Here's a great tip:
Enter your email address and we'll send you our weekly magazine by email with fresh, exciting and thoughtful content that will enrich your inbox and your life, week after week. And it's free.
Oh, and don't forget to like our facebook page too!
Contact Us
The Complete Jewish Bible with Rashi Commentary

Bereishit - Genesis - Chapter 31

Bereishit - Genesis - Chapter 31

 Email
Rashi's Commentary:
Show content in:

Chapter 31

1And he heard the words of Laban's sons, saying, "Jacob has taken all that belonged to our father, and from what belonged to our father, he has amassed this entire fortune."   אוַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן לֵאמֹר לָקַח יַעֲקֹב אֵת כָּל אֲשֶׁר לְאָבִינוּ וּמֵאֲשֶׁר לְאָבִינוּ עָשָׂה אֵת כָּל הַכָּבֹד הַזֶּה:
he has amassed: Heb. עָשָׂה, lit., made, acquired, like (I Sam. 14:48) “And he gathered (וַיַעַשׂ) an army, and he smote Amalek.”   עשה: כנס, כמו (ש"א יד מח) ויעש חיל ויך את עמלק:
2And Jacob saw Laban's countenance, that he was not disposed toward him as [he had been] yesterday and the day before.   בוַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם:
3And the Lord said to Jacob, "Return to the land of your forefathers and to your birthplace, and I will be with you."   גוַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ:
Return to the land of your forefathers: And there I will be with you, but as long as you are still attached to the unclean one, it is impossible to cause My presence to rest upon you. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 36]   שוב אל ארץ אבותיך: ושם אהיה עמך, אבל בעודך מחובר לטמא אי אפשר להשרות שכינתי עליך:
4So Jacob sent and called Rachel and Leah to the field, to his flocks.   דוַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב וַיִּקְרָא לְרָחֵל וּלְלֵאָה הַשָּׂדֶה אֶל צֹאנוֹ:
and called Rachel and Leah: First Rachel and then Leah, because she (Rachel) was the mainstay of the household, because, on her account, Jacob had joined Laban. Even Leah’s children acknowledged this matter, for Boaz and his tribunal of the tribe of Judah say,“like Rachel and like Leah, both of whom built, etc.” (Ruth 4:11). They place Rachel before Leah. — [from Tanchuma Buber, Vayetze 15]   ויקרא לרחל וללאה: לרחל תחלה ואחר כך ללאה שהיא היתה עיקר הבית, שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן, ואף בניה של לאה מודים בדבר, שהרי בועז ובית דינו משבט יהודה אומרים (רות ד יא) כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם וגו', הקדימו רחל ללאה:  
5And he said to them, "I see your father's countenance, that he is not disposed toward me [as he was] yesterday and the day before, but the God of my father was with me.   הוַיֹּאמֶר לָהֶן רֹאֶה אָנֹכִי אֶת פְּנֵי אֲבִיכֶן כִּי אֵינֶנּוּ אֵלַי כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם וֵאלֹהֵי אָבִי הָיָה עִמָּדִי:
6And you know that with all my might I served your father.   ווְאַתֵּנָה יְדַעְתֶּן כִּי בְּכָל כֹּחִי עָבַדְתִּי אֶת אֲבִיכֶן:
7But your father mocked me and changed my wages ten times, but God did not permit him to harm me.   זוַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי:
ten times ten times: Heb. עִשֶׂרֶת מֹנִים. מֹנִים is not less than ten.   עשרת מנים: אין מונים פחות מעשרה:
ten times: Heb. מֹנִים, a term denoting the base number, which is ten. We learn that he (Laban) changed his stipulation a hundred times.   מנים: לשון סכום כלל החשבון, והן עשיריות, למדנו שהחליף תנאו מאה פעמים:  
8If he would say thus, 'Speckled ones shall be your wages,' all the animals would bear speckled ones, and if he would say thus, 'Ringed ones shall be your wages,' all the animals would bear ringed ones.   חאִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים:
9Thus, God separated your father's livestock and gave it to me.   טוַיַּצֵּל אֱלֹהִים אֶת מִקְנֵה אֲבִיכֶם וַיִּתֶּן לִי:
10And it came to pass at the time the animals came into heat, that I lifted my eyes and saw in a dream, and behold, the he goats that mounted the animals were ringed, speckled, and striped.   יוַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים:
and behold, the he-goats: Although Laban had separated them all, so that the animals would not conceive their likeness, the angels were bringing them from the flock that had been given over into the hands of Laban’s sons to the flock that was in Jacob’s hands. — [from Gen. Rabbah 73:10]   והנה העתודים: אף על פי שהבדילם לבן כולם שלא יתעברו הצאן דוגמתן, היו המלאכים מביאין אותן מעדר המסור ביד בני לבן לעדר שביד יעקב:
and striped: Heb. וּבְרֻדָּים [To be explained] as the Targum renders: וּפְצִיחִין and open, faissie in Old French, striped. A white thread encircles his body all around, and its stripes are open and penetrating from one to the other, but I have no evidence from Scripture.   וברדים: כתרגומו ופציחין פיישי"ד בלע"ז [מנומש], חוט של לבן מקיף את גופו סביב, חברבורת שלו פתוחה ומפולשת מזן אל זן, ואין לי להביא עד מן המקרא:  
11And an angel of God said to me in a dream, 'Jacob!' And I said, 'Here I am.'   יאוַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי:
12And he said, 'Now lift your eyes and see [that] all the he goats mounting the animals are ringed, speckled, and striped, for I have seen all that Laban is doing to you.   יבוַיֹּאמֶר שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה כָּל הָעֲתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן עֲקֻדִּים נְקֻדִּים וּבְרֻדִּים כִּי רָאִיתִי אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָּךְ:
13I am the God of Beth el, where you anointed a monument, where you pronounced to Me a vow. Now, arise, go forth from this land and return to the land of your birth.'"   יגאָנֹכִי הָאֵל בֵּית אֵל אֲשֶׁר מָשַׁחְתָּ שָּׁם מַצֵּבָה אֲשֶׁר נָדַרְתָּ לִּי שָׁם נֶדֶר עַתָּה קוּם צֵא מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת וְשׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ:
I am the God of Beth-el: Heb. הָאֵל בֵּית-אֵל, like אֵל בֵּית-אֵל. The “hey” is superfluous, and it is the way of the Scriptures to speak this way, like “For you are coming to the land of (הָאָרֶץ) Canaan” (Num. 34:2).   האל בית אל: כמו אל בית אל, הה"א יתירה, ודרך מקראות לדבר כן, כמו (במדבר לד ב) כי אתם באים אל הארץ כנען:
where you anointed: This is an expression of grandeur and greatness, just as one is anointed king. So [is the meaning of] “and he poured oil on top of it” (above, 28:18), to be anointed as an altar. — [following Targum Jonathan ben Uzziel]   משחת שם: לשון רבוי וגדולה כשנמשח למלכות, כך (לעיל כח יח) ויצק שמן על ראשה, להיות משוחה למזבח:
where you pronounced to Me a vow: And you must pay it up, for you said, “it shall be the house of God” (Gen. 28:22), that you would offer up sacrifices there. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 35]   אשר נדרת לי: וצריך אתה לשלמו, שאמרת (שם כב) יהיה בית א-להים, שתקריב שם קרבנות:
14And Rachel and Leah replied and said to him, "Do we still have a share or an inheritance in our father's house?   ידוַתַּעַן רָחֵל וְלֵאָה וַתֹּאמַרְנָה לוֹ הַעוֹד לָנוּ חֵלֶק וְנַחֲלָה בְּבֵית אָבִינוּ:
Do we still have: Why should we stop you from returning? Do we still hope to inherit anything of our father’s property among the males?   העוד לנו חלק: למה נעכב על ידך מלשוב, כלום אנו מיחלות לירש בנכסי אבינו כלום בין הזכרים:
15Are we not considered by him as strangers, for he sold us and also consumed our money?   טוהֲלוֹא נָכְרִיּוֹת נֶחְשַׁבְנוּ לוֹ כִּי מְכָרָנוּ וַיֹּאכַל גַּם אָכוֹל אֶת כַּסְפֵּנוּ:
Are we not considered by him as strangers: Even at a time when people usually give a dowry to their daughters, viz. at the time of marriage, he behaved toward us as [one behaves toward] strangers, for he sold us to you (for you served him fourteen years for us, and he gave us to you only) as wages for labor.   הלא נכריות נחשבנו לו: אפילו בשעה שדרך בני אדם לתת נדוניא לבנותיו בשעת נשואין, נהג עמנו כנכריות, כי מכרנו לך בשכר הפעולה:
our money: For he kept the wages for your labor.   את כספנו: שעכב דמי שכר פעולתך:
16But all the wealth that God separated from our father is ours and our children's. So now, all that God said to you, do."   טזכִּי כָל הָעֹשֶׁר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ וְעַתָּה כֹּל אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהִים אֵלֶיךָ עֲשֵׂה:
But all the wealth: Heb. כִּי. This כִּי here means“but.” That is, we have nothing of our father’s, but what the Holy One, blessed be He, separated from our father is ours.   כי כל העשר: כי זה משמש בלשון אלא, כלומר משל אבינו אין לנו כלום אלא מה שהציל הקדוש ברוך הוא מאבינו שלנו הוא:
separated: Heb. הִצִיל, a term meaning that he separated, and so every expression of הַצָלָה in Scripture means separation, that one separates another from harm or from the enemy.   הציל: לשון הפריש, וכן כל לשון הצלה שבמקרא לשון הפרשה, שמפרישו מן הרעה ומן האויב:
17So Jacob rose, and he lifted up his sons and his wives upon the camels.   יזוַיָּקָם יַעֲקֹב וַיִּשָּׂא אֶת בָּנָיו וְאֶת נָשָׁיו עַל הַגְּמַלִּים:
his sons and his wives: He put the males before the females, but Esau put the females before the males, as it is said (below, 36:6):“And Esau took his wives and his sons, etc.” - [from Gen. Rabbah 74:5].   את בניו ואת נשיו: הקדים זכרים לנקבות, ועשו הקדים נקבות לזכרים, שנאמר (לקמן לו ו) ויקח עשו את נשיו ואת בניו וגו':
18And he led all his livestock and all his possessions that he had acquired, the purchase of his acquisition, which he had acquired in Padan aram, to come to Isaac his father, to the land of Canaan.   יחוַיִּנְהַג אֶת כָּל מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל רְכֻשׁוֹ אֲשֶׁר רָכָשׁ מִקְנֵה קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּפַדַּן אֲרָם לָבוֹא אֶל יִצְחָק אָבִיו אַרְצָה כְּנָעַן:
the purchase of his acquisition: What he had purchased from [the sale of] his animals, viz. manservants, maidservants, camels, and donkeys. — [from Gen. Rabbah 74:5]   מקנה קנינו: מה שקנה מצאנו עבדים ושפחות וגמלים וחמורים:
19Now Laban had gone to shear his sheep, and [meanwhile] Rachel stole her father's teraphim.   יטוְלָבָן הָלַךְ לִגְזֹז אֶת צֹאנוֹ וַתִּגְנֹב רָחֵל אֶת הַתְּרָפִים אֲשֶׁר לְאָבִיהָ:
to shear his sheep: that he had given into the hands of his sons, a journey of three days between him and Jacob.   לגזוז את צאנו: שנתן ביד בניו דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב:
and [meanwhile] Rachel stole her father’s teraphim: She intended to separate her father from idolatry. — [from Gen. Rabbah 74: 5]   ותגנב רחל את התרפים: להפריש את אביה מעבודה זרה נתכוונה:  
20And Jacob concealed from Laban the Aramean by not telling him that he was fleeing.   כוַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בֹרֵחַ הוּא:
21So he and all that were his fled, and he arose and crossed the river, and he directed his face toward Mount Gilead.   כאוַיִּבְרַח הוּא וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּקָם וַיַּעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וַיָּשֶׂם אֶת פָּנָיו הַר הַגִּלְעָד:
22On the third day, Laban was informed that Jacob had fled.   כבוַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כִּי בָרַח יַעֲקֹב:
On the third day: For there was a three-day journey between them.   ביום השלישי: שהרי דרך שלשת ימים היה ביניהם:
23So he took his kinsmen with him, and he pursued him seven days' journey, and he overtook him at Mount Gilead.   כגוַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ בְּהַר הַגִּלְעָד:
his kinsmen: Heb. אֶחָיו, lit., his brothers, his kinsmen.   את אחיו: קרוביו:
seven-days’ journey: All those three days [during the time] the reporter went to tell Laban, Jacob went on his way. We find that Jacob was six days distant from Laban, and on the seventh day, Laban overtook him. We find that the entire distance that Jacob had traversed in seven days, Laban traversed in one day (as it is said: “and he pursued him seven-days’ journey,” but it does not say:“and he pursued him seven days.”) - [from Gen. Rabbah 74:6]   דרך שבעת ימים: כל אותן שלשה ימים שהלך המגיד להגיד ללבן הלך יעקב לדרכו. נמצא יעקב רחוק מלבן ששה ימים, ובשביעי השיגו לבן, למדנו שכל מה שהלך יעקב בשבעה ימים הלך לבן ביום אחד (שנאמר וירדוף אחריו דרך שבעת ימים, ולא נאמר וירדוף אחריו שבעת ימים):
24And God came to Laban the Aramean in a dream of the night, and He said to him, "Beware lest you speak with Jacob either good or evil."   כדוַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע:
either good or evil: All the good of the wicked is considered evil to the righteous. — [from Yev. 103]   מטוב ועד רע: כל טובתן של רשעים רעה היא אצל הצדיקים:
25And Laban overtook Jacob, and Jacob pitched his tent on the mountain, and Laban pitched with his kinsmen on Mount Gilead.   כהוַיַּשֵּׂג לָבָן אֶת יַעֲקֹב וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ בָּהָר וְלָבָן תָּקַע אֶת אֶחָיו בְּהַר הַגִּלְעָד:
26And Laban said to Jacob, "What have you done, that you concealed from me, and led away my daughters like prisoners of war?   כווַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב מֶה עָשִׂיתָ וַתִּגְנֹב אֶת לְבָבִי וַתְּנַהֵג אֶת בְּנֹתַי כִּשְׁבֻיוֹת חָרֶב:
like prisoners of war: lit., like captives of a sword. Every army that goes to war is called חָרֶב, sword.   כשביות חרב: כל חיל הבא למלחמה קרוי חרב:
27Why have you fled secretly, and concealed from me, and not told me? I would have sent you away with joy and with songs, and with drum and with harp.   כזלָמָּה נַחְבֵּאתָ לִבְרֹחַ וַתִּגְנֹב אֹתִי וְלֹא הִגַּדְתָּ לִּי וָאֲשַׁלֵּחֲךָ בְּשִׂמְחָה וּבְשִׁרִים בְּתֹף וּבְכִנּוֹר:
and concealed from me: [lit., you stole me, meaning] you concealed from me.   ותגנב אתי: גנבת את דעתי:
28And you did not allow me to kiss my sons and daughters. Now, you have acted foolishly.   כחוְלֹא נְטַשְׁתַּנִי לְנַשֵּׁק לְבָנַי וְלִבְנֹתָי עַתָּה הִסְכַּלְתָּ עֲשׂוֹ:
29I have the power to inflict harm upon you, but the God of your father spoke to me last night, saying, 'Beware of speaking with Jacob either good or bad.'   כטיֶשׁ לְאֵל יָדִי לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ | אָמַר אֵלַי לֵאמֹר הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע:
I have the power: There is strength and power in my hand to inflict harm upon you. Also, every tk that refers to the Deity means that He is mighty and has much strength.   יש לאל ידי: יש כח וחיל בידי לעשות עמכם רע. וכל אל שהוא לשון קדש על שם עזוז ורוב אונים הוא:
30But now, you have gone away, for you longed for your father's house, [but]why have you stolen my gods?"   לוְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ לָמָּה גָנַבְתָּ אֶת אֱלֹהָי:
you longed: You wished. There are many words in Scripture (Ps. 84:3): “My soul yearns, yea, yea, it pines” ; (Job:14:15) “You desire the work of Your hands.”   נכספתה: חמדת, והרבה יש במקרא (תהלים פד ג) נכספה וגם כלתה נפשי, (איוב יד טו) למעשה ידך תכסוף:
31And Jacob replied, and he said to Laban, "Because I was afraid, because I said, 'Lest you steal your daughters from me.'   לאוַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן כִּי יָרֵאתִי כִּי אָמַרְתִּי פֶּן תִּגְזֹל אֶת בְּנוֹתֶיךָ מֵעִמִּי:
Because I was afraid, etc: He answered him the first [question] first, that he said to him (verse 26), “and you led away my daughters, etc.” - [from Avoth d’Rabbi Nathan , 37:11-13]   כי יראתי וגו': השיבו על ראשון ראשון, שאמר לו (פסוק כו) ותנהג את בנותי וגו':
32The one with whom you find your gods shall not live. In the presence of our brothers, recognize for yourself what is with me, and take [it] for yourself." For Jacob did not know that Rachel had stolen them.   לבעִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת אֱלֹהֶיךָ לֹא יִחְיֶה נֶגֶד אַחֵינוּ הַכֶּר לְךָ מָה עִמָּדִי וְקַח לָךְ וְלֹא יָדַע יַעֲקֹב כִּי רָחֵל גְּנָבָתַם:
shall not live: And from that curse, Rachel died on the way (Gen. Rabbah 74:4).   לא יחיה: ומאותה קללה מתה רחל בדרך:
what is with me: of yours. — [from Targum Jonathan]   מה עמדי: משלך:
33So Laban entered Jacob's tent and Leah's tent and the tent[s] of the two handmaids, but he did not find [them]; and he had come out of Leah's tent and entered Rachel's tent.   לגוַיָּבֹא לָבָן בְּאֹהֶל יַעֲקֹב | וּבְאֹהֶל לֵאָה וּבְאֹהֶל שְׁתֵּי הָאֲמָהֹת וְלֹא מָצָא וַיֵּצֵא מֵאֹהֶל לֵאָה וַיָּבֹא בְּאֹהֶל רָחֵל:
Jacob’s tent: That is, Rachel’s tent, for Jacob was usually with her, and so Scripture states: (below, 46:19): “The sons of Rachel, Jacob’s wife.” In reference to all of them, however, it does not say,“Jacob’s wife.” - [from Gen. Rabbah 74:9]   באהל יעקב: הוא אהל רחל, שהיה יעקב תדיר אצלה, וכן הוא אומר (להלן מו יט) בני רחל אשת יעקב, ובכולן לא נאמר אשת יעקב:
and entered Rachel’s tent: when he came out of Leah’s tent, he went back into Rachel’s tent before he searched the tent[s] of the handmaids. Why [did he bother to do] all this? Because he was aware that she was one who touches everything. — [from Gen. Rabbah 74:9]   ויבא באהל רחל: כשיצא מאהל לאה חזר לו לאהל רחל קודם שחיפש באהל האמהות. וכל כך למה, לפי שהיה מכיר בה שהיא משמשנית:
34But Rachel had taken the teraphim and placed them into the camel saddle and sat upon them; so Laban felt about the entire tent but did not find [them].   לדוְרָחֵל לָקְחָה אֶת הַתְּרָפִים וַתְּשִׂמֵם בְּכַר הַגָּמָל וַתֵּשֶׁב עֲלֵיהֶם וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן אֶת כָּל הָאֹהֶל וְלֹא מָצָא:
into the camel saddle: Heb. בְּכַר, an expression of pillows (כָּרִים) and cushions וּכְסָתוֹת, as the Targum renders: בָּעִבִיטָא דְגַמְלָא, which is a saddle, made like a pillow, and in Eruvin 15b, 16a) we learned:“If they encircled it with pillows (עִבִיטִין).” These are the pack-saddles of the camels, bastel in French, pack-saddle.   בכר הגמל: לשון כרים וכסתות כתרגומו בעביטא דגמלא, והיא מרדעת העשויה כמין כר ובעירובין (דף טז א) הקיפוה בעביטין, והן עביטי גמלים, בשטי"ל בלע"ז [אוכף]:
35And she said to her father, "Let my lord not be annoyed, for I cannot rise before you, for the way of women is upon me." So he searched, but did not find the teraphim.   להוַתֹּאמֶר אֶל אָבִיהָ אַל יִחַר בְּעֵינֵי אֲדֹנִי כִּי לוֹא אוּכַל לָקוּם מִפָּנֶיךָ כִּי דֶרֶךְ נָשִׁים לִי וַיְחַפֵּשׂ וְלֹא מָצָא אֶת הַתְּרָפִים:
36And Jacob was annoyed, and he quarreled with Laban, and he said to Laban, "What is my transgression? What is my sin, that you have pursued me?   לווַיִּחַר לְיַעֲקֹב וַיָּרֶב בְּלָבָן וַיַּעַן יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי מַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי:
that you have pursued: Heb. דָלַקְתָּ, you pursued, like (Lam. 4:19):“they chased us (דָּלָקֻנוּ) on the mountains,” and like (I Sam. 17:53):“from pursuing (מִדְּלוֹק) the Philistines.” - [from Targum Onkelos]   דלקת: רדפת, כמו (איכה ד יט) על ההרים דלקונו, וכמו (ש"א יז נג) מדלוק אחרי פלשתים:
37For you have felt about all my things. What have you found of all the utensils of your house? Put it here, in the presence of my kinsmen and your kinsmen, and let them decide between the two of us.   לזכִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכֹּל כְּלֵי בֵיתֶךָ שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ:
and let them decide: Let them clarify who is right, aprover in Old French, prove, clarify. — [from Targum Jonathan ben Uzziel]   ויוכיחו: ויבררו עם מי הדין, אפרובי"ר בלע"ז [לברר]:
38Already twenty years have I been with you, and your ewes and she goats have not aborted, neither have I eaten the rams of your flocks.   לחזֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה אָנֹכִי עִמָּךְ רְחֵלֶיךָ וְעִזֶּיךָ לֹא שִׁכֵּלוּ וְאֵילֵי צֹאנְךָ לֹא אָכָלְתִּי:
have not aborted: They have not aborted their fetuses, like: (Hos. 9:14):“a miscarrying (מַשְׁכִּיל) womb” (Job 21:10):“his cow bears young and does not abort (תְּשַׁכֵּל).”   לא שכלו: לא הפילו עיבורם, כמו (הושע ט יד) רחם משכיל, (איוב כא י) תפלט פרתו ולא תשכל:
the rams of your flocks: From here they deduced that even a one-day-old ram is called a ram. Otherwise, what is his boast? He did not eat rams, but he ate lambs. If so, he is a thief. — [from B.K. 65b] 39.   ואילי צאנך: מכאן אמרו איל בן יומו קרוי איל, שאם לא כן מה שבחו, אילים לא אכל אבל כבשים אכל, אם כן גזלן הוא:
39I have not brought home to you anything torn [by other animals]; I would suffer its loss; from my hand you would demand it, what was stolen by day and what was stolen at night.   לטטְרֵפָה לֹא הֵבֵאתִי אֵלֶיךָ אָנֹכִי אֲחַטֶּנָּה מִיָּדִי תְּבַקְשֶׁנָּה גְּנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי לָיְלָה:
anything torn: By a lion or a wolf. — [from Targum Jonathan ben Uzziel]   טרפה: על ידי ארי או זאב:
I would suffer its loss: Heb. אִחַטֶּנָה, an expression similar to (Jud. 20:16):“and not miss (יַחֲטִיא) ” ; (I Kings 1: 21):“My son Solomon and I will be lacking (חַטָּאִים).” I would suffer the loss; if it was missing, it was missing to me, for you would demand it from my hand.   אנכי אחטנה: לשון (שופטים כ טז) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא, (מ"א א כא) אני ובני שלמה חטאים, חסרים, אנכי אחסרנה, אם חסרה חסרה לי, שמידי תבקשנה:
I would suffer its loss: The Targum renders: דַּהִוַת שַׁגְיָא מִמִנְיָנָא, what was missing (נִפְקֶדֶת) and lacking from the count, like (Num. 31:49):“and no man was missing (נִפְקַד) from us,” which the Targum renders: לָא שְׁגָא.   אנכי אחטנה: תרגומו דהות שגיא ממנינא שהיתה נפקדת ומחוסרת, כמו (במדבר לא מט) ולא נפקד ממנו איש, תרגומו ולא שגא:
what was stolen by day and what was stolen at night: לַיְלָה גְנֻבְתִי יוֹם וּגְנֻבְתִי, [similar to] גְנוּבַת יוֹם או ֹגְנוּבַת לַיְלָה, what was stolen by day and what was stolen at night, I paid all.   גנבתי יום וגנבתי לילה: גנובת יום או גנובת לילה הכל שלמתי:
what was stolen: Heb. גְּנֻבְתִי Similar to (Lam. 1:1):“great (רַבָּתִי) among the nations, a princess (שָׂרָתִי) among the provinces” ; (Isa. 1:21):“full (מְלֵאִתִי) of justice” ; (Hos. 10:11):“that loves (אוֹהַבְתִּי) to thresh.”   גנבתי: כמו (איכה א א) רבתי בגוים שרתי במדינות, (ישעיה א כא) מלאתי משפט, (הושע י יא) אוהבתי לדוש:
40I was [in the field] by day when the heat consumed me, and the frost at night, and my sleep wandered from my eyes.   מהָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי:
the heat consumed me: An expression of (Deut. 4:24):“a consuming (אֹכְלָה) fire.”   אכלני חרב: לשון (דברים ד כד) אש אוכלה:
and the frost: Heb. וְקֶרַח, like (Ps. 147:17):“He hurls His ice (קַרְחוֹ).” The Targum renders: גְלִידא, ice, or frost.   וקרח: כמו (תהלים קמז יז) משליך קרחו, תרגומו גלידא:
my sleep: Heb. שְׁנָתִי. An expression of שֵׁנָה, sleep.   שנתי: לשון שינה:
41This is twenty years that I have spent in your house. I served you fourteen years for your two daughters and six years for your animals, and you changed my wages ten times.   מאזֶה לִּי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתֶךָ עֲבַדְתִּיךָ אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בִּשְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנֶךָ וַתַּחֲלֵף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים:
and you changed my wages: You would change the stipulation between us from speckled to spotted and from ringed to striped.   ותחלף את משכרתי: היית משנה תנאי שבינינו מנקוד לטלוא ומעקודים לברודים:
42Had not the God of my father, the God of Abraham and the Fear of Isaac, been for me, you would now have sent me away empty handed. God has seen my affliction and the toil of my hands, and He reproved [you] last night."   מבלוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיעַ כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶשׁ:
and the Fear of Isaac: He did not wish to say, “the God of Isaac,” because the Holy One, blessed be He, does not associate His name with the righteous while they are alive. Although He said to him upon his departure from Beer-sheba (above, 28:13): “I am the Lord, the God of Abraham your father, and the God of Isaac,” since his eyes had become dim and a blind man is like a dead man, Jacob was afraid to say, “the God of,” and said,“and the Fear of.”   ופחד יצחק: לא רצה לומר אלהי יצחק, שאין הקב"ה מייחד שמו על הצדיקים בחייהם, ואף על פי שאמר לו בצאתו מבאר שבע (לעיל כח יג) אני ה' אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, בשביל שכהו עיניו והרי הוא כמת, יעקב נתיירא לומר אלהי ואמר ופחד:
and He reproved [you] last night: Heb. וַיוֹכַח, an expression of reproof, but it is not an expression of clarification.   ויוכח: לשון תוכחה הוא ולא לשון הוכחה:
43And Laban answered and said to Jacob, "The daughters are my daughters, and the sons are my sons, and the animals are my animals, and all that you see is mine. Now, what would I do to these daughters of mine today, or to their children, whom they have borne?   מגוַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי וְכֹל אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לִי הוּא וְלִבְנֹתַי מָה אֶעֱשֶׂה לָאֵלֶּה הַיּוֹם אוֹ לִבְנֵיהֶן אֲשֶׁר יָלָדוּ:
Now, what would I do there?: How could I entertain the thought of harming them?   מה אעשה לאלה: איך תעלה על לבי להרע להן:
44So now, come, let us form a covenant, you and I, and may He be a witness between me and you."   מדוְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
may He be a witness: [I.e.] the Holy One, blessed be He [will be a witness].   והיה לעד: הקב"ה:
45So Jacob took a stone and set it up [as] a monument.   מהוַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:
46And Jacob said to his kinsmen, "Gather stones," and they took stones and made a pile, and they ate there by the pile.   מווַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל וַיֹּאכְלוּ שָׁם עַל הַגָּל:
to his kinsmen: [lit., to his brothers.] They are his sons, who were to him like brothers, drawing near him for trouble or for war (Gen. Rabbah 74:13).   לאחיו: הם בניו, שהיו לו אחים נגשים אליו לצרה ולמלחמה:
47And Laban called it Yegar Sahadutha, but Jacob called it Gal ed.   מזוַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא וְיַעֲקֹב קָרָא לוֹ גַּלְעֵד:
Yegar Sahadutha: The Aramaic translation of Gal-ed.   יגר שהדותא: תרגומו של גלעד:
48And Laban said, "This pile is a witness between me and you today." Therefore, he called it Gal ed.   מחוַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד:
Therefore, he called it Gal-ed: The pile is a witness.   גלעד: גלעד:
49And Mizpah, because he said, "May the Lord look between me and you when we are hidden from each other.   מטוְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְהֹוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ:
And Mizpah, because he said, etc.: And Mizpah, which is on Mount Gilead, as it is written (Jud. 11:29): “and he passed over Mizpeh of Gilead.” Now, why was it named Mizpah? Because each one said to the other, “May the Lord look (יִצֶף) between me and you if you transgress the covenant.”   והמצפה אשר אמר וגו': והמצפה אשר בהר הגלעד, כמו שכתוב (שופטים יא כט) ויעבר את מצפה גלעד. ולמה נקרא שמה מצפה, לפי שאמר כל אחד מהם לחברו יצף ה' ביני ובינך אם תעבור את הברית:
when we are hidden: And we do not see each other.   כי נסתר: ולא נראה איש את רעהו:
50If you afflict my daughters, or if you take wives in addition to my daughters when no one is with us, behold! God is a witness between me and you."   נאִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
…my daughters…my daughters: Twice. Bilhah and Zilpah were also his daughters from a concubine. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer, ch. 36]   בנתי בנתי: שתי פעמים, אף בלהה וזלפה בנותיו היו מפלגש:
If you afflict my daughters: By depriving them of their conjugal rights (Yoma 77).   אם תענה את בנתי: למנוע מהם עונת תשמיש:
51And Laban said to Jacob, "Behold this pile and behold this monument, which I have cast between me and you.   נאוַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה | הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ:
which I have cast: Heb. יָרִיתִי, similar to (Exod. 15:4):“He cast (יָרָה) into the sea,” like one who shoots an arrow. — [from Gen. Rabbah 74:15]   יריתי: כמו (שמות טו ד) ירה בים, כזה שהוא יורה חנית:
52This pile is a witness, and this monument is a witness, that I will not pass this pile [to go] to you and that you shall not pass this pile and this monument to [come to] me to [do] harm.   נבעֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה:
that I: Heb. אִם. Here אִם is used as an expression of אִשֶׁר, that, like (above 24:33): “until (אִם) I have spoken my words.”   אם אני: הרי אם משמש בלשון אשר, כמו (לעיל כד לג) עד אם דברתי דברי:
to [do] harm: To do harm you may not pass, but you may pass to do business. — [from Gen. Rabbah 74:15]   לרעה: לרעה אי אתה עובר, אבל אתה עובר לפרקמטיא:
53May the God of Abraham and the god of Nahor judge between us, the god of their father." And Jacob swore by the Fear of his father Isaac.   נגאֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק:
the God of Abraham: This is holy. [I.e., it refers to the Deity.]- [from Gen. Rabbah 74:16]   אלהי אברהם: קדש:
and the god of Nahor: Profane. [I.e., it refers to pagan deities.]- [from Gen. Rabbah 74:16]   ואלהי נחור: חול:
the god of their father: Profane. [I.e., it refers to pagan deities.]   אלהי אביהם: חול:
54And Jacob slaughtered a slaughtering on the mountain, and he invited his friends to eat a meal, and they ate bread and lodged on the mountain.   נדוַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר:
And Jacob slaughtered a slaughtering: He slaughtered animals for a feast.   ויזבח יעקב זבח: שחט בהמות למשתה:
his friends: [Heb. לְאֶחָיו, lit., to his brothers.] To his friends who were with Laban.   לאחיו: לאוהביו שעם לבן:
to eat a meal: Heb. לָחֶם. Any kind of foodstuff is called לֶחֶם [not only bread], like (Dan. 5:1):“made a great feast (לֶחֶם)” ; (Jer. 11:19): “Let us destroy his food (בְּלַחְמוֹ) with wood.”   לאכל לחם: כל דבר מאכל קרוי לחם, כמו (דניאל ה א) עבד לחם רב, (ירמיה יא יט) נשחיתה עץ בלחמו:
 Email
The text on this page contains sacred literature. Please do not deface or discard.