Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 25

Bamidbar - Numbers - Chapter 25

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 25

1. Israel settled in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of the Moabites.   א. וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב:
in Shittim: That is its name. — [Sanh. 106a]   בשטים: כך שמה:
to commit harlotry with the daughters of Moab: As a result of Balaam’s advice, as is stated in [the chapter entitled] "Cheilek’ (Sanh. 106a).   לזנות אל בנות מואב: על ידי עצת בלעם כדאיתא בחלק:
2. They invited the people to the sacrifices of their gods, and the people ate and prostrated themselves to their gods.   ב. וַתִּקְרֶאןָ לָעָם לְזִבְחֵי אֱלֹהֵיהֶן וַיֹּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֵאלֹהֵיהֶן:
and prostrated themselves to their gods: When his urge overcame him, and he said to her, “Submit to me,” she took out an image of Peor from her bosom and said to him, “Bow down before this.” - [Sifrei Balak 1]   וישתחוו לאלהיהן: כשתקף יצרו עליו ואומר לה השמעי לי, והיא מוציאה לו דמות פעור מחיקה ואומרת לו השתחוה לזה:
3. Israel became attached to Baal Peor, and the anger of the Lord flared against Israel.   ג. וַיִּצָּמֶד יִשְׂרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בְּיִשְׂרָאֵל:
Peor: [פְּעוֹר was so named] because before it they bared פּוֹעֲרִין their anus before it and relieved themselves. This was the manner of its worship. - [Sifrei Balak 1]   פעור: על שם שפוערין לפניו פי הטבעת ומוציאין רעי, וזו היא עבודתו:
and the anger of the Lord flared against Israel: He sent a plague upon them.   ויחר אף ה' בישראל: שלח בהם מגפה:
4. The Lord said to Moses, "Take all the leaders of the people and hang them before the Lord, facing the sun, and then the flaring anger of the Lord will be removed from Israel.   ד. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לַיהֹוָה נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ וְיָשֹׁב חֲרוֹן אַף יְהֹוָה מִיִּשְׂרָאֵל:
Take all the leaders of the people: to judge those who worshipped Peor. — [Sanh. 35a]   קח את כל ראשי העם: לשפוט את העובדים לפעור:
and hang them: The [idol] worshippers.   והוקע אותם: את העובדים:
and hang them: Heb. הוֹקַע. This refers to [death by] hanging, as we find with the sons of Saul [where a similar expression is used,]“and we shall hang them (הוֹקַעֲנוּם) for the Lord” (II Sam. 21:6), and there hanging is specifically mentioned. Idolatry is [punishable] by stoning, and all those stoned are also hanged [as is stated in Sanh. 45b according to Rabbi Eliezer].   והוקע: היא תליה, כמו שמצינו בבני שאול והוקענום לה' (שמואל ב' כא ו) ושם תליה מפורשת בעבודה זרה בסקילה, וכל הנסקלין נתלין:
facing the sun: for all to see. The Midrash Aggadah (Mid. Tanchuma Balak 19) says: The sun identified the sinners, for the cloud folded back from the area above him and the sun shone on him. —   נגד השמש: לעין כל. ומדרש אגדה השמש מודיע את החוטאים, הענן נקפל מכנגדו והחמה זורחת עליו:
5. Moses said to the judges of Israel, "Each of you shall kill the men who became attached to Baal Peor.   ה. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל הִרְגוּ אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים לְבַעַל פְּעוֹר:
Each of you shall kill the men: Each one of the Israelite judges executed two, and there were eighty-eight thousand Israelite judges, as is stated in Sanhedrin [18a].   הרגו איש אנשיו: כל אחד ואחד מדייני ישראל היה הורג שנים, ודייני ישראל שמונה רבוא ושמונת אלפים, כדאיתא בסנהדרין (יח א):
6. Then an Israelite man came and brought the Midianite woman to his brethren, before the eyes of Moses and before the eyes of the entire congregation of the children of Israel, while they were weeping at the entrance of the Tent of Meeting.   ו. וְהִנֵּה אִישׁ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּא וַיַּקְרֵב אֶל אֶחָיו אֶת הַמִּדְיָנִית לְעֵינֵי משֶׁה וּלְעֵינֵי כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה בֹכִים פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
Then an Israelite man came: The tribe of Simeon gathered around Zimri, who was their prince, and they said to him, “We have been sentenced to death, yet you sit there [and remain silent] etc.,” as it is related in [the chapter of] Elu hen hanisrafin’ (Sanh. 82a).   והנה איש מבני ישראל בא: נתקבצו שבטו של שמעון אצל זמרי שהיה נשיא שלהם, אמרו לו אנו נדונין במיתה ואתה יושב וכו', כדאיתא באלו הן הנשרפין (סנהדרין דף פב א):
the Midianite woman: Cozbi the daughter of Zur (see verse 15).   את המדינית: כזבי בת צור:
before the eyes of Moses: They said to him, “Moses, is this one forbidden or is she permitted? If you say it is forbidden, who permitted for you the daughter of Jethro…?” as is stated there (Sanh. 82a).   לעיני משה: אמרו לו משה, זו אסורה או מותרת, אם תאמר אסורה, בת יתרו מי התירה לך וכו', כדאיתא התם:
while they were weeping: The law [that anyone cohabiting with a non-Jewish woman is to be executed by zealots] eluded him. [Therefore,] they all burst out weeping. At the incident of the golden calf Moses [successfully] confronted six hundred thousand as it says, “He ground it until it was powder…” (Exod. 32:20), yet here he appeared so helpless? However, [this happened] so that Phinehas should come and take what was due to him. — [Mid. Tanchuma Balak 20]   והמה בוכים: נתעלמה ממנו הלכה כל הבועל ארמית קנאים פוגעים בו געו כלם בבכיה. בעגל עמד משה כנגש ששים רבוא, שנאמר (שמות לב כ) ויטחן עד אשר דק וגו' וכאן רפו ידיו, אלא כדי שיבא פינחס ויטול את הראוי לו:
7. Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen saw this, arose from the congregation, and took a spear in his hand.   ז. וַיַּרְא פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ:
Phinehas…saw: He saw the deed and reminded himself of the law. He said to Moses, “I learned from you, ‘If someone cohabits with an Aramean [heathen] woman, zealots have a right to strike him [dead].’ ” He replied to him, “Let the one who reads the letter be the agent to carry it out.” Immediately,“he took a spear in his hand….” - [Sanh. 82a]   וירא פינחס: ראה מעשה ונזכר הלכה, אמר לו למשה מקובלני ממך הבועל ארמית קנאין פוגעין בו, אמר לו קריינא דאגרתא איהו ליהוי פרוונקא, מיד ויקח רומח בידו וגו':
8. He went after the Israelite man into the chamber and drove [it through] both of them; the Israelite man, and the woman through her stomach, and the plague ceased from the children of Israel.   ח. וַיָּבֹא אַחַר אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֻּבָּה וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
into the chamber: Into the tent.   אל הקבה: אל האהל:
through her stomach: Heb. קֳבָתָהּ, as in,“the jaw and the maw (וְהַקֵּבָה)” (Deut. 18:3). He aimed for the male organ of Zimri and her female organs and everyone saw that he had not killed them for nothing. Many miracles happened to him…, as it is related there (Sanh. 82b).   אל קבתה: [אל הקיבה] כמו הלחיים והקיבה כיון בתוך זכרות של זמרי ונקבות שלה, וראו כלם שלא לחנם הרגם, והרבה נסים נעשו לו כו', כדאיתא התם (סנהדרין פב ב):
9. Those that died in the plague numbered twenty four thousand.   ט. וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים אָלֶף:
10. The Lord spoke to Moses, saying:   י. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
11. Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen has turned My anger away from the children of Israel by his zealously avenging Me among them, so that I did not destroy the children of Israel because of My zeal.   יא. פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי:
Phinehas the son of Eleazar the son of Aaron the kohen: Since the tribes were disparaging him, saying, Have you seen the son of Puti, whose mother’s father [Jethro] fattened (פִּטֵּם) calves for idols (See Rashi, Exod. 6:25), and who killed a chieftain of an Israelite tribe? For this reason, Scripture traces his pedigree to Aaron. — [Sanh. 82b, Num. Rabbah 21:3, Mid. Tanchuma Pinchas 2]   פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן: לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה והרג נשיא שבט מישראל, לפיכך בא הכתוב ויחסו אחר אהרן:
by his zealously avenging Me: Heb. אֶתקִנְאָתִי בְּקַנְאוֹ, by his avenging My vengeance, by his releasing the wrath that I should have released. The term קִנְאָה always denotes someone motivated to take vengeance for some matter, in old French, enprenemant.   בקנאו את קנאתי: בנקמו את נקמתי, בקצפו את הקצף שהיה לי לקצוף. כל לשון קנאה הוא המתחרה לנקום נקמת דבר, אנפרימנ"ט בלע"ז [חמה]:
12. Therefore, say, "I hereby give him My covenant of peace.   יב. לָכֵן אֱמֹר הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם:
My covenant of peace: That it should be a covenant of peace for him. Just as a man owes gratitude and favor to someone who did him a favor, so here God expressed to him His feelings of peace.   את בריתי שלום: שתהא לו לברית שלום, כאדם המחזיק טובה וחנות למי שעושה עמו טובה, אף כאן פירש לו הקב"ה שלומותיו:
13. It shall be for him and for his descendants after him [as] an eternal covenant of kehunah, because he was zealous for his God and atoned for the children of Israel."   יג. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
It shall be: This covenant of Mine [mentioned in the previous verse] shall be for him.   והיתה לו: בריתי זאת:
an eternal covenant of kehunah: Although the kehunah had already been given to Aaron’s descendants, it had been given only to Aaron and his sons who were anointed with him, and to their children whom they would beget after their anointment. Phinehas, however, who was born before that and had never been anointed, had not been included in the kehunah until now. And so, we learn in [Tractate] Zevachim [101b],“Phinehas was not made a kohen until he killed Zimri.”   ברית כהנת עולם: שאע"פ שכבר נתנה כהונה לזרעו של אהרן, לא נתנה אלא לאהרן ולבניו, שנמשחו עמו ולתולדותיהם שיולידו אחר המשחתן, אבל פינחס שנולד קודם לכן ולא נמשח, לא בא לכלל כהונה עד כאן. וכן שנינו בזבחים (קא ב) לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי:
for his God: Heb. לֵאלֹהָיו, for the sake of his God, as in (11:29),“Are you zealous for my sake (לִי) ?” and (Zech. 8:2),“I am zealous for Zion (לְצִיּוֹן) ”-for the sake of Zion.   לאלהיו: בשביל אלהיו, כמו (במדבר יא, כט) המקנא אתה לי, (זכריה ח ב) וקנאתי לציון, בשביל ציון:
14. The name of the Israelite man who was killed, who was slain with the Midianite woman was Zimri the son of Salu, the chieftain of the Simeonite paternal house.   יד. וְשֵׁם אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַמֻּכֶּה אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית זִמְרִי בֶּן סָלוּא נְשִׂיא בֵית אָב לַשִּׁמְעֹנִי:
The name of the Israelite man: In the place it [Scripture] traces the lineage of the righteous man for praise, it traces the lineage of the wicked man for shame. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2, Num. Rabbah 21:3]   ושם איש ישראל וגו': במקום שייחס את הצדיק לשבח ייחס את הרשע לגנאי:
the chieftain of the Simeonite paternal house: Of one of the five paternal houses belonging to the tribe of Simeon. Another interpretation: To proclaim the praise of Phinehas, for although he [Zimri] was a chieftain, he [Phinehas] did not refrain from acting zealously against a profanation of the Divine Name. This is why Scripture tells us the name of the one who was slain. — [Mid. Aggadah]   נשיא בית אב לשמעני: לאחד מחמשת בתי אבות שהיו לשבט שמעון. דבר אחר להודיע שבחו של פינחס, שאע"פ שזה היה נשיא, לא מנע את עצמו מלקנא לחילול השם, לכך הודיעך הכתוב מי הוא המוכה:
15. And the name of the Midianite woman who was slain was Cozbi the daughter of Zur, a national leader of a paternal house in Midian.   טו. וְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמֻּכָּה הַמִּדְיָנִית כָּזְבִּי בַת צוּר רֹאשׁ אֻמּוֹת בֵּית אָב בְּמִדְיָן הוּא:
The name of the slain… woman…: To inform you of the the hatred of the Midianites [toward Israel], for they submitted a princess to prostitution to entice Israel into sin. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2, Num. Rabbah 21:3]   ושם האשה המכה וגו': להודיעך שנאתם של מדינים שהפקירו בת מלך לזנות, כדי להחטיא את ישראל:
a national leader: One of the five Midianite kings: “Evi, Rekem, Zur…” (31:8). He was the most prominent of them all, as it says,“a national leader.” But because he degraded himself by abandoning his daughter, he is listed only as the third [king]. — [Mid. Tanchuma Pinchas 2]   ראש אומות: אחד מחמשת (במדבר לא ח) מלכי מדין את אוי ואת רקם ואת צור וגו', והוא היה חשוב מכולם, שנאמר ראש אמות, ולפי שנהג בזיון בעצמו להפקיר בתו מנאו שלישי:
a paternal house: There were five paternal houses in Midian: Ephah, Epher, Hanoch, Abida, and Elda’ah (Gen. 25:4). This was the king of one of them.   בית אב: חמשה בתי אבות היו למדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה, וזה היה מלך לאחד מהם:
16. The Lord spoke to Moses saying:   טז. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
17. Distress the Midianites, and you shall smite them.   יז. צָרוֹר אֶת הַמִּדְיָנִים וְהִכִּיתֶם אוֹתָם:
Distress: Heb. צָרוֹר, like זָכוֹר, ‘remember,’ (Exod. 20:8), and שָׁמוֹר, ‘keep’ (Deut. 5:12); a term describing a continual action [as if to say,] You must [constantly] show hostility toward them.   צרור: כמו זכור, שמור, לשון הווה. עליכם לאייב אותם:
18. For they distress you with their plots which they contrived against you in the incident of Peor and in the incident of Cozbi their sister, the daughter of the Midianite chieftain, who was slain on the day of the plague [that had come] because of Peor.   יח. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם בְּנִכְלֵיהֶם אֲשֶׁר נִכְּלוּ לָכֶם עַל דְּבַר פְּעוֹר וְעַל דְּבַר כָּזְבִּי בַת נְשִׂיא מִדְיָן אֲחֹתָם הַמֻּכָּה בְּיוֹם הַמַּגֵּפָה עַל דְּבַר פְּעוֹר:
For they distress you… in the incident of Cozbi: By submitting their daughters for prostitution so as to entice you to stray after Peor. He did not order the destruction of Moab for the sake of Ruth, who was destined to issue from them, as is stated in [Tractate] Bava Kamma [38b].   כי צוררים הם לכם וגו' על דבר פעור: שהפקירו בנותיהם לזנות, כדי להטעותכם אחר פעור. ואת מואב לא צוה להשמיד, מפני רות שהיתה עתידה לצאת מהם, כדאמרינן בבבא קמא (לח ב):
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG