Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 24

Bamidbar - Numbers - Chapter 24

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 24

1. Balaam saw that it pleased the Lord to bless Israel; so he did not go in search of omens as he had done time and time again, but turned his face toward the desert.   א. וַיַּרְא בִּלְעָם כִּי טוֹב בְּעֵינֵי יְהֹוָה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלֹא הָלַךְ כְּפַעַם בְּפַעַם לִקְרַאת נְחָשִׁים וַיָּשֶׁת אֶל הַמִּדְבָּר פָּנָיו:
Balaam saw that it pleased: He said, “I no longer have to test the Holy One, blessed is He, for He will not want to curse them.”   וירא בלעם כי טוב וגו': אמר איני צריך לבדוק בהקב"ה כי לא יחפוץ לקללם:
so he did not go… as he had done time and time again: As he had done twice - [Mid. Aggadah]   ולא הלך כפעם בפעם: כאשר עשה שתי פעמים:
in search of omens: To divine that perhaps God would chance to meet him as he wished. He said, “Whether He wishes to curse them or not, I will mention their sins so that on the mention of their sins the curse can take effect.” - [Mid. Aggadah]   לקראת נחשים: לנחש אולי יקרה ה' לקראתו כרצונו, אמר רוצה ואינו רוצה לקללם, אזכיר עונותיהם והקללה על הזכרת העבירה תחול:
but turned his face toward the desert: As the Targum paraphrases [“He directed his face toward the desert, where the Israelites had made the golden calf,” or “He directed his face toward the golden calf, which the Israelites had made in the desert.” See Ramban , Midrash Aggadah , Mechokekei Yehudah (Minchath Yehudah , fn. 1)].   וישת אל המדבר פניו: כתרגומו:
2. Balaam raised his eyes and saw Israel dwelling according to its tribes, and the spirit of God rested upon him.   ב. וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים:
Balaam raised his eyes: He sought to cast an evil eye upon them, so here you have his three attributes: an evil eye, a haughty spirit, and greed mentioned above (22:13, 18). - [Avoth 5:19, Mid. Tanchuma Balak 6, Num. Rabbah 20:10]   וישא בלעם את עיניו: בקש להכניס בהם עין רעה, והרי יש לך שלש מדותיו עין רעה ורוח גבוהה ונפש רחבה האמורים למעלה:
dwelling according to its tribes: He saw each tribe dwelling by itself, not intermingling [with other tribes], and he saw that the openings of their tents did not face each other, so that they should not peer into each other’s tents. — [B.B. 60a, Mid. Aggadah]   שוכן לשבטיו: ראה כל שבט ושבט שוכן לעצמו ואינן מעורבין, ראה שאין פתחיהם מכוונין זה כנגד זה, שלא יציץ לתוך אהל חבירו:
and the spirit of God rested upon him: It entered his mind not to curse them.   ותהי עליו רוח א-להים: עלה בלבו שלא יקללם:
3. He took up his parable and said, "The word of Balaam the son of Beor and the word of the man with an open eye.   ג. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:
the son of Beor: Heb. בְּנו ֹבְעֹר, lit., his son was Beor. [However, the word בְּנוֹ is used here] as in“to a spring לְמַעְיְנוֹ of water” (Ps. 114:8) [see Rashi 23:18]. The Midrash Aggadah expounds: Both were greater than their fathers; Balak, his son was Zippor, for his [Balak’s] father was his son, as it were, with regard to royalty. And Balaam was greater than his father in prophecy; he was a maneh [a coin equaling one hundred zuz] the son of a peras [a coin equaling fifty zuz, half the value of a maneh]. — [Mid. Tanchuma Balak 13, Sanh. 105a]   בנו בעור: כמו למעינו מים (תהלים קיד ח). ומדרש אגדה שניהם היו גדולים מאבותיהם, בלק בנו צפור, אביו בנו הוא במלכות, ובלעם גדול מאביו בנביאות, מנה בן פרס היה:
with an open eye: Heb. שְׁתֻם הָעָיִן. His eye had been gouged out and its socket appeared open. This term שְׁתֻם is mishnaic;“enough time to bore a hole (יִשְׁתֹּם) [in a cask], seal it, and dry it” (A.Z. 69a). Our Rabbis said, Because he said, “the number of the seed of Israel” (23:10), implying that the Holy One, blessed is He, sits and counts the seed that issues from the Israelite sexual unions, waiting for the drop from which a righteous man will be born, he thought, “The One Who is holy, and Whose ministers are holy should direct his attention to matters such as these?” On account of this, Balaam’s eye was blinded (Mid. Aggadah). Some say that the phrase means “of the open eye,” [meaning of clear sight], as Onkelos renders. As for its saying, “with an open eye” rather than “with open eyes,” this teaches us that he was blind in one eye. — [Sanh. 105a]   שתם העין: עינו נקורה ומוצאת לחוץ וחור שלה נראה פתוח, ולשון משנה הוא כדי שישתום ויסתום ויגוב (ע"ז סט א). ורבותינו אמרו לפי שאמר ומספר את רובע ישראל, שהקב"ה יושב ומונה רביעיותיהן של ישראל מתי תבא טפה שנולד הצדיק ממנה, אמר בלבו מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יסתכל בדברים הללו, ועל דבר זה נסמת עינו של בלעם. ויש מפרשים שתום העין פתוח העין, כמו שתרגם אונקלוס, ועל שאמר שתום העין, ולא אמר שתום העינים, למדנו שסומא באחת מעיניו היה:
4. The word of the one who hears God's sayings, who sees the vision of the Almighty, fallen yet with open eyes.   ד. נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
fallen yet with open eyes: The plain meaning is as understood by the Targum [Onkelos], that He appeared to him only at night, while he was lying down. The Midrashic explanation is that when He appeared to him, he had no strength to stand on his feet, so he fell on his face, for since he was uncircumcised, it was a disgrace to appear before Him while he was standing upright in His presence. — [Mid. Aggadah]   נופל וגלוי עינים: פשוטו כתרגומו, שאין נראה עליו אלא בלילה כשהוא שוכב. ומדרשו כשהיה נגלה עליו לא היה בו כח לעמוד על רגליו ונופל על פניו, לפי שהיה ערל ומאוס להיות נגלה עליו בקומה זקופה לפניו:
5. How goodly are your tents, O Jacob, your dwelling places, O Israel!   ה. מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל:
How goodly are your tents: For he saw that the entrances were not facing each other. — [B.B. 60a]   מה טובו אהליך: על שראה פתחיהם שאינן מכוונין זה מול זה:
your dwelling places: Your encampments, as the Targum [Onkelos] renders. Another explanation:“How goodly are your tents”-How goodly are the tent of Shiloh and the eternal Temple when they are inhabited, for offerings are brought up in them to atone for you."   משכנותיך: חניותיך, כתרגומו. דבר אחר מה טובו אהליך. מה טובו אהל שילה ובית עולמים בישובן שמקריבין בהן קרבנות לכפר עליהם:
your dwelling places: Heb. מִשְׁכְּנֹתֶי‏, even when they are desolate, for they are held as a pledge (מַשְׁכּוֹן) for you, and their desolate state atones for your souls, as it says, “The Lord has spent His fury” (Lam. 4:11). How did He spend it?“He has kindled a fire in Zion” (ibid.) - [See Mid. Tanchuma Pekudei 4]   משכנותיך: אף כשהן חרבין, לפי שהן משכון עליכם, וחורבנן כפרה על הנפשות, שנאמר כלה ה' את חמתו (איכה ד יא), ובמה כלה, ויצת אש בציון:
6. They extend like streams, like gardens by the river, like aloes which the Lord planted, like cedars by the water.   ו. כִּנְחָלִים נִטָּיוּ כְּגַנֹּת עֲלֵי נָהָר כַּאֲהָלִים נָטַע יְהֹוָה כַּאֲרָזִים עֲלֵי מָיִם:
They extend like streams: They extend and are drawn out for a distance. Our Rabbis said: From this wicked man’s blessings we can determine how he intended to curse them when he decided to turn his face toward the desert. For when the Omnipresent reversed [the words of] his mouth, he blessed them in a way corresponding to the curses he intended to say…, as is stated in [the chapter of] Cheilek (Sanh. 105b).   כנחלים נטיו: שנארכו ונמשכו לנטות למרחוק, אמרו רבותינו מברכותיו של אותו רשע אנו למדים מה היה בלבו לקללם כשאמר (פסוק א) וישת אל המדבר פניו, וכשהפך המקום את פיו ברכם מעין אותן קללות שבקש לומר כו', כדאיתא בחלק (סנהדרין קה א):
like aloes: Heb. כַּאִהָלִים, as the Targum [Onkelos] renders, [aromatic plants], as in the expression as,“myrrh and aloes (וַאֲהָלוּת)” (Song 4:14).   כאהלים: כתרגומו, לשון מור ואהלות (תהלים מה ט):
which the Lord planted: in the Garden of Eden. Another interpretation: Like the firmament which is stretched out like a tent (אֹהֶל) as it says,“and he spread them out like a tent (כָּאֹהֶל) to dwell in” (Is. 40:22) (Targum Jonathan and Yerushalmi). (This interpretation is incorrect because, if so, it would have been vowelized כְּאֹהָלִים, with a cholam. - This is obviously a copyist’s comment, because Rashi proceeds to defend this interpretation. Editor’s note)   נטע ה': בגן עדן. לשון אחר כאהלים נטע ה', כשמים המתוחין כאהל:
which the Lord planted: We find the expression ‘planting’ in relation to tents, as it says,“And he will pitch (וַיִטַּע) his palatial tents” (Dan. 11:45).   נטע ה': לשון נטיעה מצינו באהלים, שנאמר ויטע אהלי אפדנו (דניאל יא מה):
7. Water will flow from his wells, and his seed shall have abundant water; his king shall be raised over Agag, and his kingship exalted.   ז. יִזַּל מַיִם מִדָּלְיָו וְזַרְעוֹ בְּמַיִם רַבִּים וְיָרֹם מֵאֲגַג מַלְכּוֹ וְתִנַּשֵּׂא מַלְכֻתוֹ:
from his wells: Heb. מִדָּלְיָו, from his wells; the meaning is as the Targum [Onkelos interprets it, namely,“the king anointed from his sons shall be great.”]   מדליו: מבארותיו. ופירושו כתרגומו:
and his seed shall have abundant water: This expression denotes prosperity, like seed [which flourishes when] planted close to water.   וזרעו במים רבים: לשון הצלחה הוא זה, כזרע הזרוע על פני המים:
His king shall be raised over Agag: Their first king [Saul] will capture Agag, king of Amalek. — [Mid. Aggadah]   וירם מאגג מלכו: מלך ראשון שלהם יכבוש את אגג מלך עמלק:
and his kingship exalted: [The kingship of Jacob] will become greater and greater, for following him [Saul] will come David and Solomon. — [Mid. Aggadah]   ותנשא מלכותו: של יעקב יותר ויותר, שיבא אחריו דוד ושלמה:
8. God, Who has brought them out of Egypt with the strength of His loftiness He shall consume the nations which are his adversaries, bare their bones and dip His arrows [into their blood].   ח. אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ יֹאכַל גּוֹיִם צָרָיו וְעַצְמֹתֵיהֶם יְגָרֵם וְחִצָּיו יִמְחָץ:
God, Who has brought them out of Egypt: Who caused them all this greatness? God, Who brought them out of Egypt with His power and loftiness. He will consume the nations who are his adversaries.   אל מוציאו ממצרים: מי גורם להם הגדולה הזאת, אל המוציאם ממצרים, בתוקף ורום שלו יאכל את הגוים שהם צריו:
their bones: of these adversaries.   ועצמותיהם: של צרים:
bare: Heb. יְגָרֵם. Menachem (Machbereth p. 59) interprets this word as ‘breaking up.’ Similarly,“They [the wolves] did not gnaw the (גָרְמוּ) [bones] in the morning” (Zeph. 3:3), and similarly,“its shards you shall break (תְּגָרֵמִי)” (Ezek. 23:34). I, however, maintain that it means ‘bone,’ [and the meaning is:] He strips the surrounding flesh with his teeth and the marrow from within, leaving the bone in its bare state.   יגרם: מנחם פתר בו לשון שבירה, וכן לא גרמו לבקר (צפניה ג ג), וכן את חרשיה תגרמי (יחזקאל כג לד), ואני אומר לשון עצם הוא שמגרר הבשר בשניו מסביב והמוח שבפנים, ומעמיד העצם על ערמימותה:
and dip His arrows: חִצָּיו יִמְחָץ. Onkelos interprets it as referring to the half of the adversaries- [that is,] their part, as in, בַּעֲלֵי חִצִּים (Gen. 49:23) [which the Targum renders as]“those who should take half.” So [according to the Targum] the יִמְחָץ is [used here] as in the expression,“she split (וּמָחֲצָה) and struck through his temple” (Jud. 5:26), [hence, here it means,] they divided [among themselves] their [the adversaries’] land. It is also possible to interpret it in the literal sense, which is“arrows.” The arrows of the Holy One, blessed is He, will be dipped (יִמְחָץ) into the blood of the adversaries-He will dip and stain [the arrows] with blood, as in,“in order that your foot may wade (תִּמְחַץ) through blood” (Ps. 68: 24). This is not a departure from the general meaning of ‘wounding,’ as in,“I have wounded (מָחַצְתִּי)” (Deut. 32:39), for anything stained with blood appears as if it is wounded and stricken.   וחציו ימחץ: אונקלוס תרגם חציו של צרים, חלוקה שלהם כמו (בראשית מט כג) בעלי חצים, מרי פלוגתא, וכן ימחץ, לשון ומחצה וחלפה רקתו (שופטים ה כו), שיחצו את ארצם. ויש לפתור לשון חצים ממש, חציו של הקב"ה ימחץ בדמם של צרים, יטבול ויצטבע בדמם, כמו למען תמחץ רגלך בדם (תהלים סח כד) ואינו זז מלשון מכה, כמו מחצתי, שהצבוע בדם נראה כאילו מחוץ ונגוע:
9. He crouches and lies like a lion and like a lioness; who will dare rouse him? Those who bless you shall be blessed, and those who curse you shall be cursed.   ט. כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרֲרֶיךָ אָרוּר:
He crouches and lies like a lion: As the Targum [Onkelos] renders, they will settle in their land with might and power.   כרע שכב כארי: כתרגומו, יתישבו בארצם בכח וגבורה:
10. Balak's anger flared against Balaam, and he clapped his hands. Balak said to Balaam, "I called you to curse my enemies, but you have blessed them these three times.   י. וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים:
he clapped: He struck one [hand] against the other. — [Onkelos , Menachem, Mid. Aggadah]   ויספוק: הכה זו על זו:
11. Now, hurry back to your place. I said I would honor you greatly, but the Lord has deprived you of honor."   יא. וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהֹוָה מִכָּבוֹד:
12. Balaam said to Balak, "But I even told the messengers you sent to me, saying,   יב. וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק הֲלֹא גַּם אֶל מַלְאָכֶיךָ אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ אֵלַי דִּבַּרְתִּי לֵאמֹר:
13. 'If Balak gives me his house full of silver and gold, I cannot transgress the word of the Lord to do either good or evil on my own; only what the Lord speaks can I speak.'   יג. אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת טוֹבָה אוֹ רָעָה מִלִּבִּי אֲשֶׁר יְדַבֵּר יְהֹוָה אֹתוֹ אֲדַבֵּר:
transgress the word of the Lord: Here it does not say, “my God,” as its says the first time [22:18], because he realized that he was loathsome to the Holy One, blessed is He, and had been banished [by Him]. — [Mid. Aggadah]   לעבור את פי ה': כאן לא נאמר אלהי, כמו שנאמר בראשונה, לפי שידע שנבאש בהקב"ה ונטרד:
14. And now, I am going to my people. Come, I will advise you...what this people will do to your people at the end of days."   יד. וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי לְכָה אִיעָצְךָ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָעָם הַזֶּה לְעַמְּךָ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים:
I am going to my people: “From now I am like the rest of my people,” for the Holy One, blessed is He, had departed from him.   הולך לעמי: מעתה הריני כשאר עמי, שנסתלק הקב"ה מעליו:
Come, I will advise you: what action you should take. What is that counsel? “The God of these [people] hates immorality [thus, entice them to sin with your women…] as it is related in [the chapter of] Cheilek (Sanh. 106a). The proof that Balaam offered this counsel to cause them to stumble through immorality is that it says, ”They were the ones who were involved with the children of Israel on Balaam’s advice" (31:16).   לכה איעצך: מה לך לעשות. ומה היא העצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו', כדאיתא בחלק (סנהדרין קו א) תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה, שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז):
what this people will do to your people: This is an elliptical verse, [and it means,] I will advise you how to make them stumble, and tell you how they will punish Moab at the end of days. “And crush the princes of Moab” (verse 17); the Targum [Onkelos] elaborates on the abbreviated Hebrew.   אשר יעשה העם הזה לעמך: מקרא קצר הוא זה, איעצך להכשילם, ואומר לך מה שהן עתידין להרע למואב באחרית הימים:
15. He took up his parable and said, "The word of Balaam, son of Beor, the word of a man with an open eye.   טו. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן:
16. The word of the one who hears God's sayings and perceives the thoughts of the Most High; who sees the vision of the Almighty, fallen yet with open eyes.   טז. נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
and perceives the thoughts of the Most High: to determine the precise moment that He becomes angry. - [Ber. 7a]   ויודע דעת עליון: לכוין השעה שכועס בה:
17. I see it, but not now; I behold it, but not soon. A star has gone forth from Jacob, and a staff will arise from Israel which will crush the princes of Moab and uproot all the sons of Seth.   יז. אֶרְאֶנּוּ וְלֹא עַתָּה אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל וּמָחַץ פַּאֲתֵי מוֹאָב וְקַרְקַר כָּל בְּנֵי שֵׁת:
I see it: I see that prominence and greatness of Jacob, but it is not at present, only at a later time.   אראנו: רואה אני שבחו של יעקב וגדולתן, אך לא עתה היא, אלא לאחר זמן:
A star has gone forth: As the Targum [Onkelos] renders, an expression similar to“He has bent (דָּר‏ַ) his bow” (Lam. 2:4), for a star shoots out like an arrow; in old French, destent, as if to say, his good fortune shall rise [prosper].   דרך כוכב: כתרגומו, לשון דרך קשתו (איכה ב ד), שהכוכב עובר כחץ, ובלע"ז דישטנ"ט (מזנק) כלומר יקום משל:
and a staff will arise: A king who rules dominantly.   וקם שבט: מלך רודה ומושל:
which will crush the princes of Moab: This refers to David, of whom it says,“he laid them on the ground and measured two cord-lengths to put to death…” (II Sam. 8:2). - [Mid. Aggadah]   ומחץ פאתי מואב: התרגום מפרש קוצר העברי ויקטול וכו':
and uproot: Heb. וְקַרְקַר is a term denoting ‘digging’ as in,“I dug (קַרְתִּי) ” (II Kings 19:24);“to the hole of the pit from which you were dug out (נֻקַּרְתֶּם) ” (Is. 51:1);“may the ravens of the valley pick it out (יִקְּרוּהָ) ” (Prov. 30:17); in French, forer.   ומחץ פאתי מואב: זה דוד, שנאמר בו השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית וגו' (שמואל ב' ח ב):
all the sons of Seth: All the nations, for they are all descended from Seth, the son of Adam [lit., the first man].   וקרקר: לשון קורה כמו אני קרתי (מלכים ב' יט כד) מקבת בור נקרתם (ישעיה נא א) יקרוה עורבי נחל (משלי ל יז) פורי"יר בלע"ז (לנקב):
18. Edom shall be possessed, and Seir shall become the possession of his enemies, and Israel shall triumph.   יח. וְהָיָה אֱדוֹם יְרֵשָׁה וְהָיָה יְרֵשָׁה שֵׂעִיר אֹיְבָיו וְיִשְׂרָאֵל עֹשֶׂה חָיִל:
and Seir shall become the possession of his enemies: For his enemy, Israel.   והיה ירשה שעיר אויביו: ישראל:
19. A ruler shall come out of Jacob, and destroy the remnant of the city."   יט. וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב וְהֶאֱבִיד שָׂרִיד מֵעִיר:
A ruler shall come out of Jacob: There will be another ruler from Jacob.   וירד מיעקב: ועוד יהיה מושל אחר מיעקב:
and destroy the remnant of the city: Of the most prominent [city] of Edom, that is, Rome. He says this regarding the King Messiah, of whom it says, “and may he reign from sea to sea,” (Ps. 72:8),“ and the house of Esau shall have no survivors” (Obad. 1:18). - [Mid. Aggadah]   והאביד שריד מעיר: מעיר החשובה של אדום והיא רומי, ועל מלך המשיח אומר כן, שנאמר בו וירד מים עד ים (תהלים עב ח) ולא יהיה שריד לבית עשו (עובדיה א, יח):
20. When he saw Amalek, he took up his parable and said, "Amalek was the first of the nations, and his fate shall be everlasting destruction."   כ. וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד:
He saw Amalek: He perceived the retribution destined to befall Amalek.   וירא את עמלק: נסתכל בפורענותו של עמלק:
Amalek was the first of the nations: He came before all of them to make war with Israel, and so Targum renders. And his fate shall be to perish by their hand, as it says, “You shall obliterate the remembrance of Amalek” (Deut. 25:19).   ראשית גוים עמלק: הוא קדם את כלם להלחם בישראל, וכך תרגם אונקלוס ואחריתו ליאבד בידם, שנאמר תמחה את זכר עמלק (דברים כה יט):
21. When he saw the Kenite, he took up his parable and said, "How firm is your dwelling place, and your nest is set in a cliff.   כא. וַיַּרְא אֶת הַקֵּינִי וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אֵיתָן מוֹשָׁבֶךָ וְשִׂים בַּסֶּלַע קִנֶּךָ:
He saw the Kenite and said: Since the Kenites were encamped near Amalek, as it is said, “Saul said to the Kenite…” (I Sam. 15:6), he mentions him after Amalek. He perceived the greatness of the sons of Jethro [known also as Keni], of whom it is said,“Tirathites (תִּרְעָתִים), Shimathites (שִׁמְעָתִים), Sochathites (סוֹכָתִים)” (I Chron. 2:55), [expounded on in Sifrei (Beha’alothecha 42) as follows: תִּרְעָתִים, so called because they heard the shofar blast (תְּרוּעָה) on Mount Sinai, because they would cry out (מַתְרִיעִים) and be answered, because they dwelled at the entrance to the gates (תַּרְעֵי) of Jerusalem; שִׁמְעָתִים, so called because they obeyed (שָׁמְעוּ) their father’s command (to abstain from drinking wine and to live in tents, as in Jer. 35:8, 9); סוֹכָתִים, so called because they did not anoint themselves (לֹא סָכוּ) with oil and because they dwelt in booths (סֻכּוֹת)].   וירא את הקיני: לפי שהיה קיני תקוע אצל עמלק, כענין שנאמר ויאמר שאול אל הקיני וגו' (שמואל א' טו, ו) הזכירו אחר עמלק, נסתכל בגדולתן של בני יתרו שנאמר בהם תרעתים שמעתים שוכתים (דברי הימים א' ב נה):
How firm is your dwelling place: [Balaam asks Jethro, who is Keni,] “I wonder how you merited this? Were you not with me in the counsel [we gave Pharaoh] ”Come, let us deal wisely with them"? (Exod. 1:10) Yet now you have settled yourself in the firmness and strength of Israel. — [Sanh. 106a]   איתן מושבך: תמה אני מהיכן זכית לכך הלא אתה עמי היית בעצת הבה נתחכמה לו (שמות א י), ועתה נתישבת באיתן ומעוז של ישראל:
22. For if Kain is laid waste, how far will Assyria take you captive?"   כב. כִּי אִם יִהְיֶה לְבָעֵר קָיִן עַד מָה אַשּׁוּר תִּשְׁבֶּךָּ:
For if Kain is laid waste: Fortunate are you that you are settled in this stronghold, for you will never be banished from the world. Even if you are destined to be exiled with the ten tribes, and be eliminated from the place where you had settled, what of it?   כי אם יהיה לבער קין וגו': אשריך שנתקעת לתוקף זה שאינך נטרד עוד מן העולם, כי אף אם אתה עתיד לגלות עם עשרת השבטים ותהיה לבער ממקום שנתישבת שם, מה בכך:
how far will Assyria take you captive?: How far will he exile you? Perhaps as far as Halah or Habor? That is not considered being banished from the world, but being moved from one place to another, and you shall return with the other exiles.   עד מה אשור תשבך: עד היכן הוא מגלה אותך, שמא לחלח וחבור, אין זה טרוד מן העולם, אלא טלטול ממקום למקום ותשוב עם שאר הגליות:
23. He took up his parable and said, Alas! Who can survive these things from God?   כג. וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר אוֹי מִי יִחְיֶה מִשֻּׂמוֹ אֵל:
He took up his parable…: Since he mentioned the captivity by Assyria, he says-   וישא משלו וגו': כיון שהזכיר את שביית אשור אמר
Alas! Who can survive these things from God?: Who can save himself from the One who designates these things, so that the One who decrees [namely, God] should not put these things [into effect] against him? [And what are these terrible things?] That Sennacherib will arise and confuse all the nations, and furthermore, “ships will come from the Kittites”-the Kittites, who are the Romans, shall go forth in huge warships against Assyria.   אוי מי יחיה משומו אל : מי יכול להחיות את עצמו משומו את אלה שלא ישים עליו הגוזר את אלה, שיעמוד סנחריב ויבלבל את כל האומות, ועוד יבואו צים מיד כתים ויעברו כתיים שהן רומיים בבירניות גדולות על אשור:
24. Ships will come from the Kittites and afflict Assyria and afflict those on the other side, but he too will perish forever."   כד. וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד:
and afflict those on the other side: And they shall afflict those on the other side of the river [Euphrates].   וענו אשור וענו עבר: וענו אותם שבעבר הנהר:
but he too will perish forever: Similarly does Daniel explain [concerning the Roman empire],“until the beast was slain and its body destroyed” (Dan. 7:11).   וגם הוא עדי אובד: וכן פירש דניאל עד די קטילת חיותא והובד גשמה (דניאל ז יא):
ships: Heb. וְצִים, huge ships, as it is written,“ וְצִי אַדִּיר ” (Is. 33:21) which the Targum [Jonathan] renders as“a great ship.” - [Yoma 77b]   וצים: ספינות גדולות, כדכתיב וצי אדיר (ישעיה לג כא) תרגומו ובורני רבתא:
25. Balaam arose, went, and returned home, and Balak went on his way.   כה. וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG