Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 43

Bereishit - Genesis - Chapter 43

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 43

1. But the hunger was severe in the land.   א. וְהָרָעָב כָּבֵד בָּאָרֶץ:
2. And it came to pass, when they finished eating the grain that they had brought from Egypt, that their father said to them, "Go back [and] buy us a little food."   ב. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל אֶת הַשֶּׁבֶר אֲשֶׁר הֵבִיאוּ מִמִּצְרָיִם וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם אֲבִיהֶם שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל:
when they finished eating: Judah had said to them, “Wait for the old man until there is no more bread left in the house.” - [from Tanchuma Mikeitz 8, Gen. Rabbah 91:6]   כאשר כלו לאכול: יהודה אמר להם המתינו לזקן עד שתכלה פת מן הבית:
when they finished.: [Onkelos renders:] כַּד שֵׁצִיאוּ, when they stopped. The one who renders: כַּד סַפִּיקוּ is in error.“When the camels had finished drinking” (Gen. 24:22) is rendered: כַּד סַפִּיקוּ, which means “when they had drunk their fill,” [for] that was the end of their drinking. This instance of “when they had finished eating,” however, means“when the food was depleted,” and we render: כַּד שֵׁצִיאוּ   כאשר כלו: כד שציאו. והמתרגם כד ספיקו, טועה כאשר כלו הגמלים לשתות מתורגם כד ספיקו כששתו די ספוקם הוא גמר שתייתם. אבל זה כאשר כלו לאכול, כאשר תם האוכל הוא, ומתרגמינן כד שציאו:
3. But Judah spoke to him, saying, "The man warned us repeatedly, saying, 'You shall not see my face if your brother is not with you.'   ג. וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם:
warned us repeatedly: Heb. הָעֵד הֵעִד, an expression of warning, since a warning is usually given in the presence of witnesses (עֵדִים) . Similarly,“I warned (הַעִדֹתִי) your forefathers” (Jer. 11:7);“Go down, warn (הָעֵד) the people” (Exod. 19:21).   העד העד: לשון התראה, שסתם התראה מתרה בו בפני עדים, וכן (דברים ל יט) העידותי בכם, (שמות יט כא) רד העד בעם:
‘You shall not see my face if your brother is not with you.’: Heb. בִּלְתִּי, lit., without. You shall not see me without your brother [being] with you. Onkelos, however, renders: except when your brother is with you. He explained the verse according to its context, but he was not precise in translating it in accordance with the language of the verse.   לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם: לא תראוני בלא אחיכם אתכם. ואנקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון, יישב ביאור הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא: 
4. If you send our brother with us, we will go down and buy food for you.   ד. אִם יֶשְׁךָ מְשַׁלֵּחַ אֶת אָחִינוּ אִתָּנוּ נֵרְדָה וְנִשְׁבְּרָה לְךָ אֹכֶל:
5. But if you do not send [him], we will not go down, because the man said to us, 'You shall not see my face if your brother is not with you.' "   ה. וְאִם אֵינְךָ מְשַׁלֵּחַ לֹא נֵרֵד כִּי הָאִישׁ אָמַר אֵלֵינוּ לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם:
6. And Israel said, "Why have you harmed me, by telling the man that you have another brother?"   ו. וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ הַעוֹד לָכֶם אָח:
7. They said, "The man asked about us and about our family, saying, 'Is your father still alive? Do you have a brother?' And we told him according to these words. Could we have known that he would say, 'Bring your brother down'?"   ז. וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם:
about us and about our family: Heb. וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ, about our lineage (Targum Jonathan). Midrashically, [it is explained:] Even the matters (עִנְיָנֵי) of our cradles he revealed to us. — [from Gen. Rabbah 91:10]   לנו ולמולדתנו: למשפחותינו, ומדרשו אפילו עצי עריסותינו גלה לנו:
And we told him: that we have a father and a brother.   ונגד לו: שיש לנו אב ואח:
according to these words: According to his questions that he asked, we were compelled to answer.   על פי הדברים האלה: על פי שאלותיו אשר שאל הוזקקנו להגיד:
that he would say: Heb. כִּי יֹאמַר. [This is equivalent to] אִשֶׁר יֹאמַר, that he would say. כִּי is used as an expression for אִם, and אִם is used as an expression for אִשֶׁר, that. Hence, this is one of its four usages, for this [כִּי] is like אִם, as“until (עַד אִם) I have spoken my words” (24:33). - [after targumim]   כי יאמר: אשר יאמר, כי משמש בלשון אם, ואם משמש בלשון אשר. הרי זה שימוש אחד מארבע לשונותיו שמשמש כי, והוא אם, שהרי כי זה כמו אם, כמו עד אם דברתי דברי (כד לג):
8. And Judah said to Israel, his father, "Send the lad with me, and we will get up and go, and we will live and not die, both we and you and also our young children.   ח. וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל יִשְׂרָאֵל אָבִיו שִׁלְחָה הַנַּעַר אִתִּי וְנָקוּמָה וְנֵלֵכָה וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת גַּם אֲנַחְנוּ גַם אַתָּה גַּם טַפֵּנוּ:
and we will live: The Holy Spirit flickered within him. Through this trip, your spirit will be revived, as it is said:“and the spirit of their father Jacob was revived” (Gen. 45:27).   ונחיה: נצנצה בו רוח הקודש, על ידי הליכה זו תחי רוחך שנאמר (מה כז) ותחי רוח יעקב אביהם:
and not die: of hunger. As for Benjamin, we are not sure whether he will be seized or he will not be seized, but all of us will [certainly] die of hunger if we do not go. It would be better to leave the doubtful situation and seize the [situation that is] certain. — [from Tanchuma Mikeitz 8]   ולא נמות: ברעב. בנימין ספק יתפש ספק לא יתפש, ואנו כלנו מתים ברעב אם לא נלך, מוטב שתניח את הספק ותתפוש את הודאי:
9. I will guarantee him; from my hand you can demand him. If I do not bring him to you and stand him up before you, I will have sinned against you forever.   ט. אָנֹכִי אֶעֶרְבֶנּוּ מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנּוּ אִם לֹא הֲבִיאֹתִיו אֵלֶיךָ וְהִצַּגְתִּיו לְפָנֶיךָ וְחָטָאתִי לְךָ כָּל הַיָּמִים:
and stand him up before you: That I will not bring him to you dead, but alive.   והצגתיו לפניך: שלא אביאנו אליך מת כי אם חי:
I will have sinned against you forever: For the world to come. - [from Gen. Rabbah 91:10]   וחטאתי לך כל הימים: לעולם הבא:
10. For had we not tarried, by now we would have already returned twice."   י. כִּי לוּלֵא הִתְמַהְמָהְנוּ כִּי עַתָּה שַׁבְנוּ זֶה פַעֲמָיִם:
had we not tarried: because of you, we would have [already] returned with Simeon, and you would not have suffered all these days.   לולא התמהמהנו: על ידך, כבר היינו שבים עם שמעון ולא נצטערת כל הימים הללו:
11. So Israel, their father, said to them, "If so, then do this: take some of the choice products of the land in your vessels, and take down to the man as a gift, a little balm and a little honey, wax and lotus, pistachios and almonds.   יא. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן | אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים:
then: Heb. אֵפוֹא. This is a redundant word, used for stylistic purposes in the Hebrew. If [it is] so, [that] I will be compelled to do [this]-that I will [have to] send him with you-I will have to search and seek where [is the place that we can say,]“Here is (אַיֵּה פֹה) a solution as well as advice to give you, and [therefore] I say, ‘Do this.’”   אפוא: כל לשון אפוא לשון יתר הוא לתקן מלה בלשון עברי, אם כן אזדקק לעשות שאשלחנו עמכם, צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם, ואומר אני זאת עשו:
some of the choice products of the land: Heb. מִזִמְּרַת הָאָרֶץ lit., from the song of the land. Targumim render: מִדִּמְשַׁבָּח בְּאַרְעָא,“from what is praised in the land,” about which everyone sings, [rejoicing] that it came into the world.   מזמרת הארץ: מתורגם מדמשבח בארעא שהכל מזמרים עליו כשהוא בא לעולם:
wax: Heb. נְכֹאת, wax. — [from Gen. Rabbah 91:11, Targum Onkelos] Cf. Rashi above on 37:25.   נכאת: שעוה:
pistachios: Heb. בָּטְנִים I do not know what they are. In the alphabetized dictionary of Rabbi Machir, I saw [that they are] pistachios, but I believe that they are אִפַרְסְקִים (mentioned in the Mishnah, Kilayim 1:4, and the Talmud, Shabbath 45a).   בטנים: לא ידעתי מה הם ובפרושי א' ב' של רבי מכיר ראיתי פישיטצי"ש [פיסטוקים] ודומה לי שהם אפרסקין:
12. And take double the money in your hand[s], and the money that was returned in the mouth of your sacks you shall return in your hand[s], perhaps it was an error.   יב. וְכֶסֶף מִשְׁנֶה קְחוּ בְיֶדְכֶם וְאֶת הַכֶּסֶף הַמּוּשַׁב בְּפִי אַמְתְּחֹתֵיכֶם תָּשִׁיבוּ בְיֶדְכֶם אוּלַי מִשְׁגֶּה הוּא:
And…double the money: Twice as much as the first.   וכסף משנה: פי שנים כראשון:
take…in your hand[s]: to purchase food, perhaps the price has risen.   קחו בידכם: לשבור אוכל, שמא הוקר השער:
perhaps it was an error: Perhaps the one appointed over the house inadvertently forgot it.   אולי משגה הוא: שמא הממונה על הבית שכחו שוגג:
13. And take your brother, and get up, go back to the man.   יג. וְאֶת אֲחִיכֶם קָחוּ וְקוּמוּ שׁוּבוּ אֶל הָאִישׁ:
14. And may the Almighty God grant you compassion before the man, and he will release to you your other brother and Benjamin, and as for me as I am bereaved, I am bereaved."   יד. וְאֵל שַׁדַּי יִתֵּן לָכֶם רַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ וְשִׁלַּח לָכֶם אֶת אֲחִיכֶם אַחֵר וְאֶת בִּנְיָמִין וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי:
And may the Almighty God: From now on, you lack nothing but prayer. Behold I am praying for you. — [from Gen. Rabbah 91:11]   ואל שדי: מעתה אינכם חסרים כלום אלא תפלה, הריני מתפלל עליכם:
the Almighty God: Heb. א-ֵל שַׁדָּי, Whose grant of mercy is sufficient (שֶׁדַי) , and Who has sufficient power to grant, May He grant you compassion. This is its simple meaning (Zohar , vol. 2, p. 257a). Its midrashic interpretation, however, is: May He Who said to His world,“Enough!” (שֶׁאָמַר דָּי) say to my troubles,“Enough!” for I have not enjoyed tranquility since my youth. [I endured] the trouble of Laban (who tricked me and pursued me with the desire of killing me), the trouble of Esau (who wanted to kill me), the trouble of Rachel (who died in childbirth), the trouble of Dinah (who was violated and kidnapped by Shechem), the trouble of Joseph (who disappeared), the trouble of Simeon (who is being detained by the ruler of Egypt), and the trouble of Benjamin (whom he demands that I send to him) (Tanchuma Mikeitz 10).   ואל שדי: שדי בנתינת רחמיו, וכדי היכולת בידו ליתן, יתן לכם רחמים, זהו פשוטו. ומדרשו מי שאמר לעולם די יאמר די לצרותי, שלא שקטתי מנעורי, צרת לבן, צרת עשו, צרת רחל, צרת דינה, צרת יוסף, צרת שמעון, צרת בנימין:
and he will release to you: Heb. וְשִׁלַח. He will release to you, as the Targum renders, [meaning that] he will release him from his bonds, an expression similar to“he shall let him out to freedom (לַחָפְשִׁי יְשַׁלְחֶנוּ)” (Exod. 21:26). It is, however, inappropriate to translate it as an expression of sending away because they were going there to him.   ושלח לכם: ויפטר לכון, תרגומו, יפטרנו מאסיריו, לשון (שמות כא כו) לחפשי ישלחנו, ואינו נופל בתרגום [לתרגמו] לשון וישלח, שהרי לשם הם הולכים אצלו:
your…brother: This is Simeon.   את אחיכם: זה שמעון:
other: The Holy Spirit [of prophecy] was cast into him to include Joseph. - [from Avoth d’Rabbi Nathan,]   אחר: רוח הקודש נזרקה בו, לרבות יוסף:
and as for me: Until you return, I will be bereaved out of doubt.   ואני: עד שובכם אהיה שכול מספק:
as I am bereaved: of Joseph and Simeon.   כאשר שכלתי: מיוסף ומשמעון:
I am bereaved: of Benjamin.   שכלתי: מבנימין:
15. So the men took this gift, and they took double the money in their hand[s] and Benjamin, and they got up and went down to Egypt and stood before Joseph.   טו. וַיִּקְחוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַמִּנְחָה הַזֹּאת וּמִשְׁנֶה כֶּסֶף לָקְחוּ בְיָדָם וְאֶת בִּנְיָמִן וַיָּקֻמוּ וַיֵּרְדוּ מִצְרַיִם וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי יוֹסֵף:
and Benjamin: The Targum renders: וּדְבָרוּ יַת בִּנְיָמִן, and they led Benjamin away. [I.e., Onkelos was not satisfied with the verb נְסִיבוּ, they took, but added another verb, וּדְבָרוּ, and they led away. [That is] because [the expressions for] taking money and taking a person are not the same in Aramaic. Regarding a thing“taken in the hand,” we translate וּנְסִיב, but something taken by persuasion, we translate וּדְבָר.   ואת בנימין: מתרגמינן ודברו ית בנימין, לפי שאין לקיחת הכסף ולקיחת האדם שוה בלשון ארמי, בדבר הנקח ביד מתורגם ונסיב, ודבר הנקח בהנהגת דברים מתרגמינן ודבר:
16. [When] Joseph saw Benjamin with them, he said to the overseer of his house, "Bring the men into the house and [give orders] to slaughter an animal and to prepare, for the men will eat with me at lunch."   טז. וַיַּרְא יוֹסֵף אִתָּם אֶת בִּנְיָמִין וַיֹּאמֶר לַאֲשֶׁר עַל בֵּיתוֹ הָבֵא אֶת הָאֲנָשִׁים הַבָּיְתָה וּטְבֹחַ טֶבַח וְהָכֵן כִּי אִתִּי יֹאכְלוּ הָאֲנָשִׁים בַּצָּהֳרָיִם:
and [give orders] to slaughter an animal and to prepare: Heb. וּטְבֹח ַטֶבַח וְהָכֵן, like וְלִטְבֹּח ַטֶבַח וּלְהָכֵן, and טְבֹחַ is not the imperative, for [if so,] he would have said וּטְבַח   וטבוח טבח והכן: כמו ולטבוח טבח ולהכן, ואין טבוח לשון צווי שהיה לו לומר וטבח:
at lunch: Heb. בָּצָּהֲרָיִם This is translated [by the targumim] as בְּשֵׁירוּתָא, an Aramaic term denoting the first meal of the day. In Old French disner , lunch. There are many [examples of this word] in the Talmud:“he threw his meal (שֵׁירוּתֵיהּ) to a dog” (Ta’anith 11b);“he cut [the bread] for the entire meal (שֵׁירוּתָא)” (Ber. 39b), but every [other] translation of צָהֳרַיִם is טִהִרָא.   בצהרים: זה מתורגם בשירותא, שהוא לשון סעודה ראשונה בלשון ארמי, ובלע"ז דישני"ר [ארוחת צהריים], ויש הרבה בתלמוד (תענית יא ב) שדא לכלבא שירותיה, (ברכות לט ב) בצע אכולא שירותא. אבל כל תרגום של צהרים טיהרא:
17. And the man did as Joseph had said, and the man brought the men into Joseph's house.   יז. וַיַּעַשׂ הָאִישׁ כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף:
18. Now the men were frightened because they had been brought into Joseph's house, and they said, "On account of the money that came back in our sacks at first, we are brought, to roll upon us and to fall upon us and to take us as slaves and our donkeys [as well]."   יח. וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים כִּי הוּבְאוּ בֵּית יוֹסֵף וַיֹּאמְרוּ עַל דְּבַר הַכֶּסֶף הַשָּׁב בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ בַּתְּחִלָּה אֲנַחְנוּ מוּבָאִים לְהִתְגֹּלֵל עָלֵינוּ וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ וְלָקַחַת אֹתָנוּ לַעֲבָדִים וְאֶת חֲמֹרֵינוּ:
Now the men were frightened: Heb. וַיִירְאוּ It is written with two“yuds,” and is translated וּדְחִילוּ,“were frightened.”   וייראו האנשים: כתוב בשני יודי"ן ותרגומו ודחילו:
because they had been brought into Joseph’s house: And it was not customary for others who came to purchase grain to lodge in Joseph’s house, but in the inns in the city. So they were frightened that this was [done] only [in order] to put them in prison.   כי הובאו בית יוסף: ואין דרך שאר הבאים לשבור בר ללון בבית יוסף, כי אם בפונדקאות שבעיר. וייראו שאין זה אלא לאספם אל משמר:
we are brought: into this house.   אנחנו מובאים: אל תוך הבית הזה:
to roll upon us: Heb. לְהִתְגֹלֵל עָלֵינוּ So that the fabricated accusation regarding the money will roll upon us and fall upon us, [“Rolling” denotes the plot, and“falling” the ultimate attack.] Onkelos, however, rendered וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ as וּלְאִסְתְּקָפָא עִלָנָא, which is an expression denoting“fabricating false accusations,” just as the Targum renders עִלִילֹת דְּבָרִים as“and he makes a false accusation against her” (Deut. 22:14) [with the words] תַּסְקוּפֵי מִלִין He (Onkelos) does not translate it literally to conform to the language of the verse. But לְהִתְגֹלֵל, which he (Onkelos) renders לְאִתְרַבְרְבָא, “to aggrandize himself,” is an expression derived from“the golden bowl (גֻלַת)” (Eccl. 12:6);“And Huzzab the queen (גֻלְתָה) was carried away” (Nahum 2:8), which denotes royalty.   להתגולל: להיות מתגלגלת עלינו עלילת הכסף ולהיותה נופלת עלינו. ואונקלוס שתרגם ולאסתקפא עלנא, הוא לשון להתעולל, כדמתרגמינן (דברים כב יד) עלילת דברים תסקופי מילין, ולא תרגמו אחר לשון המקרא, ולהתגלל שתרגם לאתרברבא הוא לשון (קהלת יב ו) גלת הזהב, (נחום ב ח) והצב גלתה העלתה, שהוא לשון מלכות:
19. So they drew near the man who was over Joseph's house, and they spoke to him at the entrance of the house.   יט. וַיִּגְּשׁוּ אֶל הָאִישׁ אֲשֶׁר עַל בֵּית יוֹסֵף וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו פֶּתַח הַבָּיִת:
20. And they said, "Please, my lord, we came down at first to purchase food.   כ. וַיֹּאמְרוּ בִּי אֲדֹנִי יָרֹד יָרַדְנוּ בַּתְּחִלָּה לִשְׁבָּר אֹכֶל:
Please, my lord: Heb. בִּי, an expression of entreaty and supplication, in Aramaic: בָּיָיא בָּיָיא. Rashi bases this translation on Onkelos.   בי א-דני: לשון בעיא ותחנונים הוא, ובלשון ארמי בייא בייא:
we came down: Heb. יָרֹד יָרַדְנוּ. This is a degradation for us. We were accustomed to sustaining others, but now we must rely on you. — [from Gen. Rabbah 92:3]   ירד ירדנו: ירידה היא לנו, רגילים היינו לפרנס אחרים, עכשיו אנו צריכים לך:  
21. And it came to pass when we came to the lodging place that we opened our sacks, and behold! each man's money was in the mouth of his sack, and we returned it in our hand[s].   כא. וַיְהִי כִּי בָאנוּ אֶל הַמָּלוֹן וַנִּפְתְּחָה אֶת אַמְתְּחֹתֵינוּ וְהִנֵּה כֶסֶף אִישׁ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ כַּסְפֵּנוּ בְּמִשְׁקָלוֹ וַנָּשֶׁב אֹתוֹ בְּיָדֵנוּ:
22. And we brought down other money in our hand[s] to purchase food. We do not know who put our money into our sacks."   כב. וְכֶסֶף אַחֵר הוֹרַדְנוּ בְיָדֵנוּ לִשְׁבָּר אֹכֶל לֹא יָדַעְנוּ מִי שָׂם כַּסְפֵּנוּ בְּאַמְתְּחֹתֵינוּ:
23. And he said, "Peace to you; fear not. Your God and the God of your father gave you a treasure in your sacks; your money came to me." And he brought Simeon out to them.   כג. וַיֹּאמֶר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם כַּסְפְּכֶם בָּא אֵלָי וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן:
Your God: In your merit, and if your merit is insufficient, the God of your father, in the merit of your father, gave you a treasure. — [from Gen. Rabbah 92:4 according to Albeck’s edition, Lekach Tov, Sechel Tov]   אלהיכם: בזכותכם, ואם אין זכותכם כדאי, ואלהי אביכם, בזכות אביכם נתן לכם מטמון:
24. Then the man brought the men (the brothers) into Joseph's house, and he gave [them] water, and they washed their feet, and he gave fodder to their donkeys.   כד. וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם:
Then the man brought: One bringing in after another bringing in [they were brought inside twice], because they (the brothers) pushed him (the man) outside until they spoke to him at the entrance of the house. As soon as he said to them,“Peace to you,” they followed and entered after him. — [from Gen. Rabbah 92:4]   ויבא האיש: הבאה אחר הבאה, לפי שהיו דוחפים אותו לחוץ עד שדברו אליו פתח הבית, ומשאמר להם (פסוק כג) שלום לכם, נמשכו ובאו אחריו:
25. And they prepared the gift until Joseph would come at lunchtime, for they heard that there they would eat bread.   כה. וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם:
And they prepared: Heb. וַיָכִינוּ, they prepared. They adorned it with beautiful vessels. — [from Targum Onkelos]   ויכינו: הזמינו, עטרוהו בכלים נאים:
26. And Joseph came home, and they brought him the gift that was in their hand[s], into the house, and they prostrated themselves to him to the ground.   כו. וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה:
into the house: From the anteroom into the reception hall.   הביתה: מפרוזדור לטרקלין:
27. He inquired after their welfare, and he said to them, "Is your elderly father, whom you mentioned, well? Is he still alive?"   כז. וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי:
28. And they said, "Your servant, our father, is well; he is still alive." And they bowed and prostrated themselves.   כח. וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ כתיב וישתחו:
And they bowed and prostrated themselves: Because of the greeting [i.e. to acknowledge Joseph’s greeting]. Bowing (קִידָה) means inclining the head (קָדְקֹר). הִשְׁתַּחִוָאָה means prostrating oneself to the ground. — [from Ber. 34b]   ויקדו וישתחו: על שאלת שלום. קידה כפיפת קדקד, השתחוואה משתטח לארץ:
29. And he lifted his eyes and saw Benjamin, his brother, the son of his mother, and he said, "Is this your little brother, whom you told me about?" And he said, "May God favor you, my son. "   כט. וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי:
“May God favor you…”: In connection with the other tribes, we heard [them marked by] favor-“with whom God has favored your servant” (Gen. 33:5). Benjamin, however, had not yet been born. Therefore, Joseph blessed him with favor. — [from Gen. Rabbah 92:5]   א-להים יחנך בני: בשאר שבטים שמענו חנינה (לעיל לג ה) אשר חנן א-להים את עבדך, ובנימין עדיין לא נולד, לכך ברכו יוסף בחנינה:
30. And Joseph hastened, for his mercy was stirred toward his brother, and he wanted to weep; so he went into the room and wept there.   ל. וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה:
for his mercy was stirred: He (Joseph) asked him (Benjamin), “Have you a brother from your mother?” He replied, “I had a brother, but I do not know where he is.” “Have you any sons?” He replied, “I have ten.” He asked, “And what are their names?” He replied, “Bela and Becher, etc.” He asked, “What is the significance of these names?” He replied,“All of them are connected to my brother and the troubles that befell him. [My first son was named] Bela because he (my brother) was swallowed up (נִבְלַע) among the nations. [My second son was named] Becher because he (my brother) was the firstborn (בְּכוֹר) of my mother. [My third son was named] Ashbel because God put him (my brother) into captivity (שְׁבָאו ֹאֵל). [My fourth son was named] Gera because he (my brother) was a stranger (נִתְגַּיֵר) in a lodging place. And [my fifth son was named] Na’aman because he (my brother) was very pleasant [to look upon] (נָעִים). [My sixth and seventh sons were named] Ehi and Rosh because he was my brother (אָחִי), and he was my superior (רֹאשִׁי). [My eighth son was named] Muppim because he (my brother) learned from the mouth of (מִפִּי) my father. [My ninth son was named] Huppim because he (my brother) did not see my wedding (חוּפָּתִי), neither did I see his wedding (חוּפָּתוֹ). And [my tenth son was named] Ard because he (my brother) descended (יָרַד) among the nations.” This is as stated in Tractate Sotah (36b). Immediately, his (Joseph’s) mercy was stirred.   כי נכמרו רחמיו: שאלו יש לך אח מאם, אמר לו אח היה לי ואיני יודע היכן הוא. יש לך בנים, אמר לו יש לי עשרה, אמר לו ומה שמם, אמר לו (להלן מו כא) בלע ובכר וגו', אמר לו מה טיבן של שמות הללו, אמר לו כולם על שם אחי והצרות אשר מצאוהו, בלע שנבלע בין האומות. בכר שהיה בכור לאמי. אשבאל ששבאו אל. גרא שנתגייר באכסניא. ונעמן, שהיה נעים ביותר. אחי וראש אחי היה וראשי היה. מופים מפי אביו למד. וחופים שלא ראה חופתי ולא ראיתי אני חופתו. וארד שירד לבין האומות, כדאיתא במסכת סוטה (לו ב) מיד נכמרו רחמיו:
was stirred: Heb. נִכְמְרוּ, was heated. In the language of the Mishnah,“on a heating (כֹּמֶר) vessel of olives” (Sotah 74a), and in Aramaic,“because of the heating (מִכְמַר) of the meat” (Pes. 58a), and in the Scriptures,“Our skin is parched (נִכְמָרוּ) because of the heat of hunger” (Lam. 5:10). So is the way of all skin; when it is heated, it shrivels and shrinks. — [from Lam. Rabbah 5:10].   נכמרו: נתחממו, ובלשון משנה (ב"מ עד א) על הכומר של זיתים, ובלשון ארמי מכמר בשרא, ובמקרא (איכה ה י) עורנו כתנור נכמרו, נתחממו ונקמטו קמטים קמטים מפני זלעפות רעב. כן דרך כל עור כשמחממין אותו נקמט וכווץ:
31. And he washed his face and came out, and he restrained himself and said, "Serve the food."   לא. וַיִּרְחַץ פָּנָיו וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק וַיֹּאמֶר שִׂימוּ לָחֶם:
and he restrained himself: Heb. וַיִתְאַפַּק, and he strengthened himself. וַיִתְאַפַּק is an expression of“the strong (אִפִיקֵי) shields” (Job 41:7), [meaning] strength, and similarly,“and loosens the belt of the strong (אִפִיקִים)” (ibid. 12:21).   ויתאפק: נתאמץ. והוא לשון (איוב יב כא) ומזיח אפיקים רפה, וכן (איוב מא ז) אפיקי מגנים, חוזק:
32. And they set for him separately and for them separately, and for the Egyptians who ate with him separately, because the Egyptians could not eat food with the Hebrews, because it is an abomination to the Egyptians.   לב. וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם:
because it is an abomination to the Egyptians: It is a hateful thing for the Egyptians to eat with the Hebrews, and Onkelos gave the reason for the matter.   כי תועבה הוא: דבר שנאוי הוא למצרים לאכול את העברים, ואונקלוס נתן טעם לדבר:
33. They sat before him, the firstborn according to his age, and the youngest according to his youth, and the men looked at each other in astonishment.   לג. וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָיו הַבְּכֹר כִּבְכֹרָתוֹ וְהַצָּעִיר כִּצְעִרָתוֹ וַיִּתְמְהוּ הָאֲנָשִׁים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ:
the firstborn according to his age: He knocked his goblet and announced, “Reuben, Simeon, Levi, Judah, Issachar, and Zebulun, sons of one mother, sit in this order, which is the order of your births,” and so [did he order] all of them. When he reached Benjamin, he said,“This one has no mother, and I have no mother. Let him sit beside me.” - [from Gen. Rabbah 93:7]   הבכור כבכורתו: מכה בגביע וקורא ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבולון, בני אם אחת, הסבו כסדר הזה שהיא סדר תולדותיכם וכן כולם, כיון שהגיע לבנימין אמר זה אין לו אם ואני אין לי אם ישב אצלי:
34. And he had portions brought to them from before him, and Benjamin's portion was five times as large as the portions of any of them, and they drank and became intoxicated with him.   לד. וַיִּשָּׂא מַשְׂאֹת מֵאֵת פָּנָיו אֲלֵהֶם וַתֵּרֶב מַשְׂאַת בִּנְיָמִן מִמַּשְׂאֹת כֻּלָּם חָמֵשׁ יָדוֹת וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ:
portions: Heb. מַשְׂאֹת, meaning portions. — [from Targum Onkelos]   משאת: מנות:
five times as large: His portion with his brothers, Joseph’s portion, and those of Asenath, Manasseh, and Ephraim. — [from Gen. Rabbah 92:5, Targum Jonathan]   חמש ידות: חלקו עם אחיו ומשאת יוסף ואסנת ומנשה ואפרים:
and they drank and became intoxicated with him: Since the day that they had sold him, neither they nor he had drunk wine, but on that day they drank. — [from Gen. Rabbah 92:5]   וישכרו עמו: ומיום שמכרוהו לא שתו יין, ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG