Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 29

Shemot - Exodus - Chapter 29

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 29

1. And this is the thing that you shall do for them to sanctify them to serve Me [as kohanim]: take one young bull and two rams, perfect ones.   א. וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְקַדֵּשׁ אֹתָם לְכַהֵן לִי לְקַח פַּר אֶחָד בֶּן בָּקָר וְאֵילִם שְׁנַיִם תְּמִימִם:
take: Heb. לְקַח, like קַח, and these are two roots, one of קִיחָה and one of לְקִיחָה, but they have the same meaning [i.e., take].   לקח: כמו קח, ושתי גזרות הן, אחת של קיחה, ואחת של לקיחה, ולהן פתרון אחד:
one young bull: This was to atone for the incident of the [golden] calf, which was a bull. -[from Midrash Tanchuma 10]   פר אחד: לכפר על מעשה העגל שהוא פר:
2. And unleavened bread and unleavened loaves mixed with oil, and unleavened wafers anointed with oil; you shall make them out of fine wheat flour.   ב. וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם:
And unleavened bread and unleavened loaves… and unleavened wafers: These refer to three types [of matzah]: scalded dough, loaves, and wafers (Men. 78a). The unleavened bread is what is called further in the section (verse 23) “loaf of oil bread,” because he [Moses] would put as much oil into the scalded dough as in the loaves and the wafers (Men. 89a), and of each of the types [of unleavened bread referred to here], ten loaves were brought.   ולחם מצות וחלת מצת ורקיקי מצות: הרי אלו שלשה מינין רבוכה, וחלות ורקיקים לחם מצות, היא הקרויה למטה בענין (פסוק כג) חלת לחם שמן, על שם שנותן שמן ברבוכה כנגד החלות והרקיקין, וכל המינין באים עשר עשר חלות:
mixed with oil: When it [the bread] was flour, he [Moses] would pour oil on them and mix them. -[from Men. 75a]   בלולת בשמן: כשהן קמח יוצק בהן שמן ובוללן:
anointed with oil: After they were baked, he [Moses] would anoint them like a sort of Greek “chaff,” which resembles our [Hebrew letter of the alphabet] “nun.” -[from Men. 74b]   משחים בשמן: אחר אפייתן מושחן כמין כי יונית, שהיא עשויה כנו"ן שלנו:
3. And you shall place them upon a basket, and you shall bring them in the basket, and the bull and the two rams.   ג. וְנָתַתָּ אוֹתָם עַל סַל אֶחָד וְהִקְרַבְתָּ אֹתָם בַּסָּל וְאֶת הַפָּר וְאֵת שְׁנֵי הָאֵילִם:
and you shall bring them: to the courtyard of the Mishkan on the day it will be erected.   והקרבת אתם: אל חצר המשכן ביום הקמתו:
4. And you shall bring Aaron and his sons near the entrance of the Tent of Meeting, and you shall bathe them in water.   ד. וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְרָחַצְתָּ אֹתָם בַּמָּיִם:
and you shall bathe them: This [refers to] the immersion of the entire body.   ורחצת: זו טבילת כל הגוף:
5. And you shall take the garments and clothe Aaron with the tunic, with the robe of the ephod, with the ephod, and with the choshen, and you shall adorn him with the band of the ephod.   ה. וְלָקַחְתָּ אֶת הַבְּגָדִים וְהִלְבַּשְׁתָּ אֶת אַהֲרֹן אֶת הַכֻּתֹּנֶת וְאֵת מְעִיל הָאֵפֹד וְאֶת הָאֵפֹד וְאֶת הַחשֶׁן וְאָפַדְתָּ לוֹ בְּחֵשֶׁב הָאֵפֹד:
and you shall adorn: Adorn and affix the belt and the apron around him.   ואפדת: קשט ותקן החגורה והסינר סביבותיו:
6. You shall place the cap upon his head and place the holy crown upon the cap.   ו. וְשַׂמְתָּ הַמִּצְנֶפֶת עַל רֹאשׁוֹ וְנָתַתָּ אֶת נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ עַל הַמִּצְנָפֶת:
the holy crown: Heb. נֵזֶר הַקֹּדֶשׁ. This is the showplate.   נזר הקדש: זה הציץ:
upon the cap: As I explained above (Exod. 28:37): through the middle thread [of the showplate] and the two threads on his head, all three of which were tied behind the nape [of the Kohen Gadol’s neck], he places it [the showplate] upon the cap like a sort of hat.   על המצנפת: כמו שפירשתי למעלה (שמות כח לז) על ידי הפתיל האמצעי ושני פתילין שבראשו הקשורין שלשתן מאחורי העורף, הוא נותנו על המצנפת כמין כובע:
7. You shall take the anointing oil and pour [it] on his head and anoint him.   ז. וְלָקַחְתָּ אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְיָצַקְתָּ עַל רֹאשׁוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ:
and anoint him: This anointment was also like a sort of Greek “chaff.” [See commentary above on verse 2, and Rambam, Laws of Temple Vessels 1:7.] He [Moses] would apply oil to his [Aaron’s] head and between his eyebrows and join them with his finger. -[from Kereithoth 5b]   ומשחת אותו: אף משיחה זו כמין כי יונית, נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו ומחברן באצבעו:
8. And you shall bring his sons near, and you shall clothe them with tunics.   ח. וְאֶת בָּנָיו תַּקְרִיב וְהִלְבַּשְׁתָּם כֻּתֳּנֹת:
9. And you shall gird them with sashes, Aaron and his sons, and you shall dress them with high hats, and the kehunah will be a perpetual statute for them, and you shall invest Aaron and his sons with full authority.   ט. וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו וְחָבַשְׁתָּ לָהֶם מִגְבָּעֹת וְהָיְתָה לָהֶם כְּהֻנָּה לְחֻקַּת עוֹלָם וּמִלֵּאתָ יַד אַהֲרֹן וְיַד בָּנָיו:
will be… for them: This investiture, for eternal kehunah.   והיתה להם: מלוי ידים זה לכהונת עולם:
and you shall invest: through these things.   ומלאת: על ידי הדברים האלה:
Aaron and his sons: with the fulfillment (בְּמִלְוּי) and the appointment to the kehunah.   יד אהרן ויד בניו: במילוי ופקודת הכהונה:
10. You shall bring the bull to the front of the Tent of Meeting, and Aaron and his sons shall lean their hands upon the head of the bull.   י. וְהִקְרַבְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הַפָּר:
11. You shall [then] slaughter the bull before the Lord, at the entrance of the Tent of Meeting.   יא. וְשָׁחַטְתָּ אֶת הַפָּר לִפְנֵי יְהֹוָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
at the entrance of the Tent of Meeting: In the courtyard of the Mishkan, which is in front of the entrance.   פתח אוהל מועד: בחצר המשכן שלפני הפתח:
12. And you shall take [some] of the blood of the bull and apply it on the horns of the altar with your finger, and you shall pour out all the blood upon the base of the altar.   יב. וְלָקַחְתָּ מִדַּם הַפָּר וְנָתַתָּה עַל קַרְנֹת הַמִּזְבֵּחַ בְּאֶצְבָּעֶךָ וְאֶת כָּל הַדָּם תִּשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ:
on the horns: On top, actually on the horns. -[from Zev. 53a]   על קרנות: למעלה בקרנות ממש:
and… all the blood: [I.e.,] the remaining blood.   ואת כל הדם: שיירי הדם:
upon the base of the altar: A sort of protruding receptacle was made all around it [the altar] after it was elevated a cubit from the ground. -[from Middoth 3:1]   אל יסוד המזבח: כמין בליטת בית קבול עשוי לו סביב סביב לאחר שעלה אמה מן הארץ:
13. You shall then take all the fat that covers the innards, and the diaphragm with the liver, also the two kidneys and the fat that is upon them, and make them go up in smoke upon the altar.   יג. וְלָקַחְתָּ אֶת כָּל הַחֵלֶב הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת הַיֹּתֶרֶת עַל הַכָּבֵד וְאֵת שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה:
the fat that covers the innards: That is the membrane on the rumen [i.e., the first stomach of a ruminant animal], which is called tele [in Old French, toile in modern French]. -[from Tosefta Chullin 9:3]   החלב המכסה את הקרב: הוא הקרום שעל הכרס שקורין טייל"א [קרום]:
and the diaphragm: הַיֹּתֶרֶת. This is the membrane of the liver, called ebres [in Old French].   ואת היתרת: הוא טרפשא דכבדא שקורין איבדי"ש [סרעפת]:
with the liver: He must also take part of the liver along with it. -[from Sifra, Lev. 3:8]   על הכבד: אף מן הכבד יטול עמה:
14. But the flesh of the bull, its hide and its dung you shall burn in fire outside the camp; it is a sin offering.   יד. וְאֶת בְּשַׂר הַפָּר וְאֶת עֹרוֹ וְאֶת פִּרְשׁוֹ תִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה חַטָּאת הוּא:
you shall burn in fire: We do not find any [reference to an] “outside” sin offering burnt except this one.   תשרף באש: לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו:
15. And you shall take the one ram, and Aaron and his sons shall lean their hands upon the ram's head.   טו. וְאֶת הָאַיִל הָאֶחָד תִּקָּח וְסָמְכוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל:
16. You shall slaughter the ram, and you shall take its blood and sprinkle [it] on the altar all around.   טז. וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאָיִל וְלָקַחְתָּ אֶת דָּמוֹ וְזָרַקְתָּ עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
and sprinkle: with a vessel. He [Moses] would grasp the sprinkling basin and sprinkle [the blood] opposite the horn [of the altar], in order that it [the blood would] be visible on both sides. The only sacrifice requiring the blood to be applied with the finger is the sin offering. The other sacrifices require neither [that the blood be sprinkled on the] horn, nor [that it be applied with the] finger, because the application of their [the other sacrifices’] blood is on the lower half of the altar, and [the kohen] does not ascend the ramp [of the altar], but he stands on the ground and sprinkles [the blood]. -[from Zev. 53b]   וזרקת: בכלי, אוחז במזרק וזורק כנגד הקרן כדי שיראה לכאן ולכאן, ואין קרבן טעון מתנה באצבע אלא חטאת בלבד, אבל שאר זבחים אינן טעונין קרן ולא אצבע, שמתן דמם מחצי המזבח ולמטה, ואינו עולה בכבש אלא עומד בארץ וזורק:
all around: Heb. סָבִיב. Thus it is delineated in Shechitath Kodashim (Zev. 53b) that סָבִיב refers to only two applications, which [actually] are four-one [application is] on this corner and one on the diagonally opposite corner. Each application was visible on both sides of the corner, thus the blood was applied on the four directions all around. Therefore, it [the sprinkling of the blood] is called סָבִיב, all around.   סביב: כך מפורש בשחיטת קדשים (זבחים נב ב) שאין סביב אלא שתי מתנות שהן ארבע, האחת בקרן זוית זו, והאחת בקרן שכנגדה באלכסון, וכל מתנה נראית בשני צדי הקרן אילך ואילך, נמצא הדם נתון בארבע רוחות סביב, לכך קרוי סביב:
17. And you shall dissect the ram into its parts, and you shall wash its innards and its legs and put them with its parts and with its head,   יז. וְאֶת הָאַיִל תְּנַתֵּחַ לִנְתָחָיו וְרָחַצְתָּ קִרְבּוֹ וּכְרָעָיו וְנָתַתָּ עַל נְתָחָיו וְעַל רֹאשׁוֹ:
into its parts: Heb. עַל-נְתָחָיו, [equivalent to] עִם-נְתָחָיו, with its parts, in addition to the rest of the parts.   על נתחיו: עם נתחיו, מוסף על שאר הנתחים:
18. and you shall make the entire ram go up in smoke upon the altar; it is a burnt offering made to the Lord; it is a spirit of satisfaction, a fire offering for the Lord.   יח. וְהִקְטַרְתָּ אֶת כָּל הָאַיִל הַמִּזְבֵּחָה עֹלָה הוּא לַיהֹוָה רֵיחַ נִיחוֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה הוּא:
it is a spirit of satisfaction: It is satisfaction to Me that I commanded and My will was performed. -[from Zev. 46b]   ריח ניחוח: נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני:
a fire offering: Heb. אִשֶׁה, a word related to fire אֵשׁ, and it means burning the limbs that are on the fire.   אשה: לשון אש, והיא הקטרת איברים שעל האש:
19. And you shall take the second ram, and Aaron and his sons shall lean their hands upon the ram's head.   יט. וְלָקַחְתָּ אֵת הָאַיִל הַשֵּׁנִי וְסָמַךְ אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת יְדֵיהֶם עַל רֹאשׁ הָאָיִל:
20. You shall slaughter the ram, take [some] of its blood and put it upon the cartilage of Aaron's right ear and upon the cartilage of Aaron's sons' right ears, upon the thumbs of their right hands, and upon the big toes of their right feet, and you shall sprinkle the blood upon the altar all around.   כ. וְשָׁחַטְתָּ אֶת הָאַיִל וְלָקַחְתָּ מִדָּמוֹ וְנָתַתָּה עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן וְעַל תְּנוּךְ אֹזֶן בָּנָיו הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וְזָרַקְתָּ אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב:
cartilage: Heb. ךְתְּנוּ. That is the cartilage, the middle wall within the ear, which is known [in Old French] as tendron, tendrum, tenron, tenrum, or teneros.   תנוך: הוא הסחוס האמצעי שבתוך האוזן שקורין טנדרו"ם [סחוס]:
the thumbs of their… hands: Heb. בֹּהֶן יָדָם This is the thumb, and [the blood was to be applied to] the middle joint. -[from Sifra on Lev. 8:24]   בהן ידם: הגודל ובפרק האמצעי:
21. You shall [then] take [some] of the blood that is upon the altar and [some] of the anointing oil, and sprinkle it upon Aaron and upon his garments, upon his sons and upon the garments of his sons with him; thus he will become holy along with his garments, and his sons and their garments with him.   כא. וְלָקַחְתָּ מִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וּמִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְהִזֵּיתָ עַל אַהֲרֹן וְעַל בְּגָדָיו וְעַל בָּנָיו וְעַל בִּגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ וְקָדַשׁ הוּא וּבְגָדָיו וּבָנָיו וּבִגְדֵי בָנָיו אִתּוֹ:
22. And you shall take out of the ram the fat and the fat tail and the fat that covers the innards, the diaphragm of the liver, the two kidneys along with the fat that is upon them, and the right thigh, for it is a ram of perfection.   כב. וְלָקַחְתָּ מִן הָאַיִל הַחֵלֶב וְהָאַלְיָה וְאֶת הַחֵלֶב | הַמְכַסֶּה אֶת הַקֶּרֶב וְאֵת יֹתֶרֶת הַכָּבֵד וְאֵת | שְׁתֵּי הַכְּלָיֹת וְאֶת הַחֵלֶב אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן וְאֵת שׁוֹק הַיָּמִין כִּי אֵיל מִלֻּאִים הוּא:
the fat: This is the fat on the intestines or [the fat on] the maw [the obomasum, or the last stomach of a ruminant animal]. [from Chullin 49a, b]   החלב: זה חלב הדקים או הקיבה:
and the fat tail: Below the kidneys, as is explained in [parshath] Vayikra, as it is said: “opposite the atzeh (הֶעָצֶה) he shall remove it” (Lev. 3:9), [meaning] the place where the kidneys give advice (יוֹעִצוֹת) (Chul. 11a). In connection with the sacrificial parts of the bull, however, the fat tail is not mentioned, because the fat tail is sacrificed only with a male lamb, a ewe lamb, and a ram, but a bull and a goat do not require the [sacrifice of] the fat tail. [In fact, bulls and goats have no fat tails. Rashi means that the tail need not be sacrificed.]   והאליה: מן הכליות ולמטה, כמו שמפורש בויקרא (ג ט) שנאמר לעומת העצה יסירנה, מקום שהכליות יועצות, ובאמורי הפר לא נאמר אליה, שאין אליה קריבה אלא בכבש וכבשה ואיל, אבל שור ועז אין טעונים אליה:
and the right thigh: We do not find that the right thigh should be sent up in smoke with the sacrificial parts except this one alone.   ואת שוק הימין: לא מצינו הקטרה בשוק הימין עם האמורים אלא זו בלבד:
for it is a ram of perfection: Heb. מִלֻאִים, [the same as] שְׁלָמִים, an expression denoting perfection שְׁלֵמוּת i.e., it has been completed with everything. Scripture informs [us] that the perfection offering is a peace offering, because it makes peace for the altar, for the one who performs the service, and for the owner (Mid. Tanchuma, Tzav 4; Sifra 8:19). Therefore, I [God] require that the breast be given to the one who performs the service, as a portion. This was Moses, who officiated at the investiture rites, and the rest was eaten by Aaron and his sons, who were the owners [of the sacrifices], as is explained in [the section dealing with] this topic.   כי איל מלאים הוא: שלמים, לשון שלמות שמושלם בכל. מגיד הכתוב שהמלואים שלמים, שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים, לכך אני מצריכו החזה להיות לו לעובד העבודה למנה, וזהו משה ששימש במלואים, והשאר אכלו אהרן ובניו שהם בעלים, כמפורש בענין:
23. And one loaf of bread, one loaf of oil bread, and one wafer from the basket of matzoth that stands before the Lord,   כג. וְכִכַּר לֶחֶם אַחַת וְחַלַּת לֶחֶם שֶׁמֶן אַחַת וְרָקִיק אֶחָד מִסַּל הַמַּצּוֹת אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה:
and one loaf of bread: of the loaves.   וככר לחם: מן החלות:
one loaf of oil bread: of the kind [of bread known as] the scalded dough. -[from Men. 78a]   וחלת לחם שמן: ממין הרבוכה:
and one wafer: of the wafers, one out of ten of each kind (Men. 76a). We do not find that the offering of bread that comes with any sacrifice should be burned except this [bread] only, for the offering of the loaves of the thanksgiving offering and the ram of the Nazirite are given to the kohanim with the breast and the thigh, but from this [sacrifice] Moses had for [his] portion only the breast.   ורקיק: מן הרקיקין, אחד מעשרה שבכל מין ומין ולא מצינו תרומת לחם הבא עם זבח נקטרת אלא זו בלבד, שתרומת לחמי תודה ואיל נזיר נתונה לכהנים עם חזה ושוק, ומזה לא היה למשה למנה אלא חזה בלבד:
24. and you shall place it all upon Aaron's palms and upon his sons' palms, and you shall wave them as a waving before the Lord.   כד. וְשַׂמְתָּ הַכֹּל עַל כַּפֵּי אַהֲרֹן וְעַל כַּפֵּי בָנָיו וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה:
upon Aaron’s palms…, and you shall wave: Both of them were engaged in the waving, the owner [of the animal] and the kohen. How so? The kohen placed his hand under the owner’s hand and waved (Men. 61b). In this case, Aaron and his sons were the owners, and Moses was the kohen.   על כפי אהרן וגו' והנפת: שניהם עסוקים בתנופה, הבעלים והכהן. הא כיצד, כהן מניח ידו תחת יד הבעלים ומניף, ובזה היו אהרן ובניו בעלים, ומשה כהן:
as a waving: He would wave it to and fro to the One to Whom the four directions of the world belong. The waving keeps back and does away with punishment and harmful winds. The lifting up [consisted of] raising and lowering, to the One to Whom the heavens and earth belong, and it keeps back harmful dews. -[from Men. 62a]   תנופה: מוליך ומביא למי שארבע רוחות העולם שלו, ותנופה מעכבת רוחות רעות. תרומה מעלה ומוריד למי שהשמים וארץ שלו, ומעכבת טללים רעים:
25. You shall then take them from their hand[s] and make them go up in smoke upon the altar with the burnt offering as a spirit of satisfaction before the Lord; it is a fire offering for the Lord.   כה. וְלָקַחְתָּ אֹתָם מִיָּדָם וְהִקְטַרְתָּ הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לִפְנֵי יְהֹוָה אִשֶּׁה הוּא לַיהֹוָה:
with the burnt offering: With the first ram that you [already] offered up as a burnt offering.   על העולה: על האיל הראשון שהעלית עולה:
as a spirit of satisfaction: Heb. לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, as satisfaction for the One Who commanded and [saw that] His will was performed.   לריח ניחוח: לנחת רוח למי שאמר ונעשה רצונו:
a fire offering: It is given to the fire.   אשה: לאש נתן:
for the Lord: For the name of the Omnipresent.   לה': לשמו של מקום:
26. And you shall take the breast of the ram of perfection which is Aaron's, and wave it as a waving before the Lord, and it will become your portion.   כו. וְלָקַחְתָּ אֶת הֶחָזֶה מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וְהֵנַפְתָּ אֹתוֹ תְּנוּפָה לִפְנֵי יְהֹוָה וְהָיָה לְךָ לְמָנָה:
waving: Heb. ךְתְּנוּפָה, an expression of moving to and fro, vantiler or ventiller in Old French, to make [horizontal] movements to and fro.   תנופה: לשון הולכה והובאה, וינטילי"ר בלעז [להניף:
27. And you shall sanctify the breast of the waving and the thigh of the uplifting, which was waved and which was lifted up, of the ram of perfection, of that which is Aaron's and of that which is his sons'.   כז. וְקִדַּשְׁתָּ אֵת | חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם מֵאֵיל הַמִּלֻּאִים מֵאֲשֶׁר לְאַהֲרֹן וּמֵאֲשֶׁר לְבָנָיו:
And you shall sanctify the breast of the waving and the thigh of the uplifting, etc.: Sanctify them for generations [to come], that their uplifting and their waving shall prevail like the breast and the thigh of the peace offering, but not [in reference] to the burning. Rather, [in the future, the ram’s breast and thigh] “shall remain for Aaron and his sons” (verse 28) to eat.   וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה וגו': קדשם לדורות, להיות נוהגת תרומתם והנפתם כחזה ושוק של שלמים, אבל לא להקטרה, אלא והיה לאהרן ולבניו לאכול:
waving: Heb. ךְתְּנוּפָה, an expression of moving to and fro, vantiler or ventiller in Old French, to make [horizontal] movements to and fro.   תנופה: לשון הולכה והובאה, וינטילי"ר בלעז [להניף]:
was lifted up: Heb. הוּרָם, an expression of raising and lowering.   הורם: לשון מעלה ומוריד:
28. And so it shall remain for Aaron and his sons as a perpetual allotment from the children of Israel; for it is an offering, and it shall remain an offering from the children of Israel of their peace offerings; it is their offering to the Lord.   כח. וְהָיָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו לְחָק עוֹלָם מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תְרוּמָה הוּא וּתְרוּמָה יִהְיֶה מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִזִּבְחֵי שַׁלְמֵיהֶם תְּרוּמָתָם לַיהֹוָה:
as a perpetual allotment from the children of Israel: [i. e.,] that the peace offerings shall belong to the owners [of the animals], but the breast and the thigh they shall give to the kohen.   לחק עולם מאת בני ישראל: שהשלמים לבעלים, ואת החזה ואת השוק יתנו לכהן:
for it is an offering: This breast and thigh.   כי תרומה הוא: החזה ושוק הזה:
29. The holy garments that are Aaron's shall be for his sons after him, to be exalted through them and invested with full authority through them.   כט. וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם:
for his sons after him: for [the one] who comes into greatness after him.   לבניו אחריו: למי שבא בגדולה אחריו:
to be exalted: Heb. לְמָשְׁחָה, [which usually means “for anointment,” here signifies] to be exalted through them. There are [instances of] מְִִשִׁיחָה that are an expression of authority, like “I have given them to you for greatness (לְמָשְׁחָה)” (Num. 18:8); “Do not touch My great ones (בִמְשִׁיחָי)” (Ps. 105:15).   למשחה: להתגדל בהם, שיש משיחה שהיא לשון שררה, כמו (במדבר יח ח) לך נתתים למשחה, (תהלים קה טו) אל תגעו במשיחי:
and invested with full authority through them: Through the garments, he is invested with the Kehunah Gedolah.   ולמלא בם את ידם: על ידי הבגדים הוא מתלבש בכהונה גדולה:
30. Seven days shall the one of his sons [who will be] the kohen in his place wear them, the one who is to enter the Tent of Meeting to serve in the Holy.   ל. שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ:
Seven days: [I.e., seven] consecutive [days].   שבעת ימים: רצופין:
shall… [who will be] the kohen in his place wear them: [The son] who will arise from his [Aaron’s] sons in his place to the Kehunah Gedolah, whom they will appoint to be Kohen Gadol.   ילבשם הכהן: אשר יקום מבניו תחתיו לכהונה גדולה, כשימנוהו להיות כהן גדול:
the one who is to enter the Tent of Meeting: [I.e.,] that kohen who is prepared to enter the inner sanctum on Yom Kippur, and that is the Kohen Gadol, for the service of Yom Kippur is acceptable only through him. -[from Yoma 73a]   אשר יבא אל אהל מועד: אותו כהן המוכן ליכנס לפני ולפנים ביום הכפורים, וזהו כהן גדול, שאין עבודת יום הכפורים כשרה אלא בו:
one of his sons… in his place: [This] teaches [us] that if the Kohen Gadol has a son who equals him, they must appoint him Kohen Gadol in his place [i.e., after him]. -[from Sifra on Lev. 6:15]   תחתיו מבניו: מלמד שאם יש לו לכהן גדול בן ממלא את מקומו, ימנוהו כהן גדול תחתיו:
[who will be] the kohen in his place: From here there is proof that every expression of כֹּהֵן is an expression of doing, of actually serving. Therefore, the cantillation of the “tevir” extends before it [indicating a connection to the following word].   הכהן תחתיו מבניו: מכאן ראיה כל לשון כהן לשון פועל עובד ממש, לפיכך ניגון תביר נמשך לפניו:
31. You shall take the ram of perfection and cook its flesh in a holy place.   לא. וְאֵת אֵיל הַמִּלֻּאִים תִּקָּח וּבִשַּׁלְתָּ אֶת בְּשָׂרוֹ בְּמָקֹם קָדשׁ:
in a holy place: [I.e.,] in the courtyard of the Tent of Meeting, for these peace offerings were most holy sacrifices [which had to be eaten in the courtyard of the Tent of Meeting or the courtyard of the Temple, and not in the camp of Israel or the city of Jerusalem].   במקום קדוש: בחצר אהל מועד, שהשלמים הללו קדשי קדשים היו:
32. Aaron and his sons shall eat the flesh of the ram and the bread that is in the basket, at the entrance of the Tent of Meeting.   לב. וְאָכַל אַהֲרֹן וּבָנָיו אֶת בְּשַׂר הָאַיִל וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר בַּסָּל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד:
at the entrance of the Tent of Meeting: The entire courtyard is called thus.   פתח אהל מועד: כל החצר קרוי כן:
33. They shall eat those things with which atonement has been effected, in order to invest them with full authority, to sanctify them, but a stranger shall not eat [of them], because they are a sacred thing.   לג. וְאָכְלוּ אֹתָם אֲשֶׁר כֻּפַּר בָּהֶם לְמַלֵּא אֶת יָדָם לְקַדֵּשׁ אֹתָם וְזָר לֹא יֹאכַל כִּי קֹדֶשׁ הֵם:
They shall eat those things: Aaron and his sons [shall eat them] because they are their [the ram’s and the bread’s] owners.   ואכלו אתם: אהרן ובניו, לפי שהם בעליהם:
with which atonement has been effected: [I.e., with which] all alienism and repugnance [have been atoned for] for them [Aaron and his sons].   אשר כפר בהם: כל זרות ותיעוב:
in order to invest them with full authority: with this ram and this bread.   למלא את ידם: באיל ולחם הללו:
to sanctify them: For through these investitures, they were fully initiated into and sanctified for the kehunah.   לקדש אותם: שעל ידי המלואים הללו נתמלאו ידיהם ונתקדשו לכהונה:
because they are a sacred thing: [I.e., they are] the most holy sacrifices. From here we learned a warning [a prohibition] against a stranger [a non-kohen] who eats the most holy sacrifices, since the Torah text gives as the reason for the matter, [the fact] that they are a sacred thing.   כי קדש הם: קדשי קודשים, ומכאן למדנו אזהרה לזר האוכל קודש קודשים, שנתן המקרא טעם לדבר משום דקדש הם:
34. If any of the flesh of the perfection [offering] or of the bread is left over until the next morning, what is left over you shall burn in fire; it shall not be eaten because it is a sacred thing.   לד. וְאִם יִוָּתֵר מִבְּשַׂר הַמִּלֻּאִים וּמִן הַלֶּחֶם עַד הַבֹּקֶר וְשָׂרַפְתָּ אֶת הַנּוֹתָר בָּאֵשׁ לֹא יֵאָכֵל כִּי קֹדֶשׁ הוּא:
35. So shall you do to Aaron and his sons, according to all that I have commanded you; for seven days you shall perform their investiture.   לה. וְעָשִׂיתָ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו כָּכָה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֹתָכָה שִׁבְעַת יָמִים תְּמַלֵּא יָדָם:
So shall you do to Aaron and his sons: The Torah text repeated this and doubled it to render it essential, that if he [Moses] omitted anything of all that was stated in [the section dealing with] this matter, they [Aaron and his sons] would not be invested to be kohanim, and their service would be invalid. -[from Yoma 5a]   ועשית לאהרן ולבניו ככה: שנה הכתוב וכפל לעכב, שאם חסר דבר אחד מכל האמור בענין, לא נתמלאו ידיהם להיות כהנים ועבודתם פסולה:
you: Heb. אֹתָכָה, like אוֹתָ.   אתכה: כמו אותך:
for seven days you shall perform their investiture: in this manner and with these sacrifices, daily.   שבעת ימים תמלא וגו': בענין הזה ובקרבנות הללו בכל יום:
36. And a bull as a sin offering you shall offer up every day for the atonements, and you shall purify the altar by performing atonement upon it, and you shall anoint it, in order to sanctify it.   לו. וּפַר חַטָּאת תַּעֲשֶׂה לַיּוֹם עַל הַכִּפֻּרִים וְחִטֵּאתָ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכַפֶּרְךָ עָלָיו וּמָשַׁחְתָּ אֹתוֹ לְקַדְּשׁוֹ:
for the atonements -: Heb. עַל-הַכִּפֻּרִים, for the atonements, [meaning] to atone for the altar for all alienism and repugnance. Since it is stated: “for seven days you shall perform their investiture,” I know only [that] what is offered up for their [the kohanim’s] sake [must be brought all seven days], such as the rams and the bread, but what is offered up for the sake of the altar, such as the bull, which is for the purification of the altar, we did not [yet] hear [that it must be brought for seven days]. Therefore, this verse was necessary. The midrash of Torath Kohanim (Lev. 8:14) states: The atonement for the altar was necessary because perhaps someone had donated a stolen article for the work of the Mishkan and the altar.   על הכפרים: בשביל הכפורים, לכפר על המזבח מכל זרות ותיעוב. ולפי שנאמר (פסוק לה) שבעת ימים תמלא ידם, אין לי אלא דבר הבא בשבילם, כגון האילים והלחם, אבל הבא בשביל המזבח, כגון פר שהוא לחטוי המזבח, לא שמענו, לכך הוצרך מקרא זה. ומדרש תורת כהנים אומר כפרת המזבח הוצרך, שמא התנדב איש דבר גזל במלאכת המשכן והמזבח:
and you shall purify: Heb. וְחִטֵאתָ, [which Onkelos renders:] וּתְדַכֵּי, and you shall purify. An expression of placing the blood that is applied with the finger is called חִטּוּי.   וחטאת: ותדכי, לשון מתנת דמים הנתונים באצבע קרוי חטוי:
and you shall anoint it: with the anointing oil [as below (Exod. 30:22-33)]. All anointings [were made] like a sort of Greek “chaff.” [See above on verse 2.]   ומשחת אותו: בשמן המשחה וכל המשיחות כמין כי יונית:
37. For seven days you shall perform atonement upon the altar and sanctify it. Henceforth, the altar shall be a holy of holies. Whatever touches the altar will be holy.   לז. שִׁבְעַת יָמִים תְּכַפֵּר עַל הַמִּזְבֵּחַ וְקִדַּשְׁתָּ אֹתוֹ וְהָיָה הַמִּזְבֵּחַ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים כָּל הַנֹּגֵעַ בַּמִּזְבֵּחַ יִקְדָּשׁ:
Henceforth the altar shall be a holy: Now what was its [the altar’s] sanctity? “Whatever touches the altar will be holy.” Even an invalid sacrifice that was placed upon it-the altar sanctified it to render it fit so that it would not be taken off [the altar]. Since it is said: “Whatever touches the altar will be holy,” I understand it to mean whether it is fit or whether it is unfit, such as something whose disqualification did not come in the sanctuary, such as a male animal or a female animal that was intimate with a human, [or] an animal set aside for a sacrifice to idols, [or] an animal that was worshipped as a god, or an animal that suffered a mortal wound or terminal illness, or [any other disqualification] like them. Therefore, the Torah states: “And this is what you shall offer upon the altar,” immediately following it [this verse]. Just as the burnt offering is fit, so is it with anything that was already fit and became disqualified after entering the courtyard, such as a sacrifice that stayed overnight, a sacrifice that was taken out of the courtyard, a sacrifice that was ritually unclean, [a sacrifice] that was slaughtered with an intention of [offering it up or eating its flesh] outside the time allotted for it or outside the proper place, and [any other disqualification] like them. -[from Zev. 83a, Sifra on Lev. 6:2]   והיה המזבח קדש: ומה היא קדושתו, כל הנוגע במזבח יקדש, אפילו קרבן פסול שעלה עליו, קדשו המזבח להכשירו שלא ירד. מתוך שנאמר כל הנוגע במזבח יקדש, שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי, כגון דבר שלא היה פסולו בקדש, כגון הרובע והנרבע ומוקצה ונעבד והטרפה וכיוצא בהן, תלמוד לומר וזה אשר תעשה, הסמוך אחריו, מה עולה ראויה אף כל ראוי, שנראה לו כבר ונפסל משבא לעזרה, כגון הלן והיוצא והטמא ושנשחט במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו וכיוצא בהן:
38. And this is what you shall offer upon the altar: lambs in their first year, two a day, continually.   לח. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם תָּמִיד:
39. The one lamb you shall offer up in the morning and the other lamb you shall offer up in the afternoon.   לט. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם:
40. And one tenth of fine flour, thoroughly mixed with a quarter of a hin of crushed [olive] oil, and a libation of one quarter of a hin of wine, for the one lamb.   מ. וְעִשָּׂרֹן סֹלֶת בָּלוּל בְּשֶׁמֶן כָּתִית רֶבַע הַהִין וְנֵסֶךְ רְבִיעִת הַהִין יָיִן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד:
And one-tenth of fine flour: A tenth of an ephah, [the volume of] forty-three and one-fifth eggs.   ועשרון סולת: עשירית האיפה, ארבעים ושלש ביצים וחומש ביצה:
of crushed [olive] oil: Crushed is not stated as being obligatory, but [simply] to make it acceptable. Since it says: “crushed for lighting” (Exod. 27:20), implying “for [use as] lighting” but not [to be used] for meal offerings, I would possibly think [that the verse means] to disqualify it for meal offerings. Therefore, the Torah states here, “crushed.” Consequently, “crushed for lighting” was stated only to exclude meal offerings, that they do not require crushed [oil], for even oil ground in a mill is acceptable for them. -[from Men. 86b]   בשמן כתית: לא לחובה נאמר כתית אלא להכשיר, לפי שנאמר (לעיל כז כ) כתית למאור, ומשמע למאור ולא למנחות, יכול לפסלו למנחות, תלמוד לומר כאן כתית, ולא נאמר (שמות כז כ) כתית למאור אלא למעט מנחות שאין צריך כתית, שאף הטחון בריחים כשר בהן:
a quarter of a hin: Three logs.   רבע ההין: שלשה לוגין:
and a libation: for the basins, as we learned in tractate Succah (48a): Two silver basins were at the top of the altar, and they were perforated like two fine nostrils. He [the kohen] would pour the wine into it [these basins], and it would flow and exit through the “nostril” and fall on the roof of the altar, from where it would descend [through holes in the altar] to the foundations, in the altar of the Temple, and in the copper altar it would descend from the altar to the ground.   ונסך: לספלים, כמו ששנינו במסכת סוכה (מח א) שני ספלים של כסף היו בראש המזבח, ומנוקבים כמין שני חוטמין דקים, נותן היין לתוכו והוא מקלח ויוצא דרך החוטם ונופל על גג המזבח, ומשם יורד לשיתין במזבח בית עולמים, ובמזבח הנחשת יורד מן המזבח לארץ:
41. And the other lamb you shall offer up in the afternoon; you shall offer [it] up like the meal offering of the morning and its libation, as a spirit of satisfaction, a fire offering to the Lord.   מא. וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכָּהּ תַּעֲשֶׂה לָּהּ לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהֹוָה:
as a spirit of satisfaction: This is stated regarding the meal offering, for the meal offering of libations is entirely burned, and the order of their sacrifice is: first the limbs [of the burnt offering] and afterwards the meal offering, as it is said: “burnt offering and meal offering” (Lev. 23:37).   לריח ניחח: על המנחה נאמר, שמנחת נסכים כולה כליל, וסדר הקרבתן האיברים בתחלה ואחר כך המנחה, שנאמר (ויקרא כג לז) עולה ומנחה:
42. It shall be a continual burnt offering for your generations, at the entrance of the Tent of Meeting before the Lord, where I will arrange meetings with you, to speak to you there.   מב. עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי יְהֹוָה אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם:
continual: Daily, without a day intervening.   תמיד: מיום אל יום, ולא יפסיק יום בינתים:
where I will arrange meetings with you: When I arrange a time to speak to you, I will arrange it to come there. Some of our Rabbis derive from here that since the time the Mishkan was erected, the Holy One, blessed is He, spoke to Moses from above the copper altar. Others, however, say that [He spoke to Moses] from above the ark cover, as it is said: “and I will speak with you from atop the ark cover” (Exod. 25:22), and “where I will arrange meetings with you,” stated here, is not stated about the altar but about the Tent of Meeting mentioned in the verse. -[from Baraitha Melecheth HaMishkan, ch. 14]   אשר אועד לכם: כשאקבע מועד לדבר אליך שם אקבענו לבא. ויש מרבותינו למדים מכאן, שמעל מזבח הנחשת היה הקב"ה מדבר עם משה משהוקם המשכן, ויש אומרים מעל הכפרת, כמו שנאמר (שמות כה כב) ודברתי אתך מעל הכפורת, ואשר אועד לכם האמור כאן אינו אמור על המזבח, אלא על אהל מועד הנזכר במקרא:
43. There I will arrange meetings with the children of Israel, and it will be sanctified by My glory.   מג. וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדַּשׁ בִּכְבֹדִי:
There I will arrange meetings: I will arrange to speak with them [the children of Israel], as a king who arranges a place to speak there with his servants.   ונועדתי שמה: אתועד עמם בדבור, כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם:
and it will be sanctified: [I.e.,] the Mishkan [will be sanctified].   ונקדש: המשכן:
by My glory: Heb. בִּכְבֹדִי. That My Shechinah will dwell in it. The aggadic midrash, however, says: Do not read בִּכְבֹדִי, but בִּמְכֻבָּדַי, with My honored ones. Here He hinted to him [Moses] about the death of Aaron’s sons on the day it [the Mishkan] was erected. This is what Moses [meant when he] said, “This is what the Lord spoke, saying, ‘With those close to Me I will be sanctified’” (Lev. 10:3). Now where did He speak? “And it will be sanctified by My glory.” -[from Sifra, Lev. 10:3; Zev. 115b]   בכבודי: שתשרה שכינתי בו. ומדרש אגדה אל תקרי בכבודי, אלא [בכבודי], במכובדים שלי, כאן רמז לו מיתת בני אהרן ביום הקמתו, וזהו שאמר משה (ויקרא י ג) הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש, והיכן דבר, ונקדש בכבודי:
44. I will sanctify the Tent of Meeting and the altar, and I will sanctify Aaron and his sons to serve Me [as kohanim].   מד. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי:
45. I will dwell in the midst of the children of Israel and I will be their God.   מה. וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים:
46. They will know that I, the Lord, am their God, Who brought them out of the land of Egypt in order that I may dwell in their midst; I am the Lord, their God.   מו. וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם:
in order that I may dwell in their midst: With the intention that I dwell in their midst.   לשכני בתוכם: על מנת לשכון אני בתוכם:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG