Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 24

Shemot - Exodus - Chapter 24

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 24

1. And to Moses He said, "Come up to the Lord, you and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy of the elders of Israel, and prostrate yourselves from afar.   א. וְאֶל משֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל יְהֹוָה אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק:
And to Moses He said, “Come up…: ” This section was [actually] said before the Ten Commandments [were given] (Mechilta 19:10). On the fourth of Sivan, “Come up” was said to him [Moses]. [Midrash Lekach Tov, based on Mechilta and Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai on Exod. 19:10, Shab. 88a] See also Midrash Hagadol on this.   ואל משה אמר עלה: פרשה זו נאמרה קודם עשרת הדברות, ובארבעה בסיון נאמר לו עלה:
2. And Moses alone shall approach the Lord but they shall not approach, and the people shall not ascend with him."   ב. וְנִגַּשׁ משֶׁה לְבַדּוֹ אֶל יְהֹוָה וְהֵם לֹא יִגָּשׁוּ וְהָעָם לֹא יַעֲלוּ עִמּוֹ:
And Moses alone shall approach: to the opaque darkness. -[Midrash Lekach Tov]   ונגש משה לבדו: אל הערפל:
3. So Moses came and told the people all the words of the Lord and all the ordinances, and all the people answered in unison and said, "All the words that the Lord has spoken we will do."   ג. וַיָּבֹא משֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה נַעֲשֶׂה:
So Moses came and told the people: on that day.   ויבא משה ויספר לעם: בו ביום:
all the words of the Lord: The commandments of separation [of the men from the women] and setting boundaries [around the mountain so that people would not cross].   את כל דברי ה': מצות פרישה והגבלה:
and all the ordinances: The seven commandments that the Noachides were commanded [to observe], in addition to [keeping] the Sabbath, honoring one’s father and mother, [the laws of] the red cow, and laws of jurisprudence, which were given to them in Marah. -[Mechilta on Exod. 19:10, Sanh. 56b] [Since this was before the giving of the Torah, there were only these commandments and ordinances.]   ואת כל המשפטים: שבע מצות שנצטוו בני נח. ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדומה ודינין שניתנו להם במרה:
4. And Moses wrote all the words of the Lord, and he arose early in the morning and built an altar at the foot of the mountain and twelve monuments for the twelve tribes of Israel.   ד. וַיִּכְתֹּב משֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי יְהֹוָה וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל:
And Moses wrote: [the Torah’s text] from “In the beginning” (Gen 1:1), until the giving of the Torah. He [also] wrote the commandments that they were commanded in Marah. [Again, since all this took place before the giving of the Torah, Moses could write only up to that point.]   ויכתב משה: מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצות שנצטוו במרה:
and he arose early in the morning: on the fifth of Sivan. -[From Mechilta on Exod. 19: 10, Shab. 88a]   וישכם בבקר: בחמשה בסיון:
5. And he sent the youths of the children of Israel, and they offered up burnt offerings, and they slaughtered peace offerings to the Lord, bulls.   ה. וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַיהֹוָה פָּרִים:
the youths: Heb. נַעִרֵי, the firstborn. -[From targumim, Zev. 115b, Num. Rabbah 4:8]   את נערי: הבכורות:
6. And Moses took half the blood and put it into the basins, and half the blood he cast onto the altar.   ו. וַיִּקַּח משֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ:
And Moses took half the blood: Who [first] divided it [exactly in half]? An angel came and divided it. -[From Lev. Rabbah 6:5]   ויקח משה חצי הדם: מי חלקו, מלאך בא וחלקו:
in the basins: Two basins, one for half the blood of the burnt offering and one for half the blood of the peace offering, [in order] to sprinkle them on the people. From here our Sages learned that our ancestors entered the covenant with circumcision, immersion [in a mikvah], and the sprinkling of the blood [of the sacrifice on the altar], for there is no sprinkling [of blood on a person] without immersion [preceding it]. -[From Yev. 46b, Kreis. 9b]   באגנות: שני אגנות אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם. ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והרצאת דמים שאין הזאה בלא טבילה:
7. And he took the Book of the Covenant and read it within the hearing of the people, and they said, "All that the Lord spoke we will do and we will hear."   ז. וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע:
the Book of the Covenant: from “In the beginning” (Gen 1:1) until the giving of the Torah, and he [also wrote] the commandments that they were commanded in Marah. -[From Mechilta, Exod. 19: 10]   ספר הברית: מבראשית ועד מתן תורה ומצות שנצטוו במרה:
8. And Moses took the blood and sprinkled [it] on the people, and he said, "Behold the blood of the covenant, which the Lord has formed with you concerning these words."   ח. וַיִּקַּח משֶׁה אֶת הַדָּם וַיִּזְרֹק עַל הָעָם וַיֹּאמֶר הִנֵּה דַם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהֹוָה עִמָּכֶם עַל כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה:
and sprinkled [it]: Heb. וַיִזְרֹק, an expression of sprinkling, and the Targum renders: and sprinkled it on the altar to atone for the people.   ויזרק: ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא:
9. And Moses and Aaron, Nadab and Abihu, and seventy of the elders of Israel ascended,   ט. וַיַּעַל משֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
10. and they perceived the God of Israel, and beneath His feet was like the forming of a sapphire brick and like the appearance of the heavens for clarity.   י. וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר:
and they perceived the God of Israel: They gazed and peered and [because of this] were doomed to die, but the Holy One, blessed is He, did not want to disturb the rejoicing of [this moment of the giving of] the Torah. So He waited for Nadab and Abihu [i.e., to kill them,] until the day of the dedication of the Mishkan, and for [destroying] the elders until [the following incident:] “And the people were as if seeking complaints… and a fire of the Lord broke out against them and devoured at the edge (בִּקְצֵה) of the camp” (Num. 11:1). [בִקְצֵה denotes] the officers (בִקְצִינִים) of the camp [i.e., the elders]. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16]   ויראו את אלהי ישראל: נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן, ולזקנים עד, (במדבר יא א) ויהי העם כמתאוננים וגו' ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה, בקצינים שבמחנה:
like the forming of a sapphire brick: that was before Him at the time of the bondage, to remember Israel’s straits [i.e.,] that they were enslaved in the making of bricks. -[From Lev. Rabbah 23:8]   כמעשה לבנת הספיר: היא היתה לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל, שהיו משועבדים במעשה לבנים:
and like the appearance of the heavens for clarity: Since they were [finally] redeemed, there was light and joy before Him. -[From Lev. Rabbah 23:8]   וכעצם השמים לטהר: משנגאלו היה אור וחדוה לפניו:
and like the appearance: Heb. וּכְעֶצֶם, as the Targum (Onkelos) renders וּכְמֶחֱזֵי : an expression meaning appearance.   וכעצם: כתרגומו, לשון מראה:
for clarity: Heb. לָטֹהַר, an expression meaning clear and unclouded. -[From Lev. Rabbah 23:8] I.e., during the bondage of the Israelites, the sapphire brick clouded the heavens, but after the Exodus, the heavens became clear and not a cloud was in sight. -[Lev. Rabbah 23:8]   לטהר: לשון ברור וצלול:
11. And upon the nobles of the children of Israel He did not lay His hand, and they perceived God, and they ate and drank.   יא. וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ:
And upon the nobles: They are Nadab and Abihu and the elders. -[From Midrash Tanchuma Beha’alothecha 16]   ואל אצילי: הם נדב ואביהוא והזקנים:
He did not lay His hand: This indicates that they deserved that a hand be laid upon them.   לא שלח ידו: מכלל שהיו ראוים להשתלח בהם יד:
and they perceived God: They gazed at Him with levity, while [they were] eating and drinking. So is the [interpretation of] Midrash Tanchuma (Beha’alothecha 16). Onkelos, however, did not render [this clause] in this manner. אִצִילֵי means great ones, like [in the phrases:] “and from its nobles (וּמֵאִצִילֶיהָ) I called you” (Isa. 41:9); “and He magnified (וַיָּאצֶל) some of the spirit” (Num. 11:25); “six large cubits (אַצִּילָה) ” (Ezek. 41:8).   ויחזו את הא-להים: היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומא. ואונקלוס לא תרגם כן. אצילי לשון גדולים, כמו (ישעיה מא ט) ומאציליה קראתיך, (במדבר יא כה) ויאצל מן הרוח, (יחזקאל מא ח) שש אמות אצילה:
12. And the Lord said to Moses, "Come up to Me to the mountain and remain there, and I will give you the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them."   יב. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם:
And the Lord said to Moses: After the giving of the Torah.   ויאמר ה' אל משה: לאחר מתן תורה:
Come up to Me to the mountain and remain there: for forty days.   עלה אלי ההרה והיה שם: ארבעים יום:
the stone tablets, the Law and the commandments, which I have written to instruct them: All 613 mitzvoth are included in the Ten Commandments. In the “Azharoth” that he composed for each commandment [of the Ten], Rabbenu Saadiah [Goan] explained the mitzvoth dependent upon it [each commandment]. [from Jonathan, Num. Rabbah 13:16]   את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם: כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן, ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצות התלויות בו:
13. So Moses and Joshua, his servant, arose, and Moses ascended to the mount of God.   יג. וַיָּקָם משֶׁה וִיהוֹשֻׁעַ מְשָׁרְתוֹ וַיַּעַל משֶׁה אֶל הַר הָאֱלֹהִים:
So Moses and Joshua, his servant, arose: I do not know what business Joshua had here, but I would say that the disciple [Joshua] escorted his mentor [Moses] until the place of the limits of the boundaries of the mountain, for he was not permitted to go past that point. From there Moses alone ascended to the mountain of God. Joshua pitched his tent and waited there for forty days. So we find that when Moses descended, “Joshua heard the voice of the people as they shouted” (Exod. 32:17). We learn [from there] that Joshua was not with them.   ויקם משה ויהושע משרתו: לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן. ואומר אני, שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר, שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר הא-להים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל ארבעים יום, שכן מצינו, כשירד משה (לקמן לב יז) וישמע יהושע את קול העם ברעה, למדנו שלא היה יהושע עמהם:
14. And to the elders he said, "Wait for us here until we return to you, and here Aaron and Hur are with you; whoever has a case, let him go to them."   יד. וְאֶל הַזְּקֵנִים אָמַר שְׁבוּ לָנוּ בָזֶה עַד אֲשֶׁר נָשׁוּב אֲלֵיכֶם וְהִנֵּה אַהֲרֹן וְחוּר עִמָּכֶם מִי בַעַל דְּבָרִים יִגַּשׁ אֲלֵהֶם:
And to the elders he said: upon his departure from the camp.   ואל הזקנים אמר: בצאתו מן המחנה:
Wait for us here: Wait here with the rest of the people in the camp [so that you will] be ready to judge each person’s quarrel.   שבו לנו בזה: והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה להיות נכונים לשפוט לכל איש ריבו:
Hur: He was Miriam’s son, and his father was Caleb the son of Jephunneh, as it is said: “and Caleb took to himself Ephrath, and she bore to him Hur” (I Chron. 2:19). Ephrath was Miriam, as is stated in Sotah (11b).   חור: בנה של מרים היה, ואביו כלב בן יפנה, שנאמר (דברי הימים א' ב יט) ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור. אפרת זו מרים, כדאיתא בסוטה (יא ב):
whoever has a case: lit., whoever is a master of words, whoever has litigation. -[From targumim]   מי בעל דברים: מי שיש לו דין:
15. And Moses went up to the mountain, and the cloud covered the mountain.   טו. וַיַּעַל משֶׁה אֶל הָהָר וַיְכַס הֶעָנָן אֶת הָהָר:
16. And the glory of the Lord rested on Mount Sinai, and the cloud covered it for six days, and He called to Moses on the seventh day from within the cloud.   טז. וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי וַיְכַסֵּהוּ הֶעָנָן שֵׁשֶׁת יָמִים וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן:
and the cloud covered it: Our Sages disagree on the matter. Some say that these are the six days from the New Moon [until Shavuoth, the day of the giving of the Torah -(old Rashi)].   ויכסהו הענן: רבותינו חולקין בדבר. יש מהם אומרים אלו ששה ימים שמראש חודש עד עצרת יום מתן תורה:
and the cloud covered it: The mountain.   ויכסהו הענן: להר:
and He called to Moses on the seventh day: to say the Ten Commandments, and [in fact] Moses and all Israel were standing [and listening to the Ten Commandments], but the text bestowed honor upon Moses [by mentioning only him]. Others say that the cloud covered Moses for six days after the Ten Commandments [were given], and they [these days] were at the beginning of the forty days that Moses ascended to receive the tablets (Yoma 4a). It teaches you that whoever enters the camp of the Shechinah requires six days separation [seclusion from society] (Yoma 3b).   ויקרא אל משה ביום השביעי: לומר עשרת הדברות, ומשה וכל בני ישראל עומדים, אלא שחלק הכתוב כבוד למשה, ויש אומרים ויכסהו הענן למשה ששה ימים לאחר עשרת הדברות, והם היו בתחלת ארבעים יום שעלה משה לקבל הלוחות, ולמדך, שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה ימים:
17. And the appearance of the glory of the Lord was like a consuming fire atop the mountain, before the eyes of the children of Israel.   יז. וּמַרְאֵה כְּבוֹד יְהֹוָה כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
18. And Moses came within the cloud, and he went up to the mountain, and Moses was upon the mountain forty days and forty nights.   יח. וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה:
within the cloud: This cloud was a kind of smoke, and the Holy One, blessed is He, made a path (another version A canopy) within it. -[From Yoma 4b]   בתוך הענן: ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל [חופה] בתוכו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG