Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 19

Shemot - Exodus - Chapter 19

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 19

1. In the third month of the children of Israel's departure from Egypt, on this day they arrived in the desert of Sinai.   א. בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:
on this day: On the New Moon (Mechilta, Shab. 86b). It could have said only, “on that day.” What is the meaning of "on this day"? That the words of the Torah shall be new to you, as if they were given just today. — [from Tanchuma Buber, p. 73]   ביום הזה: בראש חודש. לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא, מהו ביום הזה, שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאלו היום נתנו:
2. They journeyed from Rephidim, and they arrived in the desert of Sinai, and they encamped in the desert, and Israel encamped there opposite the mountain.   ב. וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר:
They journeyed from Rephidim: Why did [Scripture] have to repeat and explain from where they had journeyed? Did it not already state (Exod. 17:1) that they were encamped in Rephidim? It is known that they journeyed from there. But [it is repeated] to compare their journey from Rephidim to their arrival in the Sinai desert. Just as their arrival in the Sinai desert was with repentance, so was their journey from Rephidim with repentance. — [from Mechilta]   ויסעו מרפידים: למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו, והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו, אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני, מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה:
and Israel encamped there: Heb. וַיִחַן, [the singular form, denoting that they encamped there] as one man with one heart, but all the other encampments were [divided] with complaints and with strife. — [from Mechilta]   ויחן שם ישראל: כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת:
opposite the mountain: [This means] to its east. And wherever you find [the word] “opposite (נֶגֶד),” it means facing the eastern side. — [from Mechilta] [This signifies that they were facing west, toward the eastern side of Mount Sinai.]   נגד ההר: למזרחו, וכל מקום שאתה מוצא נגד, פנים למזרח:
3. Moses ascended to God, and the Lord called to him from the mountain, saying, "So shall you say to the house of Jacob and tell the sons of Israel,   ג. וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו יְהוָֹה מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
Moses ascended: on the second day (Shab. 86a), and all his ascents were early in the morning, as it is said: “And Moses arose early in the morning” (Exod. 34:4).   ומשה עלה: ביום השני. וכל עליותיו בהשכמה היו, שנאמר (שמות לד ד) וישכם משה בבקר:
So shall you say: With this language and in this order. — [from Mechilta]   כה תאמר: בלשון הזה וכסדר הזה:
to the house of Jacob: These are the women. Say it to them in a gentle language. — [from Mechilta]   לבית יעקב: אלו הנשים, תאמר להן בלשון רכה:
and tell the sons of Israel: The punishments and the details [of the laws] explain to the males, things that are as harsh as wormwood. -[Mechilta, Shab. 87a]   ותגיד לבני ישראל: עונשין ודקדוקין פרש לזכרים. דברים הקשין כגידין:
4. You have seen what I did to the Egyptians, and [how] I bore you on eagles' wings, and I brought you to Me.   ד. אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי:
You have seen: This is not a tradition that you have. I am not sending you this [message] with words; I am not calling witnesses to testify before you, but you [yourselves] have seen what I did to the Egyptians. They were liable to Me for many sins before they attacked you, but I did not exact retribution from them except through you. — [from Mechilta]   אתם ראיתם: לא מסורת היא בידכם, ולא בדברים אני משגר לכם, לא בעדים אני מעיד עליכם, אלא אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים, על כמה עבירות היו חייבין לי קודם שנזדווגו לכם, ולא נפרעתי מהם אלא על ידכם:
and [how] I bore you: Heb. וָאֶשָׂא. This is [alluding to] the day that the Israelites came to Rameses-because the Israelites were scattered throughout the land of Goshen. And in a short time, when they came to start on their journey and leave, they all gathered in Rameses (Mechilta). Onkelos, however, rendered וָאֶשָׂא as וְאַטָלִיתיַתְכוֹן, and I caused you to travel, like וָאַסִּיעַ אֶתְכֶם He [Onkelos] amended [the translation of] the passage in a way respectful to the One above.   ואשא אתכם: זה יום שבאו ישראל לרעמסס, שהיו ישראל מפוזרין בכל ארץ גושן, ולשעה קלה כשבאו ליסע ולצאת נקבצו כלם לרעמסס. ואונקלוס תרגם ואשא, ונטלית יתכון, כמו ואסיע אתכם, תיקן את הדבר דרך כבוד למעלה:
on eagles’ wings: Like an eagle, which carries its young on its wings, for all other birds place their young between their feet since they fear another bird flying above them. The eagle, however, fears only man, lest he shoot an arrow at it, because no other bird flies above it. Therefore, it places them [its young] on its wings. It says, “Rather the arrow pierce me and not my children.” I [God] too did that: “Then the angel of God…moved, …And he came between the camp of Egypt, etc.” (Exod. 14:19, 20), and the Egyptians shot arrows and catapult stones, and the cloud absorbed them. — [from Mechilta]   על כנפי נשרים: כנשר הנושא גוזליו על כנפיו, שכל שאר העופות נותנים את בניהם בין רגליהם, לפי שמתיראין מעוף אחר שפורח על גביהם, אבל הנשר הזה אינו מתירא אלא מן האדם, שמא יזרוק בו חץ, לפי שאין עוף אחר פורח על גביו, לכך נותנן על כנפיו, אומר מוטב יכנס החץ בי, ולא בבני. אף אני עשיתי כן, (שמות יד יט) ויסע מלאך הא-להים וגו' (שם כ) ויבא בין מחנה מצרים וגו', והיו מצרים זורקים חצים ואבני בליסטראות והענן מקבלם:
and I brought you to Me: As the Targum [Onkelos renders: and I brought you near to My service]. [This is to avoid ascribing corporeality to God.]   ואבא אתכם אלי: כתרגומו:
5. And now, if you obey Me and keep My covenant, you shall be to Me a treasure out of all peoples, for Mine is the entire earth.   ה. וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ:
And now: If now you accept upon yourselves [the yoke of the commandments], it will be pleasant for you in the future, since all beginnings are difficult. — [from Mechilta]   ועתה: אם עתה תקבלו עליכם יערב לכם מכאן ואילך, שכל התחלות קשות:
and keep My covenant: which I will make with you concerning the observance of the Torah.   ושמרתם את בריתי: שאכרות עמכם על שמירת התורה:
a treasure: Heb. סְגֻלִֵֶַָָָּה, a beloved treasure, like “and the treasures (וּסְגְלִֵּת) of the kings” (Eccl. 2:8), [i.e., like] costly vessels and precious stones, which kings store away. So will you be [more of] a treasure to Me than the other nations (Mechilta). Now don’t think (lit., and do not say) that you alone are Mine, and [that] I have no others besides you. So what else do I have, that [My] love for you should be made evident? For the whole earth is Mine, but they [the other nations] mean nothing to Me.   סגלה: אוצר חביב, כמו (קהלת ב ח) וסגלת מלכים, כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם. כך אתם תהיו לי סגולה משאר אומות, ולא תאמרו אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חבתכם נכרת:
For the whole earth is Mine: but they [the other nations] mean nothing to Me.   כי לי כל הארץ: והם בעיני ולפני לכלום:
6. And you shall be to Me a kingdom of princes and a holy nation.' These are the words that you shall speak to the children of Israel."   ו. וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל:
And you shall be to Me a kingdom of princes: Heb., מַמְלֶכֶתכֹּהִנִים, princes, as it is said: “and David’s sons were chief officers (כֹּהִנִים)” (II Sam. 8:18). -[from Mechilta]   ואתם תהיו לי ממלכת כהנים: שרים כמה דאת אמר (שמואל ב' ח יח) ובני דוד כהנים היו:
These are the words: No less and no more. — [from Mechilta]   אלה הדברים: לא פחות ולא יותר:
7. Moses came and summoned the elders of Israel and placed before them all these words that the Lord had commanded him.   ז. וַיָּבֹא משֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָֹה:
8. And all the people replied in unison and said, "All that the Lord has spoken we shall do!" and Moses took the words of the people back to the Lord.   ח. וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָֹה נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
and Moses took the words of the people back…: on the next day, which was the third day, for he ascended early in the morning (Shab. 86a). Did Moses [really] have to [bring back to God an] answer? Rather, the text comes to teach you etiquette from Moses-he did not say, “Since He Who sent me knows, I do not have to reply.” -[from Mechilta]   וישב משה את דברי העם וגו': ביום המחרת, שהוא יום שלישי, שהרי בהשכמה עלה. וכי צריך היה משה להשיב, אלא בא הכתוב ללמדך דרך ארץ ממשה שלא אמר, הואיל ויודע מי ששלחני, איני צריך להשיב:
9. And the Lord said to Moses, "Behold, I am coming to you in the thickness of the cloud, in order that the people hear when I speak to you, and they will also believe in you forever." And Moses relayed the words of the people to the Lord.   ט. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְהוָֹה:
in the thickness of the cloud: Heb. בְּעַב הֶעָנָן, in the thickness of the cloud, and that is the opaque darkness (עִרָפֶל) [mentioned in Exod. 20:18]. — [from Mechilta]   בעב הענן: במעבה הענן וזהו ערפל:
and…in you forever: Also in the prophets who will follow you. — [from Mechilta]   וגם בך: גם בנביאים הבאים אחריך:
And Moses relayed, etc: on the following day, which was the fourth day of the month. — [from Jonathan]   ויגד משה וגו': ביום המחרת שהוא רביעי לחודש:
the words of the people, etc.: [Namely] a response to this statement I have heard from them [the Israelites], that they want to hear [directly] from You. [They maintain that] there is no comparison between one who hears [a message] from the mouth of the messenger and one who hears [it] from the mouth of the king [himself]. [They say,] “We want to see our King!” -[from Mechilta]   את דברי העם וגו': תשובה על דבר זה שמעתי מהם שרצונם לשמוע ממך אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך, רצוננו לראות את מלכנו:
10. And the Lord said to Moses, "Go to the people and prepare them today and tomorrow, and they shall wash their garments.   י. וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה לֵךְ אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר וְכִבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:
And the Lord said to Moses: If [it is] true that they compel [Me] to speak with them, go to the people.   ויאמר ה' אל משה: אם כן, שמזקיקין לדבר עמם, לך אל העם:
and prepare them: Heb. וְקִדַָּשְׁךְתָּם, and you shall prepare them (Mechilta), that they should prepare themselves today and tomorrow.   וקדשתם: וזימנתם, שיכינו עצמם היום ומחר:
11. And they shall be prepared for the third day, for on the third day, the Lord will descend before the eyes of all the people upon Mount Sinai.   יא. וְהָיוּ נְכֹנִים לַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי | בַּיּוֹם הַשְּׁלִשִׁי יֵרֵד יְהוָֹה לְעֵינֵי כָל הָעָם עַל הַר סִינָי:
And they shall be prepared: Separated from women. — [from Mechilta]   והיו נכנים: מובדלים מאשה:
for on the third day: which is the sixth of the month, and on the fifth [of the month], Moses built the altar at the foot of the mountain, and the twelve monuments, the entire episode stated in the section of וְאֵלֶה הַמִּשְׁפָּטִים (Exod. 24), but there is no sequence of earlier and later incidents in the Torah. — from Mechilta]   ליום השלישי: שהוא ששה בחדש. ובחמישי בנה משה את המזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה, כל הענין האמור בפרשת ואלה המשפטים, (שמות כד ד) ואין מוקדם ומאוחר בתורה:
before the eyes of all the people: [This] teaches [us] that there were no blind [persons] among them, for they were all cured. — [from Mechilta]   לעיני כל העם: מלמד שלא היה בהם סומא, שנתרפאו כולם:
12. And you shall set boundaries for the people around, saying, Beware of ascending the mountain or touching its edge; whoever touches the mountain shall surely be put to death.'   יב. וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהָר מוֹת יוּמָת:
And you shall set boundaries: Set boundaries for them as a sign that they should not come nearer [to the mountain] than the boundary.   והגבלת: קבע להם תחומין לסימן, שלא יקרבו מן הגבול והלאה:
saying: The boundary says to them, “Beware of going up from here on,” and you shall warn them about it.   לאמר: הגבול אומר להם, השמרו מעלות מכאן והלאה, ואתה תזהירם על כך:
or touching its edge: Even the edge of it.   ונגע בקצהו: אפילו בקצהו:
13. No hand shall touch it, for he shall be stoned or cast down; whether man or beast, he shall not live. When the ram's horn sounds a long, drawn out blast, they may ascend the mountain."   יג. לֹא תִגַּע בּוֹ יָד כִּי סָקוֹל יִסָּקֵל אוֹ יָרֹה יִיָּרֶה אִם בְּהֵמָה אִם אִישׁ לֹא יִחְיֶה בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר:
or cast down: From here [it is derived] that those liable to death by stoning are [first] cast down from the stoning place, which was as high as two heights [of a man]. — [from Sanh. 45a] cast down-Heb. יִיָרֶה, shall be   ירה יירה: מכאן לנסקלין שהם נדחין למטה מבית הסקילה, שהיה גבוה שתי קומות:
cast down: to the earth, like “He cast (יָרָה) into the sea” (Exod. 15:4).   יירה: יושלך למטה לארץ, כמו (שמות טו ד) ירה בים:
When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast: When the ram’s horn sounds a long, drawn-out blast,this is the sign of the Shechinah’s withdrawal and the cessation of the voice [of God]. As soon as the Shechinah withdraws, they are permitted to ascend [the mountain]. — [from Mechilta]   במשך היבל: כשימשוך היובל קול ארוך הוא סימן סלוק שכינה והפסקת הקול, וכיון שנסתלק הם רשאין לעלות:
the ram’s horn: Heb. הַיוֹבֵל. That is a shofar of a ram, for in Arabia, they call a ram “yuvla.” And this shofar was from Isaac’s ram [the ram that Abraham sacrificed instead of Isaac]. (Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 31).   היבל: הוא שופר של איל, שכן בערביא קורין לדכרא יובלא, ושופר של אילו של יצחק היה:
14. So Moses descended from the mountain to the people, and he prepared the people, and they washed their garments.   יד. וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם וַיְקַדֵּשׁ אֶת הָעָם וַיְכַבְּסוּ שִׂמְלֹתָם:
from the mountain to the people: [This] teaches [us] that Moses did not turn to his [own] affairs, but [went directly] from the mountain to the people. — [from Mechilta]   מן ההר אל העם: מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם:
15. He said to the people, "Be ready for three days; do not go near a woman."   טו. וַיֹּאמֶר אֶל הָעָם הֱיוּ נְכֹנִים לִשְׁלשֶׁת יָמִים אַל תִּגְּשׁוּ אֶל אִשָּׁה:
Be ready for three days: For the end of three days. That is the fourth day, for Moses added one day of his own volition. This is the view of Rabbi Jose [who says that the Torah was given on the seventh of Sivan]. According to the one who says that the Ten Commandments were given on the sixth of the month, however, Moses did not add anything, and “for three days” has the same meaning as “for the third day.” [from Shab. 87a]   היו נכנים לשלשת ימים: לסוף שלושה ימים, הוא יום רביעי שהוסיף משה יום אחד מדעתו, כדברי רבי יוסי, ולדברי האומר בששה בחדש ניתנו עשרת הדברות לא הוסיף משה כלום. לשלשת ימים, כמו (פסוק יא) ליום השלישי:
do not go near a woman: [to have intimacy with her] for all these three days [of preparation], in order that the women may immerse themselves on the third day and be pure to receive the Torah. If they have intercourse within the three days, the woman could [involuntarily] emit semen after her immersion and become unclean again. After three days have elapsed [since intercourse], however, the semen has already become putrid and is no longer capable of fertilization, so it is pure from contaminating the [woman] who emits it. — [from Shab. 86a]   אל תגשו אל אשה: כל שלושת ימים הללו כדי שיהו הנשים טובלות ליום השלישי ותהיינה טהורות לקבל תורה שאם ישמשו תוך שלשת ימים, שמא תפלוט האשה שכבת זרע לאחר טבילתה ותחזור ותטמא, אבל מששהתה שלושה ימים כבר הזרע מסריח ואינו ראוי להזריע וטהור מלטמא את הפולטת:
16. It came to pass on the third day when it was morning, that there were thunder claps and lightning flashes, and a thick cloud was upon the mountain, and a very powerful blast of a shofar, and the entire nation that was in the camp shuddered.   טז. וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה:
when it was morning: [This] teaches [us] that He preceded them [on Mount Sinai], which is unconventional for a flesh and blood person to do, [i.e.,] having the teacher wait for the pupil. And so we find in Ezekiel (3:22, 23), “‘Arise, go out to the plain, etc.’ So I arose and went out to the plain, and behold, there the glory of the Lord was standing.” -[from unknown Midrashic source]   בהית הבקר: מלמד שהקדים על ידם מה שאין דרך בשר ודם לעשות כן, שיהא הרב ממתין לתלמיד, וכן מצינו ביחזקאל (יחזקאל ג כב) קום צא אל הבקעה וגו', (שם כג) ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד ה' עומד:
17. Moses brought the people out toward God from the camp, and they stood at the bottom of the mountain.   יז. וַיּוֹצֵא משֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר:
toward God: [This expression] tells [us] that the Shechinah came out toward them like a bridegroom going out toward a bride. This is [the meaning of] what is stated: “The Lord came from Sinai” (Deut. 33:2), and it does not say, “came to Sinai.” -[from Mechilta]   לקראת הא-להים: מגיד שהשכינה יצאה לקראתם, כחתן היוצא לקראת כלה, וזהו שנאמר (דברים לג ב) ה' מסיני בא, ולא נאמר לסיני בא:
at the bottom of the mountain: According to its simple meaning, at the foot of the mountain. Its midrashic interpretation is, however, that the mountain was uprooted from its place and turned over them like a vat. — [from Shab. 88a]   בתחתית ההר: לפי פשוטו ברגלי ההר. ומדרשו שנתלש ההר ממקומו ונכפה עליהם כגיגית:
18. And the entire Mount Sinai smoked because the Lord had descended upon it in fire, and its smoke ascended like the smoke of the kiln, and the entire mountain quaked violently.   יח. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו יְהוָֹה בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד:
the entire Mount Sinai smoked: Heb. עָשַׁן. This word עָשַׁן is not a noun, because the “shin” is vowelized with a “pattach.” But [it is] the past tense of a [singular] verb in the form פָּעַל, like אָמַר, said, שָׁמַר, watched, שָׁמַע, heard. Therefore, its targum is ךְתָּנַן כּוֹלֵית, and [Onkelos] did not translate ךְתְּנָנָא [which would mean: was all smoke]. All [instances of] עָשָׁן in Scriptures are vowelized with a “kamatz” because they are nouns.   עשן כלו: אין עשן זה שם דבר, שהרי נקוד השי"ן פת"ח, אלא לשון פעל, כמו אמר, שמר, שמע, לכך תרגומו תנן כוליה, ולא תרגם תננא, וכל עשן שבמקרא נקודים קמ"ץ מפני שהם שם דבר:
the kiln: [used for the baking] of lime. I could think that it means [Mount Sinai smoked] like the kiln and no more. Therefore, [to clarify this,] Scripture states: “[the mountain was] blazing with fire up to the heart of the heaven” (Deut. 4:11) [meaning that the fire was far greater than in a lime kiln]. Why then does the Torah say "kiln"? In order to explain to the [human] ear what it is able to hear, [i.e., to give the reader a picture that can be imagined]. He gives the creatures [humans] a sign familiar to them. Similar to this [is the description in reference to God:] “He shall roar like a lion” (Hos. 11:10). Who but Him gave strength to the lion? Yet the Scriptures compare Him to a lion? But we describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. Similar to this [is], “And its sound [the voice of God] was like the sound of abundant waters” (Ezek. 43:2). Now who gave the water a sound but He? Yet you describe Him and compare Him to His creatures in order to explain to [humans] what the ear is able to hear. — [from Mechilta]   הכבשן: של סיד, יכול ככבשן זה ולא יותר, תלמוד לומר (דברים ד יא) בוער באש עד לב השמים. ומה תלמוד לומר כבשן, לשבר את האוזן, מה שהיא יכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הניכר להם. כיוצא בו (הושע יא י) כאריה ישאג, וכי מי נתן כח בארי, אלא הוא, והכתוב מושלו כאריה, אלא אנו מכנין ומדמין אותו לבריותיו, כדי לשבר את האוזן מה שיכולה לשמוע. וכיוצא בו (יחזקאל מג ב) וקולו כקול מים רבים, וכי מי נתן קול למים, אלא הוא, ואתה מכנה אותו לדמותו לבריותיו, כדי לשבר את האוזן:
19. The sound of the shofar grew increasingly stronger; Moses would speak and God would answer him with a voice.   יט. וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד משֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל:
grew increasingly stronger: It is customary for mortals that the longer one blows long notes [on a horn], the weaker and fainter its sound becomes. Here, however, it constantly grew stronger. Now why at the beginning was this so [i.e., a weak sound]? In order to let their ears hear what they were able to hear [and not shock them suddenly]. — [from Mechilta]   הולך וחזק מאד: מנהג הדיוט כל זמן שהוא מאריך לתקוע קולו מחליש וכוהה, אבל כאן הולך וחזק מאוד. ולמה כך מתחלה, לשבר אזניהם מה שיכולין לשמוע:
Moses would speak: When Moses would speak and make the Decalogue heard to Israel-for they heard from the mouth of God only “I am…” and “You shall not have” (Mak. 24a)-the Holy One, blessed be He, would assist him [Moses] by giving him strength so that his voice would be strong and audible. — [from Mechilta]   משה ידבר: כשהיה משה מדבר ומשמיע הדברות לישראל שהרי לא שמעו מפי הגבורה אלא (שמות כ ב) אנכי ולא יהיה לך והקב"ה מסייעו לתת בו כח להיות קולו מגביר ונשמע:
would answer him with a voice: [This means] He would answer him concerning the voice, [and not with a voice. The ב in בְקוֹל is used], similar to [the ב in בָאֵשׁ in the phrase:] “that will answer with fire” (I Kings 18:24). [בָאֵשׁ means] concerning the fire, [i.e., signifying] to bring it [the fire] down [from Heaven]. — [from Mechilta]   יעננו בקול: יעננו על דבר הקול, כמו (מלכים א' יח כד) אשר יענה באש, על דבר האש להורידו:
20. The Lord descended upon Mount Sinai, to the peak of the mountain, and the Lord summoned Moses to the peak of the mountain, and Moses ascended.   כ. וַיֵּרֶד יְהוָֹה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָֹה לְמשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל משֶׁה:
The Lord descended upon Mount Sinai: I may think that He actually descended upon it. Therefore, Scripture says: “You have seen that from the heavens I have spoken with you” (Exod. 20:19). This teaches that [He did descend although still in the heavens,] He bent down the upper heavens and the lower heavens and spread them upon the mountain like a spread on a bed, and the Throne of Glory descended upon them [the upper heavens and the lower heavens]. — [from Mechilta]   וירד ה' על הר סיני: יכול ירד עליו ממש, תלמוד לומר (שמות כ יט) כי מן השמים דברתי עמכם. מלמד שהרכין שמים העליונים והתחתונים והציען על גבי ההר, כמצע על המטה, וירד כסא הכבוד עליהם:
21. The Lord said to Moses, "Go down, warn the people lest they break [their formation to go nearer] to the Lord, and many of them will fall.   כא. וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל משֶׁה רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל יְהוָֹה לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב:
warn the people: Heb. הָעֵד. Warn them not to go up the mountain.   העד בעם: התרה בהם שלא לעלות בהר:
lest they break: their position [i.e., their ranks] because of their longing for God, to see [Him], and they move too close to the side of the mountain.   פן יהרסו וגו': שלא יהרסו את מצבם על ידי שתאותם אל ה' לראות ויקרבו לצד ההר:
and many of them will fall: Heb. וְנָפַל. Whatever [number] falls from them, let it be even a single person, to Me it is considered [as if] many [have fallen]. — [from Mechilta]   ונפל ממנו רב: כל מה שיפול מהם ואפילו הוא יחידי חשוב לפני רב:
lest they break: Heb. יֶהֶרְסוּ. Every [expression of] הִרִיסָה [denotes] the separation of the collection of [the parts of] the building. Likewise, those who separate from the position of people break up that position.   יהרסו: כל הריסה מפרדת אסיפת הבנין, אף הנפרדין ממצב אנשים הורסים את המצב:
22. And also, the priests who go near to the Lord shall prepare themselves, lest the Lord wreak destruction upon them."   כב. וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל יְהוָֹה יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם יְהוָֹה:
And also, the priests: [I.e.,] also the firstborn, who perform the [divine] service. — [from Zev. 115b]   וגם הכהנים: אף הבכורות שהעבודה בהם:
who go near to the Lord: to offer up sacrifices (targumim), they too shall not rely on their importance to ascend the mountain.   הנגשים אל ה': להקריב קרבנות, אף הם אל יסמכו על חשיבותם לעלות:
shall prepare themselves: They shall be ready to stand on their position.   יתקדשו: יהיו מזומנים להתיצב על עמדם:
lest the Lord wreak destruction: Heb. יִפְרֹץ, an expression of a breach. [This means] He will kill some of them and [thus] make a breach in them [their completeness].   פן יפרץ: לשון פרצה, יהרוג בהם ויעשה בהם פרצה:
23. And Moses said to the Lord, "The people cannot ascend to Mount Sinai, for You warned us saying, Set boundaries for the mountain and sanctify it.' "   כג. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ:
The people cannot: I do not have to warn them because today they have already been warned for three days, and they cannot ascend [the mountain] since they have no permission.   לא יוכל העם: איני צריך להעיד בהם שהרי מותרין ועומדין הם היום שלושת ימים, ולא יוכלו לעלות שאין להם רשות:
24. But the Lord said to him, "Go, descend, and [then] you shall ascend, and Aaron with you, but the priests and the populace shall not break [their formation] to ascend to the Lord, lest He wreak destruction upon them."   כד. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָֹה לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל יְהוָֹה פֶּן יִפְרָץ בָּם:
Go, descend: And warn them a second time. We admonish a person before the act [he is to perform], and we admonish him again at the time of the act [when it is to be performed]. [from Mechilta]   לך רד: והעד בהם שנית, שמזרזין את האדם קודם מעשה, וחוזרין ומזרזין אותו בשעת מעשה:
and [then] you shall ascend, and Aaron with you, but the priests: I might think that they too shall be with you, [that the verse should be rendered: and you shall ascend, and Aaron with you, and the priests, but the people…]. Therefore, the Torah states: “and you shall ascend” [the pronoun is meant for emphasis, in order to exclude the priests]. Consequently, you must say that you [shall have] a partition for yourself, Aaron [shall have] a partition for himself, and the priests [shall have] a partition for themselves. Moses went closer than Aaron, and Aaron closer than the priests, but the people shall altogether not break their position to ascend to the Lord. — [from Mechilta] \b lest He wreak destruction upon them-Heb. \b0יִפְרָץ Although יִפְרָץ is vowelized with a short “kamatz,” it has not changed from its grammatical construction. So is the way of every word vowelized with a “melupum” ("cholam"); when it comes next to a “makkaf,” its vowelization changes to a short “kamatz.” [Hence, the word יִפְרֹץ -which in this case appears with a “makkaf,” a hyphen, is changed to יִפְרָץ]   ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים: יכול אף הם עמך, תלמוד לומר ועלית אתה. אמור מעתה, אתה מחיצה לעצמך ואהרן מחיצה לעצמו והם מחיצה לעצמם. משה נגש יותר מאהרן, ואהרן יותר מן הכהנים, והעם כל עיקר אל יהרסו את מצבם לעלות אל ה':
25. So Moses went down to the people and said [this] to them.   כה. וַיֵּרֶד משֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם:
and said [this] to them: this warning. [Apparently, Rashi understands “and said to them” to mean that Moses said something to them. Since the object is obscure, Rashi inserts “this warning,” to clarify that the verse means that Moses relayed to the Israelites God’s warning to keep their distance from the mountain.]   ויאמר אליהם: התראה זו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG