Printed from chabad.org
All Departments
Jewish Holidays
TheRebbe.org
Jewish.TV - Video
Jewish Audio
News
Kabbalah Online
JewishWoman.org
Kids Zone
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary
   

Bereishit - Genesis - Chapter 40

Bereishit - Genesis - Chapter 40

E-mail
Rashi's Commentary:

Chapter 40

1. Now it came about after these events that the cupbearer of the king of Egypt and the baker sinned against their master, against the king of Egypt.   א. וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם:
Now it came about after these events: Because that cursed woman (Potiphar’s wife) had accustomed the people to talk [badly] about the righteous man (Joseph), therefore the Holy One, blessed be He, brought to them [the Egyptians] the sin of these [men], so that they would turn [their attention] to them [the two chamberlains] and not to him (Joseph), and also so that relief would come to the righteous man through them. [From Gen. Rabbah 88:1, 88:3]   אחר הדברים האלה: לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו ולגנותו, הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו, ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם:
sinned: [Regarding] this one (the cupbearer) a fly was found in his goblet, and [concerning] that one (the baker) a pebble was found in his bread. [From Gen. Rabbah 88:2]   חטאו: זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו, וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו:
and the baker: of the king’s bread. The expression of baking (אִפִיָה) applies only to bread, pesto(u)r or pistor in Old French, kneader, baker.   והאופה: את פת המלך ואין לשון אפייה אלא בפת, ובלע"ז פיסטו"ר [אופה]:  
2. And Pharaoh became incensed at his two chamberlains, at the chief cupbearer and at the chief baker.   ב. וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו עַל שַׂר הַמַּשְׁקִים וְעַל שַׂר הָאוֹפִים:
3. And he placed them in the prison of the house of the chief of the slaughterers, into the prison, the place where Joseph was imprisoned.   ג. וַיִּתֵּן אֹתָם בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֶל בֵּית הַסֹּהַר מְקוֹם אֲשֶׁר יוֹסֵף אָסוּר שָׁם:
4. And the chief of the slaughterers appointed Joseph [to be] with them, and he served them, and they were a year in prison.   ד. וַיִּפְקֹד שַׂר הַטַּבָּחִים אֶת יוֹסֵף אִתָּם וַיְשָׁרֶת אֹתָם וַיִּהְיוּ יָמִים בְּמִשְׁמָר:
And the chief of the slaughterers appointed, etc.: to be with them.   ויפקד שר הטבחים את יוסף: להיות אתם:
and they were a year in prison: Heb. יָמִים, twelve months.   ויהיו ימים במשמר: שנים עשר חדש:
5. Now both of them dreamed a dream, each one his dream on the same night, each man according to the interpretation of his dream, the cupbearer and the baker of the king of Egypt, who were confined in the prison.   ה. וַיַּחַלְמוּ חֲלוֹם שְׁנֵיהֶם אִישׁ חֲלֹמוֹ בְּלַיְלָה אֶחָד אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ הַמַּשְׁקֶה וְהָאֹפֶה אֲשֶׁר לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אֲסוּרִים בְּבֵית הַסֹּהַר:
Now both of them dreamed a dream: Heb. וַיַחַלְמוּ חִלוֹם שְׁנֵיהֶם, and both of them dreamed a dream. This is its simple meaning, but its midrashic meaning is that each dreamed both dreams, meaning that each dreamed his own dream and the interpretation of his companion’s dream. That is the meaning of what is stated:“Now the chief baker saw that he had interpreted well” (verse 16). [From Gen. Rabbah 88:4, Ber. 55b]   ויחלמו חלום שניהם: ויחלמו שניהם חלום, זה פשוטו, ומדרשו כל אחד חלם חלום שניהם, שחלם את חלומו ופתרון חבירו, וזו שנאמר (פסוק טז) וירא שר האופים כי טוב פתר:
each man according to the interpretation of his dream: Each one dreamed a dream similar to the interpretation destined to befall them.   איש כפתרון חלומו: כל אחד חלם חלום הדומה לפתרון העתיד לבא עליהם:
6. And Joseph came to them in the morning, and he saw them and behold, they were troubled.   ו. וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יוֹסֵף בַּבֹּקֶר וַיַּרְא אֹתָם וְהִנָּם זֹעֲפִים:
troubled: Heb. זֹעִפִים, sad, similar to“sad and upset (וְזָעֵף)” (I Kings 20:43);“I will bear the fury (זַעַף) of the Lord” (Micah 7:9). [From Targum Onkelos]   זעפים: עצבים כמו (מ"א כ מג) סר וזעף, (מיכה ז ט) זעף ה' אשא: 
7. And he asked Pharaoh's chamberlains who were with him in the prison of his master's house, saying, "Why are your faces sad today?"   ז. וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם:
8. And they said to him, "We have dreamed a dream, and there is no interpreter for it." Joseph said to them, "Don't interpretations belong to God? Tell [them] to me now."   ח. וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו חֲלוֹם חָלַמְנוּ וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים סַפְּרוּ נָא לִי:
9. So the chief cupbearer related his dream to Joseph, and he said to him, "In my dream, behold, a vine is before me.   ט. וַיְסַפֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת חֲלֹמוֹ לְיוֹסֵף וַיֹּאמֶר לוֹ בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה גֶפֶן לְפָנָי:
10. And on the vine are three tendrils, and it seemed to be blossoming, and its buds came out; [then] its clusters ripened into grapes.   י. וּבַגֶּפֶן שְׁלשָׁה שָׂרִיגִם וְהִוא כְפֹרַחַת עָלְתָה נִצָּהּ הִבְשִׁילוּ אַשְׁכְּלֹתֶיהָ עֲנָבִים:
tendrils: Heb. שָׂרִיגִם, long branches, known [in Old French] as vidiz, vine-shoots.   שריגים: זמורות ארוכות שקורין וידי"ץ בלע"ז [ענף גפן]:
and it seemed to be blossoming: Heb. וְהִוא כְפֹרַחַת, meaning it resembled blossoming. וְהִוא כְפֹרַחַת It seemed to me in my dream as if it were blossoming, and after the blossom, its buds came up, and they became tiny grapes, aspanir in Old French, and afterwards they ripened. [Onkelos renders וְהִוא כְפֹרַחַת :] “and it was as if blossoming, it brought forth blossoms”; until here is the Targum for פֹּרַחַת. [The word] נֵץ [denotes a stage of grapes] larger than פֶּרַח, the blossom, as it is written:“and the buds (נִצָה) turn into ripening grapes” (Isa. 18:5), and it is also written:“had blossomed פֶרַח) (וַיֹצֵא,” and afterwards,“it had put forth a bud (וַיָצֵץ צִיץ)” (Num. 17:23).   והיא כפרחת: דומה לפורחת. והיא כפורחת נדמה לי בחלומי כאלו היא פורחת, ואחר הפרח עלתה נצה ונעשה סמדר, אישפני"ר בלע"ז [להנץ] ואחר כך הבשילו, והיא כד אפרחת אפיקת לבלבין, עד כאן תרגום של פורחת. נץ גדול מפרח, כדכתיב (ישעיה יח ה) ובוסר גומל יהיה נצה, וכתיב (במדבר יז כג) ויוצא פרח, והדר ויצץ ציץ:
11. And Pharaoh's cup was in my hand, and I took the grapes and squeezed them into Pharaoh's cup, and I placed the cup on Pharaoh's palm."   יא. וְכוֹס פַּרְעֹה בְּיָדִי וָאֶקַּח אֶת הָעֲנָבִים וָאֶשְׂחַט אֹתָם אֶל כּוֹס פַּרְעֹה וָאֶתֵּן אֶת הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:
and squeezed: Heb. וָאֶשְׂחַט, as the Targum renders וַעִצָרִית. There are many instances [of this word] in the language of the Mishnah.   ואשחט: כתרגומו ועצרית, והרבה יש בלשון משנה:
12. And Joseph said to him, "This is its meaning: the three tendrils are three days.   יב. וַיֹּאמֶר לוֹ יוֹסֵף זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלשֶׁת הַשָּׂרִגִים שְׁלשֶׁת יָמִים הֵם:
are three days: For you they symbolize three days, and there are many midrashic interpretations (Chullin 92a, Gen. Rabbah 88:5, targumim).   שלשת ימים הם: סימן הם לך לשלשת ימים, ויש מדרשי אגדה הרבה:
13. In another three days, Pharaoh will number you [with the other officers], and he will restore you to your position, and you will place Pharaoh's cup into his hand, according to [your] previous custom, when you were his cupbearer.   יג. בְּעוֹד | שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ:
Pharaoh will number you: Heb. יִשָׂא פַרְעֹה אֶת-רֹאשׁ‏ֶ, lit., will raise your head, an expression of numbering. When he counts the rest of his servants to serve him at the feast, he will count you along with them.   ישא פרעה את ראשך: לשון חשבון, כשיפקוד שאר עבדיו לשרת לפניו בסעודה ימנה אותך עמהם:
your position: Heb. כַּנּ‏ֶ, your base and your seat.   כנך: בסיס שלך ומושבך:
14. But remember me when things go well with you, and please do me a favor and mention me to Pharaoh, and you will get me out of this house.   יד. כִּי אִם זְכַרְתַּנִי אִתְּךָ כַּאֲשֶׁר יִיטַב לָךְ וְעָשִׂיתָ נָּא עִמָּדִי חָסֶד וְהִזְכַּרְתַּנִי אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵאתַנִי מִן הַבַּיִת הַזֶּה:
But remember me: But keep me in mind, since it will go well with you as I have interpreted.   כי אם זכרתני אתך: [אשר אם זכרתני אתך] מאחר שייטב לך [כפתרוני]:
and please do me a favor: Heb. נָא. נָא is only an expression of pleading.   ועשית נא עמדי חסד: אין נא אלא לשון בקשה:
15. For I was stolen from the land of the Hebrews, and here too, I have done nothing, for which they have put me into the dungeon."   טו. כִּי גֻנֹּב גֻּנַּבְתִּי מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים וְגַם פֹּה לֹא עָשִׂיתִי מְאוּמָה כִּי שָׂמוּ אֹתִי בַּבּוֹר:
16. Now the chief baker saw that he had interpreted well. So he said to Joseph, "Me too! In my dream, behold, there were three wicker baskets on my head.   טז. וַיַּרְא שַׂר הָאֹפִים כִּי טוֹב פָּתָר וַיֹּאמֶר אֶל יוֹסֵף אַף אֲנִי בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה שְׁלשָׁה סַלֵּי חֹרִי עַל רֹאשִׁי:
wicker baskets: Heb. סַלֵי חֹרִי, baskets of peeled willows, made with many holes (חוֹרִין חוֹרִין). In our country (France) there are many [such baskets], and it is the custom of the venders of hollow wafers, known as o(u) blies, to put them into such baskets.   סלי חורי: סלים של נצרים קלופים עשוים חורין חורין, ובמקומנו יש הרבה, ודרך מוכרי פת כסנין שקורין אובלידי"ש [רקיקים] לתתם באותן סלים: 
17. And in the topmost basket were all kinds of Pharaoh's food, the work of a baker, and the birds were eating them from the basket atop my head."   יז. וּבַסַּל הָעֶלְיוֹן מִכֹּל מַאֲכַל פַּרְעֹה מַעֲשֵׂה אֹפֶה וְהָעוֹף אֹכֵל אֹתָם מִן הַסַּל מֵעַל רֹאשִׁי:
18. And Joseph replied and said, "This is its meaning: the three baskets represent three days.   יח. וַיַּעַן יוֹסֵף וַיֹּאמֶר זֶה פִּתְרֹנוֹ שְׁלשֶׁת הַסַּלִּים שְׁלשֶׁת יָמִים הֵם:
19. In another three days, Pharaoh will remove your head from you and hang you on a gallows, and the birds will eat your flesh off you."   יט. בְּעוֹד | שְׁלשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ וְאָכַל הָעוֹף אֶת בְּשָׂרְךָ מֵעָלֶיךָ:
20. Now it came about on the third day, Pharaoh's birthday, that Pharaoh made a feast for all his servants, and he counted the chief cupbearer and chief baker among his servants.   כ. וַיְהִי | בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת פַּרְעֹה וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה לְכָל עֲבָדָיו וַיִּשָּׂא אֶת רֹאשׁ | שַׂר הַמַּשְׁקִים וְאֶת רֹאשׁ שַׂר הָאֹפִים בְּתוֹךְ עֲבָדָיו:
Pharaoh’s birthday: Heb. יוֹם הֻלֶדֶת, the day of his birth, and it is called“ginusia” day [in Greek]. The expression הֻלֶדֶת [the “hoph’al” which is the passive of the“hiph’il” the causative] is used because the fetus is born only through [the assistance of] others, for the midwife assists the woman in giving birth. It is for this reason that the midwife is called מְיַלֶדֶת, [one who causes to deliver], and likewise,“And as for your birth (מוֹלְדוֹתַי‏ִ), on the day you were born (הוּלֶדֶת אוֹת‏ָ)” (Ezek. 16:4), and similarly,“after the mark was washed (הֻכַּבֵּס)” (Lev. 13:55), for the washing is done by others. [From Gen. Rabbah 88:6]   יום הלדת את פרעה: יום לידתו, וקורין לו יום גינוסיא. ולשון הולדת, לפי שאין הולד נולד אלא על ידי אחרים שהחיה מילדת את האשה, ועל כן החיה נקראת מילדת, וכן (יחזקאל טז ד) ומולדותיך ביום הולדת אותך, וכן (ויקרא יג נה) אחרי הוכבס את הנגע, שכיבוסו על ידי אחרים:
he counted, etc.: Heb. וַיִשָׂא אֶת רֹאשׁ. He counted them with the rest of his servants, for he was counting the servants who would serve him in his feast, and he remembered these among them. [וַיִשָׂא אֶת-רֹאשׁ is] similar to“Take the count (שְׂאוּ אֶת-רֹאשׁ)” (Num. 1:2), an expression of counting.   וישא את ראש וגו': מנאם עם שאר עבדיו, שהיה מונה המשרתים שישרתו לו בסעודתו, וזכר את אלו בתוכם, כמו (במדבר א ב) שאו את ראש, לשון מנין:  
21. And he restored the chief cupbearer to his [position as] cupbearer, and he placed the cup on Pharaoh's palm.   כא. וַיָּשֶׁב אֶת שַׂר הַמַּשְׁקִים עַל מַשְׁקֵהוּ וַיִּתֵּן הַכּוֹס עַל כַּף פַּרְעֹה:
22. And the chief baker he hanged, as Joseph had interpreted to them.   כב. וְאֵת שַׂר הָאֹפִים תָּלָה כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָהֶם יוֹסֵף:
23. But the chief cupbearer did not remember Joseph, and he forgot him.   כג. וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ:
But the chief cupbearer did not remember: on that day.   ולא זכר שר המשקים: בו ביום:
and he forgot him: afterwards. Because Joseph relied on him to remember him, he was compelled to be confined for two years, as it is said:“Praiseworthy is the man who made the Lord his trust and did not turn to the haughty (רְהָבִים)” (Ps. 40:5). He did not turn to the Egyptians, who are called רַהַב, haughty. [From Gen. Rabbah 89:3]   וישכחהו: לאחר מכן. מפני שתלה בו יוסף בטחונו לזכרו, הוזקק להיות אסור עוד שתי שנים, שנאמר (תהלים מ ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים, ולא בטח על מצרים הקרוים (ישעיה ל ז) רהב:
E-mail
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.
FEATURED ON CHABAD.ORG