Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Devarim - Deuteronomy - Chapter 18

Devarim - Deuteronomy - Chapter 18

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 18

1. The Levitic kohanim, the entire tribe of Levi, shall have no portion or inheritance with Israel; the Lord's fire offerings and His inheritance they shall eat.   א. לֹא יִהְיֶה לַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם כָּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם יִשְׂרָאֵל אִשֵּׁי יְהֹוָה וְנַחֲלָתוֹ יֹאכֵלוּן:
the entire tribe of Levi: whether whole-bodied or blemished. — [Sifrei]   כל שבט לוי: בין תמימין בין בעלי מומין:
no portion: i.e., in the spoils.   חלק: בביזה:
or inheritance: in the land. — [Sifrei]   ונחלה: בארץ:
the Lord’s fire-offerings: The holy sacrifices of the Temple. (Other editions: The holiest sacrifices.)   אשי ה': קדשי המקדש [קדשי קדשים]:
and His portion: These are the holy things of the boundaries, [i.e. those eaten throughout the entire land, namely,] the terumoth and the tithes, but he shall have no absolute inheritance among his brothers. In Sifrei [18:41], our Rabbis expound as follows:   ונחלתו: אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות. אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו. ובספרי דרשו,
2. But he shall have no inheritance among his brothers; the Lord is his inheritance, as He spoke to him.   ב. וְנַחֲלָה לֹא יִהְיֶה לּוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו יְהֹוָה הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ:
But he shall have no inheritance: This refers to the “inheritance of the remainder.”   ונחלה לא יהיה לו : זו נחלת שאר:
among his brothers: this refers to the “inheritance of the five.” I do not know what this means. It appears to me, however, that across the Jordan and onwards is called “the land of the five nations,” and that of Sihon and Og is called “the land of the two nations,” namely, the Amorites and the Canaanites. Now the expression, “inheritance of the remainder,” is meant to include the [remaining three nations of the ten whose land God promised to Abraham, namely] the Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites (Gen. 15:19). The Sifrei in the section dealing with the [priestly] gifts specified for Aaron expounds this in a similar fashion, on the verse (Deut. 10:9), “Therefore, Levi has no portion or inheritance,” to admonish [the Levite to take no portion in] the inheritance of the Kenites, the Kenizzites, and the Kadmonites. It has since been found in the words of Rabbi Kalonymus that the proper version of this passage in Sifrei reads as follows:   בקרב אחיו: זו נחלת חמשה. ואיני יודע מה היא. ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין, ושל סיחון ועוג, שני עממין אמורי וכנעני. ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני. וכן דורש בפרשת מתנות שנאמרו לאהרן על כן לא היה ללוי וגו' (דברים י, ט) להזהיר על קיני וקנזי וקדמוני. שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי
And he will have no inheritance: This refers to the “inheritance of the five.”   ונחלה לא יהיה לו: אלו נחלת חמשה
among his brothers: This refers to the “inheritance of the seven.” [Rashi now explains this version of the Sifrei:] [The first reference is to] the inheritance of five [of the twelve] tribes [of Israel]. [The second, is to] the inheritance of [the remaining] seven tribes [of Israel]. Now Moses and Joshua apportioned inheritance only to five tribes: Moses, to Reuben, Gad, and half the tribe of Manasseh; Joshua, to Judah, Ephraim, and [the other] half of the tribe of Manasseh. The remaining seven tribes took their inheritance by themselves after Joshua’s demise. Thus, because of this [distinction between these five former tribes and the seven latter ones], the Sifrei mentions five and seven separately.   בקרב אחיו: אלו נחלת שבעה. נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים. ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד, שכן משה הנחיל לראובן וגד וחצי שבט מנשה, ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה, ושבעה האחרים נטלו מאליהן אחרי מות יהושע, מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד:
as He spoke to him: i.e., to Aaron [saying],“You shall not inherit in their land… I am your portion [and your inheritance, among the children of Israel].”- [Num. 18:20]   כאשר דבר לו: [לאהרן] בארצם לא תנחל וגו' אני חלקך (במדבר יח כ):
3. And this shall be the kohanim's due from the people, from those who perform a slaughter, be it an ox or a sheep, he shall give the kohen the foreleg, the jaws, and the maw.   ג. וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם שׁוֹר אִם שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:
from the people: But not from the kohanim [i.e., a kohen is exempt from these dues]. — [Sifrei , Chul. 132b]   מאת העם: ולא מאת הכהנים:
be it an ox or a sheep: But not [from the category of] beast (חַיָּה) .   אם שור אם שה: פרט לחיה:
the foreleg: from the carpus to the shoulder blade, called espaldun, espalde, or espaleron in Old French. — [Chul. 134b]   הזרוע: מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן [עצם השכם]:
the jaws: together with the tongue. Those who interpret the symbolism of Biblical verses say, the זְרוֹעַ [which is, in effect, the “hand” of the animal, became the due of the kohanim , as a reward] for the “hand” [which Phinehas, the kohen , raised against the sinners], as it is said, “and he took a spear in his hand” (Num. 25:7); the jaws [as a reward] for the prayer [he offered], as it is said,“Then Phinehas stood and prayed” (Ps. 106:30); and the maw (הַקֵּבָה) , as a reward [for his action against the sinning woman], as it said,“[And he stabbed both of them, the man of Israel] and the woman in her stomach (קֵבָתָהּ)” (Num. 25:8). - [Chul. 134b].   הלחיים: עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד, שנאמר ויקח רומח בידו (במדבר כה ז). לחיים, תחת תפלה, שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו ל). והקבה, תחת האשה אל קבתה (במדבר כה ח):
4. The first of your grain, your wine, and your oil, and the first of the fleece of your sheep, you shall give him.   ד. רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ:
The first of your grain: This refers to terumah ; and although the verse does not state a required amount, our Rabbis set an amount for it [ranging from a sixtieth to a fortieth of the total produce as follows]: A generous [person] gives one fortieth of the crop, a miserly [person] one sixtieth, and [a person of] average generosity one fiftieth. They base [this ruling] that one should not give less than one sixtieth on what is said, “[This is the offering that you shall set apart: a sixth of an ephah from a homer of wheat,] and you shall separate a sixth of an ephah from a homer of barley” (Ezek. 45:13). [Since an ephah is equivalent to three se’ah ,] a sixth of an ephah is equivalent to half a se’ah . [Now the “homer” mentioned in the verse is the same as a kor .] When you give [one sixth of an ephah from a homer , which we now know to be] one half of a se’ah for a kor , this amounts to one sixtieth because a kor is thirty se’ah . — [Yerushalmi , Terumoth 4:3]   ראשית דגנך: זו תרומה, ולא פירש בה שיעור, אבל רבותינו נתנו בה שיעור, עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים. וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים, שנאמר וששיתם האיפה מחומר השעורים (יחזקאל מה יג) ששית האיפה, חצי סאה. כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין:
and the first of the fleece of your sheep: When you shear your sheep each year, give the first of it [the wool] to the kohen . And [although the verse] does not mention a required amount, our Rabbis set an amount, namely, one sixtieth. And how many sheep [are the minimum to] be liable to the law of “the first of the fleece?” At least five sheep, as it is said, “[Then Abigail… took…] and five prepared (עֲשׂוּיוֹת) sheep” (I Sam. 25:18). [The עֲשׂוּיוֹת here, is interpreted as meaning that five sheep compel their owner and say to you, as it were,“Get up and fulfill the commandment of 'the first of the fleece.’”] Rabbi Akiva says: [that the minimum number of sheep liable to this commandment is derived from our verse here]: The phrase רֵאשִׁית גֵז denotes two sheep; צֹאנְךָ [an additional two, making] four, and תִּתֶּן-לוֹ denotes one more, which is a total of five sheep. - [Chul. 135a, 137a; Sifrei]   וראשית גז צאנך: כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פירש בה שיעור. ורבותינו נתנו בה שיעור אחד מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז, חמש רחלות, שנאמר וחמש צאן עשויות (שמואל א' כה, יח). רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים, גז צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:
5. For the Lord, your God, has chosen him out of all your tribes, to stand and serve in the name of the Lord, he and his sons, all the days.   ה. כִּי בוֹ בָּחַר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִכָּל שְׁבָטֶיךָ לַעֲמֹד לְשָׁרֵת בְּשֵׁם יְהֹוָה הוּא וּבָנָיו כָּל הַיָּמִים:
to stand and serve: From here we learn that [the Temple] service is performed only when standing. — [Sifrei , Sotah 38a]   לעמוד לשרת: מכאן שאין שירות אלא מעומד:
6. And if a Levite comes from one of your cities out of all Israel where he sojourns, he may come whenever his soul desires, to the place the Lord will choose,   ו. וְכִי יָבֹא הַלֵּוִי מֵאַחַד שְׁעָרֶיךָ מִכָּל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הוּא גָּר שָׁם וּבָא בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה:
And if the Levite comes: One might think that Scripture is referring to an actual Levite [i.e., not a kohen]. Therefore it says, “And he may serve” (verse 7). And since Levites are not fit to serve in the whole service, we see that this verse is not referring to them [but rather to kohanim]. — [Sifrei]   וכי יבא הלוי: יכול בבן לוי ודאי הכתוב מדבר, תלמוד לומר ושרת, יצאו לוים שאין ראוין לשירות:
he may come whenever his soul desires…:   ובא בכל אות נפשו וגו' :
7. and he may serve in the name of the Lord, his God, just like all his Levite brothers, who stand there before the Lord.   ז. וְשֵׁרֵת בְּשֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהָיו כְּכָל אֶחָיו הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים שָׁם לִפְנֵי יְהֹוָה:
and he may serve: [This] teaches [us] that a kohen may come and offer his own freewill and obligatory sacrifices even when it is not his shift. — B. K. 109b] Another explanation: It further teaches concerning kohanim who come to the Temple [as pilgrims] on the Festivals, that they may offer [together with those of the shift] and perform the services connected with the sacrifices that are brought because of the Festival-for instance, the “additional offerings” of the Festivaleven though it is not their shift. — [Sifrei, Sukk. 55b]   ושרת: למד על הכהן שבא ומקריב קרבנות נדבתו או חובתו ואפילו במשמר שאינו שלו. דבר אחר עוד למד על הכהנים הבאים לרגל שמקריבין במשמר ועובדין בקרבנות הבאות מחמת הרגל, כגון מוספי הרגל, ואף על פי שאין המשמר שלהם:
8. They shall eat equal portions, except what was sold by the forefathers.   ח. חֵלֶק כְּחֵלֶק יֹאכֵלוּ לְבַד מִמְכָּרָיו עַל הָאָבוֹת:
They shall eat equal portions: This teaches that they [the kohanim present as pilgrims on the Festivals] receive a portion of the hides [of the Festival burnt-offerings] and the flesh of the he-goats of sin-offerings [of the Festival]. Now one might think that [these kohanim may participate] also in sacrifices which are brought unrelated to the Festival, such as the תָּמִיד, the daily burnt-offerings, מוּסְפֵי שַׁבָּת, additional offerings of the Sabbath [on which a Festival may coincide] and sacrificial vows and donations. Therefore, it says:   חלק כחלק יאכלו: מלמד שחולקין בעורות ובבשר שעירי חטאות. יכול אף בדברים הבאים שלא מחמת הרגל, כגון תמידין ומוספי שבת ונדרים ונדבות, תלמוד לומר:
except what was sold by the forefathers: Except what his ancestors sold [to one another] in the days of David and Samuel when the system of shifts was established, trading with each other thus, “You take your week, and I will take my week.” - [Sifrei ; Sukk. 56a]   לבד ממכריו על האבות: חוץ ממה שמכרו האבות בימי דוד ושמואל, שנקבעו המשמרות ומכרו זה לזה טול אתה שבתך ואני אטול שבתי
9. When you have come to the land the Lord, your God, is giving you, you shall not learn to do like the abominations of those nations.   ט. כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם הָהֵם:
you shall not learn to do [like the abominations of those nations]: But you may learn [their practices] to understand [them] and to teach [them], i.e. to understand how degenerate their actions are, and to teach your children, “Do not do such and such, because this is a heathen custom!” - [Sifrei ; San. 68a]   לא תלמד לעשות: אבל אתה למד להבין ולהורות, כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלים, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך, שזה הוא חוק הגוים:
10. There shall not be found among you anyone who passes his son or daughter through fire, a soothsayer, a diviner of [auspicious] times, one who interprets omens, or a sorcerer,   י. לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף:
who passes his son or daughter through fire: This was the Molech worship. They made two bonfires on either side and passed the child between them both. — [San. 64b]   מעביר בנו ובתו באש: היא עבודת המולך. עושה מדורות אש מכאן ומכאן ומעבירו בין שתיהם:
a soothsayer: What is a soothsayer? One who takes his rod in his hand and says [as though to consult it], “Shall I go, or shall I not go?” Similarly, it says (Hos. 4:12),“My people takes counsel of his piece of wood, and his rod declares to him.” - [Sifrei]   קוסם קסמים: איזהו קוסם, האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך. וכן הוא אומר, עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו (הושע ד, יב):
a diviner of [auspicious] times: Heb. מְעוֹנֵן. Rabbi Akiva says: These are people who determine the times (עוֹנוֹת) , saying, “Such-and-such a time is good to begin [a venture].” The Sages say, however, that this refers to those who“catch the eyes (עֵינַיִם) ” [i.e., they deceive by creating optical illusions].   מעונן: רבי עקיבא אומר אלו נותני עונות, שאומרים עונה פלונית יפה להתחיל. וחכמים אומרים אלו אוחזי העינים:
one who interprets omens: [e.g.,] bread falling from his mouth, a deer crossing his path, or his stick falling from his hand. — [Sifrei , San. 65b]   מנחש: פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו:
11. or a charmer, a pithom sorcerer, a yido'a sorcerer, or a necromancer.   יא. וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים:
or a charmer: One who collects snakes, scorpions or other creatures into one place.   וחובר חבר: שמצרף נחשים או עקרבים או שאר חיות למקום אחד:
a pithom sorcerer: This is a type of sorcery called pithom . The sorcerer raises the [spirit of the] dead, and it speaks from his [the sorcerer’s] armpit.   ושאל אוב: זה מכשפות ששמו פיתום ומדבר משחיו ומעלה את המת בבית השחי שלו:
a yido’a sorcerer: Here the sorcerer inserts a bone of the animal called yido’a into his mouth, and the bone speaks by means of sorcery. — [Sifrei , San. 65a]   וידעני: מכניס עצם חיה ששמה ידוע, לתוך פיו, ומדבר העצם על ידי מכשפות:
or a necromancer: As, for example, one who raises [the dead spirit] upon his membrum, or one who consults a skull. — [Sifrei , see San. 65b]   ודורש אל המתים: כגון המעלה בזכורו והנשאל בגלגולת:
12. For whoever does these things is an abomination to the Lord, and because of these abominations, the Lord, your God is driving them out from before you.   יב. כִּי תוֹעֲבַת יְהֹוָה כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ:
[For] whoever does these [things] [is an abomination to the Lord]: It does not say, “one who does all these things,” but, “whoever does these things,” even one of them. — [Sifrei , Mak. 24a]   כל עושה אלה: עושה כל אלה לא נאמר אלא כל עושה אלה, אפילו אחת מהן:
13. Be wholehearted with the Lord, your God.   יג. תָּמִים תִּהְיֶה עִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
Be wholehearted with the Lord, your God: Conduct yourself with Him with simplicity and depend on Him, and do not inquire of the future; rather, accept whatever happens to you with [unadulterated] simplicity and then, you will be with Him and to His portion. — [Sifrei]   תמים תהיה עם ה' אלהיך: התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו:
14. For these nations, which you are to possess, hearken to diviners of [auspicious] times and soothsayers, but as for you, the Lord, your God, has not given you [things] like these.   יד. כִּי | הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
[But…] the Lord your God has not given you: to hearken to diviners of auspicious times and soothsayers, for He caused His Divine Presence to rest upon the prophets and upon the Urim and Tummim. — [Targum Jonathan]   לא כן נתן לך ה' אלהיך: לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים:
15. A prophet from among you, from your brothers, like me, the Lord, your God will set up for you you shall hearken to him.   טו. נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:
[A prophet] from among you, from your brothers, like me: This means: Just as I am among you, from your brothers, so will He set up for you [another prophet] in my stead, and so on, from prophet to prophet.   מקרבך מאחיך כמוני: כמו שאני מקרבך מאחיך יקים לך תחתי, וכן מנביא לנביא:
16. According to all that you asked of the Lord, your God, in Horeb, on the day of the assembly, saying, "Let me not continue to hear the voice of the Lord, my God, and let me no longer see this great fire, so that I will not die."   טז. כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל יְהֹוָה אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת:
17. And the Lord said to me, "They have done well in what they have spoken.   יז. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ:
18. I will set up a prophet for them from among their brothers like you, and I will put My words into his mouth, and he will speak to them all that I command him.   יח. נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם כָּמוֹךָ וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו וְדִבֶּר אֲלֵיהֶם אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ:
19. And it will be, that whoever does not hearken to My words that he speaks in My name, I will exact [it] of him.   יט. וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל דְּבָרַי אֲשֶׁר יְדַבֵּר בִּשְׁמִי אָנֹכִי אֶדְרשׁ מֵעִמּוֹ:
20. But the prophet who intentionally speaks a word in My name, which I did not command him to speak, or who speaks in the name of other gods, that prophet shall die.   כ. אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא:
which I did not command him to speak: But which I commanded his fellow prophet [to speak].   אשר לא צויתיו לדבר: אבל צויתיו לחבירו:
or who speaks in the name of other gods: Even though his words coincide with the halachah [Jewish law], forbidding what is forbidden or permitting what is permissible. — [San. 89a]   ואשר ידבר בשם אלהים אחרים: אפילו כיון את ההלכה, לאסור את האסור ולהתיר את המותר:
[That prophet] shall die: By strangulation. Three [sinful prophets] are executed by man [i.e., by the court]: One who prophesies what he has not heard, one who prophesies what was not told to him but was told to his fellow [prophet], and one who prophesies in the name of a pagan deity. However, one who suppresses his prophecy [i.e., does not announce it], or one who transgresses the words of a prophet, or a prophet who transgresses his own words [of prophecy]-their death is by the hands of Heaven, for it is said (verse 19), “ I shall exact [it] from him.” - [San. 89a]   ומת: בחנק. שלשה מיתתן בידי אדם, המתנבא מה שלא שמע ומה שלא נאמר לו ונאמר לחבירו, והמתנבא בשם עבודה זרה. אבל הכובש את נבואתו והעובר על דברי נביא והעובר על דברי עצמו מיתתן בידי שמים, שנאמר (פסוק יט) אנכי אדרוש מעמו:
21. Now if you say to yourself, "How will we know the word that the Lord did not speak?"   כא. וְכִי תֹאמַר בִּלְבָבֶךָ אֵיכָה נֵדַע אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהֹוָה:
Now if you say to yourself, [“How will we know the word the Lord did not speak?”]?: [This verse alludes to a future time when Israel will want to know which prophet is speaking the word of God. It means:] You are destined to say this when Hananiah, the son of Azzur [a false prophet], came and prophesied, “Behold the vessels of the house of the Lord will be returned from Babylon now hastily” (Jer. 27:16), and Jeremiah stood and cried (Jer. 27:19-22), “concerning the pillars, concerning the sea,… and concerning the remainder of the vessels…” which had not been exiled, ‘they shall be brought to Babylon’ "together with the exile of Zedekiah. — [Sifrei]   וכי תאמר בלבבך: עתידין אתם לומר, כשיבא חנניא בן עזור ומתנבא הנה כלי בית ה' מושבים מבבלה עתה מהרה (ירמיה כז, טז) וירמיהו עומד וצווח על העמודים ועל הים ועל יתר הכלים שלא גלו עם יכניה, בבלה יובאו (שם כז, כב) עם גלות צדקיהו:
22. If the prophet speaks in the name of the Lord, and the thing does not occur and does not come about, that is the thing the Lord did not speak. The prophet has spoken it wantonly; you shall not be afraid of him.   כב. אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם יְהֹוָה וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ יְהֹוָה בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ:
If the prophet speaks [in the Name of the Lord]: And says, “This thing is destined to happen to you,” and you see [afterwards] that it does not come about, “that is the thing the Lord did not speak” ; so execute him. But you might say, “This applies to one who prophesies regarding the future. However, suppose one comes and says ‘Do such and such a thing, and I am telling you this by the command of the Holy One, blessed is He,’ [how do we know whether he is speaking the truth? Regarding such a case,] they were already commanded that if someone comes to make you stray from any of the commandments, ”Do not hearken to him“ (Deut. 13:4), unless you are certain that he is a perfectly righteous person, e.g., Elijah on Mount Carmel, who sacrificed on a high place when high places were forbidden, [but did so] in order to control Israel [against idolatry]. Everything must be done according to the needs of the time, and the need for preventive measures to protect against breaches [in the religion]. Therefore [with respect to this authentic prophet], it is stated,”hearken to him" (verse 15). - [San. 89a]   אשר ידבר הנביא: ויאמר דבר זה עתיד לבוא עליכם, ותראו שלא יבא, הוא הדבר אשר לא דברו ה' והרוג אותו. ואם תאמר זו במתנבא על העתידות, הרי שבא ואמר עשו כך וכך ומפי הקב"ה אני אומר, כבר נצטוו שאם בא להדיחך מאחת מכל המצות לא תשמע לו, אלא אם כן מומחה הוא לך שהוא צדיק גמור, כגון אליהו בהר הכרמל שהקריב בבמה בשעת איסור הבמות כדי לגדור את ישראל. הכל לפי צורך השעה וסייג הפרצה, לכך נאמר אליו תשמעון:
you shall not be afraid of him: I.e., do not restrain yourselves from advocating his guilt, and do not fear that you will be punished for this [when your advocating leads to his death]. — [Sifrei]   לא תגור ממנו: לא תמנע עצמך מללמד עליו חובה ולא תירא ליענש עליו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG