Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 48

Bereishit - Genesis - Chapter 48

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 48

1. Now it came to pass after these incidents that [someone] said to Joseph, "Behold, your father is ill." So he took his two sons with him, Manasseh and Ephraim.   א. וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֹּאמֶר לְיוֹסֵף הִנֵּה אָבִיךָ חֹלֶה וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי בָנָיו עִמּוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם:
that [someone] said to Joseph: One of the tellers, and this is an elliptical verse. Some say, however, that Ephraim was accustomed to study with Jacob, and when Jacob became ill in the land of Goshen, Ephraim went to his father to Egypt to tell him.   ויאמר ליוסף: אחד מן המגידים, והרי זה מקרא קצר. ויש אומרים אפרים היה רגיל לפני יעקב בתלמוד, וכשחלה יעקב בארץ גושן, הלך אפרים אצל אביו למצרים והגיד לו:
so he took his two sons with him: so that Jacob should bless them before his death.   ויקח את שני בניו עמו: כדי שיברכם יעקב לפני מותו:
2. And [someone] told Jacob and said, "Behold, your son Joseph is coming to you." And Israel summoned his strength and sat up on the bed.   ב. וַיַּגֵּד לְיַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּה בִּנְךָ יוֹסֵף בָּא אֵלֶיךָ וַיִּתְחַזֵּק יִשְׂרָאֵל וַיֵּשֶׁב עַל הַמִּטָּה:
And [someone] told: The teller [told] Jacob, but [the text] does not specify who [it was], and many [Scriptural] verses are elliptical.   ויגד: המגיד ליעקב, ולא פירש מי, והרבה מקראות קצרי לשון:
And Israel summoned his strength: He said, “Although he is my son, he is a king; [therefore,] I will bestow honor upon him” [Midrash Tanchuma Vayechi 6]. From here [we learn] that we must bestow honor upon royalty, as Moses bestowed honor upon royalty, [as it is written, that Moses said to Pharaoh,] “Then all these servants of yours will come down to me” (Exod. 11:8), [rather than “You will come down to me”]. And so Elijah [also bestowed honor upon royalty, as it is written]: “And he girded his loins [and ran before Ahab until coming to Jezreel]” (I Kings 18:46). - [from Mechilta Beshallach Section 13]   ויתחזק ישראל: אמר אף על פי שהוא בני, מלך הוא ואחלוק לו כבוד. מכאן שחולקין כבוד למלכות, וכן משה חלק כבוד למלכות (שמות יא ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי, וכן אליהו (מ"א יח מו) וישנס מתניו וגו':
3. And Jacob said to Joseph, "Almighty God appeared to me in Luz, in the land of Canaan, and He blessed me.   ג. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל יוֹסֵף אֵל שַׁדַּי נִרְאָה אֵלַי בְּלוּז בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וַיְבָרֶךְ אֹתִי:
4. And He said to me, 'Behold, I will make you fruitful and cause you to multiply, and I will make you into a congregation of peoples, and I will give this land to your seed after you for an everlasting inheritance.'   ד. וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנְנִי מַפְרְךָ וְהִרְבִּיתִךָ וּנְתַתִּיךָ לִקְהַל עַמִּים וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲחֻזַּת עוֹלָם:
and I will make you into a congregation of peoples: He announced to me that another congregation of peoples was to be descended from me. Although he said to me, “A nation and a congregation of nations [shall come into existence from you]” (Gen 35:11) [meaning three nations], by “a nation,” He promised me [the birth of] Benjamin. “A congregation of nations” means two in addition to Benjamin, but no other son was born to me. Thus I learned that one of my tribes was destined to be divided [in two]. So now, I am giving you that gift. — [from Pesikta Rabbathi ch. 3]   ונתתיך לקהל עמים: בשרני שעתידים לצאת ממני עוד קהל ועמים ואף על פי שאמר לי (לעיל לה יא) גוי וקהל גוים, גוי אמר לי על בנימין, קהל גוים הרי שנים לבד בנימין, ושוב לא נולד לי בן, למדני שעתיד אחד משבטי ליחלק, ועתה אותה מתנה אני נותן לך:
5. And now, [as for] your two sons, who were born to you in the land of Egypt, until I came to you, to the land of Egypt they are mine. Ephraim and Manasseh shall be mine like Reuben and Simeon.   ה. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:
who were born to you…until I came to you: Before I came to you, i.e., those who were born since you left me [and] I came to you.   הנולדים לך, עד באי אליך: לפני בואי אליך, כלומר שנולדו משפרשת ממני עד שבאתי אצלך:
they are mine: They are counted with the rest of my sons, to take a share in the land, each one exactly as each [of my other sons]. — [from Baba Bathra 122b-123a]   לי הם: בחשבון שאר בני הם ליטול חלק בארץ איש כנגדו:
6. But your children, if you beget [any] after them, shall be yours; by their brothers' names they shall be called in their inheritance.   ו. וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם:
But your children: If you have any more [children], they will not be counted among my sons, but will be included among the tribes of Ephraim and Manasseh, and they will not have a [separate] name like [each of] the [other] tribes as regards the inheritance. Now, although the land [of Israel] was divided according to their heads (the population of each tribe), as it is written: “To the large [tribe] you shall increase its inheritance” (Num. 26:54); and each man received an equal share, except for the firstborn. Nevertheless, only these (Ephraim and Manasseh) were called tribes [regarding the ability] [to cast a lot in the land according to the number of names of the tribes and [regarding having] a prince for each tribe, and groups [of tribes in the desert] for this one and for that one]. [Note that the bracketed material does not appear in early editions of Rashi.]   ומולדתך וגו': אם תוליד עוד לא יהיו במנין בני אלא בתוך שבטי אפרים ומנשה יהיו נכללים, ולא יהא להם שם בשבטים לענין הנחלה, ואף על פי שנתחלקה הארץ למנין גלגלותם כדכתיב (במדבר כו נד) לרב תרבו נחלתו, וכל איש ואיש נטל בשוה חוץ מן הבכורות, מכל מקום לא נקראו שבטים אלא אלו [להטיל גורל הארץ למנין שמות השבטים, ונשיא לכל שבט ושבט. ודגלים לזה ולזה]:
7. As for me, when I came from Padan, Rachel died to me in the land of Canaan on the way, when there was still a stretch of land to come to Ephrath, and I buried her there on the way to Ephrath, which is Bethlehem."   ז. וַאֲנִי | בְּבֹאִי מִפַּדָּן מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ בְּעוֹד כִּבְרַת אֶרֶץ לָבֹא אֶפְרָתָה וָאֶקְבְּרֶהָ שָּׁם בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת הִוא בֵּית לָחֶם:
As for me, when I came from Padan, etc.: Although I burden you to take me to be buried in the land of Canaan, and I did not do so to your mother, for she died close to Bethlehem. — [from Targum Jonathan ben Uzziel]   ואני בבאי מפדן וגו': ואף על פי שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען, ולא כך עשיתי לאמך, שהרי סמוך לבית לחם מתה:
a stretch of land: Heb. כִּבְרַת-אֶרֶץ, a measure of land, which is two thousand cubits, equivalent to the measure of the Sabbath boundary (the distance a person may walk on the Sabbath), according to the statement of Rabbi Moshe Hadarshan. [The preceding material should be considered parenthetic. The following is Jacob’s explanation of why he did not bury Rachel in the cave of Machpelah.] You should not say that the rains prevented me from transporting her and burying her in Hebron, [for] it was the dry season, when the earth is riddled and full of holes like a sieve (כְּבָרָה) .   כברת ארץ: מדת ארץ, והם אלפים אמה כמדת תחום שבת, כדברי רבי משה הדרשן. ולא תאמר שעכבו עלי גשמים מלהוליכה ולקברה בחברון, עת הגריד היה, שהארץ חלולה ומנוקבת ככברה:
and I buried her there: And I did not take her even to Bethlehem to bring her into the Land (i.e., into the inhabited region of the Holy Land- [Sifthei Chachamim]), and I know that you hold it against me; but you should know that I buried her there by divine command, so that she would be of assistance to her children. When Nebuzaradan exiles them (the Israelites), and they pass by there, Rachel will emerge from her grave and weep and beg mercy for them, as it is said: “A voice is heard on high, [lamentation, bitter weeping, Rachel is weeping for her children]” (Jer. 31:14). And the Holy One, blessed be He, answers her, “‘There is reward for your work,’ says the Lord,… ‘and the children shall return to their own border’” (ibid. verses 15, 16) (Pesikta Rabbathi ch. 3). Onkelos, however, renders [כִּבְרַת-אֶרֶץ as] כְּרוּב אַרְעָא, [meaning:] the measure of plowing in a day [Other editions: [a measure of plowing] of land], and I say that they (people in Biblical times) had a measurement called one full furrow, caruede in Old French, [which is] a land measure, plowed land, as we say:“He plows (כָּרִיב) and plows again” (B.M. 107a);“As much as a fox picks up [on its feet] from a plowed field (מִבֵּי כַּרְבָּא)” (Yoma 43b).   ואקברה שם: ולא הולכתיה אפילו לבית לחם להכניסה לארץ, וידעתי שיש בלבך עלי [תרעומת], אבל דע לך שעל פי הדבור קברתיה שם שתהא לעזרה לבניה כשיגלה אותם נבוזראדן, והיו עוברים דרך שם, יצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים, שנאמר (ירמיה לא יד) קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה וגו', והקב"ה משיבה (ירמיה לא טו) יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם. ואונקלוס תרגם כרוב ארעא, כדי שעור חרישת יום [הארץ]. ואומר אני שהיה להם קצב שהיו קורין אותו כדי מחרישה אחת, קרואיד"א בלע"ז [מלוא מחרשה], כדאמרינן (בבא מציעא קז א) כרוב ותניף, (יומא מג ב) כמה דמסיק תעלא מבי כרבא:
8. Then Israel saw Joseph's sons, and he said, "Who are these?"   ח. וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת בְּנֵי יוֹסֵף וַיֹּאמֶר מִי אֵלֶּה:
Then Israel saw Joseph’s sons: He attempted to bless them, but the Shechinah withdrew from him because of Jeroboam and Ahab, who were destined to be born from Ephraim, and Jehu and his sons, [who were destined to be born] from Manasseh. — [from Tanchuma Vayechi 6] [Jeroboam the son of Nebat, the first king of the Northern Kingdom, and Ahab the son of Omri were notorious idolaters.]   וירא ישראל את בני יוסף: בקש לברכם ונסתלקה שכינה ממנו, לפי שעתיד ירבעם ואחאב לצאת מאפרים, ויהוא ובניו ממנשה:
and he said,“Who are these?”: Where did these come from [meaning: From whom were they born], that they are unworthy of a blessing?- [from Tanchuma Vayechi 6]   ויאמר מי אלה: מהיכן יצאו אלו שאינן ראוין לברכה:
9. Joseph said to his father, "They are my sons, whom God gave me here." So he said, "Now bring them near to me, so that I may bless them."   ט. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו בָּנַי הֵם אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים בָּזֶה וַיֹּאמַר קָחֶם נָא אֵלַי וַאֲבָרֲכֵם:
here: Heb. בָּזֶה, lit., in this, or with this. He (Joseph) showed him (Jacob) the document of betrothal and the kethubah , and Joseph prayed for mercy concerning the matter, and the Holy Spirit [returned and] rested upon him (Jacob). - [from Kallah Rabbathi 3:19]   בזה: [הראה לו] שטר אירוסין ושטר כתובה, ובקש יוסף רחמים על הדבר ונחה עליו רוח הקדש:
So he said, “Now bring them near to me, so that I may bless them.”: This is what Scripture [is referring to when it] states:“And I (the Holy One) trained it into Ephraim; he took them on his arms” (Hosea 11:3). I trained My spirit into Jacob for Ephraim’s sake, and he took them upon his arms. — [from Tanchuma Vayechi 7]   ויאמר קחם נא אלי ואברכם: זהו שאמר הכתוב (הושע יא ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו, תרגלתי רוחי ביעקב בשביל אפרים, עד שלקחן על זרועותיו:
10. Now Israel's eyes had become heavy with age, [to the extent that] he could not see. So he drew them near to him, and he kissed them and embraced them.   י. וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזֹּקֶן לֹא יוּכַל לִרְאוֹת וַיַּגֵּשׁ אֹתָם אֵלָיו וַיִּשַּׁק לָהֶם וַיְחַבֵּק לָהֶם:
11. And Israel said to Joseph, "I had not expected to see [even] your face, and behold, God has shown me your children too."   יא. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אֱלֹהִים גַּם אֶת זַרְעֶךָ:
I had not expected: Heb. לֹא פִלָלְתִּי. I dared not entertain the thought that I would see your face again. פִלָלְתִּי is a word meaning thought, similar to“Bring counsel, deliberate thought (פְלִילָה)” (Isa. 16:3).   לא פללתי: לא מלאני לבי לחשוב מחשבה שאראה פניך עוד. פללתי לשון מחשבה, כמו (ישעיה טז ג) הביאי עצה עשי פלילה:
12. And Joseph took them out from upon his [Jacob's] knees, and he prostrated himself to the ground.   יב. וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה:
And Joseph took them out from upon his [Jacob’s] knees: After he (Jacob) had kissed them, Joseph took them off his (Jacob’s) knees to sit them down, this one to the right and this one to the left, [to make it easier for his father] to lay his hands upon them and bless them.   ויוצא יוסף אתם: לאחר שנשקם הוציאם יוסף מעם ברכיו כדי לישבם, זה לימין וזה לשמאל לסמוך ידיו עליהם ולברכם:
and he prostrated himself to the ground: when he moved backward from before his father.   וישתחו לאפיו: כשחזר לאחוריו מלפני אביו:
13. And Joseph took them both, Ephraim at his right, from Israel's left, and Manasseh at his left, from Israel's right, and he brought [them] near to him.   יג. וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵיהֶם אֶת אֶפְרַיִם בִּימִינוֹ מִשְּׂמֹאל יִשְׂרָאֵל וְאֶת מְנַשֶּׁה בִשְׂמֹאלוֹ מִימִין יִשְׂרָאֵל וַיַּגֵּשׁ אֵלָיו:
Ephraim at his right, from Israel’s left: If one comes toward his friend, his right is opposite his friend’s left. Since he (Manasseh) is the firstborn, he should be placed on the right for the blessing. — [from Peskita Rabbathi ch. 3]   את אפרים בימינו משמאל ישראל: הבא לקראת חברו ימינו כנגד שמאל חברו, וכיון שהוא הבכור מיומן לברכה:
14. But Israel stretched out his right hand and placed [it] on Ephraim's head, although he was the younger, and his left hand [he placed] on Manasseh's head. He guided his hands deliberately, for Manasseh was the firstborn.   יד. וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר:
He guided his hands deliberately: Heb. שִׂכֵּל. As the Targum renders: אַחְכִּמִינוּן, he put wisdom into them. Deliberately and with wisdom, he guided his hands for that purpose, and with knowledge, for he knew [full well] that Manasseh was the firstborn, but he nevertheless did not place his right hand upon him.   שכל את ידיו: כתרגומו אחכמינון, בהשכל וחכמה השכיל את ידיו (לכך, ומדעת), כי יודע היה כי מנשה הבכור, ואף על פי כן לא שת ימינו עליו:
15. And he blessed Joseph and said, "God, before Whom my fathers, Abraham and Isaac, walked, God Who sustained me as long as I am alive, until this day,   טו. וַיְבָרֶךְ אֶת יוֹסֵף וַיֹּאמַר הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר הִתְהַלְּכוּ אֲבֹתַי לְפָנָיו אַבְרָהָם וְיִצְחָק הָאֱלֹהִים הָרֹעֶה אֹתִי מֵעוֹדִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
16. may the angel who redeemed me from all harm bless the youths, and may they be called by my name and the name of my fathers, Abraham and Isaac, and may they multiply abundantly like fish, in the midst of the land."   טז. הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ:
the angel who redeemed me: The angel who was usually sent to me in my distress, as the matter is stated: “And an angel of God said to me in a dream, ‘Jacob!…I am the God of Bethel’ ” (Gen. 31:11-13). - [after Targum Jonathan ben Uzziel]   המלאך הגאל אתי: מלאך הרגיל להשתלח אלי בצרתי, כענין שנאמר (בראשית לא יא - יג) ויאמר אלי מלאך הא-להים בחלום יעקב וגו' אנכי האל בית אל:
bless the youths: Manasseh and Ephraim.   יברך את הנערים: מנשה ואפרים:
and may they multiply…like fish: [Just] like fish, which proliferate and multiply, and are unaffected by the evil eye. — [from Onkelos and Gen. Rabbah 97:3]   וידגו: כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין [הרע] שולטת בהם:
17. And Joseph saw that his father was placing his right hand on Ephraim's head, and it displeased him. So he held up his father's hand to remove it from upon Ephraim's head [to place it] on Manasseh's head.   יז. וַיַּרְא יוֹסֵף כִּי יָשִׁית אָבִיו יַד יְמִינוֹ עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וַיֵּרַע בְּעֵינָיו וַיִּתְמֹךְ יַד אָבִיו לְהָסִיר אֹתָהּ מֵעַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה:
So he held up his father’s hand: He lifted it off his son’s head and held it up with his [own] hand.   ויתמך יד אביו: הרימה מעל ראש בנו ותמכה בידו:
18. And Joseph said to his father, "Not so, Father, for this one is the firstborn; put your right hand on his head."   יח. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ:
19. But his father refused, and he said, "I know, my son, I know; he too will become a people, and he too will be great. But his younger brother will be greater than he, and his children['s fame] will fill the nations."   יט. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם:
I know, my son, I know: that he is the firstborn.   ידעתי בני ידעתי: שהוא הבכור:
he too will become a people, etc.: for Gideon is destined to be descended from him. [Gideon] through whom the Holy One, blessed be He, will perform a miracle. — [from Midrash Tanchuma Vayechi 6]   גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל: שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו:
But his younger brother will be greater than he: for Joshua is destined to be descended from him, [and Joshua is] the one who will distribute the inheritances of the land and teach Torah to Israel. — [from Midrash Tanchuma Vayechi 7]   ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו: שעתיד יהושע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל:
and his children[’s fame] will fill the nations: The whole world will be filled when his fame and his name are spread when he stops the sun in Gibeon and the moon in the Valley of Ajalon. — [from Abodah Zarah 25a]   וזרעו יהיה מלא הגוים: כל העולם יתמלא בצאת שמעו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון:
20. So he blessed them on that day, saying, "With you, Israel will bless, saying, 'May God make you like Ephraim and like Manasseh,' " and he placed Ephraim before Manasseh.   כ. וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה:
With you, Israel will bless: Whoever wishes to bless his sons, will bless them with their blessing (with a blessing related to them), and a man will say to his son, “May God make you like Ephraim and like Manasseh.” - [from Sifrei Nasso 18]   בך יברך ישראל: הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו ישימך א-להים כאפרים וכמנשה:
and he placed Ephraim: Before Manasseh in his blessing, to give him precedence in the groupings [of the tribes in the desert] and [also] at the dedication of [the Tabernacle by] the [tribal] princes. — [from Gen. Rabbah 97:5]   וישם את אפרים: בברכתו לפני מנשה, להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים:
21. And Israel said to Joseph, "Behold, I am going to die, and God will be with you, and He will return you to the land of your forefathers.   כא. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף הִנֵּה אָנֹכִי מֵת וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבֹתֵיכֶם:
22. And I have given you one portion over your brothers, which I took from the hand of the Amorite with my sword and with my bow."   כב. וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ אֲשֶׁר לָקַחְתִּי מִיַּד הָאֱמֹרִי בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי:
And I have given you: Since you are taking the trouble to occupy yourself with my burial, I have given you an inheritance where you will be buried. And which is this? This is Shechem, as it is said:“And Joseph’s bones, which the children of Israel had brought up out of Egypt, they buried in Shechem” (Josh. 24:32).   ואני נתתי לך: לפי שאתה טורח להתעסק בקבורתי, וגם אני נתתי לך נחלה שתקבר בה, ואי זו, זו שכם, שנאמר (יהושע כד לב) ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם:
one portion over your brothers: Heb. אַחַד עַל אַחֶי‏ שְׁכֶם, the actual [city of] Shechem, which will be for you one share over your brothers. [Accordingly, we render: Shechem, [which is] one [share] over your brothers.]- [from Gen. Rabbah 97:6]   שכם אחד על אחיך: שכם ממש, היא תהיה לך חלק אחד יתירה על אחיך:
with my sword and with my bow: When Simeon and Levi slew the men of Shechem, all those [nations] around them (Jacob’s sons) assembled to attack them, and Jacob girded weapons of war against them. — [from Gen. Rabbah 97:6, Targum Jonathan ben Uzziel.]Another explanation:“One portion” refers to the birthright, and indicates that his (Joseph’s) sons should take two shares. שְׁכֶם is a word meaning “a portion,” as the Targum renders. There are many similar instances in Scripture:“For You shall place them as a portion (שְׁכֶם)” (Ps. 21:13), You shall place my enemies before me as portions;“I will divide a portion (שְׁכֶם)” (ibid. 60:8);“…murder on the way, שֶׁכְמָה ” (Hos. 6:9), [meaning:] each one his share;“to worship Him of one accord אֶחָד) (שְׁכֶם” (Zeph. 3:9), [meaning: in one group].   בחרבי ובקשתי: כשהרגו שמעון ולוי את אנשי שכם נתכנסו כל סביבותיהם להזדווג להם וחגר יעקב כלי מלחמה כנגדן. דבר אחר שכם אחד היא הבכורה שיטלו בניו שני חלקים, ושכם לשון חלק הוא, והרבה יש לו דומים במקרא (תהלים כא יג) כי תשיתמו שכם, תשית שונאי לפני לחלקים, [(שם ס ח) אחלקה שכם, (הושע ו ט) דרך ירצחו שכמה, איש חלקו], (צפניה ג ט) לעבדו שכם אחד:
which I took from the hand of the Amorite: From the hand of Esau, who behaved like an Amorite (Gen. Rabbah 97:6). Another explanation [of why Esau is called אמֹרִי]: who deceived his father with the sayings (אִמְרֵי) of his mouth.   אשר לקחתי מיד האמורי: מיד עשו שעשה מעשה אמורי. דבר אחר שהיה צד אביו באמרי פיו:
with my sword and with my bow: I.e., his cleverness and his prayer.   בחרבי ובקשתי: היא חכמתו ותפלתו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG