Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Shemot - Exodus - Chapter 17

Shemot - Exodus - Chapter 17

Print
E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 17

1. The entire community of the children of Israel journeyed from the desert of Sin to their travels by the mandate of the Lord. They encamped in Rephidim, and there was no water for the people to drink.   א. וַיִּסְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּדְבַּר סִין לְמַסְעֵיהֶם עַל פִּי יְהֹוָה וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם:
2. So the people quarreled with Moses, and they said, Give us water that we may drink Moses said to them, Why do you quarrel with me? Why do you test the Lord?   ב. וַיָּרֶב הָעָם עִם משֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם משֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת יְהֹוָה:
Why do you test the Lord: saying, “Can He give water in an arid land?”   מה תנסון: לומר היוכל לתת מים בארץ ציה:
3. The people thirsted there for water, and the people complained against Moses, and they said, Why have you brought us up from Egypt to make me and my children and my livestock die of thirst?   ג. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל משֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא:
4. Moses cried out to the Lord, saying, What shall I do for this people? Just a little longer and they will stone me!   ד. וַיִּצְעַק משֶׁה אֶל יְהֹוָה לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי:
Just a little longer: If I wait just a little longer, they will stone me.   עוד מעט: אם אמתין עוד מעט וסקלוני:
5. And the Lord said to Moses, Pass before the people and take with you [some] of the elders of Israel, and take into your hand your staff, with which you struck the Nile, and go.   ה. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ:
Pass before the people: And see whether they stone you. Why have you slandered My children?-[from Tanchuma Beshallach 22]   עבר לפני העם: וראה אם יסקלוך, למה הוצאת לעז על בני:
and take with you [some] of the elders of Israel: for testimony, so that they shall witness that through you the water comes out of the rock, and they [the Israelites] will not say that there were water fountains there from days of yore. — [from Mechilta]   וקח אתך מזקני ישראל: לעדות שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור, ולא יאמרו מעיינות היו שם מימי קדם:
your staff, with which you struck the Nile: Why must Scripture state "with which you struck the Nile"? [To point out what] the Israelites were saying about the staff, [namely] that it was ready only for retribution. With it, Pharaoh and the Egyptians were smitten with many plagues, both in Egypt and by the sea. Therefore, it is stated: “with which you struck the Nile.” Now they will see that it [the staff] is ready for good as well. — [from Mechilta, Exod. Rabbah 26:2]   ומטך אשר הכית בו את היאר: מה תלמוד לומר אשר הכית בו את היאור, אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפורעניות, בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים, לכן נאמר אשר הכית בו את היאר, יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן:
6. Behold, I shall stand there before you on the rock in Horeb, and you shall strike the rock, and water will come out of it, and the people will drink Moses did so before the eyes of the elders of Israel.   ו. הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם | עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל:
and you shall strike the rock: Heb. וְהִכִּיתָ בַצּוּר. It does not say עַל-הַצּוּר, upon the rock, but בַצּוּר, [lit., into the rock]. From here [we deduce] that the staff was of a hard substance called sapphire, and the rock was split by it. — [from Mechilta]   והכית בצור: על הצור לא נאמר אלא בצור, מכאן שהמטה היה של מין דבר חזק ושמו סנפרינון והצור נבקע מפניו:
7. He named the place Massah [testing] and Meribah [quarreling] because of the quarrel of the children of Israel and because of their testing the Lord, saying, Is the Lord in our midst or not?   ז. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב | בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְהֹוָה לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:
8. Amalek came and fought with Israel in Rephidim.   ח. וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם:
Amalek came, etc.: He [God] juxtaposed this section to this verse, ["Is the Lord in our midst or not? "] implying: “I am always among you, and [I am] always prepared for all your necessities, but you say, Is the Lord in our midst or not?’ By your life, the dog will come and bite you, and you will cry out to Me, and [then] you will know where I am ” This can be compared to a man who mounted his son on his shoulder and set out on the road. Whenever his son saw something, he would say, “Father, take that thing and give it to me,” and he [the father] would give it to him. They met a man, and the son said to him, “Have you seen my father?” So his father said to him, “You don’t know where I am?” He threw him [his son] down off him, and a dog came and bit him [the son]. — [from Tanchuma, Yithro 3; Exod. Rabbah 26:2]   ויבא עמלק וגו': סמך פרשה זו למקרא זה, לומר תמיד אני ביניכם ומזומן לכל צרכיכם, ואתם אומרים (פסוק ז) היש ה' בקרבנו אם אין, חייכם שהכלב בא ונושך אתכם ואתם צועקים אלי ותדעון היכן אני. משל לאדם שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדרך, היה אותו הבן רואה חפץ ואומר, אבא טול חפץ זה ותן לי, והוא נותן לו, וכן שניה וכן שלישית, פגעו באדם אחד, אמר לו אותו הבן ראית את אבא. אמר לו אביו אינך יודע היכן אני, השליכו מעליו ובא הכלב ונשכו:
9. So Moses said to Joshua, Pick men for us, and go out and fight against Amalek. Tomorrow I will stand on top of the hill with the staff of God in my hand   ט. וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי:
Pick…for us: For me and for you. From here the Sages stated: “Your disciple’s honor shall be as dear to you as your own honor” (Avoth 4:12). How do we know that you should honor your peer as you revere your mentor? For it is said: “Aaron said to Moses, I beseech you, my lord’ ” (Num. 12:11). Now was Aaron not older than Moses? Yet he [Aaron] considers his peer as his mentor. And how do we know that one must revere his mentor as he reveres Heaven? For it is said: “My lord, Moses, destroy them” (Num. 11:28). Destroy them [Eldad and Medad] from the world. They deserve to be annihilated because they are rebelling against you, [which is] tantamount to having rebelled against the Holy One, blessed be He. — [from Mechilta; Tanchuma, Beshallach 26]   בחר לנו: לי ולך, השוהו לו, מכאן אמרו יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חבירך כמורא רבך, מנין שנאמר (במדבר יב יא) ויאמר אהרן אל משה בי א-דני והלא אהרן גדול מאחיו היה ועושה את חבירו כרבו. ומורא רבך כמורא שמים מנין, שנאמר (שם יא כח) אדוני משה כלאם, כלם מן העולם, חייבין הם כלייה, המורדים בך, כאלו מרדו בהקב"ה:
and go out and fight: Go out of the cloud and fight with them. — [from Mechilta and Exod. Rabbah, end of Beshallach]   וצא הלחם: צא מן הענן והלחם בו:
Tomorrow: At the time of the battle, I will stand.   מחר: בעת המלחמה אנכי נצב:
Pick men for us: Heb. אִנָשִׁים, mighty men, and God-fearing [men] so that their merit will help us (Mechilta d’Rabbi Shimon ben Yochai, Pirkei d’Rabbi Eliezer ch. 44, Yalkut Shimoni, Jonathan). Another explanation: who know how to counteract witchcraft, because the Amalekites were sorcerers.   בחר לנו אנשים: גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן. דבר אחר בחר לנו אנשים שיודעין לבטל כשפים לפי שבני עמלק מכשפין היו:
10. Joshua did as Moses had told him, to fight against Amalek; and Moses, Aaron, and Hur ascended to the top of the hill.   י. וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ משֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה:
and Moses, Aaron, and Hur: From here [we deduce] that on a fast day, three people are required to go before the ark [to lead the prayers], for they were fasting. — [from Mechilta]   ומשה אהרן וחור: מכאן לתענית שצריכים שלשה לעבור לפני התיבה, שבתענית היו שרויים:
Hur: He was the son of Miriam, and Caleb, her husband. — [from Sotah 11b]   חור: בנה של מרים היה וכלב בעלה:
11. It came to pass that when Moses would raise his hand, Israel would prevail, and when he would lay down his hand, Amalek would prevail.   יא. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק:
when Moses would raise his hand: Did Moses’ hands then make them victorious in battle, etc.? [Rather this is to tell you that when the Israelites looked up and subjugated their hearts to their Father in heaven, they would prevail, and if not, they would fall,] as is found in Rosh Hashanah (29a).   כאשר ירים משה ידו: וכי ידיו של משה נוצחות היו המלחמה וכו' כדאיתא בראש השנה (כט א):
12. Now Moses hands were heavy; so they took a stone and placed it under him, and he sat on it. Aaron and Hur supported his hands, one from this [side], and one from that [side]; so he was with his hands in faith until sunset.   יב. וִידֵי משֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ:
Now Moses’ hands were heavy: Since he had been lax in [the performance of] the commandment [of warring against Amalek] and had appointed someone else in his stead, his hands became heavy. — [from Mechilta]   וידי משה כבדים: בשביל שנתעצל במצוה ומנה אחר תחתיו, נתייקרו ידיו:
so they took: [I.e.,] Aaron and Hur.   ויקחו: אהרן וחור:
a stone and placed it under him: But he [Moses] did not sit on a mattress or on a pillow, [because] he said, "Israel is in a state of pain. I too will be with them in pain."-[from Ta’anith 11a]   אבן וישימו תחתיו: ולא ישב לו על כר וכסת. אמר ישראל שרויין בצער, אף אני אהיה עמהם בצער:
so he was with his hands in faith: And Moses was with his hands in faith, spread out toward heaven in a faithful and proper prayer.   ויהי ידיו אמונה: ויהי משה ידיו באמונה פרושות השמים בתפלה נאמנה ונכונה:
until sunset: For the Amalekites calculated the hours [i.e., the time] with their astrology [to determine] in what hour they would be victorious, but Moses caused the sun to stand still and confused the hours. — [from Tanchuma 28]   עד בא השמש: שהיו עמלקים מחשבין את השעות באצטרולוגיאה באיזו שעה הם נוצחים, והעמיד להם משה חמה וערבב את השעות:
13. Joshua weakened Amalek and his people with the edge of the sword.   יג. וַיַּחֲלשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב:
Joshua weakened: He decapitated their [the Amalekites’] strongest warriors, and he left over only the weak among them, but he did not slay them all. From here we learn that he did this according to the mandate of the Shechinah. — [from Mechilta]   ויחלש יהושע: חתך ראשי גבוריו ולא השאיר אלא חלשים שבהם ולא הרגם כולם, מכאן אנו למדין שעשה על פי הדבור של שכינה:
14. The Lord said to Moses, Inscribe this [as] a memorial in the book, and recite it into Joshua's ears, that I will surely obliterate the remembrance of Amalek from beneath the heavens   יד. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם:
Inscribe this [as] a memorial: namely that Amalek came to attack the Israelites before all [other] nations [dared to do so].   כתב זאת זכרון: שבא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות:
and recite it into Joshua’s ears: [Joshua] was destined to bring Israel into the land [of Israel and] to pay him [Amalek] his recompense. Here it was hinted to Moses that Joshua would bring Israel into the land. — [from Tanchuma 28, Mechilta]   ושים באזני יהושע: המכניס את ישראל לארץ, שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו, כאן נרמז לו למשה שיהושע מכניס את ישראל לארץ:
I will surely obliterate the remembrance of Amalek: Therefore, I admonish you in this manner, because I want to obliterate him.   כי מחה אמחה: לכך אני מזהירך כן, כי חפץ אני למחותו:
15. Then Moses built an altar, and he named it The Lord is my miracle   טו. וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה | נִסִּי:
and he named it: The altar. —   ויקרא שמו: של מזבח:
“The Lord is my miracle”: Heb. ה נִסִּי. The Holy One, blessed be He, wrought a great miracle for us here. Not that the altar is called “The Lord,” but whoever mentions the name of the altar remembers the miracle that the Omnipresent performed: The Lord is our miracle. — [from Mechilta]   ה' נסי: הקב"ה עשה לנו כאן נס גדול, לא שהמזבח קרוי ה', אלא המזכיר שמו של מזבח זוכר את הנס שעשה המקום, ה' הוא נס שלנו:
16. And he said, For there is a hand on the throne of the Eternal, [that there shall be] a war for the Lord against Amalek from generation to generation.   טז. וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר:
And he said: [I.e.,] Moses [said].   ויאמר: משה:
For there is a hand on the throne of the Eternal: Heb. כִּי-יָד עַל כֵּס יָ-הּ. The hand of the Holy One, blessed be He, was raised to swear by His throne, to have a war and [bear] hatred against Amalek for eternity. Now what is the meaning of כֵּס [as opposed to כִּסֵא and also [why is] the Divine Name divided in half? [I.e., why is the Name יָ-הּ used instead of י-ה-ו-ה ?] [The answer is that] the Holy One, blessed be He, swore that His Name will not be complete and His throne will not be complete until the name of Amalek is completely obliterated. And when his name is obliterated, the Divine Name will be complete, and the throne will be complete, as it is said: “The enemy has been destroyed; swords exist forever (לָנֶצַח)” (Ps. 9:7); this [who they are referring to] is Amalek, about whom it is written: “and kept their fury forever (נֶצַח)” (Amos 1:11). "And You have uprooted the cities-their remembrance is lost" (Ps. 9:7) [i.e., Amalek’s obliteration]. What does it say afterwards? “And the Lord (וַיהוה) shall sit forever” (Ps. 9:8); thus [after Amalek is obliterated] the Name is complete. "He has established His throne (כִּסְאוֹ) for judgment" (Ps. 9:8). Thus the throne is complete [i.e., thus the throne, here spelled with an “aleph,” is now complete]. — [from Midrash Tanchuma, end of Ki Theitzei]   כי יד על כס יה: ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית, ומהו כס, ולא נאמר כסא, ואף השם נחלק לחציו, נשבע הקב"ה שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק כולו, וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם, שנאמר (תהלים ט ז) האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו (עמוס א יא) ועברתו שמרה נצח, (תהלים שם) וערים נתשת אבד זכרם המה, מהו אומר אחריו (תהלים ט ח) וה' לעולם ישב, הרי השם שלם, (תהלים שם) כונן למשפט כסאו, הרי כסאו שלם:
Print
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG