Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bamidbar - Numbers - Chapter 5

Bamidbar - Numbers - Chapter 5

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 5

1. The Lord spoke to Moses saying:   א. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
2. Command the children of Israel to banish from the camp all those afflicted with tzara'ath or with a male discharge, and all those unclean through [contact with] the dead.   ב. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ:
Command the children of Israel: This section was said on the day the Mishkan was erected, and eight sections were said on that day, as it is stated in Tractate Gittin , in the chapter entitled: HaNizakin (60a, b).   צו את בני ישראל וגו': פרשה זו נאמרה ביום שהוקם המשכן, ושמנה פרשיות נאמרו בו ביום, כדאיתא במסכת גיטין בפרק הניזקין (ס א):
to banish from the camp: At the time of their encampment, there were three camps: within the hangings [of the courtyard of the Mishkan] was the camp of the Shechinah . The encampment of the Levites surrounding it-as described in the portion of Bamidbar Sinai (1:50)-was the Levite Camp; from there until the edge of the camp of the divisions, on all four sides, was the Israelite camp. Anyone afflicted with tzara’ath was expelled from all [three] of them. One with a discharge was allowed into the Israelite camp, but banned from the [other] two. And one defiled by a dead body was permitted even into the Levite [camp], and is banished only from the [camp] of the Shechinah . Our Sages derived all this from the verses [as appears] in Tractate Pesachim (67a, b).   וישלחו מן המחנה: שלש מחנות היו שם בשעת חנייתן, תוך הקלעים היא מחנה שכינה, חניית הלוים סביב כמו שמפורש בפרשת במדבר סיני היא מחנה לויה, ומשם ועד סוף מחנה הדגלים לכל ארבע הרוחות היא מחנה ישראל. הצרוע נשתלח חוץ לכולן, הזב מותר במחנה ישראל ומשולח מן השתים, וטמא לנפש מותר אף בשל לויה ואינו משולח אלא משל שכינה, וכל זה דרשו רבותינו מן המקראות במסכת פסחים (סז):
who are unclean through [contact with] the dead: Targum [Onkelos renders:] דִמְסָאָב לִטְמֵי נַפְשָׁא דֶאנָשָׁא I believe that it [the word טְמֵי] is Aramaic for human bones. There are many such examples in Gen. Rabbah (78:1; see 10:3, 28:3), such as:“Hadrian, שְׁחִיק טַמְיָא,” [meaning] may his bones be ground [to dust]. [Since only one reference reads שְׁחִיק טַמְיָא, while the others שְׁחִיק עֲצָמוֹת, I believe that Rashi means that there are many places in Gen. Rabbah where these two expressions, both referring to Hadrian, are interchangeable.]   טמא לנפש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא. אומר אני שהוא לשון עצמות אדם בלשון ארמי, והרבה יש בב"ר אדריינוס שחיק טמיא, שחיק עצמות:
3. Both male and female you shall banish; you shall send them outside the camp, and they not defile their camps, in which I dwell among them.   ג. מִזָּכָר עַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם:
4. The children of Israel did so: they sent them outside the camp; as the Lord had spoken to Moses, so did the children of Israel do.   ד. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
5. The Lord then spoke to Moses saying:   ה. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
6. Tell the children of Israel: When a man or woman commits any of the sins against man to act treacherously against God, and that person is [found] guilty,   ו. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּיהוָֹה וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא:
to act treacherously against God: [Scripture] repeats the section [dealing with] a thief who swears falsely, which is stated in parshath Vayikra : “… and acts treacherously against God by falsely denying to his fellow…” (Lev. 5:21). It is repeated here because two new matters are introduced. The first is that it is written: “they shall confess,” which teaches us that he [the thief] is not required to pay a fifth and [bring] a guilt [offering] when incriminated by two witnesses, until he admits to the deed himself, and the second [matter] is that what is stolen from a proselyte must be given to the kohanim. - [Sifrei Naso 1:13]   למעל מעל בה': הרי חזר וכתב כאן פרשת גוזל ונשבע על שקר, היא האמורה בפרשת ויקרא (ה, כא) ומעלה מעל בה' וכחש בעמיתו וגו', ונשנית כאן בשביל שני דברים שנתחדשו בה האחד, שכתב והתודו, לימד שאינו חייב חומש ואשם על פי עדים עד שיודה בדבר. והשני על גזל הגר שהוא נתון לכהנים:
7. they shall confess the sin they committed, and make restitution for the principal amount of his guilt, add its fifth to it, and give it to the one against whom he was guilty.   ז. וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ:
for the principal amount of his guilt: This is the principal amount on which he has sworn [falsely]. — [B.K. 110a]   את אשמו בראשו: הוא הקרן שנשבע עליו:
to the one against whom he was guilty: The one to whom he is liable. — [Keth. 19a] [I.e., if the payee owes this amount to a third party, the thief must pay the third party.]   לאשר אשם לו: למי שנתחייב לו:
8. But if the man has no kinsman to whom to make restitution, the debt which is restored to the Lord, [is to be given] to the kohen. [This is] besides the atonement ram through which expiation is made for him.   ח. וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַיהוָֹה לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו:
But if the man has no kinsman: For the claimant who made him swear has died, and has left no heirs.   ואם אין לאיש גואל: שמת התובע שהשביעו, ואין לו יורשים:
to whom to make restitution: when this one decided to confess his sin. Our Sages say: Is there any man in Israel who has no kinsman-either a son, a daughter, a brother, or some other relative from his father’s family-all the way back to our father Jacob? Rather, this is [referring to] a proselyte who died, leaving no heirs. — [Sifrei Naso 1:23, B.K. 109a, Sanh. 68b] [since a proselyte is judged as a newborn, without relationship to those born prior to his conversion.]   להשיב האשם אליו: כשנמלך זה להתודות על עונו. ואמרו רבותינו וכי יש לך אדם בישראל שאין לו גואלים או בן או אח או שאר בשר הקרוב ממשפחת אביו למעלה עד יעקב, אלא זה הגר שמת ואין לו יורשים:
the debt which is restored: Heb. הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב. The [“debt” (הָאָשָׁם) refers to the] principal and [“which is restored” (הַמּוּשָׁב) refers to] the fifth. — [B.K. 110a]   האשם המושב: זה הקרן והחומש:
to the Lord,[is to be given] to the kohen: God assumes ownership and gives it over to the kohen [on duty] in that watch. — [B.K. 109b]   לה' לכהן: קנאו השם ונתנו לכהן שבאותו משמר:
besides the atonement ram: mentioned in [parshath] Vayikra (Lev. 5:25), which he is required to bring.   מלבד איל הכפורים: האמור בויקרא (ויקרא ה כה) שהוא צריך להביא:
9. Every offering of all the children of Israel's holy things which is brought to the kohen, shall be his.   ט. וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:
Every offering: Heb. תְּרוּמָה. Rabbi Ishmael said: Is the terumah brought to the kohen ? Does he not go around the granaries seeking it? So what does the clause “brought to the kohen” mean? These are the first fruits, of which it is stated, “you shall bring to the House of the Lord, your God” (Exod. 23:19), but I do not know what to do with them. Therefore, Scripture states: “to the kohen , [it] shall be his.” Scripture teaches us regarding the first fruits, that they are to be given to the kohen . — [Sifrei Naso 1:30].   וכל תרומה וגו': אמר רבי ישמעאל וכי תרומה מקריבין לכהן, והלא הוא המחזר אחריה לבית הגרנות. ומה תלמוד לומר אשר יקריבו לכהן, אלו הבכורים, שנאמר בהם תביא בית ה' אלהיך, (שמות כג, יט). ואיני יודע מה יעשה בהם, תלמוד לומר לכהן לו יהיה, בא הכתוב ולמד על הבכורים שיהיו ניתנין לכהן:
10. Everyone's holy things shall belong to him; whatever a man gives to the kohen shall be his.   י. וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה:
A man’s holy things belong to him: Since the kohen’s and the Levite’s gifts are [explicitly] stated, one might think that they can come and appropriate them forcefully. Therefore, Scripture states: “Everyone’s holy things belong to him,” which informs us that their benefit [to give them to whichever kohen it pleases him] belongs to the owner. They [the Sages] deduced many other expository explanations from it [this clause] in the Sifrei (Naso 1:31-34). An Aggadic interpretation: “Everyone’s holy things belong to him” [means,] if one withholds his tithes and does not give them [to the kohen or Levite], those tithes shall be his, for eventually his field will produce only a tenth of its usual yield. — [See Midrash Tanchuma , R’eh 10, Pesikta d’Rav Kahana p. 96a, Tos. Ta’anith 9a. See also Tanchuma Buber, vol. 1, p. 126, \'a75, fn. 6. Apparently, Rashi and the Tosafists had a variant reading of one of these midrashim, which attributes this idea to our verse.]   ואיש את קדשיו לו יהיו: לפי שנאמרו מתנות כהונה ולויה יכול יבואו ויטלום בזרוע, תלמוד לומר ואיש את קדשיו לו יהיו, מגיד שטובת הנאתן לבעלים, ועוד מדרשים הרבה דרשו בו בספרי. ומדרש אגדה ואיש את קדשיו לו יהיו, מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות, סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשרה שהיתה למודה לעשות:
whatever a man gives to the kohen: The gifts to which he is entitled.   איש אשר יתן לכהן: מתנות הראויות לו:
shall be his: [He shall have] much wealth. — [Ber. 63a] \b 12\b0   לו יהיה: ממון הרבה:
11. The Lord spoke to Moses, saying:   יא. וַיְדַבֵּר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר:
12. Speak to the children of Israel and say to them: Should any man's wife go astray and deal treacherously with him,   יב. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל:
Should any man’s wife go astray: What is written above [i.e., before] this subject? “Everyone’s holy things belong to him.” If you withhold the gifts of the kohanim, then-by your life!-you will have to come to him to bring him an unfaithful wife. - [Ber. 63a]   איש איש כי תשטה אשתו: מה כתיב למעלה מן הענין ואיש את קדשיו לו יהיו, אם אתה מעכב מתנות הכהן, חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה:
any man: Heb. אִישׁ אִישׁ, lit. a man, a man. [The double expression] teaches that she has been doubly unfaithful-against [the Lord, who is known as] the Man (אִישׁ) of War on high (Exod. 15:3), and against her husband (אִישָׁהּ), lit.,“her man”] below [in this world].   איש איש: ללמדך שמועלת בשתים, באיש מלחמה שלמעלה ואישה מלמטה:
Should any man’s wife go astray: Heb. תִשְׂטֶה. Our Sages teach (Tanchuma Naso 5): Adulterers do not commit adultery unless a spirit of folly (שְׁטוּת) enters them, as it is written [here],“should go astray” [תִשְׂטֶה, can also mean to become a שׁוֹטֶה, i.e., to become “foolish”], and it is written, “One who commits adultery with a woman is devoid of sense” (Prov. 6:32) (Tanchuma Naso 5). The simple meaning of the verse is: “Should [any man’s wife] goes astray.” She deviates from modest ways, thus arousing his suspicion, as in [the verse],“turn away שְׂטֵה from it and pass” (Prov. 4:15), [and]“Let your heart not veer off יֵשְׂטְ into her ways” (Prov. 7:25).   כי תשטה אשתו: שנו רבותינו אין המנאפין נואפין עד שתכנס בהן רוח שטות, דכתיב כי תשטה, וכתוב בו נואף אשה חסר לב (משלי ו, לב). ופשוטו של מקרא כי תשטה - תט מדרכי צניעות ותחשד בעיניו, כמו שטה מעליו ועבור (שם ד, טו), אל ישט אל דרכיה לבך (שם ז, כה):
and deal treacherously with him: What is her treachery?   ומעלה בו מעל: ומהו המעל, ושכב איש אותה:
13. and a man lie with her carnally, but it was hidden from her husband's eyes, but she was secluded [with the suspected adulterer] and there was no witness against her, and she was not seized.   יג. וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זֶרַע וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה וְעֵד אֵין בָּהּ וְהִוא לֹא נִתְפָּשָׂה:
A man lie with her: This excludes a minor and a non-human [such as an animal]. — [Sotah 26b]   ושכב איש: פרט לקטן ומי שאינו איש:
with her carnally: Her intercourse disqualifies her, but her sister’s intercourse [with the husband] does not disqualify her [to her husband] (Yevamoth 95a), as in the account of two sisters who resembled each other. - [Tanchuma Naso 6] [See Levush, Nachalath Ya’akov]   אתה שכבת זרע: שכיבתה פוסלת אותה, ואין שכיבת אחותה פוסלת אותה כמעשה בשתי אחיות שהיו דומות זו לזו:
but it was hidden from her husband’s eyes: This excludes a blind man (Sotah 27a, Sifrei Naso 1:40, Tanchuma 7). It follows that, if he saw [the adulterous act] and ignored it, the water [prescribed further in the section] will not test her. — [Sifrei Naso 1:40]   ונעלם מעיני אישה: פרט לסומא הא אם היה ראוה ומעמעם [ומעלים] אין המים בודקין אותה:
but she was secluded: the amount [of time] it takes for one who is secluded [with a man] to be defiled by intercourse. - [Sifrei Naso 1:41, Sotah 2b, 4a]   ונסתרה: שיעור שתראה לטומאת ביאה:
and there is no witness against her: But if there is even one witness against her who claims that she has been defiled, she does not drink [the water]. — [Sifrei Naso 1:41, Sotah 2b]   עד אין בה: הא אם יש בה אפילו עד אחד שאמר נטמאת לא היתה שותה:
and there is no witness against her: to the defilement, but there were witnesses to the seclusion. — [Sotah 2b]   ועד אין בה: לטומאה אבל יש עדים לסתירה:
seized: Heb. נִתְפָּשָׂה, raped, as in“seized her (וּתְפָשָׂהּ) and lay with her” (Deut. 22:28). - [Sifrei Naso 1:42]   נתפשה: נאנסה, כמו ותפשה ושכב עמה (דברים כב, כח):
14. But a spirit of jealousy had come upon him and he became jealous of his wife, and she was defiled, or, a spirit of jealousy had come upon him and he was jealous of his wife, and she was not defiled.   יד. וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִוא נִטְמָאָה אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהִיא לֹא נִטְמָאָה:
had come upon him: before the seclusion. - [Sotah 3a]   ועבר עליו: קודם לסתירה:
a spirit of jealousy… and he became jealous: Our Sages explain (Sotah 3a) as an expression of warning: he warned her, “Do not seclude yourself with such-and-such a man.” - [Sotah 5b]   רוח קנאה וקנא: פירשו רבותינו לשון התראה, שמתרה בה אל תסתרי עם איש פלוני:
and she was defiled, or, a spirit… had come on him: That is to say, he warned her, but she disregarded his warning, and it is not known whether she was defiled or not.   והיא נטמאה או עבר עליו וגו': כלומר הוא התרה בה ועברה על התראתו, ואין ידוע אם נטמאה אם לאו:
15. Then the man shall bring his wife to the kohen and bring her offering for her, one tenth of an ephah of barley flour. He shall neither pour oil over it nor put frankincense on it, for it is a meal offering of jealousies, a meal offering of remembrance, recalling iniquity.   טו. וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ עֲשִׂירִת הָאֵיפָה קֶמַח שְׂעֹרִים לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא מִנְחַת זִכָּרוֹן מַזְכֶּרֶת עָוֹן:
flour: [Ordinary flour,] that it should not be of fine flour. - [Sifrei Naso 1:48]   קמח: שלא יהא מסלת:
barley: But not wheat; [since] she acted like an animal, her offering is [composed of] animal feed. - [Sotah 15b, Sifrei Naso 1:48]   שערים: ולא חטים, היא עשתה מעשה בהמה וקרבנה מאכל בהמה:
He shall not pour oil over it: so that her offering should not be beautiful (Sotah 15a), for oil is called “light”-but she acted in darkness. - [Tanchuma Naso 3]   לא יצק עליו שמן: שלא יהא קרבנה מהודר, שהשמן קרוי אור והיא עשתה בחשך:
nor put frankincense on it: For the matriarchs are [symbolically] known as frankincense, as it says,“to the hill of frankincense” (Songs, 4:6), yet she [the accused woman] deviated from their ways. - [Tanchuma Naso 3]   ולא יתן עליו לבונה: שהאמהות נקראות לבונה, שנאמר אל גבעת הלבונה (שה"ש ד, ו), והיא פרשה מדרכיהן:
for it is a meal offering of jealousies: Heb. כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא [The word הוּא, it is, means] this flour; [the word for flour,] קֶמַח, is masculine in gender.   כי מנחת קנאת הוא: הקמח הזה, קמח לשון זכר:
a meal offering of jealousies: It arouses against her two jealousies [i.e., expressions of wrath]: the wrath of the Omnipresent and the wrath of her husband. - [Sifrei Naso 1:50]   מנחת קנאת: מעוררת עליה שתי קנאות, קנאת המקום וקנאת הבעל:
16. The kohen shall bring her forth and present her before the Lord.   טז. וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְהֶעֱמִדָהּ לִפְנֵי יְהוָֹה:
17. The kohen shall take holy water in an earthen vessel, and some earth from the Mishkan floor, the kohen shall take and put it into the water.   יז. וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדשִׁים בִּכְלִי חָרֶשׂ וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם:
holy water: which had been sanctified in the washstand. Because the washstand was made from the copper of the “mirrors of the women who had gathered” (Exod. 38:8) [at the entrance to the Tent of Meeting; see Rashi on that verse], whereas this one had abandoned their ways. They had intercourse with their husbands in Egypt “beneath the apple tree” (Song 8:5), whereas this one, who had corrupted herself with another [man]-let her be examined through it [the washstand]. - [Midrash Aggadah]   מים קדשים: שקדשו בכיור, לפי שנעשה מנחשת מראות הצובאות, וזו פרשה מדרכיהן שהיו נבעלות לבעליהן במצרים תחת התפוח, וזו קלקלה לאחר, תבדק בו:
in an earthen vessel: She gave the adulterer to drink choice wine in valuable goblets; therefore, let her drink bitter water in a worthless clay vessel. — [Sotah 9a]   בכלי חרש: היא השקתה את הנואף יין משובח בכוסות משובחים, לפיכך תשתה מים המרים במקדה בזויה של חרש:
18. Then the kohen shall stand the woman up before the Lord and expose the [hair on the] head of the woman; he shall place into her hands the remembrance meal offering, which is a meal offering of jealousies, while the bitter curse bearing waters are in the kohen's hand.   יח. וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָֹה וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן מִנְחַת קְנָאֹת הִוא וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים:
Then the kohen shall set, etc.: Has it not already been said, “and present her before the Lord” (verse 16) ? However, they would move her around from place to place to tire her out so that she should become agitated and confess. — [Sotah 8a]   והעמיד הכהן וגו': והלא כבר נאמר והעמידה לפני ה', אלא מסיעין היו אותה ממקום למקום כדי ליגעה ותטרף דעתה ותודה:
and expose: He unravels the plaits of her hair to humiliate her. From here [we derive] that a bared head is considered a disgrace for the daughters of Israel. — [Keth. 72a]   ופרע: סותר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן:
before the Lord: At the Nicanor Gate, the eastern gate of the [Temple] courtyard (Sotah 7a) the route by which everyone enters.   לפני ה': בשער נקנור, הוא שער העזרה המזרחי, דרך כל הנכנסים:
he shall place into her hands: In order to weary her, [in the hope] that she will become agitated and confess, and the Explicit Name will not be erased in the water. - [Sotah 14a]   ונתן על כפיה: ליגעה אולי תטרף דעתה ותודה, ולא ימחה שם המיוחד על המים:
the bitter: [They were called bitter] because of their effects, for they will prove bitter for her. — [Sifrei Naso 1:47]   המרים: על שם סופן שהם מרים לה:
curse-bearing: [I.e.,] which eliminates her from the world; it is an expression like [the phrase]“a pricking (מַמְאִיר) briar” (Ezek. 28:24). But it is impossible to render it as“accursed water,” because it was holy, and Scripture does not write אִרוּרִים, but מְאָרְרִים, [meaning]“which cause others to be cursed.” Onkelos too does not translate it as לִיטַיָא,“cursed,” but מְלַטְטַיָּא, “that cause a curse,” [i.e.,] which reveal a curse on the body of this [woman].   המאררים: המחסרים אותה מן העולם, לשון סלון ממאיר (יחזקאל כח, כד). ולא יתכן לפרש מים ארורים, שהרי קדושים הן, ולא ארורים כתב הכתוב, אלא מאררים את אחרים. ואף אונקלוס לא תרגם ליטייא, אלא מלטטיא, שמראות קללה בגופה של זו:
19. The kohen shall then place her under oath, and say to the woman, "If no man has lain with you and you have not gone astray to become defiled [to another] in place of your husband, then [you will] be absolved through these bitter waters which cause the curse.   יט. וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ הִנָּקִי מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה:
Place her under oath: What is the oath?"If no man has lain with you… [you will] be absolved (הִנָּקִי), but if he has lain [with you], may you suffocate (חֲנָקִי) ! From the negative, you imply the affirmative, but we are duty-bound to commence capital cases by presuming innocence. [Therefore, we do not commence with the affirmative, but only imply it from the negative.] - [Kid. 62a]   והשביע אותה וגו': ומה היא השבועה אם לא שכב הנקי, הא אם שכב חנקי [לא תנקי], שמכלל לאו אתה שומע הן, אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחלה לזכות:
20. But as for you, if you have gone astray [to another] instead of your husband and have become defiled, and another man besides your husband has lain with you..."   כ. וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ:
But if you have gone astray: כִּי שָׂטִית. [The word] כִּי is used in the sense of “if.”   ואת כי שטית: כי משמש בלשון אם:
21. The kohen shall now adjure the woman with the oath of the curse, and the kohen shall say to the woman, "May the Lord make you for a curse and an oath among your people, when the Lord causes your thigh to rupture and your belly to swell.   כא. וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה יִתֵּן יְהוָֹה אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ בְּתֵת יְהוָֹה אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה:
with the oath of the curse: The oath which contains a curse.   בשבועת האלה: שבועה של קללה:
May the Lord make you for a curse, etc.: so that everyone shall use your name in cursing [such as], “May it befall you as it befell so-and-so.”   יתן ה' אותך לאלה: שיהיו הכל מקללין ביך יבואך כדרך שבא לפלונית:
and an oath: so that everyone will swear by you [such as], “If [I am] not [speaking the truth], may it happen to me as it happened to so-and-so.” Similarly, it says, “And you shall leave your name for an oath for My elect” (Isa. 65:15). [It is customary for] the righteous [to] swear by the calamities that befall the wicked. The same applies to blessings [as it says]: “shall be blessed with you” (Gen. 12:3);“With you, Israel will bless, saying” (Gen. 48:20). - [Sifrei Naso 1:73]   ולשבועה: שיהיו הכל נשבעין ביך לא יארע לי כדרך שאירע לפלונית וכן הוא אומר והנחתם שמכם לשבועה לבחירי (ישעיה סה, טו), שהצדיקים נשבעים בפורענותן של רשעים, וכן לענין הברכה ונברכו וגו' (בראשית יב ג) בך יברך ישראל לאמר (בראשית מח כ):
your thigh: In the curse, the thigh precedes the belly, because she began the sin with it [the thigh]. — [Sotah 8b]   את ירכך: בקללה הקדים ירך לבטן לפי שבה התחילה בעבירה תחלה:
swell: Heb. צָבָה. As Targum [Onkelos] renders: נְפִיחָא, swollen.   צבה: כתרגומו נפוחה:
22. For these curse bearing waters shall enter your innards, causing the belly to swell and the thigh to rupture," and the woman shall say, "Amen, amen."   כב. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן | אָמֵן:
causing the belly to swell: Heb. לַצְבּוֹת בֶּטֶן, like לְהַצְבּוֹת בֶּטֶן, “to cause the belly to swell.” This is the function of the pathach with which the “lamed” is vocalized; similarly,“to to lead them (לַנְחֹתָם) on the way” (Exod. 13:21) and“to show you (לַרְאֹתְכֶם) the way in which to go” (Deut. 1:33). Similarly, [Scripture says in this verse] לַנְפִּל יָרֵךְ [which is equivalent to]: לְהַנְפִּל יָרֵךְ, “to cause the thigh to rupture,” for the water distends the belly and ruptures the thigh.   לצבות בטן: כמו להצבות בטן, זהו שמוש פתח שהלמ"ד נקודה בו, וכן לנחותם הדרך (שמות יג, כא), לראותכם בדרך אשר תלכו בה (דברים א, לג), וכן לנפיל ירך להנפיל ירך, שהמים מצבים את הבטן ומפילים את הירך:
causing the belly to swell and the thigh to rupture: [This refers to] the belly and thigh of the adulterer, or perhaps only those of the adulteress? [However,] when Scripture says “causes your thigh to rupture and your belly to swell” (verse 21), those of the adulteress are stated [thus here it must refer to the adulterer]. — [Sotah 28a and Sifrei Naso 1:65]   לצבות בטן ולנפיל ירך: בטנו וירכו של בועל, או אינו אלא של נבעלת, כשהוא אומר את ירכך נופלת ואת בטנך צבה, הרי של נבעלת אמור:
Amen, amen: An acceptance of the oath: “amen” for the curse, “ amen” for the oath, “amen” whether from this man [whom her husband suspects], “amen” whether from another man, “amen” that I did not go astray while betrothed or married, while awaiting levirate marriage from my brother-in-law or after having married him. — [Sifrei Naso 1:66, Sotah 18a, b].   אמן אמן: קבלת שבועה, אמן על האלה אמן על השבועה, אמן אם מאיש זה, אמן אם מאיש אחר, אמן שלא סטיתי ארוסה ונשואה שומרת יבם וכנוסה:
23. Then the kohen shall write these curses on a scroll and erase it in the bitter water.   כג. וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים:
24. He shall then give the bitter, curse bearing waters to the woman to drink, and the curse bearing waters shall enter her to become bitter.   כד. וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה אֶת מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים:
He shall then give… the woman to drink: This is not the sequence in which it was done, for first he [the kohen] would offer up her meal-offering. But Scripture informs you that when he makes her drink, it [the water] becomes bitter within her. Since it mentions [only] “belly” and “thigh,” how do I know that the rest of the body [is also affected]? [Because] Scripture states, “shall enter her”- [that is,] into all of her [body]. If so, why does Scripture [explicitly] mention “belly” and“thigh”? Since the transgression began through them, therefore the punishment begins with them. - [Sotah 19a, b, according to Rabbi Simeon]   והשקה את האשה: אין זה סדר המעשה, שהרי בתחלה מקריב מנחתה, אלא הכתוב מבשרך שכשישקנה יבואו בה למרים. לפי שנאמר בטן וירך, מניין לשאר כל הגוף, תלמוד לומר ובאו בה בכולה, אם כן מה תלמוד לומר בטן וירך, לפי שהן התחילו בעבירה תחילה, לפיכך התחילה מהן הפורענות:
to become bitter: They will be harmful and bitter for her.   למרים: להיות לה רעים ומרים:
25. The kohen shall take the meal offering of jealousies from the woman's hand, wave the meal offering before the Lord, and bring it to the altar.   כה. וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה אֵת מִנְחַת הַקְּנָאֹת וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי יְהוָֹה וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ:
wave: He moves it to and fro, up and down (Sifrei Naso 1:71). She, too, waves with him, for her hand is above the kohen’s hand. — [Sotah 19a]   והניף: מוליך ומביא מעלה ומוריד, ואף היא מניפה עמו שידה למעלה מידו של כהן:
and bring it: This refers to placing it at the south-west corner of the altar, before קְמִיצָה, “scooping up a handful,” as is the case with other meal-offerings. - [Sotah 14b]   והקריב אתה: זו היא הגשתה בקרן דרומית מערבית של מזבח קודם קמיצה כשאר מנחות:
26. The kohen shall scoop out from the meal offering its reminder and burn it upon the altar, and then he shall give the woman the water to drink.   כו. וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם:
its reminder: This is the handful, for through bringing it up in smoke, the meal-offering comes to the Most High as a memorial. — [Sifrei 1:72]   אזכרתה: הוא הקומץ, שעל ידי הקטרתו המנחה באה לזכרון לגבוה:
27. He shall make her drink the water, and it shall be that, if she had been defiled and was unfaithful to her husband, the curse bearing waters shall enter her to become bitter, and her belly will swell, and her thigh will rupture. The woman will be a curse among her people.   כז. וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמַּיִם וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה בְּקֶרֶב עַמָּהּ:
He shall make her drink the water: [The repetition of this statement is meant] to include that if she says, “I refuse to drink” after the scroll [in which God’s name is written] has been erased [by the water], they pour it into her, making her drink it against her will, unless [she admits and] says, “I have been defiled.” - [Sotah 19b]   והשקה את המים: לרבות שאם אמרה איני שותה לאחר שנמחקה מגלה, מערערין אותה ומשקין אותה בעל כרחה, אלא אם כן אמרה טמאה אני:
her belly will swell: Although in reference to the curse, the thigh is mentioned first, the water tests [the body] only in the order it enters it [which is first the belly and then the thigh]. - [Sotah 9b]   וצבתה בטנה וגו': אף על פי שבקללה הזכיר ירך תחילה, המים אין בודקין אלא דרך כניסתן בה:
The woman will be a curse: As I explained (verse 21), everyone will curse by her [name]. — [Sifrei Naso 1:73]   והיתה האשה לאלה: כמו שפירשתי שהיו הכל אלין בה:
among her people: There is a difference between a person who is disgraced in a place where he is known and a person who is disgraced in a place where he is unknown. — [Sifrei Naso 1:64]   בקרב עמה: הפרש יש בין אדם המתנוול במקום שניכר, לאדם המתנוול במקום שאינו ניכר:
28. But if the woman had not become defiled and she is clean, she shall be exempted and bear seed.   כח. וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא וְנִקְּתָה וְנִזְרֳעָה זָרַע:
But if the woman had not become defiled: During this seclusion,   ואם לא נטמאה האשה: בסתירה זו:
and she is clean: regarding any other place,   וטהרה היא: ממקום אחר:
she shall be exempted: from [the dire effects of] the curse-bearing water, and moreover, she “shall bear seed.” If she used to have painful births, she will now have easy births; if she used to give birth to dark-skinned babies, she will now give birth to fair ones. — [Sotah 26a]   ונקתה: ממים המאררים, ולא עוד אלא ונזרעה זרע, אם היתה יולדת בצער תלד בריוח, אם היתה יולדת שחורים יולדת לבנים:
29. This is the law of jealousies when a woman goes astray to someone other than her husband and is defiled,   כט. זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה:
30. or if a spirit of jealousy comes over a man, and he is jealous of his wife, and he presents the woman before the Lord, and the kohen shall do to her all of this law,   ל. אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי יְהוָֹה וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת:
Or if a man: [The meaning here is] as in [the phrase]: “Or if it be known” (Exod. 21:36), that is to say, if he was a jealous man, then on account of this “he will present the woman [before the Lord].”   או איש: כמו או נודע (שמות כא, לו), כלומר אם איש קנאי הוא, לכך והעמיד את האשה:
31. the man shall be absolved of iniquity, and the woman shall bear her iniquity.   לא. וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ:
The man shall be absolved of iniquity: If the water tested her, he should not become distressed and say, “I am responsible for her death.” [Rather,] he is exempt of any punishment (Midrash Aggadah, Num. Rabbah 9: 43). Another interpretation: Once he has made her drink, she becomes permitted to him, and he is free of any sin, for a woman under suspicion is forbidden to her husband. - [Num. Rabbah 9:43]   ונקה האיש מעון: אם בדקוה המים אל ידאג לומר חבתי במיתתה, נקי הוא מן העונש. דבר אחר משישקנה תהיה אצלו בהיתר ונקה מעון, שהסוטה אסורה לבעלה:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG