Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 27

Bamidbar - Numbers - Chapter 27

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 27

1. The daughters of Zelophehad the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph, came forward, and his daughters' names were Mahlah, Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.   א. וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה:
of the families of Manasseh the son of Joseph: Why is this said? Has it not already said, “the son of Manasseh”? But to inform you that Joseph cherished the Land, as it says, “and you shall bring up my bones… ” (Exod. 13:19), and his daughters cherished the Land, as it says, “Give us a portion” (verse 4) (Sifrei Pinchas 10), [hence they were of Joseph’s family in spirit], and to teach you that they [who are mentioned in the verse] were all righteous, for anyone whose deeds and whose father’s deeds are not clearly described, but Scripture specifies one of them to trace his genealogy for praise, he is a righteous man the son of a righteous man, but if it traces his genealogy for shame, as for example, “Ishmael the son of Nethaniah the son of Elishama came” (II Kings 25:25), it is known that all those mentioned with him were wicked people. — [Sifrei Pinchas 9]   למשפחת מנשה בן יוסף: למה נאמר, והלא כבר נאמר בן מנשה, אלא לומר לך יוסף חבב את הארץ, שנאמר (בראשית נ כה) והעליתם עת עצמותי וגו', ובנותיו חבבו את הארץ, שנאמר (במדבר כז, ד) תנה לנו אחוזה. וללמדך שהיו כולם צדיקים, שכל מי שמעשיו ומעשה אבותיו סתומים ופרט לך הכתוב באחד מהם ליחסו לשבח, הרי זה צדיק בן צדיק. ואם יחסו לגנאי כגון (מלכים ב' כה כה) בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע, בידוע שכל הנזכרים עמו רשעים היו:
Mahlah, Noah…: Later (36:11) it says, “Mahlah, Tirzah… were” [in a different order]. This teaches us that they were all equal-one to the other; therefore, Scripture changes the order. — [Sifrei Pinchas 11]   מחלה נעה וגו': ולהלן הוא אומר (במדבר לו יא) ותהיינה מחלה תרצה, מגיד שכולן שקולות זו כזו, לפיכך שנה את סדרן:
2. They stood before Moses and before Eleazar the kohen and before the chieftains and the entire congregation at the entrance to the Tent of Meeting, saying,   ב. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי משֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר:
before Moses and before Eleazar: This [statement that they stood before Eleazar] informs us that they stood before them only in the fortieth year, after Aaron’s death. — [Sifrei Pinchas 12]   לפני משה ולפני אלעזר: מגיד שלא עמדו לפניהם אלא בשנת הארבעים, אחר שמת אהרן:
before Moses: And afterwards, “before Eleazar”? Is it possible that if Moses did not know [the law] and Eleazar did know? But transpose the verse and expound it [as if it were written, “before Eleazar and before Moses”]. These are the words of R. Yoshiyah. Abba Chanan said in the name of R. Eleazar: They were sitting in the study hall and they stood before all of them. — [Sifrei Pinchas 12, B.B. 119b]   לפני משה: ואחר כך לפני אלעזר, אפשר אם משה לא ידע אלעזר יודע, אלא סרס המקרא ודרשהו, דברי רבי יאשיה. אבא חנן משום רבי אלעזר אומר בבית המדרש היו יושבים, ועמדו לפני כולם:
3. "Our father died in the desert, but he was not in the assembly that banded together against the Lord in Korah's assembly, but he died for his own sin, and he had no sons.   ג. אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל יְהֹוָה בַּעֲדַת קֹרַח כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת וּבָנִים לֹא הָיוּ לוֹ:
but he was not…: Since they were going to say that “he died for his own sin,” they had to say that it was not for the sin of those who grumbled, and [that he was] not in Korah’s company who incited [the people] against the Holy One, blessed is He, but he died for his own sin alone, ad he did not cause others to sin with him (B.B. 18b, Sifrei Pinchas 13). R. Akiva says, He was the wood gatherer [see 15:32], and R. Shimon says: He was among those who ascended [the mountain] defiantly [see 14:44]. — [Shab . 96b]   והוא לא היה וגו': לפי שהיו באות לומר בחטאו מת, נזקקו לומר לא בחטא מתלוננים ולא בעדת קרח שהצו על הקב"ה, אלא בחטאו לבדו מת, ולא החטיא את אחרים עמו. ר' עקיבא אומר מקושש עצים היה. ור' שמעון אומר מן המעפילים היה:
4. Why should our father's name be eliminated from his family because he had no son? Give us a portion along with our father's brothers. "   ד. לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
Why should our father’s name be eliminated: We are instead of a son, and if females are not considered offspring, let our mother be taken in levirate marriage by her brother-in-law. — [Sifrei Pinchas 13]   למה יגרע שם אבינו: אנו במקום בן עומדות, ואם אין הנקבות חשובות זרע, תתיבם אמנו ליבם:
because he had no son: But if he had a son, they would have made no claim at all. This teaches us that they were intelligent women. — [Sifrei Pinchas 15, Sifrei Pinchas 13]   כי אין לו בן: הא אם היה לו בן לא היו תובעות כלום. מגיד שחכמניות היו:
5. So Moses brought their case before the Lord.   ה. וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי יְהֹוָה:
So Moses brought their case: The law eluded him, and here he was punished for crowning himself [with authority] by saying, “and the case that is too difficult for you, bring to me” (Deut. 1:17) (Mid. Tanchuma Pinchas 8). Another interpretation: This passage ought to have been written through Moses, but Zelophehad’s daughters were meritorious, so it was written through them. — [Sanh. 8a]   ויקרב משה את משפטן: נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א, יז) והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. דבר אחר ראויה היתה פרשה זו להכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן:
6. The Lord spoke to Moses, saying:   ו. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
7. Zelophehad's daughters speak justly. You shall certainly give them a portion of inheritance along with their father's brothers, and you shall transfer their father's inheritance to them.   ז. כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן:
Zelophehad’s daughters speak justly: As the Targum [Onkelos] יָאוּת, rightly. [As if God said,] This is the way this passage is inscribed before Me on high (Sifrei Pinchas 18). It teaches us that their eye perceived what Moses’ eye did not. - [see Mid. Tanchuma Pinchas 8]   כן בנות צלפחד דברת: כתרגומו יאות, כך כתובה פרשה זו לפני במרום, מגיד שראתה עינן מה שלא ראתה עינו של משה:
Zelophehad’s daughters speak justly: Their claim is just. Fortunate is the person with whose word the Holy One, blessed is He, concurs. - [Sifrei Pinchas 18]   כן בנות צלפחד דברת: יפה תבעו. אשרי אדם שהקב"ה מודה לדבריו:
You shall certainly give: [The double expression נָתֹן תִּתֵּן denotes] two portions: the portion of their father, who was among those who came out of Egypt, and the portion which he shared with his brothers in the property of [his father] Hepher. — [Sifrei Pinchas 19, B.B. 116b, 118b].   נתן תתן: שני חלקים, חלק אביהן, שהיה מיוצאי מצרים, וחלקו עם אחיו בנכסי חפר:
and you shall transfer: Heb. וְהַעֲבַרְתָּ, an expression denoting“anger” (עֶבְרָה) [for God is angry] when one does not leave a son to inherit him (B.B. 116a). Another interpretation: Since a daughter transfers an inheritance from one tribe to another, when her son or husband inherit from her, since [the prohibition of] “you shall not transfer an inheritance” (36:7) was directed only at that generation. The same [reason] applies to [the wording of the command] “you shall transfer the inheritance to his daughter” (verse 8). In the case of all of them it says, “you shall give over” but in the case of a daughter, it says, “you shall transfer.” - [Sifrei Pinchas 21]   והעברת: לשון עברה הוא במי שאינו מניח בן ליורשו. דבר אחר על שם שהבת מעברת נחלה משבט לשבט [שבנה ובעלה יורשין אותה. שלא תסוב נחלה לא נצטוה אלא לאותו הדור בלבד] וכן והעברתם את נחלתו לבתו, בכולן הוא אומר ונתתם, ובבת הוא אומר והעברתם:
8. Speak to the children of Israel saying: If a man dies and has no son, you shall transfer his inheritance to his daughter.   ח. וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר אִישׁ כִּי יָמוּת וּבֵן אֵין לוֹ וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְבִתּוֹ:
9. If he has no daughter, you shall give over his inheritance to his brothers.   ט. וְאִם אֵין לוֹ בַּת וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לְאֶחָיו:
10. If he has no brothers, you shall give over his inheritance to his father's brothers.   י. וְאִם אֵין לוֹ אַחִים וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לַאֲחֵי אָבִיו:
11. If his father has no brothers, you shall give over his inheritance to the kinsman closest to him in his family, who shall inherit it. This shall remain a decreed statute, as the Lord commanded Moses.   יא. וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְיָרַשׁ אֹתָהּ וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְחֻקַּת מִשְׁפָּט כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
to the kinsman closest to him in his family: Only [kin from] the father’s side is considered “family.” - [Sifrei Pinchas 22, B.B. 109b]   לשארו הקרב אליו ממשפחתו: ואין משפחה קרויה אלא משפחת האב:
12. The Lord said to Moses, "Go up to this mount Abarim and look at the land that I have given to the children of Israel.   יב. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
Go up to this mount Abarim: Why is this [passage] juxtaposed here [with the previous passage]? When the Holy One, blessed is He, said, “You shall certainly give them…” (verse 7), he [Moses] said, “The Omnipresent commanded me to allocate the inheritance! Perhaps the decree has been annulled, and I will enter the Land?” The Holy One, blessed is He, said to him, “My decree remains as it was” (Mid. Tanchuma Pinchas 9). Another interpretation: Since Moses had entered the territories of the descendants of Gad and the descendants of Reuben, he rejoiced, saying, “It seems that the vow [made] regarding me has been annulled.” This can be compared to a king who decreed that his son could not enter the portals of his palace. He [the king] entered the gate, with him [the son] following; the courtyard, with him following; the foyer with him following. When he was about to enter the inner chamber, he said to him, “My son, from here on, it is forbidden for you to enter.” - [Sifrei Pinchas 23]   עלה אל הר העברים: למה נסמכה לכאן, כיון שאמר הקב"ה נתן תתן להם, אמר אותי צוה המקום להנחיל, שמא הותרה הגזירה ואכנס לארץ. אמר לו הקב"ה גזרתי במקומה עומדת. דבר אחר כיון שנכנס משה לנחלת בני גד ובני ראובן שמח ואמר כמדומה שהותר לי נדרי, משל למלך שגזר על בנו שלא יכנס לפתח פלטין שלו נכנס לשער והוא אחריו, לחצר והוא אחריו, לטרקלין והוא אחריו, כיון שבא ליכנס לקיטון, א"ל בני מכאן ואילך אתה אסור ליכנס:
13. And when you have seen it, you too will be gathered to your people, just as Aaron your brother was gathered.   יג. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ:
just as Aaron your brother was gathered: From here [we see] that Moses yearned for a death like Aaron’s (Sifrei Pinchas 23). Another interpretation: You are no better than he (Mid. Tanchuma Pinchas 9); “because you did not sanctify…” Deut. 2:51). But if you had sanctified Me, your time to depart from the world would not yet have arrived. On each occasion that their death is mentioned, their sin is mentioned, for a decree had been pronounced against the generation of the desert, that they should die in the desert on account of their sin that they did not believe. Moses therefore requested that his sin be mentioned, so that it should not be said that he was one of those who rebelled. This is analogous to two women who were flogged by the court, one for immoral behavior [adultery] and the other for eating unripe produce of the sabbatical year [a lighter offense]…. Here too, wherever their death is mentioned, their sin is mentioned, to tell you that they had no [sin] other than this [sin] alone. - [Sifrei Pinchas 23, Yoma 86b]   כאשר נאסף אהרן אחיך: מכאן שנתאוה משה למיתתו של אהרן. דבר אחר אין אתה טוב ממנו, (דברים לב, נא) על אשר לא קדשתם, הא אם קדשתם אותי עדיין לא הגיע זמנכם להפטר. בכל מקום שכתב מיתתם כתב סרחונם, לפי שנגזרה גזרה על דור המדבר למות במדבר בעון שלא האמינו, לכך בקש משה שיכתב סרחונו, שלא יאמרו אף הוא מן הממרים היה. משל לשתי נשים שלוקות בבית דין אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית וכו', אף כאן בכל מקום שהזכיר מיתתן הזכיר סרחונם, להודיע שלא היתה בהם אלא זו בלבד:
14. Because you disobeyed My command in the desert of Zin when the congregation quarreled, [when you were] to sanctify Me through the water before their eyes; these were the waters of dispute at Kadesh, in the desert of Zin.   יד. כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן בִּמְרִיבַת הָעֵדָה לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם לְעֵינֵיהֶם הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן:
These were the waters of dispute at Kadesh: These [waters] alone; they [Moses and Aaron] had no other sin to their name (Sifrei Pinchas 23). Another interpretation: Those [waters] which instigated the rebellion [of the Israelites] at Marah were the same as those which caused the rebellion at the Red Sea [in Rephidim (Levush, Divrei David)], and those same ones provoked the rebellion in the desert of Zin. - [Source unknown]   הם מי מריבת קדש: הם לבדם אין בהם עון אחר. דבר אחר הם שהמרו במרה, הם היו שהמרו בים סוף, הם עצמם שהמרו במדבר צין:
15. Moses spoke to the Lord, saying:   טו. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר:
Moses spoke to the Lord…: This [verse comes] to let us know the virtues of the righteous, for when they are about to depart from the world, they disregard their own needs and occupy themselves with the needs of the community. — [Sifrei Pinchas 23]   וידבר משה אל ה' וגו': להודיע שבחן של צדיקים שכשנפטרין מן העולם מניחין צרכן ועוסקין בצרכי צבור:
saying: He said to Him, “Answer me whether You are appointing a leader for them or not.” - [Sifrei Pinchas 23]   לאמר: אמר לו השיבני אם אתה ממנה להם פרנס אם לאו:
16. "Let the Lord, the God of spirits of all flesh, appoint a man over the congregation,   טז. יִפְקֹד יְהֹוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה:
Let the Lord… appoint: When Moses heard that the Omnipresent told him to give Zelophehad’s inheritance to his daughters, he said, “It is time to ask for my own needs-that my son should inherit my high position.” The Holy One, blessed is He, said to him, That is not My intention, for Joshua deserves to be rewarded for his service, for he “would not depart from the tent” (Exod. 33:11). This is what Solomon meant when he said, “He who guards the fig tree eats its fruit” (Prov. 27:18). - [Mid. Tanchuma Pinchas 11]   יפקד ה': כיון ששמע משה שאמר לו המקום תן נחלת צלפחד לבנותיו אמר הגיע שעה שאתבע צרכי שיירשו בני את גדולתי. אמר לו הקב"ה לא כך עלתה במחשבה לפני, כדאי הוא יהושע ליטול שכר שמושו שלא מש מתוך האהל. וזהו שאמר שלמה (משלי כז, יח) נוצר תאנה יאכל פריה:
God of the spirits: Why is this said? He said to Him, “Master of the universe, the character of each person is revealed to you, and no two are alike. Appoint over them a leader who will tolerate each person according to his individual character.”- [Mid. Tanchuma Pinchas 10]   אלהי הרוחות: למה נאמר, אמר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתו של כל אחד ואחד ואינן דומין זה לזה, מנה עליהם מנהיג שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו:
17. who will go forth before them and come before them, who will lead them out and bring them in, so that the congregation of the Lord will not be like sheep without a shepherd."   יז. אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה:
who will go forth before them: Not like the kings of the [gentile] nations, who sit at home and send their armies to war, but as I did, for I fought against Sihon and Og, as it says, “Do not fear him” (21:34), and as Joshua did, as it says, “Joshua went to him and said to him, Are you for us [or for our enemies]?” (Josh. 5:13). Similarly, concerning David it says, “For he went forth and came in before them” (I Sam. 18:16)-he went out [to battle] at their head and came in before them. — [Sifrei Pinchas 23]   אשר יצא לפניהם: לא כדרך מלכי האומות שיושבים בבתיהם ומשלחין את חיילותיהם למלחמה, אלא כמו שעשיתי אני שנלחמתי בסיחון ועוג, שנאמר (במדבר כא, לד) אל תירא אותו. וכדרך שעשה יהושע, שנאמר (יהושע ה, יג) וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה וגו'. וכן בדוד הוא אומר (ש"א יח, טז) כי הוא יוצא ובא לפניהם, יוצא בראש ונכנס בראש:
who will lead them out: through his merits. - [Sifrei Pinchas 23]   ואשר יוציאם: בזכיותיו:
and bring them in: through his merits. - [Sifrei Pinchas 23] Another interpretation: “Who will bring them in” [means] that You should not do to him as You did to me, for I may not bring them into the Land. — [Num. Rabbah 21:15]   ואשר יביאם: בזכיותיו. דבר אחר ואשר יביאם שלא תעשה לו כדרך שאתה עושה לי, שאיני מכניסן לארץ:
18. The Lord said to Moses, "Take for yourself Joshua the son of Nun, a man of spirit, and you shall lay your hand upon him.   יח. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו:
Take for yourself: Encourage him verbally, [and say,] “Fortunate are you that you have merited to lead the children of the Omnipresent!” - [Sifrei Pinchas 23 on verse 22]   קח לך: קחנו בדברים אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום:
for yourself: Someone verified by you, someone you know. — [Sifrei Pinchas 23]   לך: את שבדוק לך את זה אתה מכיר:
a man of spirit: As you requested; someone able to deal with the character of each one. — [Sifrei Pinchas 23]   אשר רוח בו: כאשר שאלת שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד:
and you shall lay your hand upon him: Provide him with an announcer so that he can expound [halachic discourses] during your lifetime, so they should not say about him that he dared not raise his head in the days of Moses. — [Sifrei Pinchas 23]   וסמכת את ידך עליו: תן לו מתורגמן שידרוש בחייך, שלא יאמרו עליו, לא היה לו להרים ראש בימי משה:
19. And you shall present him before Eleazar the kohen and before the entire congregation, and you shall command him in their presence.   יט. וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם:
and you shall command him: Concerning Israel; be aware that they are troublesome and obstinate. [You accept office] on condition that you take upon yourself [all this]. - [See Sifrei Beha’alothecha 42]   וצויתה אתו: על ישראל, דע שטרחנין הם סרבנים הם, על מנת שתקבל עליך:
20. You shall bestow some of your majesty upon him so that all the congregation of the children of Israel will take heed.   כ. וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
You shall bestow some of your majesty upon him: This refers to the radiance of the skin of his face (see Exod. 34:29).   ונתתה מהודך עליו: זה קירון עור פנים:
some of your majesty: But not all of your majesty. Thus, we learn that the face of Moses was [radiant] like the sun, whereas the face of Joshua was like the moon. — [Sifrei Pinchas 23, b.b. 75a]   מהודך: ולא כל הודך נמצינו למדין פני משה כחמה פני יהושע כלבנה:
so that all the congregation of the children of Israel will take heed: [meaning] that they will behave toward him with reverence and awe, just as they behaved toward you.   למען ישמעו כל עדת בני ישראל: שיהיו נוהגין בו כבוד ויראה כדרך שנוהגין בך:
21. He shall stand before Eleazar the kohen and seek [counsel from] him through the judgment of the Urim before the Lord. By his word they shall go, and by his word they shall come; he and all Israel with him, and the entire congregation."   כא. וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהֹוָה עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה:
He shall stand before Eleazar the priest: Here is [the response to] the request that you made [that your children should inherit you]; this honor shall not depart from your father’s house, for even Joshua will have need for Eleazar. — [Mid. Tanchuma Pinchas 11]   ולפני אלעזר הכהן יעמד: הרי שאלתך ששאלת שאין הכבוד הזה זז מבית אביך, שאף יהושע יהא צריך לאלעזר:
and seek [counsel from] him: when he finds it necessary to go to war. - [Sanh. 16a]   ושאל לו: כשיצטרך לצאת למלחמה:
By his word: Eleazar’s [word].   על פיו: של אלעזר:
and the entire congregation: The Sanhedrin. — [Yoma 73b, Sanh. 16a]   וכל העדה: סנהדרין:
22. Moses did as the Lord had commanded him, and he took Joshua and presented him before Eleazar the kohen and before the entire congregation.   כב. וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה:
and he took Joshua: He took him [by encouraging him] with words, and informed him of the reward in store for the leaders of Israel in the World to Come. — [Sifrei Pinchas 23]   ויקח את יהושע: לקחו בדברים והודיעו מתן שכר פרנסי ישראל לעולם הבא:
23. He laid his hands upon him and commanded him, in accordance with what the Lord had spoken to Moses.   כג. וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה בְּיַד משֶׁה:
He laid his hands: generously; over and above what he had been commanded. For the Holy One, blessed is He, said to him,“and you shall lay your hand upon him” (verse 18), but he did it with both his hands. He fashioned him like a full and overflowing vessel, filling him with wisdom in abundance. — [Sifrei Pinchas 23, Sanh. 105b]   ויסמך את ידיו: בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטווה. שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך, והוא עשה בשתי ידיו, ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה:
in accordance with what the Lord had spoken to Moses: [That is,] also with respect to the majesty; He bestowed some of his majesty [radiance] upon him.   כאשר דבר ה': אף לענין ההוד נתן מהודו עליו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG