Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 34

Shemot - Exodus - Chapter 34

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 34

1. And the Lord said to Moses: "Hew for yourself two stone tablets like the first ones. And I will inscribe upon the tablets the words that were on the first tablets, which you broke.   א. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ:
Hew for yourself: Heb. פְּסָל לְ. He [God] showed him [Moses] a sapphire mine from within his tent, and He said to him, “The [sapphire] chips shall be yours,” and from there Moses became very wealthy. -[from Tanchuma 29, Lev. Rabbah 32:2]   פסל לך: הראהו מחצב סנפירינון מתוך אהלו, ואמר לו הפסולת יהיה שלך, ומשם נתעשר משה הרבה:
Hew for yourself: You broke the first ones. You hew others for yourself. This can be compared to a king who went abroad and left his betrothed with the maidservants. Because of the immoral behavior of the maidservants, she acquired a bad reputation. Her bridesman [the person appointed to defend the bride should any problems arise] arose and tore up her marriage contract. He said, “If the king decides to kill her, I will say to him, ‘She is not yet your wife.’” The king investigated and discovered that only the maidservants were guilty of immoral behavior. He [therefore] became appeased to her. So her bridesman said to him, “Write her another marriage contract because the first one was torn up.” The king replied to him, “You tore it up. You buy yourself another [sheet of] paper, and I will write to her with my [personal] hand [writing].” Likewise, the king represents the Holy One, blessed is He. The maidservants represent the mixed multitude. The bridesman is Moses, and the betrothed of the Holy One, blessed is He, is Israel. That is why it says: “Hew for yourself.” -[from Tanchuma 30]   פסל לך: אתה שברת הראשונות, אתה פסל לך אחרות. משל למלך שהלך למדינת הים והניח ארוסתו עם השפחות, מתוך קלקול השפחות יצא עליה שם רע, עמד שושבינה וקרע כתובתה, אמר אם יאמר המלך להורגה אומר לו עדיין אינה אשתך. בדק המלך ומצא, שלא היה הקלקול אלא מן השפחות, נתרצה לה. אמר לו שושבינה כתוב לה כתובה אחרת, שנקרעה הראשונה. אמר לו המלך אתה קרעת אותה, אתה קנה לך נייר אחר, ואני אכתוב לה בכתב ידי, כן המלך זה הקדוש ברוך הוא, השפחות אלו ערב רב, והשושבין זה משה, ארוסתו של הקדוש ברוך הוא אלו ישראל, לכך נאמר פסל לך:
2. Be prepared for the morning, and in the morning you shall ascend Mount Sinai and stand before Me there on the top of the mountain.   ב. וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר:
prepared: Heb. נָכוֹן, ready.   נכון: מזומן:
3. No one shall ascend with you, neither shall anyone be seen anywhere on the mountain, neither shall the sheep and the cattle graze facing that mountain."   ג. וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ וְגַם אִישׁ אַל יֵרָא בְּכָל הָהָר גַּם הַצֹּאן וְהַבָּקָר אַל יִרְעוּ אֶל מוּל הָהָר הַהוּא:
No one shall ascend with you: Since the first ones [i.e., tablets] were accompanied by loud noises, sounds, and with a multitude, the evil eye affected them. [Our conclusion is that] there is nothing better than modesty. -[from Tanchuma 30]   ואיש לא יעלה עמך: הראשונות על ידי שהיו בתשואות וקולות וקהלה, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות:
4. So he [Moses] hewed two stone tablets like the first ones, and Moses arose early in the morning and ascended Mount Sinai as the Lord had commanded him, and he took two stone tablets in his hand.   ד. וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם משֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים:
5. And the Lord descended in the cloud and stood with him there, and He called out in the name of the Lord.   ה. וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
and He called out in the name of the Lord: We render: וּקְרָא בִשְׁמָא דַיְיָ, and he called out in the name of the Lord. [from Onkelos]   ויקרא בשם ה': מתרגמינן וקרא בשמא דה':
6. And the Lord passed before him and proclaimed: Lord, Lord, benevolent God, Who is compassionate and gracious, slow to anger and abundant in loving kindness and truth,   ו. וַיַּעֲבֹר יְהֹוָה | עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא יְהֹוָה | יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:
Lord, Lord: This is God's Attribute of Compassion. [It is repeated,] once for before the person sins, and once for after he sins and repents.   ה' ה': מדת הרחמים היא, אחת קודם שיחטא, ואחת אחר שיחטא וישוב:
God: Heb. אֵל. This too is an attribute of compassion [for God], and so he [the Psalmist] says: “My God, my God, why have You forsaken me?” (Ps. 22:2). One cannot say to the Divine attribute of justice, “Why have You forsaken me?” I found this in the Mechilta (Exod. 15:2).   אל: אף זו מדת רחמים, וכן הוא אומר (תהלים כב ב) אלי אלי למה עזבתני, ואין לומר למדת הדין למה עזבני כך מצאתי במכילתא:
slow to anger: He puts off His anger and does not hasten to exact retribution, [hoping that] perhaps he [the sinner] will repent.   ארך אפים: מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע, שמא יעשה תשובה:
and abundant in loving-kindness: for those who need loving-kindness because they lack sufficient merits. -[from R.H. 17a]   ורב חסד: לצריכים חסד, שאין להם זכיות כל כך:
and truth: to pay a good reward to those who do His will.   ואמת: לשלם שכר טוב לעושי רצונו:
7. preserving loving kindness for thousands, forgiving iniquity and rebellion and sin; yet He does not completely clear [of sin] He visits the iniquity of parents on children and children's children, to the third and fourth generations."   ז. נצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד | עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:
preserving loving-kindness: that a person does before Him.   נצר חסד: שהאדם עושה לפניו:
for thousands: For two thousand generations.   לאלפים: לשני אלפים דורות:
[iniquity and rebellion]: Iniquities (עִוֹנוֹת) are intentional sins. פְּשָׁעִים are sins committed out of rebellion, which a person commits [in order] to anger [God]. -[from Yoma 36b]   עון ופשע: עונות אלו הזדונות. פשעים אלו המרדים, שאדם עושה להכעיס:
yet He does not completely clear [of sin]: Heb. וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה. According to its simple interpretation, it means that He does not completely overlook the iniquity but exacts retribution for it little by little. Our Rabbis, however, interpreted [this expression to mean]: He clears those who repent, but does not clear those who do not repent (from Yoma 86a, targumim).   ונקה לא ינקה: לפי פשוטו משמע, שאינו מוותר על העון לגמרי, אלא נפרע ממנו מעט מעט. ורבותינו דרשו מנקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינן שבים:
He visits the iniquity of parents on the children: when they hold onto the deeds of their parents in their hands [i.e., emulate their ways], for He already explained this in another verse, [that it means only] “of those who hate Me” (Exod. 20:5). -[from Ber. 7a]   פקד עון אבות על בנים: כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם, שכבר פירש במקרא אחר (שמות כ ד) לשונאי:
and fourth generations: Heb. וְעַל רִבֵּעִים, the fourth generation. Thus, the [i.e., God’s] attribute of goodness exceeds the attribute of retribution by a ratio of one to five hundred. Concerning the attribute of goodness, He says: “preserving loving-kindness for thousands.” -[from Tosefta, Sotah 4:1]   ועל רבעים: דור רביעי, נמצאת מדה טובה מרובה על מדת פורענות אחת לחמש מאות, שבמדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים:
8. And Moses hastened, bowed his head to the ground and prostrated himself,   ח. וַיְמַהֵר משֶׁה וַיִּקֹּד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ:
And Moses hastened: When Moses saw the Shechinah passing [in front of him] and he heard the voice calling, he immediately prostrated himself.   וימהר משה: כשראה משה שכינה עוברת ושמע קול הקריאה, מיד וישתחו:
9. and said: "If I have now found favor in Your eyes, O Lord, let the Lord go now in our midst [even] if they are a stiff necked people, and You shall forgive our iniquity and our sin and thus secure us as Your possession."   ט. וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יֵלֶךְ נָא אֲדֹנָי בְּקִרְבֵּנוּ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ וּנְחַלְתָּנוּ:
let the Lord go now in our midst: As You promised us, since You forgive iniquity. [Which means:] and if they are a stiff-necked people, and they rebelled against You, and You have said concerning this, “Lest I destroy you on the way” (Exod. 33:3), You [still] will forgive our iniquity, etc. There are [other instances where] כִּי [is used] instead of אִם if.   ילך נא ה' בקרבנו: כמו שהבטחת, מאחר שאתה נושא עון, ואם עם קשה עורף הוא וימרו בך, ואמרת על זאת פן אכלך בדרך, אתה תסלח לעונינו. ויש כי במקום אם:
and thus secure us as Your possession: And You shall give us to Yourself as a special possession. (Other editions read: and You shall give us a special possession.) That is the [same] request of: “Then I and Your people will be distinguished” (Exod. 33:16), [meaning] that the Shechinah should not rest upon the pagan nations.   ונחלתנו: ותתננו לך לנחלה מיוחדת, זו היא בקשת ונפלינו אני ועמך, שלא תשרה שכינתך על האומות:
10. And He said: "Behold! I will form a covenant; in the presence of all your people, I will make distinctions such as have not been created upon all the earth and among all the nations, and all the people in whose midst you are shall see the work of the Lord how awe inspiring it is that which I will perform with you.   י. וַיֹּאמֶר הִנֵּה אָנֹכִי כֹּרֵת בְּרִית נֶגֶד כָּל עַמְּךָ אֶעֱשֶׂה נִפְלָאֹת אֲשֶׁר לֹא נִבְרְאוּ בְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הַגּוֹיִם וְרָאָה כָל הָעָם אֲשֶׁר אַתָּה בְקִרְבּוֹ אֶת מַעֲשֵׂה יְהֹוָה כִּי נוֹרָא הוּא אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה עִמָּךְ:
[I will] form a covenant: Concerning this.   כורת ברית: על זאת:
in the presence of all your people, I will make distinctions: Heb. נִפְלָאֹתאֶעֱשִֶׂה, an expression related to וְנִפְלִינוּ, “and [we] shall be distinguished” (Exod. 33:16), [meaning] that you shall be separated from all the pagan nations, that My Shechinah shall not rest upon them [these other nations].   אעשה נפלאות: לשון ונפלינו שתהיו מובדלים בזו מכל האומות, שלא תשרה שכינתי עליהם:
11. Keep carefully what I am commanding you today: Lo! I will drive out from before you the Amorites and the Canaanites, the Hittites and the Perizzites, the Hivvites and the Jebusites.   יא. שׁמָר לְךָ אֵת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם הִנְנִי גֹרֵשׁ מִפָּנֶיךָ אֶת הָאֱמֹרִי וְהַכְּנַעֲנִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי:
the Amorites…: Six nations are [enumerated] here [not the proverbial seven], because the Girgashites [i.e., the seventh nation] got up and emigrated because of them [the Israelites]. -[from Lev. Rabbah 17:6, Yerushalmi Shevi ith 6:1.]   את האמרי וגו': שש אומות יש כאן, כי הגרגשי עמד ופנה מפניהם:
12. Beware lest you form a covenant with the inhabitant[s] of the land into which you are coming, lest it become a snare in your midst.   יב. הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ:
13. But you shall demolish their altars, shatter their monuments, and cut down their sacred trees.   יג. כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן וְאֶת אֲשֵׁרָיו תִּכְרֹתוּן:
their sacred trees: This is a tree they worship.   אשריו: הוא אילן שעובדים אותו:
14. For you shall not prostrate yourself before another god, because the Lord, Whose Name is "Jealous One," is a jealous God.   יד. כִּי לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לְאֵל אַחֵר כִּי יְהֹוָה קַנָּא שְׁמוֹ אֵל קַנָּא הוּא:
Whose Name is “Jealous One”: He is zealous to mete out retribution, and He is not indulgent. That is [the meaning of] every expression of jealousy (קִנְאָה) [when used in connection with God]. [It] means that He is steadfast in His superiority [over other deities] and exacts retribution upon those who forsake Him.   קנא שמו: מקנא להפרע ואינו מוותר, וזהו כל לשון קנאה, אוחז נצחונו ופורע מעוזביו:
15. Lest you form a covenant with the inhabitant[s] of the land, and they [the gentiles] go astray after their gods, and they offer sacrifices to their gods, and they invite you, and you eat of their slaughtering,   טו. פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ | אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ:
and you eat of their slaughtering: You [may] think that there is no punishment for eating it, but [when you eat it] I consider it for you as if you endorsed its worship, for through this [eating of the sacrifice] you will come to take from their daughters for your sons.   ואכלת מזבחו: כסבור אתה שאין עונש באכילתו, ואני מעלה עליך כמודה בעבודתם, שמתוך כך אתה בא ולוקח מבנותיו לבניך:
16. and you take of their daughters for your sons; then their daughters will go astray after their gods and lead your sons astray after their gods.   טז. וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן:
17. You shall not make molten gods for yourself.   יז. אֱלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשֶׂה לָּךְ:
18. The Festival of Unleavened Cakes you shall keep; seven days you shall eat unleavened cakes which I have commanded you, at the appointed meeting time of the month of spring, for in the month of spring you went out of Egypt.   יח. אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת אֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם:
the month of spring: The month of early ripening, when the grain first ripens.   חדש האביב: חדש הביכור, שהתבואה מבכרת בבישולה:
19. All that opens the womb is Mine, and all your livestock [that] bears a male, [by] the emergence of ox or lamb.   יט. כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה:
All that opens the womb is Mine: Among humans.   כל פטר רחם לי: באדם:
and all your livestock [that] bears a male…: Heb. ךְתִּזָּכָר. And all your livestock that bears a [firstborn] male by the emergence of an ox or lamb [from the womb], meaning that a male will open its womb [i.e., its firstborn is a male].   וכל מקנך תזכר וגו': וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה, אשר יפטור זכר את רחמה:
emergence: Heb. פֶּטֶר, a word that means opening. Similarly, “The beginning of strife is like letting out (פּוֹטֵר) water” (Prov. 17:14). The “tav” of ךְתִּזָּכָר is an expression of the feminine, referring to the [animal] that gives birth.   פטר: לשון פתיחה, וכן (משלי יז יד) פוטר מים ראשית מדון. תי"ו של תזכר לשון נקבה היא, מוסב על היולדת:
20. And a firstborn donkey you shall redeem with a lamb; if you do not redeem it, you shall decapitate it; every firstborn of your sons you shall redeem, and they shall not appear before Me empty handed.   כ. וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ כֹּל בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּפְדֶּה וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם:
And a firstborn donkey: But not [the firstborn of] other unclean animals. -[from Bech. 5b]   ופטר חמור: ולא שאר בהמה טמאה:
you shall redeem with a lamb: [The owner] gives a lamb to the kohen, and it [becomes] the ordinary [unconsecrated] property of the kohen, and the firstborn donkey may be put to work by its owner. -[from Bech. 9b]   תפדה בשה: נותן שה לכהן, והוא חולין ביד כהן, ופטר חמור מותר בעבודה לבעלים:
you shall decapitate it: He decapitates it with a cleaver. [The rationale is:] He caused the kohen to lose his money [by neglecting to give him the redemption lamb]. Therefore, he must lose his own money [by decapitating his donkey]. -[from Bech. 10b, Mechilta on Exod. 13:13]   וערפתו: עורפו בקופיץ, הוא הפסיד ממון כהן, לפיכך יופסד ממונו:
every firstborn of your sons you shall redeem: His redemption is established as five selas, as it is said: “And his redemption you shall perform from the age of one month [by the evaluation of five shekels, etc.]” (Num. 18:16).   כל בכור בניך תפדה: חמישה סלעים פדיונו קצוב, שנאמר (במדבר יח טז) ופדויו מבן חדש תפדה:
and they shall not appear before Me empty-handed: According to the simple meaning of the verse, this is a separate matter [from the rest of this verse] and is unrelated to the firstborn, because there is no obligation to appear [in the Temple] in the commandment dealing with the firstborn. Instead this is another warning, [meaning] and when you ascend [to the Temple] on the festivals, you shall not appear before Me empty-handed, [but] it is incumbent upon you to bring burnt offerings (Chag. 7a) whenever appearing before God. According to the way it is interpreted by a Baraitha, this is a superfluous verse [for this was already stated in Exod. 23:15], and it is free [i.e., has no additional reason for being here other than] to be used for a גְּזֵרָה שָׁוָה, [i.e.,] an instance of similar wording, to teach [us] about the provisions given a Hebrew slave [when he is freed]-that it is five selas from each kind [i.e., of sheep, grain, and wine], as much as the redemption of a firstborn. [This is elaborated upon] in tractate Kiddushin (17a).   ולא יראו פני ריקם: לפי פשוטו של מקרא דבר בפני עצמו הוא, ואינו מוסב על הבכור, שאין במצות בכור ראיית בפנים, אלא אזהרה אחרת היא וכשתעלו לרגל לראות לא יראו פני ריקם, מצוה עליכם להביא עולת ראיית פנים, ולפי מדרש ברייתא מקרא יתר הוא, ומופנה לגזרה שוה, ללמד על הענקתו של עבד עברי שהיא חמשה סלעים מכל מין ומין, כפידיון בכור, במסכת קדושין (דף יז א):
21. Six days you may work, and on the seventh day you shall rest; in plowing and in harvest you shall rest.   כא. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת:
in plowing and in harvest you shall rest: [If this refers to the Sabbath,] why are plowing and harvest mentioned [in particular, and not other kinds of work]? Some of our Rabbis say that this [verse prohibits] plowing before the seventh year [i.e., the sixth year] which enters the seventh year [i.e., plowing that benefits crops that grow in the seventh year], and the harvest of the seventh year that grows after the seventh year [i.e., crops that have at least one third of their growth during the seventh year must be treated with the sanctity of the seventh year]. This is to teach you that we must add from the unholy [the year preceding the seventh year] to the holy [the seventh year]. Accordingly, this is its meaning: “Six days you may work, and on the seventh day you shall rest” -and [concerning] the work of the six days, which I have permitted you, there is a year in which plowing and harvest are prohibited. The plowing and harvest of the seventh year need not be stated, because it already says: “Your field you shall not sow…” (Lev. 25:4). [Consequently, we deduce that this verse means the plowing before the seventh year and the harvest after the seventh year.] Others [of the Rabbis] say that [the verse] speaks only about the [weekly] Sabbath, and the plowing and harvest mentioned in its context are to inform you that just as [the prohibited] plowing is optional [plowing], so is harvest [referred to here] optional [harvesting]. The harvest of the omer [however] is excluded [from this prohibition] because it is mandatory, and [consequently] it supersedes the Sabbath. -[from R.H. 9a]   בחריש ובקציר תשבות: למה נזכר חריש וקציר, יש מרבותינו אומרים על חריש של ערב שביעית הנכנס לשביעית, וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית, ללמדך שמוסיפין מחול על הקדש. וכך משמעו, ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות ועבודת ששת הימים שהתרתי לך יש שנה שהחריש והקציר אסור, ואין צריך לומר חריש וקציר של שביעית, שהרי כבר נאמר (ויקרא כה ד) שדך לא תזרע וגו' ויש מהם אומרים, שאינו מדבר אלא בשבת, וחריש וקציר שהוזכר בו, לומר לך מה חריש רשות אף קציר רשות, יצא קציר העומר, שהוא מצוה ודוחה את השבת:
22. And you shall make for yourself a Festival of Weeks, the first of the wheat harvest, and the festival of the ingathering, at the turn of the year.   כב. וְחַג שָׁבֻעֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים וְחַג הָאָסִיף תְּקוּפַת הַשָּׁנָה:
the first of the wheat harvest: [This is the festival] on which you bring the two breads made from the wheat [as in Lev. 23:17].   בכורי קציר חטים: שאתה מביא בו שתי הלחם מן החטים:
the first: For it is the first meal offering brought to Temple from the new wheat crop, because the meal offering of the omer on Passover is brought from the barley. -[from Men. 84a]   בכורי: שהיא מנחה ראשונה הבאה מן החדש של חטים למקדש, כי מנחת העומר הבאה בפסח מן השעורים היא:
and the festival of the ingathering: Heb. וְחַג הָאָָסִיף, [which occurs] at the time you gather your grain from the field into the house. This gathering (אִסִיפָה) is a term denoting bringing into the house, like “you shall take it (וַאִסַפְךְתּוֹ) into your house” (Deut. 22:2).   וחג האסיף: בזמן שאתה אוסף תבואתך מן השדה לבית. אסיפה זו לשון הכנסה לבית, כמו (דברים כב ב) ואספתו אל תוך ביתך:
at the turn of the year: which is at the return of the year, at the beginning of the coming year. [I.e., it is in the month of Tishri, which is the first month of the year, counting from Creation.]   תקופת השנה: שהיא בחזרת השנה, בתחלת השנה הבאה:
at the turn of: Heb. ךְתְּקוּפַת, a term denoting going around and encompassing (הַקָּפָה) [i.e., going in a circle].   תקופת: לשון מסיבה והקפה:
23. Three times during the year shall all your male[s] appear directly before the Master, the Lord, the God of Israel.   כג. שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי הָאָדֹן | יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:
all your male[s]: Heb. כָּל זְכוּרְ, all the males among you. [This is repeated elsewhere as are] many commandments in the Torah, [which] are stated and repeated, many of them three or four times, in order to cause liability and mete out punishment according to the number of the negative commandments they contain and the number of positive commandments they contain.   כל זכורך: כל הזכרים שבך. הרבה מצות בתורה נאמרו ונכפלו, ויש מהם שלש פעמים וארבע, לחייב ולענוש על מנין לאוין שבהם ועל מנין עשה שבהם:
24. When I drive out nations from before you and I widen your border, no one will covet your land when you go up, to appear before the Lord, your God, three times each year.   כד. כִּי אוֹרִישׁ גּוֹיִם מִפָּנֶיךָ וְהִרְחַבְתִּי אֶת גְּבֻלֶךָ וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה:
I drive out: Heb. אוֹרִישׁ as the Targum renders: אִתָרֵ, I will drive out, and so is “begin to drive out (רָשׁ) ” (Deut. 2:31), and so is “and he drove out (וַיוֹרֶשׁ) the Amorites” (Num. 21:32), an expression of driving out.   אוריש: כתרגומו אתרך, וכן (דברים ב לא) החל רש, וכן (במדבר כא לב) ויורש את האמורי, לשון גרושין:
and I widen your border: And [this way] you will be far from the Temple, and [so] you cannot constantly appear before Me. Therefore, I am setting these three pilgrimage festivals for you.   והרחבתי את גבלך: ואתה רחוק מבית הבחירה ואינך יכול לראות לפני תמיד, לכך אני קובע לך שלש רגלים הללו:
25. You shall not slaughter [or sprinkle] the blood of My sacrifice with leaven, and the offering of the Passover feast shall not remain overnight until the morning.   כה. לֹא תִשְׁחַט עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין לַבֹּקֶר זֶבַח חַג הַפָּסַח:
You shall not slaughter…: You shall not slaughter the Passover sacrifice as long as leaven still exists. This is a [specific] warning to the slaughterer, to the one who sprinkles the blood, or to one of the members of the group [bringing this sacrifice]. -[from Pes. 63b]   לא תשחט וגו': לא תשחט את הפסח ועדיין חמץ קיים, אזהרה לשוחט או לזורק או לאחד מבני החבורה:
shall not remain overnight until the morning: As the Targum [Onkelos] paraphrases: [it shall not remain overnight until the morning away from the altar]. Remaining overnight on top of the altar has no effect [i.e., does not disqualify the sacrifice] (Mechilta, Exodus 23:18), and [the prohibition of] staying overnight is only completed at the break of dawn (Zev. 87a).   ולא ילין: כתרגומו. אין לינה מועלת בראש המזבח, ואין לינה אלא בעמוד השחר:
and the offering of the Passover feast: [This refers to] its sacrificial parts. From here you learn [to apply this rule to all instances of] burning the fats or the limbs [of sacrifices, namely that it may not be performed after the break of dawn if the sacrificial parts stayed off the altar all night until the break of dawn].   זבח חג הפסח: אימוריו, ומכאן אתה למד לכל הקטר חלבים ואברים:
26. The choicest of the first of your soil you shall bring to the house of the Lord, your God. You shall not cook a kid in its mother's milk."   כו. רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ:
The choicest of the first of your soil: [This refers to the fruits] of the seven species delineated as the praise of your land, “A land of wheat and barley, vines, [figs, and pomegranates, a land of oil-producing olives,] and honey” (Deut. 8:8). That is the honey of dates. -[from Bikkurim 3:1]   ראשית בכורי אדמתך: משבעת המינין האמורים בשבח ארצך (דברים ח ח) ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש, הוא דבש תמרים:
You shall not cook a kid: This is the warning against [cooking] meat and milk [together]. This commandment is written in the Torah three times (Exod. 23:19, Deut. 14:21), one for eating, one for deriving benefit, and one for the prohibition of cooking. -[from Chul. 115b]   לא תבשל גדי: אזהרה לבשר בחלב, ושלוש פעמים כתוב בתורה אחד לאכילה, ואחד להנאה, ואחד לאיסור בישול:
a kid: Heb. גְּדִי. Any young offspring is meant, even a calf or a lamb. Since [the Torah] had to specify in many places גְּדִי עִזִּים [when a young goat is meant], you learn that [mention of] גְּדִי unqualified means all sucklings. -[from Chul. 113b]   גדי: כל ולד רך במשמע ואף עגל וכבש. ממה שהוצרך לפרש בכמה מקומות (בראשית לח יז) גדי עזים, למדת שגדי סתם כל יונקים במשמע:
in its mother’s milk: This excludes fowl, which has no milk, which is not prohibited by the Torah but by the decree of the Scribes [the Sages]. -[from Chul. 113a]   בחלב אמו: פרט לעוף שאין לו חלב אם, שאין איסורו מן התורה אלא מדברי סופרים:
27. The Lord said to Moses: "Inscribe these words for yourself, for according to these words I have formed a covenant with you and with Israel."   כז. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל פִּי | הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת יִשְׂרָאֵל:
these words: But you are not permitted to write down the Oral Torah. -[from Gittin 60b]   את הדברים האלה: ולא אתה רשאי לכתוב תורה שבעל פה:
28. He was there with the Lord for forty days and forty nights; he ate no bread and drank no water, and He inscribed upon the tablets the words of the Covenant, the Ten Commandments.   כח. וַיְהִי שָׁם עִם יְהֹוָה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים:
29. And it came to pass when Moses descended from Mount Sinai, and the two tablets of the testimony were in Moses' hand when he descended from the mountain and Moses did not know that the skin of his face had become radiant while He had spoken with him   כט. וַיְהִי בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד משֶׁה בְּרִדְתּוֹ מִן הָהָר וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ:
And it came to pass when Moses descended: when he brought the latter [second] tablets on Yom Kippur.   ויהי ברדת משה: כשהביא לוחות אחרונות ביום הכפורים:
that… had become radiant: Heb. קָרַן, an expression meaning horns (קַרְנַיִם) because light radiates and protrudes like a type of horn. From where did Moses [now] merit these rays of splendor [which he did not have when he descended with the first tablets (Gur Aryeh)]? Our Rabbis said: [Moses received it] from the cave, when the Holy One, blessed is He, placed His hand on his face, as it is said: “and I will cover you with My hand” (Exod. 33:22). -[from Midrash Tanchuma 37]   כי קרן: לשון קרנים, שהאור מבהיק ובולט כמין קרן. ומהיכן זכה משה לקרני ההוד, רבותינו אמרו מן המערה, שנתן הקב"ה ידו על פניו, שנאמר (שמות לג כב) ושכותי כפי:
30. that Aaron and all the children of Israel saw Moses and behold! the skin of his face had become radiant, and they were afraid to come near him.   ל. וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת משֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:
and they were afraid to come near him: Come and see how great the power of sin is! Because when they had not yet stretched out their hands to sin [with the golden calf], what does He say? “And the appearance of the glory of the Lord was like a consuming fire atop the mountain, before the eyes of the children of Israel” (Exod. 24:17), and they were neither frightened nor quaking. But since they had made the calf, even from Moses’ rays of splendor they recoiled and quaked. [from Sifrei Nasso 11, Pesikta d’Rav Kahana, p. 45]   וייראו מגשת אליו: בא וראה, כמה גדולה כחה של עבירה, שעד שלא פשטו ידיהם בעבירה, מהו אומר (שמות כד יז) ומראה כבוד ה' כאש אוכלת בראש ההר לעיני בני ישראל, ולא יראים ולא מזדעזעים; ומשעשו את העגל, אף מקרני הודו של משה היו מרתיעים ומזדעזעים:
31. But Moses called to them, and Aaron and all the princes of the community returned to him, and Moses would speak to them.   לא. וַיִּקְרָא אֲלֵהֶם משֶׁה וַיָּשֻׁבוּ אֵלָיו אַהֲרֹן וְכָל הַנְּשִׂאִים בָּעֵדָה וַיְדַבֵּר משֶׁה אֲלֵהֶם:
the princes of the community: Heb. הַנְשִׂאִים בָּעֵדָה lit., the princes in the community, like נְשִׂיאֵי הָעֵדָה, the princes of the community.   הנשאים בעדה: כמו נשיאי העדה:
and Moses would speak to them: [sharing] the Omnipresent’s message, and this entire passage is in the present tense.   וידבר משה אליהם: שליחותו של מקום, ולשון הווה הוא כל הענין הזה:
32. Afterwards all the children of Israel would draw near, and he would command them everything that the Lord had spoken with him on Mount Sinai.   לב. וְאַחֲרֵי כֵן נִגְּשׁוּ כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְצַוֵּם אֵת כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אִתּוֹ בְּהַר סִינָי:
Afterwards… would draw near: After he taught the elders, he would repeat and teach the chapter or the halachah to the Israelites. The Rabbis taught: What was the order of teaching? Moses would learn from the mouth of Almighty. Aaron would enter, and Moses would teach him his chapter. Aaron would move away and sit at Moses’ left. His [Aaron’s] sons would enter, and Moses would teach them their chapter. They would move away, and Eleazar would sit at Moses’ right and Ithamar would sit at Aaron’s left. [Then] the elders would enter, and Moses would teach them their chapter. The elders would move away and sit down on the sides. [Then] the entire nation would enter, and Moses would teach them their chapter. Thus, the entire nation possessed one [lesson from Moses], the elders possessed two, Aaron’s sons possessed three, Aaron possessed four, etc., as is stated in Eruvin (54b).   ואחרי כן נגשו: אחר שלמד לזקנים, חוזר ומלמד הפרשה או ההלכה לישראל. תנו רבנן כיצד סדר המשנה, משה היה לומד מפי הגבורה, נכנס אהרן, שנה לו משה פרקו, נסתלק אהרן וישב לו לשמאל משה, נכנסו בניו, שנה להם משה פרקם, נסתלקו הם, ישב אלעזר לימין משה ואיתמר לשמאל אהרן, נכנסו זקנים, שנה להם משה פרקם, נסתלקו זקנים ישבו לצדדין, נכנסו כל העם שנה להם משה פרקם, נמצא ביד כל העם אחד, ביד הזקנים שנים, ביד בני אהרן שלשה, ביד אהרן ארבעה וכו' כדאיתא בעירובין (נד ב):
33. When Moses had finished speaking with them, he placed a covering over his face.   לג. וַיְכַל משֶׁה מִדַּבֵּר אִתָּם וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה:
he placed a covering over his face: Heb. מַסְוֶה, as the Targum [Onkelos] renders: בֵּיתאַפֵּי. [מַסְוֶה] is an Aramaic expression. In the Talmud (Keth. 62b) [we read]: לִבָּהּ סָוֵי, her heart saw, and also in [tractate] Kethuboth (60a): יְהַוָה קָא מַסְוֶה לְאַפָּה an expression meaning “looking.” He [the nursing infant] was looking at her [his mother]. Here too, מַסְוֶה is a garment placed in front of the face and a covering over the eyes. In honor of the rays of splendor, so that no one would derive pleasure from them, he [Moses] would place the covering in front of them [his eyes] and remove it when he spoke with the Israelites, and when the Omnipresent spoke to him until he left. When he would leave, he would leave without the covering.   ויתן על פניו מסוה: כתרגומו בית אפי, לשון ארמי הוא בתלמוד סוי לבא ועוד בכתובות (ס א) הוה קא מסוה לאפה, לשון הבטה, היה מסתכל בה, אף כאן מסוה בגד הניתן כנגד הפרצוף ובית העינים, ולכבוד קרני ההוד שלא יזונו הכל מהם היה נותן המסוה כנגדן ונוטלו בשעה שהיה מדבר עם ישראל, ובשעה שהמקום נדבר עמו עד צאתו, ובצאתו יצא בלא מסוה:
34. When Moses would come before the Lord to speak with Him, he would remove the covering until he left; then he would leave and speak to the children of Israel what he would be commanded.   לד. וּבְבֹא משֶׁה לִפְנֵי יְהֹוָה לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה:
and speak to the children of Israel: And they would see the rays of splendor on his face, and when he would leave them.   ודבר אל בני ישראל: וראו קרני ההוד בפניו. וכשהוא מסתלק מהם:
35. Then the children of Israel would see Moses' face, that the skin of Moses' face had become radiant, and [then] Moses would replace the covering over his face until he would come [again] to speak with Him.   לה. וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי משֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי משֶׁה וְהֵשִׁיב משֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ:
Moses would replace the covering over his face until he would come [again] to speak with Him.: And when he came to speak with Him, he would remove it from his face.   והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו: וכשבא לדבר אתו נוטלו מעל פניו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG