Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 35

Shemot - Exodus - Chapter 35

Print
E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 35

1. Moses called the whole community of the children of Israel to assemble, and he said to them: "These are the things that the Lord commanded to make.   א. וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לַעֲשׂת אֹתָם:
Moses called… to assemble: Heb. וַיַּקְהֵל. [He assembled them] on the day after Yom Kippur, when he came down from the mountain. This [word] is a hiph’il [causative] expression [i.e., causing someone to do something], because one does not assemble people with [one’s] hands [i.e., directly], but they are assembled through one’s speech. Its Aramaic translation is וְאַכְנֵשׁ.   ויקהל משה: למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר, והוא לשון הפעיל, שאינו אוסף אנשים בידים, אלא הן נאספים על פי דבורו, ותרגומו ואכניש:
2. Six days work may be done, but on the seventh day you shall have sanctity, a day of complete rest to the Lord; whoever performs work thereon [on this day] shall be put to death.   ב. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַיהֹוָה כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת:
Six days: He [Moses] prefaced [the discussion of the details of] the work of the Mishkan with the warning to keep the Sabbath, denoting that it [i.e., the work of the Mishkan] does not supersede the Sabbath. -[from Mechilta]   ששת ימים: הקדים להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינה דוחה את השבת:
3. You shall not kindle fire in any of your dwelling places on the Sabbath day."   ג. לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת:
You shall not kindle fire: Some of our Rabbis say that [the prohibition of] kindling was singled out for a [mere] negative commandment, while others say that it was singled out to separate [all types of labor]. -[from Shab. 70a]   לא תבערו אש: יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת, ויש אומרים לחלק יצאת:
4. And Moses spoke to the entire community of the children of Israel, saying: "This is the word that the Lord has commanded to say:   ד. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לֵאמֹר:
This is the word that the Lord has commanded: me to say to you.   זה הדבר אשר צוה ה': לי לאמר לכם:
5. 'Take from yourselves an offering for the Lord; every generous hearted person shall bring it, [namely] the Lord's offering: gold, silver, and copper;   ה. קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַיהֹוָה כֹּל נְדִיב לִבּוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת יְהֹוָה זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת:
generous-hearted person: Heb. נְדִיב לִבּוֹ. Since his heart moved him to generosity, he is called “generous-hearted” (נְדִיב לֵב). I already explained the offering for the Mishkan and its work in the place of their command [Exod. 25 through 34].   נדיב לבו: על שם שלבו נדבו קרוי נדיב לב. כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צואתן:   
6. and blue, purple, and crimson wool; and linen and goat hair;   ו. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים:
7. and ram skins dyed red, tachash skins, and acacia wood;   ז. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים:
8. and oil for lighting, and spices for the anointing oil and for the incense;   ח. וְשֶׁמֶן לַמָּאוֹר וּבְשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
9. and shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen.   ט. וְאַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן:
10. And every wise hearted person among you shall come and make everything that the Lord has commanded:   י. וְכָל חֲכַם לֵב בָּכֶם יָבֹאוּ וְיַעֲשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה:
11. The Mishkan, its tent and its cover, its clasps and its planks, its bars, its pillars, and its sockets;   יא. אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶת אָהֳלוֹ וְאֶת מִכְסֵהוּ אֶת קְרָסָיו וְאֶת קְרָשָׁיו אֶת בְּרִיחָו אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנָיו:
The Mishkan: The bottom curtains, which appear inside it [the Mishkan], are called Mishkan.   את המשכן: יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרויים משכן:
its tent: That is the tent [made] of the curtains of goat hair, made for a roof.   את אהלו: הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג:
and its cover: The cover of ram skins and tachash skins.   ואת מכסהו: מכסה עורות האילים והתחשים:
12. the ark and its poles, the ark cover and the screening dividing curtain;   יב. אֶת הָאָרֹן וְאֶת בַּדָּיו אֶת הַכַּפֹּרֶת וְאֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ:
and the screening dividing curtain: Heb. הַמָּסָ פָּרֹכֶת. The dividing curtain, [which serves as a] screen. Anything that protects, whether from above or from the front, is called a screen (מָסָ) or a cover (סְכָ). Similarly, “You made a hedge (שַׂכְךְתָּ) about him” (Job 1: 10); “behold I will close off (שָׂ) your way” (Hos. 2:8).   ואת פרכת המסך: פרוכת המחיצה. כל דבר המגין, בין מלמעלה בין מכנגד, קרוי מסך וסכך, וכן (איוב א י) שכת בעדו, (הושע ב ח) הנני שך את דרכך:
13. the table and its poles and all its implements, and the showbread;   יג. אֶת הַשֻּׁלְחָן וְאֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֵת לֶחֶם הַפָּנִים:
the showbread: I already explained (Exod. 25:29) that it was called לֶחֶם הַפָּנִים because it had faces [i.e., surfaces] looking in both directions, for it was made like a type of box, without a cover.   לחם הפנים: כבר פירשתי (שמות כה כח) על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן, שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה:
14. and the menorah for lighting and its implements and its lamps, and the oil for lighting;   יד. וְאֶת מְנֹרַת הַמָּאוֹר וְאֶת כֵּלֶיהָ וְאֶת נֵרֹתֶיהָ וְאֵת שֶׁמֶן הַמָּאוֹר:
and its implements: Its tongs and its scoops.   ואת כליה: מלקחים ומחתות:
its lamps: Ses luzes, lozes in Old French, spoons in which the oil and the wicks are placed.   נרתיה: לוציי"ש בלעז [מנורות] בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן:
and the oil for lighting: That too required wise-hearted [people] because it was different from other oils, as is explained in Menachoth (86a): he picks it [the olives] at the top of the olive tree, and it is crushed and pure.   ואת שמן המאור: אף הוא צריך חכמי לב, שהוא משונה משאר שמנים, כמו שמפורש במנחות (דף פו א) מגרגרו בראש הזית, והוא כתית וזך:
15. and the altar for incense and its poles, and the anointing oil and the incense and the screen of the entrance for the entrance of the Mishkan;   טו. וְאֶת מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן:
and the screen of the entrance: The screen in front of the eastern side, for there were no planks or curtains there.   מסך הפתח: וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות:
16. the altar for the burnt offering, its copper grating, its poles and all its implements, the washstand and its base;   טז. אֵת | מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת מִכְבַּר הַנְּחשֶׁת אֲשֶׁר לוֹ אֶת בַּדָּיו וְאֶת כָּל כֵּלָיו אֶת הַכִּיֹּר וְאֶת כַּנּוֹ:
17. the hangings of the courtyard, its pillars, and its sockets, and the screen of the gate of the courtyard;   יז. אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר:
its pillars, and its sockets: Heb. אֶת-עַמֻּדָיו וְאֶת-אִדָנֶיהָ. Thus “courtyard” (חָצֵר) is referred to here both as masculine and feminine [since עַמֻּדָיו is a masculine possessive and אִדָנֶיהָ is a feminine possessive], and so are many [other] nouns.   את עמודיו ואת א-דניה: הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה:
and the screen of the gate of the courtyard: The screen spread out on the eastern side, [covering] the middle twenty cubits of the width of the courtyard, for it [the courtyard] was fifty cubits wide, and fifteen cubits of it toward the northern side were closed off, and similarly toward the south. As it is said: “The hangings on the shoulder [shall be] fifteen cubits” (Exod. 27:14).   ואת מסך שער החצר: וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר, שהיה חמשים רחב, וסתומין הימנו לצד צפון חמש עשרה אמה וכן לדרום, שנאמר (שמות כז יד) וחמש עשרה אמה קלעים לכתף:
18. the pegs of the Mishkan and the pegs of the courtyard, and their ropes;   יח. אֶת יִתְדֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת יִתְדֹת הֶחָצֵר וְאֶת מֵיתְרֵיהֶם:
the pegs: [used] to drive [into the ground] and to tie the ends of the curtains with them into the ground, so that they [the curtains] would not move with the wind.   יתדת: לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח:
and their ropes: Heb. מֵיתְרֵיהֶם, ropes [used] to tie [the curtains].   מיתריהם: חבלים לקשור:
19. the meshwork garments to serve in the Holy, the holy garments for Aaron the Kohen [Gadol], and the garments of his sons [in which] to serve [as kohanim].' "   יט. אֶת בִּגְדֵי הַשְּׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְאֶת בִּגְדֵי בָנָיו לְכַהֵן:
the meshwork garments: to cover the ark, the table, the menorah, and the altars when they [the Israelites] would leave for their travels.   בגדי השרד: לכסות הארון והשלחן, והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות:
20. The entire community departed from before Moses.   כ. וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי משֶׁה:
21. Every man whose heart uplifted him came, and everyone whose spirit inspired him to generosity brought the offering of the Lord for the work of the Tent of Meeting, for all its service, and for the holy garments.   כא. וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת יְהֹוָה לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ:
22. The men came with the women; every generous hearted person brought bracelets and earrings and rings and buckles, all kinds of golden objects, and every man who waved a waving of gold to the Lord.   כב. וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל | נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהֹוָה:
with the women: Heb. עַל הַנָּשִׁים, lit., [the jewelry was still] on the women. The men came with the women and [stood] near them. (The reason the Targum [Onkelos] left the passage in its simple sense is that he does not render וַיָּבֹאוּ הָאִנָשִׁים as וַאִתוֹ גַבְרַיָא, and the men came, but he renders: וּמַיְתַן, [and the men] brought, meaning that they brought bracelets and earrings while they were still on [i.e., being worn by] the women, as Rashi writes on “spun the goat hair” (verse 26), [which signifies that the women spun the hair while it was still on the goats].)   על הנשים: עם הנשים וסמוכין אליהם:
bracelets: Heb. חָח. This is a round golden ornament placed on the arm, and it is the צָמִיד.   חח: הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע, והוא הצמיד:
and buckles: Heb. וְכוּמָז. This is a golden ornament placed over a woman’s private parts. Our Rabbis explain the name כּוּמָז as [an acrostic]: כַּאן מְקוֹם זִמָּה, [meaning] here is the place of lewdness. -[from Shab. 64a]   וכומז: כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו שם כומז כאן מקום זמה:
23. And every man with whom was found blue, purple, or crimson wool, linen, goat hair, ram skins dyed red or tachash skins, brought them.   כג. וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים הֵבִיאוּ:
And every man with whom was found: Blue wool or purple wool or crimson wool or ram skins or tachash skins, all brought [them].   וכל איש אשר נמצא אתו: תכלת או ארגמן או תולעת שני או עורות אילים או תחשים כולם הביאו:
24. Everyone who set aside an offering of silver or copper brought the offering for the Lord, and everyone with whom acacia wood was found for any work of the service, brought it.   כד. כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת יְהֹוָה וְכֹל אֲשֶׁר נִמְצָא אִתּוֹ עֲצֵי שִׁטִּים לְכָל מְלֶאכֶת הָעֲבֹדָה הֵבִיאוּ:
25. And every wise hearted woman spun with her hands, and they brought spun material: blue, purple, and crimson wool, and linen.   כה. וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:
26. And all the women whose hearts uplifted them with wisdom, spun the goat hair.   כו. וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:
spun the goat hair: This constituted a superior skill, for they [the women] spun it on the backs of the goats. -[from Shab. 74b]   טוו את העזים: היא היתה אומנות יתירה, שמעל גבי העזים טווין אותן:
27. And the princes brought the shoham stones and filling stones for the ephod and for the choshen;   כז. וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחשֶׁן:
And the princes brought: Heb. וְהַנְשִׂיאִם. Rabbi Nathan said: What prompted the princes [lit., what did the princes see] to donate for the dedication of the altar first [before the rest of the Israelites] while [in contrast] they did not donate first for the work of the Mishkan? This is what the princes said, “Let the community donate what they will donate, and what[ever] they are missing [i.e., whatever is left to be donated] we will complete.” Since the community completed everything, as it is said: “And the work was sufficient” (Exod. 36:7), the princes said, “What are we to do?” So they brought the shoham stones, etc. Therefore, they brought [donations] first for the dedication of the altar. Since at first they were lazy [i.e., they did not immediately donate], a letter is missing from their name, and וְהַנְשִׂיאִם is written [instead of וְהַנְשִׂיאִים, with additional “yud” s]. [from Num. Rabbah 12:16, Sifrei Num. 7:2, Midrash Chaseroth V’Yetheroth p. 268, Midrash Tanchuma Pekudei 11]   והנשאם הביאו: אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה, ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה, אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין, ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל, שנאמר (שמות לו ז) והמלאכה היתה דים, אמרו נשיאים מה עלינו לעשות, הביאו את אבני השהם וגו', לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב:
28. and the spice and the oil for lighting and for the anointing oil, and for the incense.   כח. וְאֶת הַבֹּשֶׂם וְאֶת הַשָּׁמֶן לְמָאוֹר וּלְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים:
29. Every man and woman whose heart inspired them to generosity to bring for all the work that the Lord had commanded to make, through Moses, the children of Israel brought a gift for the Lord   כט. כָּל אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר נָדַב לִבָּם אֹתָם לְהָבִיא לְכָל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת בְּיַד משֶׁה הֵבִיאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נְדָבָה לַיהֹוָה:
30. Moses said to the children of Israel: "See, the Lord has called by name Bezalel, the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.   ל. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְהֹוָה בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה:
Hur: He was Miriam’s son. -[from Sotah 11b]   חור: בנה של מרים היה:
31. He has imbued him with the spirit of God, with wisdom, with insight, and with knowledge, and with [talent for] all manner of craftsmanship   לא. וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה:
32. to do master weaving, to work with gold, silver, and copper,   לב. וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת:
33. with the craft of stones for setting and with the craft of wood, to work with every [manner of] thoughtful work.   לג. וּבַחֲרשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת:
34. And He put into his heart [the ability] to teach, both him and Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan.   לד. וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן:
and Oholiab: of the tribe of Dan, of the lowest of the tribes, of the sons of the handmaidens [Bilhah and Zilpah. Dan was Bilhah’s son]. Yet the Omnipresent compared him [Oholiab] to Bezalel for the work of the Mishkan, and he [Bezalel] was of the greatest of the tribes [Judah], to fulfill what is said: “and a prince was not recognized before a poor man” (Job 34:19). -[from Tanchuma 13]   ואהליאב: משבט דן, מן הירודין שבשבטים מבני השפחות, והשוהו המקום לבצלאל למאלכת המשכן, והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) ולא נכר שוע לפני דל:   
35. He imbued them with wisdom of the heart, to do all sorts of work of a craftsman and a master worker and an embroiderer with blue, purple, and crimson wool, and linen and [of] weavers, those who do every [manner of] work, and master weavers.   לה. מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ | וְחשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת:
Print
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG