Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 12

Bamidbar - Numbers - Chapter 12

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 12

1. Miriam and Aaron spoke against Moses regarding the Cushite woman he had married, for he had married a Cushite woman.   א. וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח:
[Miriam and Aaron] spoke: [The term] דִּבּוּר always connotes harsh talk, as it says,“The man, the lord of the land, spoke (דִּבֶּר) harshly with us” (Gen. 42:30). But wherever [the term] אֲמִירָה is found, it connotes supplication, as it says,“He said (וַיֹּאמֶר), 'my brethren, please do not do evil’” (Gen. 19:7);“He said (וַיֹּאמֶר), 'Please listen to My words’” (Num. 12:6). [The term] נָא always denotes a request. — [Tanchuma Tzav 13]   ותדבר: אין דבור בכל מקום אלא לשון קשה, וכן הוא אומר (בראשית מב, ל) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות, ואין אמירה בכל מקום אלא לשון תחנונים, וכן הוא אומר (בראשית יט, ז) ויאמר אל נא אחי תרעו, (במדבר יב, ו) ויאמר שמעו נא דברי, כל נא לשון בקשה:
Miriam and Aaron spoke: She spoke first. Therefore, Scripture mentions her first. How did she know that Moses had separated from his wife? [See below] R. Nathan says: Miriam was beside Zipporah when Moses was told that Eldad and Medad were prophesying in the camp. When Zipporah heard this, she said,“Woe to their wives if they are required to prophesy, for they will separate from their wives just my husband separated from me.” From this, Miriam knew [about it] and told Aaron. Now if Miriam, who did not intend to disparage him [Moses] was punished, all the more so someone who [intentionally] disparages his fellow. — [Tanchuma Tzav 13]   ותדבר מרים ואהרן: היא פתחה בדבור תחילה, לפיכך הקדימה הכתוב תחלה, ומנין היתה יודעת מרים שפרש משה מן האשה, רבי נתן אומר, מרים היתה בצד צפורה בשעה שנאמר למשה אלדד ומידד מתנבאים במחנה, כיון ששמעה צפורה, אמרה אוי לנשותיהן של אלו אם הם נזקקים לנבואה שיהיו פורשין מנשותיהן כדרך שפרש בעלי ממני, ומשם ידעה מרים והגידה לאהרן. ומה מרים שלא נתכוונה לגנותו, כך נענשה, קל וחומר למספר בגנותו של חבירו:
the Cushite woman: [Moses’ wife was a Midianite, not a Cushite, but] Scripture teaches that everyone acknowledged her beauty just as everyone acknowledges a Cushite’s blackness. — [Tanchuma Tzav 13]   האשה הכשית: מגיד שהכל מודים ביפיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי:
Cushite: כֻּשִׁית. Its numerical value is equal to יְפַת מַרְאֶה, beautiful in appearance. — [Tanchuma Tzav 13] כ = 20, ו = 6, ש = 300 , י = 10, ת = 400, total 736; י = 10, פ = 80, ת = 400, מ = 40, ר = 200, א = 1, ה = 5, total 736.   כושית: בגימטריא יפת מראה:
regarding the… woman: Concerning her divorce. — [Tanchuma Tzav 13]   על אדות האשה: על אודות גירושיה:
for he had married a Cushite woman: What does this [apparently superfluous clause] mean to say? You find a woman who is beautiful in appearance, but unpleasant in deed; [or a woman who is pleasant] in deed, but not of beautiful appearance. This one, however, was pleasant in every respect. [Therefore, she was called Cushite, as above.] - [Tanchuma Tzav 13]   כי אשה כשית לקח: מה תלמוד לומר, אלא יש לך אשה נאה ביפיה ואינה נאה במעשיה, במעשיה ולא ביפיה, אבל זאת נאה בכל:
Cushite woman: She was called “the Cushite” [the Ethiopian] on account of her beauty, as a man would call his handsome son “Cushite” to negate the power of the evil eye. — [Tanchuma Tzav 13]   האשה הכשית: על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה כושי, כדי שלא תשלוט בו עין רעה:
for he had married a Cushite woman: And had now divorced her. - [Tanchuma Tzav 13]   כי אשה כשית לקח: ועתה גרשה:
2. They said, "Has the Lord spoken only to Moses? Hasn't He spoken to us too?" And the Lord heard.   ב. וַיֹּאמְרוּ הֲרַק אַךְ בְּמשֶׁה דִּבֶּר יְהֹוָה הֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר וַיִּשְׁמַע יְהֹוָה:
Has… only: with Him alone?- [Tanchuma Tzav 13]   הרק אך: עמו לבדו דבר ה':
Hasn’t He spoken to us too?: Yet we have not abstained from marital relations. — [Tanchuma Tzav 13]   הלא גם בנו דבר: ולא פרשנו מדרך ארץ:
3. Now this man Moses was exceedingly humble, more so than any person on the face of the earth.   ג. וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:
humble: Modest and patient. — [Tanchuma Tzav 13]   ענו: שפל וסבלן:
4. The Lord suddenly said to Moses, Aaron and Miriam, "Go out, all three of you, to the Tent of Meeting!" And all three went out.   ד. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה פִּתְאֹם אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל מִרְיָם צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם:
suddenly: He revealed Himself to them suddenly, when they were ritually unclean following marital relations, and they cried, “Water, water!” [They needed water to purify themselves.] He thus showed them that Moses had done right in separating from his wife, since the Divine Presence revealed itself to him frequently, and there was no set time for Divine Communication. — [Tanchuma Tzav 13]   פתאום: נגלה עליהם פתאום, והם טמאים בדרך ארץ, והיו צועקים מים מים, להודיעם שיפה עשה משה שפרש מן האשה, מאחר שנגלית עליו שכינה תדיר ואין עת קבועה לדבור:
Go out, all three of you: This teaches us that all three were summoned with a single word, something impossible for the [human] mouth to utter and the ear to grasp. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:4]   צאו שלשתכם: מגיד ששלשתן נקראו בדבור אחד, מה שאי אפשר לפה לומר ולאזן לשמוע:
5. The Lord descended in a pillar of cloud and stood at the entrance of the Tent. He called to Aaron and Miriam, and they both went out.   ה. וַיֵּרֶד יְהֹוָה בְּעַמּוּד עָנָן וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם:
in a pillar of cloud: Unlike a mortal, He went alone. For when a mortal king goes out to war, he departs accompanied by a large retinue, but when he travels in times of peace, he leaves with a small escort. But the custom of the Holy One, blessed is He, is that He goes out to battle alone, as it says, “[The Lord is] a man of war” (Exod. 15:3), but He goes in peace with a large retinue, as it says, “The chariot of God is twice ten thousand times, thousands of angels” (Ps. 68:18). - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:5]   בעמוד ענן: יצא יחידי, שלא כמדת בשר ודם. מלך בשר ודם כשיוצא למלחמה יוצא באוכלוסין, וכשיוצא לשלום יוצא במועטים, ומדת הקב"ה יוצא למלחמה יחידי, שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה, ויוצא לשלום באוכלוסין, שנאמר (תהלים סח, יח) רכב א-להים רבותים אלפי שנאן:
He called to Aaron and Miriam: So that they should proceed to leave the courtyard, [drawn] towards the Divine word. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:5]   ויקרא אהרן ומרים: שיהיו נמשכין ויוצאין מן החצר לקראת הדבור:
and they both went out: Why did He draw them away to isolate them from Moses? Because we relate only some of a person’s good qualities in his presence and all of them in his absence. Similarly, we find in the case of Noah, that in his absence, Scripture says [of him], “a righteous man, perfect” (Gen. 6:9). But in his presence it was said [by God],“for it is you that I have seen as a righteous man before Me” (Gen. 7:1) [but God makes no mention of his perfection]. Another interpretation: [God isolated them from Moses] so that he [Moses] should not hear the reprimanding of Aaron [by God]. - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:5]   ויצאו שניהם: ומפני מה משכן והפרידן ממשה, לפי שאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו, וכן מצינו בנח, שלא בפניו נאמר (בראשית ו, ט) איש צדיק תמים, ובפניו נאמר (בראשית ז, א) כי אותך ראיתי צדיק לפני. דבר אחר שלא ישמע בנזיפתו של אהרן:
6. He said, "Please listen to My words. If there be prophets among you, [I] the Lord will make Myself known to him in a vision; I will speak to him in a dream.   ו. וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם יְהֹוָה בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ:
Please listen to My words: [The term] נָא always denotes a request. - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:6]   שמעו נא דברי: אין נא אלא לשון בקשה:
If there be prophets among you: If you have prophets…. — [Targum Onkelos]   אם יהיה נביאכם: אם יהיו לכם נביאים:
[I] the Lord will make Myself known to him in a vision: The Divine Presence of My Name is not revealed to him with distinct clarity, but in a dream or a vision. - [Tanchuma Tzav 13]   ה' במראה אליו אתודע: שכינת שמי אין נגלית עליו באספקלריא המאירה אלא בחלום וחזיון:
7. Not so is My servant Moses; he is faithful throughout My house.   ז. לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא:
8. With him I speak mouth to mouth; in a vision and not in riddles, and he beholds the image of the Lord. So why were you not afraid to speak against My servant Moses ?   ח. פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמשֶׁה:
Mouth to mouth: I told him to separate from his wife (Sifrei Beha’alothecha 1:42:8, Tanchuma Tzav 13). Where did I tell him this? At Sinai; “Go and tell them, ‘Return to your tents,’ but you, remain here with Me” (Deut. 5:27). - [See Shab. 87a]   פה אל פה: אמרתי לו לפרוש מן האשה. והיכן אמרתי לו, בסיני (דברים ה, כז) לך אמור להם שובו לכם לאהליכם, ואתה פה עמוד עמדי:
in a vision but not in riddles: “A vision” refers to the vision of speech, for I express My communication to Him with absolute clarity, and I do not obscure it with riddles in the way it was said to Ezekiel, “Present a riddle” (Ezek. 17:2). I might think that it refers to the vision of the Divine Presence [itself]! Scripture therefore teaches, “You are not able to see My face” (Exod. 33:23). - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:8, Tanchuma Tzav 13]   ומראה ולא בחידות: מראה זה מראה דבור, שאני מפרש לו דבורי במראת פנים שבו ואיני סותמו לו בחידות, כענין שנאמר ליחזקאל (יחזקאל יז, ב) חוד חידה וגו', יכול מראה שכינה, תלמוד לומר (שמות לג, כ) לא תוכל לראות את פני:
and He beholds the image of the Lord: This refers to a vision of the “back,” as it says,“and you will see My back” (Exod. 33:23). - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:8, Tanchuma Tzav 13]   ותמנת ה' יביט: זה מראה אחורים, כענין שנאמר (שמות לג, כג) וראית את אחורי:
against my servant Moses: Heb. בְּעַבְדִי בְמשֶׁה, lit., against My servant, against Moses. Scripture does not say בְּעַבְדִי משֶׁה, against My servant Moses, but בְּעַבְדִי בְמשֶׁה, against My servant, against Moses . [The meaning is thus:] against My servant even if he were not Moses, and against Moses, even if he were not My servant, you should certainly have feared him, and all the more so since he is My servant, and the servant of the king is a king himself! You should have said, “The King does not love him for nothing.” If you claim that I am unaware of his actions, this [statement] is worse than your previous one. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:8, Tanchuma Tzav 13]   בעבדי במשה: אינו אומר בעבדי משה, אלא בעבדי במשה, בעבדי אף על פי שאינו משה, במשה אפילו אינו עבדי, כדאי הייתם לירא מפניו, וכל שכן שהוא עבדי ועבד מלך מלך, היה לכם לומר אין המלך אוהבו חנם. ואם תאמרו איני מכיר במעשיו, זו קשה מן הראשונה:
9. The wrath of the Lord flared against them and He left.   ט. וַיִּחַר אַף יְהֹוָה בָּם וַיֵּלַךְ:
The wrath of the Lord flared against them and He left: After He had informed them of their transgression, He issued a decree of excommunication against them. All the more so, should a mortal not become angry with his friend before he informs him of his offense. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:9, Tanchuma Tzav 13]   ויחר אף ה' בם וילך: מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי, קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו:
10. The cloud departed from above the Tent, and behold, Miriam was afflicted with tzara'ath, [as white] as snow. Then Aaron turned to Miriam and behold, she was afflicted with tzara'ath.   י. וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת:
The cloud departed: and afterwards, “behold Miriam was afflicted with tzara’ath, [as white] as snow.” This is comparable to a king who said to a tutor,“Punish my son, but do not punish him until I leave you, for I feel pity for him.” - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:10, Tanchuma Tzav 13]   והענן סר: ואחר כך והנה מרים מצורעת כשלג, משל למלך שאמר לפדגוג, רדה את בני, אבל לא תרדנו עד שאלך מאצלך, שרחמי עליו:
11. Aaron said to Moses, "Please, master, do not put sin upon us for acting foolishly and for sinning.   יא. וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל משֶׁה בִּי אֲדֹנִי אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ:
for acting foolishly: Heb. נוֹאַלְנוּ, as the Targum [Onkelos] renders, [דִי אִטַפְּשְׁנָא, that we acted foolishly] from the term, אֱוִיל, “fool.”   נואלנו: כתרגומו לשון אויל:
12. Let her not be like the dead, which comes out of his mother's womb with half his flesh consumed!"   יב. אַל נָא תְהִי כַּמֵּת אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ:
Do not let her be: This sister of ours.   אל נא תהי: אחותנו זו:
like the dead: For the one afflicted with tzara’ath is considered like dead. Just as a corpse defiles through entry [if one enters the room where it lies], so does one afflicted with tzara’ath defile through entry. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:12, Tanchuma Tzav 13]   כמת: שהמצורע חשוב כמת, מה מת מטמא בביאה, אף מצורע מטמא בביאה:
which comes out of his mother’s womb: It should have said, “our mother”? But Scripture euphemizes. Similarly, [it says,] “half his flesh.” It should have said, “half our flesh”? But [here too,] Scripture euphemizes. [The meaning here is:] For since she came out of our mother’s womb, it is to us as if half our flesh has been eaten away. This is similar to saying, “for he is our brother, our very flesh” (Gen. 37:27). Even according to the literal meaning of the text, it appears so. It is not proper for a brother to allow his sister to remain as if dead.   אשר בצאתו מרחם אמו: אמנו היה לו לומר, אלא שכינה הכתוב. וכן חצי בשרו, חצי בשרנו היה לו לומר, אלא שכינה הכתוב. מאחר שיצאה מרחם אמנו היא לנו כאילו נאכל חצי בשרנו, כענין שנאמר (בראשית לז, כז) כי אחינו בשרנו הוא. ולפי משמעו אף הוא נראה כן, אין ראוי לאח להניח את אחותו להיות כמת:
which comes out: Since he [the dead one] came out of the womb of the mother of the one who has the power to help him but does not, it is as if half his [the latter’s] flesh is eaten away, since his brother is his own flesh. Another interpretation: Let her not be like the dead-If You do not heal her through prayer, who will confine her? Who will cleanse her? I myself may not examine her, since I am related, and a relative many not examine plague marks [symptomatic of tzara’ath], and there is no other kohen in the world. This is the meaning of, “since he has come out of his mother’s womb.” [Sifrei Beha’alothecha 1:42:12, Tanchuma Tzav 13]   אשר בצאתו: מאחר שיצא זה מרחם אמו של זה שיש כח בידו לעזור ואינו עוזרו, הרי נאכל חצי בשרו, שאחיו בשרו הוא. דבר אחר אל נא תהי כמת, אם אינך רופאה בתפלה, מי מסגירה ומי מטהרה, אני אי אפשר לראותה, שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים, וכהן אחר אין בעולם, וזהו אשר בצאתו מרחם אמו:
13. Moses cried out to the Lord, saying, "I beseech you, God, please heal her."   יג. וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ:
I beseech you, God, please heal her: Scripture teaches you proper conduct, that if one asks his friend for a favor, he should precede [his request] with two or three words of supplication, and only then should he make his requests. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:13, Tanchuma Tzav 13]   אל נא רפא נא לה: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים ואחר כן יבקש שאלותיו:
saying: What does this [word] teach us? He [Moses] said to Him, Answer me as to whether You will heal her or not. Eventually, He replied,“If her father were to spit….” R. Eleazar ben Azariah says: In four places Moses asked the Holy One, blessed is He, to answer him if He would accede to his requests or not [and in all four he used the word, לֵאמֹר, to say , i.e., to answer]. Similarly, “Moses spoke before the Lord saying…” (Exod. 6:12). What does the word “saying” teach? Answer me as to whether You will redeem them or not. Eventually, He replied, “Now you will see…” (Exod. 7:1). Similarly, “Moses spoke to the Lord, saying, Let the Lord, the God of the spirits of all flesh appoint…” (Num. 27:15-16). He answered, “Take for yourself…” (verse 18). Similarly, “I pleaded to the Lord, at that time, saying” (Deut. 3:23). He answered him, “It is enough for you!” (verse 26). - [Sifrei Beha’alothecha 1:42:13]   לאמר: מה תלמוד לומר, אמר לו השיבני אם אתה מרפא אותה אם לאו, עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו'. רבי אלעזר בן עזריה אומר בארבעה מקומות בקש משה מלפני הקב"ה להשיבו אם יעשה שאלותיו אם לאו, כיוצא בו (שמות ו, יב) וידבר משה לפני ה' לאמר וגו', מה תלמוד לומר לאמר, השיבני אם גואלם אתה אם לאו, עד שהשיבו עתה תראה וגו'. כיוצא בו (במדבר כז טו - טז) וידבר משה אל ה' לאמר יפקד ה' אלהי הרוחות לכל בשר, השיבו קח לך (במד' כז יח). כיוצא בו (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר, השיבו רב לך:
please heal her: Why did Moses not pray at length? So that the Israelites should not say, “His sister is in distress, yet he stands and prolongs his prayer.” [Sifrei Beha’alothecha 1:42:13, Tanchuma Tzav 13] (Another interpretation: So that Israel should not say, “ For his sister he prays at length, but for our sake he does not pray at length.”) - [Midrash Aggadah, Yalkut Shim’oni, Midrash Lekach Tov]   רפא נא לה: מפני מה לא האריך משה בתפלה, שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה [דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה, אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה]:
14. The Lord replied to Moses, "If her father were to spit in her face, would she not be humiliated for seven days? She shall be confined for seven days outside the camp, and afterwards she may enter.   יד. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְאַחַר תֵּאָסֵף:
If her father were to spit in her face: If her father had turned to her with an angry face, would she not be humiliated for seven days? All the more so in the case of the Divine Presence [she should be humiliated for] fourteen days! But [there is a rule that] it is sufficient that a law derived from an ? fortiori conclusion to be only as stringent as the law from which it is derived. Thus, even as a consequence of My reprimand, she should be confined [only] seven days. — [Sifrei Beha’alothecha 1:42:14, B.K. 25a]   ואביה ירק ירק בפניה: ואם אביה הראה לה פנים זועפות הלא תכלם שבעת ימים, קל וחומר לשכינה י"ד יום, אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון, לפיכך אף בנזיפתי תסגר שבעת ימים:
and afterwards she may enter: I believe that when a derivative of the word אסף is used in reference to one afflicted with tzara’ath, it is related to his being expelled from the camp, and when he is healed, he is brought back (נֶאֶסָף) to the camp. That is why the term אָסִיפָה is used; it connotes bringing back in. — [See Rashi above on 11:30.]   ואחר תאסף: אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה, וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה:
15. So Miriam was confined outside the camp for seven days, and the people did not travel until Miriam had entered.   טו. וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם:
the people did not travel: This honor was accorded her by the Omnipresent because of the time she remained with Moses when he was cast into the river, as it says,“His sister stood by from afar to know what would be done to him” (Exod. 2:4). - [Sotah 9b]   והעם לא נסע: זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור, שנאמר (שמות ב, ד) ותתצב אחותו מרחוק וגו':
16. Then the people departed from Hazeroth, and they camped in the desert of Paran.   טז. וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG