Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 28

Shemot - Exodus - Chapter 28

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 28

1. And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him, from among the children of Israel to serve Me [as kohanim]: Aaron, Nadab, and Abihu, Eleazar, and Ithamar, Aaron's sons.   א. וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן:
And you bring near to yourself your brother Aaron, and his sons with him: After you complete the work of the Mishkan.   ואתה הקרב אליך: לאחר שתגמר מלאכת המשכן:
2. You shall make holy garments for your brother Aaron, for honor and glory.   ב. וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:
3. And you shall speak to all the wise hearted, whom I have filled with the spirit of wisdom, and they shall make Aaron's garments to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen].   ג. וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי:
to sanctify him, [so] that he serve Me [as a kohen]: Heb. לְקַדְּשׁוֹ לְכַהִנוֹ-לִי, to sanctify him, to initiate him into the kehunah through these garment [so] that he would be a kohen to Me. The expression of kehunah means service, serjanterie [or serventrie] in Old French.   לקדשו לכהנו לי: לקדשו להכניסו בכהונה על ידי הבגדים שיהא כהן לי, ולשון כהונה שירות הוא, שוריינטריא"ה בלעז [שירות]:
4. And these are the garments that they shall make: a choshen, an ephod, a robe, a tunic of checker work, a cap, and a sash. They shall make holy garments for your brother Aaron and for his sons to serve Me [as kohanim].   ד. וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי:
a choshen: An ornament opposite the heart.   חשן: תכשיט כנגד הלב:
an ephod: I did not hear (that it was a garment) [i.e., I have no tradition concerning the ephod], and I did not find the explanation of its pattern in the Baraitha [Melecheth HaMishkan]. My heart tells me that he [the Kohen Gadol] was girded with it [the ephod] from behind, its width being like the width of an [average] man’s back, similar to a kind of apron called porzent [or pourceint], [a kind of] belt, [like an] apron [back to front] that princesses wear when they ride horseback. So it was made from below [i.e., for the lower part of the body], as it is said: “and David was girded with a linen ephod” (II Sam. 6:14). [Thus] we learn that the ephod was a belt. It is impossible, however, to say that it was only a belt, because it is said: “and he put the ephod on him,” and afterwards, “and he girded him with the band of the ephod (בְּחֵשֶׁב הָאֵפוֹד) ” (Lev. 8:7), which Onkelos renders: בְּהֶמְיַן אֵפוֹדָא. [Thus] we learn that the חֵשֶׁב was the band and the ephod was a separate decoration. It is also impossible to say that because of the two shoulder straps in it, it is called ephod, for it is said: “the two shoulder straps of the ephod” (verse 27). [Thus] we learn that the ephod was a separate entity, the shoulder straps were a separate entity, and the band was a separate entity. Therefore, I say that because of the apron below it is called ephod because he decorates and adorns himself with it, as it is said: “and he decorated him with it” (Lev. 8:7); the חֵשֶׁב is the band above it, to which the shoulder straps were attached. Moreover, my heart tells me that there is evidence that it is a kind of garment, for Jonathan rendered “and David was girded with a linen ephod” (II Sam. 6: 14) as כַּרְדּוּט דְּבוּץ and he renders likewise מְעִילִים as כַּרְדּוּטִין, in the narrative of Tamar, Absalom’s sister, “for in this manner the king’s virgin daughters dressed, in robes (מְעִילִים) ” (II Sam. 13:18).   ואפוד: לא שמעתי ולא מצאתי בברייתא פירוש תבניתו, ולבי אומר לי שהוא חגור לו מאחוריו, רחבו כרוחב גב איש, כמין סינר שקורין פורציינ"ט בלעז [חגורה] שחוגרות השרות כשרוכבות על הסוסים, כך מעשהו מלמטה, שנאמר (שמואל ב ו יד) ודוד חגור אפוד בד, למדנו שהאפוד חגורה היא. ואי אפשר לומר שאין בו אלא חגורה לבדה, שהרי נאמר (ויקרא ח ז) ויתן עליו את האפוד, ואחר כך ויחגור אותו בחשב האפוד, ותרגם אונקלוס בהמיין אפודא, למדנו שהחשב הוא החגור, והאפוד שם תכשיט לבדו. ואי אפשר לומר שעל שם שתי הכתפות שבו הוא קרוי אפוד, שהרי נאמר (פסוק כז) שתי כתפות האפוד, למדנו שהאפוד שם לבד, והכתפות שם לבד, והחשב שם לבד. לכך אני אומר שעל שם הסינר של מטה קרוי אפוד, על שם שאופדו ומקשטו בו, כמו שנאמר (ויקרא ח ז) ויאפוד לו בו, והחשב הוא החגור שלמעלה הימנו, והכתפות קבועות בו. ועוד אומר לי לבי, שיש ראיה שהוא מין לבוש, שתרגם יונתן (שמואל ב' ו יד) ודוד חגור אפוד בד, כרדוט דבוץ. ותרגם כמו כן מעילים, כרדוטין, במעשה תמר אחות אבשלום (שמואל ב יג יח) כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים:
a robe: Heb. מְעִיל. It is a kind of tunic, as is the כְּתֹנֶת, only that the כְּתֹנֶת is [worn] next to his flesh and the מְעִיל is [what is] called the outside robe.   ומעיל: הוא כמין חלוק, וכן הכתונת, אלא שהכתונת סמוך לבשרו ומעיל קרוי חלוק עליון:
of checker work: Heb. ךְתַּשְׁבֵּץ. Made of boxes (מִשְׁבְּצוֹת) for beauty. The boxes are similar to holes made in gold jewelry as a setting for precious stones and pearls, as it is said regarding the ephod stones: “enclosed in gold settings (מִשְׁבְּצוֹת) ” (verse 11), and in Old French it is called cha(s)tons, settings. [I.e., the boxes of the checker work on the tunic are like settings for precious gems.]   תשבץ: עשויין משבצות לנוי, והמשבצות הן כמין גומות העשויות בתכשיטי זהב למושב קביעות אבנים טובות ומרגליות, כמו שנאמר באבני האפוד (פסוק יא) מוסבות משבצות זהב, ובלעז קוראין אותו קשטונ"ש [משבצות]:
a cap: Heb. מִצְנֶפֶת, a type of dome-shaped hat, called cofia in Old French, because elsewhere (verse 40) [the Torah] calls them מִגְבָּעוֹת, and the Targum [Onkelos] renders: כּוֹבָעִין.   מצנפת: כמין כיפת כובע שקורין קויפ"א בלעז [שביס עשוי רשת], שהרי במקום אחר קורא להם (לט כח) מגבעות, ומתרגמינן כובעין:
and a sash: This is the belt on the tunic, and the ephod is the belt on the robe, as we find in the order they were put on: “and put upon him the tunic, girded him with the sash, clothed him with the robe, put upon him the ephod” (Lev. 8:7).   ואבנט: היא חגורה על הכתונת, והאפוד חגורה על המעיל, כמו שמצינו בסדר לבישתן (ויקרא ח ז) ויתן עליו את הכתנת ויחגור אותו באבנט וילבש אותו את המעיל ויתן עליו את האפוד:
holy garments: From the offering sanctified for My name they shall make it.   בגדי קדש: מתרומה המקודשת לשמי יעשו אותם:
5. They shall take the gold, the blue, purple, and crimson wool, and the linen,   ה. וְהֵם יִקְחוּ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן וְאֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וְאֶת הַשֵּׁשׁ:
They shall take: Those wise-hearted people, who are to make the garments, shall receive from the donors the gold and the blue wool from which to make the garments.   והם יקחו: אותם חכמי לב שיעשו הבגדים, יקבלו מן המתנדבים את הזהב ואת התכלת לעשות מהן את הבגדים:
6. and they shall make the ephod of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen, the work of a master weaver.   ו. וְעָשׂוּ אֶת הָאֵפֹד זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן תּוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר מַעֲשֵׂה חשֵׁב:
and they shall make the ephod: If I would try to explain the making of the ephod and the choshen according to the order of the verses, their explanation would be fragmentary and the reader would err in combining them. Therefore, I am writing [first] how they were made, as it was [i.e., in its entirety], so that the reader will be able to run through it [quickly]. Afterwards, I will explain it [how they were made] according to the sequence of the verses. The ephod was designed like a sort of apron worn by women who ride horseback [see Rashi on verse 4], and he [the Kohen Gadol] would gird [himself with] it from behind, opposite his heart, below his elbows, its width equaling the width of a man’s back and more, and it [the ephod] would reach his ankles. The belt was attached to the top of it across its width, [it was] the work of a weaver, and it extended on both sides in order to wrap [the Kohen Gadol] and gird [him] with it. The shoulder straps were attached to the belt-one to the right and one to the left from behind the Kohen [Gadol], at the two ends of the width of the apron. When he held them [i.e., the shoulder straps] upright, they stood [i.e., lay flat] on his two shoulders. They were like two straps made from the same material as the ephod [and they were] long enough to place them upright alongside his neck on either side. They were folded in front of him slightly below his shoulders. The shoham stones were set in them-one on the right shoulder strap and one on the left shoulder strap. The settings were placed at their ends in front of his shoulders, and the two golden chains were inserted into the two rings of the choshen at the two ends of its upper width-one on the right and one on the left. The two ends of the [right] chains were inserted into the settings on the right, and similarly the two ends of the left chains were inserted into the settings on the left shoulder strap. Thus, the choshen was suspended on the settings of the ephod in front of him [the Kohen Gadol] over his heart. There were two more rings on the two ends of the choshen, on the bottom of it. Opposite them [there were] two rings on the two shoulder straps from below, at its bottom end, which was attached to the belt. The rings of the choshen [were] opposite the rings of the ephod, lying on each other. He would fasten them [the rings] with a blue cord, inserted through the rings of the ephod and the choshen, attached to the band of the ephod, so that the bottom of the choshen would be attached to the band of the ephod, and it would not swing back and forth.   ועשו את האפוד: אם באתי לפרש מעשה האפוד והחשן על סדר המקראות, הרי פירושן פרקים פרקים, וישגה הקורא בצרופן, לכך אני כותב מעשיהם כמות שהוא, למען ירוץ הקורא בו, ואחר כך אפרש על סדר המקראות. האפוד עשוי כמין סינר של נשים רוכבות סוסים, וחוגר אותו מאחוריו כנגד לבו למטה מאציליו, רחבו כמדת רוחב גבו של אדם ויותר ומגיע עד עקביו, והחשב מחובר בראשו על פני רחבו מעשה אורג, ומאריך לכאן ולכאן כדי להקיף ולחגור בו, והכתפות מחוברות בחשב אחד לימין ואחד לשמאל, מרוחקות זו מזו שיעור הבדלת כתפים, מאחורי הכהן לשני קצות רחבו של סינר, וכשזוקפן עומדות לו על שני כתפיו, והן כמין שתי רצועות עשויות ממין האפוד, ארוכות כדי שיעור לזקפן אצל צוארו מכאן ומכאן, ונקפלות לפניו למטה מכתפיו מעט, ואבני השהם קבועות בהם, אחת על כתף ימין ואחת על כתף שמאל, והמשבצות נתונות בראשיהם לפני כתפיו, ושתי עבותות הזהב תחובות בשתי טבעות שבחשן בשני קצות רחבו העליון, אחת לימין ואחת לשמאל, ושני ראשי השרשרת [הימנית] תקועין במשבצות לימין, וכן שני ראשי השרשרת השמאלית תקועין במשבצות שבכתף שמאל, נמצא החושן תלוי במשבצות האפוד על לבו מלפניו. ועוד שתי טבעות בשני קצות החשן בתחתיתו וכנגדם שתי טבעות בשתי כתפות האפוד מלמטה בראשו התחתון המחובר בחשב, טבעות החשן אל מול טבעות האפוד שוכבים זה על זה ומרכסן בפתיל תכלת תחוב בטבעות האפוד והחשן, שיהא תחתית החשן דבוק לחשב האפוד ולא יהא נד ונבדל, הולך וחוזר:
of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen: These five kinds [of substances] were twisted into each thread. They [the workers] flattened the gold into a sort of thin plate and cut cords out of them [the plates] and spun them, one thread of gold with six threads of blue wool, and one thread of gold with six threads of purple wool, and similarly with the crimson wool, and similarly with the linen, for the threads of all the kinds were doubled sixfold, and one thread of gold was [twisted] with each one [kind of thread]. Afterwards, he would twist them all together. Thus, their threads were doubled into twenty-eight strands. This is explained in tractate Yoma (72a), and it is derived from the following verse (Exod. 39:3): “They flattened out the sheets of gold and he cut cords [out of them], to work (the gold cords) into the blue wool, into the purple wool, etc.” We learn that a thread of gold was twisted with every kind [of thread].   זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר: חמשת מינים הללו שזורין בכל חוט וחוט היו מרדדין את הזהב כמין טסין דקין וקוצצין פתילים מהם, וטווין אותן חוט של זהב עם ששה חוטים של תכלת, וחוט של זהב עם ששה חוטין של ארגמן, וכן בתולעת שני, וכן בשש, שכל המינין חוטן כפול ששה, וחוט של זהב עם כל אחד ואחד, ואחר כך שוזר את כולם כאחד, נמצא חוטן כפול עשרים ושמונה. וכן מפורש במסכת יומא (עב א), ולמד מן המקרא הזה (שמות לט ג) וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילים לעשות, את פתילי הזהב, בתוך התכלת ובתוך הארגמן וגו', למדנו שחוט של זהב שזור עם כל מין ומין:
the work of a master weaver: Heb. מַעִשֵׂה חוֹשֵׁב. I have already explained (Exod. 26:1) that this is the weaving of two “walls,” [and] that the figures of its two sides are unlike one another.   מעשה חושב: כבר פירשתי (שמות כו א) שהוא אריגת שתי קירות שאין צורות שני עבריה דומות זו לזו:
7. It shall have two connected shoulder straps at both its ends, and it shall be entirely connected.   ז. שְׁתֵּי כְתֵפֹת חֹבְרֹת יִהְיֶה לּוֹ אֶל שְׁנֵי קְצוֹתָיו וְחֻבָּר:
at both its ends: [I.e.,] to the width of the ephod. For its width was only against the Kohen’s back, and its height extended opposite his elbows, which are called coudes in French, as it is said: “they shall not gird themselves in a place that sweats” (Ezek. 44:18). [I.e.,] they should not gird themselves in a place of perspiration, [namely] neither above their elbows nor below their waists, but opposite their elbows. -[from Zev. 18b]   שתי כתפות וגו': הסינר מלמטה, וחשב האפוד היא החגורה וצמודה לו מלמעלה דוגמת סינר הנשים, ומגבו של כהן היו מחוברות בחשב. שתי חתיכות כמין שתי רצועות רחבות, אחת כנגד כל כתף וכתף, וזוקפן על שתי כתפותיו עד שנקפלות לפניו כנגד החזה, ועל ידי חבורן לטבעות החשן נאחזין מלפניו כנגד לבו שאין נופלות, כמו שמפורש בענין, והיו זקופות והולכות כנגד כתפיו, ושתי אבני השהם קבועות בהן, אחת בכל אחת:
and it shall be entirely connected: the ephod with those two shoulder straps of the ephod. He shall connect them [by sewing them] with a needle below [the shoulder straps] to the band, and he shall not weave them [together] with it, but weave them separately and then connect them.   אל שני קצותיו: אל רחבו של אפוד, שלא היה רחבו אלא כנגד גבו של כהן, וגבהו עד כנגד האצילים שקורין קודי"ש בלעז [מרפקים] שנאמר (יחזקאל מד יח) לא יחגרו ביזע, אין חוגרין במקום זיעה, לא למעלה מאציליהם ולא למטה ממתניהם, אלא כנגד אציליהם:
8. And its decorative band, which is above it, shall be of the same work, [emanating] from it: gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen.   ח. וְחֵשֶׁב אֲפֻדָּתוֹ אֲשֶׁר עָלָיו כְּמַעֲשֵׂהוּ מִמֶּנּוּ יִהְיֶה זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר:
And its decorative band: The belt, by which it [the ephod] decorates and enhances the kohen[’s appearance] and adorns him.   וחשב אפודתו: וחגור שעל ידו הוא מאפדו ומתקנהו לכהן ומקשטו:
which is above it: Above, [i.e.,] at the edge of the apron was the belt.   אשר עליו: למעלה בשפת הסינר, היא החגורה:
of the same work: Just as the weaving of the apron was the work of a master weaver and of five kinds, so was the weaving of the band the work of a master weaver and of five kinds [of material].   כמעשהו: כאריגת הסינר מעשה חושב ומחמשת מינים, כך אריגת החשב מעשה חושב ומחמשת מינין:
[emanating] from it: It shall be woven with it, and he shall not weave it separately and attach it. [Whereas the shoulder straps and the ephod were to be woven separately and then attached, the belt and the ephod were to be woven together from the start.]   ממנו יהיה: עמו יהיה ארוג, ולא יארגנו לבד ויחברנו:
9. And you shall take two shoham stones and engrave upon them the names of the sons of Israel.   ט. וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
10. Six of their names on one stone and the names of the remaining six on the second stone, according to their births.   י. שִׁשָּׁה מִשְּׁמֹתָם עַל הָאֶבֶן הָאֶחָת וְאֶת שְׁמוֹת הַשִּׁשָּׁה הַנּוֹתָרִים עַל הָאֶבֶן הַשֵּׁנִית כְּתוֹלְדֹתָם:
according to their births: According to the order in which they were born [i.e.,]: Reuben, Simeon, Levi, Judah, Dan, Naphtali, on the one; and on the second one, Gad, Asher, Issachar, Zebulun, Joseph, Benjamin spelled full, [בִּנְיָמִין], for so it is written in the place of his birth (Gen. 35: 18) [totaling] twenty-five letters on each one [stone].   כתולדותם: כסדר שנולדו ראובן שמעון לוי יהודה דן נפתלי, על האחת, ועל השניה גד אשר יששכר זבולן יוסף בנימין מלא, שכן הוא כתוב במקום תולדתו, עשרים וחמש אותיות בכל אחת ואחת:
11. [Similar to] the work of an engraver of gems, [similar to] the engravings of a seal, you shall engrave the two stones with the names of the sons of Israel; you shall make them enclosed in gold settings.   יא. מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם:
[Similar to] the work of an engraver of gems: Heb. אֶבֶן מַעִשֵׂה חָרַשׁ. The work of a craftsman of precious stones. This [word] חָרַשׁ is connected to the following word. Therefore, it is vowelized with a “pattach” at the end, and likewise, “The carpenter (חָרַשׁ עֵצִים) stretched out a line” (Isa. 44:13). [This is like] חָרָשׁ שֶׁל עֵצִים. Likewise, “The iron smith (חָרַשׁ בַּרְזֶל)” (Isa. 44:12). All these are connected and are [therefore] vowelized with “pattach” s.   מעשה חרש אבן: מעשה אומן של אבנים. חרש זה דבוק הוא לתיבה שלאחריו, ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו, וכן (ישעיה מד יג) חרש עצים נטה קו, חרש של עצים. וכן (ישעיה מד יב) חרש ברזל מעצד, כל אלה דבוקים ופתוחים:
[similar to] the engravings of a seal: Heb. פִּךְתּוּחֵי חֹתָם, as the Targum [Onkelos] renders: כְּתַב מְפָרָשׁ כִּגְלָף דְּעִיזְקָא [a clear script like the engraving of a signet]. The letters are engraved inwardly, as they engrave the seals of signets, which are [used] to seal letters, [in] a clear and explanatory script.   פתוחי חותם: כתרגומו כתב מפרש כגלף דעזקא, חרוצות האותיות בתוכן, כמו שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום אגרות, כתב ניכר ומפורש:
with the names: Heb. עַל-שְׁמֹת, בִּשְׁמוֹת.   על שמות: כמו בשמות:
enclosed in…settings: The stones shall be enclosed in gold settings, that he would make the “seat” of the stone in gold, like a sort of hole according to the measurement of the stone, and sink it [the stone] into the setting. Thus, the setting would encircle the stone, and the settings would be attached to the shoulder straps of the ephod.   מסבת משבצות: מוקפות האבנים במשבצות זהב, שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקיעה במשבצות, נמצאת המשבצת סובבת את האבן סביב, ומחבר המשבצות בכתפות האפוד:
12. And you shall put the two stones upon the shoulder straps of the ephod as stones of remembrance for the sons of Israel, and Aaron shall carry their names before the Lord upon his two shoulders as a remembrance.   יב. וְשַׂמְתָּ אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל כִּתְפֹת הָאֵפֹד אַבְנֵי זִכָּרֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹתָם לִפְנֵי יְהֹוָה עַל שְׁתֵּי כְתֵפָיו לְזִכָּרֹן:
as a remembrance: So that the Holy One, blessed is He, will see the [progenitors of the] tribes written before Him, and He will remember their righteousness.   לזכרון: שיראה הקב"ה השבטים כתובים לפניו ויזכור צדקתם:
13. You shall make settings of gold,   יג. וְעָשִׂיתָ מִשְׁבְּצֹת זָהָב:
You shall make settings: The minimum of settings is two. In this chapter, [the Torah] explains only part of what they [the settings] were needed for. In the chapter of the choshen, their explanation is completed for you.   ועשית משבצות: מיעוט משבצות שתים, ולא פירש לך עתה בפרשה זו אלא מקצת צרכן, ובפרשת החושן גומר לך פירושן:
14. and two chains of pure gold you will make them attached to the edges, after the manner of cables, and you will place the cable chains upon the settings.   יד. וּשְׁתֵּי שַׁרְשְׁרֹת זָהָב טָהוֹר מִגְבָּלֹת תַּעֲשֶׂה אֹתָם מַעֲשֵׂה עֲבֹת וְנָתַתָּה אֶת שַׁרְשְׁרֹת הָעֲבֹתֹת עַל הַמִּשְׁבְּצֹת:
chains: Heb. שַׁרְשְׁרֹת, [chains, equivalent to the Mishnaic], שַׁלְשְׁלָאוֹת.   שרשרת זהב: שלשלאות:
attached to the edges: Heb. מִגְבָּלֹת. At the end of the edge (גְּבוּל) of the choshen, you shall make them.   מגבלות: לסוף גבול החשן תעשה אותם:
after the manner of cables: In the style of braiding strands, not made with holes and links like those produced for cisterns, but like those made for censers, which are called enzenseyrs [in Old French].   מעשה עבות: מעשה קליעת חוטין, ולא מעשה נקבים וכפלים, כאותן שעושין לבורות, אלא כאותן שעושין לערדסקאות, שקורין אינצינשייר"ש בלעז [כלי קטורת]:
and you will place the… chains: of cables, made in the style of cables, on these two settings. This is not the place [i.e., the section] of the command for the making of the chains, nor the command for fastening them. The word ךְתַּעִשֶׂה stated here is not an imperative expression, and [the word] וְנָתַךְתָּה stated here is [also] not an imperative expression, rather [they are only] in the future tense. [This is so] because in the chapter of the choshen He commands them again concerning making them [the chains] and fastening them. It was written here only to let you know part of the need for the settings, which He commanded [you] to make with the ephod. He wrote this [here] for you, to inform you that you will need these settings so that when you make chains at the edge of the choshen, you will place them on these settings.   ונתתה את שרשרות: של עבותות העשויות מעשה עבות על המשבצות הללו. ולא זה הוא מקום צוואת עשייתן של שרשרות, ולא צוואת קביעתן, ואין תעשה האמור כאן לשון צווי, ואין ונתתה האמור כאן לשון צווי, אלא לשון עתיד, כי בפרשת החשן חוזר ומצוה על עשייתן ועל קביעתן, ולא נכתב כאן אלא להודיע מקצת צורך המשבצות שצוה לעשות עם האפוד, וכתב לך זאת לומר לך המשבצות הללו יוזקקו לך לכשתעשה שרשרות מגבלות על החשן, תתנם על המשבצות הללו:
15. You shall make a choshen of judgment, the work of a master weaver. You shall make it like the work of the ephod; of gold, blue, purple, and crimson wool, and twisted fine linen shall you make it.   טו. וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ:
a choshen of judgment: which atones for the perversion of justice (Zev. 88b). Another interpretation: [The choshen is referred to as] judgment because it clarifies its words [see Rashi on verse 30], and its promise comes true, dere(s)nement in Old French, [meaning] a clear statement. For [the word] מִשְׁפָּט has three usages: 1) the words of the pleas of the litigants, 2) the verdict, and 3) the punishment of the judgment, whether the punishment of death, the punishment of lashes, or the punishment of monetary payment. But this one [use of the word מִֹשְפָט] serves as an expression of the clarification of words, [meaning] that it explains and clarifies its words.   חשן משפט: שמכפר על קלקול הדין. דבר אחר משפט, שמברר דבריו והבטחתו אמת, דיריישנימינ"ט בלעז [הוכחה] שהמשפט משמש שלש לשונות דברי טענות הבעלי דינים, וגמר הדין, ועונש הדין, אם עונש מיתה, אם עונש מכות, אם עונש ממון, וזה משמש לשון בירור דברים, שמפרש ומברר דבריו:
like the work of the ephod: The work of a master weaver and of five kinds [of material].   כמעשה אפוד: מעשה חושב ומחמשת מינין:
16. It shall be square [and] doubled; its length one span and its width one span.   טז. רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ:
its length one span and its width one span: [It was] doubled, and [it was] suspended before him [the Kohen Gadol] against his heart, as it is said: “so that they will be over Aaron’s heart” (verse 30), suspended on the shoulder straps of the ephod, which come from behind him [the Kohen Gadol] over his shoulders and are folded over, descending somewhat in front of him. The choshen was suspended on them [the shoulder straps] by the chains and the rings, as is explained in the [section discussing the] matter [below, verses 22-29].   זרת ארכו וזרת רחבו: כפול ומוטל לו לפניו כנגד לבו, שנאמר (פסוק ל) והיו על לב אהרן, תלוי בכתפות האפוד, הבאות מאחוריו על כתפיו ונקפלות ויורדות לפניו מעט, והחשן תלוי בהן בשרשרות וטבעות, כמו שמפורש בענין:
17. And you shall fill into it stone fillings, four rows of stones. One row: odem, pitdah, and bareketh; thus shall the one row be.   יז. וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד:
And you shall fill into it: Since the stones fill the holes of the settings, which are prepared for them, [the Torah] calls them by an expression of filling.   ומלאת בו: על שם שהאבנים ממלאות גומות המשבצות המתוקנות להן, קורא אותן בלשון מלואים:
18. The second row: nofech, sappir, and yahalom.   יח. וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם:
19. The third row: leshem, shevo, and achlamah.   יט. וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה:
20. And the fourth row: tarshish, shoham, and yashpheh; they shall be set in gold in their fillings.   כ. וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם:
set in gold: The rows shall be [set in gold] in their fillings, encircled by settings of gold in the depth. According to the measure of the fullness of the thickness of the stone shall be the depth of the settings, no less and no more.   משבצים זהב: יהיו הטורים במלואותם, מוקפים משבצות זהב בעומק שיעור שיתמלא בעובי האבן, זהו לשון במלואותם, כשיעור מלוי עביין של אבנים יהיה עומק המשבצות לא פחות ולא יותר:
21. And the stones shall be for the names of the sons of Israel twelve, corresponding to their names; [similar to] the engravings of a seal, every one according to his name shall they be, for the twelve tribes.   כא. וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶיןָ עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם פִּתּוּחֵי חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶיןָ לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט:
every one according to his name: According to the order of their [the progenitors of the tribes] births shall be the order of the stones, odem for Reuben, pitdah for Simeon, and similarly for all of them.   איש על שמו: כסדר תולדותם סדר האבנים, אודם לראובן, פטדה לשמעון, וכן כלם:
22. You shall make for the choshen chains at the edges, of cable work, of pure gold.   כב. וְעָשִׂיתָ עַל הַחשֶׁן שַׁרְשֹׁת גַּבְלֻת מַעֲשֵׂה עֲבֹת זָהָב טָהוֹר:
for the choshen: Heb. עַל-הַחשֶׁן, for the choshen, to fasten them with its rings, as is explained below in the [section devoted to this] topic [below, verses 23-28].   על החשן: בשביל החשן, לקבעם בטבעותיו, כמו שמפורש למטה בענין:
chains: Heb. שַׁרְשֹׁת, a word related to [the word for] the roots (שָׁרְשֵׁי) of a tree, which are held to the tree, so it is held and inserted into the earth. These [chains] would also hold the choshen, for with them it [the choshen] would be suspended on the ephod. They are the two chains mentioned above (verse 14) in the [section devoted to the] topic of the settings. Menachem ben Saruk interpreted שַׁרְשְׁרֹת (verse 14) as well as an expression of roots (שָׁרָשִׁים). He said that the [second] “reish” (ר) is superfluous like the “mem” (מ) in שִׁלְשׁוֹם, [meaning] the day before yesterday (Exod. 5:8, 21:32, 36) [the word being derived from שָׁלשׁ, three], and the “mem” in רֵיקָם, empty (Gen. 31:42) [usually רֵיק, without the mem, is used] (Machbereth Menachem, p. 182). I do not agree with his statement, however, but [I hold that], שַׁרְשֶׁרֶת in Hebrew [of the Torah] is like שַׁלְשֶׁלֶת in the language of the Mishnah (Kelim 14:3).   שרשת: לשון שרשי אילן המאחיזין לאילן להאחז ולהתקע בארץ, אף אלו יהיו מאחיזין לחשן, שבהם יהיה תלוי באפוד, והן שתי שרשרות האמורות למעלה (פסוק יד) בענין המשבצות. ואף שרשרות פתר מנחם בן סרוק לשון שרשים, ואמר שהרי"ש יתירה, כמו מ"ם שבשלשום, ומ"ם שבריקם. ואיני רואה את דבריו, אלא שרשרת בלשון עברית, כשלשלת בלשון משנה:
at the edges: Heb. גַּבְלֻת This is מִגְבָּלֹת mentioned above (verse 14), [signifying] that you shall insert them into the rings that will be on the edge (גְּבוּל) of the choshen. Every [instance of] גְּבוּל is an expression denoting an end, as(s) omayl in Old French, end, limit.   גבלת: הוא מגבלות האמור למעלה (פסוק יד) שתתקעם בטבעות, שיהיו בגבול החשן, וכל גבול לשון קצה, אשומיי"ל בלעז [גבול]:
of cable work: Plaited.   מעשה עבות: מעשה קליעה:
23. You shall make for the choshen two golden rings, and you shall place the two rings on the two ends of the choshen,   כג. וְעָשִׂיתָ עַל הַחשֶׁן שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּ אֶת שְׁתֵּי הַטַּבָּעוֹת עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחשֶׁן:
for the choshen: Heb. עַל-הַחשֶׁן. For the choshen, in order to affix them onto it. It is, however, impossible to say that they [the two golden rings] shall be made on it [the choshen] from the outset, for if so, what is [the meaning of] what [the text] repeats and says, “and you shall place the two rings” ? Are they not already placed on it? At the beginning of the verse, Scripture should have written, “And you shall make on the ends of the choshen two golden rings.” Also, regarding the chains, you must interpret [the text] in this manner.   על החשן: לצורך החושן, כדי לקבעם בו. ולא יתכן לומר שתהא תחלת עשייתן עליו, שאם כן מה הוא שחוזר ואומר ונתת את שתי הטבעות, והלא כבר נתונים בו, היה לו לכתוב בתחלת המקרא ועשית על קצות החשן שתי הטבעות זהב, ואף בשרשרות צריך אתה לפתור כן:
on the two ends of the choshen: On the two corners opposite the neck, on the right and on the left, which are opposite the shoulder straps of the ephod.   על שני קצות החשן: לשתי פאות שכנגד הצואר, לימנית ולשמאלית הבאים מול כתפות האפוד:
24. and you shall place the two golden cables on the two rings, at the ends of the choshen.   כד. וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחשֶׁן:
and you shall place the two golden cables: They are the chains for the edges, mentioned above (verse 22). [The Torah] did not delineate [there] where they were to be affixed on the choshen. Now it explains to you that they should be inserted into the rings. You should know that they are indeed [referring to] the first ones, for in the parsha of אֵלֶה פְּקוּדֵי [i.e., in Exod. 39:15-19, where the Torah relates how the choshen was made], they were not doubled.   ונתתה את שתי עבתת הזהב: הן הן שרשרות גבלות הכתובות למעלה (פסוק כב) ולא פירש מקום קבוען בחשן, עכשיו מפרש לך שיהא תוחב אותן בטבעות, ותדע לך שהן הן הראשונות, שהרי בפרשת אלה פקודי לא הוכפלו:
25. And the two ends of the two cables you shall place upon the two settings, and [these] you shall place upon the shoulder straps of the ephod, on its front part.   כה. וְאֵת שְׁתֵּי קְצוֹת שְׁתֵּי הָעֲבֹתֹת תִּתֵּן עַל שְׁתֵּי הַמִּשְׁבְּצוֹת וְנָתַתָּה עַל כִּתְפוֹת הָאֵפֹד אֶל מוּל פָּנָיו:
And the two ends: of the two cables, i.e., the two ends of each one.   ואת שתי קצות: של שתי העבותות שני ראשיהם של כל אחת:
you shall place upon the two settings: They are the ones mentioned above, between the section dealing with the choshen and the section dealing with the ephod (verses 13 and 14), but [the Torah] did not explain their necessity or their place. Now it [the Torah] explains that he should insert into them the ends of the chains which are inserted into the rings of the choshen on the right and on the left beside the neck. The two ends of the right chain he inserts into the right setting, and similarly with the left one, the two ends of the left chain.   תתן על שתי המשבצות: הן הכתובות למעלה (פסוק יד) בין פרשת החשן ופרשת האפוד, ולא פירש את צרכן ואת מקומן, עכשיו מפרש שיתקע בהן ראשי העבותות התחובות בטבעות [בראשי] החשן לימין ולשמאל אצל הצואר, שני ראשי השרשרת הימנית תוקע במשבצות של ימין, וכן בשל שמאל שני ראשי שרשרות השמאלית:
and [these] you shall place: the settings.   ונתתה: המשבצות:
upon the shoulder straps of the ephod: One [setting] on this one [shoulder strap] and one on that one. Thus the shoulder straps of the ephod hold up the choshen so that it does not fall, and it is suspended on them. Yet the bottom edge of the choshen moves in and out and knocks on his [the Kohen Gadol’s] stomach and is not fastened to him well. Therefore, two more rings were needed for its lower part, as [the Torah] proceeds to explain.   על כתפות האפוד: אחת בזו ואחת בזו, נמצאו כתפות האפוד מחזיקין את החשן שלא יפול, ובהן הוא תלוי, ועדיין שפת החשן התחתונה הולכת ובאה ונוקשת על כריסו, ואינה דבוקה לו יפה, לכך הוצרך עוד שתי טבעות לתחתיתו, כמו שמפרש והולך:
on its front part: [The front part] of the ephod, [meaning] that he should not place the settings on the side of the shoulder straps that is toward the robe, but instead [he should place the settings] on the upper side, which is toward the outside. That is called “on the front part” of the ephod, because the side that is not seen is not called the front [lit., the face].   אל מול פניו: של אפוד, שלא יתן המשבצות בעבר הכתפות שכלפי המעיל, אלא בעבר העליון שכלפי החוץ, והוא קרוי מול פניו של אפוד, כי אותו עבר שאינו נראה אינו קרוי פנים:
26. You shall make two golden rings, and you shall place them on the two ends of the choshen, on its edge that is toward the inner side of the ephod.   כו. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְשַׂמְתָּ אֹתָם עַל שְׁנֵי קְצוֹת הַחשֶׁן עַל שְׂפָתוֹ אֲשֶׁר אֶל עֵבֶר הָאֵפוֹד בָּיְתָה:
on the two ends of the choshen: [I.e.,] they are its two bottom corners, to its right and to its left.   על שני קצות החשן: הן שתי פאותיו התחתונות לימין ולשמאל:
on its edge that is toward the inner side of the ephod: Here you have two signs [for the placement of the rings]: One, that he should put them on the two ends of its [the choshen’s] bottom, which is opposite the ephod, since its top is not opposite the ephod, for it is near the neck; whereas the ephod he placed on his waist. [The Torah] gives another sign, namely that he should not attach them on the choshen’s outer side, but on the inner side, as it is said: “inner.” This side is towards the side of the ephod, since the band of the ephod girds the Kohen [Gadol], and the apron is folded in front of the Kohen [Gadol] on his waist and on part of his stomach from either side until it is against the ends of the choshen, and its ends lie on it [the ephod].   על שפתו אשר אל עבר האפוד ביתה: הרי לך שני סימנין האחד שיתנם בשני קצות של תחתיתו שהוא כנגד האפוד, שעליונו אינו כנגד האפוד, שהרי סמוך לצואר הוא, והאפוד נתון על מתניו, ועוד נתן סימן שלא יקבעם בעבר החשן שכלפי החוץ, אלא בעבר שכלפי פנים שנאמר ביתה, ואותו העבר הוא לצד האפוד, שחשב האפוד חוגרו הכהן ונקפל הסינר לפני הכהן על מתניו, וקצת כריסו מכאן ומכאן עד כנגד קצות החשן, וקצותיו שוכבין עליו:
27. And you shall make two golden rings and place them on the two shoulder straps of the ephod, from below, toward its front, adjacent to its seam, above the band of the ephod.   כז. וְעָשִׂיתָ שְׁתֵּי טַבְּעוֹת זָהָב וְנָתַתָּה אֹתָם עַל שְׁתֵּי כִתְפוֹת הָאֵפוֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפוֹד:
on the two shoulder straps of the ephod, from below: For the settings were placed on the upper ends of shoulder straps of the ephod, which were on his shoulders opposite his throat and were folded and descended in front of him. [Concerning] the rings, however, He commanded that they be placed on the second end [of the shoulder straps], which is attached to the ephod, and that is what [is meant when] it is said: “adjacent to its seam,” [i.e.,] near the place where they are attached to the ephod, slightly above the belt. The seam was adjacent to the belt, and these [rings] were placed slightly above where the shoulder straps begin to rise. That is [what is meant] when it is said: “above the band of the ephod.” They [these rings] were [placed] opposite the end of the choshen, and he inserted a blue cord in these rings and in the rings of the choshen. He fastened them with this cord to the right and to the left, so that the bottom of the choshen would not swing out in front and then come back and knock on his stomach, and thus it was well placed on the robe.   על שתי כתפות האפוד מלמטה: שהמשבצות נתונות בראשי כתפות האפוד העליונים הבאים על כתפיו כנגד גרונו, ונקפלות ויורדות לפניו, והטבעות צוה ליתן בראשן השני, שהוא מחובר לאפוד, והוא שנאמר לעומת מחברתו, סמוך למקום חבורן באפוד למעלה מן החגורה מעט, שהמחברת לעומת החגורה, ואלו נתונים מעט בגובה זקיפת הכתפות, הוא שנאמר ממעל לחשב האפוד, והן כנגד סוף החשן, ונותן פתיל תכלת באותן הטבעות ובטבעות החשן, ורוכסן באותן פתילין לימין ולשמאל, שלא יהא תחתית החושן הולך לפנים וחוזר לאחור ונוקש על כריסו, ונמצא מיושב על המעיל יפה:
toward its front: On the outer side.   ממול פניו: בעבר החיצון:
28. And they shall fasten the choshen by its rings to the rings of the ephod with a blue cord, so that it may be upon the band of the ephod, and the choshen will not move off the ephod.   כח. וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד וְלֹא יִזַּח הַחשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד:
And they shall fasten: Heb. וְיִרְכְּסוּ, a word of joining. Similarly, “from bands of (מֵרֻכְסֵי) men” (Ps. 31:21), [meaning] bands of wicked men joined together. Similarly, “and the close mountains (וְהָרְכָסִים), a valley” (Isa. 40:4). [הַרְכָסִים refers to] mountains that are close to one another, so that it is impossible to descend into the valley except with great difficulty. Because of their proximity, the valley is steep and deep. These [mountains] will become a straight valley, where it will be easy to walk.   וירכסו: לשון חבור, וכן (תהלים לא כא) מרכסי איש, חבורי חבלי רשעים, וכן (ישעיה מ ד) והרכסים לבקעה, הרים הסמוכים זה לזה שאי אפשר לירד לגיא שביניהם אלא בקושי גדול, שמתוך סמיכתן הגיא זקופה ועמוקה, יהיו לבקעת מישור ונוחה לילך:
so that it may be upon the band of the ephod: So that the choshen would be fastened to the band of the ephod.   להיות על חשב האפוד: להיות החשן דבוק אל חשב האפוד:
will not move: Heb. וְלֹא-יִזַּח. יִזַּח is a word [meaning] severance. It is an Arabic expression, as is asserted by Dunash ben Labrat (Teshuvoth Dunash, p. 60, 61).   ולא יזח: לשון ניתוק, ולשון ערבי הוא, כדברי דונש בן לברט:
29. Thus shall Aaron carry the names of the sons of Israel in the choshen of judgment over his heart when he enters the Holy, as a remembrance before the Lord at all times.   כט. וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד:
30. You shall place the Urim and the Tummim into the choshen of judgment so that they will be over Aaron's heart when he comes before the Lord, and Aaron will carry the judgment of the children of Israel over his heart before the Lord at all times.   ל. וְנָתַתָּ אֶל חשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְהֹוָה תָּמִיד:
the Urim and the Tummim: This [refers to the] inscription of the explicit Name, which he [Moshe] would place within the folds of the choshen, through which it would light up its words (מֵאִיר) and perfect (מְךְתַּמֵם) its words. [I.e., the Urim and Tummim explain their words, and their predictions never fail (on Yoma 73b).] In the Second Temple there was the choshen, because it was impossible for the Kohen Gadol to be missing [any of the original] garments, but that Name was not inside it. Because of that Name, it was called “judgment,” as it is said: “and he shall inquire for him through the judgment of the Urim” (Num. 27:21).   את האורים ואת התומים: הוא כתב שם המפורש, שהיה נותנו בתוך כפלי החשן, שעל ידו הוא מאיר דבריו ומתמם את דבריו. ובמקדש שני היה החשן, שאי אפשר לכהן גדול להיות מחוסר בגדים, אבל אותו השם לא היה בתוכו, ועל שם אותו הכתב הוא קרוי משפט, שנאמר (במדבר כז כא) ושאל לו במשפט האורים:
the judgment of the children of Israel: [I.e., the solution of] the matter about which they [the Israelites] are judging and debating, whether or not to do something. According to the aggadic midrash (Lev. Rabbah 10:6) that the choshen atoned for the perverters of justice-it was called “judgment” because of [its] forgiveness for the [sins of] judgment.   את משפט בני ישראל: דבר שהם נשפטים ונוכחים על ידו אם לעשות דבר או לא לעשות. ולפי מדרש אגדה שהחשן מכפר על מעוותי הדין, נקרא משפט על שם סליחת המשפט:
31. And you shall make the robe of the ephod completely of blue wool.   לא. וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת:
the robe of the ephod: upon which the ephod is placed as a belt.   את מעיל האפוד: שהאפוד נתון עליו לחגורה:
completely of blue wool: Heb. כְּלִיל ךְתְּכֵלֶת. All of it [the robe] was blue, without any other kind [of color or material] combined with it.   כליל תכלת: כולו תכלת, שאין מין אחר מעורב בו:
32. Its opening at the top shall be turned inward; its opening shall have a border around it, the work of a weaver. It shall have [an opening] like the opening of a coat of armor; it shall not be torn.   לב. וְהָיָה פִי רֹאשׁוֹ בְּתוֹכוֹ שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב מַעֲשֵׂה אֹרֵג כְּפִי תַחְרָא יִהְיֶה לּוֹ לֹא יִקָּרֵעַ:
Its opening at the top: Heb. פִי רֹאשׁוֹ The opening of the robe at its top; that is the opening of the collar.   והיה פי ראשו: פי המעיל שבגבהו הוא פתיחת בית הצואר:
shall be turned inward: Heb. בְּתוֹכוֹ, folded inward. As the Targum [Onkelos] renders: כָּפִיל לְגַוִּהּ, folded inward, so that its fold should be a border for it. It was woven, not [sewn] with a needle.   בתוכו: כתרגומו כפיל לגויה, כפול לתוכו להיות לו לשפה כפילתו, והיה מעשה אורג ולא במחט:
like the opening of a coat of armor: We learn [here] that their coats of armor had the opening folded inward [i.e., like a coat of mail].   כפי תחרא: למדנו שהשריונים שלהם פיהם כפול לתוכן:
it shall not be torn: [I.e.,] in order that it would not be torn, and the one who tears it transgresses a negative commandment, for this is [counted] in the number of the negative commandments in the Torah. Likewise, “and the choshen will not move” (verse 28), and likewise, “they shall not be removed from it” (Exod. 25:15), mentioned regarding the poles of the ark. -[from Yoma 72a]   לא יקרע: כדי שלא יקרע, והקורעו עובר בלאו, שזה ממנין לאוין שבתורה, וכן (פסוק כח) ולא יזח החשן, וכן (שמות כה טו) לא יסורו ממנו. הנאמר בבדי הארון:
33. And on its bottom hem you shall make pomegranates of blue, purple, and crimson wool, on its bottom hem all around, and golden bells in their midst all around.   לג. וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמֹּנֵי תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי עַל שׁוּלָיו סָבִיב וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב:
pomegranates: They were round and hollow, like a sort of pomegranate, shaped like hens’ eggs.   רמוני: עגולים וחלולים היו כמין רמונים העשויים כביצת תרנגולת:
and golden bells: Heb. וּפַּעִמֹנֵי זָהָב. [Golden] bells with the clappers inside them.   ופעמוני זהב: זגין עם ענבלין שבתוכם:
in their midst all around: [I.e.,] between them all around. [Meaning] between two pomegranates, one bell was attached and suspended on the bottom hem of the robe.   בתוכם סביב: ביניהם סביב, בין שני רמונים פעמון אחד דבוק ותלוי בשולי המעיל:
34. A golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, on the bottom hem of the robe, all around.   לד. פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב:
A golden bell and a pomegranate: A golden bell and a pomegranate beside it.   פעמון זהב ורמון פעמון זהב ורמון: אצלו:
35. It shall be on Aaron when he performs the service, and its sound shall be heard when he enters the Holy before the Lord and when he leaves, so that he will not die.   לה. וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי יְהֹוָה וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת:
so that he will not die: From the negative you deduce the positive. If he has them [the garments], he will not be liable to death, but if he enters [when he is] lacking one of these garments, he is liable to death by the hands of Heaven. -[from Tanchuma Buber, Acharei 7]   ולא ימות: מכלל לאו אתה שומע הן, אם יהיו לו לא יתחייב מיתה, הא אם יכנס מחוסר אחד מן הבגדים הללו חייב מיתה בידי שמים:
36. And you shall make a showplate of pure gold, and you shall engrave upon it like the engraving of a seal: Holy to the Lord."   לו. וְעָשִׂיתָ צּיץ זָהָב טָהוֹר וּפִתַּחְתָּ עָלָיו פִּתּוּחֵי חֹתָם קֹדֶשׁ לַיהֹוָה:
a showplate: It was like a sort of golden plate, two fingerbreadths wide, encircling the forehead from ear to ear. -[from Shab. 63b]   ציץ: כמין טס של זהב היה, רוחב שתי אצבעות, מקיף על המצח מאוזן לאוזן:
37. And you shall place it upon a cord of blue wool and it shall go over the cap, and it shall be opposite the front side of the cap.   לז. וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה עַל הַמִּצְנָפֶת אֶל מוּל פְּנֵי הַמִּצְנֶפֶת יִהְיֶה:
upon a cord of blue wool: But elsewhere, it says: “And they placed upon it a cord of blue wool” (Exod. 39:31). Moreover, here it is written: “and it shall go over the cap,” whereas below it says: “It shall be upon Aaron’s forehead.” (verse 38). [A clue to the solution is] in [tractate] Shechitath Kodashim (Zev. 19a) [where] we learn: “His hair was visible between the showplate and the cap, where he would place the tefillin.” [Thus] we learn that the cap was above, on the crown of the head, and it was not deep [enough] for the entire head up to the forehead to fit into it. The showplate was below [the cap], and the cords were in holes and hanging on it at its two ends and in its center. [Thus, there were] six [cords] in these three places: [one] cord on top, one from outside, and one from inside opposite it. He tied the three ends from behind the nape of his neck. Thus, the combination of the length of the plate and the cords of its ends encircled the crown. The middle cord, which was on his head, was tied with the ends of the two [other cords], and it passed along the surface of the width of the head from above. Thus, it is was like a sort of hat. Concerning the middle cord it says: “and it shall go over the cap.” He would place the showplate on his head like a sort of hat over the cap, and the middle cord would hold it so that it would not fall, and the plate was suspended opposite his forehead. [Thus,] all the verses are explained: the cord was on the showplate, the showplate on the cord, and the cord was on the cap from above.   על פתיל תכלת: ובמקום אחר הוא אומר (שמות לט לא) ויתנו עליו פתיל תכלת, ועוד כתיב כאן והיה על המצנפת, ולמטה הוא אומר (פסוק לח) והיה על מצח אהרן, ובשחיטת קדשים שנינו (זבחים יט א) שערו היה נראה בין ציץ למצנפת, ששם מניח תפילין, למדנו שהמצנפת למעלה בגובה הראש ואינה עמוקה ליכנס בה כל הראש עד המצח, והציץ מלמטה, והפתילים היו בנקבים ותלויין בו בשני ראשים ובאמצעיתו ששה בשלושה מקומות הללו, פתיל מלמעלה, אחד מבחוץ, ואחד מבפנים כנגדו, וקושר ראשי הפתילים מאחורי העורף שלשתן, ונמצאו בין אורך הטס ופתילי ראשיו מקיפין את הקדקד, ופתיל האמצעי שבראשו קשור עם ראשי השנים, הולך על פני רוחב הראש מלמעלה, ונמצא עשוי כמין כובע, ועל פתיל האמצעי הוא אומר והיה על המצנפת, והיה נותן הציץ על ראשו כמין כובע על המצנפת, והפתיל האמצעי מחזיקו שאינו נופל, והטס תלוי כנגד מצחו, וניתקיימו כל המקראות פתיל על הציץ, וציץ על הפתיל, והפתיל על המצנפת מלמעלה:
38. It shall be upon Aaron's forehead, and Aaron shall bear the iniquity of the holy things that the children of Israel sanctify, for all their holy gifts. It shall be upon his forehead constantly to make them favorable before the Lord.   לח. וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת עֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכָל מַתְּנֹת קָדְשֵׁיהֶם וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי יְהֹוָה:
and Aaron shall bear: Heb. וְנָשָׂא [This is] an expression of forgiveness. Nevertheless, it does not move from its apparent [literal] meaning. Aaron shall indeed bear the burden of iniquity; thereby, it [the iniquity] is removed from the holy things.   ונשא אהרן: לשון סליחה, ואף על פי כן אינו זז ממשמעו, אהרן נושא את המשא של עון, נמצא מסולק העון מן הקדשים:
the iniquity of the holy things: to appease [God] for the blood and the fat [of the sacrifices] that were offered up in [a state of] uncleanness, as we learned: Which iniquity does he bear? If [it is] the iniquity of פִּגּוּל, it was already said: “it will not be accepted” (Lev. 19:7). [I.e., if the one who performed the sacrificial service intended to partake of the flesh outside the area designated for this sacrifice, the sacrifice is rendered פִּגּוּל, meaning an abominable thing. It consequently may not be eaten or offered up. The showplate on the Kohen Gadol’s forehead does not make the פִּגּוּל acceptable.] If [it is] the iniquity of נוֹתָר, [i.e.,] leftover sacrificial flesh, it was already said: “it will not be credited” (Lev. 7:18). [I.e., if the one who performed the sacrificial service intended to partake of the flesh after the time allotted for eating the flesh of this sacrifice, it is disqualified, and the showplate does not render it acceptable. Likewise,] we cannot say that it will atone for the iniquity of the kohen who offered up the sacrifice while unclean, for it says [here]: “the iniquity of the holy things,” not the iniquity of those who offer them up. Consequently, it does not appease except to render the sacrifice acceptable. -[from Men. 25a]   את עון הקדשים: לרצות על הדם ועל החלב שקרבו בטומאה, כמו ששנינו (פסחים טז א) אי זה עון הוא נושא, אם עון פיגול, הרי כבר נאמר (ויקרא יט ז) לא ירצה, ואם עון נותר, הרי נאמר (ויקרא ז יח) לא יחשב, ואין לומר שיכפר על עון הכהן שהקריב טמא, שהרי עון הקדשים נאמר, ולא עון המקריבים, הא אינו מרצה אלא להכשיר הקרבן:
It shall be upon his forehead constantly: It is impossible to say that it should always be on his forehead, for it was not on him except at the time of the service. But [it means that] it will always make them [the sacrifices] favorable Even when it is not on his forehead, namely if the Kohen Gadol was not ministering at that time. Now, according to the one who says that [only] when it was on his forehead it appeased [and made the sacrifices acceptable], and otherwise, it did not appease, “upon his forehead constantly” is interpreted to mean that he must touch it [the showplate] while it is upon his forehead, so that he would not take his mind off it. -[from Yoma 7b]   והיה על מצחו תמיד: אי אפשר לומר שיהא על מצחו תמיד, שהרי אינו עליו אלא בשעת העבודה, אלא תמיד לרצות להם, אפילו אינו על מצחו, שלא היה כהן גדול עובד באותה שעה. ולדברי האומר (יומא ז ב) עודהו על מצחו מכפר ומרצה, ואם לאו אינו מרצה, נדרש על מצחו תמיד, מלמד שמשמש בו בעודו על מצחו, שלא יסיח דעתו ממנו:
39. You shall make the linen tunic of checker work, and you shall make a linen cap; and you shall make a sash of embroidery work.   לט. וְשִׁבַּצְתָּ הַכְּתֹנֶת שֵׁשׁ וְעָשִׂיתָ מִצְנֶפֶת שֵׁשׁ וְאַבְנֵט תַּעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה רֹקֵם:
You shall make…of checker work: Make them [the tunics] of boxes, and all of them [shall be made] of linen.   ושבצת: עשה אותה משבצות משבצות, וכולה של שש:
40. For Aaron's sons you shall make tunics and make them sashes, and you shall make them high hats for honor and glory.   מ. וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת:
For Aaron’s sons you shall make tunics: These four garments and no more: a tunic, a sash, the hats, which are [the same as] the cap, and the pants written below (verse 42) for all of them.   ולבני אהרן תעשה כתנת: ארבעה בגדים הללו ולא יותר כתונת, ואבנט, ומגבעות היא מצנפת, ומכנסים הכתובים למטה בפרשה (פסוק מב):
41. With these you shall clothe Aaron, your brother, and his sons along with him, and you shall anoint them and invest them with full authority and sanctify them so that they may serve Me [as kohanim].   מא. וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָם אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ וּמָשַׁחְתָּ אֹתָם וּמִלֵּאתָ אֶת יָדָם וְקִדַּשְׁתָּ אֹתָם וְכִהֲנוּ לִי:
With these you shall clothe Aaron: [I.e., with] those [garments] stated in connection with Aaron: a choshen, an ephod, a robe, a checker work tunic, a cap, a sash, a showplate, and pants mentioned further on in connection with them all.   והלבשת אתם את אהרן: אותם האמורים באהרן חשן ואפוד ומעיל וכתונת תשבץ, מצנפת ואבנט וציץ ומכנסים, הכתובים למטה בכולם:
and his sons along with him: [with] those [garments] mentioned in connection with them.   ואת בניו אתו: אותם הכתובים בהם:
and you shall anoint them: [i.e.,] Aaron and his sons, with the anointing oil.   ומשחת אותם: את אהרן ואת בניו בשמן המשחה:
and invest them with full authority: Heb. וּמִלֵאתָ אֶת-יָדָם, [lit., and you shall fill their hands.] Every [mention of] “filling of the hands” is an expression of initiation. When he [a person] begins something [such as a position] that he will be in possession of from that day on [it is referred to as “filling” a position]. In Old French, when they appoint a person to be in charge of something, the ruler puts in his hand a leather glove, called guanto [gant in modern French], and thereby he grants him authority over the matter. They call this transmission revestir, invest, transmit [this glove], and this is the [expression] “filling of the hands.”   ומלאת את ידם: כל מלוי ידים לשון חנוך, כשהוא נכנס לדבר להיות מוחזק בו מאותו יום והלאה הוא מלוי, ובלשון לעז כשממנין אדם על פקידת דבר, נותן השליט בידו בית יד של עור שקורין גנ"ט בלעז [כפפה], ועל ידו הוא מחזיקו בדבר, וקורין לאותו מסירה ריוישטי"ר בלעז [להסמיך] והוא מלוי ידים:
42. And make for them linen pants to cover the flesh of [their] nakedness; they shall reach from the waist down to the thighs.   מב. וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה מִמָּתְנַיִם וְעַד יְרֵכַיִם יִהְיוּ:
And make for them: For Aaron and for his sons.   ועשה להם: לאהרן ולבניו:
linen pants: Thus [we have] eight garments for the Kohen Gadol and four for the ordinary kohen.   מכנסי בד: הרי שמונה בגדים לכהן גדול, וארבעה לכהן הדיוט:
43. They shall be worn by Aaron and by his sons when they enter the Tent of Meeting or when they approach the altar to serve in the Holy, so they will not bear iniquity and die. It shall be a perpetual statute for him and for his descendants after him.   מג. וְהָיוּ עַל אַהֲרֹן וְעַל בָּנָיו בְּבֹאָם | אֶל אֹהֶל מוֹעֵד אוֹ בְגִשְׁתָּם אֶל הַמִּזְבֵּחַ לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וְלֹא יִשְׂאוּ עָוֹן וָמֵתוּ חֻקַּת עוֹלָם לוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו:
They shall be worn by Aaron: All these garments [shall be] worn by Aaron, [i.e.,] those that are appropriate for him.   והיו על אהרן: כל הבגדים האלה על אהרן הראויין לו:
and by his sons: those mentioned in connection with them.   ועל בניו: האמורים בהם:
when they enter the Tent of Meeting: To the Temple [proper], and so to the Mishkan.   בבואם אל אוהל מועד: להיכל, וכן למשכן:
and die: while lacking [the proper] garments is liable to death [by the hands of Heaven]. -[from Tanchuma, Acharei Moth 6]   ומתו: הא למדת, שהמשמש מחוסר בגדים במיתה:
a perpetual statute for him: Wherever it says חֻקַתעוֹלָם, “a perpetual statute,” it means a decree that is [in effect] immediately and for [future] generations [as well]. [This statute is] to make invalid [the sacrifice if any requirement is missing]. -[See Men. 19a.]   חקת עולם לו: כל מקום שנאמר חקת עולם, הוא גזירה מיד ולדורות, לעכב בו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG