Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 46

Bereishit - Genesis - Chapter 46

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 46

1. And Israel and all that was his set out and came to Beer sheba, and he slaughtered sacrifices to the God of his father Isaac.   א. וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:
to Beer-sheba: Heb. בְּאֵרָה שָׁבַע, like לִבְאֵר שָׁבַע, to Beer-sheba. The “hey” at the end of the word takes the place of the “lammed” at its beginning. [From Yeb. 13b]   בארה שבע : כמו לבאר שבע, ה"א בסוף תיבה במקום למ"ד בתחלתה:
to the God of his father Isaac: One is required to honor his father more than he is required to honor his grandfather. Therefore, the sacrifices are associated with Isaac and not with Abraham. [From Gen. Rabbah 94:5]   לאלהי אביו יצחק : חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם:
2. And God said to Israel in visions of the night, and He said, "Jacob, Jacob!" And he said, "Here I am."   ב. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים | לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב | יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי:
“Jacob, Jacob!”: An expression of affection. [From Sifra, Vayikra 1, Toseftas Ber. 1:15] [The repetition of his name is an expression of affection.]   יעקב יעקב : לשון חיבה:
3. And He said, "I am God, the God of your father. Do not be afraid of going down to Egypt, for there I will make you into a great nation.   ג. וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם:
Do not be afraid of going down to Egypt: [God encouraged him] because he was troubled at being compelled to leave the Holy Land.   אל תירא מרדה מצרימה : לפי שהיה מיצר על שנזקק לצאת לחוצה לארץ:
4. I will go down with you to Egypt, and I will also bring you up, and Joseph will place his hand on your eyes.   ד. אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ:
and I will also bring you up: He promised him (Jacob) that he would be interred in the [Holy] Land. — [from Yerushalmi Sotah 1:10]   ואנכי אעלך : הבטיחו להיות נקבר בארץ:
5. And Jacob arose from Beer sheba, and the sons of Israel carried their father Jacob and their young children and their wives, in the wagons Pharaoh had sent to carry him.   ה. וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת יַעֲקֹב אֲבִיהֶם וְאֶת טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם בָּעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח פַּרְעֹה לָשֵׂאת אֹתוֹ:
6. And they took their livestock and their possessions that they had acquired in the land of Canaan, and they came to Egypt, Jacob and all his descendants with him.   ו. וַיִּקְחוּ אֶת מִקְנֵיהֶם וְאֶת רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכְשׁוּ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ:
that they had acquired in the land of Canaan: But of what he had acquired in Padan-Aram he gave everything to Esau [in payment] for his share in the Cave of Machpelah. He said, “Possessions [acquired] outside the Land (of Israel) are inappropriate for me.” This is the meaning of“which I acquired for myself with heaps (כָּרִיתִי)” (Gen. 50:5). He placed before him stacks of gold and silver like a heap [of grain] (כְּרִי) and said to him,“Take these.” [from Tanchuma Buber, Vayishlach 11]   אשר רכשו בארץ כנען : אבל מה שרכש בפדן ארם נתן הכל לעשו בשביל חלקו במערת המכפלה, אמר נכסי חוצה לארץ אינן כדאי לי, וזהו (להלן נ ה) אשר כריתי לי, העמיד לו צבורין של זהב וכסף כמין כרי ואמר לו טול את אלו:
7. His sons and his sons' sons with him, his daughters and his sons' daughters and all his descendants he brought with him to Egypt.   ז. בָּנָיו וּבְנֵי בָנָיו אִתּוֹ בְּנֹתָיו וּבְנוֹת בָּנָיו וְכָל זַרְעוֹ הֵבִיא אִתּוֹ מִצְרָיְמָה:
his sons’ daughters: Serah the daughter of Asher and Jochebed the daughter of Levi.   ובנות בניו : סרח בת אשר, ויוכבד בת לוי:
8. And these are the names of the children of Israel who were coming to Egypt: Jacob and his sons Jacob's firstborn was Reuben.   ח. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה יַעֲקֹב וּבָנָיו בְּכֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן:
who were coming to Egypt: Heb. הַבָּאִים. Relative to that time [when they were migrating to Egypt, the text] calls them “coming” [in the present tense], and [therefore] there is no reason to wonder why it is not written:“who came” (אֲשֶׁר בָּאוּ) .   הבאים מצרימה: על שם השעה קורא להם הכתוב באים. ואין לתמוה על אשר לא כתב אשר באו:
9. And the sons of Reuben were Hanoch and Pallu, Hezron and Carmi.   ט. וּבְנֵי רְאוּבֵן חֲנוֹךְ וּפַלּוּא וְחֶצְרֹן וְכַרְמִי:
10. And the sons of Simeon were Jemuel, Jamin, Ohad, Jachin, and Zohar, and Saul the son of the Canaanitess.   י. וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית:
the son of the Canaanitess: The son of Dinah, who had been possessed by a Canaanite. When they killed Shechem, Dinah did not want to leave until Simeon swore to her that he would marry her - [Gen. Rabbah (80:11)].   בן הכנענית: בן דינה שנבעלה לכנעני, כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה:   
11. And the sons of Levi were Gershon, Kehath, and Merari.   יא. וּבְנֵי לֵוִי גֵּרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי:
12. And the sons of Judah were Er, Onan, Shelah, Perez, and Zerah. Now Er and Onan had died in the land of Canaan; and the sons of Perez were Hezron and Hamul.   יב. וּבְנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה וָפֶרֶץ וָזָרַח וַיָּמָת עֵר וְאוֹנָן בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וַיִּהְיוּ בְנֵי פֶרֶץ חֶצְרֹן וְחָמוּל:
13. And the sons of Issachar were Tola, Puvvah, Iob, and Shimron.   יג. וּבְנֵי יִשָּׂשכָר תּוֹלָע וּפֻוָּה וְיוֹב וְשִׁמְרֹן:
14. And the sons of Zebulun were Sered, Elon, and Jahleel.   יד. וּבְנֵי זְבֻלוּן סֶרֶד וְאֵלוֹן וְיַחְלְאֵל:
15. These are the sons of Leah, that she bore to Jacob in Padan Aram, and Dinah his daughter. All the souls of his sons and daughters were thirty three.   טו. אֵלֶּה | בְּנֵי לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב בְּפַדַּן אֲרָם וְאֵת דִּינָה בִתּוֹ כָּל נֶפֶשׁ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שְׁלשִׁים וְשָׁלשׁ:
These are the sons of Leah …and Dinah his daughter: The males are attributed to Leah and the females to Jacob, to teach you that if the woman emits seed first, she gives birth to a male, but if the male emits seed first, she (the woman) gives birth to a female. [From Niddah 31a]   אלה בני לאה. ואת דינה בתו: הזכרים תלה בלאה והנקבות תלה ביעקב, ללמדך אשה מזרעת תחלה יולדת זכר, איש מזריע תחלה יולדת נקבה:
thirty-three: But if you count them individually, you find only thirty-two. This [missing one] is Jochebed, who was born between the walls when they entered the city, as it is said: “whom she bore to Levi in Egypt” (Num. 26:59). Her birth was in Egypt, but her conception was not in Egypt. [From Num. Rabbah 13:20]   שלשים ושלש: ובפרטן אי אתה מוצא אלא שלשים ושנים, אלא זו יוכבד שנולדה בין החומות בכניסתן לעיר, שנאמר (במדבר כו נט) אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים ואין הורתה במצרים: 
16. And the sons of Gad were Ziphion, Haggi, Shuni, and Ezbon, Eri, Arodi, and Areli.   טז. וּבְנֵי גָד צִפְיוֹן וְחַגִּי שׁוּנִי וְאֶצְבֹּן עֵרִי וַאֲרוֹדִי וְאַרְאֵלִי:
17. And the sons of Asher were Imnah, Ishvah, Ishvi, and Briah, and Serah, their sister; and the sons of Briah were Heber and Malkiel.   יז. וּבְנֵי אָשֵׁר יִמְנָה וְיִשְׁוָה וְיִשְׁוִי וּבְרִיעָה וְשֶׂרַח אֲחֹתָם וּבְנֵי בְרִיעָה חֶבֶר וּמַלְכִּיאֵל:
18. These are the sons of Zilpah, whom Laban gave to his daughter Leah, and she bore these to Jacob, sixteen souls.   יח. אֵלֶּה בְּנֵי זִלְפָּה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְלֵאָה בִתּוֹ וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה נָפֶשׁ:
19. The sons of Rachel, Jacob's wife, were Joseph and Benjamin.   יט. בְּנֵי רָחֵל אֵשֶׁת יַעֲקֹב יוֹסֵף וּבִנְיָמִן:
The sons of Rachel, Jacob’s wife: Concerning none of them does it say [Jacob’s]“wife,” but [the meaning is] that she was the mainstay of the household. [From Gen. Rabbah 73:2] Cf. Gen 31:33.   בני רחל אשת יעקב: ובכולן לא נאמר בהן אשת, אלא שהיתה עיקרו של בית:    
20. And to Joseph were born in the land of Egypt, whom Asenath, the daughter of Potiphera, the governor of On, bore to him: Manasseh and Ephraim.   כ. וַיִּוָּלֵד לְיוֹסֵף בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶת אֶפְרָיִם:
21. And the sons of Benjamin were Bela, Becher, Ashbel, Gera, Na'aman, Ehi, and Rosh, Muppim, Huppim, and Ard.   כא. וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ:
22. These the sons of Rachel, who were born to Jacob: all the souls were fourteen.   כב. אֵלֶּה בְּנֵי רָחֵל אֲשֶׁר יֻלַּד לְיַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ אַרְבָּעָה עָשָׂר:
23. And the sons of Dan: Hushim.   כג. וּבְנֵי דָן חֻשִׁים:
24. And the sons of Naphtali were Jahzeel, Guni, Jezer, and Shillem.   כד. וּבְנֵי נַפְתָּלִי יַחְצְאֵל וְגוּנִי וְיֵצֶר וְשִׁלֵּם:
25. These are the sons of Bilhah, whom Laban had given to his daughter Rachel, and she bore these to Jacob, all the souls were seven.   כה. אֵלֶּה בְּנֵי בִלְהָה אֲשֶׁר נָתַן לָבָן לְרָחֵל בִּתּוֹ וַתֵּלֶד אֶת אֵלֶּה לְיַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁבְעָה:
26. All the souls coming to Egypt with Jacob, those descended from him, excluding the wives of Jacob's sons, all the souls were sixty six.   כו. כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב מִצְרַיְמָה יֹצְאֵי יְרֵכוֹ מִלְּבַד נְשֵׁי בְנֵי יַעֲקֹב כָּל נֶפֶשׁ שִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ:
All the souls coming…with Jacob: Who left the land of Canaan to come to Egypt. Now this [word] הַבָּאָה is not the past tense but the present tense, similar to“In the evening she would come (בָאָה)” (Esther 2:14), and like“and behold, his daughter Rachel is coming (בָּאָה) with the sheep” (Gen. 29:6). Therefore, its accent is below (i.e., at the end of the word), on the“aleph,” because when they left to come from the land of Canaan, they were only 66 [excluding Jochebed, Joseph, and his two sons]. The second [instance of הַבָּאָה, however,]“all the souls of the house of Jacob who came (הַבָּאָה) to Egypt were seventy,” is in the past tense; therefore, its accent is above (i.e., on an earlier syllable), on the“beth,” because when they came there they were seventy, for there they found Joseph and his two sons, and Jochebed was added to them between the walls. According to the one who says that twin sisters were born with [each of the progenitors of] the tribes (37: 35), we must say that they died before their descent to Egypt, for they were not counted here. I found in Leviticus Rabbah (4:6): Esau had six souls [in his family], and the text calls them נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ,“the souls of his household” (Gen. 36:6) in the plural, because they worshipped many gods [in his family, each his or her own deity]. Jacob had seventy (souls), but the text calls them נֶפֶשׁ [in the singular] because they [all] worshiped one God   כל הנפש הבאה ליעקב: שיצאו מארץ כנען לבוא למצרים. ואין הבאה זו לשון עבר, אלא לשון הווה, כמו (אסתר ב יד) בערב היא באה, וכמו (לעיל כט ו) הנה רחל בתו באה עם הצאן, לפיכך טעמו למטה באל"ף, לפי שכשיצאו לבוא מארץ כנען לא היו אלא ששים ושש. והשני (להלן פסוק כז) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, הוא לשון עבר, לפיכך טעמו למעלה בבי"ת, לפי שמשבאו שם היו שבעים שמצאו שם יוסף ושני בניו ונתוספה להם יוכבד בין החומות. ולדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכים אנו לומר שמתו לפני ירידתן למצרים, שהרי לא נמנו כאן. מצאתי בויקרא רבה (ד ו) עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן (לעיל לו ו) נפשות ביתו, לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:
27. And Joseph's sons, who were born to him in Egypt, two souls; all the souls of the house of Jacob who came to Egypt were seventy.   כז. וּבְנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְמִצְרַיִם נֶפֶשׁ שְׁנָיִם כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים:
28. He sent Judah ahead of him to Joseph, to direct him to Goshen, and they came to the land of Goshen.   כח. וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו אֶל יוֹסֵף לְהוֹרֹת לְפָנָיו גּשְׁנָה וַיָּבֹאוּ אַרְצָה גּשֶׁן:
to direct him: Heb. לְהוֹרֹת לְפָנָיו, as the Targum renders (לְפַנָאָה קֳדָמוֹהִי), to clear a place for him and to show him how to settle in it.   להורות לפניו: כתרגומו, לפנות לו מקום ולהורות האיך יתיישב בה:
him: [Lit., ahead of him.] Before he would arrive there. The Aggadic interpretation of [לְהוֹרֹת] is [that there should be teaching]: to establish for him a house of study, from which teaching would emanate. [From Tanchuma Vayigash 11]   לפניו: קודם שיגיע לשם. ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה:
29. And Joseph harnessed his chariot, and he went up to meet Israel his father, to Goshen, and he appeared to him, and he fell on his neck, and he wept on his neck for a long time.   כט. וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת יִשְׂרָאֵל אָבִיו גּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל צַוָּארָיו עוֹד:
And Joseph harnessed his chariot: He personally harnessed the horses to the chariot to hasten to honor his father. [From Mechilta, Beshallach section 1]   ויאסור יוסף מרכבתו: הוא עצמו אסר את הסוסים למרכבה להזדרז לכבוד אביו:
and he appeared to him: Joseph presented himself to his father.   וירא אליו: יוסף נראה אל אביו:
and he wept on his neck for a long time: Heb. עוֹד וַיֵב‏ְ, an expression of profuse weeping, and likewise, “For He will not place additional [guilt] on a man” (Job 34:23), an expression of profusion. He (God) does not place upon him additional accusations over [and above] his sins. Here too he wept greatly and continuously, more than was usual. Jacob, however, neither fell on Joseph’s neck nor kissed him. Our Sages said that he was reciting the Shema. [From Derech Eretz Zuta 1:10, ed. Hager, p. 62; quoted in Bereishith Zuta ; Yichusei Tannaim va’Amoraim , p. 180, Teshuvoth Hageonim, ch. 45]   ויבך על צואריו עוד: לשון הרבות בכיה וכן (איוב לד כג) כי לא על איש ישים עוד, לשון רבוי הוא, אינו שם עליו עלילות נוספות על חטאיו, אף כאן הרבה והוסיף בבכי יותר על הרגיל אבל יעקב לא נפל על צוארי יוסף ולא נשקו, ואמרו רבותינו שהיה קורא את שמע:
30. And Israel said to Joseph, "I will die this time, since I have seen your face, that you are still alive."   ל. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל אֶל יוֹסֵף אָמוּתָה הַפָּעַם אַחֲרֵי רְאוֹתִי אֶת פָּנֶיךָ כִּי עוֹדְךָ חָי:
I will die this time: Its simple meaning is as the Targum renders. [If I should die this time, I would be consoled.] Its midrashic interpretation is, however: I thought that I would die two deaths, in this world and in the next world, because the Shechinah had left me, and I thought that the Holy One, blessed be He, would hold me responsible for your death. Now that you are still alive, I will die but once. [From Tanchuma Vayigash 9]   אמותה הפעם: פשוטו כתרגומו, ומדרשו סבור הייתי למות שתי מיתות בעולם הזה ובעולם הבא, שנסתלקה שכינה ממני, והייתי אומר שיתבעני הקב"ה מיתתך, עכשיו שעודך חי לא אמות אלא פעם אחת:
31. Joseph said to his brothers and to his father's household, "I will go up and tell Pharaoh, and I will say to him, 'My brothers and my father's household who were in the land of Canaan have come to me.   לא. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו וְאֶל בֵּית אָבִיו אֶעֱלֶה וְאַגִּידָה לְפַרְעֹה וְאֹמְרָה אֵלָיו אַחַי וּבֵית אָבִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בָּאוּ אֵלָי:
and I will say to him: , ‘My brothers, etc.’-and I will further say to him, ‘The men are shepherds, etc.’   ואמרה אליו אחי וגו': ועוד אומר לו (פסוק לב) והאנשים רועי צאן וגו':  (לד)
32. The men are shepherds, for they were [always] owners of livestock, and their flocks and their cattle and all they have they have brought.'   לב. וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם הֵבִיאוּ:
33. And if it comes to pass that Pharaoh calls you and asks, 'What is your occupation?'   לג. וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם:
34. You shall say, 'Your servants have been owners of livestock from our youth until now, both we and our ancestors,' so that you may dwell in the land of Goshen, because all shepherds are abhorrent to the Egyptians."   לד. וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲבֹתֵינוּ בַּעֲבוּר תֵּשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גּשֶׁן כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן:
so that you may dwell in the land of Goshen: which you need, for it is a land of pasture, and when you tell him that you are not skilled at any other work, he will send you away from him and settle you there.   בעבור תשבו בארץ גשן: והיא צריכה לכם שהיא ארץ מרעה, וכשתאמרו לו שאין אתם בקיאין במלאכה אחרת ירחיקכם מעליו ויושיבכם שם:
are abhorrent to the Egyptians: Because they (the sheep) are their gods.   כי תועבת מצרים כל רעה צאן: לפי שהם להם אלהות:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG