Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Devarim - Deuteronomy - Chapter 6

Devarim - Deuteronomy - Chapter 6

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 6

1. This is the commandment, the statutes, and the ordinances that the Lord, your God, commanded to teach you, to perform in the land into which you are about to pass, to possess it.   א. וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
2. In order that you fear the Lord, your God, to keep all His statutes and His commandments that I command you, you, your son, and your son's son, all the days of your life, and in order that your days may be lengthened.   ב. לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ:
3. And you shall, [therefore,] hearken, O Israel, and be sure to perform, so that it will be good for you, and so that you may increase exceedingly, just as the Lord, the God of your fathers, spoke to you, a land flowing with milk and honey.   ג. וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:
4. Hear, O Israel: The Lord is our God; the Lord is one.   ד. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה | אֶחָד:
The Lord is our God; the Lord is one: The Lord, who is now our God and not the God of the other nations-He will be [declared] in the future “the one God,” as it is said: “For then I will convert the peoples to a pure language that all of them call in the name of the Lord” (Zeph. 3:9), and it is [also] said: “On that day will the Lord be one and His name one” (Zech. 14:9). (see Sifrei)   ה' אלהינו ה' אחד: ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
5. And you shall love the Lord, your God, with all your heart and with all your soul, and with all your means.   ה. וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ:
And you shall love [the Lord]: Perform His commandments out of love. The one who acts out of love cannot be compared to the one who acts out of fear. If one serves his master out of fear, when the master sets a great burden upon him, this servant will leave him and go away [whereas if out of love he will serve him even under great burden] (Sifrei 6:5).   ואהבת: עשה דבריו מאהבה אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה. העושה אצל רבו מיראה כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו:
with all your heart: Heb. בְּכָל-לְבָבְךָ [The double “veth” in לְבָבְךָ, instead of the usual form לִבְּךָ, suggests:] Love Him with your two inclinations [the good and the evil]. (Sifrei; Ber. 54a) Another explanation; “with all your heart,” is that your heart should not be divided [i.e., at variance] with the Omnipresent (Sifrei).   בכל לבבך: בשני יצריך. דבר אחר בכל לבבך, שלא יהיה לבך חלוק על המקום:
and with all your soul: Even if He takes your soul (Sifrei; Ber. 54a, 61a).   ובכל נפשך: אפילו הוא נוטל את נפשך:
and with all your means: Heb. וּבְכָל-מְאֹדֶךָ, with all your possessions. There are people whose possessions are more precious to them than their own bodies. Therefore, it says, “and with all your means.” (Sifrei) Another explanation of וּבְכָל-מְאֹדֶךָ is: You shall love God with whatever measure (מִדָּה) He metes out to you, whether it be the measure of good or the measure of retribution. Thus also did David say: “I will lift up the cup of salvations [and I will call upon the name of the Lord]” (Ps. 116:12-13); “I found trouble and grief [and I called out in the name of the Lord]” (Ps. 116:3-4).   ובכל מאדך: בכל ממונך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו לכך נאמר ובכל מאדך. דבר אחר ובכל מאדך בכל מדה ומדה שמודד לך בין במדה טובה בין במדת פורענות וכן דוד הוא אומר (תהלים קטז, יג) כוס ישועות אשא וגו' (שם קטז, יג) צרה ויגון אמצא וגו':
6. And these words, which I command you this day, shall be upon your heart.   ו. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ:
And these words… shall be: What is this“love” [referred to in the previous verse]? It is that these words [the mitzvoth] shall be upon your heart, and through this, you will come to recognize the Holy One, blessed be He, and will [consequently] cling to His ways. (Sifrei 6:6)   והיו הדברים האלה: ומהו האהבה והיו הדברים האלה, שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו:
which I command you this day: they should not appear to you as an antiquated edict (דְּיוּטַגְמָא) which no one cares about, but as a new one, which everyone hastens to read. The word דְּיוּטַגְמָא means: a royal edict which comes in writing.(Sifrei)   אשר אנכי מצוך היום: לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא מצות המלך הבאה במכתב:
7. And you shall teach them to your sons and speak of them when you sit in your house, and when you walk on the way, and when you lie down and when you rise up.   ז. וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ:
And you will teach them: Heb. וְשִׁנַּנְתָּם. This is an expression of sharpness, meaning that these words should be sharply impressed in your mouth, so that if a person asks you something, you will not have to hesitate about it, but you will tell him immediately. (Sifrei ; Kidd. 30a)   ושננתם: לשון חדוד הוא, שיהיו מחודדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו, אלא אמור לו מיד:
to your sons: These are your disciples. We find everywhere that disciples are termed “sons,” as it is said: “You are children to the Lord your God” (Deut. 14:1), and it says: “The disciples [lit. sons] of the prophets who were in Bethel” (II Kings 2:3). So too, we find that Hezekiah taught Torah to all Israel and called them children, as it is said: “My sons, now do not forget” (II Chron. 29:11). And just as disciples are called “children,” as it is said “You are children to the Lord your God” so too, the teacher is called “father,” as it is said [that Elisha referred to his teacher Elijah by the words] “My father, my father, the chariot of Israel…” (II Kings 2:12) (Sifrei 6:7).   לבניך: אלו התלמידים. מצינו בכל מקום שהתלמידים קרוים בנים, שנאמר (דברים יד, א) בנים אתם לה' אלהיכם, ואומר (מלכים ב' ב, ג) בני הנביאים אשר בבית אל, וכן בחזקיהו שלמד תורה לכל ישראל וקראם בנים שנאמר (ד"ה ב' כט, יא) בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרוים בנים, שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם, כך הרב קרוי אב, שנאמר (מלכים ב' ב) אבי אבי רכב ישראל וגו':
and speak of them: That your principal topic of conversation should be only about them; make them the main topic, not the secondary one. (Sifrei)   ודברת בם: שלא יהא עיקר דבורך אלא בם. עשם עיקר ואל תעשם טפל:
and when you lie down: Now this [latter verse] might lead one to think [that the obligation to recite the “shema” is] even if one lies down in the middle of the day. Therefore it states; “and when you rise up” ; now this [latter verse] might lead one to think [that the obligation to recite the “shema” is] even if you arise in the middle of the night! It says therefore,“When you sit in your house, and when you walk on the way.” The Torah is thus speaking of the usual manner of conduct: The [usual] time of lying down and the [usual] time of rising up. (Sifrei)   ובשכבך: יכול אפילו שכב בחצי היום תלמוד לומר ובקומך. יכול אפילו עמד בחצי הלילה, תלמוד לומר בשבתך בביתך ובלכתך בדרך. דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה:
8. And you shall bind them for a sign upon your hand, and they shall be for ornaments between your eyes.   ח. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ:
And you shall bind them for a sign upon your hand: These are the tefillin of the arm.   וקשרתם לאות על ידך: אלו תפילין שבזרוע:
and they shall be for ornaments between your eyes: Heb. לְטֹטָפֹת. These are the tefillin of the head, and because of the number of the Scriptural sections contained in them [namely four], they are called טֹטָפֹת - totafoth, for טַט - tat in Coptic means “two,” פַּת - path in Afriki (Phrygian) [also] means “two.” (San. 4b)   והיו לטטפת בין עיניך: אלו תפילין שבראש ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפת. טט בכתפי שתים, פת באפריקי שתים:
9. And you shall inscribe them upon the doorposts of your house and upon your gates.   ט. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ:
the doorposts of your house: The word is מְזֻזוֹת [and not, מְזוּזוֹת, i.e., without the letter“vav”] to indicate that there is need for only one מְזוּזָה - mezuzah per door.   מזזות ביתך: מזזות כתיב, שאין צריך אלא אחת:
and upon your gates: This [“gates”] is to include the gates of courtyards, the gates of provinces, and the gates of cities [in that they also require a mezuzah]. (Yoma 11a)   ובשעריך: לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עיירות:
10. And it will be, when the Lord, your God, brings you to the land He swore to your fathers, to Abraham, to Isaac, and to Jacob, to give you, great and good cities that you did not build,   י. וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ | יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֶת לָךְ עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת אֲשֶׁר לֹא בָנִיתָ:
11. and houses full of all good things that you did not fill, and hewn cisterns that you did not hew, vineyards and olive trees that you did not plant, and you will eat and be satisfied.   יא. וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא חָצַבְתָּ כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא נָטָעְתָּ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ:
hewn: Since it [the Land of Israel] was a stony and rocky place, the term“hewn” is appropriate [regarding the cisterns there].   חצובים: לפי שהיו מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:
12. Beware, lest you forget the Lord, Who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage.   יב. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְהֹוָה אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים:
out of the house of bondage: Heb. מִבֵּית עֲבָדִים, lit. out of the house of slaves. As the Targum [Onkelos] renders: out of the house of slavery, i.e., out of the place where you were slaves [and “not the house that belonged to slaves.”]   מבית עבדים: כתרגומו מבית עבדותא, ממקום שהייתם שם עבדים:
13. You shall fear the Lord, your God, worship Him, and swear by His name.   יג. אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:
and swear by His name: If you possess all the attributes mentioned here, that you fear His name and serve Him, then you may swear by His Name, for if you fear His name, you will be cautious with your oath, but if [you do] not, you must not swear [by His name].   ובשמו תשבע: אם יש בך כל המדות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו לא תשבע:
14. Do not go after other gods, of the gods of the peoples who are around you.   יד. לֹא תֵלְכוּן אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיכֶם:
of the gods of the peoples who are around you: The same applies to the gods of those peoples who are distant [from you], but, because you see those who are around you erring after them, it was necessary to warn you especially about them [i.e., the gods of the people close to you].   מאלהי העמים אשר סביבותיכם: הוא הדין לרחוקים אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם הוצרך להזהיר עליהם ביותר:
15. For the Lord, your God, is a zealous God among you, lest the wrath of the Lord, your God, be kindled against you, and destroy you off the face of the earth.   טו. כִּי אֵל קַנָּא יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ פֶּן יֶחֱרֶה אַף יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּךְ וְהִשְׁמִידְךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
16. You shall not try the Lord, your God, as you tried Him in Massah.   טז. לֹא תְנַסּוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה:
In Massah: When they went out of Egypt, when they tested Him concerning water, as it is said [that they asked], “Is the Lord among us or not?” (Exodus 17:7) [Hence “Massah” means test.]   במסה: כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר (שמות יז, ז) היש ה' בקרבנו:
17. Diligently keep the commandments of the Lord, your God, and His testimonies. and His statutes, which He has commanded you.   יז. שָׁמוֹר תִּשְׁמְרוּן אֶת מִצְוֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְעֵדֹתָיו וְחֻקָּיו אֲשֶׁר צִוָּךְ:
18. And you shall do what is proper and good in the eyes of the Lord, in order that it may be well with you, and that you may come and possess the good land which the Lord swore to your forefathers,   יח. וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֶיךָ:
what is proper and good: This refers to compromising, acting beyond the strict demands of the law.   הישר והטוב: זו פשרה, לפנים משורת הדין:
19. to drive out all your enemies from before you, as the Lord has spoken.   יט. לַהֲדֹף אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה:
[To drive out all your enemies…] as [the Lord] has spoken: And where did He speak? When He said,“and I will confuse all the people….” (Exod. 23: 27)   כאשר דבר: והיכן דבר (שמות כג כז) והמותי את כל העם וגו':
20. If your son asks you in time to come, saying, "What are the testimonies, the statutes, and the ordinances, which the Lord our God has commanded you?"   כ. כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם:
If your son asks you in time to come: Heb. מָחָר. [The word] מָחָר [which usually means “tomorrow”] may [also] mean“at a later time.”   כי ישאלך בנך מחר: יש מחר שהוא אחר זמן:
21. You shall say to your son, "We were slaves to Pharaoh in Egypt, and the Lord took us out of Egypt with a strong hand.   כא. וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיֹּצִיאֵנוּ יְהֹוָה מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה:
22. And the Lord gave signs and wonders, great and terrible, upon Egypt, upon Pharaoh, and upon all his household, before our eyes.   כב. וַיִּתֵּן יְהֹוָה אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים | בְּמִצְרַיִם בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ:
23. And he brought us out of there, in order that He might bring us and give us the land which He swore to our fathers.   כג. וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ:
24. And the Lord commanded us to perform all these statutes, to fear the Lord, our God, for our good all the days, to keep us alive, as of this day.   כד. וַיְצַוֵּנוּ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה:
25. And it will be for our merit that we keep to observe all these commandments before the Lord, our God, as He has commanded us."   כה. וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG