Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 45

Bereishit - Genesis - Chapter 45

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 45

1. Now Joseph could not bear all those standing beside him, and he called out, "Take everyone away from me!" So no one stood with him when Joseph made himself known to his brothers.   א. וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו:
Now Joseph could not bear all those standing: He could not bear that Egyptians would stand beside him and hear his brothers being embarrassed when he would make himself known to them. [From Tanchuma Vayigash 5]   ולא יכול יוסף להתאפק לכל הנצבים: לא היה יכול לסבול שיהיו מצרים נצבים עליו ושומעין שאחיו מתביישין בהודעו להם:
2. And he wept out loud, so the Egyptians heard, and the house of Pharaoh heard.   ב. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה:
and the house of Pharaoh heard: Heb. פַּרְעֹה בֵּית, the house of Pharaoh, namely his servants and the members of his household. This does not literally mean a house, but it is like “the house of Israel” (Ps. 115:12), “the house of Judah” (I Kings 12:21), mesnede in Old French, household. [From Targum Onkelos]   וישמע בית פרעה: ביתו של פרעה, כלומר עבדיו ובני ביתו. ואין זה לשון בית ממש אלא כמו (תהלים קטו יב) בית ישראל, (מלכים א' יב כא) בית יהודה מיישניד"א בלע"ז [בני הבית]:
3. And Joseph said to his brothers, "I am Joseph. Is my father still alive?" but his brothers could not answer him because they were startled by his presence.   ג. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אֲנִי יוֹסֵף הַעוֹד אָבִי חָי וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו:
they were startled by his presence: Because of embarrassment. [From Tanchuma Vayigash 5]   נבהלו מפניו: מפני הבושה:
4. Then Joseph said to his brothers, "Please come closer to me," and they drew closer. And he said, "I am your brother Joseph, whom you sold into Egypt.   ד. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה:
Please come closer: He saw them drawing backwards. He said,“Now my brothers are embarrassed” (Tanchuma Vayigash 5). He called them tenderly and pleadingly and showed them that he was circumcised (Gen. Rabbah 93:10).   גשו נא אלי: ראה אותם נסוגים לאחוריהם, אמר עכשיו אחי נכלמים, קרא להם בלשון רכה ותחנונים, והראה להם שהוא מהול:
5. But now do not be sad, and let it not trouble you that you sold me here, for it was to preserve life that God sent me before you.   ה. וְעַתָּה | אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם:
to preserve life: Heb. לְמִחְיָה, to be to you a preserver of life. [From Targum Jonathan]   למחיה: להיות לכם למחיה:
6. For already two years of famine [have passed] in the midst of the land, and [for] another five years, there will be neither plowing nor harvest.   ו. כִּי זֶה שְׁנָתַיִם הָרָעָב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר:
For already two years of famine: have passed of the [total] years of the famine.   כי זה שנתים הרעב: עברו משני הרעב:
7. And God sent me before you to make for you a remnant in the land, and to preserve [it] for you for a great deliverance.   ז. וַיִּשְׁלָחֵנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם לָשׂוּם לָכֶם שְׁאֵרִית בָּאָרֶץ וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה:
8. And now, you did not send me here, but God, and He made me a father to Pharaoh, a lord over all his household, and a ruler over the entire land of Egypt.   ח. וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל בֵּיתוֹ וּמשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
a father: A colleague and a protector. [From Gen. Rabbah 93:10]   לאב: חבר ופטרון:
9. Hasten and go up to my father, and say to him, 'So said your son, Joseph: "God has made me a lord over all the Egyptians. Come down to me, do not tarry.   ט. מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי אַל תַּעֲמֹד:
and go up to my father: The land of Israel is higher than all [other] lands. [From Kidd. 69a, b]   ועלו אל אבי: ארץ ישראל גבוה מכל הארצות:
10. And you shall dwell in the land of Goshen, and you shall be near to me, you and your children and your grandchildren, and your flocks and your cattle and all that is yours.   י. וְיָשַׁבְתָּ בְאֶרֶץ גּשֶׁן וְהָיִיתָ קָרוֹב אֵלַי אַתָּה וּבָנֶיךָ וּבְנֵי בָנֶיךָ וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
11. And I will sustain you there for there are still five years of famine lest you become impoverished, you and your household and all that is yours." '   יא. וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ:
lest you become impoverished: Heb. פֶּן-תִּוָּרֵשׁ, [which Onkelos renders:] דָּלְמָא תִתְמַסְכַּן, lest you become impoverished, [which is] an expression similar to“impoverishes (מוֹרִישׁ) and makes rich” (I Sam. 2:7).   פן תורש: דלמא תתמסכן, לשון (שמואל א' ב ז) מוריש ומעשיר:
12. And behold, your eyes see, as well as the eyes of my brother Benjamin, that it is my mouth speaking to you.   יב. וְהִנֵּה עֵינֵיכֶם רֹאוֹת וְעֵינֵי אָחִי בִנְיָמִין כִּי פִי הַמְדַבֵּר אֲלֵיכֶם:
And behold, your eyes see: my glory and that I am your brother, for I am circumcised like you, and moreover, that it is my mouth that is speaking to you in the holy tongue (Gen. Rabbah 93:10).   והנה עיניכם רואות: בכבודי, ושאני אחיכם, שהרי אני מהול ככם. ועוד כי פי המדבר אליכם בלשון הקודש:
as well as the eyes of my brother Benjamin: He compared them all together, saying that“just as I harbor no hatred against my brother Benjamin, for he did not participate in selling me, neither do I have any hatred in my heart against you.” [from Meg. 16b]   ועיני אחי בנימין: השוה את כולם יחד לומר שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי, כך אין בלבי שנאה עליכם:
13. And you shall tell my father [of] all my honor in Egypt and all that you have seen, and you shall hasten and bring my father down here."   יג. וְהִגַּדְתֶּם לְאָבִי אֶת כָּל כְּבוֹדִי בְּמִצְרַיִם וְאֵת כָּל אֲשֶׁר רְאִיתֶם וּמִהַרְתֶּם וְהוֹרַדְתֶּם אֶת אָבִי הֵנָּה:
14. And he fell on his brother Benjamin's neck and wept, and Benjamin wept on his neck.   יד. וַיִּפֹּל עַל צַוְּארֵי בִנְיָמִן אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל צַוָּארָיו:
And he fell on his brother Benjamin’s neck and wept: for the two sanctuaries which were destined to be in Benjamin’s territory and would ultimately be destroyed. [From Meg. 16b]   ויפול על צוארי בנימין אחיו ויבך: על שני מקדשות שעתידין להיות בחלקו של בנימין וסופן ליחרב:
and Benjamin wept on his neck: for the Tabernacle of Shiloh, which was destined to be in Joseph’s territory yet would ultimately be destroyed. [From Meg. 16b, Gen. Rabbah 93:12]   ובנימין בכה על צואריו: על משכן שילה שעתיד להיות בחלקו של יוסף וסופו ליחרב:
15. And he kissed all his brothers and wept over them, and afterwards his brothers spoke with him.   טו. וַיְנַשֵּׁק לְכָל אֶחָיו וַיֵּבְךְּ עֲלֵהֶם וְאַחֲרֵי כֵן דִּבְּרוּ אֶחָיו אִתּוֹ:
And he kissed: He continued to kiss   וינשק: הוסיף בנשיקה, מנשק והולך. דיבייש"ר בלע"ז:
and afterwards: After they saw him weeping and that he was wholehearted with them.   ואחרי כן: מאחר שראוהו בוכה ולבו שלם עמהם:
his brothers spoke with him: whereas previously they had felt shame before him. [From Tanchuma Vayigash 5]   דברו אחיו אתו: שמתחלה היו בושים ממנו:
16. And the voice was heard [in] Pharaoh's house, saying, "Joseph's brothers have come!" And it pleased Pharaoh and his servants.   טז. וְהַקֹּל נִשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה לֵאמֹר בָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּיטַב בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי עֲבָדָיו:
And the voice was heard [in] Pharaoh’s house: Heb. בֵּית פַּרְעֹה, equivalent to בְּבֵית פַּרְעֹה, and this is an expression [denoting] an actual house. [From Targum Onkelos]   והקול נשמע בית פרעה: כמו בבית פרעה, וזהו לשון בית ממש:
17. And Pharaoh said to Joseph, "Tell your brothers, 'Do this load up your beasts and go, enter the land of Canaan.   יז. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֱמֹר אֶל אַחֶיךָ זֹאת עֲשׂוּ טַעֲנוּ אֶת בְּעִירְכֶם וּלְכוּ בֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן:
load up your beasts: with grain.   טענו את בעירכם: תבואה:
18. And take your father and your households and come to me, and I will give you the best of the land of Egypt, and [you will] eat the fat of the land.'   יח. וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם וּבֹאוּ אֵלָי וְאֶתְּנָה לָכֶם אֶת טוּב אֶרֶץ מִצְרַיִם וְאִכְלוּ אֶת חֵלֶב הָאָרֶץ:
the best of the land of Egypt: [I.e.,] the land of Goshen. He prophesied but did not know what he was prophesying. They (the Israelites) would eventually make it (Egypt) like the depths of the sea, which have no fish. [From Avoth d’Rabbi Nathan, second version, ch. 43; Ber. 9b]   את טוב ארץ מצרים: ארץ גושן. ניבא ואינו יודע מה ניבא, סופם לעשותה כמצולה שאין בה דגים:
the fat of the land: Heb. חֵלֶב הָאָרֶץ. Every [instance of] חֵלֶב is an expression meaning the best. [From Targum Onkelos]   חלב הארץ: כל חלב לשון מיטב הוא:
19. And you [Joseph] have been commanded [to tell them], 'Do this: take yourselves wagons from the land of Egypt for your young children and for your wives, and you shall carry your father and come.   יט. וְאַתָּה צֻוֵּיתָה זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ לָכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עֲגָלוֹת לְטַפְּכֶם וְלִנְשֵׁיכֶם וּנְשָׂאתֶם אֶת אֲבִיכֶם וּבָאתֶם:
And you [Joseph] have been commanded: By me to say to them. [From Targum Jonathan]   ואתה צויתה: מפי לומר להם:
Do this: So shall you say to them, that it is in my power [to provide for you].   זאת עשו: כך אמור להם שברשותי הוא: 
20. And let your eye not be concerned about your utensils, for the best of all the land of Egypt is yours.' "   כ. וְעֵינְכֶם אַל תָּחֹס עַל כְּלֵיכֶם כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָכֶם הוּא:
21. And the sons of Israel did so, and Joseph gave them wagons by Pharaoh's orders, and he gave them provisions for the way.   כא. וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ:
22. He gave them all, to each one [several] changes of clothes, and to Benjamin he gave three hundred [pieces of] silver and five changes of clothes.   כב. לְכֻלָּם נָתַן לָאִישׁ חֲלִפוֹת שְׂמָלֹת וּלְבִנְיָמִן נָתַן שְׁלשׁ מֵאוֹת כֶּסֶף וְחָמֵשׁ חֲלִפֹת שְׂמָלֹת:
23. And to his father he sent the following: ten he donkeys carrying of the best of Egypt, and ten she donkeys carrying grain, bread, and [other] food, for his father for the way.   כג. וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמֹרִים נֹשְׂאִים מִטּוּב מִצְרָיִם וְעֶשֶׂר אֲתֹנֹת נֹשְׂאֹת בָּר וָלֶחֶם וּמָזוֹן לְאָבִיו לַדָּרֶךְ:
he sent the following: Heb. כְּזֹאת, lit., like this, [meaning:] according to this amount. And what is the amount? Ten he-donkeys, etc.   שלח כזאת: כחשבון הזה. ומהו החשבון, עשרה חמורים וגו':
of the best of Egypt: We find in the Talmud (Meg. 16b) that he sent him aged wine because elderly people find contentment with it. [I.e., the fact that wine improves with age often affords contentment to the elderly.] According to the Midrash Aggadah (Gen. Rabbah 94:2 on verse 18), however, this refers to pounded beans [which have a soothing effect on a troubled spirit].   מטוב מצרים: מצינו בתלמוד ששלח לו יין (ישן) שדעת זקנים נוחה הימנו. ומדרש אגדה גריסין של פול:
grain, bread: As the Targum renders.   בר ולחם: כתרגומו:
and [other] food: Things eaten with bread.   ומזון: ליפתן:
24. And he sent off his brothers, and they went, and he said to them, "Do not quarrel on the way."   כד. וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ:
Do not quarrel on the way: Heb. אַל-תִּרְגְזוּ בַּדָּר‏ֶ. Do not engage in a halachic discussion lest the way cause you to stray. Another explanation: Do not walk with large steps, and enter the city while the sun is shining (Ta’anith 10b). According to the simple meaning of the verse, we can say that since they were ashamed, he (Joseph) was concerned that they would perhaps quarrel on the way about his being sold, debating with one another, and saying,“Because of you he was sold. You slandered him and caused us to hate him.”   אל תרגזו בדרך: אל תתעסקו בדבר הלכה שלא תרגז עליכם הדרך. דבר אחר אל תפסיעו פסיעה גסה והכניסו חמה לעיר. ולפי פשוטו של מקרא יש לומר לפי שהיו נכלמים היה דואג שמא יריבו בדרך על דבר מכירתו להתווכח זה עם זה ולומר על ידך נמכר, אתה ספרת לשון הרע עליו וגרמת לנו לשנאתו:
25. So they went up from Egypt, and they came to the land of Canaan, to their father, Jacob.   כה. וַיַּעֲלוּ מִמִּצְרָיִם וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ כְּנַעַן אֶל יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
26. And they told him, saying, "Joseph is still alive," and [they told him] that he ruled over the entire land of Egypt, and his heart changed, for he did not believe them.   כו. וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא משֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם:
and [they told him] that he ruled: Heb. וְכִי הוּא משֵׁל, and that he rules.   וכי הוא מושל: ואשר הוא מושל:
and his heart changed: Heb. וַיָפָג לִבָּוֹ. His heart changed and went away from believing. His heart did not turn to [believe] these words. [וַיָפָג is] a term similar to“their taste changes” (מְפִיגִין טַעְמָן) in the language of the Mishnah (Bezah 14a), and“without respite (הֲפֻגוֹת)” (Lam. 3:49). Also“and its bouquet did not change” (Jer. 48: 11) is translated [into Aramaic] as וְרֵיחֵיה ָלֹא פָג.   ויפג לבו: נחלף לבו והלך מלהאמין, לא היה לבו פונה אל הדברים, לשון מפיגין טעמן, בלשון משנה וכמו (איכה ג מט) מאין הפוגות, (ירמיה מח יא) וריחו לא נמר מתרגמינן וריחיה לא פג:
27. And they told him all of Joseph's words that he had said to them, and he saw the wagons that Joseph had sent to carry him, and the spirit of their father Jacob was revived.   כז. וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו אֵת כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵהֶם וַיַּרְא אֶת הָעֲגָלוֹת אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף לָשֵׂאת אֹתוֹ וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם:
all of Joseph’s words: He (Joseph) gave them a sign, viz., in what topic he was engaged when he (Joseph) separated from him (Jacob). [That was] the section dealing with the heifer that was to be beheaded (עֶגְלָה עִרוּפָה) (Deut. 21), and this is what [Scripture] says, “and he saw the wagons that Joseph had sent,” and it (Scripture) does not say, “that Pharaoh had sent.” [from Gen. Rabbah 94:3]   את כל דברי יוסף: סימן מסר להם במה היה עוסק כשפירש ממנו, בפרשת עגלה ערופה, זהו שאמר וירא את העגלות אשר שלח יוסף ולא אמר אשר שלח פרעה:
and the spirit of…Jacob was revived: The Shechinah, which had separated from him [because of his grief], rested upon him [once again]. [From Avoth d’Rabbi Nathan , ch. 30, Targum Onkelos , Targum Jonathan]   ותחי רוח יעקב: שרתה עליו שכינה שפירשה ממנו:
28. And Israel said, "Enough! My son Joseph is still alive. I will go and see him before I die."   כח. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ בְּטֶרֶם אָמוּת:
Enough! My son Joseph is still alive: I have enough happiness and joy, since my son Joseph is still alive. [From Targum Onkelos, Targum Jonathan]   רב עוד : רב לי עוד שמחה וחדוה, הואיל ועוד יוסף בני חי:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG