Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Devarim - Deuteronomy - Chapter 4

Devarim - Deuteronomy - Chapter 4

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 4

1. And now, O Israel, hearken to the statutes and to the judgments which I teach you to do, in order that you may live, and go in and possess the land which the Lord, God of your forefathers, is giving you.   א. וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים וְאֶל הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת לְמַעַן תִּחְיוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם נֹתֵן לָכֶם:
2. Do not add to the word which I command you, nor diminish from it, to observe the commandments of the Lord your God which I command you.   ב. לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם וְלֹא תִגְרְעוּ מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר אֶת מִצְו‍ֹת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם:
Do not add: for instance, by inserting five sections into the tefillin [instead of four], by using five species for the [commandment of] lulav [on Succoth] instead of four], or by attaching five fringes [instead of four]. And so too, וְלֹא תִגְרְעוּ nor diminish [from it i.e., three instead of four].   לא תספו: כגון חמש פרשיות בתפילין חמשת מינין בלולב וחמש ציציות, וכן ולא תגרעו:
3. Your eyes have seen what the Lord did at Baal Peor, for every man who went after Baal Peor, the Lord your God has exterminated from your midst.   ג. עֵינֵיכֶם הָרֹאוֹת אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה בְּבַעַל פְּעוֹר כִּי כָל הָאִישׁ אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרֵי בַעַל פְּעוֹר הִשְׁמִידוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ:
4. But you who cleave to the Lord your God are alive, all of you, this day.   ד. וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:
5. Behold, I have taught you statutes and ordinances, as the Lord, my God, commanded me, to do so in the midst of the land to which you are coming to possess.   ה. רְאֵה | לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי יְהֹוָה אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת כֵּן בְּקֶרֶב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
6. And you shall keep [them] and do [them], for that is your wisdom and your understanding in the eyes of the peoples, who will hear all these statutes and say, "Only this great nation is a wise and understanding people. "   ו. וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה:
And you shall keep [them]: This refers to study.   ושמרתם: זו משנה:
and do [them]: [To be interpreted] according to its apparent meaning.   ועשיתם: כמשמעו:
for that is your wisdom and your understanding [in the eyes of the peoples]: Through this you will be considered wise and understanding in the eyes of the peoples.   כי הוא חכמתכם ובינתכם וגו': בזאת תחשבו חכמים ונבונים לעיני העמים:
7. For what great nation is there that has God so near to it, as the Lord our God is at all times that we call upon Him?   ז. כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:
8. And which great nation is it that has just statutes and ordinances, as this entire Torah, which I set before you this day?   ח. וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם כְּכֹל הַתּוֹרָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם:
just statutes and ordinances: צַדִּיקִם means worthy and acceptable ones.   חקים ומשפטים צדיקם: הגונים ומקובלים:
9. But beware and watch yourself very well, lest you forget the things that your eyes saw, and lest these things depart from your heart, all the days of your life, and you shall make them known to your children and to your children's children,   ט. רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ:
But beware…lest you forget the things: Only then, when you do not forget them, and will [therefore] do them in their proper manner, will you be considered wise and understanding, but if you distort them because of forgetfulness, you will be considered fools.   רק השמר לך וגו' פן תשכח את הדברים: אז כשלא תשכחו אותם ותעשום על אמתתם תחשבו חכמים ונבונים ואם תעוותו אותם מתוך שכחה תחשבו שוטים:
10. the day you stood before the Lord your God at Horeb, when the Lord said to me, "Assemble the people for Me, and I will let them hear My words, that they may learn to fear Me all the days that they live on the earth, and that they may teach their children.   י. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בֶּאֱמֹר יְהֹוָה אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן:
the day you stood: This refers back to the preceding verse:“which your eyes saw” [on] the day that you stood at Horeb, where you saw the thunder and the torches.   יום אשר עמדת: מוסב על מקרא שלמעלה ממנו אשר ראו עיניך, יום אשר עמדת בחורב אשר ראיתם את הקולות ואת הלפידים:
that they may learn: Heb. יִלְמְדוּן The Targum [Onkelos] renders: יֵלְפוּן, they may learn for themselves.   ילמדון: ילפון לעצמם:
that they may teach: Heb. יְלַמֵּדוּן the Targum [Onkelos] renders: יְאַלְפוּן, that they may teach others.   ילמדון: יאלפון לאחרים:
11. And you approached and stood at the foot of the mountain, and the mountain burned with fire up to the midst of the heavens, with darkness, a cloud, and opaque darkness.   יא. וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל:
12. The Lord spoke to you out of the midst of the fire; you heard the sound of the words, but saw no image, just a voice.   יב. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל:
13. And He told you His covenant, which He commanded you to do, the Ten Commandments, and He inscribed them on two stone tablets.   יג. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:
14. And the Lord commanded me at that time to teach you statutes and ordinances, so that you should do them in the land to which you are crossing, to possess.   יד. וְאֹתִי צִוָּה יְהֹוָה בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
And the Lord commanded me at that time to teach you: the Oral Law.   ואתי צוה ה' בעת ההוא ללמד אתכם: תורה שבעל פה:
15. And you shall watch yourselves very well, for you did not see any image on the day that the Lord spoke to you at Horeb from the midst of the fire.   טו. וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר יְהֹוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
16. Lest you become corrupt and make for yourselves a graven image, the representation of any form, the likeness of male or female,   טז. פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה:
form: Heb. סָמֶל, meaning “form.”   סמל: צורה:
17. the likeness of any beast that is on the earth, the likeness of any winged bird that flies in the heaven,   יז. תַּבְנִית כָּל בְּהֵמָה אֲשֶׁר בָּאָרֶץ תַּבְנִית כָּל צִפּוֹר כָּנָף אֲשֶׁר תָּעוּף בַּשָּׁמָיִם:
18. the likeness of anything that crawls on the ground, the likeness of any fish that is in the waters, beneath the earth.   יח. תַּבְנִית כָּל רֹמֵשׂ בַּאֲדָמָה תַּבְנִית כָּל דָּגָה אֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ:
19. And lest you lift up your eyes to heaven, and see the sun, and the moon, and the stars, all the host of heaven, which the Lord your God assigned to all peoples under the entire heaven, and be drawn away to prostrate yourselves before them and worship them.   יט. וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם אֲשֶׁר חָלַק יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֹתָם לְכֹל הָעַמִּים תַּחַת כָּל הַשָּׁמָיִם:
And lest you lift up your eyes: to gaze at this thing and to set your heart to stray after them.   ופן תשא עיניך: להסתכל בדבר ולתת לב לשוב לטעות אחריהם:
which the Lord… assigned: to illuminate for them [all peoples]. (Meg. 9b) Another explanation: Which God assigned to them as deities; He did not prevent them from erring after them; rather, He caused them to slip, [i.e., to err], with their futile speculations, in order to drive them out of the world. Similarly, it says:“He [God] smoothed the way for him in his eyes to find his iniquity to hate [him]” (Ps. 36:3) (Avodah Zarah 55a).   אשר חלק וגו' לכל העמים: להאיר להם. דבר אחר לאלוהות. לא מנען מלטעות אחריהם, אלא החליקם בדברי הבליהם לטרדם מן העולם. וכן הוא אומר (תהלים לו ג) כי החליק אליו בעיניו למצוא עונו לשנוא:
20. But the Lord took you and brought you out of the iron crucible, out of Egypt, to be a people of His possession, as of this day.   כ. וְאֶתְכֶם לָקַח יְהֹוָה וַיּוֹצִא אֶתְכֶם מִכּוּר הַבַּרְזֶל מִמִּצְרָיִם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
out of the iron crucible: Heb. מִכּוּר. A כּוּר is a vessel in which gold is refined.   מכור: הוא כלי שמזקקים בו את הזהב:
21. And the Lord was angry with me because of you, and He swore that I would not cross the Jordan and that I would not come into the good land the Lord, your God, is giving you as an inheritance.   כא. וַיהֹוָה הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:
was angry: Heb. הִתְאַנַּף, [The hithpa’el conjugation denotes that] He became filled with wrath.   התאנף: נתמלא רוגז:
because of you: Heb. עַל-דִּבְרֵיכֶם, because of you, on your account.   על דבריכם: על אודותיכם על עסקיכם:
22. For I will die in this land; I will not cross the Jordan. You, however, will cross, and you will possess this good land.   כב. כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת אֵינֶנִּי עֹבֵר אֶת הַיַּרְדֵּן וְאַתֶּם עֹבְרִים וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת:
For I will die… I will not cross: Since he was to die, how could he cross? But rather he meant: even my bones will not cross (Sifrei on Numbers 27:12).   כי אנכי מת וגו' אינני עובר: מאחר שמת מהיכן יעבור, אלא אף עצמותי אינם עוברין:
23. Beware, lest you forget the covenant of the Lord your God, which He made with you, and make for yourselves a graven image, the likeness of anything, which the Lord your God has forbidden you.   כג. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן תִּשְׁכְּחוּ אֶת בְּרִית יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ:
the likeness of anything: Heb. תְּמוּנַת כֹּל, the likeness of anything.   תמונת כל: תמונת כל דבר:
which the Lord… commanded you: Which He commanded you not to make.   אשר צוך ה': אשר צוך עליו שלא לעשות:
24. For the Lord your God is a consuming fire, a zealous God.   כד. כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא אֵל קַנָּא:
a zealous God: Zealous to wreak vengeance, in Old French, anprenemant, zealous anger. He burns in His anger to exact retribution from idol worshippers.   אל קנא: מקנא לנקום אנפרנמנ"ט בלע"ז [חמה] מתחרה על רוגזו להפרע מעובדי עבודה זרה:
25. When you beget children and children's children, and you will be long established in the land, and you become corrupt and make a graven image, the likeness of anything, and do evil in the eyes of the Lord your God, to provoke Him to anger,   כה. כִּי תוֹלִיד בָּנִים וּבְנֵי בָנִים וְנוֹשַׁנְתֶּם בָּאָרֶץ וְהִשְׁחַתֶּם וַעֲשִׂיתֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל וַעֲשִׂיתֶם הָרַע בְּעֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְהַכְעִיסוֹ:
and you will be long established: Heb. וְנוֹשַׁנְתֶּם. He hinted to them that they would be exiled from it at the end of 852 years, the gematria, numerical value, of the word וְנוֹשַׁנְתֶּם, but He exiled them earlier, at the end of 850 years. He did this two years earlier than the numerical value of וְנוֹשַׁנְתֶּם in order that the prophecy about them should not be fulfilled “that you shall utterly perish.”(verse 26) This is the meaning of what is said:“And the Lord ‘hastened’ with the evil and brought it upon us, for the Lord our God is charitable (צַדִּיק)” (Dan. 9:14). He was charitable with us for He hastened to bring it [the exile] two years before its time (San. 38a; Gittin 88a).   ונושנתם: רמז להם שיגלו ממנה לסוף שמונה מאות וחמשים ושתים שנה, כמנין ונושנתם. והוא הקדים והגלם לסוף שמונה מאות וחמשים והקדים שתי שנים לונושנתם, כדי שלא יתקיים בהם (פסוק כו) כי אבד תאבדון וזהו שנאמר (דניאל ט יד) וישקוד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, צדקה עשה עמנו שמהר להביאה שתי שנים לפני זמנה:
26. I call as witness against you this very day the heaven and the earth, that you will speedily and utterly perish from the land to which you cross the Jordan, to possess; you will not prolong your days upon it, but will be utterly destroyed.   כו. הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ לֹא תַאֲרִיכֻן יָמִים עָלֶיהָ כִּי הִשָּׁמֵד תִּשָּׁמֵדוּן:
I call as witness against you [… heaven and earth]: I hereby summon them to be witnesses that I have warned you.   העידותי בכם: הנני מזמינם להיות עדים שהתריתי בכם:
27. And the Lord will scatter you among the peoples, and you will remain few in number among the nations to where the Lord will lead you.   כז. וְהֵפִיץ יְהֹוָה אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג יְהֹוָה אֶתְכֶם שָׁמָּה:
28. And there you will worship gods, man's handiwork, wood and stone, which neither see, hear, eat, nor smell.   כח. וַעֲבַדְתֶּם שָׁם אֱלֹהִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם עֵץ וָאֶבֶן אֲשֶׁר לֹא יִרְאוּן וְלֹא יִשְׁמְעוּן וְלֹא יֹאכְלוּן וְלֹא יְרִיחֻן:
And there you will worship gods: As the Targum [Onkelos] explains: Since you serve those who worship them [idols], it is as though you [yourselves] serve them [i.e., the idols].   ועבדתם שם אלהים: כתרגומו. משאתם עובדים לעובדיהם כאלו אתם עובדים להם:
29. And from there you will seek the Lord your God, and you will find Him, if you seek Him with all your heart and with all your soul.   כט. וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וּמָצָאתָ כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ:
30. When you are distressed, and all these things happen upon you in the end of days, then you will return to the Lord your God and obey Him.   ל. בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ:
31. For the Lord your God is a merciful God; He will not let you loose or destroy you; neither will He forget the covenant of your fathers, which He swore to them.   לא. כִּי אֵל רַחוּם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא יַרְפְּךָ וְלֹא יַשְׁחִיתֶךָ וְלֹא יִשְׁכַּח אֶת בְּרִית אֲבֹתֶיךָ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לָהֶם:
He will not let you loose: He will not let go of you with His hands. The expression לֹא יַרְפְּךָ means that He will not cause something, i.e., He will not cause you looseness. He will not separate you from [being] near Him. Similarly,“I held him fast, and I would not let him loose (אַרְפֶּנּוּ)” (Song of Songs 3:4), which is not vocalized אֲרַפֶּנּוּ [which would mean to heal]. The term רִפְיוֹן “letting slack” always adopts the hif’il [causative conjugation, that is, causing someone else רִפְיוֹן] or the hithpa’el [reflexive conjugation, that is, causing oneself רִפְיוֹן]. For example: (II Kings 4:2), הַרְפֵּה לָהּ, let her be, means literally “give her looseness [i.e., an example of causing to others]”; (Deut. 9:14) הֶרֶף מִמֶּנִּי, let Me be, means literally “Make yourself loose from me [i.e., an example of causing looseness to oneself].”   לא ירפך: מלהחזיק בך בידיו. ולשון לא ירפך לשון לא יפעיל הוא, לא יתן לך רפיון, לא יפריש אותך מאצלו. וכן אחזתיו ולא ארפנו (שה"ש ג ד), שלא ננקד ארפנו. כל לשון רפיון מוסב על לשון מפעיל ומתפעל, כמו (מלכים ב' ד כז) הרפה לה, תן לה רפיון (דברים ט, יד) הרף ממני, התרפה ממני:
32. For ask now regarding the early days that were before you, since the day that God created man upon the earth, and from one end of the heavens to the other end of the heavens, whether there was anything like this great thing, or was the likes of it heard?   לב. כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים | אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ:
regarding the early days: Heb. לְיָמִים רִאשׁוֹנִים [the“lammed” of לְיָמִים here means] regarding the early days.   לימים ראשונים: על ימים ראשונים:
and from the one end of the heavens: And also ask of all the creatures from one end [of the heavens] to the other end. This is its simple meaning, but its midrashic explanation is: [This] teaches [us] about Adam’s height, that it was from the earth to the heavens, and that this is the very same measurement as from one end of the heavens to the other end (San. 38b).   ולמקצה השמים: וגם שאל לכל הברואים אשר מקצה אל קצה זהו פשוטו. ומדרשו מלמד על קומתו של אדם שהיתה מן הארץ עד השמים והוא השיעור עצמו אשר מקצה אל קצה:
whether there was anything like this great thing: And what is this great thing? “Did ever a people hear,” etc.   הנהיה כדבר הגדול הזה: ומהו הדבר הגדול, השמע עם וגו':
33. Did ever a people hear God's voice speaking out of the midst of the fire as you have heard, and live?   לג. הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי:
34. Or has any god performed miracles to come and take him a nation from the midst of a[nother] nation, with trials, with signs, and with wonders, and with war and with a strong hand, and with an outstretched arm, and with great awesome deeds, as all that the Lord your God did for you in Egypt before your eyes?   לד. אוֹ | הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
Or has any god performed miracles: Heb. הֲנִסָּה אלֹהִים. Has any god performed miracles (נִסִּים) ?   הנסה אלהים: הכי עשה נסים שום אלוה:
to come and take him a nation…: All the letters “hey” are in the interrogative form. Therefore, they are vocalized with a chataf patach הִנִהְיָה has there been? הִנִשְׁמַע has it been heard? הִשָמַע did there hear? הֲנִסָּה did… perform miracles?   לבא לקחת לו גוי וגו': כל ההי"ן הללו תמיהות הן לכך נקודות הן בחט"ף פת"ח הנהיה, הנשמע, הנסה, השמע:
with trials: Through tests, He let them know His might, for example:“[and Moses said to Pharaoh] 'Boast of your superiority over me [to fix a time]” (Exodus 8:5), whether I am able to do so. This is a test.   במסות: על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו, כגון (שמות ח, ה) התפאר עלי, אם אוכל לעשות כן, הרי זה נסיון:
with signs: Heb. בְּאֹתֹת. With signs, so that they should believe that he [Moses] was the messenger of the Omnipresent, as, e.g., “What is that in your hand?” (Exod. 4:2)   באותות: בסימנין להאמין שהוא שלוחו של מקום, כגון (שמות ד ב) מה זה בידך:
and with wonders: Heb. וּבְמוֹפְתִים. These are wonders, [meaning] that God brought upon them [the Egyptians] wondrous plagues.   ובמופתים: הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות:
and with war: At the Red Sea, as it is said: “because the Lord is fighting for them” (Exod. 14:25).   ובמלחמה: בים, שנאמר (שם יד כה) כי ה' נלחם להם:
35. You have been shown, in order to know that the Lord He is God; there is none else besides Him.   לה. אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ:
You have been shown: Heb. הָרְאֵתָ As the Targum [Onkelos] renders it: אִתְחִזֵיתָא, you have been shown. When the Holy One, blessed is He, gave the Torah, He opened for Israel the seven heavens, and just as He tore open the upper regions, so did He tear open the lower regions, and they saw that He is One. Accordingly, it is stated, “You have been shown, in order to know [that the Lord He is God-there is none else besides Him].”   הראת: כתרגומו אתחזיתא. כשנתן הקב"ה את התורה פתח להם שבעה רקיעים. וכשם שקרע את העליונים כך קרע את התחתונים. וראו שהוא יחידי, לכך נאמר אתה הראת לדעת:
36. From the heavens, He let you hear His voice to instruct you, and upon the earth He showed you His great fire, and you heard His words out of the midst of the fire,   לו. מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ וְעַל הָאָרֶץ הֶרְאֲךָ אֶת אִשּׁוֹ הַגְּדוֹלָה וּדְבָרָיו שָׁמַעְתָּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ:
37. and because He loved your forefathers and chose their seed after them, and He brought you out of Egypt before Him with His great strength,   לז. וְתַחַת כִּי אָהַב אֶת אֲבֹתֶיךָ וַיִּבְחַר בְּזַרְעוֹ אַחֲרָיו וַיּוֹצִאֲךָ בְּפָנָיו בְּכֹחוֹ הַגָּדֹל מִמִּצְרָיִם:
And because He loved: And all this was because He loved [your forefathers].   ותחת כי אהב: וכל זה תחת אשר אהב:
and He brought you out… before Him: like a man who leads his son before him, as it is stated (Exod. 14:19), “Then the angel of the Lord who had been going, who had been going [in front of the Israelite camp,] moved and went behind them.” Another explanation: And He brought you out before him-before his forefathers, as it is said:“Before their forefathers, He wrought wonders” (Ps. 78:12). And do not be astonished by the fact that [Scripture] refers to them in the singular [using בְּפָנָיו instead of בִּפְנֵיהֶם], for it has already written about them in the singular,“And he chose and chose their seed (בְּזַרְעוֹ) after them (אַחֲרָיו),” [lit. his. seed after him].   ויוצאך בפניו: כאדם המנהיג בנו לפניו שנאמר (שמות יד יט) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו' וילך מאחריהם. דבר אחר ויוציאך בפניו בפני אבותיו, כמו שנאמר (תהלים עח יב) נגד אבותם עשה פלא. ואל תתמה על שהזכירם בלשון יחיד, שהרי כתבם בלשון יחיד ויבחר בזרעו אחריו:
38. to drive out from before you nations greater and stronger than you, to bring you and give you their land for an inheritance, as this day.   לח. לְהוֹרִישׁ גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמְּךָ מִפָּנֶיךָ לַהֲבִיאֲךָ לָתֶת לְךָ אֶת אַרְצָם נַחֲלָה כַּיּוֹם הַזֶּה:
from before you [nations greater and stronger] than you: Heb. מִמְּךָ מִפָּנֶי‏ךָ, lit. than you from before you. The verse can be explained by transposing it: to drive out from before you מִפָּנֶי‏ךָ‏, nations greater and stronger than you מִמְּךָ.   ממך מפניך: סרסהו ודרשהו להוריש מפניך גוים גדולים ועצומים ממך:
as this day: As you see today.   כיום הזה: כאשר אתה רואה היום:
39. And you shall know this day and consider it in your heart, that the Lord He is God in heaven above, and upon the earth below; there is none else.   לט. וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
40. And you shall observe His statutes and His commandments, which I command you this day, that it may be well with you and your children after you, and that you may prolong your days upon the earth which the Lord your God gives you forever.   מ. וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים:
41. Then Moses decided to separate three cities on the side of the Jordan towards the sunrise,   מא. אָז יַבְדִּיל משֶׁה שָׁלשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ:
Then [Moses] decided to separate: Heb. אָז יַבְדִּיל [The future form יַבְדִּיל instead of the past form הִבְדִּיל is to be explained]: Moses set his heart to hasten to [implement] the matter to separate them. And even though they were not to serve as cities of refuge until those of the land of Canaan would be separated, Moses said,“Any commandment that is possible to fulfill, I will fulfill” (Makkoth 10a).   אז יבדיל: נתן לב להיות חרד לדבר שיבדילם. ואף על פי שאינן קולטות עד שיבדלו אותן שבארץ כנען, אמר משה מצוה שאפשר לקיימה אקיימנה:
on the side of the Jordan towards the sunrise: On that side which is on the east of the Jordan.   בעבר הירדן מזרחה שמש: באותו עבר שבמזרחו של ירדן:
towards the sunrise: Heb. מִזְרְחָה שָׁמֶשׁ Because the word מִזְרְחָה is in the construct state, the “reish” is punctuated with a “chataf” (vocal “sh’va”), the meaning being,“the rising of the sun,” i.e., the place of the sunrise.   מזרחה שמש: לפי שהוא דבוק נקודה רי"ש בחטף, מזרח של שמש, מקום זריחת השמש:
42. so that a murderer might flee there, he who murders his fellow man unintentionally, but did not hate him in time past, that he may flee to one of these cities, so that he might live:   מב. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי:
43. Bezer in the desert, in the plain country of the Reubenites, Ramoth in Gilead of the Gadites, and Golan in the Bashan of the Menassites.   מג. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר לָראוּבֵנִי וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי:
44. And this is the teaching which Moses set before the children of Israel:   מד. וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
And this is the teaching: This one which he is about to set down after this chapter.   וזאת התורה: זו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו:
45. These are the testimonies, statutes and ordinances, which Moses spoke to the children of Israel when they went out of Egypt,   מה. אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:
These are the testimonies… which [Moses] spoke: They are the very same ones that he spoke when they went out of Egypt, and he taught it to them again in the plains of Moab.   אלה העדות וגו' אשר דבר: הם הם אשר דבר בצאתם ממצרים חזר ושנאה להם בערבות מואב:
46. on the side of the Jordan in the valley, opposite Beth Peor, in the land of Sihon, king of the Amorites, who dwelt in Heshbon, whom Moses and the children of Israel smote, after they went out of Egypt.   מו. בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם:
47. And they possessed his land and the land of Og, king of the Bashan, the two kings of the Amorites, who were on the side of the Jordan, towards the sunrise,   מז. וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ וְאֶת אֶרֶץ | עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרַח שָׁמֶשׁ:
who were on the side of the Jordan: which is in the east, because the other side was in the west. [That means on the side opposite the western side.]   אשר בעבר הירדן: שהוא במזרח שהעבר השני היה במערב:
48. from Aroer, which is by the bank of the river Arnon, to Mount Sion, which is Hermon,   מח. מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן:
49. and all the plain across the Jordan eastward as far as the sea of the plain, under the waterfalls of the hill.   מט. וְכָל הָעֲרָבָה עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה וְעַד יָם הָעֲרָבָה תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG