Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 8

Bamidbar - Numbers - Chapter 8

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 8

1. The Lord spoke to Moses, saying:   א. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Speak to Aaron and say to him: "When you light the lamps, the seven lamps shall cast their light toward the face of the menorah."   ב. דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת:
When you light: Why is the portion dealing with the menorah juxtaposed to the portion dealing with the chieftains? For when Aaron saw the dedication [offerings] of the chieftains, he felt distressed over not joining them in this dedication-neither he nor his tribe. So God said to him, “By your life, yours is greater than theirs, for you will light and prepare the lamps.” - [Tanchuma Beha’alothecha 3]   בהעלתך: למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו, שלא היה עמהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות:
When you light: Heb. בְּהַעֲלֹתְךָ, lit., when you cause to ascend. Since the flame rises, Scripture describes kindling in terms of ascending. He is required to kindle the lamp until the flame rises by itself (Shab. 21a). Our Sages further expounded from here that there was a step in front of the menorah, on which the kohen stood to prepare [the lamps]. — [Sifrei Beha’alothecha 3]   בהעלתך: על שם שהלהב עולה, כתוב בהדלקתן לשון עליה, שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה. ועוד דרשו רבותינו, מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב:
toward the face of the menorah: Toward the middle lamp, which is not on [one of] the branches, but on the menorah itself. — [Men. 98b]   אל מול פני המנורה: אל מול נר אמצעי שאינו בקנים, אלא בגוף של מנורה:
shall cast their light: The six on the six branches; the three eastern ones-that is their wicks-facing towards the center one, and likewise, the three western ones, the tops of their wicks facing toward the center one. Why [were the wicks facing inwards, thus giving off so little light]? So that [people] should not say that He [God] needs the light. — [Tanchuma Beha’alothecha 5]   יאירו שבעת הנרות: ששה שעל ששת הקנים, שלשה המזרחיים פונים למול האמצעי, הפתילות שבהן, וכן שלשה המערביים ראשי הפתילות למול האמצעי. ולמה, כדי שלא יאמרו לאורה הוא צריך:
3. Aaron did so; he lit the lamps toward the face of the menorah, as the Lord had commanded Moses.   ג. וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:
Aaron did so: This shows Aaron’s virtue that he did not deviate [from God’s command]. — [Sifrei Beha’alothecha 1:5]   ויעש כן אהרן: להגיד שבחו של אהרן שלא שינה:
4. This was the form of the menorah: hammered work of gold, from its base to its flower it was hammered work; according to the form that the Lord had shown Moses, so did he construct the menorah.   ד. וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה יְהֹוָה אֶת משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה:
This was the form of the menorah: As God had shown him with His finger, for he had difficulty with [constructing] it. That is why it says, “This is….” - [Sifrei Beha’alothecha 7]   וזה מעשה המנורה: שהראהו הקב"ה באצבע לפי שנתקשה בה, לכך נאמר וזה:
hammered work: In old French, batediz, beaten, an expression similar to,“[and his knees] knocked (נָקְשָׁן) one against the other” (Dan. 5:6). There was a block of gold weighing a talent. He pounded it with a hammer, and cut it with a chisel to extend its limbs in the prescribed manner, and it was not made limb by limb and then connected together. — [Baraitha Melecheth HaMishkan]   מקשה: בטדי"ץ בלע"ז [עשוי בהכאה] לשון דא לדא נקשן (דניאל ה, ו). עשת של ככר זהב היתה, ומקיש בקורנס וחותך בכשיל לפשט אבריה כתקונן, ולא נעשית אברים אברים ע"י חבור:
from its base to its flower: Its base was the hollow box above the legs, like the silver candelabra that stand before nobles.   עד ירכה עד פרחה: ירכה היא השידה שעל הרגלים, חלול כדרך מנורות כסף שלפני השרים:
from its base to its flower: That is to say, the menorah itself and everything attached to it.   עד ירכה עד פרחה: כלומר גופה של מנורה כולה וכל התלוי בה:
from its base: Which was a large unit.   עד ירכה: שהוא אבר גדול:
to its flower: Which was its finest work-it was all hammered work. It is customary to use the word עַד in this sense [to include everything], as in,“from the stacks to the (עַד) standing grain to the (עַד) olive groves” (Judges 15:5).   עד פרחה: שהוא מעשה דק שבה הכל מקשה. ודרך עד לשמש בלשון זה, כמו (שופטים טו, ה) מגדיש ועד קמה ועד כרם זית:
according to the form which the Lord had shown…: According to the design He had shown him on the mount [Sinai], as it says, “Now see and make, according to their pattern [which you are shown on the mountain]” (Exod. 25:40).   כמראה אשר הראה וגו': כתבנית אשר הראהו בהר, כמו שנאמר (שמות כה, מ) וראה ועשה בתבניתם וגו':
so did he construct the menorah: I.e., the one who made it [namely, Bezalel]. The Aggadic Midrash [Tanchuma Beha’alothecha 3] states that it was made by itself through the Holy One, Blessed is He.   כן עשה את המנורה: מי שעשאה. ומדרש אגדה ע"י הקב"ה נעשית מאליה:
5. The Lord spoke to Moses saying:   ה. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
6. Take the Levites from among the children of Israel and cleanse them.   ו. קַח אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְטִהַרְתָּ אֹתָם:
Take the Levites: Take them with words: You are fortunate in that you have merited to become attendants of the Omnipresent. — [Torath Kohanim 8:165, Midrash Aggadah]   קח את הלוים: קחם בדברים, אשריכם שתזכו להיות שמשים למקום:
7. This is what you shall do to them so as to cleanse them: sprinkle them with cleansing water and pass a razor over all their flesh; then they shall wash their garments and cleanse themselves.   ז. וְכֹה תַעֲשֶׂה לָהֶם לְטַהֲרָם הַזֵּה עֲלֵיהֶם מֵי חַטָּאת וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם וְכִבְּסוּ בִגְדֵיהֶם וְהִטֶּהָרוּ:
Sprinkle them with cleansing water: from the ashes of the red cow, so as to cleanse them from contamination by those who were in contact with the dead.   הזה עליהם מי חטאת: של אפר הפרה מפני טמאי מתים שבהם:
and pass a razor over all their flesh: I found in the writings of R. Moses Hadarshan (the preacher): Since they [the Levites] were submitted in atonement for the firstborn who had practiced idolatry [when they worshipped the golden calf], which is called sacrifices to the dead-and one afflicted with tzara’ath is considered dead-they required shaving like those afflicted with tzara’ath.   והעבירו תער: מצאתי בדברי רבי משה הדרשן, לפי שנתנו כפרה על הבכורות שעבדו עבודה זרה והיא קרויה זבחי מתים, והמצורע קרוי מת, הזקיקם תגלחת כמצורעים:
8. Then they shall take a young bull with its meal offering of fine flour mingled with oil. And you shall take a second young bull as a sin offering.   ח. וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר וּמִנְחָתוֹ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשָּׁמֶן וּפַר שֵׁנִי בֶן בָּקָר תִּקַּח לְחַטָּאת:
Then they shall take a young bull: That is a burnt offering, as it is written, “and designate…and one as a burnt offering” (verse 12); this is the communal offering [to atone] for idolatry.   ולקחו פר בן בקר: והוא עולה, כמו שנאמר (פסוק יב) ועשה את האחד עולה, והוא קרבן צבור בעבודה זרה:
and a second young bull: What does it mean by “a second” ? It teaches that just as a burnt offering is not eaten, so is [this] sin-offering not eaten. There is a support for his [R. Moses’] comments in Torath Kohanim (Obligatory sacrifices 3:4) [which states that this sin-offering was burnt up]. I, however, believe that this was a temporary injunction [not to atone for idolatry], since they should have brought a goat as a sin-offering for idolatry, with the bull for a burnt offering.   ופר שני: מה תלמוד לומר שני, לומר לך, מה עולה לא נאכלת, אף חטאת לא נאכלת. ובזו יש סמך לדבריו בתורת כהנים. ואומר אני שהוראת שעה היתה, ששעיר היה להם להביא לחטאת עבודה זרה עם פר העולה:
9. You shall bring the Levites in front of the Tent of Meeting, and you shall gather the entire congregation of the children of Israel.   ט. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְהִקְהַלְתָּ אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
And you shall gather the entire congregation: Since the Levites were submitted as an atonement offering instead of them, let them [the Israelites] come and stand with their offerings [namely the Levites] and rest their hands upon them. — [Midrash Aggadah] 11   והקהלת את כל עדת: לפי שהלוים נתנים קרבן כפרה תחתיהם, יבואו ויעמדו על קרבנם ויסמכו את ידיהם עליהם:
10. You shall bring the Levites before the Lord, and the children of Israel shall lay their hands upon the Levites.   י. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי יְהֹוָה וְסָמְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יְדֵיהֶם עַל הַלְוִיִּם:
11. Then Aaron shall lift up the Levites as a waving before the Lord on behalf of the children of Israel, that they may serve in the Lord's service.   יא. וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת יְהֹוָה:
Then Aaron shall lift up the Levites as a waving: in the same way that the guilt-offering of one afflicted with tzara’ath requires waving [the animal] while it is alive. Three wavings are mentioned in this section: the first (verse 11) refers to the sons of Kohath, and for this reason it states with regard to them, “that they may serve in the Lord’s service,” since they were responsible for the work involving the most holy objects-the ark, the table, etc. The second (verse 13) refers to the sons of Gershon. Therefore, it is stated with regard to them,“a waving before the Lord” (verse 13), for even they were assigned holy work-the curtains and the clasps, which could be seen in the Holy of Holies. The third [waving] was for the sons of Merari (verse 14). - [Midrash Aggadah] 16   והניף אהרן את הלוים תנופה: כדרך שאשם מצורע טעון תנופה חי. שלש תנופות נאמרו בפרשה זו, הראשונה לבני קהת, לכך נאמר בם והיו לעבוד את עבודת ה', לפי שעבודת קדש הקדשים עליהם הארון והשלחן וגו'. השניה לבני גרשון, לכך נאמר בם תנופה לה', שאף עליהם היתה עבודת הקודש יריעות וקרסים הנראים בבית קדש הקדשים, והשלישית לבני מררי:
12. The Levites shall lay their hands on the heads of the bulls, and make one as a sin offering and one as a burnt offering to the Lord, to atone for the Levites.   יב. וְהַלְוִיִּם יִסְמְכוּ אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּרִים וַעֲשֵׂה אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה לַיהֹוָה לְכַפֵּר עַל הַלְוִיִּם:
13. You shall present the Levites before Aaron and his sons, and lift them as a waving before the Lord.   יג. וְהַעֲמַדְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לַיהֹוָה:
14. Thus shall you set apart the Levites from the midst of the children of Israel, and the Levites shall become Mine.   יד. וְהִבְדַּלְתָּ אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם:
15. Following this, the Levites shall come to serve in the Tent of Meeting. You shall cleanse them and lift them as a waving.   טו. וְאַחֲרֵי כֵן יָבֹאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְטִהַרְתָּ אֹתָם וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה:
16. For they are wholly given over to Me from among the children of Israel; instead of those that open the womb all the firstborn of Israel I have taken them for Myself.   טז. כִּי נְתֻנִים נְתֻנִים הֵמָּה לִי מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת פִּטְרַת כָּל רֶחֶם בְּכוֹר כֹּל מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקַחְתִּי אֹתָם לִי:
wholly given over: Hebrew נְתֻנִים נְתֻנִים, [the double expression denoting] given over for [the service of] carrying and given over for the singing [in the Temple]. - [Midrash Aggadah]   נתנים נתנים: נתונים למשא נתונים לשיר:
that open: פִּטְרַת, the opening of.   פטרת: פתיחת:
17. For all the firstborn among the children of Israel are Mine whether man or beast since the day I smote all the firstborn in the land of Egypt; I have sanctified them for Myself.   יז. כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי:
For all the firstborn… are Mine: The firstborn are Mine by right, for I protected them among the Egyptian firstborn, and I took them for Myself-until they erred through the golden calf; so now “ I have taken the Levites” (verse 18).   כי לי כל בכור: שלי היו הבכורות בקו הדין, שהגנתי עליהם בין בכורי מצרים ולקחתי אותם לי עד שטעו בעגל, ועכשיו ואקח את הלוים:
18. And I have taken the Levites instead of all the firstborn of the children of Israel.   יח. וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
19. I have given the Levites as a gift to Aaron and his sons from among the children of Israel, to perform the service for the children of Israel in the Tent of Meeting and to atone on behalf of the children of Israel, so that the children of Israel will not be inflicted with plague when they approach the Sanctuary.   יט. וָאֶתְּנָה אֶת הַלְוִיִּם נְתֻנִים | לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּאֹהֶל מוֹעֵד וּלְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִהְיֶה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגֶף בְּגֶשֶׁת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַקֹּדֶשׁ:
I have given…: “The children of Israel” is mentioned five times in this verse, thus declaring the affection [God has] for them, for their mention is repeated in one verse as many times as the five books of the Torah. I saw this in Gen. Rabbah [3:5]. [Note that this is not found in Gen. Rabbah, but in Lev. Rabbah 2:4]   ואתנה וגו': חמשה פעמים נאמר בני ישראל במקרא זה, להודיע חבתן שנכפלו אזכרותיהן במקרא אחד כמנין חמשה חומשי תורה, וכך ראיתי בבראשית רבה:
so that the children of Israel will not be inflicted with plague: So that there will be no need for them to approach the holy [Sanctuary], for if they do approach, there will be a plague.   ולא יהיה בבני ישראל נגף: שלא יצטרכו לגשת אל הקדש, שאם יגשו יהיה נגף:
20. So Moses, Aaron, and the entire congregation of Israel did [this] to the Levites; the children of Israel did [in accordance with] all that the Lord had instructed Moses regarding the Levites.   כ. וַיַּעַשׂ משֶׁה וְאַהֲרֹן וְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה לַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
So Moses, Aaron and all the congregation: Moses presented them, Aaron lifted them up, and the Israelites rested their hands [on them].   ויעש משה ואהרן וכל עדת וגו': משה העמידן ואהרן הניפן וישראל סמכו את ידיהם:
21. The Levites cleansed themselves and washed their clothes. Then Aaron lifted them as a waving before the Lord, and Aaron atoned for them to cleanse them.   כא. וַיִּתְחַטְּאוּ הַלְוִיִּם וַיְכַבְּסוּ בִּגְדֵיהֶם וַיָּנֶף אַהֲרֹן אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה וַיְכַפֵּר עֲלֵיהֶם אַהֲרֹן לְטַהֲרָם:
22. After that, the Levites came to perform the service in the Tent of Meeting before Aaron and before his sons; they did to them just as the Lord had commanded Moses regarding the Levites.   כב. וְאַחֲרֵי כֵן בָּאוּ הַלְוִיִּם לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי אַהֲרֹן וְלִפְנֵי בָנָיו כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה עַל הַלְוִיִּם כֵּן עָשׂוּ לָהֶם:
they did to them just as the Lord commanded Moses: [This is written] to extol those who performed [this rite] and those upon whom it was performed, [for] none of them objected.   כאשר צוה ה' וגו' כן עשו: להגיד שבח העושין והנעשה בהן, שאחד מהן לא עכב:
23. The Lord spoke to Moses saying:   כג. וַיְדַבֵּר יְהֹוָה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
24. This is [the rule] concerning the Levites: From the age of twenty five years and upwards, he shall enter the service to work in the Tent of Meeting.   כד. זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד:
This is the rule concerning the Levites: Age disqualifies them, but physical blemishes do not disqualify them. — [Sifrei Beha’alothecha 1:10, Chul. 24a]   זאת אשר ללוים: שנים פוסלים בהם, ואין המומים פוסלים בהם:
From the age of twenty-five years: Elsewhere (4:3) it says, “From the age of thirty.” How can this be reconciled? However, from the age of twenty-five they came to study the laws of the service; they would study for five years, and at the age of thirty they would [begin] work. From here we learn that a student who does not experience success in his learning for five years, will never experience it. — [Chul. 24a]   מבן חמש ועשרים: ובמקום אחר אומר (במדבר ד, ג) מבן שלשים שנה, הא כיצד, מבן כ"ה בא ללמוד הלכות עבודה ולומד חמש שנים, ובן שלשים עובד, מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה במשנתו בחמש שנים, ששוב אינו רואה:
25. From the age of fifty he shall retire from the work legion, and do no more work.   כה. וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד:
and do no more work: [I.e.,] the work of carrying on the shoulders; however, he can return to [the work of] locking the gates, singing, and loading the wagons. This is the meaning of“He shall minister with his brethren (אֶתאֶחָיו)” [in the next verse]-with his brethren, as the Targum [Onkelos] renders (עִם אֲחוֹהִי).   ולא יעבוד עוד: עבודת משא בכתף, אבל חוזר הוא לנעילת שערים ולשיר ולטעון עגלות, וזהו ושרת את אחיו עם אחוהי, כתרגומו:
26. He shall minister with his brethren in the Tent of Meeting to keep the charge, but he shall not perform the service; thus shall you do for the Levites regarding their charge.   כו. וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו בְּאֹהֶל מוֹעֵד לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם:
to keep the charge: To camp around the Tent and to assemble and dismantle [it] at the time of the travels.   לשמר משמרת: לחנות סביב לאהל, ולהקים ולהוריד בשעת המסעות:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG