Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
Contact Us
Visit us on Facebook
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 41

Bereishit - Genesis - Chapter 41

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 41

1. It came to pass at the end of two full years, that Pharaoh was dreaming, and behold, he was standing by the Nile.   א. וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר:
It came to pass at the end: Heb. מִקֵץ. The Targum renders: מִסוֹף, at the end, and every expression of קֵץ means end.   ויהי מקץ: כתרגומו מסוף, וכל לשון קץ סוף הוא:
by the Nile: Heb. עַל-הַיְאֹר, lit., by the canal. No other rivers are called יְאוֹרִים except the Nile, because the entire land is covered with many man-made canals (יְאוֹרִים), and the Nile rises in their midst and waters them, for it does not usually rain in Egypt as it does in other countries.   על היאור: כל שאר נהרות אינם קרוים יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשויין יאורים יאורים בידי אדם ונילוס עולה בתוכם ומשקה אותם, לפי שאין גשמים יורדין במצרים תדיר כשאר ארצות:
2. And behold, from the Nile were coming up seven cows, of handsome appearance and robust flesh, and they pastured in the marshland.   ב. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
of handsome appearance: This was a symbol of the days of plenty, when creatures appear handsome to one another, for no one envies his fellow. — [from Gen. Rabbah 89:4]   יפות מראה: סימן הוא לימי שובע, שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין בריה צרה בחברתה:
in the marshland: Heb. בָּאָחוּ, in the marsh, maresc in Old French, like“Can the reed-grass (אָחוּ) grow…” (Job 8:11).   באחו: באגם, מריש"ק בלע"ז [ביצה], כמו (איוב ח יא) ישגא אחו:
3. And behold, seven other cows were coming up after them from the Nile, of ugly appearance and lean of flesh, and they stood beside the cows [which were] on the Nile bank.   ג. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
and lean of flesh: Heb. וְדַקוֹת, tenves in Old French, a term meaning thin.   ודקות בשר: טינבי"ש בלע"ז [דקות], לשון דק:
4. And the cows of ugly appearance and lean of flesh devoured the seven cows that were of handsome appearance and healthy; then Pharaoh awoke.   ד. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה:
devoured: A sign that all the joy of the plenty will be forgotten during the days of the famine.   ותאכלנה: סימן שתהא כל שמחת השובע נשכחת בימי הרעב:
5. And he fell asleep and dreamed again, and behold, seven ears of grain were growing on one stalk, healthy and good.   ה. וַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית וְהִנֵּה | שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת:
on one stalk: Heb. בָּקָנֶה אֶחָד, tudel , tuiel , or tue(i)l, in Old French, stalk.   בקנה אחד: טודי"ל בלע"ז [גבעול]:
healthy: Heb. בְּרִיאוֹת sains in French, healthy.   בריאות: שייני"ש בלע"ז [בריאות]:
6. And behold, seven ears of grain, thin and beaten by the east wind, were growing up after them.   ו. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן:
and beaten: Heb. וּשְׁדוּפוֹת. hasled(e)s in Old French, burnt up, parched; וּשְׁקִיפָן קִדּוּם [in Targum Onkelos], beaten, an expression similar to מַשְׁקוֹף, lintel, which is constantly beaten by the door, which knocks against it.   ושדופת: השלידי"ש בלע"ז [מיובשות] ושקיפן קדום, חבוטות לשון משקוף החבוט תמיד על ידי הדלת המכה עליו:
the east wind: Heb. קָדִים, the east wind, called Bise in French. (Early editions read: the southeast wind.)   קדים: רוח מזרחית שקורין ביש"א [רוח יבשה]:
7. And the thin ears of grain swallowed up the seven healthy and full ears of grain; then Pharaoh awoke, and behold, a dream.   ז. וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם:
healthy: Heb. בְּרִיאוֹת, sains in French, healthy.   הבריאות: שייני"ש בלע"ז [בריאות]:
and behold, a dream: And behold, a whole dream was completed before him, and it required interpreters.   והנה חלום: והנה נשלם חלום שלם לפניו והוצרך לפותרים:
8. Now it came to pass in the morning that his spirit was troubled; so he sent and called all the necromancers of Egypt and all its sages, and Pharaoh related to them his dream, but no one interpreted them for Pharaoh.   ח. וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה:
that his spirit was troubled: Heb. וַתִּפָּעֶם [Onkelos renders:] that his spirit was agitated, knocking within him like a bell (כְּפַעִמוֹן) (Tanchuma Buber, Mikeitz 4). Concerning Nebuchadnezzar, however, Scripture says:“and his spirit was agitated (וַתִּתְפָּעֶם)” (Dan. 2:1). There were two [reasons for this] agitation: forgetting the dream and ignorance of its interpretation. — [from Tanchuma Mikeitz 2]   ותפעם רוחו: ומטרפא רוחה מקשקשת בתוכו כפעמון. ובנבוכדנצר הוא אומר (דניאל ב א) ותתפעם רוחו, לפי שהיו שם שתי פעימות שכחת החלום והעלמת פתרונו:
the necromancers: Heb. חַרְטֻמֵי, those who would arouse themselves (נֶחֱרִים) with the bones (טִימֵי) of the dead, so that they would [be able to] inquire of the bones. ([The word] טִימֵי means “bones” in Aramaic. In the Mishnah (Oholoth 17:3), we find: A house that was full of “timia,” meaning “full of bones.”)   חרטמי: הנחרים בטימי מתים, ששואלים בעצמות. טימי, הן עצמות בלשון ארמי, ובמשנה בית שהוא מלא טמיא, מלא עצמות:
but no one interpreted them for Pharaoh: They did interpret them, but not for Pharaoh, for their voice did not reach his ears, and he had no satisfaction from their interpretation, for they said, “You will beget seven daughters, and you will bury seven daughters.” - [from Gen. Rabbah 89:6]   ואין פותר אותם לפרעה: פותרים היו אותם, אבל לא לפרעה, שלא היה קולן נכנס באזניו, ולא היה לו קורת רוח בפתרונם, שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד, שבע בנות אתה קובר:  
9. Now the chief cupbearer spoke with Pharaoh, saying, "I call to mind my faults today.   ט. וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם:
10. Pharaoh was angry with his servants, and he put me in prison, in the house of the chief slaughterer, me and the chief baker.   י. פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים:
11. And we dreamed a dream on the same night, I and he; each one according to the interpretation of his dream, we dreamed.   יא. וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ:
each one according to the interpretation of his dream: A dream fit for the interpretation that was interpreted for us and similar to it. [I.e., a dream for which the interpretation given was appropriate, and which was similar to that interpretation.]   איש כפתרון חלומו: חלום הראוי לפתרון שנפתר לו ודומה לו:
12. And there with us was a Hebrew lad, a slave of the chief slaughterer, and we told him, and he interpreted our dreams for us; [for] each [of us], he interpreted according to his dream.   יב. וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר:
a Hebrew lad, a slave: Cursed are the wicked, for their favors are incomplete. He mentions him with expressions of contempt:   נער עברי עבד: ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה. מזכירו בלשון בזיון:
a lad: a fool, unfit for a high position;   נער: שוטה ואין ראוי לגדולה:
a Hebrew: he does not even understand our language;   עברי: אפילו לשוננו אינו מכיר:
a slave: and in the statutes of Egypt it is written that a slave may neither reign nor wear princely raiment. — [from Gen. Rabbah 89:7]   עבד: וכתוב בנמוסי מצרים שאין עבד מולך ולא לובש בגדי שרים:
[for] each [of us]…according to his dream: According to the dream and close to its contents. — [from Ber. 55b]   איש כחלומו: לפי החלום וקרוב לענינו:
13. And it came to pass that just as he had interpreted, so it was; me he restored to my position, and him he hanged."   יג. וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה:
me he restored to my position: [“He” refers to] Pharaoh, mentioned above, as he said,“Pharaoh was angry with his servants” (verse 10). Hence, the verse is elliptical: it did not specify who restored, because it is not necessary to specify who restored, [for it could only be] the one who has the power to restore, namely Pharaoh. This is customary for all elliptical verses. Concerning the one who is to do [the thing], they leave the matter unspecified.   השיב על כני: מי שבידו להשיב, והוא פרעה הנזכר למעלה, כמו שאמר (לעיל פסוק י) פרעה קצף על עבדיו, הרי מקרא קצר ולא פירש מי השיב, לפי שאין צריך לפרש מי השיב, וכן דרך כל מקראות קצרים על מי שעליו לעשות הם סותמים את הדבר:
14. So Pharaoh sent and called Joseph, and they rushed him from the dungeon, and he shaved and changed his clothes, and he [then] came to Pharaoh.   יד. וַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת יוֹסֵף וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו וַיָּבֹא אֶל פַּרְעֹה:
from the dungeon: Heb. מִן-הַבּוֹר, lit., from the pit. From the prison, which was made like a sort of pit, and so every [instance of] בּוֹר in the Scriptures is an expression of“pit.” Even if there is no water in it, it is called בּוֹר, fosse in Old French, a pit.   מן הבור: מן בית הסוהר שהוא עשוי כמין גומא, וכן כל בור שבמקרא לשון גומא הוא, ואף אם אין בו מים קרוי בור פוש"א בלע"ז [חפירה]:
and he shaved: in honor of the throne. — [from Gen. Rabbah 89:9]   ויגלח: מפני כבוד המלכות:
15. And Pharaoh said to Joseph, "I have dreamed a dream, and there is no interpreter for it, but I have heard it said of you [that] you understand a dream, to interpret it."   טו. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף חֲלוֹם חָלַמְתִּי וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר תִּשְׁמַע חֲלוֹם לִפְתֹּר אֹתוֹ:
you understand a dream, to interpret it: Heb. תִּשְׁמַע. You listen to and understand a dream, to interpret it.   תשמע חלום לפתור אותו: תאזין ותבין חלום לפתור אותו:
you understand: Heb. תִּשְׁמַע. An expression of understanding and listening, similar to“Joseph understood (שֹׁמֵעַ)” (Gen. 42:23); and“whose language you will not understand (תִּשְׁמַע)” (Deut. 28:49), antandras in Old French, you understand.   תשמע: לשון הבנה והאזנה, כמו (להלן מב כג) שומע יוסף, (דברים כח מט) אשר לא תשמע לשונו, אינטינדר"א בלע"ז [להבין]:
16. And Joseph replied to Pharaoh, saying, "Not I; God will give an answer [that will bring] peace to Pharaoh."   טז. וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר בִּלְעָדָי אֱלֹהִים יַעֲנֶה אֶת שְׁלוֹם פַּרְעֹה:
Not I: Heb. בִּלְעָדָי. The wisdom is not mine, but God will answer. He will put an answer into my mouth that will bring peace to Pharaoh. — [from Targum Onkelos]   בלעדי: אין החכמה משלי אלא א-להים יענה, יתן עניה בפי לשלום פרעה:  
17. And Pharaoh said to Joseph, "In my dream, behold, I was standing on the bank of the Nile.   יז. וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף בַּחֲלֹמִי הִנְנִי עֹמֵד עַל שְׂפַת הַיְאֹר:
18. And behold, seven cows of robust flesh and handsome form were ascending from the Nile, and they pastured in the marshland.   יח. וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ:
19. And behold, seven other cows were ascending after them, emaciated and of very ugly form and with meager flesh; I have not seen such ugly ones throughout the entire land of Egypt.   יט. וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד וְרַקּוֹת בָּשָׂר לֹא רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם לָרֹעַ:
emaciated: Heb. דַלוֹת similar to“Why are you becoming so thin (דַל)” (II Sam. 13:4), referring to Amnon.   דלות: כחושות, כמו (ש"ב יג ד) מדוע אתה ככה דל, דאמנון:
and with meager flesh: Heb. וְרַקוֹת בָּשָׂר Every expression of רַקוֹת in Scripture means “lacking flesh,” and in Old French [it is] bloses, deprived (deficient).   ורקות בשר: כל לשון רקות שבמקרא חסרי בשר, ובלע"ז בלושי"ש [מחוסרות]: 
20. And the meager and ugly cows devoured the first seven healthy cows.   כ. וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעוֹת אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת הַבְּרִיאֹת:
21. And they went inside them, but it was not known that they had gone inside of them, for their appearance was as ugly as in the beginning; then I awoke.   כא. וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה וּמַרְאֵיהֶן רַע כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה וָאִיקָץ:
22. Then I saw in my dream, and behold, seven ears of grain were growing on one stalk, full and good.   כב. וָאֵרֶא בַּחֲלֹמִי וְהִנֵּה | שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד מְלֵאֹת וְטֹבוֹת:
23. And behold, seven ears of grain, hardened, thin, and beaten by the east wind, were growing up after them.   כג. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶם:
hardened: Heb. צְנֻמוֹת. [The word] צוּנְמָא in Aramaic means“rock.” They were like wood, without moisture and hard as a rock. The Targum (Onkelos) renders: נָצָן לַקְיָן נָצָן means that nothing was left but the [withered] blossom (הַנֵץ) because they were emptied out of seed. [לַקְיָן means “beaten.”]   צנמות: צונמא בלשון ארמי סלע, הרי הן כעץ בלי לחלוח, וקשות כסלע, ותרגומו נצן לקין, נצן אין בהן אלא הנץ לפי שנתרוקנו מן הזרע:  
24. And the thin ears of grain swallowed up the seven good ears of grain; I told the necromancers, but no one tells me [its meaning]."   כד. וַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת וָאֹמַר אֶל הַחַרְטֻמִּים וְאֵין מַגִּיד לִי:
25. And Joseph said to Pharaoh, "Pharaoh's dream is one; what God is doing He has told Pharaoh.   כה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל פַּרְעֹה חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הִגִּיד לְפַרְעֹה:
26. The seven good cows are seven years, and the seven good ears of grain are seven years; it is one dream.   כו. שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה חֲלוֹם אֶחָד הוּא:
seven years and…seven years: All of them are only [a single period of] seven. The reason the dream was repeated twice is that the matter [the good years] is ready, as he explained to him at the end. “And concerning the repetition of the dream to Pharaoh twice-that is because the matter is ready…” (verse 32). In connection with the seven good years it says, “He has told Pharaoh” (verse 25), because it was near, but in connection with the seven years of famine, it says, “He has shown Pharaoh” (verse 28). Since the matter was distant and far off, an expression of “showing a vision” is appropriate.   שבע שנים, שבע שנים: כולן אינן אלא שבע, ואשר נשנה החלום פעמים לפי שהדבר מזומן, כמו שפירש לו בסוף (פסוק לב) ועל השנות החלום וגו'. בשבע שנים הטובות נאמר (פסוק כה) הגיד לפרעה, לפי שהיה סמוך, ובשבע שני רעב נאמר (פסוק כח) הראה את פרעה, לפי שהיה הדבר מופלג ורחוק, נופל בו לשון מראה: 
27. And the seven meager and ugly cows coming up after them are seven years, and the seven empty ears of grain, beaten by the east wind, will be seven years of famine.   כז. וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב:
28. It is this matter that I have spoken to Pharaoh; what God is about to do He has shown Pharaoh.   כח. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל פַּרְעֹה אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה הֶרְאָה אֶת פַּרְעֹה:
29. Behold, seven years are coming, great plenty throughout all the land of Egypt.   כט. הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים בָּאוֹת שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
30. And seven years of famine will arise after them, and all the plenty will be forgotten in the land of Egypt, and the famine will destroy the land.   ל. וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב אַחֲרֵיהֶן וְנִשְׁכַּח כָּל הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְכִלָּה הָרָעָב אֶת הָאָרֶץ:
and all the plenty will be forgotten: This is the interpretation of the swallowing.   ונשכח כל השבע: הוא פתרון הבליעה:
31. And the plenty will not be known because of that famine to follow, for it [will be] very severe.   לא. וְלֹא יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי כֵן כִּי כָבֵד הוּא מְאֹד:
And the plenty will not be known: This is the interpretation of“but it was not known that they had gone inside them” (verse 21).   ולא יודע השבע: הוא פתרון (פסוק כא) ולא נודע כי באו אל קרבנה:
32. And concerning the repetition of the dream to Pharaoh twice that is because the matter is ready [to emanate] from God, and God is hastening to execute it.   לב. וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם כִּי נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂתוֹ:
ready-: Heb. נָכוֹן, ready.   נכון: מזומן:
33. So now, let Pharaoh seek out an understanding and wise man and appoint him over the land of Egypt.   לג. וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם וִישִׁיתֵהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
34. Let Pharaoh do [this] and appoint officials over the land and prepare the land of Egypt during the seven years of plenty.   לד. יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל הָאָרֶץ וְחִמֵּשׁ אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע:
and prepare: Heb. וְחִמֵשׁ, as the Targum renders: וִיזָרֵז, and he shall prepare, and similarly,“and prepared (וַחֲמוּשִׁים)” (Exod. 13:18).   וחמש: כתרגומו ויזרזון וכן (שמות יג יח) וחמושים:
35. And let them collect all the food of these coming seven good years, and let them gather the grain under Pharaoh's hand, food in the cities, and keep it.   לה. וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת הַבָּאֹת הָאֵלֶּה וְיִצְבְּרוּ בָר תַּחַת יַד פַּרְעֹה אֹכֶל בֶּעָרִים וְשָׁמָרוּ:
all the food: Heb. אֹכֶל. This is a noun; therefore, its accent is on the “aleph,” and it is vowelized with a“pattach katan,” but אוֹכֵל, which is a verb, e.g.,“for whoever eats (אֹכֵל) fat” (Lev. 7:25), is accented on the final syllable, on the “chaff,” and is vowelized with a“kamatz katan.”   את כל אכל: שם דבר הוא, לפיכך טעמו באל"ף ונקוד בפתח קטן, ואוכל שהוא פועל, כגון (ויקרא ז כה) כי כל אוכל חלב, טעמו למטה בכף ונקוד קמץ קטן:
under Pharaoh’s hand: In his custody and in his storehouses.   תחת יד פרעה: ברשותו ובאוצרותיו:
36. Thus the food will remain as a reserve for the land for the seven years of famine which will be in the land of Egypt, so that the land will not be destroyed by the famine."   לו. וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב:
Thus the food: The gathered [food] will be like any other reserve that is hidden away for the preservation of the land.   והיה האכל: הצבור כשאר פקדון הגנוז לקיום הארץ:
37. The matter pleased Pharaoh and all his servants.   לז. וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי כָּל עֲבָדָיו:
38. So Pharaoh said to his servants, "Will we find [anyone] like this, a man in whom there is the spirit of God?"   לח. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ:
Will we find [anyone] like this: Heb. הִנִמְצָא כָזֶה [Onkelos renders:] הִנִשְׁכַּח כְּדֵין, will we find such as this? If we go and seek him, will we find [anyone] like him?- [from Gen. Rabbah 90:1] הִנִמְצָא is an interrogative expression, as is every “hey” used as a prefix and vowelized with a“chataf pattach.”   הנמצא כזה: הנשכח כדין, אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו. הנמצא לשון תמיהה, וכן כל ה"א המשמשת בראש תיבה ונקודה בחטף פתח:
39. Then Pharaoh said to Joseph, "Since God has let you know all this, there is no one as understanding and wise as you.   לט. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת כָּל זֹאת אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ:
there is no one as understanding and wise as you: To seek an understanding and wise man as you said, we will not [be able to] find anyone like you.   אין נבון וחכם כמוך: לבקש איש נבון וחכם שאמרת, לא נמצא כמוך:
40. You shall be [appointed] over my household, and through your command all my people shall be nourished; only [with] the throne will I be greater than you."   מ. אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ:
shall be nourished: Heb. יִשַׁק [Onkelos renders:] יִתְּזַּן, shall be nourished, shall be sustained. All my people’s necessities shall be provided through you, similar to“the steward of my household (בֶּן מֶשֶׁק)” (Gen. 15:2), and“Arm yourselves (נַשְׁקוּ) with purity” (Ps. 2:12), garnis(s) on in Old French, provision.   ישק: יתזן, יתפרנס. כל צרכי עמי יהיו נעשים על ידך, כמו (לעיל טו ב) ובן משק ביתי, וכמו (תהלים ב יב) נשקו בר, גרנישו"ן בלע"ז [אספקה]:
only [with] the throne: That I will be called king.   רק הכסא: שיהיו קורין לי מלך:
the throne: A term denoting the kingship, like“and make his throne greater than the throne of my lord, King [David]” (I Kings 1:37).   כסא: לשון של המלוכה כמו (מלכים א א לז) ויגדל את כסאו מכסא אדוני המלך:
41. So Pharaoh said to Joseph, "Look, I have appointed you over the entire land of Egypt."   מא. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
I have appointed you: Heb. נָתַתִּי אֹת‏ְ. [Onkelos renders:] מַנֵיתִי יָת‏ָ, I have appointed you. It is nevertheless an expression of placing (lit., giving), like“and to place you (לְתִתּ‏ְ) above” (Deut. 26:19). Whether for greatness or lowliness, the term נְתִינָה is appropriate, like“I, [too,] have made you (נָתַתִּי אֶתְכֶם) contemptible and low” (Mal. 2:9).   נתתי אתך: מניתי יתך, ואף על פי כן לשון נתינה הוא, כמו (דברים כו יט) ולתתך עליון, בין לגדולה בין לשפלות נופל לשון נתינה עליו, כמו (מלאכי ב ט) נתתי אתכם נבזים ושפלים:
42. And Pharaoh removed his ring from his hand and placed it on Joseph's hand, and he attired him [with] raiment of fine linen, and he placed the golden chain around his neck.   מב. וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ:
And Pharaoh removed his ring: [The] giving [of] the king’s ring is a sign to the one to whom it is given [that he is] to be second to him in greatness [rank].   ויסר פרעה את טבעתו: נתינת טבעת המלך הוא אות למי שנותנה לו להיות שני לו לגדולה:
raiment of fine linen: This is an item of value in Egypt.   בגדי שש: דבר חשיבות הוא במצרים:
chain: Heb. רְבִד, a chain, and because it consists of links placed in a row, it is called רְבִד, and similarly,“I have decked (רָבַדְתִּי) my couch” (Prov. 7:16). I have decked my couch with rows of ornaments. In the language of the Mishnah:“surrounded by rows (רוֹבְדִין) of stone” (Middoth 1:8);“on the row of stones (רוֹבֶד) in the forecourt” (Yoma 43b), which is the pavement.   רבד: ענק, ועל שהוא רצוף בטבעות קרוי רביד. וכן (משלי ז טז) רבדתי ערשי, רצפתי ערשי מרצפות. בלשון משנה (מדות א ח) מוקף רובדין של אבן, (יומא מג ב) על הרובד שבעזרה, והיא רצפה:
43. And he had him ride in his chariot of second rank, and they called out before him, "[This is] the king's patron," appointing him over the entire land of Egypt.   מג. וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
in his chariot of second rank: Heb. מִרְכֶּבֶת הַמִשְׁנֶה. The one second to his chariot, which goes next to his.   במרכבת המשנה: השניה למרכבתו, המהלכת אצל שלו:
the king’s patron: Heb. אַבְר‏ֵ, as the Targum renders: This is the patron of the king. [The word] ר‏ֵ in Aramaic means “king.” In [the chapter entitled]“The partners” (Baba Bathra 4a), he (Herod) is neither a king (רֵיכָא) nor the son of a king (בַּר רֵיכָא). [Thus, ר‏ֵ like rex in Latin, means king.] In the Aggadah (Sifrei Deut. 1), Rabbi Judah expounded: אַבְר‏ֵ refers to Joseph, who was a father (אָב) in wisdom, and tender (ר‏ַ) in years. Ben Durmaskith said to him,“How long will you pervert the Scriptures for us? אַבְר‏ֵ is only a term denoting knees (בִּרְכַּיִם) , for all would enter and exit under his hand, as the matter that is stated: ”appointing him, etc."   אברך: כתרגומו דין אבא למלכא. רך בלשון ארמי מלך. בהשותפין (בבא בתרא ד א) לא ריכא ולא בר ריכא. ובדברי אגדה דרש ר' יהודה אברך זה יוסף שהוא אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לשון ברכים, שהכל היו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כענין שנאמר ונתון אותו וגו':
44. And Pharaoh said to Joseph, "I am Pharaoh, and besides you, no one may lift his hand or his foot in the entire land of Egypt."   מד. וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף אֲנִי פַרְעֹה וּבִלְעָדֶיךָ לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
I am Pharaoh: I have the power to enact a decree upon my kingdom, and I decree that no one should raise his hand, etc.   אני פרעה: שיש יכולת בידי לגזור גזרות על מלכותי, ואני גוזר שלא ירים איש את ידו:
and besides you: [I.e.,] without your permission. Another interpretation: I shall be the king, and besides you, etc. This is parallel to“only [with] the throne” (verse 40). - [from Gen. Rabbah 90:2] [I.e., although I give you the exclusive power to raise your hand and foot, as explained below I am still the supreme ruler over the land.]   בלעדיך: שלא ברשותך. דבר אחר אני פרעה אני אהיה מלך ובלעדיך וגו' וזהו דוגמת (פסוק מ) רק הכסא:
his hand or his foot: As the Targum renders [no man shall raise his hand to bear arms or his foot to ride a horse.]   את ידו ואת רגלו: כתרגומו:
45. And Pharaoh named Joseph Zaphenath Pa'neach, and he gave him Asenath the daughter of Poti phera, the governor of On, for a wife, and Joseph went forth over the land of Egypt.   מה. וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
Zaphenath-Pa’neach: He who explains hidden things, and Pa’neach has no parallel in Scripture. — [from Targum Onkelos]   צפנת פענח: מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא:
Poti-phera: He is Potiphar, but he was called Poti-phera because he became emasculated since he desired Joseph for homosexual relations. — [from Sotah 13b]   פוטי פרע: הוא פוטיפר, ונקרא פוטיפרע על שנסתרס מאליו, לפי שלקח את יוסף למשכב זכר:
46. And Joseph was thirty years old when he stood before Pharaoh the king of Egypt, and Joseph went out from before Pharaoh and passed through the entire land of Egypt.   מו. וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה בְּעָמְדוֹ לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה וַיַּעֲבֹר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם:
47. And in the seven years of plenty, [the inhabitants of] the land gathered [food] by handfuls.   מז. וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִקְמָצִים:
And…[the inhabitants of] the land gathered: Heb. וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ, lit., and the land made. [This is to be understood] as the Targum renders:“And…the inhabitants of the land gathered.” The language, however, does not lose its meaning of making.   ותעש הארץ: כתרגומו, ואין הלשון נעקר מלשון עשייה:
by handfuls: Heb. לִקְמָצִים. Handful over handful, hand over hand, they were storing it.   לקמצים: קומץ על קומץ, יד על יד היו אוצרים:
48. And he collected all the food of the seven years that was in the land of Egypt, and he placed food in the cities, the food of the field surrounding the city, he put within it.   מח. וַיִּקְבֹּץ אֶת כָּל אֹכֶל | שֶׁבַע שָׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּתֶּן אֹכֶל בֶּעָרִים אֹכֶל שְׂדֵה הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ נָתַן בְּתוֹכָהּ:
the food of the field surrounding the city, he put within it: Because each land preserves its own produce, and they would put into the grain some of the soil of the place, and it would preserve the grain [and prevent it] from decaying. - [from Gen. Rabbah 90:5]   אכל שדה העיר אשר סביבותיה נתן בתוכה: שכל ארץ וארץ מעמדת פירותיה ונותנין בתבואה מעפר המקום ומעמיד את התבואה מלירקב:
49. And Joseph gathered grain like the sand of the sea, in great abundance, until [one] stopped counting, because there was no number.   מט. וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר כִּי אֵין מִסְפָּר:
until [one] stopped counting: Until the one who counted stopped counting. This is an elliptical verse. [The subject of חָדַל is missing.]   עד כי חדל לספר: עד כי חדל לו הסופר לספור, והרי זה מקרא קצר:
because there was no number: Heb. כִּי because there was no number, and here כִּי is used as an expression of “because.”   כי אין מספר: לפי שאין מספר, והרי כי משמש בלשון דהא:
50. And to Joseph were born two sons before the year of the famine set in, whom Asenath the daughter of Poti phera, the governor of On, bore to him.   נ. וּלְיוֹסֵף יֻלָּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן:
before the year of the famine set in: From here is derived that a person may not engage in marital relations during years of famine. — [from Ta’anith 11a]   בטרם תבוא שנת הרעב: מכאן שאסור לאדם לשמש מטתו בשני רעבון:   
51. And Joseph named the firstborn Manasseh, for "God has caused me to forget all my toil and all my father's house."   נא. וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי:
52. And the second one he named Ephraim, for "God has made me fruitful in the land of my affliction."   נב. וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי:
53. And the seven years of plenty that were in the land of Egypt were finished.   נג. וַתִּכְלֶינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע אֲשֶׁר הָיָה בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
54. And the seven years of famine began, as Joseph had said, and there was famine in all the lands, but throughout the land of Egypt there was bread.   נד. וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב לָבוֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר יוֹסֵף וַיְהִי רָעָב בְּכָל הָאֲרָצוֹת וּבְכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם:
55. When the entire land of Egypt hungered, the people cried out to Pharaoh for bread, but Pharaoh said to all the Egyptians, "Go to Joseph; what he tells you, do."   נה. וַתִּרְעַב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיִּצְעַק הָעָם אֶל פַּרְעֹה לַלָּחֶם וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל מִצְרַיִם לְכוּ אֶל יוֹסֵף אֲשֶׁר יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ:
When the entire land of Egypt hungered: For their grain, which they had stored, had decayed, except that of Joseph. — [from Mid. Tanchuma Mikeitz 7]   ותרעב כל ארץ מצרים: שהרקיבה תבואתם שאצרו חוץ משל יוסף:
what he tells you, do: Since Joseph had ordered them to circumcise themselves, and when they came to Pharaoh and said, “This is what he said to us,” he (Pharaoh) said to them, “Why didn’t you gather grain? Didn’t he announce to you that years of famine were coming?” They replied, “We gathered much, but it rotted.” He (Pharaoh) replied,“If so, do whatever he tells you. He issued a decree upon the grain, and it rotted. What if he issues a decree upon us and we die?” - [from Mid. Tanchuma Mikeitz 7, Gen. Rabbah 91:5]   אשר יאמר לכם תעשו: לפי שהיה יוסף אומר להם שימולו, וכשבאו אצל פרעה ואומרים כך הוא אומר לנו, אמר להם למה לא צברתם בר, והלא הכריז לכם ששני הרעב באים, אמרו לו אספנו הרבה והרקיבה, אמר להם אם כן כל אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה, מה אם יגזור עלינו ונמות:
56. Now the famine spread over all the face of the land, and Joseph opened all [the storehouses] in which there was [grain], and he sold [it] to the Egyptians, and the famine intensified in the land of Egypt.   נו. וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
Now the famine spread over all the face of the land: Heb. פְּנֵי הָאָרֶץ. Who are the face of the land? These are the rich. — [from Gen. Rabbah 91:5]   על כל פני הארץ: מי הם פני הארץ, אלו העשירים:
all [the storehouses] in which there was: As the Targum renders: in which there was grain.   את כל אשר בהם: כתרגומו די בהון עיבורא:
and he sold [it] to the Egyptians: Heb. וַיִשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם. The word שֶׁבֶר is [sometimes] an expression of selling and [sometimes] an expression of buying. Here it is used as an expression of selling. [In the verse]“Return, buy (שִׁבְרוּ) us a little food” (Gen. 43:2), it is an expression of buying. Do not say that it applies only to grain, for also with wine and milk we find:“and go buy (שִׁבְרוּ) without money and without a price, wine and milk” (Isa. 55:1).   וישבור למצרים: שבר לשון מכר ולשון קנין הוא, כאן משמש לשון מכר, (להלן מג ב) שברו לנו מעט אוכל, לשון קנין. ואל תאמר אינו כי אם בתבואה, שאף ביין וחלב מצינו (ישעיה נה א) ולכו שברו בלא כסף ובלא מחיר יין וחלב:
57. And all [the inhabitants of] the land came to Egypt to Joseph to purchase, for the famine had intensified in the entire land.   נז. וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ:
And all [the inhabitants of] the land came to Egypt: to Joseph to purchase, but if you interpret it (this verse) according to its sequence, it should have been written:“to purchase from (מִן) Joseph.”   וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף: (סרסהו ופרשהו וכל הארץ באו מצרים אל יוסף). אם תפרשהו כסדרו היה צריך לכתוב לשבור מן יוסף:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG