Thank you to:
Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Devarim - Deuteronomy - Chapter 11

Devarim - Deuteronomy - Chapter 11

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 11

1. [Therefore] you shall love the Lord, your God, keep His charge, His statutes, His ordinances, and His commandments, all the days.   א. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְו‍ֹתָיו כָּל הַיָּמִים:
2. And you shall know this day; that [I speak] not with your children, who did not know and who did not see the chastisement of the Lord, your God, His greatness, His mighty hand, and His outstretched arm,   ב. וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי | לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה:
And you shall know this day: Set your attention to know, understand, and accept my reproof.   וידעתם היום: תנו לב לדעת ולהבין ולקבל תוכחתי:
that not with your children: am I now speaking, who would be able to say, “We did not know or see all this.”   כי לא את בניכם: אני מדבר עכשיו שיוכלו לומר אנו לא ידענו ולא ראינו בכל זה:
3. His signs, and His deeds, which He performed in the midst of Egypt, to Pharaoh, king of Egypt and to his entire land,   ג. וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ:
4. and what He did to the army of Egypt, to its steeds, and to its chariots, that He caused the waters of the Red Sea to inundate them when they pursued you, and the Lord destroyed them, to this day,   ד. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְהֹוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
5. and what He did for you in the desert, until you arrived at this place,   ה. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה:
6. and what He did to Dathan and Abiram, sons of Eliab, the son of Reuben, that the earth opened its mouth and swallowed them up and their households and their tents, and all the possessions at their feet, in the midst of all Israel.   ו. וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל:
[That the earth opened its mouth, and swallowed them up…] in the midst of all Israel: Wherever one of them fled, there the earth split under him and swallowed him up; these are the words of Rabbi Judah. Rabbi Nehemiah said to him: But has it not already been stated, “And the earth opened its mouth” (Num. 16:32), and not, “its mouths” [implying that the earth opened up at only one place]? Rabbi Judah said to him: How, then, do you [Reggio ed.] explain: “in the midst of all Israel” [implying it opened up in many areas]? Rabbi Nehemiah replied to him: The earth began to slope as a funnel, and wherever one of them happened to be, he rolled down until he reached the place where the earth was split (Tanchuma Buber , addendum to Korach 4).   בקרב כל ישראל: כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו, אלו דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה, והלא כבר נאמר (במדבר טז לב) ותפתח הארץ את פיה, ולא פיותיה. אמר לו, ומה אני מקיים בקרב כל ישראל. אמר לו שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם [בורח] היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה:
and all the possessions at their feet: Heb. וְאֶת כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם This is a man’s money, which sets him on his feet. - [San. 110a]   ואת כל היקום אשר ברגליהם: זה ממונו של אדם שמעמידו על רגליו:
7. But your eyes, which have seen all the great work of the Lord, which He did.   ז. כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יְהֹוָה הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה:
But your eyes, which have seen: This is connected to the verse stated above (verse 2), “That [I speak] not with your children, who did not know…,” but rather with you-“your eyes, which have seen…” [i.e. to you, whose eyes have seen…]   כי עיניכם הרואות: מוסב המקרא על האמור למעלה, (פסוק ב) כי לא את בניכם אשר לא ידעו וגו' כי אם עמכם אשר עיניכם הרואות וגו':
8. [Therefore] keep all the commandments that I command you this day, in order that you may be strong and come and possess the land to which you are crossing, to possess it,   ח. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
9. and in order that you may prolong your days on the land that the Lord swore to your forefathers to give to them and to their seed a land flowing with milk and honey.   ט. וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
10. For the land to which you are coming to possess is not like the land of Egypt, out of which you came, where you sowed your seed and which you watered by foot, like a vegetable garden.   י. כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִוא אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָּׁם אֲשֶׁר תִּזְרַע אֶת זַרְעֲךָ וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק:
[The land to which you come…] is not like the land of Egypt: but better than it. This promise was made to Israel when they left Egypt, for they would say, “Perhaps we will not come to a land as good and beautiful as this one.” One might think that Scripture is speaking derogatorily of it [the Land of Israel], and so he said to them: It is not like the land of Egypt, but it is worse than it! Therefore, Scripture says, “And Hebron was built seven years before Zoan of Egypt…” (Num. 13:22): One man built [both of] them-Ham built Zoan for his son, Mizraim, and he built Hebron for Canaan [his other son]. It is customary that one first builds the better city and afterwards builds the inferior one, because the refuse [left over] from the first, he puts into the second, and in any case, the favorite one first. Thus we learn that Hebron was a more beautiful city than Zoan. Egypt was superior to all other lands, as is stated [of it], “like the garden of the Lord, like the land of Egypt” (Gen. 13:10), and Zoan was the best of the land of Egypt, as it was the seat of royalty, for so it is stated:“For his princes were in Zoan” (Isa. 30:4), and Hebron was the worst city of Eretz Israel. For this reason, they set it apart for a burial ground, and yet it was better than Zoan. In Tractate Kethuboth (112a), however, our Rabbis explained the above in another manner: Is it possible that a man would build a house for his younger son [here Canaan], and only afterwards for his older son [Mizraim]? We must therefore explain [the meaning of וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה to be] that Hebron was built up seven times better than Zoan.   לא כארץ מצרים הוא: אלא טובה הימנה. ונאמרה הבטחה זו לישראל ביציאתם ממצרים, שהיו אומרים שמא לא נבוא אל ארץ טובה ויפה כזו. יכול בגנותה הכתוב מדבר, וכך אמר להם, לא כארץ מצרים היא, אלא רעה הימנה, תלמוד לומר (במדבר יג, כב) וחברון שבע שנים נבנתה וגו', אדם אחד בנאן, וחם בנה צוען למצרים בנו, וחברון לכנען. דרך ארץ אדם בונה את הנאה ואחר כך בונה את הכעור שפסולתו של ראשון, הוא נותן בשני. ובכל מקום, החביב קודם. הא למדת שחברון יפה מצוען, ומצרים משובחת מכל הארצות, שנאמר (בראשית יג, י) כגן ה' כארץ מצרים, וצוען שבח מצרים היא, שהיתה מקום מלכות, שכן הוא אומר (ישעיה ל, ד) כי היו בצוען שריו. וחברון פסולתה של ארץ ישראל, לכך הקצוה לקבורת מתים, ואף על פי כן היא יפה מצוען. ובמסכת כתובות (קיב א) דרשו בענין אחר, אפשר אדם בונה בית לבנו הקטן ואחר כך לבנו הגדול, אלא שמבונה על אחד משבעה בצוען:
[The land of Egypt,] out of which you came: Even the land of Goshen and the land of Rameses in which you dwelt, and which is the best of the land of Egypt, as it is said, “in the best of the land, [in the land of Rameses]” (Gen. 47:11)-even that is not like the land of Israel.   אשר יצאתם משם: אפילו ארץ רעמסס [וארץ גושן] אשר ישבתם בה והיא במיטב ארץ מצרים שנאמר (בראשית מז, יא) במיטב הארץ וגו', אף היא אינה כארץ ישראל:
[like the land of Egypt…] which you watered by foot: The land of Egypt required bringing water from the Nile by foot in order to water it; you had to rise from your sleep and toil. And only the low-lying areas were watered [i.e., were irrigated by the Nile], but not the high land, so you had to carry up water from the lower to the higher areas. But this [land, namely Canaan] “absorbs water from the rains of heaven.” While you sleep in your bed, the Holy One, blessed is He, waters both low and high areas, both areas that are exposed and those that are not, all at once [Sifrei]   והשקית ברגלך: ארץ מצרים היתה צריכה להביא מים מנילוס ברגלך ולהשקותה וצריך אתה לנדד משנתך ולעמול, והנמוך שותה ולא הגבוה, ואתה מעלה המים מן הנמוך לגבוה. אבל זו (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים אתה ישן על מטתך, והקב"ה משקה נמוך וגבוה, גלוי ושאינו גלוי, כאחת:
like a vegetable garden: which does not have enough water from rain, and one has to water it by foot, [carrying water] upon one’s shoulder.   כגן הירק: שאין די לו בגשמים ומשקין אותו ברגל ובכתף:
11. But the land, to which you pass to possess, is a land of mountains and valleys and absorbs water from the rains of heaven,   יא. וְהָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ הָרִים וּבְקָעֹת לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם:
a land of mountains and valleys: The mountain land is superior to the land of the plain: On the plain, in an area of land that would produce a kor [a measure of grain], one would actually sow only [enough seed to produce] a kor . On the mountain, however, from an area of land that would produce a kor, one could take out of it five kor s, four from its four slopes and one on its summit. — [Sifrei 11:11]   ארץ הרים ובקעות: משובח ההר מן המישור, שהמישור, בבית כור אתה זורע כור, אבל ההר בבית כור ממנו חמשת כורין, ארבע מארבע שפועיו, ואחד בראשו:
and valleys: Heb. וּבְקָעֹת. These are plains.   ובקעות: הן מישור:
12. a land the Lord, your God, looks after; the eyes of Lord your God are always upon it, from the beginning of the year to the end of the year.   יב. אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:
the Lord, your God, looks after: But does He not look after all lands, as it is said,“To rain on the earth where no man is” (Job 38:26) ? Rather, it is as if God cares only for it, and with that caring, which He cares for it, He cares for all the [other] lands along with it. — [Sifrei 11:12]   אשר ה' אלהיך דורש אותה: והלא אף כל הארצות הוא דורש, שנאמר (איוב לח, כו) להמטיר על ארץ לא איש, אלא כביכול אינו דורש אלא אותה, ועל ידי אותה דרישה שדורשה דורש את כל הארצות עמה:
the eyes of the Lord, your God, are always upon it: to see what it requires and to make for it new decrees, sometimes for good and sometimes for bad, as is found in [Tractate] Rosh Hashanah (17b).   תמיד עיני ה' אלהיך בה: לראות מה היא צריכה ולחדש בה גזרות, עתים לטובה עתים לרעה וכו', כדאיתא בראש השנה (יז ב):
from the beginning of the year [to the end of the year]: At the beginning of the year [i.e., Rosh Hashanah], it is judged [by God] what will be at its conclusion (Rosh Hashanah 8a).   מרשית השנה: מראש השנה נידון מה יהא בסופה:
13. And it will be, if you hearken to My commandments that I command you this day to love the Lord, your God, and to serve Him with all your heart and with all your soul,   יג. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:
And it will be, if you hearken: [The word] וְהָיָה is referring to what is said above (verse 11):“and absorbs water from the rains of heaven”   והיה אם שמוע: והיה, מוסב על האמור למעלה, (פסוק יא) למטר השמים תשתה מים:
And it will be, if you hearken: Heb. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ lit., And it will be, if hearkening you will hearken. If you hearken to the old [i.e., if you study what you have already learned], you will hearken to the new [i.e., you will have a new and deeper understanding]. Similar is [the meaning of]“And it will be, if you forget” (אִם שָׁכֹחַ תִּשְׁכַּח) (Deut. 8:19): If you have begun to forget [the Torah you have learned], eventually you will forget all of it, for so it is written in the Megillah 1: “If you leave Me for one day, I will leave you for two days.” - [Sifrei on Deut. 11:22, Yerushalmi Ber. 9:5, Midrash Shmuel 1]   והיה אם שמוע תשמעו: אם תשמע בישן תשמע בחדש. וכן (דברים ח, יט) והיה אם שכוח תשכח, אם התחלת לשכוח סופך שתשכח כולה, שכן כתיב במגלה אם תעזבני יום יומים אעזבך:
command you this day: [“this day” suggests] that [the commandments] should [always] be to you as new, as though you had just heard them on this very day. — [Sifrei , 11:32]   מצוה אתכם היום: שיהיו עליכם חדשים, כאלו שמעתם בו ביום:
to love the Lord: You should not say: “I will learn in order to become rich,” [or] “in order to be referred to as ‘Rabbi,’” [or] “in order that I receive a reward.” Rather, whatever you do, do out of love [for God], and ultimately, the honor will come.- [Sifrei]   לאהבה את ה': שלא תאמר הרי אני לומד בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רב, בשביל שאקבל שכר. אלא כל מה שתעשו עשו מאהבה וסוף הכבוד לבא:
and to serve Him with all your heart: i.e. with a service of the heart, and that is prayer, for prayer is called service, as it is said, “your God, Whom you serve regularly” (Dan. 6:17). But was there a [Temple] service in Babylon? Rather, [the term service is used] because he prayed, as it is said, “where there were open windows [in his upper chamber opposite Jerusalem, and three times a day he kneeled on his knees and prayed…]” (Dan. 6:11). And so, too, it states regarding David, “My prayer shall be established like incense before You” (Ps. 141:2). - [Sifrei]   ולעבדו בכל לבבכם: עבודה שהיא בלב. וזו היא תפלה, שהתפלה קרויה עבודה, שנאמר (דניאל ו, יז) אלהך די אנת פלח ליה בתדירא, וכי יש פולחן בבבל, אלא על שהיה מתפלל, שנאמר (שם ו, יא) וכוין פתיחן ליה וגו'. וכן בדוד הוא אומר (תהלים קמא, ב) תכון תפלתי קטרת לפניך:
[To love the Lord…] with all your heart, and with all your soul: But did he not already admonish us, [by the words]“[And you shall love the Lord, your God,] with all your heart and with all your soul” (Deut. 6:5)? [That, however, was] an admonition addressed for the individual, [while this is] an admonition to the community. — [Sifrei]   בכל לבבכם ובכל נפשכם: והלא כבר הזהיר על כך (דברים ו, ה) בכל לבבך ובכל נפשך, אלא, אזהרה ליחיד אזהרה לצבור:
14. I will give the rain of your land at its time, the early rain and the latter rain, and you will gather in your grain, your wine, and your oil.   יד. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ:
I will give the rain of your land: You will have done what is [incumbent upon] you; [so] I will do what is [incumbent] upon Me. — [Sifrei]   ונתתי מטר ארצכם: עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי:
at its time: At night, so it will not disturb you. Another explanation of “at its time” is: On Sabbath [Friday] nights, when everyone is at home.   בעתו: בלילות שלא יטריחו אתכם. דבר אחר בעתו, בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם:
the early rain: Heb. יוֹרֶה. This is the rain that falls after [the] sowing [season], which thoroughly sates (מְרַוֶּה) the soil and the seeds.   יורה: היא רביעה הנופלת לאחר הזריעה שמרוה את הארץ ואת הזרעים:
the latter rain: Heb. מַלְקוֹשׁ. The rain that falls just before the harvest time, to fill the grain on its stalks. The term מַלְקוֹשׁ refers to something that is late, as in the Targum [Onkelos], we translate וְהָיָה הָעֲטֻפִים לְלָבָן “the ones that delayed were Laban’s” (Gen. 30:42) as לְקִישַׁיָּא. Another explanation: For this reason, it is called מַלְקוֹשׁ namely because it falls upon the ears (מְלִילוֹת) and the stalks (קַשִּׁין) [i.e., just before the harvest, thus מַלְקוֹשׁ is a combination of these two words].   ומלקוש: רביעה היורדת סמוך לקציר למלאות התבואה בקשיה. ולשון מלקוש, דבר המאוחר. כדמתרגמינן (בראשית ל מב) והיה העטופים ללבן, לקשיא. דבר אחר לכך נקראת מלקוש שיורדת על המלילות ועל הקשין:
and you will gather in your grain: You will gather it into the house, and not your enemies, as it is said: “[The Lord swore…] 'I will no longer give your grain as food [to your enemies, and foreigners will no longer drink your wine….[But those who gather it in will eat it…” (Isa. 62:8, 9), and not as it is said “And it was when Israel had sown, [that Midian came up… and they destroyed the produce of the earth]” (Jud. 6:3, 4).   ואספת דגנך: אתה תאספנו אל הבית ולא אויביך. כענין שנאמר (ישעי' סב, ח - ט) אם אתן את דגנך וגו' כי מאספיו יאכלוהו, ולא כענין שנאמר (שופטים ו ג) והיה אם זרע ישראל וגו':
15. And I will give grass in your field for your livestock, and you will eat and be sated.   טו. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
And I will give grass in your field [for your livestock]: so that you will not have to lead them to distant pastures. Another explanation: That you will be able to trim your grain all through the winter and cast it before your livestock, and if you refrain from doing this thirty days before the harvest, it will not produce any less grain. - [Sifrei]   ונתתי עשב בשדך: שלא תצטרך להוליכם למדבריות. דבר אחר שתהיה גוזז תבואתך כל ימות הגשמים ומשליך לפני בהמתך ואתה מונע ידך ממנה שלשים יום קודם לקציר ואינה פוחתת מדגנה:
and you will eat and be sated: This is another blessing: That the bread will be blessed within the stomach, that you may eat and be sated.   ואכלת ושבעת: ,הרי זו ברכה אחרת, שתהא ברכה מצויה בפת בתוך המעים ואכלת ושבעת:
16. Beware, lest your heart be misled, and you turn away and worship strange gods and prostrate yourselves before them.   טז. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם:
Beware, [lest your heart be misled]: Since you will eat and be full, beware that you do not rebel [against the Holy One, blessed is He], for nobody rebels against the Holy One, blessed is He, except out of satiety, as it is said, “lest you eat and be sated… and your herds and your flocks multiply… What does he [Moses] say after this? ”and your heart grows haughty, and you forget the Lord, your God" (Deut. 8:12-14).   השמרו לכם: כיון שתהיו אוכלים ושבעים, השמרו לכם שלא תבעטו, שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה, שנאמר (דברים ח, יב - יד) פן תאכל ושבעת ובקרך וצאנך ירביון, מה הוא אומר אחריו, ורם לבבך ושכחת:
and you turn away: to depart from the Torah, and as a result of this, “and worship strange gods,” for as soon as a man departs from the Torah, he goes and cleaves to idolatry. Similarly, David said, “for they have driven me today, from cleaving to the Lord’s heritage, saying, 'Go, worship [strange gods]’” (I Sam. 26:19). But who [actually] said this to him? [He meant to say,] Since I am driven from being occupied with the Torah, I am closer to the danger of worshipping strange gods. — [Sifrei]   וסרתם: לפרוש מן התורה ומתוך כך ועבדתם אלהים אחרים. שכיון שאדם פורש מן התורה הולך ומדבק בעבודה זרה. וכן דוד אמר (שמואל א' כו, יט) כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד וגו', ומי אמר לו כן, אלא כיון שאני מגורש מלעסוק בתורה, הריני קרוב לעבוד אלהים אחרים:
strange gods: [Gods] that are strangers to those who worship them. The worshipper cries out to it, but it does not answer him; consequently, it becomes to him as a stranger.   אלהים אחרים: שהם אחרים לעובדיהם, צועק אליו ואינו עונהו, נמצא עשוי לו כנכרי:
17. And the wrath of the Lord will be kindled against you, and He will close off the heavens, and there will be no rain, and the ground will not give its produce, and you will perish quickly from upon the good land that the Lord gives you.   יז. וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם:
[The ground will not give] its produce: Heb. יְבוּלָהּ. It will not yield the quantity that you bring (מוֹבִיל) to it, as it said: “You have sown much, but you bring in little” (Hag. 1:6). - [Sifrei]   את יבולה: אף מה שאתה מוביל לה, כענין שנאמר (חגי א, ו) זרעתם הרבה והבא מעט:
and you will perish quickly: In addition to all the other sufferings, I will exile you from the land that caused you to sin. This may be compared to a king who sent his son to a feast hall and admonished him, “Do not eat or drink more than necessary, so that you will arrive home clean.” The son, however, did not take heed. He ate and drank more than he needed, and he regurgitated and soiled all the guests. They took him by his hands and feet, and threw him behind the palace. — [Sifrei]   ואבדתם מהרה: על כל שאר היסורין אגלה אתכם מן האדמה, שגרמה לכם לחטוא. משל למלך ששלח בנו לבית המשתה והיה יושב ומפקידו אל תאכל יותר מצרכך שתבא נקי לביתך, ולא השגיח הבן ההוא. אכל ושתה יותר מצרכו והקיא וטנף את כל בני המסיבה. נטלוהו בידיו וברגליו וזרקוהו אחורי פלטרין:
quickly: I will give you no extensions. And if you ask: Was not an extension given to the generation of the flood, as it is said, “and his days will be [i.e., an extension will be given to him for] one hundred and twenty years” (Gen. 6:3)? [The answer is that] the generation of the flood had no one to learn from, but you do have someone to learn from. - [Sifrei]   מהרה: איני נותן לכם ארכא. ואם תאמרו והלא נתנה ארכא לדור המבול, שנאמר (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה, דור המבול לא היה להם ממי ללמוד ואתם יש לכם ממי ללמוד:
18. And you shall set these words of Mine upon your heart and upon your soul, and bind them for a sign upon your hand and they shall be for ornaments between your eyes.   יח. וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם:
And you shall set these words of Mine: Even after you have been exiled, make yourselves distinctive with My commandments: Put on tefillin and make mezuzoth , so that these will not be new to you when you return. Similarly, it is said, “Set up markers for yourself” (Jer. 31:20). - [Sifrei]   ושמתם את דברי: אף לאחר שתגלו היו מצויינים במצות, הניחו תפילין, עשו מזוזות כדי שלא יהיו לכם חדשים כשתחזרו. וכן הוא אומר (ירמיה לא, כ) הציבי לך ציונים:
19. And you shall teach them to your sons to speak with them, when you sit in your house and when you walk on the way and when you lie down and when you rise.   יט. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
[And you shall teach them to your sons,] to speak with them: From the moment your son knows how to speak, teach him, “Moses commanded us the Torah” (Deut. 33:4). Let him learn speech through this (Sukkah 42a). From this, our Rabbis taught: When the infant begins to talk, his father should speak to him in the Holy Tongue, and should teach him the Torah. If he does not do this, it is as though he buries him, as it is stated [here], “And you shall teach them to your sons to speak with them…” [in order that your days may increase, and the days of your children].   לדבר בם: משעה שהבן יודע לדבר, למדהו תורה צוה לנו משה (דב' לג ד), שיהא זה למוד דבורו. מכאן אמרו, כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה, ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו, שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו':
20. And you shall inscribe them upon the doorposts of your house and upon your gates,   כ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
21. in order that your days may increase and the days of your children, on the land which the Lord swore to your forefathers to give them, as the days of heaven above the earth.   כא. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ:
in order that your days may increase and the days of your children: If you do so, they will increase, but if not, they will not increase, for the words of the Torah may be interpreted, so that we may deduce from a negative statement its positive inference, and from a positive statement, its negative inference. — [Sifrei]   למען ירבו ימיכם וימי בניכם: אם עשיתם כן ירבו, ואם לאו לא ירבו, שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן, ומכלל הן לאו:
[the land which the Lord swore to your forefathers] to give them: it is not written here “to give you,” but rather,“to give them.” From this, we learn that [the tenet of] the resurrection of the dead has its basis from the Torah. — [Sifrei]   לתת להם: לתת לכם אין כתיב כאן, אלא לתת להם, מכאן נמצינו למדים תחיית המתים מן התורה:
22. For if you keep all these commandments which I command you to do them, to love the Lord, your God, to walk in all His ways, and to cleave to Him,   כב. כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂתָהּ לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְדָבְקָה בוֹ:
For if you keep [all these commandments]: Heb. שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן [The repetition of שָׁמֹר is to] admonish us many times to be careful with one’s learning, lest it be forgotten. - [Sifrei]   שמור תשמרון: אזהרת שמירות הרבה להזהר בתלמודו שלא ישתכח:
to walk in all His ways: God is merciful, so you, too, be merciful; He bestows loving-kindness, so you, too, bestow loving-kindness. — [Sifrei]   ללכת בכל דרכיו: הוא רחום ואתה תהא רחום, הוא גומל חסדים ואתה גומל חסדים:
and to cleave to Him: Is it possible to say this? Is God not “a consuming fire” (Deut. 4:24)? Rather, it means: Cleave to the disciples and the Sages, and I will consider it as though you cleave to Me. — [Sifrei]   ולדבקה בו: אפשר לומר כן, והלא אש אוכלה הוא, אלא הדבק בתלמידים ובחכמים ומעלה אני עליך כאלו נדבקת בו:
23. then the Lord will drive out all these nations from before you, and you will possess nations greater and stronger than you.   כג. וְהוֹרִישׁ יְהֹוָה אֶת כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה מִלִּפְנֵיכֶם וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם:
Then the Lord will drive out [all these nations from before you]: Since you have fulfilled what is [incumbent] upon you, I will do what is [incumbent] upon Me. — [Sifrei]   והוריש ה': עשיתם מה שעליכם אף אני אעשה מה שעלי:
stronger than you: You are strong, but they are stronger than you, for if it were not that the Israelites were strong, what is the praise that he [Moses] is praising the Amorites by saying of them that they are, “stronger than you”? But, [the answer is that] you are stronger than all other nations and they [the Amorites] are stronger than you. — [Sifrei]   ועצמים מכם: אתם גבורים, והם גבורים מכם, שאם לא שישראל גבורים, מה השבח שמשבח את האמוריים לומר ועצומים מכם, אלא אתם גבורים משאר אומות והם גבורים מכם:
24. Every place upon which the soles of your feet will tread, will be yours: from the desert and the Lebanon, from the river, the Euphrates River, and until the western sea, will be your boundary.   כד. כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן הַנָּהָר נְהַר פְּרָת וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם:
25. No man will stand up before you; the Lord your God will cast the fear of you and the dread of you on all the land upon which you tread, as He spoke to you.   כה. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם יִתֵּן | יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּדְרְכוּ בָהּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם:
No man will stand up [before you]: From this verse it is understood only [that]“a man” [will not be able to stand up before Israel]. How do we know that a nation, a family, or a woman with her witchcraft will also not be able to stand up before Israel? Therefore, it says: לֹא-יִתְיַצֵּב, “there will be no standing up [before you]”-at all. If so, why does it say:“man”? [It means any man], even as [mighty as] Og, king of Bashan. - [Sifrei]   לא יתיצב איש וגו': אין לי אלא איש, אומה ומשפחה ואשה בכשפיה מנין, תלמוד לומר לא יתיצב מכל מקום. אם כן מה תלמוד לומר איש, אפילו כעוג מלך הבשן:
The Lord… will set] the fear of you and the dread of you [on all the land]: Heb. פַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם. Is not פַּחַד the same as מוֹרָא [both meaning fear]? But [the answer is that] פַּחְדְּכֶם“the fear of you,” refers to those near by, and מוֹרַאֲכֶם,“the dread of you,” to those distant, for פַּחַד denotes“sudden fear,” and מוֹרָא denotes anxiety enduring many days.   פחדכם ומוראכם: והלא פחד הוא מורא, אלא פחדכם על הקרובים ומוראכם על הרחוקים. פחד לשון בעיתת פתאום. מורא לשון דאגה מימים רבים:
as He spoke to you: And where did He speak [about this]?“I will cast My terror before you” (Exod. 23:27). - [Sifrei]   כאשר דבר לכם: והיכן דבר (שמות כג, כז) את אימתי אשלח לפניך וגו':
26. Behold, I set before you today a blessing and a curse.   כו. רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה:
A blessing and a curse: [i.e.,] those that were stated, [respectively,] on Mount Gerizim and on Mount Ebal.   ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה: האמורות בהר גריזים ובהר עיבל:
27. The blessing, that you will heed the commandments of the Lord your God, which I command you today;   כז. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם:
The blessing: on the condition that you listen [and obey].   את הברכה: על מנת אשר תשמעו:
28. and the curse, if you will not heed the commandments of the Lord your God, but turn away from the way I command you this day, to follow other gods, which you did not know.   כח. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְו‍ֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם:
[If you… depart] from the way that I command you this day, to follow [other gods]: This teaches that whoever worships idols departs from the entire path that Israel has been commanded. From here [our Rabbis] said: One who acknowledges [the divinity of] pagan deities is as though he denies the entire Torah. — [Sifrei]   מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת וגו': הא למדת שכל העובד עבודה זרה הרי הוא סר מכל הדרך שנצטוו ישראל. מכאן אמרו כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה:
29. And it will be, when the Lord, your God, will bring you to the land to which you come, to possess it, that you shall place those blessing upon Mount Gerizim, and those cursing upon Mount Ebal.   כט. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִּים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל:
you shall place those blessing: As the Targum [Onkelos] renders it: יָת מְבָרְכַיָא,“those who bless.”   ונתתה את הברכה: כתרגומו ית מברכיא, את המברכים:
upon Mount Gerizim: [עַל, usually “upon,” here means] “facing Mount Gerizim.” [The Levites] turned their faces [toward the mountain] and began with the blessing:“Blessed is the man who does not make any graven or molten image….” Each of the curses in that section [beginning Deut. 27:15] were first stated in the expression of a blessing. Afterwards, they turned their faces towards Mount Ebal and began [to recite the corresponding] curse. — [Sotah 32a]   על הר גרזים: כלפי הר גרזים הופכין פניהם ופתחו בברכה, ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה וגו'. כל הארורים שבפרשה אמרו תחלה בלשון ברוך ואחר כך הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה:
30. Are they not on the other side of the Jordan, way beyond, in the direction of the sunset, in the land of the Canaanites, who dwell in the plain, opposite Gilgal, near the plains of Moreh?   ל. הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:
Are they not [on the other side of the Jordan]?- [: Moses] gave [geographical] landmarks [describing the mountains].   הלא המה: נתן בהם סימן:
beyond: Heb. אַחֲרֵי, [I.e.,] after crossing the Jordan, much further on in distance, for that is the meaning of the expression אַחֲרֵי, “beyond”; wherever [the term] אַחֲרֵי is used, [it signifies]“a great separation [in time or place].”   אחרי: אחר העברת הירדן הרבה והלאה למרחוק. וזהו לשון אחרי. כל מקום שנאמר אחרי, מופלג הוא:
[on the other side of the Jordan, way beyond,] in the direction of the sunset: [i.e.,] beyond the Jordan, toward the west. And the cantillation marks of the verse prove that [אַחֲרֵי and דֶּרֶךְ] refer to two separate things, for they are marked with two [conjunctive] accents [thus demonstrating that these words are not connected]: אַחֲרֵי is punctuated with a pashta [which separates the word from the succeeding one], and דֶּרֶךְ is punctuated with a mashpel [which we call a yetib]. In addition, [the ד of the word דֶּרֶךְ has a dagesh inside it [which indicates that the word דֶּרֶךְ begins a new phrase or topic]. If, however, אַחֲרֵי דֶרֶךְ were one phrase [meaning “beyond the direction”], then אַחֲרֵי would have been punctuated by a conjunctive accent, namely a shofar hafuch [which we call a mahpach] and דֶּרֶךְ by a pashta [the combination of which indicates the connection between those words. Additionally, the ד of the word דֶּרֶךְ] would not have a dagesh inside it. [But this is not so, and thus אַחֲרֵי and דֶּרֶךְ are separate words in this verse.]   דרך מבוא השמש: להלן מן הירדן לצד מערב. וטעם המקרא מוכיח שהם שני דברים, שננקדו בשני טעמים, אחרי נקוד בפשטא, ודרך נקוד במשפל והוא דגוש, ואם היה אחרי דרך דבור אחד, היה נקוד אחרי במשרת בשופר הפוך, ודרך בפשטא ורפה:
opposite: Far off from Gilgal.   מול הגלגל: רחוק מן הגלגל:
[near] the plains of Moreh: This is Shechem, as is stated:“to the place of Shechem, to the plain of Moreh” (Gen. 12:6).   אלוני מורה: שכם הוא, שנאמר (בראשית יב, ו) עד מקום שכם עד אלון מורה:
31. For you are crossing the Jordan, to come to possess the land which the Lord, your God, is giving you, and you shall possess it and dwell in it.   לא. כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ:
For you are crossing the Jordan: The miracles [that will occur for you during your crossing] of the Jordan will be a sign in your hands that you will come and inherit the land [as promised]. — [Sifrei]   כי אתם עוברים את הירדן וגו': נסים של ירדן יהיו סימן בידכם שתבואו ותירשו את הארץ:
32. And you shall keep to perform all the statutes and ordinances that I am setting before you today.   לב. וּשְׁמַרְתֶּם לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַחֻקִּים וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG