Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 16

Bamidbar - Numbers - Chapter 16

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 16

1. Korah the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi took [himself to one side] along with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On the son of Peleth, descendants of Reuben.   א. וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן:
Korah… took: This portion is beautifully expounded on in the Midrash of R. Tanchuma, [as follows]:   ויקח קרח: פרשה זו יפה נדרשת במדרש רבי תנחומא:
Korah… took: He took himself to one side to dissociate himself from the congregation, to contest the [appointment of Aaron to the] kehunah. This is what Onkelos means when he renders it וְאִתְפְּלֵג,“and he separated himself.” He separated himself from the congregation to persist in a dispute. Similarly, מה יקחך לבך, “Why does your heart take you away?” (Job 15:12) meaning, it removes you, to isolate you from others (Midrash Tanchuma Korach 2). Another explanation: He attracted the heads of the Sanhedrin among them with amicable words. Similarly, “Take Aaron [with words]” (20:25); “Take words with you” (Hosea 14:3) (Midrash Tanchuma Korach 1). - [Num. Rabbah 18:2]   ויקח קרח: לקח את עצמו לצד אחד להיות נחלק מתוך העדה לעורר על הכהונה, וזהו שתרגם אונקלוס ואתפלג נחלק משאר העדה להחזיק במחלוקת, וכן (איוב טו, יב) מה יקחך לבך, לוקח אותך להפליגך משאר בני אדם. דבר אחר ויקח קרח משך ראשי סנהדראות שבהם בדברים, כמו שנאמר (במדבר כ, כה) קח את אהרן, (הושע יד, ג) קחו עמכם דברים:
the son of Izhar the son of Kohath the son of Levi: [The verse] does not mention, “the son of Jacob,” because he [Jacob] prayed not to be mentioned in connection with their quarrel, as it is stated, “my honor, you shall not join their assembly” (Gen. 49:6). And where is his name mentioned in connection with Korah? In (I) Chron. (6:22, 23), where their genealogy is traced for the service of the Levites on the platform [in the Temple], as it says, “the son of Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, the son of Israel.” - [Midrash Tanchuma Korach 4, Num. Rabbah 18:5]   בן יצהר בן קהת בן לוי: ולא הזכיר בן יעקב, שבקש רחמים על עצמו שלא יזכר שמו על מחלוקתם, שנאמר (בראשית מט, ו) ובקהלם אל תחד כבודי. והיכן נזכר שמו על קרח, בהתיחסם על הדוכן בדברי הימים, שנאמר (ד"ה א' ו, כב - כג) בן אביאסף בן קרח בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל:
Dathan and Abiram: Since the tribe of Reuben was settled in the south when they camped, thus being neighbors of Kohath and his children who were also camped in the south, they joined with Korah in his rebellion. Woe to the wicked, and woe to his neighbor! Now what made Korah decide to quarrel with Moses? He envied the chieftainship of Elizaphan the son of Uzziel whom Moses appointed as chieftain over the sons of Kohath by the [Divine] word. Korah claimed, “My father and his brothers were four [in number]” as it says, “The sons of Kohath were…” (Exod. 6:18). Amram was the first, and his two sons received greatness-one a king and one a kohen gadol. Who is entitled to receive the second [position]? Is it not I, who am the son of Izhar, who is the second brother to Amram? And yet, he [Moses] appointed to the chieftainship the son of his youngest brother! I hereby oppose him and will invalidate his word (Midrash Tanchuma Korach 1, Num. Rabbah 18:2). What did he do? He went and assembled two hundred and fifty men, heads of Sanhedrin, most of them from the tribe of Reuben, his neighbors. These were Elitzur the son of Shedeur and his colleagues, and others like him, as it says, “chieftains of the congregation, those called to the assembly.” And further it states, “These were the chosen ones of the congregation” (1:16). He dressed them with cloaks made entirely of blue wool. They came and stood before Moses and asked him, “Does a cloak made entirely of blue wool require fringes [’tzitzith’], or is it exempt?” He replied, “ It does require [fringes].” They began laughing at him [saying], "Is it possible that a cloak of another [colored] material, one string of blue wool exempts it [from the obligation of techeleth], and this one, which is made entirely of blue wool, should not exempt itself? - [Midrash Tanchuma Korach 2, Num. Rabbah 18:3]   ודתן ואבירם: בשביל שהיה שבט ראובן שרוי בחנייתם תימנה, שכן לקהת ובניו החונים תימנה, נשתתפו עם קרח במחלוקתו, אוי לרשע אוי לשכנו. ומה ראה קרח לחלוק עם משה, נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה נשיא על בני קהת על פי הדבור. אמר קרח, אחי אבא ארבעה היו, שנאמר (שמות ו, יח) ובני קהת וגו'. עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה, אחד מלך ואחד כהן גדול, מי ראוי ליטול את השניה, לא אני שאני בן יצהר שהוא שני לעמרם, והוא מנה נשיא את בן אחיו הקטן מכולם, הריני חולק עליו ומבטל את דבריו. מה עשה, עמד וכנס מאתים חמישים ראשי סנהדראות, רובן משבט ראובן שכיניו, והם אליצור בן שדיאור וחביריו וכיוצא בו, שנאמר נשיאי עדה קריאי מועד, ולהלן הוא אומר (במדבר א, טז) אלה קרואי העדה, והלבישן טליתות שכולן תכלת. באו ועמדו לפני משה. אמרו לו טלית שכולה של תכלת חייבת בציצית או פטורה. אמר להם חייבת. התחילו לשחק עליו, אפשר טלית של מין אחר חוט אחד של תכלת פוטרה, זו שכולה תכלת לא תפטור את עצמה:
descendants of Reuben: Dathan and Abiram and On the son of Peleth.   בני ראובן: דתן ואבירם ואון בן פלת:
2. They confronted Moses together with two hundred and fifty men from the children of Israel, chieftains of the congregation, representatives of the assembly, men of repute.   ב. וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם:
3. They assembled against Moses and Aaron, and said to them, "You take too much upon yourselves, for the entire congregation are all holy, and the Lord is in their midst. So why do you raise yourselves above the Lord's assembly?"   ג. וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם יְהֹוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל יְהֹוָה:
You take too much upon yourselves: You took by far too much greatness for yourselves.   רב לכם: הרבה יותר מדאי לקחתם לעצמכם גדולה:
are all holy: All of them heard [the] words [of the commandments] at Sinai from the mouth of the Almighty. - [Midrash Tanchuma Korach 4]   כלם קדושים: כולם שמעו דברים בסיני מפי הגבורה:
So why do you raise yourselves: If you have taken kingship for yourself, you should not have chosen kehunah for your brother. Not only you heard at Sinai, “I am the Lord, your God” ; the entire congregation heard it. - [Midrash Tanchuma Korach 4]   ומדוע תתנשאו: אם לקחת אתה מלכות לא היה לך לברר לאחיך כהונה, לא אתם לבדכם שמעתם בסיני אנכי ה' אלהיך (שמות כ ב), כל העדה שמעו:
4. Moses heard and fell on his face.   ד. וַיִּשְׁמַע משֶׁה וַיִּפֹּל עַל פָּנָיו:
and fell on his face: because of the rebellion, for this was already their fourth offense. [When] they sinned with the calf, “Moses pleaded” (Exod. 32:11); by the episode of the complainers, “Moses prayed” (11:2); with the spies, “Moses said to God, ‘But the Egyptians will hear…’ ” (14:13), but now, at Korah’s rebellion, he became disheartened [literally, his hands were weakened]. This is comparable to a prince who sinned against his father, and his [father’s] friend placated the king on his behalf, once, twice, and three times. When he offended the fourth time, the friend became disheartened, and he said, “How much more can I trouble the king? Perhaps he will no longer accept my petition.” - [Midrash Tanchuma 4, Num. Rabbah 18: 6]   ויפול על פניו: מפני המחלוקת, שכבר זה בידם סרחון רביעי, חטאו בעגל (שמות לב, יא) ויחל משה, במתאוננים (במדבר יא, יב) ויתפלל משה, במרגלים (שם יד, יג) ויאמר משה אל ה' ושמעו מצרים, במחלוקתו של קרח נתרשלו ידיו. משל לבן מלך שסרח על אביו ופייס עליו אוהבו פעם ושתים ושלש, כשסרח רביעית נתרשלו ידי האוהב ההוא. אמר עד מתי אטריח על המלך, שמא לא יקבל עוד ממני:
5. He spoke to Korah and to all his company, saying, "In the morning, the Lord will make known who is His, and who is holy, and He will draw [them] near to Him, and the one He chooses, He will draw near to Him.   ה. וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר בֹּקֶר וְיֹדַע יְהֹוָה אֶת אֲשֶׁר לוֹ וְאֶת הַקָּדוֹשׁ וְהִקְרִיב אֵלָיו וְאֵת אֲשֶׁר יִבְחַר בּוֹ יַקְרִיב אֵלָיו:
In the morning, the Lord will make known: Night is a time of drunkenness for us, and it is improper to appear before Him. His real intention was to delay, with the hope that they might retract [their opposition]. - [Midrash Tanchuma 5]   בקר ויודע וגו': עתה עת שכרות הוא לנו ולא נכון להראות לפניו והוא היה מתכוין לדחותם שמא יחזרו בהם:
In the morning, the Lord will make known who is His: For the Levitic services.   בקר ויודע ה' את אשר לו: לעבודת לויה:
and who is holy: For the kehunah.   ואת הקדוש: לכהונה:
and He will draw: them near to Him. Heb. וְהִקְרִיב אֵלָיו. And the Targum [Onkelos] proves this [that it is referring to both the Levites and the kohanim], for he renders the first phrase, “He will bring them close to Him” [and the second phrase]“He will bring into His service.” The Midrashic interpretation of בֹּקֶר, morning, [rather than מָחָר, tomorrow] is: Moses said to him [Korah], The Holy One, blessed is He, assigned boundaries to His world. Are you able to transform morning into evening? That is how possible it is for you to undo this, as it says,“It was evening and it was morning… and He separated (וַיַּבְדֵּל) ” (Gen. 1:5, 7); similarly,“Aaron was set apart (וַיִּבָּדֵל) to sanctify him…” (I Chron. 23:13). - [Midrash Tanchuma Korach 3, Num. Rabbah 4]   והקריב: אותם אליו. והתרגום מוכיח כן ויקרב לקדמוהי יקרב לשמושיה. ומדרשו בקר, אמר לו משה, גבולות חלק הקב"ה בעולמו, יכולים אתם להפוך בקר לערב, כן תוכלו לבטל את זו, שנאמר (בראשית א, ה - ז) ויהי ערב ויהי בוקר ויבדל, כך (דה"א כג יג) ויבדל אהרן להקדישו וגו':
6. Do this, Korah and his company: Take for yourselves censers.   ו. זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מַחְתּוֹת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ:
Do this!…Take for yourselves censers: Why did he see fit to speak to them thus? He said to them, “Among the nations, there are various forms of worship and many priests, and they do not all gather in one temple. We, however, have only one God, one ark, one Torah, one altar, and one kohen gadol, but you two hundred and fifty men are all seeking the kehunah gedolah ! I too would prefer that. Here, take for yourselves the service most dear-it is the incense, more cherished than any other sacrifice, but it contains deadly poison, by which Nadab and Abihu were burnt. Therefore, he warned them, ”and it will be the one whom the Lord chooses-he is the holy one“ [meaning,] that he is already in his [state of] holiness. Is it not obvious that [the one] who is chosen is the holy one? Rather, Moses told them,”I am telling you this so that you should not be found guilty. For the one He chooses will survive, and the rest of you will perish." - [Mid. Tanchuma 5, Bamidbar Rabbah 18:8]   זאת עשו קחו לכם מחתות: מה ראה לומר להם כך, אמר להם בדרכי הגוים יש נימוסים הרבה וכומרים הרבה ואין כולם מתקבצים בבית אחד, אנו אין לנו אלא ה' אחד, ארון אחד ותורה אחת ומזבח אחד וכהן גדול אחד ואתם מאתים וחמישים איש מבקשים כהונה גדולה, אף אני רוצה בכך, הא לכם תשמיש חביב מכל, היא הקטרת החביבה מכל הקרבנות וסם המות נתון בתוכו שבו נשרפו נדב ואביהוא, לפיכך התרה בהם והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש, כבר הוא בקדושתו. וכי אין אנו יודעים שמי שיבחר הוא הקדוש, אלא אמר להם משה הריני אומר לכם שלא תתחייבו, מי שיבחר בו יצא חי, וכולכם אובדים:
censers: מַחְתּוֹת, vessels used for stoking (חוֹתִין) coals, which have a handle.   מחתות: כלים שחותין בהם גחלים ויש להם בית יד:
7. Place fire into them and put incense upon them before the Lord tomorrow, and the man whom the Lord chooses he is the holy one; you have taken too much upon yourselves, sons of Levi."   ז. וּתְנוּ בָהֵן | אֵשׁ וְשִׂימוּ עֲלֵיהֶן | קְטֹרֶת לִפְנֵי יְהֹוָה מָחָר וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהֹוָה הוּא הַקָּדוֹשׁ רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי:
you have taken too much upon yourselves, sons of Levi: Heb. רַב לָכֶם בְּנֵי לֵוִי, [interpreted Midrashically as:] I have told you a very great thing. Were they not fools? For he warned them about it and they [still] took upon themselves to offer [the incense]. They sinned at the cost of their lives, as it says, “the censers of these who sinned at the cost of their lives” (17:3). But what did Korah, who was astute, see [to commit] this folly? His vision deceived him. He saw [prophetically] a chain of great people descended from him: Samuel, who is equal [in importance] to Moses and Aaron. He [Korah] said, “ For his sake I will be spared. [He also saw] twenty-four watches [of Levites] emanating from his grandsons, all prophesying through the holy spirit, as it says, ”all these were the sons of Heman“ (I Chron 25:5). He said, ” Is it possible that all this greatness is destined to emanate from me, and I should remain silent?“ Therefore, he participated [in the rebellion] to reach that prerogative, for he had heard from Moses that they would all perish and one would escape [death]: ”the one whom the Lord chooses-he is the holy one.“ He erred in thinking that it referred to him. He, however, did not ”see" properly, for his sons repented [and thus did not die at that time]. Moses, however, foresaw this. - [This is found in Mid.] Tanchuma [Korach 5, Num. Rabbah 18:8]   רב לכם בני לוי: דבר גדול אמרתי לכם. ולא טפשים היו שכך התרה בהם וקבלו עליהם לקרב, אלא הם חטאו על נפשותם, שנאמר את מחתות החטאים האלה בנפשותם. וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה, עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש, שנאמר (ד"ה א' כה, ה) כל אלה בנים להימן, אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. אשר יבחר ה' הוא הקדוש, טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה. תנחומא:
you have taken too much upon yourselves: [The simple interpretation is:] You have taken too great a task upon yourselves, to rebel against the Holy One, blessed is He.   רב לכם: דבר גדול נטלתם בעצמכם לחלוק על הקב"ה:
8. Moses said to Korah, "Please listen, sons of Levi.   ח. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח שִׁמְעוּ נָא בְּנֵי לֵוִי:
Moses said…: He began to speak softly to him, but when he saw that he [Korah] was adamant [lit., stiff-necked], he [Moses] thought, “Before the other tribes [other versions: the rest of the tribe] join him and perish with him, I will speak to all of them as well.” He then began exhorting them [saying,], “Listen to me, sons of Levi.” - [Midrash Tanchuma Korach 6, Num. Rabbah 18:9]   ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי: התחיל לדבר עמו דברים רכים, כיון שראהו קשה עורף, אמר עד שלא ישתתפו שאר השבטים ויאבדו עמו, אדבר גם אל כולם, התחיל לזרז בהם שמעו נא בני לוי:
9. Is it not enough that the God of Israel has distinguished you from the congregation of Israel to draw you near to Him, to perform the service in the Mishkan of the Lord and to stand before the congregation to minister to them?   ט. הַמְעַט מִכֶּם כִּי הִבְדִּיל אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶתְכֶם מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַקְרִיב אֶתְכֶם אֵלָיו לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת מִשְׁכַּן יְהֹוָה וְלַעֲמֹד לִפְנֵי הָעֵדָה לְשָׁרְתָם:
and to stand before the congregation: to sing on the platform.   ולעמוד לפני העדה: לשיר על הדוכן:
10. He drew you near, and all your brothers, the sons of Levi with you, and now you seek the kehunah as well?   י. וַיַּקְרֵב אֹתְךָ וְאֶת כָּל אַחֶיךָ בְנֵי לֵוִי אִתָּךְ וּבִקַּשְׁתֶּם גַּם כְּהֻנָּה:
He drew you near: to that service from which he has distanced the rest of the congregation of Israel.   ויקרב אתך: לאותו שירות שהרחיק ממנו שאר עדת ישראל:
11. Therefore, you and your entire company who are assembled are against the Lord, for what is Aaron that you should complain against him?"   יא. לָכֵן אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הַנֹּעָדִים עַל יְהֹוָה וְאַהֲרֹן מַה הוּא כִּי תַלִּינוּ עָלָיו:
Therefore: Because of this, “you and your entire company who are assembled” with you “are against the Lord,” for I acted as His messenger to give the kehunah to Aaron, and this rebellion is not with us [but with the Lord]. - [Midrash Tanchuma Korach 6, Num. Rabbah 18:9]   לכן: בשביל כך אתה וכל עדתך הנועדים אתך על ה' כי בשליחותו עשיתי לתת כהונה לאהרן ולא לנו היא המחלוקת הזו:
12. Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab, but they said, "We will not go up.   יב. וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וַיֹּאמְרוּ לֹא נַעֲלֶה:
Moses sent: From here we derive that one should not persist in a dispute, because Moses sought them out to conciliate them with peaceful words. — [Mid. Tanchuma Korach 10, Sanh. 110a]   וישלח משה וגו': מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום:
We will not go up: Their own mouths caused them to stumble, [to say] that they would have only a downfall. - [Mid. Tanchuma Korach 6, Num. Rabbah 10]   לא נעלה: פיהם הכשילם, שאין להם אלא ירידה:
13. Is it not enough that you have brought us out of a land flowing with milk and honey to kill us in the desert, that you should also exercise authority over us?   יג. הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר:
14. You have not even brought us to a land flowing with milk and honey, nor have you given us an inheritance of fields and vineyards. Even if you gouge out the eyes of those men, we will not go up."   יד. אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה:
nor have you given us: This statement refers to the word “not” stated above; meaning, You have not brought us up, and You have not given us an inheritance of fields and vineyards. You said to us, “I will bring you up from the affliction of Egypt to a good land…” (Exod. 3:10). You did bring us out of there, but you have not brought us to a land flowing with milk and honey. Instead, you have decreed upon us to kill us in the desert, as you said to us,“your corpses shall fall in this desert” (14:29).   ותתן לנו: הדבר מוסב על לא האמור למעלה, כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם, אמרת לנו (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וגו', משם הוצאתנו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו, אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר, שאמרת לנו (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם:
Even if you gouge out the eyes of those men…: Even if you send [messengers] to gouge out our eyes if we do not go up to you, we will not go up.   העיני האנשים ההם תנקר וגו': אפילו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:
those men: Like a person who attributes his own curse to his fellow.   האנשים ההם: כאדם התולה קללתו בחבירו:
15. Moses was exceedingly distressed, and he said to the Lord, "Do not accept their offering. I have not taken a donkey from a single one of them, and I have not harmed a single one of them."   טו. וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְהֹוָה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם:
Moses was exceedingly distressed: Heb. וַיִּחַר לְמשֶׁה מְאֹד, he was very grieved, [not that he was angry].   ויחר למשה מאד: נצטער עד למאוד:
Do not accept their offering: According to its simple meaning, [Moses said,] Do not accept the incense that they will sacrifice before You tomorrow. According to its Midrashic interpretation, he said: I know that they have a portion in the daily communal offerings. Let their portions not be accepted favorably before You. Let the fire leave it and not consume it. - [Midrash Tanchuma Korach 7, Num. Rabbah 10]   אל תפן אל מנחתם: לפי פשוטו הקטרת שהם מקריבים לפניך מחר אל תפן אליהם. והמדרש אומר יודע אני שיש להם חלק בתמידי צבור, אף חלקם לא יקובל לפניך לרצון, תניחנו האש ולא תאכלנו:
I have not taken a donkey from a single one of them: I did not take a donkey from any one of them. Even when I went from Midian to Egypt, and I placed my wife and sons on a donkey to ride, and I should have taken that donkey from their property, I took only from my own property (Tanchuma Korach 7, Num. Rabbah 10). Onkelos renders it as שְׁחָרִית, ‘expropriated.’ In Aramaic, the king’s service is called שַׁחְוַור.   לא חמור אחד מהם נשאתי: לא חמורו של אחד מהם נטלתי. אפילו כשהלכתי ממדין למצרים והרכבתי את אשתי ואת בני על החמור, והיה לי ליטול אותו החמור משלהם, לא נטלתי אלא משלי. ותרגום אנקלוס, שחרית, לשון ארמי, כך נקראת אנגריא של מלך שחוור:
16. Moses said to Korah, "You and your entire congregation should be before the Lord you, they, and Aaron tomorrow.   טז. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל קֹרַח אַתָּה וְכָל עֲדָתְךָ הֱיוּ לִפְנֵי יְהֹוָה אַתָּה וָהֵם וְאַהֲרֹן מָחָר:
they: Your company.   והם: עדתך:
17. Let each man take his censer and place incense upon it, and let each man present his censer before the Lord; [there will thus be] two hundred and fifty censers, and let you and Aaron each [take] his censer.   יז. וּקְחוּ | אִישׁ מַחְתָּתוֹ וּנְתַתֶּם עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וְהִקְרַבְתֶּם לִפְנֵי יְהֹוָה אִישׁ מַחְתָּתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַחְתֹּת וְאַתָּה וְאַהֲרֹן אִישׁ מַחְתָּתוֹ:
and let each man present his censer before the Lord…: The two hundred and fifty men among you.   והקרבתם וגו' איש מחתתו: החמשים ומאתים איש שבכם:
18. So each man took his censer, and they put fire upon it and placed incense upon it, and they stood at the entrance to the Tent of Meeting with Moses and Aaron.   יח. וַיִּקְחוּ אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ עֲלֵיהֶם אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עֲלֵיהֶם קְטֹרֶת וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן:
19. Korah assembled all the congregation against them at the entrance to the Tent of Meeting, and the glory of the Lord appeared before the entire congregation.   יט. וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד יְהֹוָה אֶל כָּל הָעֵדָה:
Korah assembled… against them: with words of mockery. All that night, he went to the tribes and enticed them [saying,] “Do you think I care only for myself? I care for all of you. These [people] come and take all the high positions: the kingship for himself and the kehunah for his brother,” until they were all enticed. - [Midrash Tanchuma Korach 7, Num. Rabbah 10]   ויקהל עליהם קרח: בדברי ליצנות. כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כלכם. אלו באין ונוטלין כל הגדולות, לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כלם:
and the glory of the Lord appeared: He came in a pillar of cloud.   וירא כבוד ה': בא בעמוד ענן:
20. The Lord spoke to Moses and Aaron saying,   כ. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר:
21. "Dissociate yourselves from this congregation, and I will consume them in an instant.   כא. הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע:
22. They fell on their faces and said, "O God, the God of the spirits of all flesh, if one man sins, shall You be angry with the whole congregation?"   כב. וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף:
O God, the God of the spirits: [God Who] knows the thoughts [of every man]. Your attributes are not like those of earthly beings. A mortal king against whom part of his country transgresses does not know who the sinner is, and, therefore, when he is angry, he metes out punishment upon them all. But as for You, all thoughts are revealed before You, and You know who the sinner is. - [Midrash Tanchuma Korach 7, Num. Rabbah 11]   אל אלהי הרוחות: יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא, לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא:
if one man: [If one man] is the sinner, shall You be angry with the whole congregation? The Holy One, blessed be He, said,“You have spoken well. I know and will make known who sinned and who did not sin.” - [Midrash Tanchuma Korach 7, Num. Rabbah 11]   האיש אחד: הוא החוטא ואתה על כל העדה תקצוף. אמר הקב"ה יפה אמרת, אני יודע ומודיע מי חטא ומי לא חטא:
23. The Lord spoke to Moses saying,   כג. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
24. "Speak to the congregation saying, 'Withdraw from the dwelling of Korah, Dathan and Abiram.'"   כד. דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם:
Withdraw: Heb. הֵעָלוּ, as the Targum [Onkelos] renders: Withdraw from around Korah’s tent.   העלו וגו': כתרגומו הסתלקו מסביבות משכן קרח:
25. Moses arose and went to Dathan and Abiram, and the elders of Israel followed him.   כה. וַיָּקָם משֶׁה וַיֵּלֶךְ אֶל דָּתָן וַאֲבִירָם וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
Moses arose: He thought they would show him respect, but they did not. - [Midrash Tanchuma Korach 8, Num. Rabbah 12]   ויקם משה: כסבור שישאו לו פנים ולא עשו:
26. He spoke to the congregation saying, "Please get away from the tents of these wicked men, and do not touch anything of theirs, lest you perish because of all their sins.   כו. וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם:
27. So they withdrew from around the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, and Dathan and Abiram went out standing upright at the entrance of their tents together with their wives, their children, and their infants.   כז. וַיֵּעָלוּ מֵעַל מִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם מִסָּבִיב וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים פֶּתַח אָהֳלֵיהֶם וּנְשֵׁיהֶם וּבְנֵיהֶם וְטַפָּם:
went out standing upright: Heb. נִצָּבִים, with a haughty bearing, to curse and to blaspheme, as in,“he stationed himself (וַיּתְיַצֵּב) [in an arrogant manner] for forty days” (I Sam. 17:16), said in reference to Goliath. - [Mid. Tanchuma Korach 3, 8, Num. Rabbah 12]   יצאו נצבים: בקומה זקופה לחרף ולגדף, כמו (שמואל א' יז, טז) ויתיצב ארבעים יום דגלית:
their wives, their children, and their infants: Come and see the severity of dispute. The earthly courts do not punish until [an accused] has two [pubic] hairs, and the heavenly court does not punish until one reaches the age of twenty, but here even nursing babes were punished. - [Midrash Tanchuma Korach 3]   ונשיהם ובניהם וטפם: בא וראה כמה קשה המחלוקת, שהרי בית דין של מטה אין עונשין אלא עד שיביא שתי שערות, וב"ד של מעלה עד עשרים שנה, וכאן אבדו אף יונקי שדים:
28. Moses said, "With this you shall know that the Lord sent me to do all these deeds, for I did not devise them myself.   כח. וַיֹּאמֶר משֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי יְהֹוָה שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה כִּי לֹא מִלִּבִּי:
to do all these deeds: That I did by the word of God: to give Aaron the kehunah gedolah , his sons the deputy kehunah, and Elizaphan the chieftainship of the Kohathites.   לעשות את כל המעשים האלה: שעשיתי על פי הדבור לתת לאהרן כהונה גדולה ובניו סגני כהונה ואליצפן נשיא הקהתי:
29. If these men die as all men die and the fate of all men will be visited upon them, then the Lord has not sent me.   כט. אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמֻתוּן אֵלֶּה וּפְקֻדַּת כָּל הָאָדָם יִפָּקֵד עֲלֵיהֶם לֹא יְהֹוָה שְׁלָחָנִי:
the Lord has not sent me: But I did everything on my own, and he [Korah] is in the right for opposing me. - [Mid. Tanchuma Korach 8, Num. Rabbah 12]   לא ה' שלחני: אלא אני עשיתי הכל מדעתי ובדין הוא חולק עלי:
30. But if the Lord creates a creation, and the earth opens its mouth and swallows them and all that is theirs, and they descend alive into the grave, you will know that these men have provoked the Lord."   ל. וְאִם בְּרִיאָה יִבְרָא יְהֹוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת יְהֹוָה:
But if… a creation: A new one.   ואם בריאה: חדשה:
the Lord creates: to kill them through a death by which no man has died until now. And what is this creation? “And the earth will open its mouth and swallow them up.” Then you will know that they have provoked the Holy One, blessed is He, and I [Moses] have spoken by Divine word. Our Rabbis interpret it: If there was a mouth already created to the earth from the time of the six days of Creation, well and good, but if not, let God create [one now]. - [Mid. Tanchuma Korach, Sanh. 110a]   יברא ה': להמית אותם במיתה שלא מת בה אדם עד הנה, ומה היא הבריאה, ופצתה האדמה את פיה ותבלעם, אז וידעתם כי נאצו הם את ה', ואני מפי הגבורה אמרתי. ורבותינו פירשו אם בריאה - פה לארץ מששת ימי בראשית מוטב, ואם לאו יברא ה':
31. As soon as he finished speaking all these words, the earth beneath them split open.   לא. וַיְהִי כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַתִּבָּקַע הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תַּחְתֵּיהֶם:
32. The earth beneath them opened its mouth and swallowed them and their houses, and all the men who were with Korah and all the property.   לב. וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ:
33. They, and all they possessed, descended alive into the grave; the earth covered them up, and they were lost to the assembly.   לג. וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל:
34. All the Israel who were around them fled from their cries, for they said, "Lest the earth swallow us up [too]!"   לד. וְכָל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר סְבִיבֹתֵיהֶם נָסוּ לְקֹלָם כִּי אָמְרוּ פֶּן תִּבְלָעֵנוּ הָאָרֶץ:
fled from their cries: Because of the sound that emanated when they were swallowed up.   נסו לקולם: בשביל הקול היוצא על בליעתן:
35. A fire came forth from the Lord and consumed the two hundred and fifty men who had offered up the incense.   לה. וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת יְהֹוָה וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ מַקְרִיבֵי הַקְּטֹרֶת:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG