the“nun” of נוֹגֵף (smite), נוֹשׁ‏ֵ (bite), and the “aleph” of“and my speech (אַחְוָתִי) in your ears” (Job 13:17); and [the “aleph”] of“the scream of (אִבְחַת) the sword” (Ezek. 21:20); and [the “aleph”] of“a jug (אָסוּ‏) of oil” (II Kings 4:2). This too, is [a noun meaning] a gathering of peoples, [meaning: a number of nations who unite to serve God and join under the banner of the King Messiah] as it is said: “to him shall the nations inquire” (Isa. 11:10). Similar to this is“The eye that mocks the father and despises the mother’s wrinkles (לְיִקְּהַת אֵם)” (Prov. 30:17), [i.e., meaning] the gathering of wrinkles in her face, due to her old age. And in the Talmud [we find]:“were sitting and gathering assemblies וּמַקְהו ֹאַקְהָתָא in the streets of Nehardea” [Pumbeditha] in Tractate Yebamtoh (110b). He (Jacob) could also have said: קְהִיּת עַמִּים [Since the“yud” of יִקְהַת is not a prefix denoting the third person masculine singular, but is a defective root, the form קְהִיּת עַמִּים would be just as appropriate.]- [From Gen. Rabbah 98:9]   ולו יקהת עמים: אסיפת עמים, שהיו"ד עיקר היא ביסוד, כמו (יחזקאל כח יז) יפעתך, ופעמים שנופלת ממנו, וכמה אותיות משמשות בלשון זה והם נקראים עיקר נופל, כגון נו"ן של נוגף ושל נושך ואל"ף (איוב יג יז) שבאחותי באזניכם, (יחזקאל כא כ) ושבאבחת חרב (מ"ב ד ב) ואסוך שמן. אף זה יקהת עמים, אסיפת עמים, שנאמר (ישעיהו יא י) אליו גוים ידרושו, ודומה לו (משלי ל יז) עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, לקבוץ קמטים שבפנים מפני זקנתה. ובתלמוד (יבמות קו ב) דיתבי ומקהו אקהתא בשוקי דנהרדעא, ויכול היה לומר קהיית עמים:
11He binds his foal to a vine, and to a tendril [he binds] his young donkey. [He launders] his garment with wine, and with the blood of grapes binds his raiment.   יאאֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירוֹ (כתיב עירה) וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתוֹ (כתיב סותה) :
He binds his foal to a vine: He prophesied concerning the land of Judah [namely] that wine will flow like a fountain from it. One Judahite man will bind one foal to a vine and load it from one vine, and from one tendril [he will load] one young donkey. — [From Gen. Rabbah 98:9]   אסרי לגפן עירה: נתנבא על ארץ יהודה שתהא מושכת יין כמעיין, איש יהודה יאסור לגפן עיר אחד ויטעננו מגפן אחת, ומשורק אחד בן אתון אחד:
a tendril: A long branch, corjede in Old French, a vine-branch. [   שרקה: זמורה ארוכה, קורייד"א בלע"ז [עריס]:
He launders]…with wine: All this is an expression of an abundance of wine. — [From Gen. Rabbah 99:8]   כבס ביין: כל זה לשון רבוי יין:
his raiment: Heb. סוּתֹה. It is a word denoting a type of garment, and there is none like it in Scripture.   סותה: לשון מין בגד הוא, ואין לו דמיון במקרא:
binds: Heb. אֹסְרִי, equivalent to אוֹסֵר, as in the example:“He lifts (מְקִימִי) the pauper up from the dust” (Ps. 113:7) [instead of מֵקִים];“You, Who dwell (הַישְׁבִי) in heaven” (ibid. 123:1) [instead of הַישֵׁב]. Likewise,“his young donkey” (בְּנִי אִתֹנוֹ) [instead of בֶּן אִתֹנוֹ] follows this pattern. Onkelos, however, translated it [the verse] as referring to the King Messiah [i.e., the King Messiah will bind, etc.]. The vine represents Israel; עִירֹה means Jerusalem [interpreting עִירֹה as“his city,” from עִיר]. The tendril represents Israel, [referred to as such by the prophet:]“Yet I planted you a noble vine stock (שׁוֹרֵק)” (Jer. 2:21). בְּנִי אִתֹנוֹ [is translated by Onkelos as] They shall build his Temple [בְּנִי is derived from בנה, to build. אִתֹנוֹ is] an expression similar to“the entrance gate (שַׁעַר הָאִיתוֹן)” in the Book of Ezekiel (40:15). [The complete Targum reads as follows: He (the Messiah) shall bring Israel around to his city, the people shall build his Temple.] He (Onkelos) further translates it in another manner: the vine refers to the righteous, בְּנִי אִתֹנוֹ refers to those who uphold the Torah by teaching [others], from the idea [expressed by the verse]:“the riders of white donkeys (אֲתֹנֹת)” (Jud. 5:10).   אסרי: כמו אוסר, דוגמתו (תהלים קיג ז) מקימי מעפר דל, (שם קכג א) היושבי בשמים, וכן בני אתונו כענין זה. ואונקלוס תרגם במלך המשיח. גפן הם ישראל, עירה זו ירושלים. שורקה אלו ישראל (ירמיה ב כא) ואנכי נטעתיך שורק:
[He launders]…with wine: [Onkelos renders:] “Fine purple shall be his (the Messiah’s) garment,” whose color resembles wine. [The complete Targum reads: Fine purple shall be his garment, his raiment fine wool, crimson and colorful clothing.]“And colorful clothing” is expressed by the word סוּתֹה, [a garment] a woman wears to entice [מְסִיתָה] a male to cast his eyes on her. Our Rabbis also explained it in the Talmud as a term denoting the enticement of drunkenness, in Tractate Kethuboth (11b): And if you say about the wine, that it does not intoxicate, the Torah states: סוּתֹה [which means enticement to drunkenness. The Rabbis, however, render the passage as follows: and with the blood of grapes that entices.].   בני אתונו: יבנון היכליה, לשון שער האיתון בספר יחזקאל (מ טו). ועוד תרגמו בפנים אחרים גפן אלו צדיקים. בני אתונו עבדי אורייתא באולפן, על שם (שופטים ה י) רוכבי אתונות צחורות. [כבס ביין יהא] ארגוון טב לבושוהי, דומה ליין, וצבעונין הוא לשון סותה שהאשה לובשתן ומסיתה בהן את הזכר ליתן עיניו בה. ואף רבותינו פירשו בתלמוד לשון הסתת שכרות במסכת כתובות (דף קיא ב) ועל היין, שמא תאמר אינו מרוה, תלמוד לומר סותה:
12[He is] red eyed from wine and white toothed from milk.   יבחַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב:
red-eyed from wine: Heb. חַכְלִילִי, an expression of redness, as the Targum renders, and similarly (Prov. 23:29),“Who has bloodshot eyes (עֵינַים חַכְלִלוֹת) ?” For it is common for those who drink wine to have red eyes.   חכלילי: לשון אודם כתרגומו וכן (משלי כג כט) למי חכלילות עינים, שכן דרך שותי יין עיניהם מאדימין:
from milk: Due to the abundance of milk, for in his (Judah’s) land there will be good pasture for flocks of sheep. This is the meaning of the verse: He shall be red-eyed from an abundance of wine, and he shall be white-toothed from an abundance of milk. According to the Targum, however, עֵינַיִם denotes mountains because from there one can see far away. [According to the Targum : His mountains shall be red with his vineyards.] The Targum renders it also in another manner, as an expression of fountains (as in Gen. 16:7, 24:16, 29, 30, 42, 43, 45) and the flow of the vats. [The Targum reads further: His vats (נַעִווֹהִי) shall flow with wine.] נַעִווֹהִי means “his vats.” This is Aramaic, [and] in Tractate A.Z. (74b):“Vats (נַעִוָא) are to be purged with boiling water.” [וּלְבֶן שִׁנַּיִם he renders:] יְחַוְרָן בָּקְעָתֵיהּ. He renders שִׁנַּיִם as a term denoting rocky crags. [According to this translation then, Onkelos renders: his rocky crags shall be white.]   מחלב: מרוב חלב [שיהא בארצו מרעה טוב לעדרי צאן, וכן פירוש המקרא אדום עינים יהא מרוב יין, ולבן שנים יהא מרוב חלב]. ולפי תרגומו עינים לשון הרים, שמשם צופים למרחוק. ועוד תרגמו בפנים אחרות לשון מעינות וקילוח היקבים. נעווהי, יקבים שלו, ולשון ארמי הוא במסכת עבודה זרה (דף עד ב) נעוא ארתחו. יחוורן בקעתיה, תרגם שנים לשון (ש"א יד ד) שני הסלעים:
13Zebulun will dwell on the coast of the seas; he [will be] at the harbor of the ships, and his boundary will be at Zidon.   יגזְבוּלֻן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכֹּן וְהוּא לְחוֹף אֳנִיֹּת וְיַרְכָתוֹ עַל צִידֹן:
Zebulun will dwell on the coast of the seas: Heb. חוֹף. His land will be on the seacoast. חוֹף is as the Targum renders: סְפַר, marche in Old French, borderland. He will constantly frequent the harbor of the ships, in the place of the port, where the ships bring merchandise, for Zebulun would engage in commerce and provide food for the tribe of Issachar, and they (the tribe of Issachar) would engage in [the study of] Torah. That is [the meaning of] what Moses said,“Rejoice, O Zebulun, in your going forth, and Issachar, in your tents” (Deut. 33:18) Zebulun would go forth [to engage] in commerce, and Issachar would engage in [the study of] Torah in tents. — [From Tanchuma Vayechi 11]   לחוף ימים: על חוף ימים תהיה ארצו. חוף כתרגומו ספר, מרק"א בלע"ז [גבול], והוא יהיה מצוי תדיר על חוף אניות, במקום הנמל, שאניות מביאות שם פרקמטיא, שהיה זבולן עוסק בפרקמטיא, וממציא מזון לשבט יששכר והם עוסקים בתורה, הוא שאמר משה (דברים לג יח) שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך, זבולן יוצא בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה באהלים:
and his boundary will be at Zidon: The end of his boundary will be near Zidon. יַרְכָתוֹ means: his end, similar to“and to the end of (וּלְיַרְכְּתֵי) the Tabernacle” (Exod. 26:22). - [From Targum Onkelos]   וירכתו על צידון: סוף גבולו יהיה סמוך לצידון. ירכתו, סופו, כמו (שמות כו כב) ולירכתי המשכן:
14Issachar is a bony donkey, lying between the boundaries.   ידיִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם:
Issachar is a bony donkey: Heb. חִמֹר גָרֶם, a bony donkey. He bears the yoke of the Torah, like a strong donkey which is laden with a heavy burden. — [From Gen. Rabbah 99: 9]   יששכר חמור גרם: חמור בעל עצמות, סובל עול תורה כחמור חזק שמטעינין אותו משאוי כבד:
lying between the boundaries: like a donkey, which travels day and night and does not lodge in a house, but when it lies down to rest, it lies between the boundaries, in the boundaries of the towns where it transports merchandise. — [From Zohar vol. 1, 242a]   רבץ בין המשפתים: כחמור המהלך ביום ובלילה ואין לו לינה בבית וכשהוא רוצה לנוח רובץ לו בין התחומין בתחומי העיירות שמוליך שם פרקמטיא:
15He saw a resting place, that it was good, and the land, that it was pleasant, and he bent his shoulder to bear [burdens], and he became an indentured laborer.   טווַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד:
He saw a resting place, that it was good: He saw that his territory was a blessed and good land for producing fruits. — [From Targum Onkelos , Bereshith Rabbathi]   וירא מנוחה כי טוב: ראה לחלקו ארץ מבורכת וטובה להוציא פירות:
and he bent his shoulder to bear [burdens]: [I.e., the yoke of Torah.]- [From Gen. Rabbah 98:12]   ויט שכמו לסבול: עול תורה:
and he became: for all his brothers, the Israelites-   ויהי: לכל אחיו ישראל:
an indentured laborer: to decide for them instructions of Torah [law] and the sequence of leap years, as it is said: “And of the sons of Issachar, those who had an understanding of the times, to know what Israel should do: their chiefs were two hundred” (I Chron 12:33). He (Issachar) provided two hundred heads of Sanhedrin.“And all their brethren obeyed their word” (ibid. 12:32). - [From Gen. Rabbah 98: 12]   למס עובד: לפסוק להם הוראות של תורה וסדרי עבורין, שנאמר (דה"א יב לג) ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים, מאתים ראשי סנהדראות העמיד, וכל אחיהם על פיהם:
and he bent his shoulder: Heb. וַיֵּט, he lowered his shoulder, similar to“And He bent (וַיֵּט) the heavens” (II Sam. 22:10, Ps. 18:10),“Incline your ear (הַטּוּ)” (Ps. 78:1). Onkelos, however, rendered it in a different manner: and he bent his shoulder to bear wars and to conquer regions, for they dwelled on the border; the enemy will be vanquished under him as an indentured laborer.   ויט שכמו: השפיל שכמו כמו (שמואל ב' כב י) ויט שמים (תהלים עח א) הטו אזניכם. ואונקלוס תרגמו בפנים אחרים ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות שהם יושבים על הספר, ויהי האויב כבוש תחתיו למס עובד:
16Dan will avenge his people, like one, the tribes of Israel.   טזדָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
Dan will avenge his people: Heb. יָדִין, will avenge his people from the Philistines, like“When the Lord avenges (יָדִין) His people” (Deut. 32:36). - [From Targum Onkelos]   דן ידין עמו: ינקום נקמת עמו מפלשתים, כמו (דברים לב לו) כי ידין ה' עמו:
like one, the tribes of Israel: All Israel will be like one with him, and he will avenge them all. Concerning Samson he uttered this prophecy. We can also explain שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל כְּאַחַד [as follows]: like the special one of the tribes, namely David, who came from Judah. — [From Targum Onkelos, Sotah 10a, Gen. Rabbah 99:11]   כאחד שבטי ישראל: כל ישראל יהיו כאחד עמו ואת כולם ידין, ועל שמשון נבא נבואה זו. ועוד יש לפרש כאחד שבטי ישראל כמיוחד שבשבטים הוא דוד שבא מיהודה:
17Dan will be a serpent on the road, a viper on the path, which bites the horse's heels, so its rider falls backwards.   יזיְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר:
a viper: Heb. שְׁפִיפֹן. This is a snake, and I say it is given this appellation because it bites,“and you will bite (תְּשׁוּפֶנוּ) his heel” (Gen. 3:15).   שפיפן: הוא נחש. ואומר אני שקרוי כן על שם שהוא נושף, כמו (בראשית ג טו) ואתה תשופנו עקב:
which bites the horse’s heels: So is the habit of a snake. He (Jacob) compares him (Dan) to a snake, which bites a horse’s heels, and [causes] its rider to fall backwards, although it does not touch him. We find something similar in [the story of] Samson:“And Samson grasped the two pillars of the center, etc.” (Jud. 16:29), and those on the roof died. Onkelos renders [נָחָשׁ] as כְּחִיוֵי חוּרְמָן, the name of a species of snake whose bite has no antidote, and that is the צִפְעֹנִי (adder). It is called חוּרְמָן because it destroys (חֵרֶם) everything. [Onkelos renders] וּכְפִתְנָא, and like a viper, like פֶּתֶן (Isa. 11:8, Ps. 58:5) [and he renders] יִכְמוֹן, [as] he will lie in wait.   הנשך עקבי סוס: כך דרכו של נחש, ודמהו לנחש הנושך עקבי סוס, ונופל רכבו אחור שלא נגע בו. ודוגמתו מצינו בשמשון (שופטים טז כט) וילפת שמשון את שני עמודי התוך וגו' ושעל הגג מתו. ואונקלוס תרגם כחיוי חורמן, שם מין נחש, שאין רפואה לנשיכתו, והוא צפעוני, וקרוי חורמן על שם שעושה הכל חרם. וכפתנא, כמו פתן. יכמון, יארוב:
18For Your salvation, I hope, O Lord!   יחלִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה:
For Your salvation, I hope, O Lord!: He (Jacob) prophesied that the Philistines would gouge out his (Samson’s) eyes, and he (Samson) would ultimately say,“O Lord God, remember me now and strengthen me now only this once, etc.” (Jud. 16:28). - [From Num. Rabbah 14:9]   לישועתך קויתי ה': נתנבא שינקרו פלשתים את עיניו, וסופו לומר (שופטים טז כח) זכרני נא וחזקני נא אך הפעם וגו':
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.