Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 20

Bamidbar - Numbers - Chapter 20

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 20

1. The entire congregation of the children of Israel arrived at the desert of Zin in the first month, and the people settled in Kadesh. Miriam died there and was buried there.   א. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם:
The entire congregation: The complete congregation, for the ones destined to die in the desert had already died and these were assigned for life. — [Midrash Tanchuma Chukath 14]   כל העדה: עדה השלמה, שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים:
Miriam died there: Why is the passage relating Miriam’s death juxtaposed with the passage of the Red Cow? To teach you that just as sacrifices bring atonement, so the death of the righteous secure atonement. — [M.K. 28a].   ותמת שם מרים: למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת:
Miriam died there: She too died through a kiss [from God’s mouth rather than by the angel of death]. Why does it not say “by God’s mouth” [as it does with Moses]? Because it is not respectful to speak of the Most High in this way (M.K. 28a). Concerning Aaron it does say “by God’s mouth” in [the portion beginning] “These are the Journeys” (33:38).   ותמת שם מרים: אף היא בנשיקה מתה ומפני מה לא נאמר בה על פי ה', שאינו דרך כבוד של מעלה. ובאהרן נאמר על פי ה', באלה מסעי (במדבר לג, לח):
2. The congregation had no water; so they assembled against Moses and Aaron.   ב. וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן:
had no water: From here [we learn that] all forty years they had the well in Miriam’s merit. — [Ta’anith 9a]   ולא היה מים לעדה: מכאן שכל ארבעים שנה היה להם הבאר בזכות מרים:
3. The people quarreled with Moses, and they said, "If only we had died with the death of our brothers before the Lord.   ג. וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי יְהֹוָה:
If only we had died: We wish that we had died. — [Onkelos]   ולו גוענו: הלואי שגוענו:
with the death of our brothers: With the death of our brothers from plague. This teaches us that death from thirst is more dreadful than it [death by plague].   בגוע אחינו: במיתת אחינו בדבר, למד שמיתת צמא מגונה ממנה:
with the death: Heb. בִּגְוַע אַחֵינוּ. This is a noun, like בְּמִיתַת אַחֵינוּ, with our brothers’ death [that is, in the way they died]. But it is incorrect to explain it as meaning, ‘ when our brothers died’ for in that case, Scripture would have punctuated it בִּגְוֹעַ.   בגוע: שם דבר הוא, כמו במיתת אחינו, ולא יתכן לפרשו כשמתו אחינו, שאם כן היה לו להנקד בגוע:
4. Why have you brought the congregation of the Lord to this desert so that we and our livestock should die there?   ד. וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל יְהֹוָה אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ:
5. Why have you taken us out of Egypt to bring us to this evil place; it is not a place for seeds, or for fig trees, grapevines, or pomegranate trees, and there is no water to drink.   ה. וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא | מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת:
6. Moses and Aaron moved away from the assembly to the entrance of the Tent of Meeting, and they fell on their faces. [Then] the glory of the Lord appeared to them.   ו. וַיָּבֹא משֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֲלֵיהֶם:
7. The Lord spoke to Moses, saying:   ז. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
8. "Take the staff and assemble the congregation, you and your brother Aaron, and speak to the rock in their presence so that it will give forth its water. You shall bring forth water for them from the rock and give the congregation and their livestock to drink."   ח. קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם:
and their livestock: From here we learn that the Holy One, blessed is He, has regard for the property of Israel. — [Midrash Tanchuma Chukath 9, Lev. Rabbah 10:9, Num. Rabbah 19:9]   ואת בעירם: מכאן שחס הקב"ה על ממונם של ישראל:
9. Moses took the staff from before the Lord as He had commanded him.   ט. וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַמַּטֶּה מִלִּפְנֵי יְהֹוָה כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ:
10. Moses and Aaron assembled the congregation in front of the rock, and he said to them, "Now listen, you rebels, can we draw water for you from this rock?"   י. וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן אֶת הַקָּהָל אֶל פְּנֵי הַסָּלַע וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם:
assembled: This is one of the places where we find that a small area held a large number [of people]. — [Midrash Tanchuma Chukath 9, Lev. Rabbah 10:9, Num. Rabbah 19:9]   ויקהלו וגו': זה אחד מן המקומות שהחזיק מועט את המרובה:
Shall we draw water… from this rock?: Since they did not recognize it, for the rock had gone and settled among the other rocks when the well departed. The Israelites said to them,“What difference is it to you from which rock you draw water for us?” Therefore, he said to them, הַמּוֹרִים, obstinate ones; in Greek, ‘fools,’ those who teach (מוֹרִים) their teachers. [He said,] “Can we draw water from this rock regarding which we were not commanded?” - [Midrash Tanchuma Chukath 9, Num. Rabbah 19:9]   המן הסלע הזה נוציא: לפי שלא היו מכירין אותו, לפי שהלך הסלע וישב לו בין הסלעים, כשנסתלק הבאר, והיו ישראל אומרים להם מה לכם מאיזה סלע תוציאו לנו מים, לכך אמר להם המורים סרבנים, לשון יוני שוטים, מורים את מוריהם, המן הסלע הזה שלא נצטוינו עליו נוציא לכם מים:
11. Moses raised his hand and struck the rock with his staff twice, when an abundance of water gushed forth, and the congregation and their livestock drank.   יא. וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם:
twice: Because the first time he drew out only a few drops, since God had not commanded him to strike it, but, “you shall speak to the rock.” However, they spoke to a different rock, and nothing came out. They said, “Perhaps we ought to strike it first,” as it says, “and strike the rock” (Exod. 17:6). They came upon that very rock and struck it. — [Midrash Tanchuma Chukath 9, Num. Rabbah 19:9]   פעמים: לפי שבראשונה לא הוציא אלא טיפין, לפי שלא צוה המקום להכותו אלא ודברתם אל הסלע, והמה דברו אל סלע אחר ולא הוציא, אמרו שמא צריך להכות כבראשונה, שנאמר (שמות יז, ו) והכית בצור, ונזדמן להם אותו סלע והכהו:
12. The Lord said to Moses and Aaron, "Since you did not have faith in Me to sanctify Me in the eyes of the children of Israel, therefore you shall not bring this assembly to the Land which I have given them.   יב. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם:
Since you did not have faith in Me: Scripture reveals that if it were not for this sin alone, they would have entered the Land, so that it should not be said of them, “The sin of Moses and Aaron was like the sin of the generation of the desert against whom it was decreed that they should not enter [the Land].” But was not [the question asked by Moses] “If sheep and cattle were slaughtered for them…” (11:22) [a] more grievous [sin] than this? However, there he [Moses] said it in private, so Scripture spares him [and refrains from punishing him]. Here, on the other hand, it was said in the presence of all Israel, so Scripture does not spare him because of the sanctification of the Name. — [Tanchuma Chukath 10, Num. Rabbah 19:10]   יען לא האמנתם בי: גלה הכתוב שאלולי חטא זה בלבד היו נכנסין לארץ, כדי שלא יאמרו עליהם כעון שאר דור המדבר, שנגזר עליהם שלא יכנסו לארץ, כך היה עון משה ואהרן. והלא (במדבר יא, כב) הצאן ובקר ישחט קשה מזו, אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, וכאן שבמעמד כל ישראל, לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש השם:
to sanctify Me: For had you spoken to the rock and it had given forth [water], I would have been sanctified in the eyes of the congregation. They would have said,"If this rock, which neither speaks nor hears, and does not require sustenance, fulfills the word of the Omnipresent, how much more should we! - [Midrash Aggadah]   להקדישני: שאילו דברתם אל הסלע והוציא הייתי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום, קל וחומר אנו:
therefore, you shall not bring: Heb. לָכֵן, by an oath, as in,“Therefore (וְלָכֵן) , I have sworn to the house of Eli” (I Sam. 3:14) [Tanchuma Va’era 2]. He hurried to take an oath so that they should not engage in lengthy prayer concerning it [i.e. to repeal the decree].   לכן לא תביאו: בשבועה, כמו (שמואל א' ג, יד) לכן נשבעתי לבית עלי, נשבע בקפיצה כדי שלא ירבו בתפלה על כך:
13. These are the waters of dispute [Mei Meribah] where the children of Israel contended with the Lord, and He was sanctified through them.   יג. הֵמָּה מֵי מְרִיבָה אֲשֶׁר רָבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְהֹוָה וַיִּקָּדֵשׁ בָּם:
These are the waters of dispute: These are the ones mentioned elsewhere. Pharaoh’s astrologers saw these [when they foresaw that] the savior of Israel would be smitten through water, and that is why they decreed: "Every son who is born you shall cast into the Nile. — [Sanh. 101b]   המה מי מריבה: הם הנזכרים במקום אחר את אלו ראו אצטגניני פרעה שמושיען של ישראל לוקה במים, לכך גזרו (שמות א, כב) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו:
and He was sanctified through them: For Moses and Aaron died because of them. When God judges His holy ones, He is feared and sanctified by mankind. Similarly, it says, “You are awesome, O God, because of Your holy ones” (Ps. 68:36). And likewise it says, “I am sanctified by those close to Me” (Lev. 10:3) - [Zev. 115b]   ויקדש בם: שמתו משה ואהרן על ידם. שכשהקב"ה עושה דין במקודשיו הוא יראוי ומתקדש על הבריות, וכן הוא אומר (תהלים סח, לו) נורא א-להים ממקדשיך, וכן הוא אומר (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש:
14. Moses sent messengers from Kadesh to the king of Edom: "So says your brother, Israel, 'You know of all the hardship that has befallen us.   יד. וַיִּשְׁלַח משֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ:
your brother Israel: Why did he see fit to mention brotherhood here? However, he said to him, “We are brothers, sons of Abraham, to whom it was said, 'your descendants will be strangers [in a land which is not theirs’]” (Gen. 15:13). And both of us are responsible for fulfilling that obligation. — [Midrash Tanchuma Chukath 12, Num. Rabbah 19:15]   אחיך ישראל: מה ראה להזכיר כאן אחוה, אלא אמר לו אחים אנחנו בני אברהם, שנאמר לו (בראשית טו, יג) כי גר יהיה זרעך, ועל שנינו היה אותו החוב לפורעו:
You know of all the hardship: Therefore, your father parted from our father, as it says, “He went to a land because of Jacob his brother” (Gen. 36:6), [that is] because of the debt that was imposed upon them, and he [Esau] cast it onto Jacob. — [Gen. Rabbah 82:13]   אתה ידעת את כל התלאה: לפיכך פירש אביכם מעל אבינו (שם לו, ו) וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו, מפני השטר חוב המוטל עליהם והטילו על יעקב:
15. Our fathers went down to Egypt, and we sojourned in Egypt for a long time. And the Egyptians mistreated us and our forefathers.   טו. וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ:
mistreated us: We endured many hardships.   וירעו לנו: סבלנו צרות רבות:
and our forefathers: From here [we learn] that when Israel is afflicted with punishment, the Patriarchs grieve in the grave. - [Midrash Tanchuma Chukath 12, Num. Rabbah 19:15]   ולאבותינו: מכאן שהאבות מצטערים בקבר, כשפורענות באה על ישראל:
16. We cried out to the Lord and He heard our voice. He sent an angel, and he took us out of Egypt, and now we are in Kadesh, a city on the edge of your border.   טז. וַנִּצְעַק אֶל יְהֹוָה וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ:
and He heard our voice: through the blessing that our father [Isaac] gave: “The voice is the voice of Jacob” (Gen. 27:22). When we cry out we are answered. — [Midrash Aggadah . See also Midrash Tanchuma Beshallach 9]   וישמע קלנו: בברכה שברכנו אבינו (בראשית כז, כב) הקול קול יעקב, שאנו צועקים ונענים:
an angel: This refers to Moses. From here [we derive] that the prophets are called “angels,” and it says, “They mocked the angels of God” (II Chron. 36:16). - [Midrash Tanchuma Vayikra 1, Lev. Rabbah 1:1]   מלאך: זה משה מכאן שהנביאים קרואים מלאכים, ואומר (ד"ה ב' לו, טז) ויהיו מלעיבים במלאכי הא-להים:
17. Please let us pass through your land; we will not pass through fields or vineyards, nor will we drink well water. We will walk along the king's road, and we will turn neither to the right nor to the left until we have passed through your territory.'"   יז. נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ:
Please let us pass through your land: You have no right to contest the inheritance of the Land of Israel, since you did not pay the debt. Help us a little, and let us pass through your land. — [Midrash Tanchuma Chukath 12, Num. Rabbah 19:15]   נעברה נא בארצך: אין לך לעורר על הירושה של ארץ ישראל, כשם שלא פרעת החוב. עשה לנו עזר מעט לעבור דרך ארצך:
nor will we drink well water: He should have said, “water from cisterns.” However, Moses said, “Though we have manna to eat and a well from which to drink, we will not drink from it, but we will buy food and drink from you, for your benefit.” From here [we learn] that even if a guest has his own provisions, he should buy from the shopkeeper [or householder] to benefit his host. — [Midrash Tanchuma Chukath 12, Num. Rabbah 19:15]   ולא נשתה מי באר: מי בורות היה צריך לומר אלא כך אמר משה אף על פי שיש בידינו מן לאכול ובאר לשתות, לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם, מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול, יקנה מן החנוני כדי להנות את אושפיזו:
We will walk along the king’s road: We will muzzle our animals so they should not turn to either side to eat. — [Midrash Tanchuma Chukath 12, Num. Rabbah 19:15]   דרך המלך נלך וגו': אנו חוסמים את בהמתנו ולא יטו לכאן ולכאן לאכול:
18. Edom replied to him, "You shall not pass through me, lest I go out towards you with the sword!"   יח. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ:
lest I go out towards you with the sword: You pride yourselves with the ‘voice’ your father bequeathed you, and declare, “We cried out to the Lord, and He heard our voice” (verse 16). But we will go out against you with what my father bequeathed me: “You shall live by the sword” (Gen. 27:40) - [Midrash Tanchuma Beshallach 9]   פן בחרב אצא לקראתך: אתם מתגאים בקול שהורישכם אביכם, אמרתם (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' וישמע קולנו, ואני אצא עליכם במה שהורישני אבי (בראשית כז, מ) ועל חרבך תחיה:
19. The children of Israel said to him, "We will keep to the highway, and if we drink your water, either I or my cattle, we will pay its price. It is really nothing; I will pass through on foot."   יט. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה:
It is really nothing: There is nothing to harm you.   רק אין דבר: אין שום דבר מזיקך:
20. But he said, "You shall not pass through!" and Edom came out toward them with a vast force and with a strong hand.   כ. וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה:
and with a strong hand: With our grandfather’s promise: “the hands are the hands of Esau” (Gen. 27:22). - [Midrash Aggadah]   וביד חזקה: בהבטחת זקננו והידים ידי עשו:
21. Edom refused to allow Israel to cross through his territory; so Israel turned away from him.   כא. וַיְמָאֵן | אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו:
22. They traveled from Kadesh, and the entire congregation of the children of Israel arrived at Mount Hor.   כב. וַיִּסְעוּ מִקָּדֵשׁ וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה הֹר הָהָר:
the entire congregation: All were perfect, ready to enter the Land. There was not among them even one of those upon whom the decree had been pronounced, for all those destined to die in the desert had already perished, and these were of those about whom it is written, “you… are all alive this day” (Deut. 4:4). - [Midrash Tanchuma Chukath 14, Num. Rabbah 19:16]   כל העדה: כולם שלמים ועומדים להכנס לארץ שלא היה בהן אחד מאותם שנגזרה גזירה עליהם שכבר כלו מתי מדבר, ואלו מאותן שכתוב בהן (דברים ד, ד) חיים כולכם היום:
Mount Hor: A mountain atop a mountain, [appearing like] a small apple atop of big apple. Although the cloud went in front of them and leveled out mountains, three of them remained: Mount Sinai for [the giving of] the Torah, Mount Hor, for the burial of Aaron, and Mount Nebo for the burial of Moses. — [Midrash Tanchuma Chukath 14, Num. Rabbah 19:16]   הר ההר: הר על גבי הר כתפוח קטן על גבי תפוח גדול, ואף על פי שהענן הולך לפניהם ומשוה את ההרים, שלשה נשארו בהן הר סיני לתורה והר נבו לקבורת משה והר ההר לקבורת אהרן:
23. The Lord said to Moses and Aaron at Mount Hor, on the border of the land of Edom, saying,   כג. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר:
on the border of the land of Edom: This teaches that because they associated themselves in a close relationship with the wicked Esau, a breach was made in their accomplishments, and they lost this righteous man. Similarly, the prophet said to Jehoshaphat, “When you joined up with Ahaziahu, God has breached your accomplishments” (II Chron. 20: 37). - [Midrash Tanchuma Chukath 14, Num. Rabbah 19:16]   על גבול ארץ אדום: מגיד שמפני שנתחברו כאן להתקרב לעשו הרשע, נפרצו מעשיהם וחסרו הצדיק הזה, וכן הנביא אומר ליהושפט (ד"ה ב' כ, לז) בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה' את מעשיך:
24. "Aaron shall be gathered to his people, for he shall not come to the Land which I have given to the children of Israel, because you defied My word at the waters of dispute [Mei Meribah].   כד. יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה:
25. Take Aaron and Eleazar his son and ascend Mount Hor.   כה. קַח אֶת אַהֲרֹן וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְהַעַל אֹתָם הֹר הָהָר:
Take Aaron: with words of solace; say to him, “You are fortunate that you can see your crown given over to your son, something I do not merit.” - [Midrash Tanchuma Chukath 17, Num. Rabbah 19:19]   קח את אהרן: בדברי נחומים. אמור לו אשריך שתראה כתרך נתון לבנך מה שאין אני זכאי לכך:
26. Strip Aaron of his garments and dress Eleazar his son with them. Then Aaron shall be gathered in [to his people] and die there.   כו. וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְאַהֲרֹן יֵאָסֵף וּמֵת שָׁם:
his garments: He dressed him in the garments of kehunah gedolah and then stripped him of them, to give them to his son in his presence. He told him, “Enter the cave,” and he entered. He saw a ready made bed, and a lighted candle. He told him, “Get up onto the bed,” and he got up. “Stretch out your hands,” and he stretched them out. “Close your mouth,” and he closed it. “Shut your eyes,” and he shut them. At that moment Moses yearned for such a death. This is why it was said to him, “in the way Aaron your brother died” (Deut. 32:50)-a death that you desired. — [Tanchuma Buber p. 132, Sifrei Ha’azinu 49]   את בגדיו: את בגדי כהונה גדולה הלבישהו והפשיטם מעליו לתתם על בנו בפניו. אמר לו הכנס למערה, ונכנס. ראה מטה מוצעת ונר דלוק. אמר לו עלה למטה, ועלה. פשוט ידיך, ופשט. קמוץ פיך, וקמץ. עצום עיניך, ועצם. מיד חמד משה לאותה מיתה, וזהו שנאמר לו (דברים לב, נ) כאשר מת אהרן אחיך, מיתה שנתאוית לה:
27. Moses did as the Lord commanded him. They ascended Mount Hor in the presence of the entire congregation.   כז. וַיַּעַשׂ משֶׁה כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה וַיַּעֲלוּ אֶל הֹר הָהָר לְעֵינֵי כָּל הָעֵדָה:
Moses did: Although it was difficult for him, he did not hesitate. — [Midrash Tanchuma Chukath, Num. Rabbah 19:19]   ויעש משה: אף על פי שהדבר קשה לו לא עכב:
28. Moses then stripped Aaron of his garments and dressed Eleazar his son in them, and Aaron died there on the top of the mountain. [Then] Moses and Eleazar descended from the mountain.   כח. וַיַּפְשֵׁט משֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֹתָם אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ וַיָּמָת אַהֲרֹן שָׁם בְּרֹאשׁ הָהָר וַיֵּרֶד משֶׁה וְאֶלְעָזָר מִן הָהָר:
29. The whole congregation saw that Aaron had expired, and the entire house of Israel wept for Aaron for thirty days.   כט. וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל:
The whole congregation saw: When they saw Moses and Eleazar coming down, and Aaron did not come down, they said, “Where is Aaron?” He said to them, “He died.” They said,“Is it possible that the one who stood up against the angel and stopped the plague can be overpowered by the angel of death?” Whereupon Moses asked for mercy, and the ministering angels showed him to them, lying in the bed. They saw [him] and believed. — [Midrash Tanchuma Chukath 17, Num. Rabbah 19:20]   ויראו כל העדה וגו': כשראו משה ואלעזר יורדים ואהרן לא ירד, אמרו היכן הוא אהרן. אמר להם מת. אמרו לו אפשר מי שעמד כנגד המלאך ועצר את המגפה ישלוט בו מלאך המות. מיד בקש משה רחמים והראוהו מלאכי השרת להם מוטל במטה, ראו והאמינו:
the entire house of Israel: [both] the men and the women, for Aaron had pursued peace; he promoted love between disputing parties and between man and wife. — [Avoth d’Rabbi Nathan 12:4, Mid. Aggadah]   כל בית ישראל: האנשים והנשים, לפי שהיה אהרן רודף שלום ומטיל אהבה בין בעלי מריבה ובין איש לאשתו:
that [Aaron] had expired: Heb. כִּי גָוַע אַהִרֹן. I say that the one who renders דְּהָא מִית, because [Aaron] had died, is in error, unless he also renders, וַיִּרְאוּ as וְאִתְחֲזִיאוּ,“they [the congregation] were seen” [in the sense of exposed], for our Rabbis’ statement that the word Heb. כִּי is used here in the sense of ‘because’ applies only according to the Midrash [which states] that the clouds of glory departed, and as R. Abahu said,“Do not read וַיִּרְאוּ, they saw, but וַיֵּרָאוּ, they were seen [exposed].” According to this explanation, ‘because’ is appropriate, since it gives the reason for what precedes it: Why were they exposed? Because Aaron had died [and the clouds had departed]. But, according to the Targum’s rendering, וַחֲזוֹ כָּל כְּנִשְׁתָּא, and the whole congregation saw, [the rendering of the word כִּי as] ‘because’ is inapplicable, only it has the meaning of אֲשֶׁר, ‘that’ which is a usage of the word אִי, for we find that אִם [its Hebrew equivalent] can mean ‘that,’ as in,“so that (וְאִם) why should I not be short of breath?” (Job 21:4). And there are many other instances [of the word אִם] in this sense, [as in]“that (אִם) his days are limited” (ibid. 14:5).   כי גוע: אומר אני שהמתרגם דהא מית טועה הוא, אלא אם כן מתרגם ויראו ואתחזיאו, שלא אמרו רבותינו ז"ל כי זה משמש בלשון דהא אלא על מדרש שנסתלקו ענני כבוד, וכדאמר ר' אבהו (ראש השנה ג א), דא"ר אבהו אל תקרי ויראו אלא וייראו ועל לשון זה נופל לשון דהא, לפי שהוא נתינת טעם למה שלמעלה הימנו. למה וייראו, לפי שהרי מת אהרן. אבל על תרגום וחזו כל כנישתא, אין לשון דהא נופל אלא לשון אשר, שהוא מגזרת שמוש אי, שמצינו אם משמש בלשון אשר, כמו (איוב כא ד) ואם מדוע לא תקצר רוחי, והרבה מפורשים כזה הלשון (שם יד, ה) אם חרוצים ימיו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG